חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 148 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
דייויד סלע - עורך
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המאמרים
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ומעפילים
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש ואופנה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



נוסטלגיה מוזיקלית

בני ברמן
שתף 

 
בני ברמן נולד ב - 1938.
בנעוריו, למד בית הספר הימי במכמורת, משם נולד הקשר שלו לשירי ים.
את הקריירה האומנותית שלו החל בצה"ל כחבר במספר להקות צבאיות, החל בצוות ההווי של הנח"ל, אחר כך כנגן אקורדיון בלהקת פיקוד צפון, ולקראת סוף השירות הצבאי בשנת 1958, כחבר צוות הווי פיקוד דרום.
שיריו עסקו בנושאי ים ובאנשים. הוא הלחין את מנגינות השיר בעצמו ולרוב שיריו אף כתב את המלים. ליווה את עצמו בגיטרה. בהמשך ערך מסעות בים ביאכטה שלו, והם שנתנו לו השראה לשיריו.
 
 
 

ב - 1988 כאשר חזר ממסעותיו בים, המשיך בהקלטות, אך ההצלחה שלו במכירת

 

 

אלבומים הייתה ממנו והלאה. הוא המשיך להופיע במועדוני זמר, ובמקביל החל לעסוק כצלם עיתונות.
בשנותיו האחרונות חלה בסרטן, נתן פומבי לעובדה זו במספר ראיונות, שנתן לעיתונות.
בני ברמן נפטר ב - 8 באפריל 2002.


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בין שיריו הידועים

  • "שיר הליצן"
  • "בפונדק קטן"
  • "חיי אדם"
  • "שני קבצנים וחמורון אחד"
  • "לא כל יום פורים" ("מלך ליום")
  • "יש כוח יש עבודה"



בצל ירוק
שתף 

בצל ירוק הייתה להקת תיאטרון ובידור אשר הקימו יוצאי להקת הנח"ל בשנת 1957 והחלה את דרכה בקיבוץ משמר דוד כ"קואופרטיב להצגות תיאטרון". עד להתפרקותה בשנת 1961 העלתה הלהקה חמש תוכניות.
הלהקה הפיקה את התוכניות, ואת החומר כתבו חיים חפר, דן בן אמוץ, דן אלמגור, סשה ארגוב, משה וילנסקי, פרנק פלג, מאיר נוי, יחיאל מוהר, אריה לבנון ועמוס אטינגר.
נעמי שמר, אשר שירתה אף היא בנח"ל, כתבה ללהקה את השירים "זמר נודד" ו"נועה". אברהם דשא (פשנל) - יחסי ציבור.

להקת בצל ירוק בשיר "ונצואלה"


תוכניות הלהקה בסדר כרונולוגי

 

  • "שמור על הגבול" - תוכנית זו הופקה על ידי מייסדי הלהקה בטרם שחרורם מלהקת הנח"ל.
  • 1957  "כביסת הרש".
  • 1958  "הופ עברנו"  - כתבו דן בן אמוץ וחיים חפר, ביים שמואל בונים. כולל השירים "הי טירילי" ו"בראשית"
  • 1959 "אף מילה למורגנשטיין" - כולל השיר "ונצואלה". את ההצגה כתב אפרים קישון והפזמונים נכתבו על ידי דן אלמגור והולחנו על ידי משה וילנסקי וסשה ארגוב. התוכנית שימשה בסיס לסרט באותו שם שיצא בשנת 1963.
  • 1959 "ו...שלוש נקודות"  - ביים אורי זוהר, כתבו חיים חפר וסשה ארגוב. כולל השירים "אדוני השופט", "הפרוצה החלוצה" ו"כשאנחנו נצא ביחד".
  • 1960 "חתול בשק"  - כולל השיר "ליפא העגלון"

 

 

חברי ההרכב

 (הרכב הלהקה לא היה קבוע)

  • אורי זוהר - זמר, במאי
  • אילנה רובינא - זמרת
  • יונה עטרי - זמרת
  • שמעון ישראלי - זמר
  • נחמה הנדל - זמרת
  • זהרירה חריפאי - זמרת
  • גבי עמרני - זמר
  • יוסף אורג - אקורדיאון
  • חיים טופול - זמר
  • גליה טופול - זמרת
  • אליהו ברקאי (ברקו) - זמר
  • עודד קוטלר (יוצא להקת פיקוד מרכז) - זמר
  • רותי אטיאס - זמרת
  • אברהם מור - שכיר בתוכנית הראשונה
  • נירה עדי
  • עליזה קאשי
  • אריק איינשטיין
  • שי דנון
  • מרטין ברכר - חצוצרה
  • דוד אלשיך - תופים
  • אפרים קישון
  • שמואל בונים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 







 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 








 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




ברכה צפירה
שתף 


ברכה צפירה, נולדה  ירושלים בשנת 1911 להוריה שבאו מהעיר צנעא בתימן.

בנערותה התחנכה בכפר הנוער מאיר שפיה, ובגיל 16 הצטרפה כזמרת לתיאטרון הארץ ישראלי (התא"י), שם פגשה באמרגן משה ואלין שהפך לאמרגנה ואירגן עבורה קונצרטים. לאחר מכן הופיעה כזמרת בתיאטרון הסאטירי "הקומקום" שהוקם על ידי אביגדור המאירי. המאירי התרשם מזמרתה וביוזמתו יצאה לברלין ללמוד מוזיקה.

 ברכה צפירה ונחום נרדי - "שיר העבודה והמלאכה"

בברלין, בסוף שנות העשרים, למדה צפירה בבית הספר של מקס ריינהרדט והכירה את המלחין נחום נרדי. נרדי הלחין עבורה שירים רבים תוך כדי כך שברכה צפירה חושפת אותו לעולם הצלילים והגוונים של שירי העם והליטורגיה של העדות השונות .
במשך עשור הופיעו שניהם בקונצרטים משותפים באירופה, ארצות הברית ואף בארץ ישראל ובמצרים, כך שצפירה קנתה לה מעמד של כוכבת על. עם חלוף הזמן צפירה נישאה לנחום נרדי, והתגרשה ממנו לאחר שמונה שנים.
בשנות ה - 40 של המאה ה - 20 ברכה צפירה שיתפה פעולה גם עם מלחינים שעלו לארץ מאירופה ביניהם פאול בן חיים, עדן פרטוש ומרק לברי. היא גרמה להם להיות מודעים לסגנון המזרחי ובכך תרמה ליצירת סגנון מוזיקלי ישראלי חדש והבאתו לאולם הקונצרטים. הסגנון המיוחד של שירתה וגווניה הכיל יסודות של מוזיקה תימנית, ספרדית וערבית. המבטא הגרוני וחיתוך הצליל הכללי של קולה הקנה לביצועיה מימד של "אותנטיות", "שורשיות" מקומית ו"חושניות" - בעיקר לאוזניים של מי שחונכו על מוזיקה אירופית. ביצועיה הקנו לשירים בעלי גוון אירופי מובהק ניחוח של מזרחיות.

ברכה צפירה נפטרה ב - 1990.

שיריה הידועים

 

  • "בין נהר פרת לנהר חידקל"
  • "עלי גבעה"
  • "שתו העדרים"
  • "יש לי גן"
  • "למדבר שאנו" - שיר זה פתח את השידורים העבריים של קול ירושלים - הרדיו המנדטורי בשנת 1936. אלו היו שידורי רדיו הסדירים הראשונים בארץ ישראל. 



ג`ו עמאר
שתף 

 


ג'ו עמר נולד בעיירה סטאט במרוקו. ב - 1956 עלה לישראל, כשהוא כבר זמר בעל ותק במולדתו והתיישב במושב יד רמב"ם.

תוך זמן קצר הפכו רבים משיריו ללהיטי ענק. הלהיט הראשון של עמר בישראל היה השיר "ישמח משה" כשאחריו באו רבים אחרים, בהם "שיר השיכור", "שלום לבן דודי", "האסיר" ו"ברצלונה".

 

ג'ו עאמר בשיר "שלום לבן דודי"

 עמר נחשב לזמר הראשון שהשמיע שירי-קודש יהודית-מרוקנית בישראל, ולראשון שהכניס את הצליל האנדלוסי לישראל, כמו כן גם היה הזמר המזרחי הראשון שהשמיע מחאה חברתית כנגד הממסד האשכנזי במדינת ישראל. בשיר "לשכת עבודה" כתב: "הלכתי לשכת עבודה; אמר לי מאיפה אתה; אמרתי לו ממרוקו; אמר לי תצא מפה...הלכתי לשכת עבודה; אמר לי מאיפה אתה; אמרתי לו מפולניה; תכנס בבקשה". בשירו "האסיר" ביטא את הגעגועים למולדת (מרוקו) במילים: "נגני לי, נגני גיטרה, נגני זמר מארצי".

ב- 1970 התיישב עמר בניו יורק, ומשם עבר ללוס אנג'לס. הוא נחשב בזמנו לאחד מבכירי החזנים בעולם, והעביר סדנאות חזנות בארצות הברית ובאירופה.

באמצע שנות ה - 80 חזר לארץ וניסה להקים מרכז ללימודי חזנות. הוא הקליט פרסומת לקפה טורקי של עלית על פי המנגינה של להיטו "שיר השיכור" והפרסומת שודרה רבות ברדיו. הופיע במספר הופעות עם התזמורת האנדלוסית הישראלית, אך בסופו של דבר לא הצליח להיקלט בארץ וחזר לארצות הברית. במערכת הבחירות של שנת 1986 תרם את קולו לזמריר של ש"ס באמצעות השיר "אשורר שירה".

בשנת 2000, לאחר מות רעייתו ריימונד, חזר לישראל. לאחר שובו לישראל, לקה באירוע מוחי שריתק אותו לכיסא גלגלים ולאחר מכן לקה במחלת פרקינסון, איבד את צלילות קולו והפסיק לשיר.

במהלך 2001, הסתיימה הפקתו ועריכתו של סרט שמטרתו הייתה לתעד את סיפור חייו דרך מסע שורשים, במרוקו ובארץ, בהשתדלותו של איש התקשורת והיוצר שאול מייזליש. מייזליש גם ערך את הספר ג'ו עמר, אני ושירי, שהוא מעין ביוגרפיה של האיש ופועלו המוזיקלי והליטורגי..

זמרים רבים ביצעו משיריו, בהם זוהר ארגוב שהושפע ממנו רבות והיה אף הנהג שלו בתחילת דרכו, אייל גולן, ישי לוי ואורן חן.

ג'ו עמר נפטר ב -26 ביוני 2009.

 

 

 

 

 

 

 

ג'ו עמאר במחרוזת שירים




ג`וזי כץ
שתף 

ג'וזי כץ בשיר "התשמע קולי"

 ג'וזי כץ נולדה ב - 14 באוגוסט 1940 בשם ג'וזפין מרסיה כץ בפיטסבורג, ארצות הברית.

ב - 1959, בגיל 19, עלתה כץ לישראל במסגרת גרעין של תנועת הנוער הבונים ושהתה בקיבוצים גשר הזיו ואורים.
בתחילת שנות השישים עברה להתגורר בתל אביב, ובשנת 1963 השתתפה כרקדנית, במחזמר "גבירתי הנאווה" ובהמשך שיחקה בהצגה "איך להצליח בעסקים".
באותה תקופה פגשה את המוזיקאי שמוליק קראוס, בעלה לעתיד, ובהשפעתו החלה לעסוק בזמרה. בתחילת דרכה שרה באנגלית בעיקר במועדונים שונים, בעוד קראוס מלווה אותה בנגינה. ב - 1964 הקליטה כץ את שירה הראשון בעברית "דונה דונה", אותו עיבד פי. סי. אושרוביץ והפיק קראוס. לאחר מכן השתתפה בהרכב מוזיקלי יחד עם קראוס, זיגי סקרבניק ונגנים שונים.
ב - 1966 הקימה כץ, לצד בעלה, שמוליק קראוס, ואריק איינשטיין את להקת "החלונות הגבוהים". כץ שמשה כסולנית בלהקה ובעיקר כזמרת קולות ליווי. הלהקה זכתה להצלחה רבה, ויש הטוענים שעשתה מהפכה במוזיקה הישראלית כששילבה מאפייני מוזיקת פופ ורוק בשיריה. לאחר מכן החל ההרכב להופיע בבריטניה, שם תפקדה כץ כסולנית בולטת, עקב הקלות בה שרה בשפת האם שלה, האנגלית. על אף הצלחתה של הלהקה, היא הוציאה אלבום אחד בלבד, הנושא את שמה - החלונות הגבוהים.
לאחר פירוק הלהקה בסוף שנות השישים, הוציאה סינגל בשם "יום הולדת למולדת", ולאחר מכן עברה להתגורר עם קראוס לצד משפחתה בניו יורק.
ב - 1970 חזרה כץ ארצה, במטרה להשתתף בסדרת הטלוויזיה של "חבורת לול", ולאחר מכן בסרט הקולנוע של החבורה "שבלול", בבימויו של בועז דוידזון, ולצד אורי זוהר ושלום חנוך.
באותה שנה השתתפה כץ באלבומם של שלום חנוך ואריק איינשטיין "פלסטלינה" וביצעה את השיר "מה אתי", שזוכה להצלחה רבה עד היום.
ב - 1971 הצטרפה, יחד עם קראוס, ללהקת "כיף התקווה הטובה", הרכבו של זהר לוי. למרות הפירוק המהיר, מספר שירים פורסמו ונחלו הצלחה, ביניהם "אצלי הכול בסדר" ו"לוח וגיר".
ב - 1972 הצטרפה כץ ל"הדודאים", בני אמדורסקי וישראל גוריון, להרכב שנקרא "הטוב הרע והנערה".
בפסטיבל הזמר לאותה שנה ביצעו את השיר "טוב לי לשיר", אותו יצרו אהוד מנור ושמוליק קראוס. הלהקה ביצעה בעיקר גרסאות עבריות לשירים אמריקאיים ידועים, אותם מנור תרגם וכתב, ביניהם "בייבי קר בחוץ" ו"שמור לי חלום קטן", אך גם שירים מקוריים שכתב מנור והלחין קראוס, כמו "ימים של קולנוע", "אלו השמות" ו"הדבר הזה", אותם נהגו לבצע במופעיהם השונים.
באותה שנה השתתפה בסרט "שוד הטלפונים הגדול" של מנחם גולן.
ב - 1973, לאחר סיום מופעי "הטוב הרע והנערה", ביצעה את "בת הרב ואימה" בערב שירי משוררים של גלי צה"ל שנחל הצלחה. באותה שנה הצטרפה לקראוס ולאלי מגן להרכב-בת של "החלונות הגבוהים", שבצע את רוב השירים המקוריים של ההרכב המקורי. באותה תקופה הקליטו את "אצלי הכול בסדר" שכתבו והלחינו שלום חנוך, מאיר אריאל, יעקב רוטבליט וקראוס עצמו בימי "כיף התקווה הטובה", והשתתפו עם השיר "אלישבע מה נחמדת" ו"אמנון ותמר" בפסטיבל שירי משוררים לילדים, את רובם כץ בצעה.
ב - 1974 בצעה את השיר "ילד רע" בתוכנית הטלוויזיה "הצועני השורק".
ב - 1975 יצאו כץ וקראוס במופע שירי הילדים של מרים ילן-שטקליס "לבד ביחד ולבד לבד" וביצעו בין השאר את "ענן", "שמש שמש במרום" ו"נתפייסה".
באותה שנה הקליטה כץ את השיר "אראלה" עם חנן יובל ואת "שיר אהבה עצוב" שכתב אסי דיין.
ב - 1976 ביצעה יחד עם קראוס את השיר "שוב".
ב - 1977 לבדה את "ימי ראשית הקיץ". כמו כן בצעה באותה שנה בפסטיבל שירי הילדים את "תני לי להחליט" ואת "לא רוצה לישון".
ב - 1978 השתתפה בסרטו של יקי יושע "סוס עץ", החלה לבצע שירים בלהקת "גזוז" של דני סנדרסון והקליטה שירים משלה, ביניהם "כמו פעם".
שנה לאחר מכן השתתפה במופע הילדים "פסטיזמר" עם השיר "אם רק היה אומר לי".
ב - 1981 הקליטה שיר נוסף, לו גם כתבה את המילים, בשם "שיר אופטימי".
ב - 1997, לאחר חמש-עשרה שנים שנעלמה מתודעת הציבור הישראלי, השתתפה כץ באלבומו של נתן כהן, "תחנת דרכים", בביצוע השיר "אחכה לך".
ב - 1999 חזרה לארץ והופיעה יחד עם חנן יובל ועוזי חיטמן במופעים שונים, ביניהם של טל גורדון ורונה קינן, איתם בצעה את "ימי ראשית הקיץ".
ב - 2000 הוציאה כץ אלבום משלה, "התשמע קולי", שכלל את מיטב שיריה בהרכבים השונים, בנוסף לשני שירים חדשים בעיבודו של חמי רודנר, "אני סולחת" שיצר גלעד שגב, ו"מישהו" שיצר אביב גפן.
ב - 2003 שיחקה ב"זהירות מצלמה".
ב - 2005 יצא סרט תיעודי על חייה בשם "אצלי הכול בסדר", שהופץ גם בארצות הברית.




ג`קי מקייטן
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




גאולה גיל
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.  


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




גבי ברלין
שתף 

גבי ברלין נולד בתל אביב ב - 1943.

 

נקודות ציון בחייו

  • 1961 ? חבר בלהקת גייסות השריון
  • 1963 ? מצטרף ללהקת טיילת, שר בלהקת שבעת המינים"
  • 1968 ? אלבום סולו ראשון "שיר לאלמונית"
  • 1971 ? משתתף בהצגה: "דודו השמן"
  • 1988 ? הקלטת קלטות אוסף: שירי רועים, חסידיים, רוסיים, יווניים ועוד
  • 1991 ? הופעות בשילוב שירה בציבור ב"מקום אחר" בחוף תל ברוך

 

קלטות ואלבומים

  • 1968 - שיר לאלמונית
  • 1988 - לשיר עם גבי ברלין
  • 1989 - אין כמו השיר הזה
  • 1990 - ממשיך ושר
  • 1992 - נשיקת שלהבת
  • 1994 - שירים ושלום
  • 1996 - אל תיקח ממני את המנגינה
  • 1996 - אלבום הפלטינה של גבי ברלין
  • 1998 - שירים הם חברים



גבי שושן
שתף 


גבי שושן נולד בקזבלנקה שבמרוקו ב - 13.1.1950. ב-1955 עלה לישראל עם משפחתו למעברת אופקים וב-1961 עברה המשפחה למחנה ישראל, בסמוך ללוד.

כבר בגיל צעיר נמשך שושן למוזיקת הפופ ובמיוחד לקליף ריצ'רד והצלליות שסרטם "The Young Ones" (אנ') השפיע עליו בבחירת הכיוון המוזיקלי.

הוא הצטרף ב-1965 ללהקת הגולדפינגרז יחד עם הזמר והגיטריסט ניסים סרוסי. ב-1968 עבר שושן אל להקת "השוקולדה", איתה שר בפסקול הסרט "לופו" ובמחזמר "שיער", שהפך אותו לכוכב.

לאחר שעזב את השוקולדה, שיחק בסרטים "השוטר אזולאי" ו"קזבלן", השתתף במחזמר "אני שאיש לא מכיר" והקליט כסולן את השירים "רגע שקט" ו"אני לא יודע". ב-1971 הצטרף ללהקת אחרית הימים, בה היה חבר עד להתפרקותה כעבור שנה.

במחזמר "אני שאיש לא מכיר" הכיר את קובי אשרת עימו החל לעבוד על אלבום הסולו הראשון שלו, "נער שחור עיניים", שיצא ב-1973. הלהיט מתוכו "שש עשרה מלאו לנער" נתן דחיפה רצינית לקריירה שלו. כתוצאה מהתלבטותו של שושן בין השתלבות במוזיקה העברית לבין המשך הכיוון הפופי של להקות הקצב שממנו צמח - חצי מהאלבום היה בעברית וחציו באנגלית. להיט נוסף באלבום היה "בראשית".

אלבומו השני, "שירים שאהבנו", היה כולו בעברית. נכללו בו הקלאסיקה שכתבה נעמי שמר "לילה בחוף אכזיב", "להשתטות לפעמים" ושירים מקוריים כ"ילדה קטנה".

ב-1975 נסע שושן לנסות את מזלו בארצות הברית ושהה שם כעשר שנים, הופיע בפני יהודים בשירי ארץ ישראל, שיחק בסרטים ופרסומות והקים הרכב בשם "זברה".

ב-1984, חזר שושן לישראל, ומאז הקליט שירים רבים כגון "הולך לי לאיבוד" ,"רק אלייך", "תקופות" שהלחין בעצמו, "על המזח" שכתב אהוד בנאי ועוד.

ב-1989 עבד עם ארקדי דוכין על אלבום שלם שלא הושלם ושיר אחד מתוכו יצא ב-1990. במקביל, המשיך להופיע בשירה, הקליט את השיר "לך לעזאזל" וכן שיחק בסרטים ובתוכניות טלוויזיה.

ב-1993 הקליט שושן להצגה "הקאמבק של גבי שושן" שיר המשך ל"16 מלאו לנער": "שובו של הנער".

ב-1998 סיכם שושן 25 שנות פעילות כסולן באלבום האוסף "16+1", ופתח סיבוב הופעות נוסף עם שיר שכתב והלחין יוסי פרץ: "אל תוך הלילה".

ב-2003 יצאו שושן, שרי ועוזי פוקס במופע קאמבק משותף, שכלל את להיטיהם השונים, כמו גם חידושים ללהיטים של אחרים. המופע זכה להצלחה רבה. בשנה זו הוציא שושן אלבום כפול במסגרת סדרת NMC גולד.

ב-2005 יצא אלבומו האחרון, "בחושך ובאור", שכלל שירים כ-"קו 5" ועוד.

ב-2009 שיחרר סינגל חדש לרדיו, "אתה אחי", בו הוא שר יחד עם אחיו דני שושן. 




גדעון גרייף
שתף 

גדעון גרייף נולד ב - 1951. הוא היסטוריון עוסק בתחום חקר השואה.
התפרסם בסוף שנות ה - 60 כזמר שזכה להצלחה במצעדי הפזמונים.
שירו המפורסם שהיה להיט גדול בזמנו נקרא "עלי זהב".

כזמר זכה לתשומת לב בתוכנית הרדיו של "קול ישראל" "תשואות ראשונות".
את שירותו הצבאי כעורך מוזיקלי בגלי צה"ל.
ב - 1972 זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר החסידי בשיר "והביאנו לציון", על-פי לחן של ראובן סירוטקין.
הפיק וערך תוכניות רדיו בקול ישראל ובגלי צה"ל בנושא השואה.
ב - 1988 זכה בפרס סוקולוב על המשדר "סאלוניקי-אושוויץ" .
ב - 2000 יצא לאור ספרו "בכינו בלי דמעות".

 

 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.