חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 160 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

ניסים סרוסי
שתף 

ניסים סרוסי נולד ב-1948. שיא הצלחתו של סרוסי הייתה מאמצע שנות ה-60 ועד סוף שנות ה-70.

בתחילה הוא שר בלהקת הרוק שלו, "הנמרים", ועם הזמן פצח בקריירת סולו בסגנון פופ המושפע מסגנונות צרפתיים ואיטלקיים.
בשנות ה-70, התראיין ניסים סרוסי בתוכנית הטלוויזיה "טנדו" אצל ירון לונדון, אשר התנשא מעליו והתייחס אליו באופן מזלזל, תוך שהוא מציג את מילות שיריו באופן מגוחך ומבלי שבחר בכך, הפך סרוסי לנציג המוזיקה המזרחית המקופחת, למרות שהוא כלל לא שר בסגנון מזרחי.
סרוסי חש שיש לו סיכוי טוב יותר להצליח באירופה, והחל מסוף שנות ה-70 החל לשיר פופ בצרפת.
דווקא כאשר החלה המוזיקה המזרחית להנות מפופולריות גוברת, החליט סרוסי לעבור ולנסות את מזלו במוזיקת רוק. הוא עבר להתגורר בצרפת ולהופיע מול יהודים בפריז.
כעבור זמן מה חזר לארץ וחזר בתשובה, בעקבות חזרתו בתשובה הפסיק להקליט.

ניסים סרוסי אף היה שותף להפקה "זמרים שרים זוהר" שהופקה בשנת 1997 לציון 10 שנים למותו של זוהר ארגוב, שם הוא שר את להיטו של ארגוב "ים של דמעות".
כעבור שנה חזר לצרפת ועד היום הוא גר שם כאשר מדי פעם הוא מגיע לביקור בארץ.

בין להיטיו הגדולים: "אשליות", "איני יכול", "אמא".

 

 ניסים סרוסי בשיר "איני יכול"




נירה גל
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



נירה רבינוביץ
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.




נעמי שמר
שתף 

 

 נעמי שמר נולדה בקבוצת כנרת ב - 13 ביולי 1930 להורים שהיו ממייסדי הקבוצה. כשבגרה, למדה באקדמיה למוזיקה בתל אביב ובירושלים. כששבה לאחר לימודיה לקבוצה, לימדה את ילדי המושבה ריתמיקה וכך נוצרו שיריה הראשונים, כגון "הדואר בא היום" ו"אחינו הקטן".

ב - 1953 התגייסה לצה"ל ושירתה בפיקוד הנח"ל. לאחר שחרורה שיתפה פעולה עם המלחין יוחנן זראי במחזמר "חמש-חמש" שבו כתבה מלים ללחניו. עם פזמוניה המוכרים יותר מן המחזמר נמנים "תרנגול בן-גבר", "רב האור והתכלת".
כשהזמין אותה חיים טופול לכתוב לתוכנית הראשונה של להקת "בצל ירוק", החלה להלחין את מלותיה, כשהשיר הראשון במתכונת זו, "משירי זמר נודד" (הידוע בפי העם כ"הדרך ארוכה היא ורבה") שנכתב בשנת 1957, זכה להצלחה רבתי ונחשב ללהיטה הראשון. גם שירה "נועה", שהעידה כי כתבה אותו על עצמה, נכלל במופע זה.
שירים שכתבה בקצב מסחרר ללהקות הצבאיות זכו כמעט כולם להצלחה מיידית: "חמסינים במשלט", "הכל בגלל מסמר קטן" (על פי שיר אנגלי נושן) ועוד רבים אחרים.
באותה תקופה כתבה לצמד "הדודאים" את "כיבוי אורות" ו"שיירת הרוכבים", שאותו בחרה לפרסם תחת הפסבדונים "אליפז". כמו כן כתבה את "העיר הלבנה" לסרט קצר על תל אביב.
ב - 1960 כתבה את "בשדה תלתן" ללהקת פיקוד צפון ו"הופה היי" לפיקוד מרכז. אחר כך חיברה ללהקת הנח"ל את "מחר", "מטריה בשניים" ועוד.
ב - 1963 כתבה את "חורשת האקליפטוס" למחזמר "כיצד שוברים חמסין" שהועלה לציון יובל לקבוצת כנרת.
ב - 1964 כתבה לתוכניתה הראשונה של "שלישיית גשר הירקון" את "אהבת פועלי הבניין", "סרנדה לך", "איילת אהבים", ו"לילה בחוף אכזיב", ששולב גם בסרט "דליה והמלחים" שבו השתתפה השלישייה.
ב - 1964 הלחינה שמר את "כנרת" ("שם הרי גולן") של רחל המשוררת. מאוחר יותר שבה שמר והלחינה שירים נוספים של רחל כמו "ואולי", "בגני" ("בגני נטעתיך") ו"זמר" ("לך ועליך").

בתחילת שנות השישים נסעה עם בתה לפאריס ושם כתבה שירים ששיקפו השפעות שנסונייריות בולטות כמו "העיר באפור", ונוסח עברי לשירים צרפתיים כמו "אילו ציפורים" (של ז'אן ברוסול), "שלגיה" (גי ביאר) ו"אין אהבות שמחות" (ז'ורז' ברסנס), שאת חלקם הגדול ביצע יוסי בנאי.
ב - 1967 היה אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר, כאשר כתבה את השיר "ירושלים של זהב". השיר נולד כאשר החליט טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר שנערך אותה שנה בבנייני האומה. השיר זכה להצלחה רבתי בפסטיבל, וזכורה שירת הקהל ברטט את השיר.
לביצוע השיר נבחרה זמרת צעירה ואלמונית בשם שולי נתן, ששמר בחרה בה, בעצת ביתה הללי, משום שקולה הצלול מצא חן בעיניה.
שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים, שבעקבותיה שוחררה ירושלים.
שמר הוסיפה לשיר בית חדש בו הגדירה את המצב לפני ואחרי המלחמה.
לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש. מאז "ירושלים של זהב" הפכה שמר בעיני רבים - אף כי לא בעיני עצמה - ל"פזמונאית לאומית" האמונה על שיקוף הלכי הרוח בישראל וניסוחם בפזמוניה.

בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים המשיכה שמר לכתוב פזמונים וביניהם "שנינו מאותו הכפר", "בהאחזות הנח"ל בסיני", "לשיר זה כמו להיות ירדן", "שבחי מעוז" ו"בארץ להד"ם".
ב - 1972 יצאה "חבורת בימות" בערב משירי שמר, שכלל את המיטב שבשיריה בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים. נוסף לשירים המוכרים כלל הערך גם שירים שחשפו פן מוכר פחות של שמר, עם שירים כמו "מר נרקיס" העוסק ברווק כרוני, "שיר ערש למקרים מיוחדים" שהוא שיר ערש לבתם של הורים גרושים, "אנשים יפים" העוסק במיופיפי החברה הגבוהה, ו"המכשפות" על עיתונות רכילאית.

נעמי שמר בשיר "חבלי משיח"


בערב נכללו גם השירים "ארבעים" ("יצאתי תמיד עם יותר צעירים... ולבשתי ביקיני אחרי גיל עשרים") ו"אני מגדלת בעל" ("וכשאומר שאני גידלתי בעל, הם ישלחו אותי ישר לגן עדן").
שמר נמנעה מלכלול את שני האחרונים בלקטי הפזמונים הרבים שהוציאה במהלך השנים.
זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים כתבה שמר את "לו יהי".
במקור נכתב השיר כנוסח עברי לשירם של הביטלס "Let it be" (ניתן לראות זאת בפזמון "לו יהי לו יהי / אנא לו יהי / כל שנבקש לו יהי"), אך כשהציגה את השיר לזמרת חוה אלברשטיין, אמר לה בעלה, מרדכי הורביץ, שחזר אז משרות מילואים, "אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית".
נעמי שמר הצמידה לחן חדש למלים והשיר הפך לאחד מסמלי המלחמה, במיוחד בביצועה של שלישיית "הגשש החיוור" וכן בביצועה של חוה אלברשטיין, אשר הוציאה אלבום בו היה השיר שיר הנושא. מלבד זאת זכה השיר לעוד ביצועים רבים.

בשנות השבעים שמר הלחינה שירי משוררים רבים כמו נתן אלתרמן (פגישה לאין קץ, ספני שלמה המלך, על אם הדרך,האם השלישית), שאול טשרניחובסקי (הוי ארצי מולדתי, בעלייתי שם יפתי, אומרים ישנה ארץ), חיים נחמן ביאליק (קומי צאי), אברהם שלונסקי (בתכול השמיים) ועוד.
היא תרגמה משיריו של איציק מאנגער (על הדרך עץ עומד), וביססה שירים הנשענים על כתבים מהמקורות (שירת העשבים על פי רבי נחמן מברסלב, עקדת יצחק מתוך ספר בראשית).
ב - 1974 הוציאה שמר גם אלבום מיוחד של שירי ילדים, שגם הוא הניב מספר להיטים גדולים כמו "אלף בית" ו"שלומית בונה סוכה".
ב - 1977 הקליט יהורם גאון את שירה "עוד לא אהבתי די", שהפך ללהיט גדול באותה שנה. נעמי שמר סיפרה בראיון עיתונאי שאת השיר כתבה כשחלתה וחשבה שכבר לא תקום ממיטתה, וכתגובה מתמרדת חרזה: "כי יש המון דברים שרציתי לעשות...".
ב - 1981 הוציאה את אלבומה "על הדבש ועל העוקץ" שהיה לרב מכר וכלל את השירים "אנשים טובים", "על כל אלה" ו"אומרים ישנה ארץ".
ב - 1983 קיבלה שמר את פרס ישראל לזמר עברי.
ב - 1987 הקליט משה בקר את האלבום "חפצים אישיים", שהורכב כולו משיריה. כמה משירי האלבום, כמו "גג" ו"תות" זכו להצלחה מסוימת, אך האלבום בכללו נכשל באופן יחסי.
ב - 1988 כתבה את השיר "אור" לשושנה דמארי.
השיר זכה להצלחה עצומה ובין השאר תרם להחזרת דמארי לאור הזרקורים והפך לריקוד עם פופולרי.
בשיריה מסוף שנות השבעים ואילך ניכרת נוכחות הולכת וגוברת של תכנים יהודיים ומסורתיים. אלו היו קיימים גם בשירים מוקדמים יותר, כמו "שירו של אבא" ("יבנה המקדש") ו"לא אמות כי אחיה", אך אלו הפכו מודגשים יותר ויותר בשירים כמו "שירת העשבים", או "אל בורות המים". לצדם, בלטו בתקופה זו שירים אלגיים (כמו "בכל שנה בסתיו, גיורא") ושירי-המנון בנוסח "עוד לא אהבתי די". אחד הבולטים בהם היה השיר "הכל פתוח" ("ראיתי ת'כנרת צוהלת בטורקיז...") שנכתב לכבודה של הכנרת, בעונת 1992/3, כאשר סכר דגניה נפתח לרווחה. השיר הפך ללהיט מיידי, ובמיוחד לאחר ביצועו הים-תיכוני בפיהם של לאה לופטין ועופר לוי.
ב - 1993 היא השתתפה לצד מיקי קם, משה בקר, חיים צינוביץ ורינת גבאי בקלטת הווידאו לילדים "אצלנו בפסנתר", שהתבססה על שיריה.

נעמי שמר בשיר "החגיגה נגמרת"

לכבוד תוכנית של ערוץ 1 ששודרה באוקטובר 1993 כמחווה לזמר בני אמדורסקי, כתבה את השיר "אני גיטרה".
תוכנית זו צולמה כשהזמר התמודד עם מחלת הסרטן, ממנה לא החלים ופניו כבר לא היו כתמול-שלשום, אף כי השתדל להפגין הופעה מאוששת. זכור במיוחד הביצוע המרגש של השיר, המסתיים במילים: "אני אומר תודה". לצופי התוכנית זכורות פניה של נעמי שמר, כשאמדורסקי מודה לה מכל הלב על השיר, פנים המנסות בלא הצלחה להסתיר את סערת רגשותיה.
ב - 1995, בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין, חיברה נעמי שמר את השיר "הו רב חובל". המילים הן תרגום של שירו של המשורר האמריקאי הדגול וולט ויטמן "Oh Captain, My Captain" אשר נכתב לאחר הירצחו של אברהם לינקולן, מאה ושלושים שנה לפני כן. נעמי שמר חשה שהמילים מתאימות לבטא את כאבה וכאב העם גם כיום. היא תרגמה את השיר לעברית, הלחינה אותו, והוא בוצע לראשונה בפי הזמרת מיטל טרבלסי ביום השנה לרצח רבין.
שמר לא הסתפקה בכתיבה והלחנה, ולכל אורך הקריירה שלה הופיעה גם כזמרת. אף שקולה היה רחוק משלמות וביצועיה היו לרוב טובים פחות משל רוב מבצעיה, היה חשוב לשמר להימצא במגע עם קהלה ולזכות באהבתו.
משנת 2000 ועד פטירתה, הופיעה במופע משיריה "אלף שירים ושיר", בעיבודיו, נגינתו וניהולו המוזיקלי של רמי הראל. את המופע הנחה יחד איתה היוזם-עורך ומלווה דודו אלהרר, ובו גם שרה וניגנה רונית רולנד. למופע זה כתבה את השירים "המעיל", "פלוגת יסמין", ועוד.
זמן קצר לפני פטירתה פנתה שמר אל המבצעת דורית ראובני ובישרה לה כי בידה שיר חדש שנקרא "אילן" לזכרו של אילן רמון. דורית ראובני הספיקה להיפגש עימה ואף שיכנעה את שמר לנסות ולנגן את השיר למרות היותה חולה מאוד. שמר נענתה וראובני הקליטה את הביצוע לשירה האחרון של שמר, ובוצע בביצוע בכורה במופע המחווה לשמר בשלושים לפטירתה בפארק הירקון.

נעמי שמר נפטרה ב -  26 ביוני 2004.     


אלבומים

  • נעמי שמר (1968)
  • נעמי שמר ועודד תאומי לילדים (1971)
  • כיצד שוברים חמסין - נעמי שמר בשירי ילדים (1974)
  • על הדבש ועל העוקץ (1981)
  • אל בורות המים (1982)

  

ספרים

  • נעמי שמר - כל השירים (1967)
  • הספר השני של נעמי שמר (1975)
  • נעמי שמר - ספר גימל (1982)
  • נעמי שמר - ספר ארבע (1995)
  • נעמי שמר - על קצה המזלג
  • נעמי שמר - סימני דרך



נתנאלה
שתף 


נתנאלה  נולדה בתל אביב ב - 1954 להורים יוצאי אוזבקיסטן.

נתנאלה שירתה בצבא בלהקת חיל האוויר, ואף פגשה לראשונה את מתי כספי כאשר זה ניהל את תוכניתם ב - 1973, "מסביב לעולם ב-80 דקות". 
ב - 1974, עוד לפני שחרורה מצה"ל הופיעה בפסטיבל הזמר והפזמון עם "שיר היונה".
השיר היה חלק מאלבום הבכורה של נתנאלה, שנשא את שמה, נתנאלה, 1976.

נתנאלה בשיר "שיר היונה"




סוזן ופרן
שתף 

פרן אבני וסוזן דבור היו אחד הצמדים הפופולריים. השתיים עלו לארץ ממונטריאול שבקנדה בתחילת שנות ה - 70.
ב - 1972 הן הופיעו כצמד לראשונה בערב שירי המשוררים הראשון שנערך בגלי צה"ל ושרו את "ציפור שנייה" ("ראיתי ציפור רבת יופי...").
השיר והביצוע הפכו כבר לקלאסיקה, ובעקבות התגובות החמות שקיבלו המשיכו השתיים להופיע ברחבי הארץ.
בערב שירי משוררים השני בגלי צה"ל הן ביצעו את השיר "לילות לילך", שאותו הלחינה סוזן למילותיו של המשורר חיים לנסקי.
ב - 1973 יצא אלבום הבכורה שלהן. שירים בולטים נוספים היו "דרך ישנה", "לאן מובילות הדרכים" ו"העץ הירוק".
עברן האנגלו-סקסי של השתיים בא לידי ביטוי בשיר "מישהו", שאותו שרו באנגלית, וכן בגרסה העברית שהקליטו לשירה של ג'וני מיטשל "בוקר בצ'לסי".
השיר "כשיבוא ילדי", שמופיע באלבום בלחנה של סוזן, הולחן כעבור שנים גם על ידי יהודית רביץ והופיע באלבומה שם.
באותה שנה התארחו השתיים בתוכנית הרדיו "צריך לשמור על כושר", ששודרה במסגרת הסדרה "דו רה ומי עוד?" ב"קול ישראל".
בתוכנית, שהורכבה משירי עם מתורגמים מהאיים הבריטיים, שרו סוזן ופרן יחד עם צמד "הדודאים" את השיר "שלושה עורבים", שתורגם על ידי יעקב שבתאי וזכה בעקבות התוכנית להשמעות רבות. השילוב המוצלח בין הצמדים הוביל להקלטת התוכנית "קשת בענן", ששודרה גם היא במסגרת הסדרה, ושבה שרו הארבעה שירי עם אנגליים ואמריקאיים מתורגמים. השירים הופיעו מאוחר יותר גם באלבום וביניהם בלטו בעיקר "ולא ישאו עוד חרב" לפי כורל 21 מ"מתאוס פסיון" של באך ו"מסע הספינה ג'ון ביי".
באמצע שנות ה - 70 עזבו סוזן ופרן את הארץ וחזרו למונטריאול, שם נפרדו דרכיהן. אחרי הפסקה ארוכה הן שבו לשתף פעולה באמצע שנות ה - 80 והקליטו בקנדה קלטת בעברית, שאחד השירים הבולטים בה היה "אדמה" (בארץ הקליטה אותו עפרה חזה).
ב - 1985 הן שבו להופיע בארץ ביוזמת האמרגן אלי גרינפלד. במופע הראשון שלהן, שנערך במועדון "צוותא" בתל אביב, התארחו קורין אלאל, ששרה בו לראשונה את שירה "אין לי ארץ אחרת", ושייקה פייקוב, ששר יחד איתן את "דרך ישנה", להיט שהלחין לאלבומן הראשון.
למרות ששילוב הקולות ביניהן נותר יפה כשהיה, לא זכה סיבוב ההופעות הזה להצלחה מיוחדת, והשתיים חזרו למונטריאול.
גם אחרי הביקור בארץ המשיכה סוזאן כוגן (דבור) ליצור ולהופיע, בעיקר בצפון אמריקה. אלבומה האחרון באנגלית נקרא "ג'יפסי היל" ובעקבותיו גם ערכה סיבוב הופעות ברחבי קנדה.
בתחילת 2001 היא הוציאה דיסק חדש בעברית שנקרא "מים" ובו היא מבצעת שירים ישראליים משנותיה הראשונות של המדינה ובעיקר משיריה של שושנה דמארי, ביניהם ""זכריה בן עזרא", "הורה ממטרה", "התזכור" ועוד. השירים, שאת רובם היא שמעה לראשונה בילדותה מתקליטיה של דמארי, מבוצעים על ידה בגרסא אקוסטית-אתנית והם הוקלטו באולפנה הפרטי של כוגן, שנמצא על אי קטן במערב קנדה. האלבום הופץ על ידה בארץ ובקנדה
.
במאי 2003 הכריזו השתיים כי הן שבות לארץ לסיבוב הופעות בן חודשיים. לכבוד הסיבוב הוציאו אלבום בשם שושנים, אשר הוקלט ברובו בשנת 1986, בתוספת גירסה חדשה ל"ציפור שנייה" שהוקלטה ב - 1998. האלבום נפתח בשיר חדש בשם "ישראל שמע" שהוקלט ב - 2003.
ב - 2004 הוציאו השתיים את הסינגל "רק הירח", חידוש לשיר משנות השבעים שכתבו שמרית אור ודני עמיהוד. השיר נלקח מן האלבום בחמלת הלבנה, אשר הוקדש למשפחת אלמוג, שהיתה מקורבת לכוגן נספתה בפיגוע במסעדת "מקסים".




סולימן הגדול
שתף 

שלמה כהן (סולימן הגדול), יליד כרם התימנים בתל אביב, היה בנעוריו חבר בלהקת בני מחול. כשהצטרף לפלמ"ח היה אחד ממובילה של חבורת האש, שהורכבה מעשרות אנשי פלמ"ח, רובם מהמחלקה הערבית, שבערבים נהגו לשיר שירי רועים ורעות מסביב למדורה.
לאחר קום המדינה הצטמצמה חבורת האש לסולימן ולבני משפחתו (אשתו שרה והילדים), שהופיעו במשך שנים ברחבי הארץ ובעולם.
ילדיהם של בני הזוג הם הזמרים חופני ("סולימן הקטן"), יזהר, ורדינה ופיני כהן, שהיה הסולן בצוות ההווי של הנח"ל ומתגורר בשנים האחרונות בניו יורק.
ב - 1978, לציון 30 שנה למדינה, הקליטו בני הזוג את האלבום 30 שנות זמר מסביב למדורה עם סולימן הגדול ובו הם ביצעו בהופעה חיה את מיטב השירים המוכרים מהופעותיהם ביחד עם חבורת זמר מקיבוץ שפיים בניהולה המוסיקלי של ציונה לירון, חברת הקיבוץ.
קטעים מאלבום זה עברו מיקס חדש ב - 1991, והופיעו באלבום "זמרת הארץ" עם משפחת סולימן הגדול, שיצא ב -  1994.
באלבום זה הופיעו גם שירים שונים בביצוע ילדיהם של בני הזוג כהן ושני שירי סולו בביצועה של אם המשפחה, שרה כהן: "עם התוף והחליל" בעל האופי האוטוביוגרפי ו"לבד על הבמה" הסנטימנטלי יותר.

שיריהם המפורסמים:

  • "אייל אייל בן קרניים"
  • "מה יפים הלילות בכנען"
  • "סורו מני"
  • "גדליה רבע איש"
  • "שושנת תימן"



סקסטה
שתף 

 סקסטה הייתה להקת בנות שפעלה בישראל מסוף 1978 עד 1983 ומנתה חמש זמרות: פנינה בריק, חני אליקים, איריס שמי, רותי בן אברהם וורדה נוגה, אשר החליפה את סמדר וימזר בתחילת החזרות.

הלהקה הוקמה על ידי חברת התקליטים ישראדיסק. הלהקה הספיקה להוציא 3 אלבומי פופ עד להתפרקותה, ועיקר הצלחתה זכתה בהופעות בפסטיבלים השונים.
בשנת 2004, הלהקה חזרה לפעילות מינורית, והיא עדיין מופיעה מדי פעם.

להקת סקסטה בשיר "נולדתי לשלום"

הלהקה הופיעה עשר פעמים בפסטיבלים שונים:

  • ב - 1978 השתתפה הלהקה בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "ממל'ה" שזכה במקום התשיעי.
  • ב - 1979 השתתפה הלהקה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "נולדתי לשלום", שזכה במקום הרביעי, והשתתפה בשנית בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "מלך סין" שזכה במקום האחרון.
  • ב - 1980 השתתפה הלהקה בשנית בפסטיבל הזמר והפזמון, עם השיר "אני עושה לי מנגינות" שזכה במקום הרביעי,והשתתפה בפעם השלישית בפסטיבל שירי הילדים, עם השיר "ילד ושמו סתיו" שזכה במקום הרביעי.
  • ב - 1981 השתתפה הלהקה בקדם אירוויזיון עם השיר "סינדרלה" שזכה במקום השני, והשתתפה בפעם הרביעית בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "רדיו" שזכה במקום האחרון.
  • ב - 1982 השתתפה הלהקה בשנית בקדם אירוויזיון עם השיר "כן ולא" שזכה במקום האחרון, והשתתפה בפעם החמישית בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "חנות צעצועים" שזכה במקום השמיני.
  • ב - 1983 השתתפה הלהקה בפעם האחרונה בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "ואז כולם" שזכה במקום השמיני.



עדנה גורן
שתף 

 

עדנה גורן נולדה ב - 1943.

ב - 1962 התגייסה גורן, ושרתה כסולנית של תזמורת חיל האוויר.
ב - 1965 הקליטה גורן תקליט של שירי בובי וינטון, זמר פופולרי באותם ימים.
בתחילת שנת 1966 שרה בסרט "שני קוני למל" את שלושת השירים של הדמות הנשית הראשית ליבל'ה - "הוא יהיה לי בעל", "אבי אומר שהחתן" ו"סליחה רבותי".
באותה שנה השתתפה גם בפסטיבל הזמר והפזמון כשביצעה את השיר "לא פעם בקיץ" של המשוררת רחל.
בסוף שנת 1966 הקליטה את השיר "מנדלבאום" לסרט "האם תל אביב בוערת".
לאחר מכן הקליטה אלבום סולו ראשון הנושא את השם "כי מדברות עיניך".
ב - 1968 חברה לקובי רכט, חייל משוחרר, והקליטה יחד איתו אלבום "משירי סשה ארגוב". בין שירי האלבום נמצאים "זמר המפוחית", "לילה בדרום", "למה בוכים גשמי החורף" ו"לפנות ערב" המזוהה עם גורן במיוחד.
ב - 1969 הקליטה את השיר "בלדה לאיש הפשוט" לפסקול הסרט "תעלת בלאומילך", והופיעה יחד עם קובי רכט בפסטיבל הזמר בשיר "מכתבי אהבה".
ב - 1970 ביצעה גורן את "כוכבים בדלי" לסירוגין עם צילה דגן, ושרה בפסטיבל שירי הילדים הראשון את "שיר לנמלה".
ב - 1973 הופיעה בפסטיבל הזמר המזרחי בשיר "אהובי ישן בזרועותי".
ב - 1975 הופיעה בפסטיבל שירי הילדים השישי של עם השיר "חלום בצבעים".
ב - 1976 העלתה מופע עם שייקה אופיר.
ב - 1978 הקליטה אלבום בשם "התחדשות" שכלל שירי ג'אז חדשים וביניהם "אל נא תגיד לי שלום" שהוקדש לדודתה אסתר גמליאלית.
בקיץ אותה השנה השתתתפה יחד עם ג'וזי כץ בתוכניתו של רלף ענבר "אולפן קיץ".
גורן לא הרבתה להופיע בשנות ה - 80, ובשנת 1989 הופיעה במופע שהוקדש לסשה ארגוב שנקרא "זר לסשה ארגוב" בו ביצעו את שיריו אמנים שונים.
ב - 1990 הופיעה בפסטיבל ערד.
גורן שבה מדי פעם להופעות באותה תקופה, וב - 1997 הוציאה אלבום בשם "קולות".
ב - 2006 הופיעה גורן במופע איחוד שלה ושל קובי רכט בשם "שוב בשניים", והשניים התארחו בתוכנית של חינוכית 23 "מוזיקה היום".

 

עדנה גורן בשיר "לא פעם בקיץ"




עדנה לב
שתף 
 
 
עדנה לב נולדה ב - 1950 בחיפה.
התגלתה לראשונה על ידי אפי נצר שהלחין את שירה הראשון, "הכומתה האדומה".
בהיותה בת 16השיר הוקלט ודורג במצעד הפזמונים של גלי צהל.

ב - 1968 התגייסה לצה"ל ושירתה בלהקת פיקוד צפון, בתוכניות "קצת מזה וקצת מזה" ו"לצפון באהבה". בתוכניות אלה שרה כסולנית את השירים "אם תשוב" ו"רגע לפני".
ב - 1970, לאחר שחרורה מהצבא, החלה בקריירה עצמאית שכללה הופעה במופע "שירי החומש" על פי שירי איציק מאנגר, השתתפות בסרט "מתנה משמים" בו שרה גם את שיר הנושא, וכן הופיעה בפסטיבלים של התקופה עם שירים שזכו להצלחה רבה: "את ואני נולדנו בתש"ח" שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון, "ידיד נפש" מתוך פסטיבל הזמר החסידי 1972, "שתי אחיות" מפסטיבל הזמר המזרחי ו"שיר שכולו שאלות" מפסטיבל שירי ילדים.
ב - 1972 זכתה בתואר "זמרת השנה" של מצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה"ל, ונבחרה להקליט את שיר הנבחרים, "צריך לשמור על הבית שלי" יחד עם זמר השנה יגאל בשן.
ב - 1973 שיחקה בסרטו של גד בן-ארצי "מתנה משמיים".
תקליט שהפיקה בארה"ב באמצע שנות ה - 70 עם שירים עבריים לא זכה להצלחה רבה, אף על פי ששני שירים זכו לפרסום: "עייפה קצת" ו"שמלה של חג".
ב - 1988, לאחר גירושיה ושובה לארץ, ניסתה לחדש את הקריירה אך לא הצליחה לשוב אל השיא בו הייתה לפני שעזבה.
בין היתר השתתפה בפסטיגל 1988 עם השיר "הדגל שלי".
שיחקה בסרטיו של יהודה ברקן:
ב - 1988 ב"מצלמה בלי בושה".
ב - 1991 ב"אבא גנוב 3".
ב - 1991 שיתפה פעולה עם אריק רודיך בתקליט שלא זכה להצלחה, על אף השקעה כספית של מאות אלפי דולרים.
 
 
עדנה לב בשיר "את ואני נולדנו בתש"ח"








 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.