חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 175 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



נוסטלגיה מוזיקלית

עדנה גורן
שתף 

 

עדנה גורן נולדה ב - 1943.

ב - 1962 התגייסה גורן, ושרתה כסולנית של תזמורת חיל האוויר.
ב - 1965 הקליטה גורן תקליט של שירי בובי וינטון, זמר פופולרי באותם ימים.
בתחילת שנת 1966 שרה בסרט "שני קוני למל" את שלושת השירים של הדמות הנשית הראשית ליבל'ה - "הוא יהיה לי בעל", "אבי אומר שהחתן" ו"סליחה רבותי".
באותה שנה השתתפה גם בפסטיבל הזמר והפזמון כשביצעה את השיר "לא פעם בקיץ" של המשוררת רחל.
בסוף שנת 1966 הקליטה את השיר "מנדלבאום" לסרט "האם תל אביב בוערת".
לאחר מכן הקליטה אלבום סולו ראשון הנושא את השם "כי מדברות עיניך".
ב - 1968 חברה לקובי רכט, חייל משוחרר, והקליטה יחד איתו אלבום "משירי סשה ארגוב". בין שירי האלבום נמצאים "זמר המפוחית", "לילה בדרום", "למה בוכים גשמי החורף" ו"לפנות ערב" המזוהה עם גורן במיוחד.
ב - 1969 הקליטה את השיר "בלדה לאיש הפשוט" לפסקול הסרט "תעלת בלאומילך", והופיעה יחד עם קובי רכט בפסטיבל הזמר בשיר "מכתבי אהבה".
ב - 1970 ביצעה גורן את "כוכבים בדלי" לסירוגין עם צילה דגן, ושרה בפסטיבל שירי הילדים הראשון את "שיר לנמלה".
ב - 1973 הופיעה בפסטיבל הזמר המזרחי בשיר "אהובי ישן בזרועותי".
ב - 1975 הופיעה בפסטיבל שירי הילדים השישי של עם השיר "חלום בצבעים".
ב - 1976 העלתה מופע עם שייקה אופיר.
ב - 1978 הקליטה אלבום בשם "התחדשות" שכלל שירי ג'אז חדשים וביניהם "אל נא תגיד לי שלום" שהוקדש לדודתה אסתר גמליאלית.
בקיץ אותה השנה השתתתפה יחד עם ג'וזי כץ בתוכניתו של רלף ענבר "אולפן קיץ".
גורן לא הרבתה להופיע בשנות ה - 80, ובשנת 1989 הופיעה במופע שהוקדש לסשה ארגוב שנקרא "זר לסשה ארגוב" בו ביצעו את שיריו אמנים שונים.
ב - 1990 הופיעה בפסטיבל ערד.
גורן שבה מדי פעם להופעות באותה תקופה, וב - 1997 הוציאה אלבום בשם "קולות".
ב - 2006 הופיעה גורן במופע איחוד שלה ושל קובי רכט בשם "שוב בשניים", והשניים התארחו בתוכנית של חינוכית 23 "מוזיקה היום".

 

עדנה גורן בשיר "לא פעם בקיץ"




עדנה לב
שתף 
 
 
עדנה לב נולדה ב - 1950 בחיפה.
התגלתה לראשונה על ידי אפי נצר שהלחין את שירה הראשון, "הכומתה האדומה".
בהיותה בת 16השיר הוקלט ודורג במצעד הפזמונים של גלי צהל.

ב - 1968 התגייסה לצה"ל ושירתה בלהקת פיקוד צפון, בתוכניות "קצת מזה וקצת מזה" ו"לצפון באהבה". בתוכניות אלה שרה כסולנית את השירים "אם תשוב" ו"רגע לפני".
ב - 1970, לאחר שחרורה מהצבא, החלה בקריירה עצמאית שכללה הופעה במופע "שירי החומש" על פי שירי איציק מאנגר, השתתפות בסרט "מתנה משמים" בו שרה גם את שיר הנושא, וכן הופיעה בפסטיבלים של התקופה עם שירים שזכו להצלחה רבה: "את ואני נולדנו בתש"ח" שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון, "ידיד נפש" מתוך פסטיבל הזמר החסידי 1972, "שתי אחיות" מפסטיבל הזמר המזרחי ו"שיר שכולו שאלות" מפסטיבל שירי ילדים.
ב - 1972 זכתה בתואר "זמרת השנה" של מצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה"ל, ונבחרה להקליט את שיר הנבחרים, "צריך לשמור על הבית שלי" יחד עם זמר השנה יגאל בשן.
ב - 1973 שיחקה בסרטו של גד בן-ארצי "מתנה משמיים".
תקליט שהפיקה בארה"ב באמצע שנות ה - 70 עם שירים עבריים לא זכה להצלחה רבה, אף על פי ששני שירים זכו לפרסום: "עייפה קצת" ו"שמלה של חג".
ב - 1988, לאחר גירושיה ושובה לארץ, ניסתה לחדש את הקריירה אך לא הצליחה לשוב אל השיא בו הייתה לפני שעזבה.
בין היתר השתתפה בפסטיגל 1988 עם השיר "הדגל שלי".
שיחקה בסרטיו של יהודה ברקן:
ב - 1988 ב"מצלמה בלי בושה".
ב - 1991 ב"אבא גנוב 3".
ב - 1991 שיתפה פעולה עם אריק רודיך בתקליט שלא זכה להצלחה, על אף השקעה כספית של מאות אלפי דולרים.
 
 
עדנה לב בשיר "את ואני נולדנו בתש"ח"



עוזי והסגנונות
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.

עוזי והסגנונות בשיר "חברים"




עוזי חיטמן
שתף 

 עוזי חיטמן נולד בגבעת שמואל ב - 9 ביוני 1952 להורים ניצולי שואה.

בצבא שירת בלהקת פיקוד המרכז, אז הלחין את שיריו הראשונים, בהם "מי ידע שכך יהיה". לאחר שחרורו השתתף במופעי בידור שונים (כמו "ערב שירי תיאודורקיס") והחל לכתוב שירים לאמנים שונים.

חיטמן היה יוצר פורה בשל העובדה שכתב שירים לכל שכבות הגיל ובכל הסגנונות: שירי ארץ ישראל, מוזיקה מזרחית, מוזיקת פופ, שירי ילדים, בלדות מרגשות, שירים מתורגמים מיוונית, מוזיקה חסידית, כך שאת סגנונו שאפשר לכנות בשם "סגנון ישראלי".
הוא כתב לזוהר ארגוב ("מרלן", "כמו שיכור"), ליזהר כהן ("ניגונה של השכונה"), לחיים משה ("תודה"), כתב שירים רבים לשימי תבורי ("עוד סיפור אחד של אהבה", "לילה בלי כוכב") ולאמנים רבים נוספים.
ב - 1976  לפסטיבל הזמר החסידי הלחין וביצע (יחד עם עודד בן-חור) את "אדון עולם", שהפך לשיר מקובל בלחנו זה בבתי כנסת רבים בעולם היהודי.
חיטמן כתב גם על מלחמות ישראל ובעיקר על השלום: "מי ידע שכך יהיה?" היה השיר הראשון שכתב והלחין במלחמת יום כיפור. בסיום השיר הוא מבקש ש"יבואו ימים אחרים ונראה יונה עם עלה של זית".
ב - 1977 כתב בתקופה המסעירה של מהלכי השלום עם מצרים את השיר "נולדתי לשלום", השיר בוצע במקור על ידי להקת "סקסטה".
ב - 1991בתחרות האירוויזיון  זכו במקום השלישי אורנה ומשה דץ עם שירו "כאן", המבטא רגשות אהבה לארץ.

אחד מלהיטיו האחרונים היה "לכל אחד יש" שכתב לשלומי שבת ולליאור נרקיס, שיר שזכה לתואר "שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג'.
השיר הושמע אינספור פעמים בתחנות הרדיו ובכל תחנות ה לוויזיה והפך ללהיט גדול ולשיר אהוב. באופן מפתיע הפך השיר ללהיט גם בקרב אוהדי הכדורגל, שהקדישו את השיר לקבוצתם האהובה.
חיטמן היה מזוהה גם כזמר ויוצר לילדים. הוא כתב והלחין שירי ילדים רבים, בעיקר לתחרויות פסטיבל שירי הילדים והפסטיגל, כמו "רציתי שתדע", "שירי ילדות", "אדוני ראש העיר" ו"ארץ הצבר". זיהויו של חיטמן עם קהל הילדים בלט גם בהופעותיו בפניהם ובתוכניות הטלוויזיה שהגיש.

עוזי חיטמן בשיר "רציתי שתדע"

 

בשנות השמונים הוא נמנה עם מגישי תוכנית הילדים "פרפר נחמד", שם כתב והלחין משיריו. בהמשך אותו עשור היה חבר בשלישיית "כמו צועני" יחד עם יגאל בשן ויונתן מילר. הם זכו להצלחה גדולה עם השירים "כמו צועני" ו"אנחנו נשארים בארץ" שחיטמן כתב, הוציאו אלבומים והופיעו בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית לילדים "הופה היי".
בין השנים 1993- 1999 הגיש חיטמן את התוכנית "חלום עליכם" ובה הגשים חלומות של ילדים. הוא השתתף גם בקלטות הווידאו לילדים "שירים קטנים" ו"ילדיש".

עוזי חיטמן בשיר "אדון עולם"

החל מסוף שנות השבעים הוציא חיטמן גם אלבומים למבוגרים כזמר סולן, בהם "ליצן חצר" (1980), "אורח" (1989) ו"מתוך תוכי" (1993). הוא כתב והלחין בהם את כל השירים, ביניהם היו שירי מחאה חברתיים כמו "ליצן חצר" העוסק בדחיה חברתית או "בארץ הזאת", המוחה נגד הטוענים למונופול על הקביעה כיצד המדינה צריכה להתנהל. שירים אלו לא הצליחו כמו השירים שכתב לזמרים אחרים.
חיטמן היה אוהד קבוצת הכדורגל מכבי חיפה והיה אחראי לשניים משירי האליפות שלה: "ירוק בעיניים" (1994) ששר חיים משה, ו"הנה היא עולה" (2001), ששר חיטמן עם שחקני הקבוצה.
ב - 2001 קיבל את פרס "נוצת הזהב" של אקו"ם לשנת תשס"א על מפעל חיים - מלחין בזמר העברי. באותה השנה הוציא אלבום משירי מירון ח. איזקסון בשם "שני מקומות" בו שילב ז'אנרים שונים. ב
ב - 2004 החל חיטמן להגיש את תוכנית הטלוויזיה "אדם ומלואו", שלא הספיק להשלימה ושודרה בערוץ 33.

עוזי חיטמן נפטר ב -  17 באוקטובר 2004 כתוצאה מהתקף לב. מותו עורר תדהמה רבה בציבור, מכיוון שהיה בן 52 בלבד והיה יוצר מוערך. בשנתו האחרונה עבד על אלבום חדש, "עכשיו התור לאהבה", שיצא לאור רק אחרי מותו.

 

אלבומים

  • הפופולים (הפופולים, 1973)
  • נולדתי לשלום (1979)
  • ליצן חצר (1980)
  • אורח (1989)
  • מתוך תוכי (1993)
  • עוזי שר חיטמן (1994)
  • ילדיש (1995)
  • שני מקומות - עוזי חיטמן שר מירון ח. איזקסון (2001)
  • עכשיו התור לאהבה (2005)

 

 

 משיריו המפורסמים

  • תודה (על כל מה שנתת)
  • רציתי שתדע (אלוהים שלי)
  • שירי ילדות
  • ילד מבית טוב
  • עכשיו התור לאהבה
  • בואי לא נפסיד את כל הלילה
  • כמו צועני
  • אל תגעו באהבה
  • כאן
  • נולדתי לשלום
  • ארץ הצבר
  • אנחנו נשארים בארץ
  • ניגונה של השכונה
  • מי ידע שכך יהיה
  • בארץ הזאת
  • מה חשוב היום
  • לילה בלי כוכב
  • עוד סיפור אחד של אהבה
  • הילד הכי קטן בכיתה
  • ילד אתה שואל
  • עושה את עצמי
  • אדוני ראש העיר
  • מרלן
  • אדון עולם
  • חלום עליכם
  • אלירן
  • לכל אחד יש



עוזי מאירי
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

עוזי מאירי בשיר "שיר השומר"




עוזי פוקס
שתף 
עוזי פוקס בשיר "אין לך מה לדאוג"

עוזי פוקס נולד ב - 1947ברומניה ובגיל 15 עלה לישראל.

בתחילת שנות השישים פתח בקריירת זמרה.
בסוף שנות השבעים עזב את הארץ וחזר ארצה בשנת 1991 ופתח את אולפן ההקלטות נ.ל.ס שהוא הבעלים שלו עד היום.

 


אלבום בכורה

  • כן כן!, הוצאת אס.בי.סי (1974)

 

 

אוספים

  • האוסף, הוצאת NMC Gold
  • האוסף המשולש - הביצועים המקוריים NMC 1999
  • האוסף המשולש, הוצאת הד ארצי 1997



עליזה עזיקרי
שתף 

 

 עליזה עזיקרי נולדה ב - 1941במרוקו בשם עליזה מלל, ובגיל 10 עלתה לישראל יחד עם אימה.

את שירותה הצבאי עשתה עזיקרי בלהקת גייסות השריון, ושם גם הכירה את בעלה השחקן ניסים עזיקרי.
באמצע שנות השישים, הופיעה עזיקרי במועדוני הים התיכון, וכששמע אותה הזמר היווני אריס סאן, כתב לה מספר שירים שהיו ללהיט בארץ "נערה ממש אוצר", "בחיים הכול עובר" ועוד.
ב - 1968 עזבה עזיקרי את ישראל ועברה להתגורר בארצות הברית,
ב - 1973 חזרה לביקור בארץ, ובאותה השנה השתתפה בסרט "קזבלן" (עם יהורם גאון) בתפקיד זמרת המועדון "רוזה" ושרה את השיר "אתה נמצא ביפו".
ב - 1983 ייצגה עזיקרי את ישראל בפסטיבל הבינלאומי ביוון.
ב - 1985 השתתפה בתקליט של יהודה פוליקר "עיניים שלי".
ב - 1989 הלחינה מנגינה לשיר "כעת חיה", שנכתב על סיפור חייה.
ב - 1994 הקליטה יחד עם הזמר אורי פיינמן שחידשו כמה מלהיטיו של אריס סאן.

הצגות שבהם שיחקה - "נאסר א-דין","רביעיית הבנות", "במזל דגים" ועוד.

עליזה עזיקרי בשיר "כי רב להושיע"




עפרה חזה
שתף 

 

עפרה חזה נולדה בשכונת התקווה בתל אביב ב- 19 בנובמבר 1957, כילדה תשיעית להורים דתיים יוצאי תימן.

היא החלה את הקריירה המוזיקלית שלה בגיל 12 בסדנת התיאטרון של השכונה, בניהולו של בצלאל אלוני, שלימים הפך למנהלה האישי. חברי הסדנה הופיעו עם שירים מקוריים ושירי מסורת של יהדות תימן. יחד עם הסדנה הופיעה חזה בפני החיילים במלחמת יום הכיפורים.

ב - 1974 השתתפה בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "שבת המלכה", ועל אף שהייתה זמרת אנונימית ונערה בת 16 וחצי בלבד, גברה על יתר המתמודדים, ביניהם זמרים נחשבים כגון ששי קשת, שרה בדישי ושלישיית "שוקולד מנטה מסטיק", וקטפה את המקום הראשון (למחרת נערך סיבוב שני עם אמנים נוספים ולאחר שקלולו ירדה חזה למקום השלישי). בגיל 18 יצאה חזה עם הסדנה לסיבוב הופעות בארצות הברית מטעם משרד החוץ.
בצה"ל שירתה חזה בצוות הווי נח"ל ולאחר מכן בתור פקידה פלוגתית בפלוגה ג' של חיל החימוש. לאחר שיחרורה הפך המפיק אברהם דשא פשנל לסוכנה. צעדו הראשון כסוכן היה צירופה לליהוק החדש של להקת "שוקולד מנטה מסטיק", יחד עם רותי הולצמן וישראלה קריבושי, אולם הוא התפרק במהירות.
ב - 1978 יצא תקליט הסולו הראשון שלה "שיר השירים בשעשועים". כל מילות שיריו היו מבוססות על ספר שיר השירים. הלחנים והביצועים של עפרה היו פרי עטו של מנהלה האישי בצלאל אלוני ונשארו בסגנון של "סדנת תיאטרון שכונת התקווה".

עפרה חזה ב"שיר הפרחה

 

ב - 1979 הופיעה חזה בסרט "שלאגר" עם שלישית "הגשש החיוור", ובו ביצעה את "שיר הפרחה" , שכבש את המצעדים והפך ללהיט הראשון שלה. באותה שנה השתתפה חזה בסרט "נערת הפרברים" של ג'ורג' עובדיה שהופק ביפו העתיקה.
באותה תקופה, גדולי הכותבים והמלחינים הידועים סירבו לשתף עימה פעולה, ובלית ברירה אלוני כתב והלחין כמעט את כל שיריה. כך בעצם, בצלאל אלוני היה היוצר הראשי של אלבומיה הראשונים של חזה, מתוך השירים שכתב והלחין לה אלוני הצליחו במיוחד השירים "הגשם", "שיר אהבה לחייל", "אמן למילים", "תפילה", "במנגינת הלב" ועוד.
ב - 1980 הוציאה חזה את אלבום הסולו הראשון שלה, "על אהבות שלנו" (זהו למעשה אלבום הסולו השני שלה, קדם לו "שיר השירים בשעשועים", אך כיוון שזה כלל חומרים כמעט זהים לשל הסדנה ולא הביא לפריצה המיוחלת, נחשב "על אהבות שלנו" כאלבום הבכורה).
להיטי האלבום התברגו במהירות בראש המצעד, ביניהם "הגשם", "שיר אהבה לחייל" ו"פלאש גורדון". האלבום כלל גם את להיטה הגדול "שיר הפרחה". האלבום זכה להצלחה ונמכר ב - 20 אלף עותקים. חזה זכתה בתואר "זמרת השנה" ברשת ג' ובגל"צ.

ב - 1981 יצא אלבומה השני, "בוא נדבר". כמו קודמו, הוא הפך לאלבום זהב, זיכה את חזה בתואר "זמרת השנה" של אותה השנה בכל כלי התקשורת וכלל את אחד מלהיטיה הגדולים ביותר, "תפילה" (מקום 6 במצעד השנתי).
ב - 1982 ראה אור אלבומה השלישי "פיתויים" וכלל כבר כיסוי תקשורתי נרחב יותר: מופע חי ששודר בערוץ הראשון, מוספים מיוחדים בעיתוני הנוער ואת האלבום עצמו קידמה חזה בסיבוב הופעות מקומי. להיטי האלבום, "גבריאל", "מלכת הקסמים" (מתחרות השירוויזיון 1981), "מכתב אהבה" ו"כל יום מתחילה שנה" הפכו את האלבום לאלבום זהב וחזה זכתה, בפעם השלישית, בתואר "זמרת השנה". עוד באותה שנה, הוציאה חזה את האלבום "עפרה חזה לילדים".
שנת 1983 היוותה נקודת זינוק משמעותית עבור חזה.

עפרה חזה בשיר "חי" 

ב - 1983 הופיעה באירוויזיון וזכתה לתשומת לב גדולה בישראל כששרה את השיר "חי" המצטט בתוכו גם את המילים "עם ישראל חי" על אדמת גרמניה. הוא זיכה אותה במקום השני באותה תחרות, בהפרש של 6 נקודות בלבד מהזמרת מלוקסמבורג. השיר הפך ללהיט פופולרי גם בישראל וגם בחו"ל, והזניק את מעמדה של חזה מכוכבת עולה לסופרסטארית מקומית. היא הפכה למושא ההערצה של ילדי המדינה, ותמונותיה התנוססו על מוצרי פופ רבים (מצעים, כריות, מחברות, מדבקות, יומנים). בפעם הרביעית ברציפות, היא קטפה את תואר "זמרת השנה" ו"חי" זכה בתואר "שיר השנה". האלבום בעל אותו שם הפך למצליח ביותר שלה, עם להיטים כמו "אמן למילים" ו"סוף הקיץ" ונמכר עד היום בכ - 80 אלף עותקים (פלטינה כפולה).
עוד באותה שנה, הוציאה חזה את האלבום "שירי מולדת" בו היא ביצעה קלאסיקות ישראליות משנות החמישים והשישים. האלבום הפך לרב-מכר גם הוא, ונמכר עד היום ב - 60 אלף עותקים.
ב - 1984, בשיא ההצלחה שלה, יצא אלבומה "בית חם". פרט לשיר הנושא, להיטים נוספים מהאלבום כללו את "יד ביד" (מקום 8 במצעד השנתי) ו"איתך הלילה". האלבום הפך במהרה לאלבום זהב.
בדצמבר הוציאה חזה, כפרויקט מחווה להורים שלה ושל אלוני, את האלבום "שירי תימן", לימים זה שפרץ את דרכה אל השוק העולמי. ברגע שהעזה חזה לחזור אל שורשיה, חזרו גם רשתות הרדיו להתעלם ממנה. אף רשת לא הסכימה להשמיע שירים מאלבום זה. מתוסכל ואובד עצות, החליט אלוני לפנות אל יזהר אשדות ויאיר ניצני, שיפיקו מחדש שני שירים מאלבום זה: "גאלבי" ו-"אם ננעלו". חלק מהכלים התימניים נוטרלו, והוספו כלים חדשים. על אף קבלת הפנים הצוננת ברדיו, האלבום הפך להצלחה מסחרית מפתיעה ונמכר במהרה ב - 40 אלף עותקים.
תפנית ארעה, כאשר התגלגלו מספר עותקים של התקליט ושל הסינגלים המחודשים אל חברת התקליטים האנגלית "S Records ". בחברה התרשמו מאוד, וקנו את זכויות התקליט מ - "הד ארצי". התקליט נמכר ללא הרף באנגליה, וזכה לשבחי הביקורת. באותה השנה, לראשונה מזה 4 שנים, חזה הפסידה את תואר "זמרת השנה" לירדנה ארזי, שהייתה יריבתה התקשורתית, עוד מהתקופה בה ארזי הפסידה לחזה בקדם אירוויזיון. לראשונה מאז החלה הקריירה שלה נאלצה חזה לחלוק את הפסגה עם זמרת נוספת.
ב - 1985 יצא אלבומה "אדמה". אז כבר עבדו עם חזה מיטב הכותבים בישראל. אהוד מנור, יאיר קלינגר, נעמי שמר ויעקב אורלנד הם רק חלק מהרשימה. להיטי האלבום היו שיר הנושא (מקום 5 במצעד השנתי), "גורל אחד" ו"מישהו הולך תמיד איתי". האלבום נמכר ב - 40 אלף עותקים והגיע למעמד פלטינה. עוד באותה שנה, הוציאה חזה את "שירי מולדת ב', שהיווה המשך לקודמו. אלבום זה נמכר ב - 40 אלף עותקים.
מאז ההצלחה באירוויזיון והצלחת "שירי תימן" בחו"ל, נעשתה חזה לזמרת מבוקשת גם בתפוצות, בעיקר באירופה. מעמדה של חזה בחו"ל הלך וגדל ואיתו גם הביקושים להופעות.
הגרסה המחודשת של "גלבי" כבשה את המצעדים. חזה התראיינה בתכניות האירוח הפופולריות ובעיתונים הנחשבים, וקמו לה מעריצים גם בחו"ל. כדי לקדם את הקריירה בחו"ל הוא הקליטה אלבום שלם בצרפתית בשם "Aime Moi", שכלל גם חידושים בצרפתית לשירים עבריים שהצליחו (לבסוף שוחררו מספר סינגלים מן האלבום, אך הוא לא יצא במלואו). במקביל היא לא זנחה את הקריירה בישראל והמשיכה לקיים הופעות, ואף לשחק במחזות זמר.

ב - 1986 ניסתה חזה לעדכן את הסאונד המוזיקלי בסגנונה וחברה עם יזהר אשדות להפקת האלבום "ימים נשברים" שכלל סאונדים ואפקטים עדכניים. כל המילים והלחנים באלבום נכתבו על ידי חזה עצמה. מסע הופעות בבימויו של צדי צרפתי קידם את האלבום והוא הניב להיטים כמו שיר הנושא, "הכאב הזה", "בוא ונגן אותי" ו"כל הקלפים". כ - 30 אלף עותקים נמכרו מהאלבום והוא הגיע לאלבום זהב.
ב - 1987 הקליטה חזה את האלבום "שירי מולדת ג'. האלבום יצא לרגל חגיגות 40 שנה למדינת ישראל.

ב - 3 בפברואר של אותה שנה היא ניצלה מהתרסקות מטוס צסנה שהיה אמור להחזיר אותה מהופעה בבסיס חיל האוויר לתל אביב. באותה שנה היא גם השתתפה בפסטיגל וזכתה במקום השני עם השיר "ארבעים".
עוד באותה שנה, תבעה חזה צמד ראפרים אפרו-אמריקאים אשר סמפלו את קולה מהשיר "אם ננעלו". אלוני, שראה את ההצלחה האדירה של הסמפול, החליט לקחת את אותה גרסה מחודשת של "אם ננעלו" מ - 1984, לערוך אותה מעט, ולשלב בה קטעים באנגלית שכתב שיושרו על ידי חזה. הדבר אכן נעשה, והתוצאות לא אכזבו.
ביוני 1988 הגיע השיר לראש מצעד הפזמונים בגרמניה ושהה שם 9 שבועות רצופים. הסינגל נמכר ביותר משלושה מיליון עותקים. באותה שנה זכתה גם בתואר זמרת השנה שם. כך יצא, שסמפול גרסת "אם ננעלו" על ידי הראפרים נתן לעפרה קידום גדול בחו"ל.

חזה התפרסמה לא רק באירופה ובאמריקה, אלא גם במזרח הרחוק, ואפילו בארצות ערביות, למשל בתימן. אלבומה "שדי" (Shaday), שכלל את השירים "גלבי" ו"אם ננעלו" בתוספת שני תרגומים לשירים מתוך האלבום "ימים נשברים" ועוד שירי דאנס אתניים, יצא בשנת 1988. אלבום זה נמכר עד סוף השנה בלמעלה ממיליון עותקים באירופה ובעשרות אלפי עותקים בארצות הברית. מלבד הגרסאות המחודשות והמצליחות ל"אם ננעלו" ו"גאלבי", בלטה רצועה נוספת מתוך התקליט - "Love Song". השיר, שהוא בעצם "רענון" לשיר של חזה מאלבום הסולו הראשון שלה, מכיל קטע (משיר השירים) המדגיש את עוצמתה ואת ייחודה של האהבה. בגרסה המחודשת אין שום כלי נגינה (א-קפלה), ורק מין אפקט הד קל ברקע. יכולתה הקולית של חזה מודגשת ביותר בשיר הזה, ומסיבה זו יוצרים בעולם השתמשו ומשתמשים בשיר זה ליצירותיהם.
באותה שנה זכתה חזה במקום הראשון בטקס "אריה הזהב" בגרמניה, וכעבור שנה זכתה במקום הראשון בפסטיבל הבינלאומי של טוקיו. ההצלחה בחו"ל לא אפשרה לחזה להמשיך ולהוציא תקליטים גם בישראל, ועל כן היא נעדרה למספר שנים והתרכזה בקריירה שבחו"ל.

ב - 1989 הוציאה חזה את האלבום "רוח מדברית" (Desert Wind), שנרשם ככשלון יחסי ומכר רק חצי מיליון עותקים, אך מספר שירים מהאלבום כמו "Ya Ba Ye" ו"Wish Me Luck" נרשמו כלהיטים. נוסף על כך סיבוב ההופעות של האלבום זכה להצלחה מרובה וכלל שני הישגים חסרי-תקדים: ראיון והופעה בתוכניתו של מלך הטוק-שאוו האמריקני המנוח, ג'וני קרסון, וראיון בתוכנית הבוקר האמריקנית "The Today Show".
באותה שנה השתתפה בעשיית הרמיקס לשיר "מקדש האהבה" של להקת Sisters of Mercy. השיר בוצע בסגנון רוק כבד, והיא תרמה את קולה בסלסולי רקע. שיר זה הפך ללהיט באירופה ובארצות הברית. כמו כן, סירבה חזה ממניעים דתיים לבקשת הותיקן לשיר בפני האפיפיור יוחנן פאולוס השני. חזה הפכה לזמרת מוערכת בחו"ל עם הסגנון המוזיקלי החדש שלה ולסמל גאווה לישראל. למעשה, מומחים לדבר בחו"ל אומרים שחזה היא בעצם הראשונה מכולם שהביאה לעולם מוזיקה אתנית בשילוב סגנון מערבי, ובעצם יצרה את הז'אנר "מוזיקת עולם" שכה פופולרי היום.

ב - 1990 זכתה חזה בתואר "הזמרת הישראלית הנמכרת ביותר בכל הזמנים" במונטה קרלו, וסירבה להצעתו של מייקל ג'קסון להצטרף אליו לסיבוב הופעות עולמי. באותה שנה היא הופיעה בהופעה חיה בפסטיבל הג'אז במונטרה שבשווייץ והופעתה המצליחה גם יצאה לאור על גבי תקליט ב - 1997.
מלבד זאת, באותה שנה היא גם השתתפה שלוש פעמים בפסטיבל סאן רמו שבאיטליה.

ב - 1993 הייתה חזה למועמדת הישראלית הראשונה לקבלת פרס הגראמי כזמרת מוזיקת עולם, בזכות אלבומה המצליח "קריה", שצעד מספר רב של שבועות במקום הראשון במצעד המכירות של המגזין "בילבורד". האלבום כלל בין היתר שיר קינה לזכרם של היהודים שנרצחו בשואה ("Trains of No Return"),שיר המבכה את גורלה של האישה בעולם השוביניסטי-שמרני ("Daw Da Hiya") ואף שני שירי חתונה מסורתיים של יהודי תימן. באותה תקופה שיתפה פעולה עם גדולי הזמרים כמו איגי פופ, פול אנקה, sister of mercy ,פאולה עבדול ועוד. מלבד זאת, היא השתתפה בתוכניות האירוח הנחשבות ביותר באותה תקופה בחו"ל, וגם שרה את שירי הנושא לסרטים "סחלב פראי' "האומנת" ו-"המלכה מרגוט" ביחד עם המוזיקאי גוראן ברגוביץ'. כך יצא, שעפרה חזה הפכה להיות לזמרת הישראלית הבינלאומית הראשונה, וגם קבעה שיא ישראלי: הזמרת הישראלית היחידה עד היום שהייתה מועמדת לפרס הגראמי.
ב - 1994 הקליטה חזה מספר שירים לרגל הוצאת אלבומה הבינלאומי החדש, "Queen in Exile". הסינגל הראשון והיחיד מאלבום זה (Mata Hari) הפך ללהיט דאנס אתני קצבי, ובחלק משירי האלבום היא שיתפה פעולה עם יזהר אשדות, מי שהקפיץ אותה לצמרת הבינלאומית. אלבום זה הביא לוויכוחים אומנותיים רבים עם חברת ההקלטה, והאלבום נגנז. כל שירי האלבום הופיעו באוסף "מנגינת הלב 2". באותה שנה היא ניצלה בשנית מפגיעת ברק במטוס הג'מבו שהחזיר אותה לארץ מלונדון.
עם הצלחתה בחו"ל החליטה חזה לחזור לארץ ולהקליט אלבום ראשון בעברית מזה שבע שנים בשם "כל הנשמה". אלבום זה הצליח מאוד ומתוכו בלט במיוחד השיר "לאורך הים".
ב - 1994 היא הופיעה באוסלו שבנורבגיה בטקס קבלת פרס נובל לשלום שהוענק ליצחק רבין, שמעון פרס וליאסר ערפאת.
ב - 1995, לקראת קיום עצרת הזיכרון במלאות 30 יום להרצחו של רבין, התבקשה חזה לשיר את "לאורך הים" באירוע. היא נענתה בחיוב, וביצעה את השיר בשילוב קטעים משירה "כל הנשמה". ביצוע זה הושמע גם בתחנות הרדיו השונות, ונכנס לקלאסיקה הישראלית. הוא מורבה להישמע בימי זיכרון לחללי צה"ל.

ב - 1997 הוציאה חזה את אלבומה האחרון, "Ofra Haza", שהופק על ידי פרנק פטרסון, מי שאחראי בין השאר על להקת "אניגמה". באלבום זה היא גם הקליטה את השיר "אם ננעלו" בגרסה חדשה. רוב השירים באלבום הם באנגלית, ללא תוספת תימנית כפי שעשתה עפרה בשנים קודמות, ובנוסף יש מעט עברית וצרפתית. מבין השירים הבולטים של האלבום ניתן למנות את השיר "Show Me", הסינגל הראשון של האלבום אשר זכה למספר חידושים מצד זמרים מרחבי העולם, השיר "Give Me a Sign" והחידוש לשירה של קארול קינג "You`ve Got a Friend".
ב-15 ביולי 1997 התחתנה עם איש העסקים דורון אשכנזי, גרוש ואב לשניים. לאחר החתונה ניתקה חזה את קשריה עם בצלאל אלוני בשל לחצו של בעלה, והוא הפך להיות מנהלה האישי.
ב - 1998 הופיעה ב"פעמוני היובל", הטקס המרכזי של חגיגות ה - 50 למדינת ישראל, שם שרה את השיר "ירושלים של זהב" והשתתפה בפרויקט "עבודה עברית" לרגל 50 שנות קיום לישראל, בו חידשה את השיר "לתת" של בועז שרעבי. באותה שנה השתתפה בעשיית הסרט המצויר הראשון של חברת "Dream Works", "נסיך מצרים". בסרט זה שרה חזה את השיר "Deliver Us" (ש?ל??ח אותנו) ב-17 שפות שונות, וכן דיבבה את קולה של יוכבד. הסרט זכה להצלחה אדירה בכל המדינות בהן הוקרן והוסיף להכרתה העולמית של חזה.
באותה שנה היא שיחקה בסרט "צדק מוחלט" שעסק בפרשיית ילדי תימן החטופים.
ב - 1999 היא דיבבה את הסרט המצויר "המלך ואני", שם שרה חמישה שירים שונים.

בתחילת שנת 2000 החמיר מצבה של חזה. היא הובהלה לבית החולים "תל השומר" במצב קשה ונפטרה ב - 23 בפברואר 2000 מסיבוכים שנבעו ממחלת האיידס.
מותה היכה הלם ותדהמה רבה בישראל ובעולם והעיסוק בנסיבותיו העלומות והמסתוריות התמשך שנים. משפחתה של חזה טענה כי חזה נדבקה בנגיף האיידס מבעלה אשכנזי, שכן זה סירב לחשוף את תוצאות בדיקות הדם שעבר. כמו כן, אמו של אשכנזי, העידה בעצמה כי בנה נהג "להחליף בחורות" בתדירות גבוהה. אלוני, אמרגנה של חזה, העיד בראיון שנערך עימו כי במשך כל השנים הרבות בהן היה אמרגנה, היה נוכח בוודאות לכך שחזה לא ניהלה קשר עם אף בחור. מהצד השני טענה משפחתו של אשכנזי, כי לא הוא זה שהדביק את חזה בנגיף. הערפל הוסר מהפרשה בדצמבר 2007, כאשר פורסמו דוחות משטרה המכילים את עדותו של הרופא שטיפל בחזה לאחר שנודע לה דבר מחלתה, ד"ר בורק. מעדותו עולה כי לאחר ניתוח של תוצאות בדיקת הדם של חזה ובעלה אשכנזי, התברר כי אשכנזי נדבק במחלה כ - 4 שנים לפני חזה, אשר נדבקה בה שנתיים עד ארבע, לפני הגילוי, זמן ראשית נישואיהם.

לפני מותה התחילה חזה בהקלטת דיסק חדש באולפנו של המפיק המוזיקלי רן אביב, אך לא הספיקה להוציאו לאור. מתקליט זה הספיקה חזה להקליט רק סקיצות לא גמורות (קטעים קצרים ונדירים מושמעים בסרטים הדוקומנטריים "חייה ומותה של עפרה חזה" ו"הילד הסודי של עפרה חזה"). מומחים בינלאומיים אשר השמיעה להם חזה את הסקיצות חודשים ספורים לפני מותה, ניבאו לתקליט הצלחה מסחררת.
בראיון איתם בסרט "חייה ומותה", חשפו כי התקליט עתיד היה להיות מאוד "עמוק ושורשי", ושחזה סוף סוף הייתה חופשייה "לנהל את העניינים" סביב התקליט בעצמה ללא הוראות מאחרים.
השיר האחרון המלא שהקליטה היה "Forgiveness" (סליחה) עבור תקליטו של מוזיקאי יהודי בשם יונתן אלייאש "The Prayer Cycle" (מחזור תפילות) המבוסס על קטעים מפרק כ"ג בספר תהילים, המוכר בפתיח "ה' רועי לא אחסר".
במהלך שנת 2007 ניסה שי אשכנזי, בנו המאומץ של דורון אשכנזי, להוציא לאור את הסקיצות שהותירה חזה על גבי תקליט חדש, אך הניסיון לא יצא לפועל בשל התנגדותה המשפטית של משפחת חזה.

 

דיסקוגרפיה

  • 1976- וחוץ מזה הכול בסדר
  • 1977- עתיק נושן
  • 1978- שיר השירים בשעשועים
  • 1980- על אהבות שלנו
  • 1981- בוא נדבר
  • 1982- פיתויים
  • 1982- עפרה חזה לילדים
  • 1983- חי
  • 1983- שירי מולדת
  • 1984- בית חם
  • 1984- שירי תימן
  • 1985- אדמה
  • 1985- שירי מולדת ב
  • 1986- אלבום הזהב
  • 1986- ימים נשברים
  • 1987- שירי מולדת ג
  • Shaday -1988
  • Fifty Gates of Wisdom -1989
  • Desert Wind -1989
  • Kirya -1992
  • 1994- כל הנשמה
  • Queen in Exile -1995 (האלבום נגנז)
  • Ofra Haza '97 -1997
  • Live @ Montreux -1998
  • 2000- מנגינת הלב
  • 2004- מנגינת הלב 2
  • 2008- Forever Ofra Haza - Her Greatest Songs Remixed



עקיבא נוף
שתף 

עקיבא נוף נולד ב-2 בדצמבר 1936 בתל אביב.

שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל.
תחילת הקריירה שלו כפזמונאי הייתה בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1970, כאשר שלישיית "הגשש החיוור" ביצעה את שירו "מים לדוד המלך" שזכה להצלחה רבה. הלבוש התנכ"י של המבצעים, שמלות קצרות (מהם ביצבצו תחתוניהם של הגששים), פיגיון וסנדלים תנ"כיים הוסיף לכך נופך היתולי גורף.
באותו פסטיבל הייתה גם הופעת הבכורה של להיט אחר שכתב עקיבא נוף, "כוכבים בדלי", אשר ביצעה הזמרת צילה דגן.
שיר ילדים נוסף שהתפרסם, הוא הלחן שהלחין נוף ל-"שיר ההפלגה", ("שלושה תרנים לאניה") של המשוררת לאה גולדברג אשר זכה לביצועים רבים, כגון לואיג'י הזמר הבלגי, ויוריק בן-דוד וחנן יובל הישראלים.

עקיבא נוף בשיר "איזבל"

פזמון מפורסם אחר שלו, "איזבל", הגיע מיד עם הקלטתו לראש מצעד הפזמונים הן של קול ישראל והן של גל"צ.
בעקבות ההצלחה ברדיו הוקלט הפזמון כקליפ לטלוויזיה, שבו צולמה לראשונה נערה צעירה בדמות איזבל, שלימים נודעה כפנינה רוזנבלום.
שיר אחר שלו שזכה להצלחה היה "שישו את ירושלים" שזכה במקום השני בפסטיבל הזמר החסידי השני בשנת 1971. את השיר ביצע צמד דרום.

לפרסום מיוחד זכה עקיבא נוף, אז עדיין סטודנט אלמוני בהולנד, כאשר ראיין בראיון עתונאי מקיף את ג'ון לנון כוכב "הביטלס" ואת אשתו יוקו אונו במיטתם במלון שבאמסטרדם, שם קיימו את שביתתם המהדהדת למען השלום בעולם.
במהלך הראיון הבלעדי הזה שהוקלט, ביצעו השניים בית מתוך שיר שכתב עקיבא נוף ללהקה צבאית, "השבועה לירושלים", וזו הפעם האחת והיחידה בה מבצע הסולן הראשי של "הביטלס" שיר בעברית.

נוף כותב גם פזמונים פוליטיים, המביעים את השקפתו בזכות היהודים לארץ ישראל ולהתנחלות בה. כאשר אחד משיריו אלה - "לי יש רק אחת", ("להם יש עשרים ושתי מדינות/לי יש רק אחת, הם רוצים גם את זאת") - הוחרם לשידור ברשות השידור, עתר נוף לבג"ץ וזכה לפסיקה מיוחדת של בית המשפט העליון בזכות איסור צנזורה פוליטית על פזמונים ובזכות חופש הביטוי.
בשילוב תכונותיו כפוליטיקאי וכפזמונאי, נוף הוא זה אשר יצר את סיסמת הדגל - "שטח משוחרר לא יוחזר".




פופיק ארנון
שתף 

 

מרדכי (פופיק) ארנון נולד ב 23 באפריל 1943.

ב - 1962 כיכב לראשונה בתוכניתה ה - 16 של להקת הנח"ל, "טיפת הדבש" .
ב - 1963 שיחק בסרט "אלדורדו".
ב - 1964 שיחק בסרט "סלאח שבתי".
ב - 1966 שיחק בסרט "שני קוני למל".
זמן קצר לאחר משחקו בסרט "שני קוני למל" הקים יחד עם אושיק לוי וחנן גולדבלט את "שלישיית התאומים". להיטם הראשון היה "שלגיה" שכתבה להם נעמי שמר.
הלהקה התפרסמה גם בשירים "אני אוהב אותך" שכתב יורם טהרלב והלחין יאיר רוזנבלום, וגרסה עברית ל-"Hit the Road Jack", אותו תירגם דוד אבידן כ"הסתלקי רות".
להיט הסולו הגדול ביותר של ארנון היה "בלדה בין כוכבים", שכתב יעקב רוטבליט והלחין שלום חנוך. ב - 1970 יצא אלבומו היחיד והתפרסם עם השיר "כל אחד".
במלחמת יום הכיפורים חבר ארנון למתי כספי, אושיק לוי ואילנה רובינא, והרביעייה הופיעה בפני חיילים תחת השם "רובינא, פופיק, כספי ואושיק".
שירם המפורסם ביותר היה "אין לנו מילים".
ארנון שיחק בסרטים "שבלול" ו"מציצים", וזמן קצר לאחר מכן חזר בתשובה ולא שב להופיע.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.