חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 154 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

שולה חןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שולה חן נולדה ב - 1947 בנהלל.

שולה חן הייתה הכוכבת הגדולה הראשונה שהתפרסמה בלהקת הנח"ל בסוף שנות השישים.
חן הגיעה ב"טעות" לבחינות ללהקת הנח"ל, בהמלצתו של גדליה גל, לימים חבר כנסת.
ב - 1966 היא התקבלה ללהקת הנח"ל, ושירתה עם טוביה צפיר, חנן יובל, שלום חנוך, ששי קשת, מנחם זילברמן ואבי קורן, מפקד הלהקה שהפך לבעלה.
חן הייתה סולנית הלהקה ועד מהרה התבלטה בשירים "ישנן בנות", "הוא לא כל כך חכם", "אחד חולמני", "ולס להגנת הצומח" ועוד.

מיד לאחר השיחרור החלה חן בקריירת סולו, השתתפה בתקליטון הבכורה של מאיר אריאל "ירושלים של ברזל" בקטע "בבל"ת" והקליטה את השיר "החייל שלי חזר".
ב - 1969 הוציאה את תקליט הבכורה שלה, "שלכם שולה חן".
התקליט, בהפקה תזמורתית מרהיבה של אלכס וייס, הציג את שולה חן כזמרת פופ קלילה בנוסח מריאן פיית'פול המוקדמת, פטולה קלארק, לולו ואחרות.
האלבום הוליד להיטים רבים והוא בלי ספק אחד מאלבומי הפופ הנשי הטובים ביותר שהוקלטו בישראל. נכללו בו שלושה מלחניו המוקדמים של שלום חנוך - "אוריה החיתי" (מילים: יהונתן גפן), "תחת כובד התפוח" (מילים: יורם טהרלב) ו"איזידור" (מילים: שמרית אור), ושלושה משל דני ליטני: "אל תשיר לאף אחרת" (מילים: יעקב רוטבליט), "אל תספר היום בציר" (מילים: אנדה עמיר) ו"למה דווקא אני" (מילים: דרורה חבקין).
עוד היו באלבום גרסאות כיסוי רבות, בהן "פתאום היה לי טוב כל כך" שתרגם עבורה אריק איינשטיין על בסיס השיר "As tears go by" שכתבו מיק ג'אגר וקית' ריצ'רדס למריאן פיית'פול ו"כמו אמש" (במקור "Il gioco del amore" של ג'ינו דורלי מתוך פסטיבל סן רמו 69') הלהיט הגדול ביותר מתוך האלבום היה דווקא גרסה עברית ללהיט זניח של "Spanky and our gang".
את השיר שכתבה והלחינה במקור מרגו גוריאן תחת השם "Sunday morning" הפך אבי קורן בתרגום העברי ל"בוא הביתה". שלום חנוך וחנן יובל, חבריה של חן ללהקת הנח"ל, נשמעים בבירור בקולות הרקע בשיר זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב - 1972 הוציאה תקליטון שני ובו שירים שעיבד עבורה מתי כספי. אחד מהם, "אנחנו לא מכאן", הוא לחן של כספי והשני, "בת אצילים" תורגם על ידי אהוד מנור ללחן של מאנוס חג'ידאקיס.
היא שרה בערב שירי משוררים, הקליטה שירי ילדים (כמו באלבום "ח.נ. ביאליק - שירים ופיזמונות", 1967) והשתתפה בפסטיבל הזמר עם הלהיט "כשאהיה זקן", אותו ביצעה יחד עם בני אמדורסקי. באותם שנים כיכבה חן בהצגות ובמחזות זמר בהם "איי לייק מייק", "קרחת" ועוד.
ב - 1980 השתתפה  בסרט "חמש חמש".
ב - 1981 השתתפה בצוות המחזמר המצליח "ברנשים וחלומות", שהיה מבוסס על שירי מחזות זמר מברודוויי. את המחזמר ביים צדי צרפתי וניהל מוזיקלית אלדד שרים. לצדה השתתפו גם: אילי גורליצקי, ירדנה ארזי, ששי קשת וחנה לסלאו בתפקידים הראשיים.
בהמשך שנת 1981 זכתה בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "אמא" שכתב והלחין שייקה פייקוב. באותם שנים השתתפה בקביעות כמזכירתו פזורת הדעת של נח רב-מוח (ספי ריבלין), בפינת החידה הבלשית בתוכנית "זהו זה".

שולה חן בשיר "אמא"

ב - 1983 הופיעה בפרקים הראשונים של סדרת הטלוויזיה "בלי סודות" ששודרה בטלוויזיה החינוכית, וזכתה במקום הראשון בפסטיגל עם השיר "אם".
ב - 1986 השתתפה בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "גיטרה" והגיעה למקום הלפני אחרון. בנוסף, באותה שנה שיחקה בסרט "הקרב על הוועד" לצד "הגשש החיוור".
ב - 1988 השתתפה בתפקיד קטן בסרט "אחד באפריל".

בסוף שנות התשעים גילמה את אחד התפקידים בסדרה "פלורנטין", כמו כן השתתפה בתפקיד אורח בסידרה הקומית "איצ'ה". בהמשך שיחקה את האמא בסדרה "משפחת קמיצ'לי".
כמו-כן שיחקה במספר מחזות זמר, בהם "זורבה היווני" ו"שלגיה" וזכתה לעדנה מחודשת בתוכניתו הרדיו הפופולרית של דדו מילמן בגל"צ.
ב - 1993 הוציאה חברת התקליטים NMC אוסף מקיף משיריה של חן, אוסף זה המכיל 24 משיריה השיב את המודעות לשירים הרבים שהקליטה חן במהלך הקריירה שלה, והשירים החלו להופיע בתוכניות רדיו בפסי קול של תוכניות טלוויזיה וסרטי קולנוע ובפרסומות.
שירה "בוא הביתה" כיכב בפרסומת לקוטג' תנובה ובעקבות זאת הוזמנה להופעות סגורות רבות.
ב - 1995 הקליטה עם חברתה הטובה דאז ירדנה ארזי את הדואט "חברות הכי טובות".
ב - 2006 שיחקה את דמותה של מיקה אביב, אמו של רני אביב (רן דנקר) בעונה השלישית של הסדרה "השיר שלנו" וכן במספר הצגות תיאטרון והצגות ילדים.


אלבומים

 

במסגרת להקת הנח"ל:

  • "מהנח"ל באהבה" (תוכנית מס' 19),1966
  • "הנח"לאים באים - הנח"לאים באים" (תוכנית מס' 20), 1967
  • "כל הכבוד לנח"ל" (פרויקט לכבוד 20 שנה למדינה, כלל את מיטב להיטי הנח"ל),1968

 

במסגרת אזרחית:

  • "איי לייק מייק" - מחזמר בהפקת גיורא גודיק. שולה גילמה במסגרת המחזמר את "ציפ".
  • שולה חן - תקליטון ראשון ("הד ארצי")
  • שלכם, שולה חן, 1969
  • "שולה חן מספרת: "ביאליק מבקר בכיתה" ושרה משיריו: "הפרח לפרפר", "בגינת הירק", "נדנדה"
  • "כפתור ופרח", שירי ילדים, 1971
  • זה טוב-זה אוסף, 1993

 

תקליטונים ותקליטי שדרים:

  • אנחנו לא מכאן / בת אצילים, 1972
  • בא לי, 1972
  • הבית של סבא, 1972

 

תחרויות ואירועי זמר נבחרים:

  • פסטיבל הזמר והפזמון תשל"א 1971: "כשאהיה זקן" עם בני אמדורסקי (אלי עדשי/דוד קריבושי)
  • הפסטיבל הישראלי לשירי ילדים מס' 1: "איך הרתיחה רמית חלב" (לאה לופלנפלד/ נורית הירש)
  • הפסטיבל הישראלי לשירי ילדים מס' 2: "איזה יום שמח"
  • ערב שירי משוררים מס' 1, גלי צה"ל: "אל תחשוב לי זאת לעוון" (נתן זך/שוש רייזמן)
  • הפסטיבל הישראלי לשירי ילדים מס' 12 (1981), מקום ראשון: "אמא" (שייקה פייקוב)
  • פסטיגל 1983, מקום ראשון: "אם" (אבי קורן/בני נגרי)
  • קדם איוויזיון 1986: "גיטרה" (אבי קורן/רוני וייס)

 

 

שירים בולטים:

  • אחד חולמני, 1966 (להקת הנח"ל, עם טוביה צפיר)
  • ולס להגנת הצומח, 1967 (להקת הנח"ל, עם מנחם זילברמן, שלום חנוך וששי קשת)
  • הוא לא כל כך חכם, 1967 (להקת הנח"ל)
  • ישנן בנות, 1967 (להקת הנח"ל)
  • בוא הביתה, 1969
  • איזידור, 1969
  • אוריה, 1969
  • פתאום היה טוב כל כך, 1969 (עם בנות חבורת רננים)
  • הבית של סבא, 1972
  • בת אצילים, 1972
  • אל תחשוב לי זאת לעוון, 1972 (מתוך "ערב שירי משוררים")
  • כשאהיה זקן, 1973 (עם בני אמדורסקי)
  • אמא, 1981 (מתוך "הפסטיבל לשירי ילדים מס' 12")
  • גיטרה, 1986 (מתוך "קדם אירוויזיון 1986)



שולי נתןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
 

שולי נתן נולדה ב - 1947.

שולי נתן קנתה את עולמה בשעה אחת בפסטיבל הזמר בשנת 1967, כששרה מחוץ למסגרת הפסטיבל את שירה של נעמי שמר "ירושלים של זהב", שיר שקיבל משמעות מחוזקת בעקבות מלחמת ששת הימים והפך למעין המנון לא רשמי.
ההצלחה הגדולה של השיר נתנה לנתן דחיפה כזמרת ששרה רפטואר רחב, החל משירי משוררים ועד שירי מסורת.

שולי נתן בשיר "ירושלים של זהב"

  

 
 
קשר מיוחד נוצר בינה לבין הזמרת נחמה הנדל עמה היה לה הרבה מן המשותף, החל ממסגרות רוחניות ועד תחומי זמרה משותפים ונגינה בגיטרה. שתיהן העלו הופעות משותפות עד פטירתה של נחמה הנדל.
ב -  1967 הייתה הופעתה הפומבית הראשונה בתוכנית הרדיו "תשואות ראשונות", אז שמעה אותה בתה הבכורה של נעמי שמר, הללי, וסיפרה לאמה על הזמרת.
שמר חיברה בדיוק אז את השיר "ירושלים של זהב" שהיה אמור להתבצע בפסטיבל הזמר מחוץ לתחרות הפזמונים. השיר נוצר בעקבות הזמנתו של טדי קולק, ראש עיריית ירושלים דאז, שביקש שיר חדש על ירושלים.
שמר מאוד התרשמה מנתן והחליטה שהיא תשיר את "ירושלים של זהב" בפסטיבל, למרות שמפיקי הפסטיבל חפצו בזמרת ידועה שתבצע אותו. נתן ביצעה את השיר בליווי גיטרה בלבד וסחפה את הקהל שהצטרף אליה בהתלהבות.
השיר נחשב לשיר העברי האהוב בכל הזמנים ואף זכה בתואר "שיר היובל", וזה השיר ששולי נתן מזוהה ביותר עמו.
 
 
 
שולי נתן בשיר "מי האיש"
 
 
 



שולמית לבנתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שולמית לבנת נולד ב -  1929

עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייסה לפלמ"ח, כלוחמת מהשורה. לאחר שחרורה ניהלה קריירה של זמרת.
את הקריירה שלה כזמרת החלה שולמית לבנת בגיל 20.
באחת מחופשותיה מהפלמ"ח פגשה את עזריאל לבנת שחיפש זמרים לתיאטרון שרצה להקים.
בין היתר הופיעה בלהקת "כרמל", "הצ'יזבטרון" ו"להקת חיל הים" בהרכבה הראשון.
בשנות ה - 50 התפרסמה בשירים עבריים כמו, "שיר התופסת", "נערת תפוחי הזהב" וכן "סתיו בחלונות ובלבי" ו"תל אל קאדי", שכתב אמיתי נאמן.
בסוף שנות ה - 80 זכתה לתואר "זמרת המחתרות", בעקבות הקלטת שירי מחתרות. היה זה אוסף מהשירים של המחתרות "לח"י" וה"אצ"ל", ביניהם השירים "עלי בריקדות", "הם לא ישברו אותנו" השיר "חיילים אלמונים" (שכתב אברהם שטרן (יאיר) ב - 1932), והפך להיות להמנון האצ"ל ולאחר מכן המנון הלח"י.
בראיון עיתונאי סיפרה כי מאז שהקליטה שירים אלה הוחרמה על ידי תעשיית המוזיקה ואנשי השמאל. בעקבות ההחרמה מצאה את עצמה מופיעה בעיקר מול ותיקי המחתרות וקבוצות תיירים, עד שהחליטה לפרוש באופן כמעט מוחלט. כיום היא מופיעה מדי פעם עם להקת המחול של יונתן כרמון.




שוקולד מנטה מסטיקהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

ירדנה ארזי, רותי הולצמן ותמי עזריה שירתו ביחד בשירותן הסדיר בלהקת הנח"ל בתוכנית "שא לשלום" (בהיאחזות הנח"ל בסיני).
לאחר שחרורן הוחתמו הבנות אצל פשנל, וביחד עם ציפי שביט, עזרא דגן ועמוס טל שיר העלו בשנת 1972 את המופע "קונגרס הצחוק הציוני".
מופע זה עסק בהווי ובחיים בתל אביב של שנות השלושים ושנות הארבעים במאה העשרים. בעקבות הצלחת המופע הוסב שמו ל"שוקולד מנטה מסטיק", על שם קריאת מוכרי הממתקים שהיו עוברים אז בבתי הקולנוע בזמן ההפסקות.

ארזי, הולצמן ועזריה שרו ביחד במסגרת המופע את השירים "מה לעשות" ו"תשרי סבא (ירושלים עיר הקודש)".
פשנל נתבקש באותה השנה למצוא אמן שיבצע את אחד השירים שתוכננו לכבוד הפסטיבל לשירי ילדים שנערך בפעם השלישית. הוא שלף את שלוש הבנות לצורך עניין זה, ובפסטיבל הן הופיעו תחת השם "שוקולד מנטה מסטיק" וביצעו את השיר "אברא קדברא" (לאה לופנפלד-משה וילנסקי). השיר קטף את המקום השני, וההרכב החדש, שבמקור היה אמור להופיע באופן חד פעמי, החל לעורר סקרנות וציפיות. פשנל ראה בכך הזדמנות לקדם את הבנות כהרכב נשי מקביל ל"גשש החיוור".

ב-1973 הייתה התחנה החשובה הבאה שלהן בפסטיבל הזמר והפזמון.
יחד עם שלישיית "אף אוזן גרון" הן היו אמורות ללוות את רותי נבון בשיר "נצח ישראל לא ישקר".

שוקולד מנתה מסטיק בשיר "נצח ישראל לא ישקר"

כיוון שנבון נפצעה בתאונת דרכים זמן קצר לפני הפסטיבל, שתי השלישיות ביצעו את השיר במקומה. זו למעשה הייתה חשיפתו הטלוויזיונית המשמעותית הראשונה של ההרכב.
כאשר פרצה מלחמת יום כיפור חברו הבנות, יחד עם להקת "כוורת" ומנחם זילברמן, אל להקת הנח"ל שבין חבריה אז נמנו גם אסתר שמיר, מיקי קם ויהודה עדר. "להקת העל" הזו הסתובבה בין הבסיסים והמוצבים ברחבי הארץ, מהגולן ועד סיני, וביצעה הופעות בידור לחיילים בחזית ובעורף לכל אורכה של המלחמה.

עם תום המלחמה פרשה עזריה מההרכב, ואת מקומה בשלישייה תפסה לאה לופטין, אף היא בוגרת אותו מחזור של ארזי והולצמן מלהקת הנח"ל.

ההרכב המחודש הופיע לראשונה בפסטיבל לשירי ילדים הרביעי שנערך בפסח 1974. השיר שאותו ביצעו, "חגיגת אביב" (דודו ברק-שייקה פייקוב), נכתב כהקדשת חג שמח לחיילים ולחיילי המילואים שנמצאו בחזיתות השונות, וזכה במקום השלישי.
שיר נוסף שביצעה השלישייה בפסטיבל היה "קרנבל". בערב יום העצמאות באותה השנה הופיעה השלישייה לצידו של מתי כספי עם השיר "נח" בפסטיבל הזמר והפזמון, ושוב חזרה אל פסטיבל שירי הילדים החמישי (חנוכה 1974) עם השיר "ישנוני". השיר "נח" הגיע למקום הרביעי במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל.

ב-1975 הופיע ההרכב בפסטיבל הזמר החסידי בשירו של שלמה קרליבך "ובאו האובדים", בפסטיבל הזמר המזרחי (" שיר היין" של אביהו מדינה), בפסטיבל הזמר והפזמון שנערך במתכונת לא תחרותית (שירים הם חברים) ואפילו בפסטיבל הבירה ("פרקים בתולדות היישוב"). חלק משירי הפסטיבלים נכנסו לאלבום הבכורה שלהן שיצא באותה השנה ועובד ברובו על ידי יצחק גרציאני ומתי כספי. באלבום זה נכללו גם שירים מתורגמים של מאנוס חג'ידאקיס על ידי אהוד מנור ("הייתה לי אהבה", "יש לי שמש" ו"בת אצילים"). שירים נוספים מהאלבום - "סרט הודי", "מניאנה" ואפילו ווקליזה לסונטינה של מוצארט בעיבודו של יצחק גרציאני.
ב-1976 נבחרה הלהקה לייצג את מדינת ישראל בתחרות האירוויזיון בהאג שבהולנד.
הבנות הציגו שלושה שירים חדשים במופע טלוויזיה מיוחד (שזכה לככב בתוכנית הסאטירית "ניקוי ראש"): "קשת ענן" של דרורה חבקין, "זה טוב זה טוב" של אליעוז רבין ורוני וייס ו"אמור שלום" של אהוד מנור ומתי כספי שנבחר להשתתף בתחרות.
הלהקה הופיעה באירוויזיון תחת השם העברי אך נודעה גם כ"בנות השוקולד" (THE CHOCOLATE GIRLS) וזכתה במקום השישי.
במהלך המופע חתם דשא, אמרגן הלהקה, על מספר חוזי הופעות ברחבי אירופה.
במקביל להופעתה באירוויזיון יצא האלבום השני של הלהקה - כולו בעיבודיו והנהלתו המוסיקלית של מתי כספי - שכלל גם שירים כמו "זה טוב זה טוב", "לילות בכנען", "במקום פרידה (אם תלך עכשיו)", "מכת שמש" ועוד.
הלהקה השתתפה במהלך שנים אלה בתכניות רדיו וטלוויזיה רבות, וחידשה במסגרות אלה שירים כמו, "בא בחור חדש", "שיר שמח" ו"תכול המטפחת", או הקליטה שירים חדשים דוגמת "הוי ארצי מולדתי", "הקונדור עובר" ו"שוקו חם".
במצעד הפזמונים השנתי תשל"ו הגיע "אמור שלום" למקום השלישי ו"זה טוב זה טוב" למקום השישי.

שוקולד מנתה מסטיק בשיר "אמור שלום"

ב-1977 העלה ההרכב את המופע הלילה הראשון. מופע אשר הביא את סיפורו של הלילה הראשון במאה העשרים, והתבסס על שירים מאותה התקופה שתורגמו על ידי אהוד מנור ("מאה אחרת", "הם לא יאמינו", "מחר ועוד מחר" ועוד). המופע לא נחל בהצלחה מסחרית, אך שיריו הועלו על תקליט.
באותה השנה השתתפה השלישייה בפעם האחרונה בפסטיבל לשירי ילדים עם שני שירים - "בית השוקולד" ו"מי המנטה? מי המסטיק? מי השוקולד?" שנכתב כמעין קריצה על השאלה הזו, שנשאלו הבנות לעתים קרובות.
ב-1978 יצא לאור האלבום "הפרוטה והירח", עבודתן המשותפת עם אריק לביא.
באלבום זה חודשו שירים מתקופת הפלמ"ח ו"הצ'יזבטרון" דוגמת "הפרוטה והירח", "מוטי", "הי הג'יפ", "שב גיבור החיל" ועוד.
זמן קצר אחרי הקלטת האלבום, ב-1 באוגוסט 1978, כינסה ארזי מסיבת עיתונאים והודיעה על פרישתה מן ההרכב. פשנל ניסה לשמר את ההרכב אך גם לופטין העדיפה לא ליטול חלק בנסיון. כיוון שעמדו עדיין חוזים להופעות בחו"ל של השלישיה הוקם הרכב שנסע להופיע בסקנדינביה והרכבו הולצמן, עפרה חזה וישראלה קריבושי אך עם שובם מן ההופעות בחו"ל הוחלט לא להמשיך במתכונת זו והשלישיה פורקה סופית.

הבנות התאחדו להופעה ביום הולדתו השישים של פשנל ובמהלך הענקת פרס על מפעל חיים ליצחק גרציאני.
ב-1989 חידשה השלישייה גם את השירים "ונצואלה" ו"נערה ממש אוצר" לאלבומה של ארזי, "תחנה בדרך".
ב-2003 יצאה גרסה חדשה לשירן "זה טוב זה טוב", במסגרת אוסף כפול משירי השלישייה. בנוסף התארחו הולצמן ולופטין בסיבוב ההופעות של ארזי.

שוקולד מנטה מסטיק בשיר "בראש השנה"

 

דיסקוגרפיה

  • תקליט בכורה של שוקולד מנטה מסטיק, הד ארצי, 1975.
  • שוקולד מנטה מסטיק, הד ארצי, 1976.
  • הלילה הראשון - ההצגה הכי תמימה בעיר, הד ארצי, 1977.
  • הפרוטה והירח - משירי הצ'יזבטרון, יחד עם אריק לביא, סי. בי אס., 1978.
  • זה טוב זה טוב- גרסה מחודשת, תקליטון, הד ארצי, 2003.



שוקי ודוריתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

שוקי ודורית בשיר "גן נעול"




שושנה דמאריהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שושנה דמארי בשיר "לאור הזכרונות "

 

שושנה דמארי נולדה ב-1 בינואר 1923 וגדלה בראשון לציון.

היא החלה לשיר על הבמה כבר בהיותה נערה, כשהצטרפה לסטודיו הדרמה "שולמית" בתל אביב, במסגרתו החלה להופיע ושרה גם בתכניות שונות ב"קול ירושלים" המנדטורי.
ב-1939, בהיותה בת 16, קיימה דמארי את הקונצרט הראשון שלה כזמרת סולנית.
בקונצרט הראשון שלה ליווה אותה בפסנתר נחום נרדי.
ב-1943 הצטרפה כזמרת ושחקנית לתיאטרון המוזיקלי "לי לה לו" שאת מרבית פזמוניו כתבו המשורר נתן אלתרמן והמלחין משה וילנסקי.

שושנה דמארי בשיר "כלניות"

 

ב-1946 כשביצעה על במת התיאטרון את השיר "כלניות", הפך שיר זה להיות שירה הידוע ביותר ול'סימן ההיכר' שלה.
אליהו הכהן כותב (בעתון המקוון ''חדשות בן עזר'' מס.309): ''בניגוד לדעה הרווחת, כאילו שירם של אלתרמן ווילנסקי "כלניות" נכתב על הדיוויזיה השישית המוטסת, שחייליה חבשו כומתות אדומות, בפועל חיילי הדיוויזיה הזאת הגיעו לארץ כתשעה חודשים לאחר שכבר נכתב והולחן השיר והושמע מעל בימת "לי לה לו". השם "כלניות" ניתן לחיילים אלה בעקבות השיר ולא להיפך''.  
וילנסקי המשיך ללוות את דמארי במרבית הקריירה שלה והלחין את מרבית שיריה, בהם שירים בעלי גוון תימני כמו "בכרמי תימן" ו"מרים בת ניסים". שירים ידועים נוספים שביצעה באותה תקופה היו "אני מצפת", "הטנדר נוסע" ועוד.





 

 

שושנה דמארי בשיר "מרים בת ניסים"

 

בעת מלחמת העצמאות ביצעה דמארי כמה מהשירים שהפכו להיות מזוהים ביותר עם המלחמה, כמו "הקרב האחרון", "בת שבע" ו"היו זמנים" (למילותיו של חיים חפר).

ערב קום המדינה ערכה עם משה וילנסקי מסע הופעות מרגש במחנות העקורים באירופה, שם שרה גם שיר מוכר ביידיש בשם "צימוקים ושקדים" (לאחר מכן סיפרה, שמרוב בכי והתרגשות הקהל, היא לא הצליחה אף פעם לסיים את השיר עד הסוף).
בשנות החמישים התארחה דמארי בתוכניות הרדיו של משה וילנסקי ב"קול ישראל", שם ביצעה שירים חדשים שהלחין, כמו "צריך לצלצל פעמיים". כמו כן היא הקליטה מספר שירים שלו, שבוצעו במקור על ידי להקת הנח"ל ("הורה ממטרה", "מול הר סיני", "בלדה על מעיין וים" ועוד), והם הפכו מיד למזוהים עמה יותר מאשר עם הביצוע המקורי.

שושנה דמארי בשיר "צריך לצלצל פעמיים"

 

בתקופה זו הפכה לזמרת מפורסמת והקהל נהר להופעותיה.
ב-1955 היא שיחקה בסרט "גבעה 24 אינה עונה"
ב-1956 היא שיחקה "באין מולדת", שתיאר את עליית משפחתה לארץ.
ב-1957 היא כיכבה באופרטה העברית "שולמית". בהמשך ביצעה בין היתר את השיר "אם ננעלו" (שיר שאותו ביצעה לימים עפרה חזה בעיבוד חדש).
בשנות השישים והשבעים הרבתה דמארי לקיים הופעות בחו"ל.
היא הופיעה במיטב האולמות בארצות הברית ואירופה והשתתפה בפסטיבלים רבים בעולם, לצד הופעותיה בארץ. תקופה מסוימת התגוררה בארצות הברית והופיעה בעיקר בפני קהל יהודי.
ב-1987 לאחר שנים רבות שבהן מיעטה להופיע ולהקליט, ביצעה דמארי יחד עם בועז שרעבי שיר שכתב לכבודה אהוד מנור בשם "לשיר איתך".
ב-1988 היא זכתה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי. לכבוד המעמד הזה נכתב השיר "עגילי דמאר" (מילים: דודו ברק, לחן: יאיר קלינגר), אשר בוצע על באותו הערב על ידי ירדנה ארזי.
בעקבות הזכייה בפרס הקליטה דמארי את אלבומה האחרון, "אור" (1988). האלבום, בעיבודו של מתי כספי, הצליח מאוד ושיר הנושא, "אור", שכתבה נעמי שמר, הפך לריקוד עם פופולרי.
שיר זה הפך לשיר הסיום הקבוע בטקס פתיחת פסטיבל מחול כרמיאל, בו השתתפה מדי שנה.
לאחר מכן לקחה שוב פסק זמן ארוך, עד שעידן רייכל שיכנע אותה לשיר שני שירים שכתב לאלבומו "ממעמקים". היא התארחה בחלק מהופעותיו של רייכל והשניים אף החלו בחזרות למופע משותף, שלא זכתה לבצעו.

שושנה דמארי נפטרה ב-14 בפברואר 2006 .

אלבומים

  • כלניות (1948)
  • היה היו לי פעם חברים (1951)
  • כיתה אלמונית (1956)
  • שושנה דמארי (1957)
  • מגדלור (1958)
  • הורה ממטרה (1959)
  • כלניות (1959)
  • ביתי שלי (1961)
  • שירי עם לוחם (1968)
  • שושנה דמארי בהופעה חיה במועדון צוותא בת"א (1980)
  • אור (1988)
  • שושנה דמארי והתזמורת הסימפונית חיפה (2002)

  

 














 

 

 

 

 

אוספים

  • לילה לילה (1949)
  • מכלניות עד אור (1986)
  • מכלניות עד אור (1994)
  • השירים היפים (1994)
  • לאור הזכרונות - שושנה דמארי שרה משה וילנסקי (2006)


 

הקלטות נוספות

  • ממעמקים (הפרויקט של עידן רייכל, 2005) 



שימי תבוריהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שימי תבורי (שמשון טווילי) נולד ב - 1953 בנס ציונה.

את צעדיו הראשונים על הבמות עשה תבורי בנעוריו כזמר באירועים ואף הופיע במועדונים "קליפסו" ו"כריש" ברמלה.
את התקליטון הראשון שלו ובו השיר "הלנה" הוא הקליט, אחרי שירותו הצבאי, במימון המעביד של אחותו. בתחילה, התקליטון לא הצליח ורק מאוחר יותר, לאחר פרסומו הראשוני של תבורי, הפך השיר "הלנה" ללהיט.

ההתקדמות המשמעותית בקריירה של תבורי החלה לאחר שדוד חלפון שמע אותו, בחתונה בה הופיע, מבצע את השיר "אשליות", אותו כתב חלפון לניסים סרוסי.
חלפון שידך בין תבורי לבין עוזי חיטמן, שעשה את צעדיו הראשונים ככותב וכמלחין לאחר שחרורו מצה"ל.
ב -  1976 שיתוף הפעולה עם עוזי חיטמן הוליד את התקליט הראשון, "חיפשתי שירים לצאת לעולם" ואת הלהיט הראשון, "אין לי אהבה", אשר נכתב על ידי אליעוז רבין. בין להיטיו: השיר "לילה בלי כוכב". לאחר צאת האלבום, זכה תבורי עם השיר "שחורה ונאווה" במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי.
שנה אחרי הזכייה זכה בעוד פרס, מקום שני באותו פסטיבל, עם השיר "כינור דוד".

שימי תבורי בשיר "כינור דוד"

ב - 1979 זכה שוב במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי עם שירו "משה" שנכתב לתבורי על-ידי אביהו מדינה.
ב - 1982 דחה את הצעתו של מדינה להשתתף בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "הפרח בגני" שבוצע בסופו של דבר על ידי זוהר ארגוב,
ב - 1993 השתתף בקדם אירוויזיון  עם השיר "חי את מה שיש".

תוך חצי שנה (סוף 1999תחילת 2000) הוציא שלושה אלבומים: "להיטי הזהב" אלבום כפול, "תמיד רומנטי", באלבום זה ישנם חידושים לשירים ישראליים, נושא השירים הוא אהבה, האלבום השלישי הוא "אוריאנטל טמפו" עם שירים חדשים בצרפתית.
ב - 2003 לציון 30 שנות קריירה במסגרת פסטיבל ישראל, התקיים לכבודו מופע בבנייני האומה בירושלים, בהשתתפות אומנים שונים.
למרות שתויג במשך כל שנות הקריירה שלו כ"זמר מזרחי", ניתן להבחין בשיריו, בהשפעתם של השירים הפופולריים הצרפתיים והאיטלקיים בשנות השישים כפי שבאו לידי ביטוי בפסטיבל סן רמו. תבורי נחשב עד היום כאחד מהזמרים הבולטים בישראל. למרות עליות וירידות במהלך הקריירה שלו ובמהלך חייו האישיים, הוא הצליח לשמור במידה רבה על הפופולריות שלו.
בנוסף ללהיטים שהוזכרו, ניתן לציין להיטים נוספים של תבורי: "עוד סיפור אחד של אהבה", "דניאל", "אתמול היית שונה" (שבוצע במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי תשמ - 1980), "צלצלי אליי", "בואו ונשירה", "אל תשליכיני לעת זיקנה".
 

דיסקוגרפיה

  • חיפשתי שירים לצאת לעולם (גלטון) - 1976 (כולל השירים: "לילה בלי כוכב", "הלנה")
  • שלך באהבה (גלטון) - 1977 (כולל השירים: "שחורה ונאווה" , "אין לי אהבה" , "יכולת להגיד", "בלילה בחצות")
  • זכרונות (גלטון) - 1978 (כולל: "כינור דוד" , "שיר של אבא", "שבת מתנה")
  • בלילה וביום (גלטון) - 1980 (כולל: "אתמול היית שונה")
  • צעד חמישי (סי.בי.אס) - 1981 (כולל "ברכינו")
  • שבועת עולם (סי. בי.אס) - 1982 (כולל "עוד סיפור אחד של אהבה")
  • אלירן (1984)
  • זכריני (1987)
  • להיטי זהב
  • להיטי זהב 3 - 1993
  • להיטי זהב 4 - 1993
  • תמיד רומנטי - 1999
  • אוריאנטל טמפו - 1999
  • להיטי זהב - ההקלטות המקוריות - 2000



שלום חנוךהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שלום חנוך בשיר "אדם בתוך עצמו"

 


שלום חנוך נולד בקיבוץ משמרות ב - 1 בספטמבר 1946.

לאחר שקיבל גיטרת ג'אז בגיל 12, הוא התחיל לנגן ולחבר שירים, וכבר בגיל 14 כתב והלחין את שירו הראשון, "לילה".
ביחד עם חבר נוסף לקיבוץ, מאיר אריאל, הוא המשיך לכתוב שירים נוספים, אשר חלקם הוזמנו עבור מופעים של להקת הקיבוץ, "המשמרון". שירים מתקופה זו כוללים את "אגדת דשא", "ניסע לים", "ריסים" ו-"יום אחרון".
בגיל 16 התחיל ללמוד בבית הספר לתיאטרון "בית צבי".
השיר הראשון של חנוך שיצא לרדיו היה "סתיו", אותו הלחין למילותיה של חברתו דאז שמרית אור, גם היא תלמידה צעירה ב"בית צבי".
את השיר ביצע הצמד "חדווה ודוד", שהיה אז בראשית דרכו.
עם גיוסו לצה"ל, התקבל חנוך ללהקת הנח"ל, והשתתף בתוכניות "מהנח"ל באהבה" (1966) ו"הנח"לאים באים הנח"לאים באים" (1967).
בין השאר בלט קולו בשירים "סרנדה לעדה", "ארבע אחרי הצהריים", "ולס להגנת הצומח" ,"הללויה" ו"הייתי נער". לתוכנית "הנח"לאים באים", הלחין שיר אחד בשם "רכלניות", דבר שנחשב חריג, שכן לא היה מקובל באותה תקופה שחברי הלהקה בסדיר מלחינים שירים לתוכניותיה.
ב - 1968 חנוך השתחרר מן הלהקה, לא לפני שהקליט יחד איתה את התקליט "כל הכבוד לנח"ל", שכלל את מיטב להיטי להקת הנח"ל משנות החמישים עד תחילת שנות השישים.
בתקליט זה שר חנוך את "מטרייה בשניים" יחד עם כוכבת הלהקה שולה חן. השניים צוינו לראשונה על גבי העטיפה כסולני השיר, דבר שהיה חדשני בתקליטי הלהקות הצבאיות.
ב - 1967 החל חנוך להופיע במועדון "החלונות הגבוהים" בתל אביב עם שירים שכתב, כחימום ללהקת "החלונות הגבוהים".
השחקן יוסי פולק הוא זה שהכיר בין חנוך הצעיר לבין מי שהיה כבר אז אחד הכוכבים הגדולים בישראל, אריק איינשטיין, שהבחין בכישרונו וביקש ממנו לכתוב לו שירים.
באמצע 1967 יצא התקליטון "הגר" ובו ארבעה שירים, כולם בהלחנתו של חנוך: "הגר" (שחנוך כתב גם את מילותיו), "שבת המלכה", "ריסים" ו"פתאום בלעדיו". שירים אלו נכללו שנה מאוחר יותר באלבום האוסף "ישן וגם חדש", שאיגד את רוב הקלטותיו של איינשטיין ב"הד ארצי" בשנות השישים.
ב - 1968 התרחשה הפריצה הגדולה של חנוך, כאשר אריק איינשטיין הקליט את אלבומו השני מזל גדי", בו הלחין חנוך את כל השירים, ואף כתב את המילים לשישה מתוכם.
בין השירים היו "רוח רוח", "הימים הארוכים העצובים", "לילה" ו"מכופף הבננות".
שיתוף הפעולה בין השניים המשיך גם בפסטיבל הזמר תשכ"ט, בו ביצע איינשטיין את שירו של חנוך "פראג". השיר המורכב, שעסק בפלישה הסובייטית לבירת צ'כיה, היה חריג מאוד על רקע אווירת הפסטיבל, והתקבל באדישות על ידי הקהל.
ב - 1969 הצטרפו חנוך וחברו ללהקת הנח"ל חנן יובל לשלישייה שהקים והפיק בני אמדורסקי, "השלושרים". חנוך הלחין רבים משירי ההרכב, ביניהם "מי מפחד מגברת לוין" (מילים: יהונתן גפן), "לילי שלי" (מילים: יענקל'ה רוטבליט), "צרות טובות" (מילים: שמרית אור), "האוהבים את האביב" (מילים: יורם טהרלב) ואחרים.
בשנים אלה הרבה חנוך לכתוב לאמנים אחרים: לשולה חן הלחין את "אוריה החיתי" (מ' יהונתן גפן), "תחת כובד התפוח"(מ' יורם טהרלב) ו"איזידור" (מ' שמרית אור), לפופיק ארנון את "בלדה בין כוכבים", לאושיק לוי את "חוזה לך ברח" ו"לישון לישון", לשלישיית "שובבי ציון" את "השומרים" ו"נוגה" ואפילו לשלישיית "הגשש החיוור" תרם לחן לשירו של ניסים אלוני "כמו אריה וכמו קוף".
ב - 1970 יצרו אריק איינשטיין, שלום חנוך ולהקת "הצ'רצ'ילים" צליל ישראלי חדש, שהושפע מהרוקנ'רול האנגלו-אמריקני. צליל זה בא לידי ביטוי באלבום "שבלול", בו הלחין חנוך את כל השירים. האלבום היה משופע להיטים, ביניהם "מה אתה עושה שאתה קם בבוקר", "אבשלום" , "לילה של כוכבים", "אל תוותרי עלי", "אני שר", "למה לי לקחת ללב", "מה שיותר עמוק יותר כחול" ו"טוב לי".
"הצ'רצ'ילים", שניגנו ברוב שירי האלבום, הייתה להקה המושפעת מהפסכידליה של סוף שנות השישים, והדבר בא לידי ביטוי בחלק מן השירים, כמו בסולו הגיטרות בשיר "מה שיותר עמוק יותר כחול", בו שר חנוך לבדו.
עוד ביטוי לחדשנות התקליט הייתה השוני בטקסטים.
שפת השירים הייתה שפה מדוברת ולא שפה גבוהה, שאפיינה את הפזמונאות העברית עד אז.
השיר "אני שר" היה במקור שיר מלא גסויות, ועודן בגירסת התקליט.
לצד שירים חדשניים אלה, הופיע באלבום שיר אחד בסגנון ארץ ישראל - "הבלדה על יואל משה סלומון", שכתב יורם טהרלב.
"פלסטלינה", האלבום המשותף הבא של איינשטיין וחנוך, הוקלט כארבעה חודשים אחרי "שבלול". שירי האלבום, שבשונה מ"שבלול" היו תוצר של עבודה קבוצתית בה נטלו חלק כל חברי "חבורת לול", הוצגו גם בתוכנית הטלוויזיה השנייה שהפיקה החבורה, "לול 2". מהאלבום התפרסמו השירים "אמא שלי", "מאיה", הדואט של איינשטיין וג'וזי כץ "מה איתי","כתבו עליו בעיתון" ו"שחק אותה".
באותה שנה כתב והלחין חנוך את שיר הנושא לסרט "התרוממות" של אורי זוהר.
ב - 1971 יצא חנוך ללונדון בנסיון לפתוח בקריירה בינלאומית.
יחד עם זאת הלחין לאיינשטיין שני שירים לאלבומו הבא "יסמין": "כמה טוב שבאת הביתה", ו"ברלה צא", שיצא בגרסה אינסטרומנטלית באלבום "שבלול".
ב - 1971 הקליט חנוך תקליט סולו באנגלית בשם "Shalom" בחברת התקליטים של ג'יימס DJM, כשהוא מלווה בנגניו של אלטון ג'ון באותה תקופה, ובראשם הגיטריסט כיילב קוואי. התקליט הורכב בחלקו משירים שהוקלטו בעבר בעברית ("מאיה", ונעימת "פלסטלינה" שחוברו לה מילים באנגלית), ושירים שנכתבו במיוחד לאלבום.
אחדים מאלה זכו מאוחר יותר לגרסאות עבריות באלבום של להקת "תמוז" ובאלבומי הסולו של חנוך. אחד השירים, "You Do Need Some Sleep", הוקלט מחדש בעברית רק כ - 25 שנים מאוחר יותר לאלבומו של שלום "ערב ערב" (1997).
שיר נוסף מהאלבום, "Under Tropical Moonlight", זכה להצלחה מינורית, אך התקליט עצמו נכשל מסחרית.
ב - 1976 הודפס האלבום בישראל על ידי חברת סי.בי.אס, אך עד מהרה אזלו העותקים המעטים שהודפסו. האלבום לא הודפס שנית, ולא יצא במהדורת דיסק מעולם.
ב - 1973 הקליט את השירים "לך לפסיכיאטר", ו"איני יודע איך לומר לך" עם הרכב "בני נח" בהנהגתו של פרד פילד.
נסיונו להקים הרכב על בנוסח קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג עם מתי כספי, אריאל זילבר ודני ליטני, הוביל עם פרישתם של כספי וליטני להקמת להקת "תמוז". בהנהגתם המשותפת של חנוך ואריאל זילבר ובשיתוף יהודה עדר (גיטרה) מאיר ישראל (תופים) ואיתן גדרון (בס), הפכה תמוז ללהקת הרוק המשמעותית ביותר של שנות ה - 70.
אלבומה היחיד של הלהקה, "סוף עונת התפוזים" (1976) בהפקתו המוזיקלית של לואי להב, נחשב לאבן דרך בתולדות הרוק הישראלי, ולאלבום הבולט של תקופתו.
ב -1977 לאחר פירוק "תמוז", הקליט חנוך את אלבום הסולו הראשון שלו בעברית, "אדם בתוך עצמו". השירים היו שקטים ומינוריים, ביניהם "אדם בתוך עצמו","עיר זרה", "טיול ליפו" ושיר שהוקלט עוד קודם לכן ומבטא קצת יותר שמחה - "רק לרקוד".
ב - 1978 הופיע חנוך בפסטיבל נביעות (בנואיבה). הופעותיו בפסטיבל זכו להצלחה רבה והיו משיאי הפסטיבל.
בתקופה זו הקליט את שירו "היה כדאי", שהיה להיט גדול בהופעות ביחד עם שיר נוסף: "תפסתי ראש על הבאר".
באותה שנה הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של חברו הטוב מאיר אריאל, "שירי חג ומועד ונופל". הייתה זו הפעם הראשונה בה היה חנוך חתום על אלבום כמפיק מוזיקלי.
ב - 1979 יצאו אריק איינשטיין ושלום חנוך למסע הופעות משותף.
המופע הוקלט בהיכל התרבות ויצא על גבי האלבום "אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת". האלבום כולל שירים חדשים של איינשטיין וחנוך, וכן שתי מחרוזות (שכל אחת מהן אורכה מעל 18 דקות) שכללו את מיטב השירים מאלבומיהם המשותפים בראשית שנות ה - 70.
ב - 1980 הפיק מוזיקלית את אלבומו של אריק איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב".
באותה שנה כתב והלחין ליהודית רביץ את "שיר ללא שם", שכתב לזכר אבשלום חנוך, בן אחיו אשר נפל ב- 25 בנובמבר 1980.
בנוסף, הלחין לאלבומו של אריק איינשטיין "חמוש במשקפיים" את השירים "עצים" ו"תל אביב גדות הירקון 1950".
ב - 1981 הלחין לנורית גלרון את השיר "עץ השדה" למילותיו של המשורר נתן זך.
ב - 1981 יצר חנוך את אחד התקליטים החשובים בקריירה שלו: "חתונה לבנה". המעבדים ירוסלב יעקובוביץ' ולואי להב שמו דגש על תפקידי הכלים, ונוצר צליל כבד ולעתים צורמני שהאפיל על השירה של חנוך.
חנוך שר לראשונה בקולו המוכר כיום, ולא בקול הגבוה שאפיין אותו בתחילת הקריירה. השירים היו מורכבים גם מבחינת הטקסט, ועסקו בגירושיו של חנוך, יחסים, כסף והצלחה.
בין השירים היו "הדרכים הידועות", "שחרר אותי", "תמונת מצב" ו"שיר דרך" היותר קליל.
האלבום לא זכה להצלחה מסחרית גדולה בזמנו, אך כיום הוא מזוהה כחדשני לתקופתו, ביצירת רוק כבד ומחוספס בעברית.
ב - 1983 הקליט חנוך את האלבום "על פני האדמה", אלבום שקט ובו שירים המדברים על האדם והטבע. האלבום מנה רק שלושה שירים חדשים: "על פני האדמה", "ירוק על ירוק" ו"ניגע אל החלום". השאר היו חידושים לשירים שכתב לאחרים, כמו "עץ השדה", "עצים", ו"הבלדה על יואל משה סלומון".
ב - 1985 הקליט חנוך את אלבומו המצליח ביותר, "מחכים למשיח".
האלבום טמן בחובו שירים פוליטיים חברתיים: "מחכים למשיח" שעסק בנפילת הבורסה ובמצוקה הכלכלית, "לא עוצר באדום" שההשערה הרווחת היא שנכתב על אריאל שרון במלחמת לבנון, "אין מחלוקת" ו"שוקו". לצידם נכללו שירים אישיים כמו "זה לא נוח", ושירי אהבה כמו "קרן שמש מאוחרת" ו"דז'ה וו". את האלבום הפיק חנוך מוזיקלית ביחד עם משה לוי, שהפך מאז לשותפו המוזיקלי הקבוע.
בעקבות האלבום תכנן חנוך מסע הופעות באולמות קטנים, אך בסופו של דבר הוחלט לקחת הימור ולערוך ארבע הופעות אצטדיון גדולות. הופעות אלו נחלו הצלחה חסרת תקדים, שהפכה את חנוך לכוכב הרוק הפופולרי בישראל באותה תקופה. הביקוש הגדול הוביל להגדלת מספר ההופעות ברחבי הארץ.
ב - 1986 הפיק חנוך מוזיקלית את אלבום הבכורה של דפנה ארמוני, וכתב והלחין בו את רוב השירים, ביניהם "אלה", "אוהבת אותך עוזבת אותך", "רגיש מדי" ו"היא תיקח אותך".
ב - 1988 הפיקה גרושתו של חנוך, ליהי, סרט המתעד את הופעותיו בשם "רומן אמיתי". בסרט תועדו הופעותיו בשנה זו בעיקר עם חומר חדש שטרם יצא על גבי אלבום. הקהל עדיין נהר להופעות, אך לא עיכל בקלות את השירים החדשים. בהמשך השנה הופיעו שירים אלה ואחרים באלבום "רק בן אדם" שכלל שירים כ"נגד הרוח" ,"כדי לחיות" ,"בסוף אמצא אותך" ושיר הנושא.
האלבום לא זכה להצלחה, לדעת חנוך מכיוון שנגינת הכלים הוקלטה באנגליה ואילו השירה בישראל, מה שגרם לניתוק בן השניים. חנוך גם קומם עליו חלק מתעשיית המוזיקה הישראלית, שכן באלבום ניגנו נגנים מחו"ל. גם ההופעות בעקבות האלבום לא זכו להצלחה רבה.
ב - 1991 הקליט חנוך את אלבומו "בגילגול הזה", שזכה להצלחה גדולה. בין השירים בלטו "אומרים שבלי", "דיאלוג", "בדיוק כמוך", "ככה וככה" שהצליח מאוד ונכתב כשיר בדיחה, ושיר הנושא.
ב - 1992 יצא לאור אוסף שירים שקטים, חלקם מתוך הופעה חיה, בשם "לא יכול לישון עכשיו", ובו שיר אחד חדש "את מביאה הכול לידי דמעות", אשר הוקדש לידידתו של חנוך, השחקנית טליה שפירא, שנפטרה באותה תקופה.
ב - 1994 הקליט חנוך את אלבומו "א-לי-מות", בו בלטו השירים "לאט לאט", "אל תוותר", "במכונית החדשה של אבא" ושיר הנושא.
ב - 1997 הקליט חנוך את אלבומו "ערב ערב" בו בלטו השירים "אל תקרא לי עם", "המלצה ליומית" ,"הליקופטר", "לעולם לא אעזוב אותך עוד", "אוזניים לטלפון" ושיר הנושא.
בהמשך השנה הלחין לאלבומו של אריק איינשטיין "לאן פרחו הפרפרים" את השיר "שלום חבר" למילותיו של יעקב רוטבליט, שנכתב לזכר ראש הממשלה יצחק רבין.
היה זה שיתוף פעולה ראשון של איינשטיין ושל חנוך לאחר 17 שנה. שיתוף הפעולה הביא להקלטת אלבום משותף של השניים.
ב - 1999 יצא האלבום, "מוסקט" והולחן כולו על ידי חנוך, בהפקתם המוזיקלית של משה לוי ואמיר צורף. בין השירים בלטו "כל אחד רוצה", "גיטרה וכינור", "שמור על עצמך" ו"אישה מבוגרת".
ב - 2001 הפיק לייבל עצמאי בשם C90 בוטלג של חנוך מסיבוב ההופעות ההיסטורי של "חתונה לבנה", בשם "לבן של חתונה". בדיסק הכפול, שהופץ בעשרים עותקים ממוספרים בלבד, תועדה הופעה שהוקלטה על טייפ פשוט בתיאטרון "הדר" בגבעתיים בינואר 1982.
ב - 2002, במלאת 25 שנים לצאת האלבום "אדם בתוך עצמו", הוצא האלבום מחדש בתוספת שיר חדש כבונוס, "כל פעם קצת יותר" שהוקלט בשנת 2000 בביתו של טכנאי ההקלטה טומי פרידמן, בשיתוף עם דייוויד ברוזה.
ב - 2003 הקליט חנוך את אלבומו "אור ישראלי", פרויקט משותף שלו עם להקת הרוק "מוניקה סקס" שמלווה אותו באלבום. באלבום בלטו השירים "אהבת נעורי" (שיצא כסינגל רק לאחר שזכה להצלחה בתחנות הרדיו), הסינגל הראשון "היום", "ראש המשלה" הפוליטי ושיר הנושא.
ב - 2004 הוקלט המופע "יציאה" של חנוך עם משה לוי, ויצא כאלבום הופעה אקוסטי כפול.
בסוף השנה הוציאה חברת מדיה דיירקט אוסף בן חמישה דיסקים, המסכם את הקריירה של חנוך מתחילתה ועד אז.
בקיץ 2005 חבר חנוך לשלמה ארצי למופע משותף בשם "התחברות". המופע זכה להצלחה רבה ויצא גם הוא באלבום כפול. עבור המופע כתבו ארצי וחנוך ביחד את השיר "אני רואה אותך".

 


אלבומים

  • פלסטלינה (במשותף עם אריק איינשטיין) (1970)
  • שבלול (במשותף עם אריק איינשטיין) (1970)
  • (Shalom (1971
  • אדם בתוך עצמו (1977)
  • חתונה לבנה (1981)
  • על פני האדמה (1983)
  • מחכים למשיח (1985)
  • רק בן אדם (1988)
  • בגילגול הזה (1991)
  • א-לי-מות (1994)
  • ערב ערב (1997)
  • מוסקט (במשותף עם אריק איינשטיין) (1999)
  • אור ישראלי (2003)

 

 

עם השלושרים

  • השלושרים (אלבום) (1969)
  • היושבת בשורה הראשונה / פגישה לאין קץ (תקליטון), 1970
  • זה לא יכול להיות / תסתכל אלוהים ותראה (תקליטון), 1970

 

 

עם תמוז

  • סוף עונת התפוזים (1976)

 

 

הופעות

  • בהופעה חיה (1978)
  • אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת (1979).
  • שלום חנוך בהופעה - רומן אמיתי (1989)
  • יציאה (במשותף עם משה לוי) (2003)
  • שלמה ארצי ושלום חנוך בקיסריה (2005)

 

 

אוספים

  • לא יכול לישון עכשיו (1992)
  • משירי שלום חנוך בשנים 1969-1976 (1995)
  • הקופסא (מארז תקליטורים) (2004)
  • המיטב (2006)



שלישיית (רביעיית) מפלסיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 בשנות השבעים של המאה הקודמת הייתה לקיבוץ  מפלסים שלישיית (רביעיית) זמר בשם "שלישית מפלסים, שהייתה  חלוצת המוזיקה הדרום אמריקאית בישראל וזכתה להצלחה רבה בארץ ובמסעותיה בחו"ל, בעיקר בארגנטינה ומקסיקו.




שלישיית גשר הירקוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
 
  
 
 
 שלישיית גשר הירקון הייתה הרכב מוזיקלי שהתקיים בין השנים 1964 ו - 1966 בשני הרכבים. חברי ההרכב הראשון היו אריק איינשטיין, יהורם גאון ובני אמדורסקי.
בתוכניתה השנייה של השלישייה החליף ישראל גוריון את יהורם גאון שעזב.

שלישיית גשר הירקון בשיר "איילת אהבים"

איינשטיין, אמדורסקי וגאון פעלו במסגרות אחרות קודם להקמת השלישייה. איינשטיין וגאון היו יוצאי להקת הנח"ל. אמדורסקי היה חבר בצמד "הדודאים" עם ישראל גוריון.

הופעתם הפומבית הראשונה כ"גשר הירקון" הייתה בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1964, שם ביצעו את השיר "אותך".
לאחר מכן הקליטה לרדיו מספר שירים, בהם חידושים לשירי להקת "הצ'יזבטרון" ושתי פרודיות על שירי הביטלס - "שייק" מתוך הסרט "דליה והמלחים", ו"למה את לא יוצאת איתי" אשר היה תרגום של חיים חפר לשיר "From Me to You".
הקהל לא קיבל היטב את ההופעות הראשונות של הלהקה, שהורכבו משירי ארץ ישראל נושנים כמו "כנרת שלי".
כדי להציל את התוכנית הציעו מפיקי הלהקה, דן בן אמוץ וחיים חפר, לפנות למלחינה נעמי שמר, והיא תרמה לשלישייה שירים שהפכו ללהיטים כמו "לילה בחוף אכזיב", "איילת אהבים" ו"סרנדה לך". גם חיים חפר תרם ללהקה שירים מצליחים, כמו "אל תעברי לבד ילדה ברחוב" ו"איזה יום יפה".

שלישיית גשר הירקון בשיר "סרנדה לך"

 

ב - 1965 הקליטה השלישייה את האלבום "אהבה ראשונה" והעלתה תוכנית בשם זה בהפקה ועריכה של בן-אמוץ וחפר, עם הפקה מוזיקלית של יצחק גרציאני. השירים שנכללו באלבום ובמופע היו "לילה בחוף אכזיב", "איילת אהבים", "כשאור דולק בחלונך", "אם רק תבואי בחמש", "אל תעברי לבד ילדה ברחוב" ועוד.
לאחר מכן פרש יהורם גאון מההרכב והחליף אותו ישראל גוריון.
ב - 1966 הוציאה השלישייה את אלבומה השני, "התוכנית החדשה", בו נכללו השירים "העיר באפור", "הכל בגלל האהבה" ו"סימן שאתה צעיר".
בפסטיבל הזמר באותה שנה זכתה השלישייה במקום השני עם השיר "ריח תפוח ואודם שני", וזמן קצר לאחר מכן התפרקה.

 

דיסקוגרפיה

  • אהבה ראשונה - 1965; אריק איינשטיין, יהורם גאון ובני אמדורסקי; ישראפון.
  • התוכנית החדשה - 1966; אריק איינשטיין, בני אמדורסקי וישראל גוריון; ישראפון.
  • אוסף - 2001; אריק איינשטיין, בני אמדורסקי, ישראל גוריון ויהורם גאון; מדיה דיירקט.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.