חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 154 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

מתי כספיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מתי כספי נולד ב - 30 בנובמבר 1949 בקיבוץ חניתה.

עם גיוסו לצה"ל הצטרף ללהקת פיקוד דרום.
לאחר שחרורו הקים את שלישיית לא אכפת להם, יחד עם שניים מחבריו ללהקת פיקוד דרום, גדי אורון ויעקב נוי.

את אחד מלהיטיו הראשונים, "אני מת", ביצע כספי עם השלישיה עוד בעת שירותם בלהקה הצבאית, שם כונו "שלושת השמנים". להיטים נוספים של "לא אכפת להם" מתוך אלבומם היחיד (פונודור, 1970) היו "יאוש פגש יאוש", "שתי ציפורים" (מילים: מאיר אגסי, לחן: כספי), ו"למה לא כל יום שבת" (מילים: יוסי בכר, לחן: כספי).
ב - 1971 שיתף פעולה לראשונה עם המוזיקאי שלמה גרוניך. שיתוף הפעולה הראשון ביניהם היה בתקליטון בן שני שירים: "ציור / בן גוריון" ומאוחר יותר גם במופע המשותף "מאחורי הצלילים" שאף תועד בתקליט באותו שם.
במלחמת יום הכיפורים הופיע בצוות הווי עם אילנה רובינא, אושיק לוי ופופיק ארנון. לחלק מההופעות הצטרף הזמר הקנדי לאונרד כהן.
ב - 1974 הוציא כספי את אלבום הבכורה שלו, שכלל 10 רצועות שאת כולן הלחין, ובכולן ניגן בכל הכלים וביצע את קולות הרקע. בראיון עיתונאי סיפר כספי כי מי שנתן לו את הדחיפה להוציא את האלבום היה הזמר אריק איינשטיין, וזאת לאחר שכספי השמיע לו את שירו "אלוף משנה במילואים" למילותיו של יעקב רוטבליט.

 

ב - 1976 הוציא את אלבומו השני, שנקרא אף הוא בפשטות "מתי כספי", ומופיע בה פעמון של דלת טיפוסי עם השם 'מתי כספי'. עד היום נחשבת עטיפת האלבום לאחת מעטיפות האלבומים הישראליות המקוריות ביותר.
בשונה מאלבומו הקודם, אירח הפעם כספי מספר מוזיקאים מובילים בשניים משירי האלבום (בשאר השירים מנגן כספי לבדו על כל הכלים): שלמה יידוב, גידי גוב ואבנר קנר. בין השירים הבולטים המופיעים באלבום: "הנה הנה" (אהוד מנור), "עיר עצובה" (תרצה אתר), "ברית עולם" (אהוד מנור) ו"לא ידעתי שתלכי ממני" (אהוד מנור).
ב - 1981, הוציא כספי את אלבומו השאפתני ביותר: "סוף היום". הפקת הענק שאירגן לכספי יוריק בן דוד, כללה את טובי המוזיקאים בארץ באותה תקופה, ובהם: אריק סיני, ז'אן פול זימבריס, חיים רומנו, מזי כהן ונורית גלרון. בין השירים הבולטים באלבום: "עוד תראי את הדרך" (שמרית אור / מתי כספי), "שיר מלילה" (נתן זך / מתי כספי), "ימי בצורת" (יעקב גלעד / מתי כספי) ו"מי ששר" (אהוד מנור / מתי כספי).
ב - 1985 הוציא את האלבום "ילדותי השנייה". אלבום זה נחשב כתחילתה של נפילה שממנה כספי מנסה להתאושש עד היום. על אף צמד הלהיטים שהניב האלבום - "שיר עם נקי" (מנור / כספי) ו"ילדותי השנייה" (מנור / כספי) - נחל האלבום כשלון הן כלכלי והן ביקורתי, זאת על אף ההפקה המרשימה של מתי כספי וזאב אולמן, שהביאה לאולפן את טובי הנגנים באותה התקופה.

מתי כספי בשיר "לא ידעתי שתלכי ממני"

ב - 2004 הועלה מופע הצדעה ליצירתו של כספי, בהשתתפותו ובעיבודו, בשיתוף התזמורת הקאמרית הקיבוצית בניצוחו של ירון גוטפריד. משיאי המופע היה ההדרן במהלכו ביצעו מתי, רחל ושתי בנותיהם את השיר "אחותי הקטנה" בעיבוד א-קפלה לארבעה קולות. כל העיבודים למופע נכתבו על-ידי כספי.
באוגוסט 2005, לאחר הפסקה של כשבע שנים, יצא לאור אלבום סולו חדש, "את האשה שלי". האלבום מכיל שירים שנכתבו במהלך העשור האחרון, וכן חידוש לשיר של כספי שהוקלט במקור בשנת 1978 ונגנז: "השלום" (מילים: יוסי בנאי), המתחיל כמעין אלתור על הפרלוד הראשון מתוך הפסנתר המושווה של יוהן סבסטיאן באך.
כספי נחשב על ידי רבים לאחד המוזיקאים המוכשרים הפועלים בישראל. יצירתו מקיפה קרוב לאלף שירים, מהם שנכתבו לאמנים אחרים ומהם שביצע בעצמו.
יצירתו המוזיקלית ידועה במורכבותה, במיוחד בהרמוניות הייחודיות. עם זאת, שיריו כתובים במתכונת הפופולרית של הזמר העברי, והיו בהם רבים שהפכו ללהיטים והותירו חותמם לאורך השנים.

סגנונו המוזיקלי מגוון מאוד. הוא מושפע ממוזיקה קלאסית, שירי הבלקן, מוזיקה ברזילאית (בוסה נובה), ג'אז, רוק ועוד. אחד המוזיקאים שהשפיעו עליו רבות באופן ישיר היה סשה ארגוב, והוא אף הקליט שני אלבומים משיריו בהשתתפות ארגוב עצמו. גם משירי המלחין הברזילאי אנטוניו קרלוס ז'ובים הושפע כספי, והיה בין ראשוני המבצעים של שיריו בשפה העברית (במופע והאלבום "ארץ טרופית יפה").

בנוסף למימד היצירתי המובהק, עוסק כספי גם בעיבוד מוזיקלי. מגוון רחב של זמרים ולהקות הפקידו בידיו את מלאכת העיבוד, והוא ידוע בתחום זה בזכות הדייקנות וההקפדה האופייניות לו. אחת היצירות הייחודיות להן היה אחראי כמפיק מוזיקלי היא האלבום "צמר גפן מתוק" של שלמה גרוניך, בו נעשה שימוש בכלים רבים ובשיטות חדשניות. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית, אך לימים נודעה לו חשיבות של ממש בקרב מבקרי מוזיקה אשר הכירו בייחודו.

לאורך השנים, בלט שיתוף הפעולה של מתי כספי עם שלמה גרוניך, שתחילתו באלבום והמופע "מאחורי הצלילים" בשנת 1973.
12 שנים אחר כך, בשנת 1984, חברו יחד שוב ויצאו באותו המופע עם תוספות קלות, תחת אותו השם, וזכו להצלחה רבה. השניים יצאו שוב במופע גם בשנת 2002.
כספי הרבה לעבוד יחד עם הפזמונאי אהוד מנור. מנור אף כינה את כספי "נפש תאומה" לו. בין השירים הרבים שהלחין כספי למילותיו של מנור: "ברית עולם", "ילדותי השנייה", "ימי בנימינה", "הנה הנה", "אחותי הקטנה", "נחליאלי", "מישהו", "סטירת לחי", "סליחה" ועוד.
מתי כספי השתתף בהפקת אלבומים רבים לזמרים ישראלים שונים, ביניהם: שושנה דמארי, שלמה גרוניך, ריקי גל, ירדנה ארזי, אריק סיני, גלי עטרי, יהודית רביץ, צמד "הפרברים" (בתקליט ומופע דרום-אמריקאי), חוה אלברשטיין ועוד.



אלבומים

  • מתי כספי (1974)
  • מתי כספי (1976)
  • צד א' צד ב' (1978)
  • צד נוסף (1980)
  • סוף היום (1981)
  • שר סשה ארגוב (1982)
  • שיר אהבה רחוק - שירים מדרום אמריקה (1983)
  • מתתיהו ואלכסנדר (1984)
  • ילדותי השנייה (1985)
  • ארץ טרופית משגעת (1987)
  • צד ג' צג ד' (1987)
  • אחד לאחד (1988)
  • שירים במיץ עגבניות (1989)
  • קוים - קטעים אינסטרומנטליים (יחד עם יוני רכטר, שלמה ידוב ויצחק קלפטר) (1991)
  • בובה מתי (1992)
  • מתי (1993)
  • עולם אחר (1998)
  • דואטים (2000)
  • את האשה שלי (2005)
  • לא אכפת להם (1970)
  • מאחורי הצלילים (1973)
  • מאחורי הצלילים 1984 (1984)
  • מאחורי הצלילים 2002 (2002) 
     

אוספים

  • בפעם הראשונה (1992)
  • מתי כספי ואהוד מנור: השירים הגדולים (1994)
  • חלומות שמורים (1995)
  • האוסף (מארז תקליטורים) (1999)
  • בלדות (2003)
  • משירי מתי כספי (2003)
  • המיטב (2004)

 

 

הופעות

  • הופעה חיה בערד (1997)



נוער שולייםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

נוער שוליים היא להקת רוק-פופ ישראלית שהוקמה בשנת 1986. שיריהם המפורסמים כוללים את "ציירי לך שפם", "אמסטרדם (קסם זר)", "ענוג" ו"לילה".
סולן הלהקה היה מיקיאגי. גם דודי לוי היה חבר בלהקה, כגיטריסט, והוא פנה לקריירת סולו אשר פעילה גם כיום.
הלהקה התפרקה בשנת 1991.

דיסקוגרפיה

  • נוער שוליים (1988)
  • ציירי לך שפם (1990)
  • זה עושה לך את זה (1991)



נחמה הנדלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

נחמה הנדל נולדה ב - 1936.

בין השנים 1956 - 1954 שירתה בלהקת הנח"ל שם שיחקה במערכון שכתב אפרים קישון בשם "סלאח שבתי".


ב- 1964 התפרסמה במיוחד כשזכתה בפסטיבל הזמר יחד עם בני אמדורסקי עם השיר "ילדתי אימרי".
כשהשתחררה מהצבא יצאה ללמוד שירה ומשחק בפריז וכשחזרה לארץ הקימה יחד עם חבריה לשעבר מלהקת הנח"ל את להקת "בצל ירוק". במקביל, שיחקה בסרט "עמוד האש".
לאחר שעזבה את "בצל ירוק" הקימה יחד עם הזמר רן אלירן את הצוות "רן ונמה" לקראת מבחני הקבלה לתוכנית הפופולרית של האמריקאי אד סאליבן.
לאחר שעברו את המבחנים והופיעו בתוכנית, החלו להתפרסם בארצות הברית וקנדה וקיימו שם הופעות רבות. שם גם הוציאו את שני אלבומיהם, שרק מאוחר יותר התפרסמו בישראל.

לאחר שחזרה לארץ עבדה על שימור שירים ישראליים.

ב - 1961 הוציאה הנדל את אלבומה הראשון, "שירים של אז ושל עכשיו", בשיתוף המוזיקאי יחזקאל בראון.
שלוש שנים לאחר מכן הקליטה שירים שהולחנו על ידי נחום היימן.
ב - 1966 גילמה את התפקיד הראשי במחזמר "המלך ואני", וכשנה לאחר מכן, מעט לפני מלחמת ששת הימים, הוציאה את אלבומה השני, "ואולי".
ב - 1973 השתתפה בערב משוררים של גלי צה"ל, ולאחר מכן הופיעה יחד עם בעלה ברחבי הארץ והלחינה משירי לאה גולדברג, שהייתה מורתה.
ב - 1994 עברה להתגורר  בכפר סבא הופיעה יחד עם הזמרת שולי נתן והוציאה את האלבום "מחוץ לסערה".

הנדל נפטרה בשנת 1998 בערב יום הכיפורים מדום לב. בת 62 הייתה במותה.
לאחר מותה הוציא לזכרה חברת הד ארצי אלבום אחרון בשם "השירים היפים" ובו כל שיריה הידועים, בהם: "דונה דונה", "ואולי", "הכניסיני תחת כנפך" (שריטה חידשה אותו כעבור שנים), "משירי זמר נודד", "שירו של אבא", "יד ענוגה", "סתיו" ועוד. רן אלירן, שותפה בעבר, הקליט לזכרה את השיר "פעמונים".

 

דיסקוגרפיה

  • האלבום "מחוץ לסערה""שירים של אז ושל עכשיו" - 1961
  • "ואולי" - 1967
  • "נחמה הנדל בשירי ביאליק" - 1970 - שבשבילו ליקטה במשך ארבע שנים את שיריו של ביאליק
  • "שירי עמים" - 1973
  • "נחמה הנדל" - 1978
  • "מחוץ לסערה" יצא ב - 1997 ונתקל בקבלת פנים קרירה.
  • "השירים היפים" - 1998, אוסף, יצא לאחר מותה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נחמה הנדל בשיר "שדות שבעמק"




נחמה ליפשיץהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

נחמה ליפשיץ נולדה בליטא בשנת 1927.

היא למדה בקונסרבטוריון והופיעה כסולנית מקהלת התזמורת הפילהרמונית של וילנה. החלה להופיע בשירים ביידיש ובעברית, ערכה מסע הופעות ברחבי ברית המועצות והפכה להיות לסמל ולפה ליהדות הדממה ולכיסופי היהודים לעלייה למדינת ישראל.


בשנת 1969 עלתה ליפשיץ לישראל. בהופעותיה הראשונות שרה שירים ביידיש ובעברית, כמו "ירושלים של זהב" ו"אלי אלי" ובעיקר "כחול ולבן" שהפך להיות הסמל המסחרי שלה.
הופעותיה הוקלטו לאלבום שהתפרסם בקהילות היהודיות והיא הוזמנה למסע הופעות בארצות הברית.




ניסים סרוסיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

ניסים סרוסי נולד ב-1948. שיא הצלחתו של סרוסי הייתה מאמצע שנות ה-60 ועד סוף שנות ה-70.

בתחילה הוא שר בלהקת הרוק שלו, "הנמרים", ועם הזמן פצח בקריירת סולו בסגנון פופ המושפע מסגנונות צרפתיים ואיטלקיים.
בשנות ה-70, התראיין ניסים סרוסי בתוכנית הטלוויזיה "טנדו" אצל ירון לונדון, אשר התנשא מעליו והתייחס אליו באופן מזלזל, תוך שהוא מציג את מילות שיריו באופן מגוחך ומבלי שבחר בכך, הפך סרוסי לנציג המוזיקה המזרחית המקופחת, למרות שהוא כלל לא שר בסגנון מזרחי.
סרוסי חש שיש לו סיכוי טוב יותר להצליח באירופה, והחל מסוף שנות ה-70 החל לשיר פופ בצרפת.
דווקא כאשר החלה המוזיקה המזרחית להנות מפופולריות גוברת, החליט סרוסי לעבור ולנסות את מזלו במוזיקת רוק. הוא עבר להתגורר בצרפת ולהופיע מול יהודים בפריז.
כעבור זמן מה חזר לארץ וחזר בתשובה, בעקבות חזרתו בתשובה הפסיק להקליט.

ניסים סרוסי אף היה שותף להפקה "זמרים שרים זוהר" שהופקה בשנת 1997 לציון 10 שנים למותו של זוהר ארגוב, שם הוא שר את להיטו של ארגוב "ים של דמעות".
כעבור שנה חזר לצרפת ועד היום הוא גר שם כאשר מדי פעם הוא מגיע לביקור בארץ.

בין להיטיו הגדולים: "אשליות", "איני יכול", "אמא".

 

 ניסים סרוסי בשיר "איני יכול"




נירה גלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



נירה רבינוביץהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.




נעמי שמרהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 נעמי שמר נולדה בקבוצת כנרת ב - 13 ביולי 1930 להורים שהיו ממייסדי הקבוצה. כשבגרה, למדה באקדמיה למוזיקה בתל אביב ובירושלים. כששבה לאחר לימודיה לקבוצה, לימדה את ילדי המושבה ריתמיקה וכך נוצרו שיריה הראשונים, כגון "הדואר בא היום" ו"אחינו הקטן".

ב - 1953 התגייסה לצה"ל ושירתה בפיקוד הנח"ל. לאחר שחרורה שיתפה פעולה עם המלחין יוחנן זראי במחזמר "חמש-חמש" שבו כתבה מלים ללחניו. עם פזמוניה המוכרים יותר מן המחזמר נמנים "תרנגול בן-גבר", "רב האור והתכלת".
כשהזמין אותה חיים טופול לכתוב לתוכנית הראשונה של להקת "בצל ירוק", החלה להלחין את מלותיה, כשהשיר הראשון במתכונת זו, "משירי זמר נודד" (הידוע בפי העם כ"הדרך ארוכה היא ורבה") שנכתב בשנת 1957, זכה להצלחה רבתי ונחשב ללהיטה הראשון. גם שירה "נועה", שהעידה כי כתבה אותו על עצמה, נכלל במופע זה.
שירים שכתבה בקצב מסחרר ללהקות הצבאיות זכו כמעט כולם להצלחה מיידית: "חמסינים במשלט", "הכל בגלל מסמר קטן" (על פי שיר אנגלי נושן) ועוד רבים אחרים.
באותה תקופה כתבה לצמד "הדודאים" את "כיבוי אורות" ו"שיירת הרוכבים", שאותו בחרה לפרסם תחת הפסבדונים "אליפז". כמו כן כתבה את "העיר הלבנה" לסרט קצר על תל אביב.
ב - 1960 כתבה את "בשדה תלתן" ללהקת פיקוד צפון ו"הופה היי" לפיקוד מרכז. אחר כך חיברה ללהקת הנח"ל את "מחר", "מטריה בשניים" ועוד.
ב - 1963 כתבה את "חורשת האקליפטוס" למחזמר "כיצד שוברים חמסין" שהועלה לציון יובל לקבוצת כנרת.
ב - 1964 כתבה לתוכניתה הראשונה של "שלישיית גשר הירקון" את "אהבת פועלי הבניין", "סרנדה לך", "איילת אהבים", ו"לילה בחוף אכזיב", ששולב גם בסרט "דליה והמלחים" שבו השתתפה השלישייה.
ב - 1964 הלחינה שמר את "כנרת" ("שם הרי גולן") של רחל המשוררת. מאוחר יותר שבה שמר והלחינה שירים נוספים של רחל כמו "ואולי", "בגני" ("בגני נטעתיך") ו"זמר" ("לך ועליך").

בתחילת שנות השישים נסעה עם בתה לפאריס ושם כתבה שירים ששיקפו השפעות שנסונייריות בולטות כמו "העיר באפור", ונוסח עברי לשירים צרפתיים כמו "אילו ציפורים" (של ז'אן ברוסול), "שלגיה" (גי ביאר) ו"אין אהבות שמחות" (ז'ורז' ברסנס), שאת חלקם הגדול ביצע יוסי בנאי.
ב - 1967 היה אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר, כאשר כתבה את השיר "ירושלים של זהב". השיר נולד כאשר החליט טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר שנערך אותה שנה בבנייני האומה. השיר זכה להצלחה רבתי בפסטיבל, וזכורה שירת הקהל ברטט את השיר.
לביצוע השיר נבחרה זמרת צעירה ואלמונית בשם שולי נתן, ששמר בחרה בה, בעצת ביתה הללי, משום שקולה הצלול מצא חן בעיניה.
שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים, שבעקבותיה שוחררה ירושלים.
שמר הוסיפה לשיר בית חדש בו הגדירה את המצב לפני ואחרי המלחמה.
לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש. מאז "ירושלים של זהב" הפכה שמר בעיני רבים - אף כי לא בעיני עצמה - ל"פזמונאית לאומית" האמונה על שיקוף הלכי הרוח בישראל וניסוחם בפזמוניה.

בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים המשיכה שמר לכתוב פזמונים וביניהם "שנינו מאותו הכפר", "בהאחזות הנח"ל בסיני", "לשיר זה כמו להיות ירדן", "שבחי מעוז" ו"בארץ להד"ם".
ב - 1972 יצאה "חבורת בימות" בערב משירי שמר, שכלל את המיטב שבשיריה בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים. נוסף לשירים המוכרים כלל הערך גם שירים שחשפו פן מוכר פחות של שמר, עם שירים כמו "מר נרקיס" העוסק ברווק כרוני, "שיר ערש למקרים מיוחדים" שהוא שיר ערש לבתם של הורים גרושים, "אנשים יפים" העוסק במיופיפי החברה הגבוהה, ו"המכשפות" על עיתונות רכילאית.

נעמי שמר בשיר "חבלי משיח"


בערב נכללו גם השירים "ארבעים" ("יצאתי תמיד עם יותר צעירים... ולבשתי ביקיני אחרי גיל עשרים") ו"אני מגדלת בעל" ("וכשאומר שאני גידלתי בעל, הם ישלחו אותי ישר לגן עדן").
שמר נמנעה מלכלול את שני האחרונים בלקטי הפזמונים הרבים שהוציאה במהלך השנים.
זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים כתבה שמר את "לו יהי".
במקור נכתב השיר כנוסח עברי לשירם של הביטלס "Let it be" (ניתן לראות זאת בפזמון "לו יהי לו יהי / אנא לו יהי / כל שנבקש לו יהי"), אך כשהציגה את השיר לזמרת חוה אלברשטיין, אמר לה בעלה, מרדכי הורביץ, שחזר אז משרות מילואים, "אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית".
נעמי שמר הצמידה לחן חדש למלים והשיר הפך לאחד מסמלי המלחמה, במיוחד בביצועה של שלישיית "הגשש החיוור" וכן בביצועה של חוה אלברשטיין, אשר הוציאה אלבום בו היה השיר שיר הנושא. מלבד זאת זכה השיר לעוד ביצועים רבים.

בשנות השבעים שמר הלחינה שירי משוררים רבים כמו נתן אלתרמן (פגישה לאין קץ, ספני שלמה המלך, על אם הדרך,האם השלישית), שאול טשרניחובסקי (הוי ארצי מולדתי, בעלייתי שם יפתי, אומרים ישנה ארץ), חיים נחמן ביאליק (קומי צאי), אברהם שלונסקי (בתכול השמיים) ועוד.
היא תרגמה משיריו של איציק מאנגער (על הדרך עץ עומד), וביססה שירים הנשענים על כתבים מהמקורות (שירת העשבים על פי רבי נחמן מברסלב, עקדת יצחק מתוך ספר בראשית).
ב - 1974 הוציאה שמר גם אלבום מיוחד של שירי ילדים, שגם הוא הניב מספר להיטים גדולים כמו "אלף בית" ו"שלומית בונה סוכה".
ב - 1977 הקליט יהורם גאון את שירה "עוד לא אהבתי די", שהפך ללהיט גדול באותה שנה. נעמי שמר סיפרה בראיון עיתונאי שאת השיר כתבה כשחלתה וחשבה שכבר לא תקום ממיטתה, וכתגובה מתמרדת חרזה: "כי יש המון דברים שרציתי לעשות...".
ב - 1981 הוציאה את אלבומה "על הדבש ועל העוקץ" שהיה לרב מכר וכלל את השירים "אנשים טובים", "על כל אלה" ו"אומרים ישנה ארץ".
ב - 1983 קיבלה שמר את פרס ישראל לזמר עברי.
ב - 1987 הקליט משה בקר את האלבום "חפצים אישיים", שהורכב כולו משיריה. כמה משירי האלבום, כמו "גג" ו"תות" זכו להצלחה מסוימת, אך האלבום בכללו נכשל באופן יחסי.
ב - 1988 כתבה את השיר "אור" לשושנה דמארי.
השיר זכה להצלחה עצומה ובין השאר תרם להחזרת דמארי לאור הזרקורים והפך לריקוד עם פופולרי.
בשיריה מסוף שנות השבעים ואילך ניכרת נוכחות הולכת וגוברת של תכנים יהודיים ומסורתיים. אלו היו קיימים גם בשירים מוקדמים יותר, כמו "שירו של אבא" ("יבנה המקדש") ו"לא אמות כי אחיה", אך אלו הפכו מודגשים יותר ויותר בשירים כמו "שירת העשבים", או "אל בורות המים". לצדם, בלטו בתקופה זו שירים אלגיים (כמו "בכל שנה בסתיו, גיורא") ושירי-המנון בנוסח "עוד לא אהבתי די". אחד הבולטים בהם היה השיר "הכל פתוח" ("ראיתי ת'כנרת צוהלת בטורקיז...") שנכתב לכבודה של הכנרת, בעונת 1992/3, כאשר סכר דגניה נפתח לרווחה. השיר הפך ללהיט מיידי, ובמיוחד לאחר ביצועו הים-תיכוני בפיהם של לאה לופטין ועופר לוי.
ב - 1993 היא השתתפה לצד מיקי קם, משה בקר, חיים צינוביץ ורינת גבאי בקלטת הווידאו לילדים "אצלנו בפסנתר", שהתבססה על שיריה.

נעמי שמר בשיר "החגיגה נגמרת"

לכבוד תוכנית של ערוץ 1 ששודרה באוקטובר 1993 כמחווה לזמר בני אמדורסקי, כתבה את השיר "אני גיטרה".
תוכנית זו צולמה כשהזמר התמודד עם מחלת הסרטן, ממנה לא החלים ופניו כבר לא היו כתמול-שלשום, אף כי השתדל להפגין הופעה מאוששת. זכור במיוחד הביצוע המרגש של השיר, המסתיים במילים: "אני אומר תודה". לצופי התוכנית זכורות פניה של נעמי שמר, כשאמדורסקי מודה לה מכל הלב על השיר, פנים המנסות בלא הצלחה להסתיר את סערת רגשותיה.
ב - 1995, בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין, חיברה נעמי שמר את השיר "הו רב חובל". המילים הן תרגום של שירו של המשורר האמריקאי הדגול וולט ויטמן "Oh Captain, My Captain" אשר נכתב לאחר הירצחו של אברהם לינקולן, מאה ושלושים שנה לפני כן. נעמי שמר חשה שהמילים מתאימות לבטא את כאבה וכאב העם גם כיום. היא תרגמה את השיר לעברית, הלחינה אותו, והוא בוצע לראשונה בפי הזמרת מיטל טרבלסי ביום השנה לרצח רבין.
שמר לא הסתפקה בכתיבה והלחנה, ולכל אורך הקריירה שלה הופיעה גם כזמרת. אף שקולה היה רחוק משלמות וביצועיה היו לרוב טובים פחות משל רוב מבצעיה, היה חשוב לשמר להימצא במגע עם קהלה ולזכות באהבתו.
משנת 2000 ועד פטירתה, הופיעה במופע משיריה "אלף שירים ושיר", בעיבודיו, נגינתו וניהולו המוזיקלי של רמי הראל. את המופע הנחה יחד איתה היוזם-עורך ומלווה דודו אלהרר, ובו גם שרה וניגנה רונית רולנד. למופע זה כתבה את השירים "המעיל", "פלוגת יסמין", ועוד.
זמן קצר לפני פטירתה פנתה שמר אל המבצעת דורית ראובני ובישרה לה כי בידה שיר חדש שנקרא "אילן" לזכרו של אילן רמון. דורית ראובני הספיקה להיפגש עימה ואף שיכנעה את שמר לנסות ולנגן את השיר למרות היותה חולה מאוד. שמר נענתה וראובני הקליטה את הביצוע לשירה האחרון של שמר, ובוצע בביצוע בכורה במופע המחווה לשמר בשלושים לפטירתה בפארק הירקון.

נעמי שמר נפטרה ב -  26 ביוני 2004.     


אלבומים

  • נעמי שמר (1968)
  • נעמי שמר ועודד תאומי לילדים (1971)
  • כיצד שוברים חמסין - נעמי שמר בשירי ילדים (1974)
  • על הדבש ועל העוקץ (1981)
  • אל בורות המים (1982)

  

ספרים

  • נעמי שמר - כל השירים (1967)
  • הספר השני של נעמי שמר (1975)
  • נעמי שמר - ספר גימל (1982)
  • נעמי שמר - ספר ארבע (1995)
  • נעמי שמר - על קצה המזלג
  • נעמי שמר - סימני דרך



נתנאלההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 


נתנאלה  נולדה בתל אביב ב - 1954 להורים יוצאי אוזבקיסטן.

נתנאלה שירתה בצבא בלהקת חיל האוויר, ואף פגשה לראשונה את מתי כספי כאשר זה ניהל את תוכניתם ב - 1973, "מסביב לעולם ב-80 דקות". 
ב - 1974, עוד לפני שחרורה מצה"ל הופיעה בפסטיבל הזמר והפזמון עם "שיר היונה".
השיר היה חלק מאלבום הבכורה של נתנאלה, שנשא את שמה, נתנאלה, 1976.

נתנאלה בשיר "שיר היונה"




סוזן ופרןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

פרן אבני וסוזן דבור היו אחד הצמדים הפופולריים. השתיים עלו לארץ ממונטריאול שבקנדה בתחילת שנות ה - 70.
ב - 1972 הן הופיעו כצמד לראשונה בערב שירי המשוררים הראשון שנערך בגלי צה"ל ושרו את "ציפור שנייה" ("ראיתי ציפור רבת יופי...").
השיר והביצוע הפכו כבר לקלאסיקה, ובעקבות התגובות החמות שקיבלו המשיכו השתיים להופיע ברחבי הארץ.
בערב שירי משוררים השני בגלי צה"ל הן ביצעו את השיר "לילות לילך", שאותו הלחינה סוזן למילותיו של המשורר חיים לנסקי.
ב - 1973 יצא אלבום הבכורה שלהן. שירים בולטים נוספים היו "דרך ישנה", "לאן מובילות הדרכים" ו"העץ הירוק".
עברן האנגלו-סקסי של השתיים בא לידי ביטוי בשיר "מישהו", שאותו שרו באנגלית, וכן בגרסה העברית שהקליטו לשירה של ג'וני מיטשל "בוקר בצ'לסי".
השיר "כשיבוא ילדי", שמופיע באלבום בלחנה של סוזן, הולחן כעבור שנים גם על ידי יהודית רביץ והופיע באלבומה שם.
באותה שנה התארחו השתיים בתוכנית הרדיו "צריך לשמור על כושר", ששודרה במסגרת הסדרה "דו רה ומי עוד?" ב"קול ישראל".
בתוכנית, שהורכבה משירי עם מתורגמים מהאיים הבריטיים, שרו סוזן ופרן יחד עם צמד "הדודאים" את השיר "שלושה עורבים", שתורגם על ידי יעקב שבתאי וזכה בעקבות התוכנית להשמעות רבות. השילוב המוצלח בין הצמדים הוביל להקלטת התוכנית "קשת בענן", ששודרה גם היא במסגרת הסדרה, ושבה שרו הארבעה שירי עם אנגליים ואמריקאיים מתורגמים. השירים הופיעו מאוחר יותר גם באלבום וביניהם בלטו בעיקר "ולא ישאו עוד חרב" לפי כורל 21 מ"מתאוס פסיון" של באך ו"מסע הספינה ג'ון ביי".
באמצע שנות ה - 70 עזבו סוזן ופרן את הארץ וחזרו למונטריאול, שם נפרדו דרכיהן. אחרי הפסקה ארוכה הן שבו לשתף פעולה באמצע שנות ה - 80 והקליטו בקנדה קלטת בעברית, שאחד השירים הבולטים בה היה "אדמה" (בארץ הקליטה אותו עפרה חזה).
ב - 1985 הן שבו להופיע בארץ ביוזמת האמרגן אלי גרינפלד. במופע הראשון שלהן, שנערך במועדון "צוותא" בתל אביב, התארחו קורין אלאל, ששרה בו לראשונה את שירה "אין לי ארץ אחרת", ושייקה פייקוב, ששר יחד איתן את "דרך ישנה", להיט שהלחין לאלבומן הראשון.
למרות ששילוב הקולות ביניהן נותר יפה כשהיה, לא זכה סיבוב ההופעות הזה להצלחה מיוחדת, והשתיים חזרו למונטריאול.
גם אחרי הביקור בארץ המשיכה סוזאן כוגן (דבור) ליצור ולהופיע, בעיקר בצפון אמריקה. אלבומה האחרון באנגלית נקרא "ג'יפסי היל" ובעקבותיו גם ערכה סיבוב הופעות ברחבי קנדה.
בתחילת 2001 היא הוציאה דיסק חדש בעברית שנקרא "מים" ובו היא מבצעת שירים ישראליים משנותיה הראשונות של המדינה ובעיקר משיריה של שושנה דמארי, ביניהם ""זכריה בן עזרא", "הורה ממטרה", "התזכור" ועוד. השירים, שאת רובם היא שמעה לראשונה בילדותה מתקליטיה של דמארי, מבוצעים על ידה בגרסא אקוסטית-אתנית והם הוקלטו באולפנה הפרטי של כוגן, שנמצא על אי קטן במערב קנדה. האלבום הופץ על ידה בארץ ובקנדה
.
במאי 2003 הכריזו השתיים כי הן שבות לארץ לסיבוב הופעות בן חודשיים. לכבוד הסיבוב הוציאו אלבום בשם שושנים, אשר הוקלט ברובו בשנת 1986, בתוספת גירסה חדשה ל"ציפור שנייה" שהוקלטה ב - 1998. האלבום נפתח בשיר חדש בשם "ישראל שמע" שהוקלט ב - 2003.
ב - 2004 הוציאו השתיים את הסינגל "רק הירח", חידוש לשיר משנות השבעים שכתבו שמרית אור ודני עמיהוד. השיר נלקח מן האלבום בחמלת הלבנה, אשר הוקדש למשפחת אלמוג, שהיתה מקורבת לכוגן נספתה בפיגוע במסעדת "מקסים".









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.