חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 172 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

פסטיבל הזמר החסידיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

עוזי חיטמן בפסטיבל העשירי בשיר "מודים אנו לך"




פסטיבל הזמר המזרחיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

פסטיבל הזמר המזרחי היה תחרות של שירים עבריים מהז'אנר המזרחי שהתקיים בין השנים 1971- 1982.

הפסטיבל הופק על ידי רשות השידור, והמפיק בפועל ומי שהגה את הרעיון היה יוסף בן ישראל, האחראי בקול ישראל על המוזיקה המזרחית.

הפסטיבל נקרא בשמו הרשמי "למנצח שיר מזמור" ובשנות ה-80, נוסף לו שמה של דרורה בן אב"י והוא נקרא "דרור-למנצח שיר מזמור". 

 

 

 

 

 

 



 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב - 1971 התקיימה התחרות הראשונה, והשתתף בה אנריקו מסיאס כזמר אורח.
על פי דרישת מנהל הטלוויזיה הישראלית היא הוקלטה ושודרה במסגרת שעות השידור בערבית. דרישה זו עוררה מחאה, ובשנים הבאות שודר הפסטיבל בשעות צפיית השיא ובשידור חי.

הפסטיבל יצא לדרך על רקע הקולות שהחלו להישמע באותם ימים נגד מיעוט השמעת זמר מזרחי בקול ישראל, ומתוך התחושה כי פסטיבל הזמר והפזמון שהיה פסטיבל לאומי, כלל שירים בעלי גוון מערבי.

במקביל, כבר התווספו שתי תחרויות זמר לסוגי קהל בעלי טעם מוגדר: פסטיבל הזמר החסידי שהביא שירים בעלי גוון דתי-אשכנזי, וכן פסטיבל שירי ילדים.

לאורך שנות קיומו, מארגני הפסטיבל שילבו בין המשתתפים בתחרות, זמרים שלא היו מזוהים דווקא עם הזמר המזרחי, כך הודגשה המטרה של שילוב המוזיקה המזרחית בזמר העברי.
בין הזמרים והשירים המפורסמים: ששי קשת ("האהבה גן נעול"), עדנה לב ("שתי אחיות"), "הגשש החיוור" ("לילך"), שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק" ("שיר היין"), יזהר כהן ("ירושלים האחרת"), יגאל בשן ותיקי דיין ( בדואט "בואי נעשה לנו חג").

הביקורת על הפסטיבל באה דווקא מזמרים וחובבי זמר מזרחי, אשר ראו בו עוד "גטו מוזיקלי" כמו תוכניות רדיו וטלוויזיה שיוחדו לסגנון כזה של מוזיקה, וב - 1982 התקיים הפסטיבל האחרון.
לאורך שנות קיומו שימש הפסטיבל קרש קפיצה לזמרים אשר עשו בו את הפריצה לתודעת הקהלבישראל. ביניהם:

  • זוהר ארגוב - שזכה ב - 1982 במקום הראשון בשיר של אביהו מדינה "הפרח בגני".
  • שימי  תבורי - שהחל את הקריירה שלו במסגרת הפסטיבל כשביצע ב - 1977 את השיר "שחורה אני ונאווה".
  • עופרה חזה - שהופיעה בכמה מהתחרויות. הראשונה, ב - 1974 בו שרה את "שבת המלכה", וזכתה במקום השלישי.



פסטיבל הזמר והפיזמוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

פסטיבל הזמר והפזמון הייתה תחרות שירים ששודרה בקול ישראל מ - 1960 עד 1980.

את התחרות יזמה מחלקת הטקסים שהייתה חלק ממשרד ראש הממשלה בראשו עמד באותם ימים טדי קולק.
עם השנים נוצרה מסורת של קיום הפסטיבל במוצאי יום העצמאות, ובפועל הוא נעל את אירועי היום.
במקור, נשלחו השירים המועמדים לקחת חלק פסטיבל למארגני התחרות בעילום שם. בשלב מוקדם נבחרו השירים על ידי ועדה שכללה מוזיקאים מקצועיים, אשר קבעה קריטריונים לבחירת שיר לשלב הסופי. אחד מהם היה "עד כמה השיר מקדם את הזמר העברי המקורי ועד כמה הוא משקף את הישגי החברה הישראלית ותרבות העם היהודי לדורותיו" (מתוך תקנון הפסטיבל).
בתחילה שודר הפסטיבל בשידור חי ב"קול ישראל" עם אחוז האזנה כמעט מרבי.
לאחר פתיחת שידורי הטלוויזיה הישראלית ב - 1969 הוחל בשידורי הפסטיבל גם בטלוויזיה. גם אז היה אחוז הצפייה גבוה, מה שהוסיף יוקרה לפסטיבל ודחף עוד יותר יוצרים להיכנס למעגל התחרות.

הפסטיבל הראשון נערך ב - 1960 בהיכל התרבות בתל אביב, במוצאי יום העצמאות.

את הרעיון לקיום הפסטיבל העלה איש קול ישראל ישראל דליות, אשר ביסס רעיונו על פסטיבלי זמר דומים בארצות שונות באירופה. הפסטיבל אורגן על ידי קול ישראל והוועדה לחגיגות יום העצמאות, אשר מונתה על ידי מנהל ההסברה של משרד ראש הממשלה. למיון ולסינון של השירים המתחרים מונתה ועדת שופטים בראשו של שר הבריאות ישראל ברזילי, חבר קיבוץ נגבה אשר פעל גם כמנצח מקהלות. בין חברי הוועדה היו המלחין פאול בן חיים, המשורר יהודה עמיחי והמעבד המוזיקלי יצחק גרציאני. מתוך מאות שירים, בחרה הוועדה תשעה שישתתפו בפסטיבל.

הפסטיבל הועבר בשידור חי בקול ישראל, ולווה בתזמורת קול ישראל בניצוחו של גארי ברתיני.

את הפסטיבל הנחה יצחק שמעוני, אשר המשיך להנחותו מדי שנה עד 1971.
כפי שהוסבר בתוכניית הפסטיבל, על מנת לתת לכל השירים סיכויים שווים, בוצע כל שיר פעמיים- על ידי זמר ועל ידי זמרת.
במקום הראשון זכה השיר "ערב בא" שכתב עודד אבישר והלחין אריה לבנון, אשר בוצע על ידי שמעון בר ועליזה קאשי.
ב - 1962 לא נערך הפסטיבל, וב - 1963 נערך במקומו המופע "אנו נהיה ראשונים", אשר סימן 80 שנה לעלייה הראשונה. במופע זה הופיעה לראשונה חבורת רננים, אשר הקים גיל אלדמע.
ב - 1964, לאחר שנתיים של הפסקה, חידש הפסטיבל את פעילותו. ועדת המיון כללה את המוזיקאים משה וילנסקי, פרנק פלג, יחזקאל בראון וגיל אלדמע.
למקום הראשון הגיע השיר "ילדתי אמרי" אשר ביצעו ביחד בני אמדורסקי ונחמה הנדל, ולאחריהם מקהלת רינת.
באותה שנה הוחרם הפסטיבל על ידי איגוד המלחינים של ישראל, שביקש מחבריו להימנע מהשתתפות בתחרות, וזאת בעקבות רמתו הירודה של הפסטיבל. לאחר האירוע התפרסם בעיתונים מכתב מאת עמנואל עמירן, אשר שימש כמפקח המחוזי על הוראת המוזיקה במשרד החינוך. במכתב זה תקף עמירן את רמת השירים ואת העריכה המוזיקלית של פסטיבל הזמר. חרף טענותיו של עמירן, בפסטיבל באותה שנה בוצעו כמה שירים הנחשבים לפנינים בזמר העברי, דוגמת "במשעול רדום" של שמעון בר ושושנה דמארי, "הרחק בלילה" של אריק איינשטיין ו"אותך" של שלישיית גשר הירקון.
ב - 1965 עבר הפסטיבל מספר חידושים. שמו שונה ל"פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי", מיקומו הועבר לבנייני האומה בירושלים, והוא לווה בתזמורת הסימפונית של רשות השידור, בניצוחו של משה וילנסקי. במקום הראשון זכה השיר "איילת החן" שביצעו אריק איינשטיין ויפה ירקוני.
במקומות השני והשלישי זכו השירים "הגביע" ו"ליל קרב", אשר בוצעו שניהם על ידי שלישיית גשר הירקון ונחמה הנדל.
חידוש נוסף באותה שנה היה לאחר ההפסקה, כאשר במקום הופעת זמר אורח כמקובל, נערכה שירה בציבור בהנחייתו של אפי נצר. לשירה בציבור הצטרפה נחמה הנדל, והיא אף הונצחה על גבי תקליט.
המתכונת החדשה נשארה גם בשנת 1966, בה זכה במקום הראשון השיר "ליל סתיו" שביצעו אריק איינשטיין ויפה ירקוני. שירים בולטים נוספים באותה שנה היו "ריח תפוח ואודם שני" שביצעו הפרברים ושלישיית גשר הירקון, "בואי ילדה" של גשר הירקון ועדנה גורן, "מגדים" של עליזה עזיקרי וחדווה ודוד ו"לא פעם בקיץ" של עדנה גורן ואריק איינשטיין.
ב - 1967, בנוסף לשירים אשר התחרו בתחרות, הזמין ראש עיריית ירושלים טדי קולק חמישה שירים מחמישה מלחינים שונים, אשר בוצעו בהפסקה בזמן ספירת הקולות. השירים הוזמנו מדובי זלצר, שרה לוי-תנאי, סשה ארגוב, מרדכי זעירא, ונעמי שמר, כאשר המפורסם ביותר מביניהם היה "ירושלים של זהב" שכתבה והלחינה שמר. את השיר ביצעה הזמרת הצעירה שולי נתן, אותה שמעה שמר בתחרות כשרונות צעירים ברשת א'.
ב - 1968 לא התקיים הפסטיבל, ובמקומו נערך המופע "פזמון חוזר, מצעד שירי עשרים השנה", לציון 20 שנה למדינת ישראל.
הפסטיבל חידש את פעילותו ב - 1969, ולראשונה שודר בשידור חי בטלוויזיה. מבין השירים שנשלחו לתחרות לא נמצאו שירים הולמים, ובמקום הוחלט להזמין 12 שירים מבכירי המלחינים בישראל. לראשונה אף פוזרו חמש נקודות הצבעה ברחבי הארץ, בנוסף להצבעות הנוכחים באולם. באותה שנה זכה יהורם גאון בשני המקומות הראשונים, עם השירים "בלדה לחובש" ו"עץ האלון".
בעקבות נושאו של השיר "בלדה לחובש" הושמעו טענות לגבי הכללתו בפסטיבל, לא כל שכן בימי מלחמת ההתשה. בשנים לאחר מכן נמנעו תחנות הרדיו מהשמעת השיר.
גאון אף יועד לבצע את השיר שזכה במקום השלישי ב - 1969, "בדרך חזרה", אך ויתר עליו לאבי טולדנו.
בפסטיבל זה בלטו גם השירים "שיר בארבעה בתים" של אילנית ו"על כפיו יביא" של רבקה זוהר, אשר זכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל. שיר נוסף באותה שנה היה "פראג" של אריק איינשטיין, אשר הגיע למקום השביעי בלבד.
בעקבות כישלון השיר החליט איינשטיין, שכבר זכה בתחרות פעמיים בעבר, לא להשתתף בפסטיבל הזמר עוד.

פסטיבל הזמר - 1979


ב - 1970 הורחבה ועדת המיון לעשרה חברים, ביניהם יחזקאל בראון, אריה לבנון, נועם שריף, אלברט פיאמנטה, יעקב שבתאי, שאול ביבר, דני ליטאי ושלמה ניצן.
באותה שנה השתתפו בפעם הראשונה חיילים, ביניהם שלמה ארצי, חבר להקת חיל הים, אשר זכה במקום הראשון עם השיר "פתאום עכשיו פתאום היום" ("אהבתיה").
במקום השני נבחר השיר "רבי עקיבא" של רבקה זוהר, ובמקום השלישי "אהבתה של תרזה דימון" של אילנית.
אחת ההופעות הזכורות ביותר מאותה שנה היא של שלישיית הגשש החיוור, עם שירם "מים לדוד המלך" שכתב עקיבא נוף. השלישייה הייתה לבושה בבגדי חיילים רומאים, וכאשר הרימו ידיהם בפזמון השיר, נראו תחתוניהם. ההופעה התקבלה בהתלהבות על ידי הקהל, ובתום השיר הזכיר המנחה יצחק שמעוני כי "ההצבעה היא על השיר ולא על ההופעה".
מדי שנה נהוג היה להוציא תקליט של שירי הפסטיבל, אך בשנה זו, עקב בעיות של אמנים שונים מחברות תקליטים שונות, יצאו שני תקליטים- אחד של הד ארצי ואחר של קולומביה רקורדס. כך למשל, את השיר "פתאום עכשיו פתאום היום" ביצע בתקליט של קולומביה רקורדס מוטי פליישר, בעוד את השיר "כוכבים בדלי" שביצעה בפסטיבל צילה דגן מבצעת בתקליט של הד ארצי עדנה גורן.
ב - 1971 נערך הפסטיבל במתכונת דומה. בין חברי ועדת המיון היו יחזקאל בראון, אריה לבנון, רפי בן משה, יאיר רוזנבלום ויפה ירקוני. במקום הראשון זכה השיר "רק הירח" של אילנית, ובמקום השני "ומתוק האור בעיניים" של ששי קשת. בהפסקה נערכה הופעה של שתי להקות צבאיות ושל יהורם גאון.
ב - 1972 שונתה מתכונת הפסטיבל, ובמקום לפתוח את התחרות לקהל הרחב, הוזמנו השירים המתחרים אצל מחברים. בחירת המחברים נעשתה באופן שרירותי על ידי עורכי ומפיקי הפסטיבל. באותה שנה צורפה לתזמורת רשות השידור תזמורת צה"ל.
למקום הראשון הגיע השיר "טוב לי לשיר" של הטוב הרע והנערה, ולמקום השני "חייך וחיי" של בעז שרעבי. שירים נוספים שבלטו היו "אחרי שנסעת" של מתי כספי, "שיר על ארץ סיני" של שלמה ארצי ו"בלדה על נערי שגדל" של אילנה רובינא. בחלק האמנותי של הפסטיבל הופיעה שלישיית הגשש החיוור, עם השיר "יש לי חג".
ב - 1973 חגגה מדינת ישראל 25 שנה להקמתה, ומחברי השירים התבקשו להגיש שירים בעלי ביטוי לחגיגות חצי היובל. כך הופיעו באותה שנה השירים "את ואני נולדנו בתש"ח" של עדנה לב שזכה במקום הראשון, "יליד הארץ" של אלי מגן ו"אצלך כמו תמיד" של סילבן ויאיר.
פסטיבל זה הונחה לראשונה על ידי רבקה מיכאלי, אשר המשיכה בתפקיד זה גם בשנים לאחר מכן. שירים רבים מן הפסטיבל באותה שנה הפכו ללהיטים, ביניהם "שיר בבוקר בבוקר" ("פתאום קם אדם") של שלמה ארצי, "רכבת העמק" של דורית ראובני, "ליל חניה" של חנן יובל, ירדנה ארזי, אפרים שמיר ואף אוזן גרון, "יעלה ויבוא" של גידי גוב, "שיר כלולות" של יזהר כהן, "שיר לערב חג" של מירי אלוני, ו"תנו לנו יד ונלך" של עירית דותן. את השיר "נצח ישראל לא ישקר" אמורה הייתה לבצע רותי נבון, אך בעקבות תאונת דרכים נבצר היה ממנה להופיע על בימת הפסטיבל, ואת השיר ביצעו שתי השלישיות המלוות, שוקולד מנטה מסטיק ואף אוזן גרון.
לאחר ההפסקה באותה שנה, הושמעו חמישה שירים אשר נבחרו על ידי הציבור כמייצגי חמש תקופות בתולדות המדינה, כל אחת בת חמש שנים: "באב אל ואד", "הוא לא ידע את שמה", "דבר אלי בפרחים", "כל הכבוד" ו"גבעת התחמושת". מאחר שלא ניתן היה להביא את כל חברי להקת פיקוד מרכז אשר ביצעו במקור את "גבעת התחמושת", בוצע במקום השיר "מה אברך", אשר נבחר במקום השני כמייצג תקופה זו. השיר "ירושלים של זהב" נבחר כ"שיר כל הזמנים".
ב - 1974 נשמרה המתכונת מן השנה הקודמת, ובמקום הראשון באותה שנה זכה שלמה ארצי, עם שירו "הבלדה על ברוך ג'מילי". ברוך ג'מילי ישב בקהל, ובעת חלוקת הפרסים קם ונופף בגאווה. שירים בולטים נוספים באותה שנה היו "אם ייפול הכוכב שלי" של אילנית, "שיר היונה" של נתנאלה, "נוח" של מתי כספי ושוקולד מנטה מסטיק, "יהיה פעם טוב" של יגאל בשן, ו"לפעמים אני מרגיש שאני צריך כנפיים" של בעז שרעבי. בחלק האמנותי הופיעו שלישיית הגשש החיוור, עם השיר "אף אחד לא קם".


במקום פסטיבל הזמר ב - 1975, נערך המופע "אנחנו שרים לך", אשר סיכם את סדרת הטלוויזיה "שרתי לך ארצי".
פסטיבל זמר חלופי נערך באותה שנה, בו זכה ניסים סרוסי עם השיר "שיר פרטי", אך התחרות לא שודרה בטלוויזיה.
בין השירים הנוספים של הפסטיבל ניתן למנות את "שירים הם חברים" בביצוע שוקולד מנטה מסטיק, "היורדת" של הנשמות הטהורות ו"רנדוו בתל אביב" של ציפי שביט.
ב - 1976 נערכה במקום הפסטיבל "חגיגת הזמר העברי" בהנחיית מיקי קם, במסגרת לא תחרותית. כל משתתף באותה שנה שר שיר אחד מוכר שלו, בנוסף לשיר אחד חדש.
מהשירים החדשים באותה שנה היו להיטים כ"הללויה" ("אדם חוזר") של הגבעטרון, דורית ראובני ודודו זכאי, "שיר של יום חולין" של אילנית, "החגיגה נגמרת" של הכל עובר חביבי, "ברית עולם" של מתי כספי, "ערב קיץ ויונים" של רוחמה רז, "שוב" של שמוליק קראוס וג'וזי כץ ו"שלג בלבנון" של שלמה ארצי.
המתכונת התחרותית חודשה ב - 1977, כאשר באותה שנה הועבר הפסטיבל מיום העצמאות לשושן פורים.
במקום הראשון זכה השיר "רקפת" של רוחמה רז. גם בשנה זו הניב הפסטיבל להיטים רבים, ביניהם "סליחות" של יהודית רביץ, שאמנם הגיע למקום השביעי בלבד בפסטיבל, אך זכה בתואר שיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג'.
שירים בולטים נוספים היו "אותך" של הזמרת הצעירה אילנה אביטל, "בתוך" של להקת חיל האוויר עם הסולנית דפנה ארמוני ו"פתאום נפל עלי אביב" של האחים והאחיות.
בשנת 1978 שונה הפרס אשר ניתן לזוכה בתחרות לייצוג ישראל באירוויזיון. החלטה זו הביאה לשינוי קיצוני באופי השירים המתחרים, אשר הפכו לשירי פופ קלילים וקליטים יותר. במקום הראשון זכו יזהר כהן ולהקת אלף-בית עם השיר "אבניבי", והמשיכו גם לזכייה באירוויזיון.
למקום השני הגיעה חדווה עמרני אשר לוותה בלהקת "פלפל לבן" עם השיר "בלב אחד". שני השירים קיבלו 66 נקודות, אך "אבניבי" זכה בתחרות מאחר שקיבל יותר הצבעות למקום הראשון. גם פסטיבל זה היה משופע בלהיטים, וכלל את "נסיך החלומות" של גלי עטרי, "למה לא" של שרי, "תן לי כוח" של אריאל זילבר, "מישהו" של יהודית רביץ, "כמו פעם" של ג'וזי כץ ו"שלוש בלילה בעיר" של גידי גוב.
הפרס של ייצוג ישראל באירוויזיון ניתן גם לזוכים בפסטיבל ב - 1979, גלי עטרי ולהקת חלב ודבש עם השיר "הללויה". גם שיר זה המשיך לזכייה באירוויזיון, אשר נערך בירושלים.
שירים בולטים נוספים בפסטיבל זה היו "אין לי איש מלבדי" של צביקה פיק, "שנינו יחדיו" של חדווה עמרני, "נולדתי לשלום" של סקסטה, "תודה רבה" של ריקי גל ו"לעולם בעקבות השמש" של שרי.
ב - 1980 נערך פסטיבל הזמר האחרון.
באותה שנה הוחלף הפרס של ייצוג ישראל באירוויזיון, מכיוון שישראל ביטלה את השתתפותה בתחרות באותה שנה מאחר שזו נפלה על יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
במקום הראשון זכתה להקת האחים והאחיות עם השיר "פזמון חוזר".
מפסטיבל זה זכורים השירים "אתמול היית שונה" של שימי תבורי, "על אהבות שלנו" של עפרה חזה, "אני עושה לי מנגינות" של סקסטה, "זה לא זה" של נורית גלרון ו"בלילה" של יצחק קלפטר ויעל לוי.

בעקבות שינוי פרס הזכייה בפסטיבל הזמר לייצוג ישראל באירוויזיון, ובעקבות שינוי אופי השירים המשתתפים כתוצאה מכך, הוחלט לאחר הפסטיבל של 1980 לבטל את התחרות, ולהחליפה בתחרות הקדם אירוויזיון.

רשימת השירים הזוכים בשלושת המקומות הראשונים:

שנה

מקום ראשון

מקום שני

מקום שלישי

מנחים

1960

עליזה קאשי ושמעון בר-
"ערב בא"

רמה סמסונוב וגדעון זינגר - "העלמה"

ג'ו עמר ולילית נגר-"ליל החג"

יצחק שמעוני

1961

אסתר עופרים-"שאני עמך"

אסתר עופרים -
"נעמה"

נחמה הנדל - "כאשר אני ואת"

יצחק שמעוני

1964

בני אמדורסקי ונחמה הנדל - "ילדתי אמרי"

נעמי לוי -
"דברים של לא כלום"

שושנה דמארי-"במשעול רדום"

יצחק שמעוני

1965

אריק איינשטיין -
"איילת החן"

שלישיית גשר הירקון -
"הגביע"

נחמה הנדל -
"ליל קרב"

יצחק שמעוני

1966

אריק איינשטיין -
"ליל סתיו"

הפרברים -
"ריח תפוח ואודם שני"

חדווה ודוד -"השניים"

יצחק שמעוני

1967

מייק בורשטיין -
"מי יודע כמה"

רן אלירן -
"תמיד מחדש"

הפרברם -
"תרזה יפה"

יצחק שמעוני

1969

יהורם גאון -
"בלדה לחובש"

יהורם גאון -
"עץ האלון"

אבי טולדנו -
"בדרך חזרה"

יצחק שמעוני

1970

שלמה ארצי-"פתאום עכשיו פתאום היום"

רבקה זוהר -
"רבי עקיבא"

אילנית - "אהבתה של תרזה די-מון

יצחק שמעוני

1971

אילנית -
"רק הירח"

ששי קשת -
"ומתוק האור בעיניים"

הדודאים -
"לא נדע הלילה"

יצחק שמעוני

1972

הטוב הרע והנערה -
"טוב לי לשיר"

בועז שרעבי -
"חייך וחיי"

עדנה לב -"קרן שמש קרן זוהר"

יוסי בנאי ורבקה מיכאלי

1973

עדנה לב -
"את ואני נולדנו בתש"ח"

שלמה ארצי -
"שיר בבוקר בבוקר"

דורית ראובני- "רכבת העמק"

רבקה מיכאלי

1974

שלמה ארצי ולהקת גברת תפוח-
"הבלדה על ברוך ג'מילי"

אילנית -
"אם יפול הכוכב שלי"

יגאל בשן -
"יהיה פעם טוב"

רבקה מיכאלי

1977

רוחמה רז -
"רקפת"

האחים והאחיות- "פתאום נפל עליי אביב"

אילנה אביטל- "אותך"

רבקה מיכאלי

1978

יזהר כהן ולהקת אלף-בית-"אבניבי"

חדוה עמרני-
"בלב אחד"

גלי עטרי-
"נסיך החלומות"

רבקה מיכאלי

1979

חלב ודבש עם גלי עטרי-  "הללויה"

צביקה פיק -
"אין לי איש מלבדי"

חדוה עמרני-
"שנינו יחדיו"

רבקה מיכאלי

1980

האחים והאחיות-
"פזמון חוזר"

אריק רודיך ועדנה לב-"הלילות היפים שלנו"

שימי תבורי -אתמול היית שונה"

רבקה מיכאלי

הבולט מבין מארגני הפסטיבל לאורך עשרים שנותיו היה המפיק חנוך חסון, אשר הפיק את כל פסטיבלי הזמר, למעט שניים.
שני המנחים הבולטים של הפסטיבל אשר הפכו למזוהים ביותר עימו היו יצחק שמעוני, אשר הנחה אותו משנתו הראשונה עד 1972, ורבקה מיכאלי, אשר הנחתה את כל יתר הפסטיבלים עד 1980. מנצחי התזמורת הקבועים בפסטיבל היו גארי ברתיני, משה וילנסקי ויצחק גרציאני.
מבחינה מוזיקלית, בלט המלחין והמעבד גיל אלדמע, אשר היה המנהל המוזיקלי הקבוע של הפסטיבל.

הלהקה הפורייה ביותר הייתה צמד הפרברים, אשר שרו בסך הכול 14 שירים בפסטיבלים השונים. גם הזמרים נחמה הנדל ושמעון בר הרבו להשתתף באירוע. זמר נוסף שהשתתף בביצוע שירים רבים במסגרת הפסטיבל היה בני אמדורסקי, אך תמיד עשה זאת כחלק מהרכב (הדודאים, גשר הירקון, הטוב הרע והנערה) או דואט (לדוגמה עם נחמה הנדל או שולה חן).
בין הכותבים והמלחינים אשר תרמו שירים רבים לפסטיבל נמנים אהוד מנור, יורם טהרלב, שמרית אור, מוני אמריליו, יאיר רוזנבלום ויעקב הולנדר.
מוזיקאים אשר הרבו לעבד את השירים המשתתפים היו שמעון כהן, אריה לבנון, יצחק גרציאני, אלדד שרים, אלכס וייס וקובי אשרת.

אף על פי ששירים רבים מפסטיבלי הזמר נשכחו במרוצת השנים, רבים אחרים זכו להצלחה גדולה ולגרסאות כיסוי רבות, ומושרים עד היום. במצעדי הפזמונים השנתיים מ - 1960 עד 1980 התברגו כמעט תמיד שירי הפסטיבל במקומות הגבוהים, לרבות "ערב בא", "איילת החן", "על כפיו יביא", "פתאום עכשיו פתאום היום", "סליחות" ו"הללויה", אשר זכו בתואר "שיר השנה" בקול ישראל וברשת ג'.

כמו כן שימש פסטיבל הזמר והפזמון כבסיס לפסטיבלי זמר רבים אחרים בישראל, כדוגמת פסטיבל הזמר המזרחי, פסטיבל הזמר החסידי, פסטיבל שירי הילדים והפסטיגל.
בנוסף, היווה הפסטיבל עבור זמרים ויוצרים רבים "קרש קפיצה" לקריירה מצליחה, ביניהם שלמה ארצי, אשר פתח קריירת סולו ארוכת שנים עם זכייה בפסטיבל 1970. ארצי הוסיף להופיע במספר פסטיבלים בשנים הבאות, ואף זכה פעם נוספת ב - 1974.
דוגמה למלחין שהפסטיבל קידם את הקריירה שלו בצורה משמעותית הוא יעקב הולנדר. שירו הראשון בפסטיבל הזמר היה ב - 1964, "ילדתי אמרי" בביצועם של בני אמדורסקי ונחמה הנדל, שזכה במקום ראשון. שירים נוספים פרי עטו שזכו במקום ראשון בפסטיבלים הם "פתאום עכשיו פתאום היום" בביצוע שלמה ארצי ו"מי יודע כמה" בביצוע מייק בורשטיין.

ב - 1987 נעשה ניסיון להחזיר את פסטיבל הזמר במסגרת אירועי חגיגות הזמר העברי בערד, בהנחייתה של נעמי שמר ובניצוחו של דוד קריבושי.
הניסיון אמנם נכשל, אך השיר אשר זכה באותה שנה, "יונה עם עלה של זית" בביצוע להקת פיקוד דרום והסולנית חיה סמיר, הפך ללהיט. גם בשנים 2000 ו - 2001 נעשה ניסיון להחזיר את הפסטיבל במסגרת אירועי יום העצמאות, אך גם ניסיון זה נכשל.

 

ב - 2004 נעשה ניסיון על ידי חברת קשת לחדש פעם נוספת את מסורת הפסטיבל, הפעם תחת השם "פסטיבל השירים של ישראל".
פסטיבל זה נערך פעמיים עד כה, בדצמבר 2004 עת זכה שי גבסו עם השיר "מישהו גדול", ובמאי 2006, בו זכתה להקת מלכה באיה עם השיר "אם את בעניין".

 

 




פסטיבל נביעות - נואיבה.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

פסטיבל נביעות היה פסטיבל פופ ורוק שהתקיים בנואיבה - סיני, וכונה "וודסטוק הישראלי".
יוזם ומפיק הפסטיבל היה אשר ביטנסקי. במופע נכחו 10,000 איש, כמות קהל גדולה ביותר לאותם ימים.

הפסטיבל התקיים באוקטובר 1978 במהלך חג הסוכות, כחודש לאחר חתימת הסכמי קמפ דייויד, שעה שהיה ברור שסיני לא תישאר בידי ישראל לאורך זמן.
קדם לו פסטיבל קטן יותר באוקטובר 1977 (אותו הנחה אורי זהר, שחזר בתשובה זמן קצר לאחר מכן), אך תחושת הפרידה מסיני משכה קהל רב יותר ואמנים רבים יותר באותה השנה.

במסגרת הפסטיבל הופיעו אמני הרוק הגדולים ביותר בישראל של התקופה, באווירה חופשית ומשוחררת של "סקס, סמים ורוקנרול".

בין האמנים הופיעו צביקה פיק, חנן יובל, גרי אקשטיין, שלום חנוך ("סוף עונת התפוזים", "לא יודע איך לומר לך"), דייוויד ברוזה ("שיר אהבה בדואי", "יהיה טוב"), מתי כספי, קורין אלאל, מיקי גבריאלוב, יהודית רביץ, דני ליטני, יגאל בשן, דפנה ארמוני להקת גן עדן ודורי בן זאב, שגם הנחה.




פסטיבל שירי הילדיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 


פסטיבל שירי הילדים היה פסטיבל של תחרות שירים לילדים, שהתקיים בישראל בשנות ה-70 וה-80 .
הוגי הרעיון יוזמי ומפיקי הפסטיבל היו: ראובן גרוס, אלכס ברנע ואשת יחסי הציבור מירי בן יוסף. הפסטיבל התחיל את דרכו בחנוכה בשנת 1970.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

השיר הזוכה בפסטיבל זה הוא "למה ככה" בביצוע אבי טולדנו ועירית ענבי. עירית ענבי בת ה - 11 נבחרה לשיר את השיר יחד עם טולדנו לאחר שהתגלתה על ידי מירי זכרוני במקהלת הילדים ע"ש "צדיקוב".מקהלת "צדיקוב" ביצעה במסגרת התחרות שני שירים שלא זכו להצלחה ונשכחו במשך השנים.

 

 

מפסטיבל מספר 4 עבר הפסטיבל לידיהם של המפיק והבעלים של חברת התקליטים "ישרדיסק" אבשלום רובין והמפיק אלכס ברנע.בפסטיבל מספר 5 הצטרף בצד המקצועי מפיק התקליטים צביקה כגן שהיה אחראי על ההפקה המוסיקלית של המופע, ההקלטות והפקת התקליט.הוא הפיק 10 פסטיבלים 5-9 13-17 שהיה הפסטיבל האחרון שנערך.


בשנות ה - 70 הפסטיבל היה בשיא הפופולריות שלו והוא הציג מדי שנה בהצלחה רבה בפני אלפי ילדים. המופע שודר מדי שנה בטלוויזיה בשני חלקים זמן קצר אחרי חנוכה, מה שתרם לפופולריות שלו. התחרות הייתה מורכבת משני חלקים: בחלק הראשון ביצעו זמרים מוכרים את שירי הילדים, ובחלק השני ביצעו את אותם שירים ילדים שכונו "ילדי הפסטיבל".

בתחילה היה לפסטיבל מנחה אחד שהציג את השירים בזה אחר זה ובהמשך נכתבו מילות קישור שהרכיבו סיפור מסגרת קצר. מהפסטיבל התשיעי והלאה, סמל האירוע הייתה הבובה "פסטי", עליה נכתב גם שיר שביצעה ילדת הפסטיבל לילך גליקסמן.
ילדים בולטים נוספים שהופיעו על בימת הפסטיבל, היו נועם קניאל ("גלי"), ליאור אלבו ("אב לילדתו אומר", "עודני ילד") ורונן בהונקר ("אמא").

כמה מילדי הפסטיבל זכו להקליט אריכי נגן משלהם. גליקסמן הוציאה שלושה תקליטים: "שירים שאני אוהבת לשיר", "גדלתי בשנה" ו"תקליט מתוק". קניאל, אלבו ובהונקר זכו אף הם להוציא אריך נגן. כמה מילדי הפסטיבל המשיכו בעולם הבידור הישראלי וביניהם אפשר למצוא את מרינה פיינגולד, ליאור אלבו וגם את אילן לייבוביץ' ("נוגה ישנה, שה !") ומומי לוי ("סיבה למסיבה").

ב - 1974 הפסטיבל נערך פעמיים - הן בחג הפסח והן בחנוכה, וזאת בגלל שלאחר מלחמת יום הכיפורים קיומו לא אושר, והוא נערך באביב, אחרי הפרדת הכוחות הישראלים-מצרים.


בשנות ה - 80 חלה ירידה משמעותית בפופולריות של הפסטיבל, בעיקר בגלל שהיו לו כבר מתחרים: השירוויזיון שנערך בשנים 1979- 1982, "פסטיזמר", "פסטיבל שירי משוררים לילדים" שהתפוגגו די מהר והפסטיגל, שנערך מ 1981 עד היום.
ב - 1986 לא נערך פסטיבל שירי ילדים ובמקומו נערך הפסטיבל בצבעים טבעיים.
ב - 1987 הוא התקיים בפעם האחרונה ו"אחיו הקטן", הפסטיגל, ממשיך עד היום. יש הטוענים שהפסטיבל השתייך לימי התום, בו שירי הילדים היו במוקד התחרות עם תפאורה פשוטה וזמרים, לפני עידן הפירוטכניקה, הבמות המסתובבות, הדוגמניות וכוכבי הטלוויזיה המאפיינים את הזמר והבידור לילדים בימינו.

בפסטיבל שירי הילדים הופיעו מיטב האומנים ומיטב היוצרים תרמו לו שירים, בהם עוזי חיטמן, אהוד מנור, שייקה פייקוב ויורם טהרלב.
שירי פסטיבל רבים נהפכו לאהובים ומהווים חלק בלתי נפרד משירי הילדים עד ימינו, ביניהם: "שלום כיתה אלף" (תיקי דיין), "שובי דובי" (האחים והאחיות), "טוליק" (אושיק לוי), "אחותי הקטנה" (יפה ירקוני), "תני לי להחליט" (ג'וזי כץ), "היפו היפי" (מייק בורשטיין), "רציתי שתדע", "שירי ילדות" (עוזי חיטמן), "לבד בקרנבל", "הלילות הקסומים" (נורית גלרון), "ילדיסקו" (שרי), "מר אפצ'י", "ברבאבא" (ציפי שביט), "ילד פלא" (יגאל בשן), "אמת או חובה" (ריקי גל), "המשפחה שלי" (שלמה ניצן), "עודני ילד" (הכל עובר חביבי), "אמא" (שולה חן), "רדיו" (סקסטה), "הסבון בכה מאוד" (צביקה פיק), "חורף", "תנו לגדול בשקט" (גידי גוב), "ילדים טובים ילדים רעים" (יהודית רביץ) ועוד.

 

מהפסטיבל הראשון עד החמישי ניצח על התזמורת שמעון כהן, ומהפסטיבל השביעי עד ה - 15 ניצח יצחק גרציאני. כמחווה לתזמורת ולמנצחה נכתב שיר בפסטיבל התשיעי בביצוע המנחה ציפי שביט, ובו השורה ""תנו כבוד למנצח, זה עם המקל ביד, הוא תמיד המנצח גם כשהוא יוצא מופסד". בשני הפסטיבלים האחרונים (16 ו-17) ניצח על התזמורת רוני וייס.

 

כל פסטיבל הועלה על גבי תקליט בשנה בה הוא התקיים.
בשנות ה - 90 יצא אוסף שירי הפסטיבלים בשלושה תקליטורים וכן ב - 2006 יצא די.וי.די עם מיטב שירי הפסטיבלים.

 

ב - 2007 חזר הפסטיבל ביוזמתו ובניהולו האומנותי של היוצר אבי חן במתכונת חדשה בשם "ילד פלא" - תחרות שירי הילדים של ישראל.
בין המשתתפים בפסטיבל היו :עירית ענבי, דפנה ארמוני, אהרון פררה ואבי דור, רוחמה רז, ציפי שביט, ניקי גולדשטיין, אפרת כהן, גיא הררי, שי רביזדה, עומרי רוטברד, לירז רחמין, מיטל טרבלסי, מרינה פיינגולד ורותי נבון שזכתה במקום הראשון בשירם של חמוטל בן זאב ויורם צדוק ,"הוא יהיה".

 

 השירים הזוכים במקומות הראשונים

פסטיבל

שנה

מקום ראשון

מקום שני

מקום שלישי

1

1970

"למה ככה" - עירית ענבי

"לצבי יש בעיה" -
רבקה מיכאלי

"איך הרתיחה רמית חלב" - שולה חן

2

1971

"אן דן די נו" - יפה ירקוני

"גלי" - רבקה זוהר

"דודה סמנטה" - ציפי שביט

3

1972

"בואו נשיר" - עדנה לב

"אברא קדברא" -
שוקולד מנטה מסטיק

"חג יובל" - אבי טולדנו

4

פסח 1974

"שרה שרה שיר שמח" - שלישיית אף אוזן גרון

"לאסי שובי הביתה"  -
עדנה לב

"חגיגת אביב" -
שוקולד מנטה מסטיק

5

חנוכה 1974

"שובב עם לב זהב" -
ששי קשת

"השמן והרזה" -
דליה פרידלנד

"למה הגדולים לא לומדים מהקטנים" - דודו זכאי

6

1975

"הסעודה של הדובה" -
מירי וחיימון אלגרנטי

"שוקי התוכי" -
האחים והאחיות

"יום הילד" - דודו זכאי

7

1976

"שובי דובי" -
האחים והאחיות

"סיבה למסיבה" -
אלי גורנשטיין

"אבגדה" - ציפי שביט

8

1977

"היפו היפי" -
מייק בורשטיין

"מר אפצ'י" - ציפי שביט

"לארצי יש יום הולדת" -
אלי גורנשטיין

9

1978

"ילדיסקו" - שרי

"ברבאבא" - ציפי שביט

"טוליק" - אושיק לוי

10

1979

"שולם ברוגז" -
מייק בורשטיין

"אמת או חובה" - ריקי גל

"ילד פלא" - יגאל בשן

11

1980

"עודני ילד" -
הכל עובר חביבי

"המשפחה שלי" -
שלמה ניצן

"איפה את עכשיו" -
יגאל בשן ולהקת חטיף

12

1981

"אמא" - שולה חן

"הסבון בכה מאד" - 
צביקה פיק

"עוד ילדה יפה" - תיסלם

13

1982

"שלום על העולם" -
מייק בורשטיין

"לא רוצה לקום בבוקר" -
תיסלם

"חורף" - גידי גוב

14

1983

"ביחד" - אבי טולדנו

"הופה היי" - גידי גוב

"הזמר" - ירדנה ארזי

15

1984

"לא נעצור" - ירדנה ארזי

"אין לי כסף" - גידי גוב

"לאהוב כמו גדול" -
חיים משה

16

1985

"שובי הרמוניקה" - 
ירדנה ארזי

"ילדים טובים ילדים רעים" -
יהודית רביץ

"עם כל החבר'ה" - גידי גוב

17

1987

"בוא נחזור הביתה בשלום" - הופה היי

"אני אוהב אותך יפה שלי" -
יגאל בשן

"זירו נפל מעץ גבוה" - משינה

 




פרדי דורההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

פרדי דורה ז"ל נולד בגרמניה ועלה לארץ בשנת 1949 לאחר מלחמת העולם השנייה במסגרת עליית הנוער, ניצול יחיד ממשפחה בת שבעה אחים ואחיות, שנספתה באושוויץ.

פרדי דורה נחשב לאחד האומנים הפופולריים של המדינה בשנותיה הראשונות, סוף שנות ה-40 ובשנות ה-50.
הוא הביא את ניחוח החוץ לארץ בהעדפתו שירים מצליחים בחו"ל שתורגמו לעברית. הוא היה גם בדחן גדול שידע לספר בדיחות והיה תקופת מה חלק מתאטרון "לי לה לו".
בין השירים ששר היו "אושר", "אב יקר","בובה מקובה", "לילה בהיר".

הוא הופיע בארץ ובחו"ל יחד עם הפסנתרן קורט מאס, הם הופיעו בגרמניה, אוסטריה ושוויץ, ונחלו שם הצלחה גדולה. דורה שר בעברית וגרמנית וחלק מהשירים היו מקוריים.

שנים מספר שימש כקצין בידור של "צים", הוא בידר את הנוסעים כששייט איתם בכל העולם. כשחזר מהים התיישב עם משפחתו בשנת 1956 בנהריה.
בתחילה ניגן והופיע אצל "טוטי לוי" (מלון קרלטן היום), קפה "פינגווין" ולאחר מכן פתח את פונדק פרדי בצומת הרחובות קפלן והרצל. אשתו היתה הברמנית והוא תפקד על תקן טבח מלצר וצוות הבידור.
בתחילת שנות ה-60 העתיק את הפונדק למבנה שבו ניצבים היום "גני לוי", בשנת 1978 נמכר הפונדק.

 

כמיטב המסורת האירופאית הירבה דורה להופיע בבתי קפה בעיר מגוריו, אבל גם בתל אביב ובמקומות אחרים ברחבי הארץ. השירים שהקליט בשנות - 50 היו בעיקר להיטים לועזיים מצליחים, שכאמור תורגמו לעברית, שירים שניתן היה לרקוד לצליליהם במקצב הטנגו, פסדובלה וסמבה. התכנים של רוב שיריו היו רומנטיים, מה שתאם את סגנון שירתו וקולו של דורה.
אחד משיריו המרגשים היה "אב יקר" - על פי שירו של אדי קונסטנטין עם ביתו טניה, אותם שמע דורה בפריז - שאותו ביצע בדואט עם בתו אריאלה. פרדי דורה היה ידוע כזמר עם הפפיון, מעולם לא עלה להופיע ללא פפיון או עניבה.

הלך לעולמו ב- 14/1/2006, בן 84 היה במותו
.

 

 

 

 

 

 

 

 פרדי דורה בשיר "אל ישמרך ממרומים"

 

פרדי דורה בשיר "שלום"




צביקה פיקהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

צביקה פיק נולד ב-3 באוקטובר 1951 בעיר ורוצלב שבפולין כהנריק פיק למשפחת מוזיקאים.

בגיל 5 החל בלימודי מוזיקה קלאסית ולאחר שעלה לארץ, המשיך את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון שברמת גן. בעוד שבבקרים למד לימודים סדירים, תרגל צ'ייקובסקי ובאך, בשעות הערב החזיק גיטרה וקלידים ועמד כבר בגיל 15 על הבמה כגיטריסט, קלידן וזמר בלהקות "טלסטאר", "השמנים והרזים" בהנהגת הסולן עוזי פוקס והבסיסט-המנג'ר, ז'ראר קמינסקי ו"השוקולדה" לאחר שהושפע עמוקות מלהקות הרוק של התקופה כבי ג'יז, הביטלס והרולינג סטונס.

צביקה פיק בשיר "שיער"

צביקה פיק פרץ לתודעת הקהל הישראלית בתחילת שנות השבעים כאשר נבחר לתפקיד ברגר במחזמר "שיער", שבו הפגין את הופעתו החיצונית שנחשבה חריגה בישראל באותה עת, גינוניו הססגוניים והופעתו המינית. דמותו הארוכה (191 ס"מ) והסגפנית, עטורת השיער הארוך והעטופה במלמלות וקטיפות, בנוסח היפי, הדהימה את הקהל, את התקשורת הישראלית ואת עולם הבידור הישראלי, ויצרה סביבו דימוי של מישהו "לא מכאן". על תפקידו במחזמר "שיער" זכה בתואר "שחקן השנה".

בראשית דרכו זכה דווקא ללעג הביקורת אך משהחל להלחין שירים שנחשבו רציניים, ובמיוחד שירי משוררים, כ"נאסף תשרי" (למילותיו של נתן יונתן), החל לזכות באהדת המבקרים.

צביקה פיק בשיר "נאסף תשרי"

בגיל 19, בתחילת 1971 יצא התקליטון הראשון שלו, עם לחניו ל"שני תפוחים" (מילים: אהוד מנור) ו"אני הולך לאן שאן" (מילים: יהונתן גפן) בעיבוד אלכס וייס ובליווי הצ'רצ'ילים. במהלך השנה השלים פיק את אלבום הבכורה שכלל את "אין מדינה לאהבה" (מילים: גפן), "המנהיג" (מילים: מנור), ו"זוהי הדרך שלי" (שכתב מעריץ צעיר של פיק בן 13 בשם מאיר ברקוביץ'). לאלה צורפו הלהיטים "שיער", "אנה אפנה" ו"יש לי חיים". האלבום יצא בתחילת 1972 בחברת "סי-בי-אס" והיו בו מרכיבים אופיינים לפיק: שילוב של פופ קליט עם מעברים רוקיים (עם הצ'רצ'ילים, האריות והבמה החשמלית בליווי) לצד שירים לא רוקיסטיים כמו דואט עם אילנה רובינא. גם פרובוקציה הייתה שם, עם שירים של גפן שנאסרו לשידור בשל מיניות יתירה ("אחד ועוד אחד").
ב-1973, פיק הופיע גם ב פסטיבל הזמר החסידי עם השיר "שמע ישראל" ובאותה שנה גם הלחין את "שושנת פלאים" של שאול טשרניחובסקי.

צביקה פיק בשיר "אהבה בסוף הקיץ" 

 

לאורך שנות השבעים זכה פיק בפרסי פופולריות רבים, ביניהם "אלבום השנה" ו"זמר השנה". בשיא הצלחתו התפרסמה הביוגרפיה "מלאך או שטן" שכתב עליו העיתונאי דודו אורן.

צביקה פיק בשיר "לא אני הוא האיש"

באפריל 1977 הקליט פיק את אחד משיריו המצליחים ביותר, "אהבה בסוף הקיץ", שהפך ללהיט של תקופת החופש הגדול. במקביל, המשיך להלחין שירי משוררים שאחד מהם, "נאסף תשרי" ("מת אב ומת אלול") של נתן יונתן נבחר כ"שיר השנה". באותה שנה גם חזר פיק לבמה ולצידה של תיקי דיין השתתף כשחקן ראשי בסרטו של ג'ורג' עובדיה "בדרנית בחצות". בסרט זה שר פיק שני שירים: הדואט עם דיין "טוב להתאהב", ו"בדרנית בחצות".
באותה שנה יצאו שירי הסרט על גבי תקליט בעיבודו של המוזיקאי קובי אושרת. אחר כך באו הלהיטים: "לגור איתו" (שביצעה ריקי גל בפסקול הסרט "דיזנגוף 99"), "דם חם" (נכתב לזמרת שרי), "מרי לו", "שושנת פלאים", "הרקדן האוטומטי" (דואט עם רותי נבון), "לא אני הוא האיש", "דמדומים", "אני לא יכולה בלעדייך", "בין האצבעות" (לרותי נבון), "אני אוהב אותך לאה", "אין מדינה לאהבה", ואחד הפולחניים מכולם - "מעלה מעלה".


צביקה פיק בשיר "הרקדן האוטומטי"

פיק היה מהאמנים הישראלים הראשונים שזכו לגילויי הערצה קיצוניים בדמות מעריצות ומעריצים היסטריים. התעלפויות בהופעות, מחסומי משטרה, שומרי ראש צמודים בכל אשר הלך.
בשנת 1978 הוציא את האלבום "מוזיקה" אשר מכר למעלה מ-20,000 עותקים בשבוע הראשון והגיע תוך פחות משנה ל-100,000 עותקים. שיא מכירות באותן שנים.

צביקה פיק ערך הופעות יחיד במיטב האולמות בכל רחבי העולם: בקארנגי הול, פלאס דה זר, סנטה מוניקה אודיטוריום, פוייטנבלו הילטון ועוד.
בובת שעווה בדמותו כמלך הפופ הישראלי הונצחה במוזיאון השעווה הישראלי, שכתב עליו עם הצטרפות דמותו למוזיאון: "צביקה פיק נמנה עם המיעוט הנבחר והמצומצם של אישים ישראלים, אשר הגיעו למוזיאון לאחר שעשו להם שם בזכות פועלם האישי בתחום המוזיקה הישראלית".

צביקה פיק בשיר "מסיבת יום שישי"

בשנת 1979 הלחין את המוזיקה לסרט "שלאגר" למילים שכתב אסי דיין, שביים את הסרט. בנוסף לכך, הוא הופיע בסרט בהופעת אורח כאחד המוסכניקים וגם שר בו.

בשנת 1981 הופיע פיק ב פסטיבל שירי הילדים עם השיר "הסבון בכה מאוד", אותו הלחין למילותיה של מרים ילן שטקליס. השיר הגיע למקום השני באותו פסטיבל, ומאז זכה להצלחה רבה ופיק ה?ר?ב??ה לבצעו במופעים שונים.

ב-1991, בעקבות יוזמה של העיתונאים עמית שהם וגיא אסיף, שערכו קודם לכן סדרה של מסיבות "חזרה לשנות השבעים" הופיע ברחבי הארץ עם להקת "נושאי המגבעת" שביצעה את שיריו עם סאונד עדכני ורועש. הופעות אלה זכו להצלחה בקרב קהל צעיר והחזירו את פיק לתודעה הציבורית ולאהבת המבקרים.

המפנה נמשך באירוויזיון 1998. השיר "דיווה", שהלחין פיק לזמרת דנה אינטרנשיונל, זכה במקום הראשון באירוויזיון, והביא לו פרסום עולמי רב. מעבד השיר היה המוזיקאי אלון לוין, אך שמו "נשמט" מרשימת הקרדיטים. ועדת בירור שהקימה אקו"ם אישרה את העניין וקבעה כי לוין זכאי לפחות לחצי מהתמלוגים. לאחר דיונים חוזרים ונשנים תבע לוין את פיק בסוף 2004.

ב-2003 הלחין פיק את שירו של המתמודד האוקראיני אולקסנדר פונומיירוב באירוויזיון, למילים שכתבה מירית שם אור. השיר "Hasta La Vista" הגיע לבסוף למקום ה-14 עם 30 נקודות בלבד.

ב-2005 התמנה לשופט בעונה השלישית של התחרות כוכב נולד, ושימש כשופט בה עד העונה השביעית. באותה שנה הוקרנה בערוץ ביפ תוכנית מציאות אודותיו, אשר שמה נבחר לפי הכינוי שדבק בפיק עוד קודם לכן, "המאסטרו". התוכנית עקבה אחר חייו הפרטיים שלו ושל בת זוגו, שירה מנור. פיק ומנור טענו שההפקה ביימה חלק מהסיטואציות מחייהם באופן לא אמין.

בשנת 2009 הפיק פיק עבור חברת סלקום פרויקט בשם "עשרה לעשר" שבמסגרתו כתב עשרה שירים לעשר זמרות ישראליות, לרבות מאיה בוסקילה, דניאלה פיק, שילה פרבר, אורטל אופק ודנה לפידות, וגם הופיע בתפקיד אורח במיני-סדרה "תמיד אותו חלום" בערוץ הוט 3, סדרה שעלילתה מבוססת על שיריו.

ביולי 2010 הוציא פיק את הלהיט "רוקדים הלילה".

בינואר 2011 הוכרז כזוכה פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי.

 

דיסקוגרפיה:

  • זוהי הדרך שלי (1972)
  • פיק (1973)
  • מה עכשיו? (1974)
  • תקליט מספר 4 (1975)
  • 12 להיטי זהב (1976)
  • בדרנית בחצות (1977)
  • קליידוסקופ (1977)
  • שירי משוררים (1978)
  • מוזיקה (1978)
  • המראה (1980)
  • עכשיו (1982)
  • אוסף פרטי (1983)
  • 15 שנים (1987)
  • צביקה פיק שר חוליו איגלסיאס (1988)
  • לעשות אהבה (1995)
  • הלילה הוא הלילה (2002)



צדוק סבירהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

צדוק סביר נולד ב ? 1935.

 

כישרון הזימרה של סביר התגלה בזמן שירותו בפיקוד צפון ועד מהרה הוא הפך לאחד מהזמרים הפופולריים של סוף שנות ה - 50. הוא הרבה להופיע במועדונים כבדרן חקיין וזמר עד שהחליט לנסות קריירה בינלאומית ועזב את הארץ.
לאחר חוזה של ארבע שנים באירופה חזר ארצה לצורך הקמת משפחה. לאחר הולדת בנו הבכור חתם על חוזה הופעות בן שלוש שנים בארצות הברית ונסע לשם עם משפחתו. לאחר כשלוש וחצי שנים שב ארצה והתקשה להשתלב בתרבות הבידור הארץ, בין השאר מכיוון שנתפס כמי שניסה לעזוב את הארץ, מעשה שלא היה מקובל באותו הזמן.
ב - 1977 נסע שוב לסיבוב הופעות בארצות הברית וחזר לארץ ב - 1979.
ב - 2003 השתתף בסרט דוקומנטרי זהירות מצלמה, תוכנית מציאות בידיונית על תרבות המתיחות בארץ והופיע ב"רק בישראל".
ב - 2007 השתתף כמתחרה בתוכנית הטלוויזיה "הדבר הגדול הבא".

 

אלבומים:

  • "לארצי" הוצאת הד ארצי 1958
  • "בשירי פרנק סינטרה בעברית" הוצאת ליטראון 1958 
  • "משירי החבריא" הוצאת הד ארצי 1960
  • "צדוק סביר עם תזמורת הד ארצי" 1960

 

בין שיריו המפורסמים:

  • "רומיה ויואל"
  • "מלח בודד"
  • "שיר היורד דרומה"
  • "שיר התוכי"



צחי ויעלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

הצמד צחי ויעל היה זוג נשוי שהחל לפעול בשנת 1969

את רוב השיריםהם כתבו בעצמם ( ושרו בליווי גיטרות), וביניהם היו השירים "עוד לפני שאביב", "יכול להיות", "לא לגעת" ו"שלום על ישראל".

הם הקליטו תקליטון שדרים עם השיר המצליח "עוד לפני שאביב", שהיה להיטם הראשון.
בעקבות האלבום חתמה איתם חברת התקליטים סי.בי.אס על חוזה הקלטות. בתקליטון הראשון שלהם שיצא במסגרת החברה היה השיר המצליח "יכול להיות", (שהיה להיטם השני וזכה להצלחה במצעדי הפזמונים) והשיר "לא לגעת", שכתבה ושרה יעל לירון. שיר זה צעד במצעדי הפזמונים במאי 1970.

הצמד הרבה להופיע אז ברחבי הארץ ויצא לסיבובי הופעות גם באירופה ובארצות דרום אמריקה, ושרו גם בשפות נוספות כגון: רוסית, פורטוגזית, אנגלית, צרפתית, ספרדית ויידיש.

אלבומם הבא היה שירי פעוטות לאלבומי אוסף של שירי ילדים.
ב -  1972 הם הקליטו את שירם של דודו ברק ואפי נצר "שלום על ישראל". השיר זכה להצלחה גדולה, והצמד החליט לנסות את מזלו בארצות הברית.

אלבומם השלישי הוקלט באולפני "אלקטריק ליידי" בניו יורק ובו הם ביצעו שירים ידועים כמו "ירושלים של זהב", "בשנה הבאה", "צ'יריבים", "קאזאצ'וק", "שלום על ישראל" ועוד.

בסוף שנות ה -  80 הם חזרו לארץ וניסו לחדש כאן את הקריירה שלהם עם שיר חדש בשם "אינשאללה".
הם לא זכו להצלחה וגם נישואיהם התפרקו ועקב כך התפרק הצמד.




צילה דגןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

צילה דגן נולדה בשם צלינה קויבסקי בפולין ב - 18באוגוסט 1946, משפחתה עלתה לארץ בסוף שנות ה - 50 והתגוררה בנהריה.

בצה"ל שירתה בצוות הוי של הנח"ל, בלהקה שרה לצידה של אופירה גלוסקא את "חורשת האקליפטוס" של נעמי שמר.
עם שחרורה מהצבא הצטרפה ל"להקת פיקוד דיזנגוף", להקה שהתבססה על אופי של להקה צבאית, והורכבה מיוצאי להקות צבאיות וביצעה שירים ומערכונים.
לאחר פרישתה מהרכב זה השתתפה עם דני מסינג ויאיר קלינגר במופע בשם "ייאוש יושב על ספסל", שהיה ערב משירי ז'אק פרוור בתרגומה לעברית של עדה בן נחום.

צילה דגן בשיר "ביתי אל מול גולן"


ב - 1970 הקליטה דגן את אלבומה הראשון, שבו בלטו שיריה של לאה גולדברג ללחניו של דני ליטני וביניהם השירים "ולא היה בינינו אלא זוהר", "נחל שלי" ו"לתמונת אמא".
האלבום כלל גם את השיר "כוכבים בדלי" של עקיבא נוף, שאותו ביצעה בפסטיבל הזמר ב - 1970. בפסטיבל ב - 1971 שרה את שירה של דליה רביקוביץ "חלומות של חושך ואור".
דגן וחבריה למופע "ייאוש יושב על ספסל", המשיכו להקליט שירים תחת השם "הצירוף המקרי", ביניהם השיר "בלדה ללוח השנה" שזכה להצלחה גדולה, הם השתתפו גם ב פסטיבל שירי ילדים הראשון עם השיר "נומי ילדה".
ב - 1974 השתתפה דגן במופע "תפוח זהב", ערב משירי סשה ארגוב, ובו שרה את שירו של אלכסנדר פן "וידוי".
בהמשך הקליטה עם בעלה דאז, השחקן עזרא דגן, שירי ילדים ("בולבול תגיד לי למה") ושירי חגים ("מעשה בלביבות").
דגן הרבתה לשיר שירי משוררים, השתתפה בתוכניות "ערב שירי משוררים" של גלי צה"ל, שבהם ביצעה את "חמדה" של דליה רביקוביץ ו"ערי נעורי" של דוד פוגל.
היא השתתפה בתוכניות רדיו רבות שהופקו על ידי "קול ישראל", כמו "על הדרך עץ עומד", תוכנית שירי יידיש מתורגמים לעברית, תוכנית "שירי הבלקן" ועוד.
ב - 1977 יצא אלבומה השני של דגן, וכלל שירים מקוריים של קרול קינג שתורגמו לעברית, וביצועים לשירים עבריים מוכרים כמו "שיר אהבה ישן" ו"היו לילות".
ב - 1978 הופיעה בתוכנית "ארץ טרופית יפה", שירים ברזילאים מתורגמים, אלבום ומופע בו השתתפו גם מתי כספי,  יהודית רביץ קורין אלאל והפרברים.
בסוף שנות ה - 80 העלתה דגן מופע שכלל כמה ממיטב שיריה, אך היא לא הצליחה לחזור על הצלחות העבר. היא פנתה לעסוק בציור ובאמנות פלסטית.
ב - 2002 יצא אוסף כפול של שיריה. היא הופיעה עם בנה גיא והם החלו לעבוד על אלבום משותף.

דגן מתה ממחלת הסרטן ב - 18 באפריל 2004, בגיל 57.
לאחר מותה יצא לאור האלבום בשם "יין ודבש".


הקלטות שיריה

  • שירי אלכסנדר פן, הקלטת שמע, כל מילות השירים - אלכסנדר פן, עריכה והפקה - נחום היימן, מפיק ראשי של סדרת הנוסטלגיה - איציק אלשייך, מפיק בפועל - איציק רוזן, מבצעים: ליאור ייני, צילה דגן ... [ואחרים] ; חנה רובינא מקריאה, הליקון, תל אביב, 2001.
  • להקת פיקוד דיזנגוף, הקלטת שמע, התיאטרון הצעיר מציג, חברי הלהקה: יהודה ברקן, שלומית נתיב, אריה מוסקונה, צילה דגן, ששי קשת, שרה לפיד, דני קוליש, רויטל שפינדלר, יוסף סוויה, במאי - דני ליטאי, הנהלה מוזיקלית ועיבודים - יאיר רוזנבלום, מפיקה ראשית - שרון לוי, הד ארצי, 2004.
  • האוסף, הקלטת שמע, צילה דגן, רעיון, תחקיר, איסוף, עריכה והפקה - אילן בן-שחר, ייעוץ - עמירם הר אבן, מפיק אחראי - חיים שמש, אן. אם. אס, ראשון לציון, 2002.








 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.