חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 179 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



נוסטלגיה מוזיקלית

הפרברים
שתף 

 
הפרברים בשיר "רק הד קולך"



"הפרברים" הם צמד שפעילותו בולטת בזמר העברי מבחינת משך הזמן ואיכותו הקולית והמוזיקאלית. חברי הצמד ניחנו באיכות קולית משובחת ובמיומנות נגינה שהפכו אותם לפנינה אמנותית ותרבותית.
"הפרברים" מבצעים שירים איכותיים שבזמר העברי והעולמי. טובי הכותבים בזמר העברי כתבו במיוחד עבורם, והופעתם בכל מקום משאירה בפי הקהל טעם של עוד.
הצמד עבר שני גלגולים עיקריים.

הגלגול הראשון ראשיתו בשנת 1960 עת נפגשו יוסי חורי וניסים מנחם במסיבה. פגישתם הוכיחה שיש ביניהם כימיה ושילוב הקולות ביניהם הוא בסיס טוב להמשכיות, וכך הם הפכו לצמד שזכה לפופולריות מהרגע הראשון.


 
 
 

 
 
 
 
הפרברים בשיר "יש לי אהבה פשוטה"

ב - 1964 יצא תקליטם הראשון ובו נכלל השיר "את ואני והרוח", כשהגימיק שבו היה שריקה בין בית לבית (זה היה השיר הראשון שפרסם יורם טהרלב למנגינת נחום הימן). בתקליט גם נכלל שירה של רחל "זמר נוגה" (המוכר יותר בשם "התשמע קולי"). יוסי חורי ערך את העיבודים לתקליט.

מאחר שבאותה תקופה רווחו הרכבים של שלישיות, בפרט בגלל פריחת הרכבי השלישיות בדרום אמריקה, ומאחר ש"הפרברים" הרבו לבצע שירים דרום-אמריקניים, החליטו לצרף חבר נוסף לצמד, ג'ימי סימן טוב, וכך נוצרה שלישייה. באחת ההופעות בחו"ל הכיר ג'ימי צעירה והחליט להשאר עמה ולא לחזור ארצה וכך חזרו ה"הפרברים" להיות צמד. הצמד זכה לפריחה שהתבטאה בהשמעה מרובה וקבועה בשידורי הרדיו וכן בטלוויזיה החד ערוצית בשחור-לבן. לא הייתה כמעט תוכנית זמר שאליה לא הוזמן הצמד והם הרבו בהופעות ברחבי הארץ ובעולם.

בשנת 1977 עברו "הפרברים" שינוי משמעותי יותר כאשר ניסים מנחם החליט לחזור בתשובה, לאחר תקופת "המתנה" שבה עוד הופיע כשכיפה על ראשו.
אורי הרפז נגן גיטרה מעולה, יוצא צוות ההווי של הצנחנים, הצטרף במקומו של מנחם לאחר שקודם לכן היה המלווה של "נגן הנשמה" נגן הקלרינט גיורא פיידמן.
אורי הרפז השתלב יפה במסגרת הצמד, בפרט שאז החל הגל הדרום אמריקני בזמר העברי. הרפז כגיטריסט גם שילב קטעי נגינה סולו בגיטרה 3/4 שהדהימה את אוזן שומעה. הוא גם ערך פתיחים לשירים שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מהשיר עצמו כמו: "שיר אהבה ישן" ו"ערב של שושנים" ("סלחו לי הדודאים").
באותה שנה, במסגרת סדרת תוכניות רדיו ב"קול ישראל" בשם "דו רה ומי עוד", הוקדשה תכנית לשירים ברזילאיים בגרסאות עבריות של אהוד מנור. לצורך כתיבתן פנה מנור להרפז, שגדל בילדותו בברזיל, כדי שיתרגם לו מילולית מפורטוגזית. בתמורה הציע הרפז שהפרברים ישתתפו בתוכנית, וכך היה. שירי התכנית הוקלטו למופע ולאלבום מצליחים בשם "ארץ טרופית יפה".
בעקבות תוכנית זו נוצר קשר מוזיקלי בין "הפרברים" למתי כספי, שעיבד את השירים לתוכנית. כספי הפיק ועיבד את שירי אלבומם "פרברים טרופיקל", שירים ברזילאים בגרסאות עבריות של יעקב שבתאי, שממנו בלט במיוחד השיר "מתוק התפוח". השלושה המשיכו לשתף פעולה בשנת 1983 במופע שירים מדרום אמריקה בשם "שיר אהבה רחוק". המופע הוקלט לאלבום שמתוכו מוכרים במיוחד השירים "סילבריו" ו"אני אשתגע". כמו כן מוכר מאוד הפתיח האינסטרומנטלי (שאותו ניגן כספי באקורדיון) לשיר "בלב כבד", בזכות הפיכתו לנעימת הפתיחה של תוכנית הטלוויזיה איצ'ה.
בתוכנית ההוקרה שנערכה בטלוויזיה לבני אמדורסקי לפני מותו סיפר בהומור, שמאחר ו"הדודאים" צמד שפעל במקביל "לפרברים" לא יכלו לנצח את יריביהם, הם החליטו להצטרף אליהם.


ואכן בסוף שנות ה - 80 החלו מופעים משותפים של שני הצמדים שזכו להצלחה ולא ניכרה בביצועים המשותפים שום יריבות והשילוב היה מושלם.
השירים "שי", "תלבשי לבן" ו"צל ומי באר", שאותם ביצע ההרכב, הפכו להיות חלק מהקלאסיקה של הזמר העברי, ותועדו באלבום משותף בהפקת קובי אושרת שיצא בשנת 1985 ונקרא "הדודאים-הפרברים".
לאחר פטירתו של בני אמדורסקי ב - 1994, צמד הפרברים הצטרף לחברו המיותם ישראל גוריון וחנן יובל לרביעייה בשם "החברים של בני", שמופיעה מדי פעם באירועים שונים ומשמרת בדרך זו את זכרו של הזמר והשחקן.
ב - 2007 לאחר כ- 20 שנה בהם לא הקליט הצמד שירים חדשים החליטו הצמד לכבוד אוסף "המיטב" משיריהם להקליט שני שירים חדשים שמות השירים: "תם ולא נשלם" למילותיו של יוסי גמזו וללחן של יוסי חורי ו- "ונאהב לתמיד" למילותיה של עידית חכמוביץ' וללחן של אורי הרפז.




הצ`יזבטרון
שתף 

הצ'יזבטרון הייתה להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח שהתקיימה בשנים 1948 - 1949.
היא נחשבת כלהקה הצבאית הראשונה שהוקמה בארץ (קדמה לה להקת הבריגדה, אך זו הופיעה בפני החיילים העבריים בנכר).

הלהקה הוקמה בעת מלחמת השחרור ביוזמת מפקד הפלמ"ח יגאל אלון. המשימה הוטלה על הפזמונאי חיים חפר (אז פיינר). הוא הקימה בהשראת ספר שקרא בשם "כוכב בשמי סין", אשר מספר על להקה צבאית בסין שלוותה את מסע צבאו של מאו צה טונג להשתלטות על סין בסוף שנות הארבעים ועל תרומתה למורל החיילים וחיבורם לאידאולוגיה הקומוניסטית. חפר הושפע מהספר וגמר בדעתו ליישם את הרעיון בפלמ"ח. הוא נתמנה למפקד הלהקה וחיבר את מרבית פזמוניה.

הלהקה הייתה מורכבת מחבורה של שחקנים וזמרים צעירים בליווי אקורדיוניסט והעלו תוכנית של שירים עם מערכוני קישור ביניהם, מתכונת שאומצה גם בלהקות הצבאיות שבאו אחריה. עם מלחיני השירים נמנו סשה ארגוב ומשה וילנסקי.

הלהקה קיימה הופעות רבות בפני החיילים בכל מקום בו הם נלחמו, בדרך כלל על גבי משאית או סביב המדורה. היא זכתה לאהדה רבה בקרב לוחמי תש"ח, שהצטרפו אל הלהקה בשירה.
שירי הצ'יזבטרון "אומצו" על ידי הלוחמים שזימרו אותם ללא הפסק, וכך הם התפרסמו.
השירים ביטאו את ההווי ה"צברי" של הפלמ"ח, שירים הומוריסטיים לרוב.


משיריה המפורסמים:

  • "דחילק מוטקה" (שהיה הגרסה העברית לשיר הנודע Put the Blame on Mame מהסרט גילדה משנת 1946)
  • "מוטי"
  • "הי הג'יפ"
  • "הפרוטה והירח"
  • "ציפ"
  • "הפלמ"חניק מחפש את המחר"
  • "שיר הפגישה" ("אח פגישה אח פגישה שכזאת, זה רק פעם בשני דורות").

הלהקה ביצעה גם מספר שירים נוגים, כשהבולטים בהם היו: "הן אפשר" ("הן אפשר ובג'יפ שעבר, שאגו בחורים כי נגמר") שנכתב בהפוגה הראשונה בקרבות וביטא את רצון הלוחמים לסיום המלחמה, "היו זמנים" שתיאר כיצד מאורעות התקופה יסופרו כעבור שנים רבות ("ותיזכר אז בימיך בפלמ"ח") ו"הרעות" ("ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר"), שיר לזכר הנופלים במערכה שכתב חיים גורי שנה לאחר פתיחת המלחמה.

ב - 1949, לאחר סיום קרבות מלחמת השחרור, העלתה הלהקה "תוכנית אזרחית" בקרב הציבור הרחב. חפר כתב שירים ומערכונים חדשים והצטרפו גם מספר אומנים צעירים נוספים, בהם זהרירה חריפאי. התוכנית הייתה סאטירית. דוגמה לשיר ביקורתי מהתוכנית "הגנרל המכסיקני קאסטניאטס" הוא שיר שנכתב כביקורת על מפקד מחנה צבאי שקרא את המחנה על שם אשתו (מחנה דורה) וביקש מחייליו לבנות לו מגרש טניס במחנה. אם זאת ואולי משום כך, התוכנית לא זכתה להצלחה והלהקה התפרקה.

שירי הלהקה קובצו בספרו של חיים חפר "תחמושת קלה" משנת 1949.
הפופולריות של שירי הצ'יזבטרון לא חדלה עם פירוק הלהקה.

בראשית שנות החמישים, כאשר לקול ישראל היה תדר אחד בלבד ובטרם הונהגו מצעדי הפזמונים, היה המדד להצלחתו של פזמון עברי, מידת הביקוש שלו ב"תוכנית כבקשתך לשירים עבריים". תוכנית זו שודרה מדי שבת בצהרים והייתה לה האזנת שיא. במשך שנים אחדות, עד אמצע שנות החמישים עת החלו לפרוח הלהקות הצבאיות של צה"ל, היו שירי הצ'יזבטרון מבין המבוקשים ביותר בתוכנית השבת.

ב - 2007 יצאו שירי הלהקה על גבי דיסק - ספר אוסף מבית היוצר של רשות השידור ו"הד ארצי".


חברי הלהקה:

  • שייקה אופיר (שהיה כוכב הלהקה)
     
    צ'יזבטרון וצ'יזבטים

    מקורו של המונח 'צ?יזבט' הינו המילה הערבית צ'יזב, שפירושה - כזב. הצ?יזבט הוא סיפור שכולו, רובו, או חלקו שקר, הגזמה או מתיחה ו/או שלושתם יחד ו/או אף לא אחד מהם: מהם ההבדלים בין צ?יזבט, שקר ומתיחה?...

     
    למידע המלא

  • נעמי פולני
  • גדעון זינגר
  • שלמה בר שביט
  • יואל זילברג
  • רבקה מדניק
  • אוהלה לוי
  • מאיר נוי
  • אליקום שפירא
  • שמואל רוזן

 

 




הצ`רצ`ילים
שתף 

ב-1965 הוקמה להקת הצ'רצ'ילים ופעלה עד אמצע שנות השבעים.

הצ'רצ'ילים היו חלק מסצנת להקות הקצב שפעלו בשנות השישים והשבעים בישראל, בעיקר באזור רמלה ודרום תל אביב. הלהקה ניגנה מוזיקת רוק באנגלית הנעה בין רוק פסיכדלי לבין רוק כבד. היא פעלה גם בחו"ל תחת השם Jericho Jones, זאת כדי שלא לפגוע ברגשות הבריטים.

שיתוף הפעולה של הלהקה עם אריק איינשטיין הביא אותה להכרה בקרב הציבור הרחב בישראל ותרמה תרומה חשובה ליצירת הרוק הישראלי. שיתוף הפעולה הזה החל כשהצ'רצ'ילים ליוו את איינשטיין בהופעותיו, ולאחר מכן שיתפו פעולה בנגינה ובהפקת אלבומיו של איינשטיין "פוזי" "שבלול", "פלסטלינה", "שירי ילדים", "בדשא אצל אביגדור" ו"יסמין", שנחשבים על ידי רבים כתקליטי הרוק הראשונים בעברית.
איינשטיין ביצע גם גרסאות לכמה משירי הלהקה, כמו השיר "אחינועם לא יודעת" שהוא גרסה של שירם "When You're Gone".

 

חברי הלהקה:

 

הרכב ראשון (1965 - 1967)

  • יצחק קלפטר - גיטרה
  • מיקי גבריאלוב - בס
  • חיים רומנו - גיטרה
  • סלווין ליפשיץ
  • עמי טרייביטש - תופים

 

הרכב שני (1968 - 1969)

  • מיקי גבריאלוב - בס
  • חיים רומנו גיטרה
  • רוב הקסלי - גיטרה, שירה
  • סטן סולומון - שירה
  • עמי טרייביטש - תופים

 

הרכב שלישי (1969 - 1972)

  • מיקי גבריאלוב - בס
  • חיים רומנו גיטרה
  • רוב הקסלי - גיטרה, שירה
  • דני שושן - שירה
  • עמי טרייביטש - תופים

 

הצ'רצ'ילים החדשים (1972 - 1973)

  • מיקי גבריאלוב - בס
  • עמי טרייביטש - תופים
  • רוני דמול - גיטריסט
  • שמוליק בודגוב - גיטרה

 

 

אלבומים

  • 1969 צ'רצ'ילים
  • 1971 Junkies Monkeys & Donkeys
  • 1972 JERICHO  

 

תקליטונים

  • 1968 Too much in love to hear / Talk to me
  • 1970 צ'רצ'יל סבסטיאן באך: קוראל לאוהבים הצעירים / קונצ'רטו כפול
  • 1970 Living Loving / Signs of you
  • 1970 She's a woman / Sunshine man
  • 1971 Time is now / Freedom 
     

אלבומים שבהם השתתפו

  • 1969 אריק איינשטיין - פוזי
  • 1970 אריק איינשטיין, שלום חנוך - שבלול
  • 1970 אריק איינשטיין, שלום חנוך - פלסטלינה
  • 1970 אושיק לוי - קצת שקט
  • 1971 פופיק ארנון - כל אחד
  • 1971 אריק איינשטיין, רוב הקסלי - שירי ילדים
  • 1971 אריק איינשטיין, מיקי גבריאלוב - בדשא אצל אביגדור
  • 1973 אריק איינשטיין - ארץ ישראל הישנה והטובה (הצ'רצ'ילים החדשים)



השלושרים
שתף 


השלושרים הייתה להקת פופ שפעלה בישראל בין השנים 1969 - 1970.
הלהקה הוקמה ביוזמתו של של המפיק והזמר בני אמדורסקי, שצירף אליו את שלום חנוך וחברו ללהקת הנח"ל חנן יובל

השלושרים בשיר "לילי שלי"


המוזיקה של "השלושרים" נחשב חדשנית לתקופתה באופן שבו שילבה בשיריה השפעות פופ, בעיקר בהשראת הביטלס, אך גם קאנטרי ונגיעות של מוזיקה חסידית.
ב - 1969 יצא אלבומה היחיד וזכה להצלחה מסחרית נאה. ואולם, בעקבות עזיבת שלום חנוך ללונדון, בניסיון לבנות לעצמו קריירת רוק בינלאומית, נגנזו התכניות לאלבום שני והלהקה התפרקה בשנת 1970.
בין הנגנים באלבום, השתתפו בנגינה על גיטרות המוזיקאי דני סנדרסון (שאף הלחין את אחד משירי הלהקה, "תסתכל ותראה", שיצא כתקליטון), אלי מגן בבס, אהרל'ה קמינסקי בתופים ומישה סגל בקלידים, שעיבד את כל שירי האלבום.

שלום חנוך הלחין את מרבית שירי הלהקה, וביניהם: "מי מפחד מגברת לוין", שרבים סברו כי הדמות המרכזית בו - בעלת טור ביקורת בעיתון משפיע - קיבלה את השראתה ממבקרת התרבות הדה בושס (זכה בשנות ה - 90 לחידוש מצד להקת תערובת אסקוט בה היה חבר בנו של אמדורסקי - אסף), "איפה נטשה ופייר", "צרות טובות", "מי אם לא אלוהים" (שאת סולו הגיטרה בו ניגן דני סנדרסון) ו"היושבת בשורה הראשונה" (שניכלל רק בגרסת הדיסק של הלהקה).
שני להיטים נוספים של "השלושרים" הולחנו על ידי מלחינים אחרים: "ציף ציף מעל לרציף" (דני ליטני) ו"לו הייתי פירט" (יאיר רוזנבלום).
הלהקה פורקה במהלך הקלטות אלבומם השני, בעקבות עזיבתו של חנוך לבריטניה במטרה לקדם קריירת סולו בינלאומית.

ב - 1994 התאחדו "השלושרים" בפעם הראשונה והאחרונה, בתוכנית טלוויזיה שהוקדשה לבני אמדורסקי.




השני - שרים
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



התרנגולים
שתף 
התרנגולים בשיר "האם אמרו לך פעם"

התרנגולים - להקת זמר ישראלית מצליחה שפעלה בשנות השישים.
ב-1960 החלה לפעול להקת "התרנגולים" בבימויה ובהדרכתה המוזיקלית של נעמי פולני, והורכבה מיוצאי להקות צבאיות.
היוזמה להקמת הלהקה באה מצד חיילים בלהקות הצבאיות שעבדו עם פולני במהלך שירותם הצבאי, ורצו להמשיך את העבודה המשותפת.

במאי 1961 עלתה התוכנית הראשונה, במסגרתה השתתפו יהורם גאון, חנן גולדבלט, ישראל פוליאקוב, עמירם ספקטור, תובל פטר, צביקה גרטל, יוסי צמח ושייקה לוי.
היא הורכבה מפזמונים מוכרים של הלהקות הצבאיות, ושל הרכבים כגון "בצל ירוק" ו"רביעיית מועדון התיאטרון". בנוסף, הלהקה ביצעה שירים חדשים שנכתבו עבורם על ידי סשה ארגוב וחיים חפר. את השם "התרנגולים" הגה דן בן אמוץ.
על העיבודים המוזיקליים הופקד משה וילנסקי בעוד כל שאר העבודה היוצרת, מלבד כתיבת השירים עצמם, הונחה על כתפי נעמי פולני.

העורך המוזיקלי מנשה סעד טען כי "צורת העבודה היא המשך ופיתוח של הלהקות הצבאיות עד אז בנוסף להשפעות הצרפתיות". השפעות פרנקופיליות (הערצת התרבות הצרפתית) ניכרו במספר שירים בתוכנית זו.

שירי התכנית הראשונה:

  • "חולשה של בת" התבסס על שירו של הצוות הצרפתי
  • "פרר ז'אק"
  • "הסיירים"
  • "אין כמו יפו בלילות" הוא שיר של פ.לוריס
  • "כבוד עצמי" הולחן על ידי ג.לאפארג'
  • "אוהבי הטבע" הולחן על ידי פ.פיליפ.
  • "שיר התרנגול"
  • "שיר השוק"
  • "זמר אהבה לים"
  • "הגנרל המכסיקני קסטנייטס"
  • "כבוד עצמי"
  • "זאת מרחוב פנורמה"
  • "בראשית"
  • "האם אמרו לך פעם"
  • "ערב במסחה"
  • "שיר החמור"
  • "אליפלט"

פולני לא קיימה בחינות כניסה פתוחות לקהל. בהיותה במאית מנוסה מן הלהקות הצבאיות, היא שאבה כשרונות מאותן הלהקות, וכך קל יותר היה לה להשליט את הלך רוחה האומנותי והייחודי על החיילים המשוחררים. הצוות הראשון החזיק מעמד בשלמותו רק לאלבום אחד.
ב-1963 עלתה התוכנית השנייה של התרנגולים. 
צוות א' עבר שינויים והציג פנים חצי חדשות לקראת הבכורה ביולי 1963 והתקליט השני באותה שנה.
הצוות השני כלל את עליזה רוזן, דבורה דקובסק י(דותן), ליאור ייני, גברי בנאי, שייקה לוי, ישראל פוליאקוב, עמירם ספקטור, תובל פטר ויגאל קלאוס.
כל השירים בתוכנית נכתבו במיוחד ללהקה על ידי חיים חפר, דן אלמגור וע. הלל והולחנו על ידי סשה ארגוב.

השירים בתוכנית השנייה שהתווספו לרפרטואר הקודם היו:

  • "הכל זהב"
  • "אם תרצי"
  • "הורה אהבה"
  • "משעמם"
  • "שיר אהבה חיילי"
  • "שיר החתולים"
  • "יוסי ילד שלי מוצלח"
  • "כשאת אומרת לא"

פולני חילקה את המופע לנושאים שונים, וביקשה מהיוצרים לכתוב על אותם נושאים. כך, בנושא "שכונה", שילבה הלהקה בין השירים מערכונים שהציגו תמונות מחיי השכונה, בין היתר את שיר-המערכון "שיר השכונה".
בנושא "צבעים" בוצעו השירים "השמלה הסגולה" ו"הכל זהב".

התרנגולים הופיעו ברחבי הארץ ללא הגברה, היות שהן התנאים המקצועיים לא אפשרו סאונד לשבעה אנשים והן כי מיקרופונים ניידים לא היו בנמצא וכך השירה הייתה עלולה להעלם בשל התנועה המתמדת על הבמה.
הלהקה הופיעה גם מספר פעמים בחו"ל: בבלגיה, שם הוקלטה התוכנית הטלוויזיונית היחידה בנמצא בארכיון הטלוויזיה הישראלית, במארסיי, בפאריז, במילאנו וברומא לאו דווקא בפני קהל יהודי.
לאחר סיום התוכנית השנייה התפרקה הלהקה.
ליאור ייני, עליזה רוזן, חנן גולדבלט ויהורם גאון התקדמו כזמרים ושחקנים בממסד התרבות הישראלי.
האמרגן פשנל הרכיב משלושת חברי הלהקה פולי, גברי ושייקה את הרכב הבידור המצליח ביותר בארץ, "הגשש החיוור".
ב-1998 יצרה פולני את המופע "התרנגולים חוזרים" עם הרכב של זמרים צעירים, שביצעו את שירי הלהקה המקורית. ביניהם היו יותם ייני, בנה של פולני וירון אלדמע, בנו של גיל אלדמע, שעיבד את השירים לתוכנית השנייה.

 

 



התרנגולים בשיר "שיר השוק"

 

"התרנגולים" שיקפו במידה רבה את מה שהצטייר אז כשמנא וסלתא של החברה הישראלית. הבימנים הצעירים, בני עדות המזרח ואשכנזים, בוגרי הלהקות הצבאיות, מטופחים וחייכנים היוו סמל חיוניות עבור המבוגרים וסמל שובבות וזוהר עבור הצעירים. המורשת של הלהקות הצבאיות השפיעה רבות על אופי הצוות. הן הסוגה הבידורית והן השילוב העממי של מוזיקה, שירה וריקוד בישראל צמחו ממורשת הלהקות הצבאיות של תחילת חיי המדינה.
שירי "התרנגולים" , בעידודה הפעיל של פולני היו כמעט תמיד, במיוחד השירים ההומוריסטיים שבהם, שנונים ושואפים לפאנץ' ליין. כאמור, חלק מהשירים המצויים ברפרטואר של "התרנגולים", בעיקר מהתוכנית הראשונה, בוצעו כבר לפני כן, אם על ידי ה"פרר ז'אק" בצרפתית ואם על ידי הרכבים ישראליים כמו להקת הנח"ל, רביעיית מועדון התיאטרון ו"בצל ירוק" .
מבחינה טקסטואלית בלבד, השפה העתירה בדימויים, שמות, מצבים סיפוריים בנראטיבים השיריים היטיבו עם הזיקה התאטרלית ושפת השיר הססגונית

הלהקה ביצעה את שיריהם של מיטב היוצרים הגדולים של התקופה: סשה ארגוב, חיים חפר, ע. הלל, דן אלמגור ועוד.
מבחינת אבני דרך מוזיקליות של הלהקה, ניתן לציין את "שיר השוק" של נעמי שמר שמתקרב יותר לקטגוריה של שיר עם מכל שיר אחר של התרנגולים, השיר "בראשית" (חפר-ארגוב), במקור של "בצל ירוק" שהציג את סיפור הבריאה ככישלון חרוץ של המין האנושי ומתאר חזון אפוקליפטי והשירים "יוסי ילד שלי מוצלח" ו"שיר השכונה", שהפכו מיד לשירים קלאסיים לתיאור הילדות השכונתית האורבאנית ששלטה בארץ עד סוף שנות השמונים עם הגעת עידן הטלוויזיה, המחשב והאינטרנט.

להקת התרנגולים התמקמה בתחילת שנות הששים בישראל במקום ייחודי בשילוב המוזיקה והדרמה. מדובר בשילוב ברמת הג'סטה שמושפע מזרמים מחוליים ודרמטיים שונים, שיוצר מבע "תרנגולי" ייחודי. בהיבט התאטרלי של "התרנגולים", אופן המשחק אינו תואם אף סוגה מרכזית בתאוריות המשחק השלטות, אלא מוצא דרך ביניים בין המחזמר, הקברט, תיאטרון התנועה, וחבורות הזמר.
למרות שהמבצעים לא היו רקדנים וללא ידע בתנועה, הם ביצעו את השירים בסגנון ייחודי של תנועה שאתגר וייחד את הכוריאוגרפיה בלהקה.
כתב התנועה שפיתחה נעמי פולני התבסס על חוויות ודימויים אישיים. היא הצליחה להעביר את רצונותיה למבצעים עצמם. התנועה נבעה מהאסוציאציה שהמוזיקה שהמלים נותנות או מגרסה משולבת. השיר אינו מהווה רק יחידת מופע נטו אלא חלק במערכת גדולה יותר שמהווה תמה מרכזית לאירוע הבימתי. הג'סטות התנועתיות היו בידוריות- הסיום המתאים לנושא- מיצוי הג'סטה. האמצעים היו מינימליים ביותר. פולני טענה כי "השירים, שמהווים חומר תאטרלי לבמה, הם חומרים שניתן לחוות אותם יום יום. השחקנים נבחנים גם ע"פ אהבת העבודה והמלאכה הנקייה מאשר אהבת החשיפה."
המבע ה"תרנגולי" מתבטא גם באופן שבו נקודות ההתייחסות הבימתיות הן רבות, מגוונות ולא תלויות בכל גורם אומנותי באופן בלעדי: הטקסט, המשחק, הג'סטה והמוזיקה מתקיימות בד בבד ואין למבע ה"תרנגולי" קיום ללא תשלובת מעין זאת.

דיסקוגרפיה

  • התרנגולים התוכנית הראשונה (1961)
  • התרנגולים התוכנית השנייה (1963)
  • התרנגולים - דיסק אוסף (1989)




זוהר ארגוב
שתף 


זוהר ארגוב (עורקבי) נולד בראשון לציון ב-  16 ביולי 1955.

כישרון הזמרה שלו כמו גם סופם הטרגי של חייו היו מן הגורמים שהפכו את שיריו לנכסי צאן ברזל של הזמר המזרחי והעברי בארץ. על אף שהקריירה שלו נמשכה פחות מעשר שנים, הוא נחשב עד היום אחד המבצעים הבולטים בזמר העברי.
"פריצתו" לתודעה הציבורית של הזמר המזרחי, לאחר שנים בהן נחשב ל"נחות" והושמע בתחנות הרדיו והטלוויזיה רק בשעות שנועדו לכך, נובעים במידה מסוימת מהמהפך של ארגוב מזמר הפונה לקהל יעד מסוים לכזה הפונה לקהל רחב יותר, תוך הסרת תו הנחיתות שליווה סוג זה של מוזיקה עד אז.

ארגוב היה בכור ל - 9 אחים במשפחה ענייה, בשיכון המזרח בעיר. כבר מילדותו בלט בכישרון הזמרה שלו ולמד פיתוח קול אצל הזמרת אהובה עוזרי
ב - 1977 הוציא תקליטון ובו שני שירים, "כל יום שעובר" ו"ילדה חיכיתי שנים" שכתב והלחין משה נגר.
לאחר הוצאת התקליט הוחלט על שינוי שם המשפחה משום שסברו שארגוב הוא שם יותר מסחרי מעורקבי.
ב - 1979 ארגוב החליט לחזור לעולם המוזיקה. הוא החל עובד כנהגו של הזמר ג'קי מקייטן וכמו כן, מופיע במועדונים ואירועים משפחתיים. באחד האירועים בעיר באר-שבע ביקש זוהר לשיר. אחרי שכנועים רבים קרא ג'קי מקייטן ליהודה קיסר הגיטריסט שלו וביקש ממנו לשמוע אותו. זוהר שר באותה הופעה את השיר "ברצלונה" הקהל התלהב וההופעה נמשכה שעות.

לאחר אותה הופעה החליט יהודה קיסר להקליט את זוהר והשיר "אלינור" היה הראשון. לאחר אותה הקלטה סידר יהודה לזוהר פגישה עם "האחים ראובני" ואביהו מדינה והשאר היסטוריה.
ב - 1980 הקליט את אלבומו הראשון, "אלינור", שזכה להצלחה. האלבום כלל להיטים נוספים כגון "מה לך ילדה" ו"סוד המזלות".
האלבום הוקלט באולפן מאולתר, על מכשיר הקלטה עם ארבעה ערוצים, אך האיכות לא מנעה ממנו הצלחה ובתוך זמן קצר הפך ארגוב למבצע מבוקש בהופעות חיות בכל הארץ.

ב - 1981 יצא אלבומו השני "היו זמנים" אשר כלל גרסאות כיסוי לשירים ישנים.
בין השירים נכללו גם הלהיטים הגדולים "ברצלונה" שידוע בביצוע של ג'ו עמר, ו"את לי לילה", שהיה ידוע בביצועו של בועז שרעבי. בניגוד לאלינור, הופק אלבום זה במקצועיות רבה יותר ובאיכות הרבה יותר גבוהה, אף אלבום זה היווה הצלחה מסחרית ואומנותית.
ב - 1982 יצא האלבום "נכון להיום" שהציג את זוהר בשיאו. עם להיטים ענקיים כמו "נכון להיום", "כבר עברו השנים", "עוד דקה את נעלמת", "בדד" וכמובן "הפרח בגני", ביסס זוהר את מעמדו בראש רשימות המצעדים. כך, אפילו בגלי צה"ל היו שיריו מושמעים פעמיים-שלוש בשעה.
"נכון להיום" פרץ את כל המחסומים אותם ידעה המוזיקה המזרחית עד אז, האלבום שבר שיאי מכירות והוגדר מהר מאוד כאלבום פלטינה. אומרים שעבר במכירות את ה - 250 אלף עותקים. באותה עת זוהר הוגדר כמלך. המלך של המוזיקה המזרחית.

זהר ארגוב בשיר "הפרח בגני"

בנוסף לכלל ההצלחות הופיע ארגוב ב - 1982 ב"פסטיבל הזמר המזרחי - דרור" בערוץ הראשון (והיחיד אז) בטלוויזיה. השיר אותו שר "הפרח בגני" למילותיו ולחנו של אביהו מדינה ובעיבודו של ננסי ברנדס, זכה במקום הראשון באותה תחרות, ואף הגדיל את הצלחתו.
בתחילת 1983 יצא זוהר למסע הופעות בארצות הברית של שלושה חודשים, שם הכיר את הקראק, והחל משתמש בסמים קשים. כאשר חזר לארץ הדבר עדין לא ניכר עליו אך אט אט החלו הסמים להשפיע על תפקודו. הונו הלך ואזל ושמועות אמרו שבזבז ב - 1983 מעל מיליון דולר על סמים. גם טיב קולו נפגע.
באוקטובר 1983 עבר תהליך של גמילה במשך שבועיים באילת.
בתחילת 1984 הוציא תקליט נוסף "כך עוברים חיי", עם להיטים גדולים כמו "מרלן", "כוכבי לילה", "כמו שיכור", "עד מתי אלוהיי".
רוב השירים נכתבו על-ידי עוזי חיטמן. כשנשאל עוזי חיטמן על זוהר, סיפר שכאשר התחיל לכתוב לזוהר בשלהי 1982 את השיר "מרלן", היה ביתו של זוהר מהמפוארים. לאחר ששב מארצות הברית , חזר חיטמן לביתו של זוהר, וראה בית שרוי באי-סדר, וכמעט ריק, כשהכול נמכר לטובת הסם. לאחר שראה זאת כתב לו את השיר טעון הנשמה, "עד מתי אלוהיי", המתאר את מצבו של זוהר באותה עת (אביב 1983).
בסוף שנת 1984 כאשר הוא די נקי מסמים, חזר זוהר להופיע בחו"ל, סבב הופעות בצרפת וארצות הברית. כאשר החל להופיע שוב בארצות הברית חזר להשתמש בסמים. לאחר שובו לארץ נפרד מ"האחים ראובני", אמרגניו ומפיקיו.
ב - 1985 התחבר לאחים בן מוש והוציא את האלבום "ים של דמעות" בשפל נפשי, למרות שהאלבום הצליח במידה לא מבוטלת, כמו השירים "בואי הלנה","אמא" ושיר הנושא "ים של דמעות".
באותה שנה עבר גמילה בת 3 חודשים בירושלים לאחר שהתעלף ממנת יתר.
למרות השפל הנפשי אליו הגיע זוהר, אלבומיו המשיכו להימכר בכמויות גדולות. למרות הצלחת אלבומיו הביקוש להופעותיו קטן בשל נטייתו שלא להגיע להופעותיו שלו עצמו.
באותה שנה חזר להופיע ב"פסטיבל הזמר המזרחי" עם השיר האלמוני "מלאך שטן" מהאלבום "ים של דמעות". זוהר הגיע רק למקום ה - 15, דבר שהעיד על מצבו, בעוד שהיריב המרכזי שלו באותה תקופה, חיים משה, הגיע למקום הראשון עם השיר "עד כלות הנשימה".
ב - 1986 הוציא את האלבום "להיות אדם", השיר יחד עם השירים "אבי" ו"אדם שחקן" חוברו במיוחד על חייו של ארגוב, האלבום נחל הצלחה מסחררת, אך פעילותו של זוהר דעכה, קולו השתנה, וזה ניכר בשירתו.
בינואר 1987 התראיין בתוכנית האירוח המרכזית של ערוץ 1  "שעה טובה", תוכניתו של מני פאר, ובה דיבר בגלוי על התמכרותו לסמים, אך טען באופן שלא נראה משכנע לצופים בתוכנית כי אינו משתמש עוד בסמים. באותה שנה הוציא האלבום "הדרך הברוכה".
כעבור זמן לא רב, שב ארגוב והסתבך בפלילים בעקבות התמכרותו: הוא הואשם בגניבת נשק משוטר, נעצר ונכלא. במהלך חופשה מבית הכלא הואשם בניסיון לאונס, נעצר ובבית המעצר במשטרת ראשון לציון שם קץ לחייו בתלייה.
בכל שנה בתאריך מותו ב - 6 בנובמבר 1987 נערך טקס, תחת השם "המלחמה בסמים", לזכרו של זוהר ובו זמרים שרים את מיטב להיטיו.
חייו של ארגוב היו נושא לשירים (עוד בחייו נכתבו עליו שירים) ומחזות, מחזות זמר, ואף סרט ("זהר" שכתבו אמיר בן-דוד ומשה זונדר וביים ערן ריקליס בכיכובו של שאול מזרחי).
שיריו זכו לביצועים רבים, של יוצרים מגוונים, וביניהם גם מחוץ לתחום הזמר המזרחי.
זכורים במיוחד הביצועים של מאיר אריאל לשירו "כבר חלפו השנים", והביצוע של נינט טייב לשיר "ים של דמעות" אשר זיכה את הזמרת הצעירה במקום הראשון בתוכנית "כוכב נולד".
בספטמבר 2007, לכבוד מצעד הפזמונים העברי השנתי של גלגל"צ, הקליטה להקת "סינרגיה" ביצוע חדש בסגנון רוק לשיר "בדד", במלאות 20 שנים למותו של ארגוב.
להקת הרוק "דנה נמה" ביצעה גרסת רוק לשיר "נכון להיום", בשם "מוח רץ".


מורשתו של ארגוב שנויה במחלוקת. כאדם, ארגוב נחשב בעיני רבים לדמות בעייתית, בשל העבירות הפליליות הרבות שביצע, אלימותו כלפי נשים, והתמכרותו לסמים. יכולתו של ארגוב לשלוט בקריירה שלו הייתה מוגבלת מאוד, והקלטותיו נושאות אופי אקלקטי, כאשר לעתים קרובות מהווים אלבומיו אוסף כמעט אקראי של שירים ממקורות שונים, שאינם משקפים קו אחיד ובחירה מתוכננת. מאידך, ארגוב הצליח להתגבר בקולו, כאשר זה היה במיטבו, על כל המכשולים ולהצליח להפוך גם שירים בינוניים ועיבודים בנאליים למה שנחשב בעיני רבים לפניני זמר. כיוצרים ומבצעים אחרים, הפך אותו מותו הטראגי בטרם עת לאגדה, ובמהלך השנים הפך סיפור חייו לטרגדיה סמלית לגורלם של זמרים בני עדות המזרח במדינת ישראל.
רבים מזמרי המזרח רואים בו מורה רוחני ואף הקדישו לו אלבומים שלמים, דוגמת: שריף, זהבה בן ואייל גולן.

 דיסקוגרפיה

  • התקליט הראשון - 1977
  • אלינור - 1980
  • היו זמנים - 1981
  • נכון להיום - 1982
  • כך עוברים חיי - 1984
  • ים של דמעות - 1985
  • להיות אדם - 1986
  • הדרך הברוכה- 1987

 

לאחר מותו יצאו על שמו אוספים שונים:

  • "שר יוונית"
  • זוהר וחברים - 1988
  • "נעימות המלך"
  • חברים שרים זוהר - 1998
  • "להיטי זהב"
  • המיטב - 2005
  • המיטב - 2007
  • חייו ומותו של המלך - 2003
  • "זוהר ארגוב - שירת חייו"
  • שירת הזמיר - 2007
  • 20 שנה למותו של המלך - 2007
  • "בכרם התימנים"
  • "אל נבקש"
  • "בן בלי בית"
  • "מזכרת גדולה מזמר גדול"



זמרי אדם לאדם
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



חבורת האש
שתף 

חבורת האש היא קבוצה של לוחמי הפלמ"ח, מרביתם אנשי המחלקה הערבית, "המסתערבים" הראשונים, שאנשיה עסקו בחבלה ובריגול בקרב ערביי א"י ושכנותיה ובהברחת עולים. בערבים נהגו אנשי החבורה לשיר שירי רועים ורעות מסביב למדורה, ומכאן גם בא שמם ? "חבורת האש".

בין מקימיה וחבריה ניתן למנות את: יוסק'ה יפת, שהיה ידוע בכינויו "יוסק'ה כל הארץ" על שום שהכיר את כל הארץ, וכל הארץ הכירה אותו, ואשר במשך תקופה ארוכה שימש כמושל ברצועת עזה, פרופ' מנשק'ה הראל-בביוף, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל, אליהו גמליאל, בוגר להקת "ענבל" ומהותיקים שביוצרי ריקודי-עם בישראל, וכמובן שלמה כהן, הלוא הוא "סולימן הגדול", אביהם של יזהר, ורדינה, פיני וחופני כהן.

גם לאחר פירוק הפלמ"ח והקמת המדינה המשיכה החבורה להתקבץ ולהופיע ברחבי הארץ, ואליה הצטרפו מעת לעת בשנות ה-50 עמנואל זמיר, אילקה ואביבה רווה, הפרברים ואחרים.
החבורה שרה ופרסמה רבים משיריו של עמנואל זמיר, כגון "עלי האש" ו"דבקת החמור". שירים נוספים המזוהים עם חבורת האש הם "אייל אייל בן קרניים", "מה יפים הלילות בכנען", "סורו מני", "גדליה רבע איש", "שושנת תימן" ואחרים.

ראוי לציין כי "חבורת האש" המקורית פעילה גם כיום.

עמותת דור הפלמ"ח הוציאה לאור את ספר שירי המחלקה הערבית בפלמ"ח




חבורת לול
שתף 
חבורת לול ותיקי דיין בשיר "חמוץ חמוץ"


חבורת לו?ל הוא שמה של חבורת זמרים ושחקנים שפעלו בעיקר בשנת 1970 אך השפעתם הייתה רבה על התרבות הישראלית.
הם יצרו סרט, סדרת טלוויזיה ואלבום.
החבורה הו?בלה על ידי: אריק איינשטיין, אורי זוהר, שלום חנוך, יהונתן גפן, שמוליק קראוס, צבי שיסל וג'וזי כץ. מלבדם היו שותפים ליצירה גם אלונה איינשטיין, אשתו של איינשטיין ויהודית סולה.

ב - 1969 החלה החבורה להתגבש ולפעול ביחד תחת חברת ההפקות "הגר".
יצירתם המשותפת הראשונה הייתה הסרט "שבלול" בבימויו של בועז דוידזון שיצא לאקרנים במאי 1970. "שבלול" היה כינויו של איינשטיין על ידי חנוך.
ביולי ובספטמבר אותה שנה שודרה בערוץ הראשון גם סדרת הטלוויזיה שיצרה החבורה תחת השם "לול".
סדרת הטלוויזיה כללה מערכונים שהפכו לנכסי צאן ברזל ביניהם: "חידון התנ"ך", "לה מרמור מאת פרלש" ו"עולים חדשים".
בסוף אותה שנה יצא אלבום שסיכם את פעילות החבורה.
באוקטובר 1970 עזב חנוך לבריטניה וכך התפרק הציר המוזיקאלי המרכזי של החבורה.
חלק גדול משירי החבורה הפכו להיות אבן דרך בתולדות הרוק הישראלי.

בין השירים:

  • "אבשלום"
  • "צא מזה"
  • "כתבו עליו בעיתון"
  • "אני אוהב לישון"
  • "אמא אדמה"
  • "למה לי לקחת ללב"
  • "מה איתי"
  • "אני ואתה" (ידוע כ"אני ואתה נשנה את העולם").

מלבד היצירה, נודעה החבורה באורך חיים פרוע והולל, כולל התנסות בסמים, והיא הפכה למעין סמל של הצעירים הצברים המרדנים של סוף שנות השישים ושנות השבעים.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.