חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 170 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




משחקי קופסא

128 מי יודע
שתף 

       

 

לשמואל רוזן ("קפד ראשו") והאבא של, הייתה תכנית רדיו פופולארית בה הוא היה חד חידות, שואל שאלות ומקשה קושיות בפני משתתפים באולפן ומאזינים בבית. ("...הנה עוד פעם נחומי יודע את התשובה...כן, נחומי...").

בעקבות הצלחת התכנית, היא יצאה גם במשחק לוח שהיה ארוז בקופסה צבעונית, עליה תמונתו של שמואל רוזן ליד המיקרופון, ובעקבות המשחק הראשון שזכה להצלחה רבה יצאה מהדורה משופרת ומורחבת של המשחק, בשם 128 מי יודע.

 

 

 


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן




אבני פלא
שתף 

אבני פלא דמו ל"לגו" היוקרתי, המאוחר יותר.
היו אלה מלבנים באורכים שונים וריבועים קטנים, לכולם היו בחלקם העליון זיזים שבעזרתם ניתן היה לחבר את הקוביות אחת לשניה.
בחבילת "אבני הפלא" שנקנתה היה מספר רב של קוביות ובחלק מהדגמים היה חריץ בצידם של המלבנים ולתוכם אפשר היה להשחיל גם חלונות ודלתות. הצבעוניות החזקה, מספרן הרב של "אבני הפלא" וקלות ההרכבה סייעו ל"בנאים" הקטנים לבטא את דמיונם ואת כושרם ההנדסי, אבל לצערנו דימיון זה הלך כנראה לאיבוד כשהם הגיעו לידי המעשה, בבניה ה"אמיתית" . 



היו גם קוביות מעץ, צבעוניות כאלה אך הן היו פחות משוכללות מאלה של הפלסטיק. בקוביות מעץ היו מרובעים ומלבנים, משולשים אותם דימינו לגגות וגלילים ששימשו אותנו בבנית ה"יסודות והעמודים" לארמון שאף פעם לא הצלחנו להשלים, כי תמיד היו חסרות קוביות. 
 




אות לאות
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




אלוף החידון
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




אלף בית
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




אנו בונים את ארץ ישראל
שתף 

 
משחק של בנימין ברלוי מסוף שנות השלושים, או ראשית שנות הארבעים.
בתוך הקופסה היו חלקי קרטון מצוירים: בתים, עצים, נוף התיישבות ונוף עירוני ומגדל השמירה של ישובי חומה ומגדל
.
את תמונות הקרטון היו ממקמים בתוך ריבועי עץ עם מגרעות והרי לך ארץ ישראל הנבנית. זה לא משחק תנועה עם קוביות אבל משחק של המון אידיאה, צבעים ומטרות לאומיות.




אני בן 25
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




אפס מי יודע
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




ארמור
שתף 

מטרת המשחק היתה כיבוש עיר הבירה של היריב.

כל שחקן קיבל צבא ובו 12 כלים: 6 רגלים, 4 רק"מ ו 2 מטוסים. הגירסה המופיעה בתמונה היא לשני שחקנים. היתה גירסה גם לשישה שחקנים.
בכל תור, היה השחקן צריך לבצע תמרון של שש הזזות של כליו. הרגלים יכלו להתקדם צעד אחד או שניים, הרק"מ 4 צעדים, והמטוסים, מספר בלתי מוגבל של צעדים. ניתן היה להשמיד כלי של היריב, אם לא היתה לו הגנה, כלומר אם לא היה כלי מאחוריו. סוללה של שני רק"מ יכלה להשמיד כלי גם אם היתה לו הגנה.




ארצות עולם
שתף 

המשחק "ארצות העולם" הכיל את מפת העולם, כלומר כדור הארץ פרוש וקלפים.
בכל קלף שם של עיר או ארץ, וכמובן שתי קוביות. כל אחד בתורו זרק את הקוביות והיה צריך להגיע ליעד המצוין בקלף שנפל בחלקו.
ככל שצברת יותר מקומות (כלומר קלפים) מצבך היה טוב יותר. ככה למדנו להכיר את עולמנו בישיבה על הרצפה בימים החמים ועל שטיח בימים גשומים, וסיירת וירטואלית מתל אביב עד הונולולו.




ביתנו
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




ברגל וברכב
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




גדולי התנ”ך וגאוני ישראל
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




דאלאס
שתף 

משחק קופסא מסוף שנות השבעים, כשהטלוויזיה השתלטה כבר על חיינו, אך יצרני המשחקים מיאנו להיכנע, והוציאו את משחק הקופסא הזה במגמה לרכב על ממדי הפופולאריות העצומים שזכתה לה הסידרה המטופשת הזאת, שטימטמה את חושיינו בשנים בהם עוד חשבנו שהכל כל כך תמים ונאיבי, וסו אלן כל כך מסכנה ופאמלה כל כך יפה ומי...מי לכל הרוחות  ירה בג'י אר...???
המומחים הכי גדולים בסידרה הזאת היו אלה שהייתה להם גם אנטנת טלוויזיה שקלטה גם את ירדן, שם תמיד שידרו כמה פרקים קדימה, והעם נחצה בין אלה שכבר ידעו מה עומד לקרות בין בובי והקטנה המטופשת ההיא, איך קראו לה, לעומת שאר העם שהיה צריך לכוסס את ציפורניו במתח, או להסתפק בסיבוב נוסף על לוח המשחק דאלאס.




דואר ילדים
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




דואר לנוער
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




דומינו
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




דומינו צה”ל
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.




דוקים
שתף 


האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.


בילדותנו ישבנו על הריצפה ושיחקנו בדוקים עשויים מעץ, 41 מקלות דקים צבעוניים, בעלי חוד בשני הקצוות. ערכם של המקלות נקבע בנקודות, לפי הצבע שלהם. המקל השחור, אחד, היה ''הכי שווה'' - 20 נקודות. שאר המקלות חולקו לפי קבוצות צבעים: חמישה מקלות שערך כל אחד 10 נקודות, חמישה מקלות שערך כל אחד 5 נקודות, חמישה-עשר מקלות שערך כל אחד 3 נקודות וחמישה-עשר מקלות שערך כל אחד 2 נקודות. סה"כ 170 נקודות. 

  
 מי שנבחר להתחיל את המשחק, מחזיק את כל חבילת הדוקים בצורה מאונכת בכף ידו ההדוקה, כאשר היא ניצבת על משטח המשחק. אחר כך הוא פותח בבת אחת את היד והדוקים מתפזרים בערימה.

מטרת המשחק היא להוציא מהערמה מה שיותר דוקים מבלי שיזוזו שאר הדוקים וכך לקבל מספר גדול של נקודות. פעולה זו דורשת מהמשתתפים במשחק שיהיו רגועים, זריזים, מיומנים ובעלי כושר ריכוז. ניתן להרים את הדוקים על ידי לחיצה על החוד או על ידי שימוש באחד הדוקים שכבר הוצא כמנוף. המחמירים קובעים כלל שרק המקל השחור יכול לשמש בתור מנוף, ואז מעוניינים השחקנים להוציא אותו מהערימה לא רק בגלל מספר הנקודות הגדול שהוא מייצג. 

כאשר מבחינים בתזוזה של הדוקים, למרות הזהירות של מי שמשחק, נערך סיכום הנקודות שעומדות לזכותו על פי מספר הדוקים שהצליח להוציא מהערימה וצבעם - והתור עובר למשתתף הבא. המשחק ממשיך באותו אופן, לאחר שגם הדוקים שהוצאו על ידי השחקן הקודם חוזרים למשחק. מנצח מי שצובר את מספר הנקודות הגדול ביותר. 

 

 

 

 



 

 

 

כמובן, לעתים קרובות נערכו ויכוחים נוקבים האם הדוקים זזו או לא, נוצרו יריבויות ו''ברוגזים'' וכל מי שלא ניחן בתכונות המיוחדות הדרושות למשחק ולא הצליחו כל נסיונות השכנוע שלו להוכיח שלא זז אף דוק - נאלץ לפרוש בעלבון ובושת פנים. 
 
אותם כללי משחק והתנהגות השחקנים התרחשו גם בתקופה מאוחרת יותר, כאשר את הדוקים מעץ החליפו דוקים עשויים פלסטיק. דוקים אלה היו נשברים בקלות וגם לא שמרו על צורתם הישרה, אך ההנאה היתה אותה הנאה וספירת הנקודות והסיכום המשיכו להיות אימון מבורך בתרגילי חשבון. 

 

 

 

 רטרו:

תופעת הרטרו הקדימה במשחקי הדוק ומתבטאת בחזרה אל משחק דוק עשוי מעץ.
כבר שנים אחדות שחברת קודקוד משווקת דוקים מעץ אך ההבדל בינם ובין אלה ששיחקנו בילדותנו הוא שהצבע של הדוק אינו לכל אורך המקל אלא ישנם קווים צבעוניים לרוחב המקל. על חבילה שקופה כתוב: ''זריזות, ריכוז וסבלנות במשחק עתיק ומעניין!''

ניתן לקנות דוקים דומים מיובאים מח''ול, נתונים בקופסת עץ, ונקראים בשם האקזוטי ''מיקאדו''. בשם זה נקרא המקל המקווקו בשחור ובעל מספר הנקודות הגדול ביותר.

 




דמקה חורים
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.