חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 175 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

דני גרנותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

דני גרנות נולד בחיפה והיה אחד הזמרים הבולטים שפעלו בארץ בסוף שנות ה– 60 ובתחילת שנות ה– 70.

בצבא שירת בלהקת פיקוד דרום ולאחר שחרורו הוחתם על ידי חברת התקליטים "סי-בי-אס", החל להקליט והשתתף במספר הפקות כמו "ערב שירי רחל" ו"ערב שירי נעמי שמר". אלבומי הסולו האחרונים שלו לא זכו להצלחה, וגרנות עבר לתחומי ההפקה וגילוי הכישרונות.

דני גרנות בשיר "מי האיש"

 
בתוכניתה הראשונה של להקת פיקוד הדרום, "זמר בדרום", הוא שר את להיט הסולו הראשון שלו, "לאהוב את החיים", שמילותיו קיבלו משנה תוקף באותם ימים של מלחמת ההתשה. מלחין השיר, יאיר קלינגר, הלחין לו גם את הלהיט "שלום" ("אחי אחי, הוא לא בא עדיין…"), שנכלל באלבום הסולו הראשון שלו מ- 1970.
מאותו אלבום הצליח גם השיר "רק על עצמי", שאותו שר גם עם חוה אלברשטיין ב"ערב שירי רחל", שהעלו השניים ותועד לאחר מכן באלבום (1971).

עם קלינגר הופיע גרנות במופע "ירושלים שלי", שבו שר סולו את "הייתה לי כוס" באותה תקופה הוא הקליט גם את השירים "בדרך חזרה", ששר במקור אבי טולדנו, ואת "על גל האבן הלבנה", ששר יגאל בשן, לתקליט של פסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ט (1969).
ב– 1972 כיכב גרנות לצידה של מירי אלוני במופע משירי נעמי שמר, שאותו העלתה חבורת בימות. במופע שר גרנות סולו את הלהיט "מר נרקיס" ואת "חרוזי ביניים", שזכה גם הוא להשמעות רבות.
ב-1971 יצא אלבומו קרן אור, בו הופיעו לראשונה שירים שהלחין בעצמו.
באמצע שנות ה– 70 הקליט גרנות את האלבום "שקיעות נשים" וכל השאר בניצוחו, בעיבודו ובהפקתו המוסיקלית של מתי כספי, חברו ללהקת פיקוד הדרום. השירים הבולטים באלבום היו "זה חוזר" ו"ברברה" שתירגם מצרפתית יעקב שבתאי, "האמנם" ו"פזמון הכוכב הרחוק", שהולחנו על ידי גרנות למילים של לאה גולדברג, והלהיט "אישה", שאותו הלחין למילים של דודו ברק.
ב-1976 הקליט עם אחיו רפי גרנות את האלבום לילדים "ילדה מה שמך? - רפי גרנות מספר...דני גרנות שר". אחיו רפי היה מוכר באותה תקופה מתוכנית הטלוויזיה "אות אות אות".
את השירים באלבום הלחין דני גרנות בעצמו למילותיהם של משוררים כמו אברהם שלונסקי, ע.הלל, עליזה סטרוד ותרצה גרנות שהייתה אז אשתו.
ב-1977, לאחר זכייתה של מכבי תל-אביב בגביע אירופה לאלופות בכדורסל, הקליט גרנות את השיר "זה קורה, זה קרה, מכבי ניצחה". השיר הופיע על גבי תקליטון שיצא בחברת "התקליט", כשבצדו השני מופיע מערכון של טוביה צפיר ודובי גל, שגילמו שני אוהדים של הקבוצה לאחר הניצחון.

אחרי הפסקה של שנים אחדות הקליט גרנות אלבום נוסף בתחילת שנות ה– 80, ומתוכו בלטו השירים "בעתיד" ו"בראש צלול".
ב– 1982, בעיצומה של מלחמת לבנון, הוא כתב והפיק לזמרת הצעירה קרן ברק את השיר “In Beirut” , שבוצע על ידה באנגלית וזכה להשמעות רבות. אגב, אחיו רפי, שחזר בתשובה בינתיים, שיחק ושר במופעים "השטן ואשת האיכר", "החייט ואשת הסנדלר", "אני פשוש" וכן בתוכניות טלוויזיה שונות לילדים.




דני ליטניהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
 
דני ליטני בשיר "יחס חם"


דני ליטני נולד בחיפה בשם דן ליטובסקי ב-30 ביוני 1943 הוא אמן בלוז ורוק ישראלי.

בגיל 6 התחיל לנגן בפסנתר. מגיל תשע גר בירושלים ואחר כך בקיבוצים שונים, שם למד לנגן באקורדיון ובגיטרה. בכיתה י"א חזר לחיפה ואז החל לשמוע מוזיקת בלוז ונשמה אמריקאית והקים להקה בשם "אפאש", כשם להיט הצלליות. הוא חלם להיות שחקן.
בצבא שירת ביחידה קרבית. אחרי שירותו הצבאי הקים את להקת "הרווקים", ובמקביל שיחק בתיאטרון חיפה כניצב בהצגות "ימים של זהב", "הוא הלך בשדות", "הרשלה מאוסטורופולי", "ריצ'רד השלישי" ועוד.
אחרי מלחמת ששת הימים הפכה הרווקים ללהקה מקצוענית בתוכנית שביים שמעון ישראלי. היא הופיעה עד סוף העשור, ואז שינתה את שמה ל"נמר הנוראי" והצטרפו אליה בגיטרה ובס שניים מחברי צוות הווי צנחנים, ג'קי הירש ולואי להב.
ב-1970 הוא הקליט, לראשונה כסולן, לחן שלו ל"שלושה מתוך שלושה מיליונים". באותה תקופה הוא עבר לתל אביב, שינה את שמו לליטני והכיר את דרורה חבקין, שהייתה לבת זוגו, וגם את בוב דילן, שהשפיע עליו מאוד. וסגנונו של ליטני מזכיר את של דילן.
ליטני מנגן בעיקר על גיטרה ומפוחית. הוא שר גרסאות כיסוי לשירים של אומנים בארץ ובעולם, ביניהם: שלום חנוך, בוב דילן, להקת הנח"ל, יהונתן גפן, מאיר אריאל ועוד.
ליטני ידוע בהופעותיו האינטימיות והוא מרבה להופיע עם אמנים בסגנונו כמו רוני פיטרסון, שלום חנוך ועוד.
במרץ 1978 יצא תקליט הבכורה של ליטני, "יחס חם".
ב-1980 השתתף ליטני כשחקן וזמר בתוכנית הטלוויזיה המוזיקלית "אלוף בצלות ואלוף שום" - מחזמר על פי חיים נחמן ביאליק.
ב-1992, יצא אלבומו של ליטני "תקופת החיץ". בנוסף באותה שנה, הוא השתתף כשחקן וזמר בסרטו של אסי דיין "החיים על פי אגפא". הוא גם שר בסרט את "במקום הזה", שהוקלט אחר כך מחדש לאלבומו הבא.
ב-1994 יצא אלבומו השלישי של ליטני, "מין OUT".
ב-1999 הצטרף ליטני להרכב בשם "ארבע על ארבע" עם דני רובס, יואל לרנר ואורי הרפז.
ב-2001, יצא ליטני במופע משותף עם דני רובס ובמופע משותף עם גיטריסט הבלוז רוני פיטרסון. ב - 2007, יצא במופע יחד עם הגיטריסט האמריקאי באקי באקסטר, שכלל ביצועים לשירים של דילן לצד שירים מקוריים של ליטני עצמו. בפברואר 2008 יצא אלבום האוסף הכפול "סיכום ביניים", המתעד את יצירתו משנות ה - 70 ועד הסינגל "ונישן קצת", שכתב והלחין בנו, רון ליטני, ושוחרר במקביל לתחנות הרדיו.

דיסקוגרפיה

  • עטיפת האלבום "דני ליטני"זה הכול בינתיים בינתיים זה הכול (מבוסס על מופע עם יהונתן גפן) (1974)
  • מכתבים למערכת (מבוסס על מופע עם יהונתן גפן, מיקי גבריאלוב, חיים רומנו ודני פאר) (1976)
  • הבזאר הגדול (1978)
  • יחס חם (אלבום הבכורה של ליטני) (1978)
  • שמיים (להקת שמיים עם דני ליטני) (1980)
  • תקופת החיץ (1992)
  • מין-אאוט (1994) (מין-out)
  • דני ליטני (1996)
  • דני ליטני ? בלוז 2 (1997)
  • יחס חם (מהדורה חדשה) (2007)
  • סיכום ביניים (אוסף כפול) (2008)



דרורה חבקיןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

דרורה חבקין נולדה בחיפה ב-3 באוגוסט 1934 וגדלה בירושלים.

דרורה חבקין הייתה זמרת, מלחינה, פזמונאית, מעבדת מוזיקלית ומראשוני להקת הנח"ל בתחילת שנות ה-50.
לאחר שחרורה מצה"ל למדה באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בירושלים. לאורך השנים כתבה, הלחינה ותרגמה להיטים רבים ללהקות צבאיות ולזמרים שונים, ביניהם יפה ירקוני, חוה אלברשטיין, ירדנה ארזי וליאור ייני.
בסוף שנות ה-60 הקליטה שני אלבומים של שירי רחוב, שזכו להצלחה רבה.
באמצע שנות ה-70 עברה להתגורר למשך שנים אחדות באירופה.
ב-1984 חזרה לישראל והתיישבה בראש פינה, שם עסקה בתחום צמחי המרפא.

דרורה חבקין  נפטרה מדום לב ב-23 באפריל 1995.




האחיות שמרהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

ב - 1966  הקימה נעמי שמר את רביעיית האחיות שמר, אשר חברותיה היו: דליה אורן, רותי ביקל, דינה גולן ואמנה כהן .

הרביעייה  הקליטה כמה משיריה של שמר, שנכתבו במיוחד עבורה כמו "בגני נטעתיך" ו"זמר" ("בוקר וערב לך ועליך"...), ששמר הלחינה למילים של רחל המשוררת.  שיר נוסף שהן שרו אז ללחן של שמר ומילים של רחל היה "זמר נוגה" ("התשמע קולי"). לחן שיר זה שימש מאוחר יותר את שמר בשיר "שלג על עירי", שכתבה להצגה המוסיקלית "מסעות בנימין השלישי" (1976).

בפסטיבל הזמר תשכ"ו (1966) ביצעו האחיות שמר את השיר "מנהג חדש", שהלחין ינון נאמן למילותיו של חיים נחמן ביאליק.
השיר זכה להצלחה אחרי הפסטיבל, אבל הרביעייה התפרקה זמן קצר אחר כך.




האחים והאחיותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
 
האחים והאחיות היא להקה ישראלית אשר פעלה, בהרכבים שונים, החל משנת 1971 עד שנת 1983, וחזרה להתקיים בשנת 2003.
שני תחומי הזמר העיקרי איתם מזוהה הלהקה הם שירי ילדים ושירי משוררים עבריים, כגון זאב ז'בוטינסקי, נתן יונתן, נעמי שמר ויהודה עמיחי.
עובדה זו הפכה את הלהקה לאחת מהלהקות האהובות על צעירים ומבוגרים כאחד במהלך שנות השבעים ואחריהן, ולבולטת בתחום הזמר עברי.
 
 
האחים והאחיות בשיר "שיר הרכבת"

הלהקה הוקמה בשנת 1971 על-ידי גידי קורן, אז סטודנט לרפואה.
השם "האחים והאחיות" הומצא על-ידי האמרגן איתן גפני, מתוך השפעה ישירה מהלהקה האמריקאית המצליחה האמהות והאבות (The Mamas & The Papas). לאחר תקופה בה לא זכה ההרכב להצלחה, הוחלפו כל חברי הלהקה מלבד שבי קציר, והלהקה החלה להצליח בהופעות. את שיריה הראשונים של הלהקה הפיק שלמה ארצי.

ב - 1973 הקליטה הלהקה מספר שירים אשר עד היום מוכרים ומזוהים עימה, כמו שירו של זאב ז'בוטינסקי "עיר שלום" אשר הוקלט כחלק מתקליט שירי ז'בוטינסקי ביוזמת מפלגת הליכוד החדשה.
בנוסף החלה הלהקה לקליט מספר שירים של משוררים מוכרים, ביניהם יהודה עמיחי, ששירו "אלוהים מרחם על ילדי הגן" בביצוע הלהקה זכה להצלחה גבוהה בשל הטראומה ממלחמת יום הכיפורים מאותה שנה, ולאה גולדברג ("אהבה ראשונה"), וזאת בנוסף לשירים אשר כתב והלחין גידי קורן.
באותה שנה התקיים המפגש עם המשורר שמזוהה עם הלהקה יותר מכל, נתן יונתן. שיתוף הפעולה בין יונתן ללהקה הביא לתקליט שלם בשנת 1975 אשר מוקדש לשיריו, וביניהם כמה מהשירים המוכרים ביותר של הלהקה: "כמו בלדה" ("אם זר קוצים כואב"), "רומנסה" ("אניטה וחואן"), "אם העולם", "חופים הם לפעמים" ועוד.
במקביל לעבודת הלהקה בתחום השירה העברית, אשר יועדה בעיקר למבוגרים, החלה הלהקה בהקלטת תקליטים ומופעים לילדים.
ב - 1974 הקליטה יחד עם שלמה ארצי את התקליט "טיול לארץ התווים" עם שירים שכתב גידי קורן, ולאחר מכאן הקליטה עוד שירי ילדים רבים, ביניהם "הרכבת", "שובי דובי", "זלמן יש לו מכנסיים' ועוד.

בנוסף הקליטה הלהקה תקליט לילדים ובו גרסאות בעברית לשירי להקת הביטלס, כמו "אובלדי אובלדה".
בדומה ללהקות מצליחות אחרות בשנות השבעים והשמונים בישראל, השתתפה הלהקה במספר תחרויות זמר ידועות, ביניהן פסטיבל הזמר והפזמון של קול ישראל, ופסטיבל שירי ילדים, בו זכו להצלחה עם השיר "שובי דובי", אשר זכה במקום הראשון בפסטיבל 1976.
ב - 1977 הגיעו למקום השני בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "פתאום נפל עלי אביב".
כתוצאה מזכייה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון בשנת 1980, הייתה אמורה הלהקה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון עם השיר "פזמון חוזר", אך התחרות האירופאית התקיימה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, דבר אשר מנע את נציגותה של ישראל בתחרות באותה שנה.

ב - 1982 עזב גידי קורן, אז כבר דוקטור לרפואת ילדים, לקנדה, שם הוא חי עד היום כפרופסור לטוקסיקולוגיה.
למרות הקושי כתוצאה מעזיבת מקים הלהקה ומנהלה, המשיכה הלהקה להתקיים ואף זכתה להצלחה יחסית, אך בכל זאת הוחלט לפרקה בשנת 1983, וחבריה פנו לקריירות סולו שונות.
ב - 2003 אוחדה הלהקה באופן חד-פעמי לצורך צילומי סדרת הטלוויזיה של שרה'לה שרון. בתוכנית הופיעו מוני ארנון, ורדה שגיא וסוזי מילר, לצד ויק תבור אשר הוטס ממקום מגוריו בגרמניה במיוחד לצורך התוכנית.
התוכנית הובילה לתגובות נלהבות, ולקריאות רבות לאיחוד הלהקה, אשר נענתה בשמחה.
מכיוון שרוב חברי הלהקה הידועים הזכרים לא התגוררו בארץ, צורף חבר חדש ("האח הצעיר") ללהקה ? נמרוד פז, אשר עבד עם מוני ארנון במהלך שנות התשעים.

הלהקה חזרה להופיע בעיבודים חדשים לשירים הישנים והמוכרים, בנוסף לשירים אשר לא הופיעו ברפרטואר הלהקה בעבר: שירי אהוד מנור ועוזי חיטמן, ששניהם נפטרו זמן קצר לאחר שחזרה הלהקה להופיע, שירי סולו של חברי הלהקה (כולל השירים הידועים: תמונה שבורה של מוני ארנון וסוזי סופרייז של סוזי מילר) ושירי קאנטרי באנגלית.
כיום הלהקה ממשיכה להופיע ועובדת על דיסק אוסף ובו גרסאות חדשות לשיריהם. הלהקה השתתפה בהוצאת ספרו של נתן יונתן לחיות בתוך השיר (Within the Song to Live) ובו תרגומים לשיריו לאנגלית. בדיסק המצורף לספר שרו האחים והאחיות את השירים "אם העולם" ו"כמו בלדה" באנגלית.

השנים הרבות בהן פעלה הלהקה, שינוי ההרכבים הרב והעובדה כי פנו לילדים ולמבוגרים כאחד, כל אלה מקשים על ציון סגנון מוזיקלי אחד ללהקה. יחד עם זאת, לאחים ולאחיות צליל ייחודי אשר מתאפיין בעיקר בהרמוניות הקוליות. כל חברי הלהקה שרים ומנגנים, וההרכב המכיל שני קולות גבריים ושני קולות נשיים יוצר קול יחסית ייחודי בזמר העברי.
מבחינת השפעה מוזיקלית, ידועה אהבת חברי הלהקה למוזיקת קאנטרי, והם דואגים לשלב סגנון זה בשיריהם ובהופעות. כמו-כן נחשבה הלהקה כלהקת אמצע הדרך בעיקר בשירי המשוררים שהקליטה, ולייחודית יחסית בתחום שירי הילדים, אשר לרוב לא מאופיינים בהרמוניות קוליות. הכינוי "אבבא הישראלית" לא הולם לרוב את סגנונה המוזיקלי של הלהקה.

 

חברי הלהקה לדורותיה:

 

חברי הלהקה כיום

  • מוני ארנון - חבר הלהקה כמעט בכל הרכביה
  • סוזי מילר - חברת הלהקה משנת 1972
  • ורדה שגיא - חברת הלהקה משנת 1974
  • נמרוד פז - חבר הלהקה בהרכבה הנוכחי בלבד

חברי הלהקה בעבר

  • איציק כהן
  • שפי אברך
  • שולי ארז
  • שבי קציר
  • פלטי יעקובי
  • מוני ארנון
  • סוזי מילר
  • נעמי רותם 

במהלך שנות השבעים שונה ההרכב פעמים רבות

  • ורדה שגיא החליפה את נעמי רותם (1974)
  • תמר גל החליפה את סוזי מילר (1975)
  • ויק תבור החליף את שבי קציר (1975)
  • ישראלה קריבושיי החליפה את תמר גל
  • יצחק צוקר החליף את ויק תבור (שניהם בשנת 1978)
  • אילן משה החליף את מוני ארנון
  • משה דניאל החליף את יצחק צוקר. 

 

תקליטים ודיסקים

  • "האחים והאחיות 1973-1974" - 1974
  • "חופים - שירי נתן יונתן" - 1975
  • "אהבה של שני אנשים" ? 1977 (תקליטור ? 2005)
  • "בכל מקום - שירי משוררים" - 1980
  • "במרחק שתי תקוות - שירי יהודה עמיחי" - 1982
  • "שירים עד כאן - עשר שנים" - 1982
  • "על ענפי שיטה - שירים שנשארים" - 1982
  • "האחים והאחיות- המבחר" - 1994
  • "לחיות בתוך השיר" - 2005

 

 

שירי ילדים

  • "הספינה המזמרת" - 1974
  • "הטיול לארץ התוים" ? 1975 (תקליטור - 2004)
  • "היפהפייה והיחפן" - 1974
  • "ידידי מכיתה אלף" - 1976
  • "ספינת המנגינות האבודות" - 1976
  • "דמבו הפילון המעופף" - 1975
  • "החיפושיות" - 1977 (תקליטור - 2006)
  • "מיטב שירי הילדים" - 1977
  • "חתולים בצמרת" - 1977
  • "שובי דובי" - 1977 (תקליטור - 2005)
  • "ברבא אבא" - 1978
  • "זלמן יש לו מכנסיים" - 1979
  • "ד"ר דוליטל" - 1980
  • "בנלוקחבת" - 1982
  • "חברי הדרקון אליוט"
  • "הרפתקאות ברנארד וביאנקה"
  • "שירי חג לילדים"
  • "29 שירים עליזים לילדים"
  • "ברל'ה צא החוצה" - 1996



האיינשטייניםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



האריותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

עם חיים סבן.

 

 




הברושיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 




הגבעתרוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

הגבעטרון - לקט

הגבעטרון היא להקת זמר המתמקדת בשירי ארץ-ישראל, שהחלה לפעול בראשית ימיה של המדינה ופעילה עד היום.
הלהקה הוקמה ב - 1948 מקרב צעירי קיבוץ גבע שבעמק יזרעאל, לכבוד טקס חנוכת מגרש הכדורסל של הקיבוץ, ועד היום היא מורכבת מבני גבע וממספר חברים מהקיבוצים בית השיטה, כפר החורש ומעפולה, ששרים בה בהתנדבות.
לחברי הלהקה עבודה ראשית וזהו להם העיסוק המשני. גילם הוא בין ארבעים פלוס לשבעים פלוס והם מונים חשמלאי, מורות, בעלת מאפיה, עובדי תעשייה, מנהלת גן אירועים, מוסכניק ואחות. להקת הגבעטרון הקליטה אלבומים רבים וקיימה אלפי הופעות בארץ ובקרב הקהילות היהודיות בחו"ל.
 
תחילה הופיעה הלהקה רק בגבע ובסביבתה בשירים על הווי החיים בקיבוץ. לאחר שראה אותה המלחין נחום היימן שהתגורר אז בקיבוץ בית אלפא הסמוך, החל ב - 1961 לעבוד איתה, ואיחד אותה עם ההרכב "חמישיית גלבוע" שהקים קודם לכן.
היימן גיוון את רפרטואר הלהקה, משירי "ההתיישבות העובדת", שהושרו בקיבוצים וביישובים החקלאיים, למספר סגנונות אחרים, וביוזמתו היא הוציאה את אלבומיה הראשונים.
בהתחלה הלהקה לוותה בנגן אקורדיון ובשנים מאוחרות יותר היו לה הרכב נגנים.
לאחר היימן עבדו עם הגבעטרון מעבדים נוספים, בהם דב כרמל, צביקה כספי ואילן גלבוע, המשמש בשבע עשרה השנים האחרונות כמנהלה המוזיקלי של הלהקה. מפיק הלהקה כיום הוא דוב זעירא.
לגבעטרון רפרטואר עשיר, המורכב הן משירים שנכתבו במיוחד ללהקה והן מעיבודים שלה לשירי ארץ-ישראל מוכרים.
הלהקה מזוהה בעיקר עם שירי מולדת ושירי "ההתיישבות העובדת", למרות שהיא הקליטה במספר סגנונות ועיבודים, כולל תקליט בניחוח ים תיכוני.
את הלהקה הנהיגה רוב שנות קיומה רינה פירסטנברג, שנחשבה ל"אמא של הגבעטרון" ולקחה על עצמה את כל ענייני הסידור וההנהלה.
 
שיא הצלחתה של הלהקה היה בשנות השבעים והשמונים, אז קיימה הופעות רבות בכל הארץ וברחבי העולם (כולל מסע הופעות מחוף לחוף בארצות הברית), הוציאה אלבומים רבים והופיעה בתוכניות רבות של הטלוויזיה הישראלית. חלק ניכר מהופעותיה היו בהתנדבות למען מטרות שונות. בשנות התשעים פרץ משבר בלהקה, כאשר היו חברים שחשבו שהגיע העת לפרקה. לבסוף דור המייסדים התחלף בחברים צעירים יותר.
כיום הלהקה ממשיכה להופיע לפני קהל, אך לא באותה הצלחה כמו בעבר וממעטת בשנים האחרונות בהקלטת שירים חדשים, כיום (2007) נותרו בלהקה שתי חברות בלבד מתוך הלהקה המקורית.

עד כה הוציאה הלהקה שבעה עשר דיסקים, כמה מהם נהפכו לאלבומי זהב ופלטינה, ומכרו ביחד שלוש מאות אלף עותקים.
עלויות ההופעות ממומנות מתוך תקציב קיבוץ גבע ובקיזוז ההכנסות הם מגיעות לאיזון תקציבי. עקב הזכייה השנה בפרס ישראל והגדלה ניכרת של הבקשות לקונצרטים הם מצופים להגיע לרווחים לראשונה.
שירי הלהקה זוכים בשנים האחרונות לפופולריות מחודשת בתוכניות של שירי ארץ-ישראל ובערבי שירה בציבור.
ב - 24 באפריל 2007, ביום העצמאות, הוענק לגבעטרון פרס ישראל בסך שבעים וחמישה אלף שקלים על מפעל חיים לשנת ה'תשס"ז.


בין שיריה המפורסמים ניתן למנות את:
  • "ים השיבולים"
  • "עמק שלי"
  • "גוונים"
  • "ניצנים נראו בארץ"
  • "אל בורות המים"
  • "אור וירושלים"
  • "בת שישים" (שנכתב לטקס 60 שנה לקיבוץ גבע).

 

הלהקה נודעה גם בשירים הרוסיים המתורגמים שלה, ואף הקדישה לכך אלבום שלם בשם "אל הדרך" (1985) עם שירים כמו "אל הדרך" ("כולנו בה נצעד") ו"כי אבד אשר עבר".

 


אלבומים

  • אוסף הגבעטרון (מדיה דיירקט) (2000)
  • חמישים שנות זמר - 1998-1948 (1998)
  • שוב יוצא הזמר (1998)
  • ים השיבולים (1994)
  • ים תיכוני (1994)
  • עמק שלי (1993)
  • חמדת העמק - משירי נחום היימן (1992)
  • שנות ילדות (1991)
  • שירי ראשית הדרך (1991)
  • שירים לאורך הדרך (1988)
  • אחר קציר - הגבעטרון בשירי נעמי שמר (1988)
  • מקול הלב (1987)
  • אל הדרך (1985)
  • לכל אדם יש שיר (1983)
  • שירים יפים (1980)
  • גוונים (1978)
  • שירים מחוף אל חוף (1978)
  • זמר עם הגבעטרון (1976)
  • שירי הנוער העובד והלומד (1975)
  • עמק שלי (1971)
  • זמר של טיול (1965)
  • מלא כוס יין אדום (1965)
  • שיבולי פז (1961)
  • לאן נושבת הרוח (1961)



הגלגל של אגדהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

4 חברים מסניף ראשון לציון ורחובות שהייה להם חיבה לשירה ומשחק חברו יחדיו למופע במסיבה לחברי הסניף. היתה זו הצלחה גדולה, וועדת התרבות החליטה להזמין את הרביעיה להופיע בסניפים אחרים, ונתנה ללהקה את השם "הגלגל".

בשנת 1956 התחילה הלהקה להופיע גם מחוץ לסניפי אגד. הופעתם הראשונה הייתה בפני תושבי הנגב בקיבוץ מפלסים, והנסיון הוכתר בהצלחה מרובה, והם המשיכו להופיע גם בבית העם של באר טוביה בפני עולים חדשים, במחנות צה"ל ברחבי הארץ ועוד.

הלהקה הציגה מס' תכניות בידור:
1) מערכונים.
2)
פרקים ותמונות.
3) לא לעלות יותר.
4) רמזור עשור.
5) אגדה-פיזמונים ומערכונים.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.