חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 155 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

רביעיית מועדון התיאטרון
שתף 

הלהקה הוקמה בשנת 1957 ביוזמת הבמאי יוסף מילוא.

בתוכניותם השנייה ב - 1963, לקחו אותם תחת חסותם הפזמונאי והמפיק חיים חפר ודן בן אמוץ, על מנת שיופיעו במועדון "החמאם" ביפו.
חיים חפר גם כתב רבים משירי הרביעיה, בהם "זאת מרחוב פנורמה", "כבוד עצמי", "אין כמו יפו בלילות" וכן את השיר "איך הפשפש עלה למעלה".

הלהקה הוציאה שני תקליטים והופיעה עם חומרים של בן אמוץ, חפר, דן אלמגור ואחרים.
עוד שיר מפורסם שלה היה "גוי של שבת", הידוע בזכות השורה "ג'וני איז א-גוי פור מי".
הלהקה לא התפרקה רשמית מעולם, וחזרה להופיע בהרכבים שונים אף אחרי מותו של שמעון בר.

     

חברי הרביעייה היו:

  • שמעון בר
  • גדעון זינגר
  • יענקלה בן סירא
  • ראובן שפר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




רבקה זהר
שתף 

 רבקה זוהר נולדה ב - 3 ביוני 1948 למשפחת זינתי אחרת מרבאט שבמרוקו ושבניה הגיעו לחיפה באמצע המאה ה - 19. היא גדלה בעכו.

בצבא שירתה בלהקת חיל הים והייתה הסולנית של הלהקה בתוכניתה "וביום השלישי".
התבלטה כסולנית במסגרת הלהקה עם השיר "מה אברך" (אותו כתבה רחל שפירא), שהפך לשיר זיכרון ידוע.
ב - 1969 השתתפה במופע מיוחד של שירי נתן אלתרמן שנקרא צץ וצצה. אלתרמן כתב לה במיוחד שני להיטים גדולים "אוריאנה" (ללחן של יאיר רוזנבלום) וכן את "זמר שלוש התשובות".
ב - 1969 השתתפה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "על כפיו יביא" (טהרלב / רוזנבלום). השיר הגיע רק למקום הרביעי, למרות מחיאות הכפיים הסוערות ואהדת הקהל.
מאוחר יותר התפרסם שיר זה יותר מכל שיר אחר באותו פסטיבל, היה לאחד מלהיטיה הגדולים, ואף זכה בתואר "שיר השנה" במצעד השנתי של קול ישראל. זוהר זכתה פעמיים בתואר "זמרת השנה" ברדיו ובפרס "כינור דוד".

אחד מלהיטיה הגדולים בשנות ה - 70 היה "רבי עקיבא" (על פי מילים של דליה רביקוביץ בהשראת "ספר האגדה" של ביאליק) וכן "בן יפה נולד" ו"הבית ליד המסילה" למילותיו של אהוד מנור וללחן של נורית הירש.

רבקה זהר בשיר "בן יפה נולד"

לאחר 12 שנות העדרות מהארץ חזרה להשתתף בפסטיגל 1985, שם זכתה במקום הראשון עם השיר "הדרך אל הכפר" (מילים: יורם טהרלב לחן: נורית הירש).
 ב - 1986 זכתה פעם נוספת בפסטיגל, עם שיר נוסף שכתבו טהרלב והירש, "חלקת אלוהים". שני השירים הופיעו באלבומה "עבריה" שיצא ב - 1987, ובו בלט גם השיר "הלאה".
תקליטוריה החדשים, האלבום "חסד מופלא" והסינגלים: "ידידיי", "כלת מלך" ו"אוהבת אתך", הם ביצועים לשיריו של בעלה שלמה קאלו.
בספטמבר 2005, אחרי 14 שנים שבהן לא עלתה על במה, שבה אליה זוהר-קאלו באופן חד פעמי, וביצעה את שירו של קאלו, "כלת מלך" בכנס חיל הים לדורותיו.
בראשית 2007 פירסמה את ספרה הראשון, האוטוביוגרפיה "עץ הזית".
בספטמבר 2007 שבה זוהר לבמה בהופעה חד פעמית במסגרת פסטיבל ראשון לציון לזמר עברי.

 

רבקה זהר בשיר "הדרך אל הכפר"




רבקה מיכאלי
שתף 

רבקה מיכאלי נולדה ב - 14 באפריל 1938 בירושלים.

מיכאלי החלה לשדר ברדיו בשנת 1952, כשהייתה בת 14 בלבד, במסגרת תוכניות הילדים של "קול ישראל".
היא שרתה בגלי צה"ל, ולאחר מכן שידרה במשך שנים רבות תוכניות שונות ב"קול ישראל", ביניהן תוכניות הייעוץ והפנאי "ביקור בית", "מה היה לנו שם" ו"תפוח ועץ".

בשנות השישים הופיעה מיכאלי בתוכניות הבידור של "בנות מועדון התיאטרון" ב
חיפה, אז גילה אותה יוסי בנאי והעלה איתה ב - 1964 את תוכנית הבידור "ילדות קשה".
ב - 
1969 השתתפה בסרט הקולנוע המצליח של אפרים קישון שהיה מועמד לפרס גלובוס הזהב האמריקאי "תעלת בלאומילך" לצד שייקה אופיר.
ב -
1970 השתתפה בפסטיבל שירי הילדים שנערך לראשונה וזכתה במקום השני עם השיר "לצבי יש בעיה".
ב -
1972 השתתפה בסרט נוסף בשם "סלומוניקו" לצד טוביה צפיר.
ב - 
1975 החלה להופיע בתוכנית הטלוויזיה הסאטירית "ניקוי ראש" לצד דובי גל, ספי ריבלין ובדרנים אחרים. ב"ניקוי ראש" בלטה מיכאלי בכישרון המשחק הקומי שלה, אף בקטגוריית החיקויים, כאשר חיקויה של גולדה מאיר בלט מבין הדמויות הרבות בתוכנית. "ניקוי ראש", שזכתה לפופולריות רבה, ביססה את מעמדה כקומיקאית וכבדרנית, והיא המשיכה להופיע במופעי בידור, לבד ועם אחרים (ראו להלן).
באותה שנה השתתפה בסרטו של אסי דיין "
יופי של צרות" לצד זאב רווח.
בשנים 1971 - 1982 הנחתה את
פסטיבל הזמר המזרחי
ובשנים 1972 - 1980 הנחתה את
פסטיבל הזמר העברי המפורסם, בזכותם נצרבה בתודעה של רבים כמנחה הקבועה של תחרויות הזמר.
ב -
1980 שיחקה בסרט נוסף של דיין, "מלך ליום אחד", והתארחה פעמיים בסדרה הקומית "קרובים קרובים".
ב - 1984 שיחקה לצד יובל בנאי בסרט "
מכת שמש", והנחתה בפסטיבל שירי הילדים לצד גידי גוב והתחרתה עם השיר "ילד טוב של אמא" שזכה במקום השמיני.
במהלך שנות ה-80 ותחילת ה-90 ביססה מיכאלי את מעמדה כמנחת טלוויזיה, כשהנחתה את התוכניות "
סיבה למסיבה" ו"סופשבוע" של הערוץ הראשון. אלו היו תוכניות הבידור המרכזיות של הטלוויזיה הישראלית בימי הערוץ היחיד ומיכאלי נחשבה אז למלכת תוכניות האירוח. במיוחד היא זכורה בחיקויים שביצעה עם טוביה צפיר ובהצגת הפינה הקומית של שלמה ניצן.
כמו כן הגישה פינה היתולית בתוכנית ההומור "
זהו זה",
ב - 1994 הנחתה את התוכנית "מסיבת גן"
והנחתה פעמיים (ב - 1986 ו - 1988) את תחרות הקדם אירוויזיון.
ב - 1988 השתתפה בסרטו של דובי גל "מלך הסלים"
וב - 1992 זכתה לביקורות משבחות כששיחקה תפקיד דרמטי של אם לבן חולה איידס בסרטו של עמוס גוטמן, "חסד מופלא", שהשתתף בפסטיבלים שונים בעולם.
ב - 1995 סיימה 39 שנות עבודה ברדיו,לאחר שפוטרה מ"קול ישראל" עם מגישים ותיקים אחרים.
היא החלה להנחות את תוכנית הבידור של ערוץ 2 "בליינד-דייט"
ב - 1995 הוקדשה למיכאלי התוכנית "חיים שכאלה",
ב - 1996, ולאחר מכן החלה להנחות את תוכנית הבוקר של שידורי קשת.
ב - 1998 שיחקה לצד אלון אבוטבול בסרטו הקצר של דובר קוסאשווילי "עם חוקים" שהשתתף בפסטיבל ירושלים ופסטיבל קאן.
בשנות האלפיים ביססה מיכאלי את מעמדה כשחקנית דרמטית,כששיחקה בסרטים "קדוש" של עמוס גיתאי (1999),
ב - 2001 שיחקה לצדו של  אסי דיין בסרט "זמזום".
ב - 2003 שיחקה בסרט הדרמה "חיים זה חיים" לצד משה איבגי.
ב - 2005 שיחקה בסרט "מוכרחים להיות שמח",עליו זכתה בפרס אופיר על שחקנית משנה.
כמו כן שיחקה תפקידי אורח בסדרות הדרמה "בנות בראון", "שבתות וחגים" וב"החיים זה לא הכל". ב -  2005 שיחקה בטלנובלה "פיק אפ" בתור עדה פסקל האם המרשעת של ברוריה (אוולין הגואל).
ב - 2006 החלה להנחות,יחד עם גלי עטרי ומנחות נוספות את תוכנית הפאנל "בנות" בערוץ 3 בכבלים.
מיכאלי ידועה בזכות תוכניות הבידור והמופעים שהשתתפה בהם ביניהם שני מופעים עם
יוסי בנאי, "ילדות קשה" (1964) ו"נישואין נוסח גירושין" (1973), מופע עם טוביה צפיר בשם "יורדים על השבוע" ובזכות מופעי היחיד המפורסמים שלה, בהם "מחברות החשק", "שעות נוספות" "בת 26" ו - "בת 26 פעם שנייה".
במופעים אלו ביצעה מיכאלי מספר שירים הומוריסטיים שמפורסמים עד היום ("יוסף ג'ון רבקה ג'ון", "בת 26", "בנימין זאב" ועוד).

 

 

 

 

 

 

 

 

 


כמו כן הקליטה מספר תקליטי ילדים מצליחים ואת הלהיט "אין לי רגע דל" שחיברה חברתה הטובה נעמי שמר.
היא השתתפה בהצגות "אדם הוא אדם", "לבלוב האהבה", "זוג משמיים", "הדוד מקייפטאון", "אולפן למתחילים", "מכתבי אהבה", "המקרה המוזר", "נתניה" ו"אישה בעל בית" בתיאטרוני הקאמרי והבימה.
ב - 2006 הוקדשה לה התוכנית "גריל" בהשתתפות קומיקאים שונים.

רבקה מיכאלי בשיר "אין לי רגע דל"




רבקה רז
שתף 

רבקה רז - ילידת ירושלים הייתה אחת מכוכבות המחזמר הגדולות ביותר שפעלו בארץ מאז אמצע שנות ה - 60.

בשנת 1964 שחקה את דמותה של ליזה דוליטל, גיבורת "גבירתי הנאווה", עם שייקה אופיר ובומבה צור.
בשנת 1965 שחקה במחזמר "המלך ואני" לצידו של אריק לביא, ובשנת 1966 שחקה במחזמר "אוליבר" בתיאטרון "הבימה", לצידו של שרגא פרידמן.

באמצע שנות ה -  60 היא הקליטה בחברת "ישראפון" תקליטון, שכלל ארבעה שירים בליווי תזמורת הבידור של "קול ישראל", עם השיר "הצריף הקטן", שהפך ללהיט, ו"לילה בעשן".
רבקה רז הקליטה גם גירסאות בעברית לשירי הסרט "צלילי המוסיקה", שהופיעו מעל גבי אלבום.

ב - 1966 היא הקליטה בניו יורק את האלבום תמיד, ובו משיריהם של סשה ארגוב, מרדכי זעירא, נעמי שמר ושלמה ארצי.


ב -  1970 היא כיכבה בהצגה המוסיקלית "בוסתן ספרדי" מאת יצחק נבון, שהועלתה ב"תיאטרון בימות" בבימויו של יוסף מילוא (שזכתה להצלחה עצומה).עם הרומנסות כמו "היסמין", "נאני נאני" ו"או סה סה".
ב - 1978 השתתפה במופע "חזרה כללית" שיצא גם כאלבום.
ב -  1980 היא שיחקה בהצגה "מלך מרוקאי" מאת גבריאל בן-שמחון, שהועלתה ב"הבימה, ובמופע "כל הסיפורים מתחילים בכפר קטן", ביחד עם דן אלמגור ואריק לביא, שאיתו גם הקליטה את שיר הנושא.

בתחילת שנות ה -  90 היא הקליטה בארה"ב אלבום של גרסאות חדשות לשירים בעברית, שרובם הולחנו על ידי סשה ארגוב. לקראת סוף העשור (1998) היא שבה לארץ כדי לככב במחזמר "כנר על הגג", שהועלה כאן בפעם השלישית בתפקיד גולדה, אשתו של טוביה החולב.

ב - 2001 היא הקליטה בהפקה עצמית את האלבום ברודווי ובו שירים ממחזות זמר ידועים, כמו: "קברט", "חתולים" ו"עלובי החיים" בתירגום אהוד מנור, דן אלמגור, חיים קינן, רבקה משולח ועמוס אטינגר.




רדיו רמאללה.
שתף 
 

רדיו רמאללה היה כינוי לתחנת רדיו ירדנית שמשדריה שידרו מרמאללה משנת 1948 עד 1967,  והייתה פופולארית מאוד קרב הנוער בישראל בשנות השישים.

שמה הרשמי של התחנה היה "תחנת השידור של ירושלים הערבית".
התחנה המשיכה למעשה את השידורים של "קול ירושלים", תחנת הרדיו של המנדט הבריטי שהפסיקה לשדר בתום המנדט. התחנה שידרה באמצעות מתקני השידור המנדטוריים שנשארו ברמאללה וכן באותו התדר של רשת השידורים באנגלית וערבית (
PBS 1). רדיו רמאללה המשיך לשדר בשפות הערבית והאנגלית, בשידורים בשפה האנגלית בלטה במיוחד העדכניות במוזיקה פופולארית ושידורם של הלהיטים האחרונים.
השם "רדיו רמאללה" הוא המצאה ישראלית והתחנה לא הציגה עצמה בשם זה. על הסקאלה של
מקלטי הרדיו הישראליים היה כתוב
Ramallah, והשידור נקלט בתדר 677 קילוהרץ, באורך גל 443 מטר.

 

בתחילת שנות השישים, היו בין בני הנוער בישראל כאלה שמצאו בשידורי תחנת רדיו רמאללה רוח אחרת, שונה לגמרי מזו ששררה בשידורי קול ישראל באותה תקופה. כדבריו של יעקב גלעד:
"... רבים מבני הדור שלי בשנות השישים מצאו בתחנה אי של שפיות בים של שירים מגויסים ולהקות צבאיות ברדיו הישראלי. שירים שלא היה בהם זכר למהפכה התרבותית ששטפה את כל העולם המערבי באותה תקופה...". 

 

בקול ישראל שודרו בזמנים ההם בעיקר שירי הלהקות הצבאיות וממשיכי דרכן כמו בצל ירוק, התרנגולים ושלישיית גשר הירקון. לעומתם, החלה להתפתח במדינות המערב בתקופה זו מוזיקת הפופ במקביל למהפכת הרוק'נרול שהחלה בשנות החמישים, ובתחנות הרדיו בישראל היה הד חלש מאוד למהפכות אלו במוזיקה. בישראל של שנות השישים היו ניסיונות של הממסד לעמוד כחומה בצורה נגד אותה "רוח מסוכנת" העלולה לקלקל את בני הנוער, ביטוי לכך היה ביטול הביקור המתוכנן של הביטלס בארץ ב - 1965 (יש גרסאות שונות על נסיבות ביטול הביקור, אך סגן שר החינוך, אהרן ידלין, נימק זאת במליאת הכנסת: "ברמה אמנותית נמוכה של האלילים הצעירים, ובכך שהם גורמים להתפרצויות היסטריות המצריכות גיוס כוחות משטרה"). הפופולאריות של רדיו רמאללה הייתה בין הגורמים לשינוי תכני השידור ב קול ישראל ובמיוחד בגל הקל (כיום: רשת ב'), שהחלו להשמיע יותר ויותר מוזיקה קלה .

התחנה פעלה עד כיבוש העיר רמאללה בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. אז חדלה התחנה לפעול והמשדרים הועברו לשימוש קול ישראל. חלק ניכר מהציוד של התחנה הועבר לשימוש גלי צה"ל.


רדיו רמאללה התפרסם בקרב תושבי ישראל בזכות תוכניות הבידור שלו, שהקדישו מקום נרחב לשירים לועזיים שהחלו להיות פופולאריים באותה תקופה, ובוצעו בידי האלילים המוזיקליים כמו הביטלס, אלביס פרסלי, קליף ריצ'רד, אדאמו, בובי סולו, ג'יליולה צ'ינקווטי, ואחרים. באותם ימים מיעטו תחנות הרדיו הישראליות לשדר מוזיקה קלה מתוצרת מדינות זרות, למרות הדרישה המוגברת של בני הנוער דווקא למוזיקה זו.

 

בין התוכניות המוכרות של רדיו רמאללה היו תוכניות המוזיקה "כבקשתך" של ימי שלישי, ומצעד הפזמונים הלועזי ששודר בשבת. אך ככל הנראה שיעור ההאזנה הגבוה ביותר נרשם בלילה שבין חמישי לשישי, אז  הגישה הקריינית איידה חדאר תוכנית מוזיקה אשר כללה להיטים לועזיים פופולאריים ביותר, בעיקר שירי אהבה, ובקולה המיוחד שנשמע לוחש, נהגה להציג כל שיר ואף להקריא תרגום בערבית לשורות מהשיר. תוכנית זו הייתה פופולארית בקרב רבים מתושבי הארץ, והיא זו המוזכרת בשירו של יהודה פוליקר "רדיו רמאללה" (ראו להלן).

 

 

 

רדיו רמאללה בספרות

 

"... אחר-כך, בשמונה בבוקר, בא אפנדי ישיש ובידו מקלט-טרנזיסטור... ובינתיים הגיש רדיו רמאללה מחרוזת של פזמונים אמריקניים אל כף-ידו. אחרון חביב נתנה התחנה את הפרועה שבמנגינות, איזה ג'אז ערירי עד כלות הנפש. פעמוני הכנסיות ליוו?‏ את היבבה..."

 בסיפור "קודם זמנו" מתוך ספרו של עמוס עוז, "ארצות התן", עמ' 64 .

 

ובספרו של יהושע קנז, "התגנבות יחידים" ? עמ' 120 - 121 :
 "...חנן קיווה כי הרדיו יהיה מכוון שם לתחנת רמאללה, שכל מוצאי שבת משמיעים בה את ה"היט פ??‏אר?יד". ... מיכה הטיפש הכריז בחיתוך דיבורו האנגלי של הקריין הערבי: "ד?‏ה בררררו?‏דק?‏סטינג ס?‏ררררו?יס או?‏ף דה ה?‏אש??‏מיייט קינגדו?‏ם אוף ג'ו?‏ררררד?‏ן..." לשמחת לבם של חבריו, כולם חסידים מושבעים של תחנת הרדיו הזאת. 

 

וכך בספרו של אמנון דנקנר, "ימיו ולילותיו של הדודה אווה"  עמ' 424 :
 " ...ואני הדלקתי את הרדיו בקולי קולות ובדיוק הייתה התוכנית כבקשתך ב"רדיו רמאללה" ושרנו יחד עם הרדיו את "מיי ליטל רנאוויי", ודודיק ידע לעלות עם הקול שלו הכי גבוה בעולם ולא לשבור את הקול בקטע של היללה של דל שאנון ומחאנו כפיים ושרנו את "ליטל דרלינג" ואת "היט דה רוד ג'ק..."

 

 

 

רדיו רמאללה במוזיקה

 

המוזיקאי רמי פורטיס סיפר על שנות נעוריו:
 "...סבתא שלי מהצד העיראקי גרה לידנו... כמה שנים אחר כך, הסבתא הזו והסבתא השנייה - שהיא בכלל איטלקייה - עברו לגור איתנו. זו שמעה אום כולתום, השנייה ורדי ואני באמצע ברחתי לרדיו רמאללה, לשמוע אנגלית..." 

מעריב", 6.10.2006

 

השיר "רדיו רמאללה" ? יהודה פוליקר

השיר רדיו רמאללה שהולחן ובוצע על ידי יהודה פוליקר בשנת 1988 נפתח במנגינה אוריינטלית וממשיך במקצב של רוק, מתאר פצוע כשהוא הוזה בבית החולים ונזכר בליילה הקריינית האהובה. יש בשיר געגועים לימים של אמצע שנות השישים, לקולה המלחשש והמנחם של ליילה וכן לשידורי רדיו רמאללה שנקטעו בבת אחת עם כיבושה של רמאללה במלחמת ששת הימים. את המילים לשיר כתב יעקב גלעד בהשראת מנגינה חדשה שהשמיע לו יהודה פוליקר.

 

יהודה פוליקר שר על "רדיו רמאללה" (י. גלעד / י. פוליקר):
"...רדיו רמאללה לילה ולילה / זה קולה המלחשש מקשקש וכובש 1965... / רדיו רמאללה לילה ולילה / יום יבוא נפגש, ניזכר נתרגש / איך היה ב 65'...".

 

 

רדיו רמאללה - רטרו

כארבעים שנה לאחר שנפסקו שידורי התחנה הירדנית, נתנו חלק מאמצעי התקשורת בישראל את הכינוי "רדיו רמאללה" לתחנת הרדיו "Ram FM" ששידרה באנגלית מאולפנים ברמאללה ובירושלים. התחנה, שנפתחה ב-2007 ביוזמת איש העסקים הדרום אפריקני איזי קירש, שידרה בעיקר מוזיקה ופנתה לקהל מאזינים בישראל וברשות הפלסטינית. תחנת Ram FM נסגרה ב-2008 מחוסר תקציב.

 




רומן שרון
שתף 

 

רומן שרון ז"ל נולד בוורשה שבפולין ב- 5 בפברואר 1951 לרודולף וכריסטינה-סטפה בשם רומן צ'רנר. כשהיה בן חמש שנים עלה עם משפחתו לישראל. המשפחה קבעה את מושבה בחולון. כדי לסייע בכלכלת המשפחה, החל להופיע כשוליית-קוסם לצדו של אביו כבר מגיל תשע. באותן שנים התחיל גם לשיר ולמד לנגן בגיטרה בקונסרבטוריון למוזיקה בתל אביב, בעידודה של הזמרת רחל אטאס.

שרון גויס לצה"ל במחצית פברואר 1969, ושירת בלהקת חיל התותחנים, שם שימש גם כסולן. הוא נחשב לאחד הכוכבים הגדולים שיצאו מהלהקות הצבאיות בתחילת שנות ה-70.

בפברואר 1972, משסיים את שירות החובה שלו, פתח שרון בקריירה של זמר. הוא השתתף בפסטיבלים, הוציא תקליט שנקרא בפשטות "רומן שרון" (שהוא למעשה אלבום הסולו היחיד שלו), והשתתף וכיכב בהצגה המוזיקלית "לילי גם" לצד מרגלית צנעני ויזהר כהן בתיאטרון חיפה. לשרון צפוי היה עתיד מזהיר.

במלחמת יום הכיפורים הצטרף ללהקת הווי של צה"ל והופיע עמה ביחידות שונות. ביום 6 בפברואר 1974 בהיותו באזור בלוזה שבסיני, בדרכו למסיבה ביחידה צבאית אחרי אחת ההופעות, נהרג שרון בתאונת דרכים. הוא הובא לקבורה בחלקה הצבאית של בית העלמין קריית שאול.

 

בשנת 2001, הוציא אילן בן שחר אוסף כפול לזכרו. האוסף, שכלל גם בונוסים (חוץ מתקליטון בו הוא מבצע גרסאות כיסוי לשירי כוורת) כלל שיר בשם "נשארה לי מנגינה" (שייתכן שלא הספיק להקליט) שביצעו להקת האחים והאחיות.




רותי נבון
שתף 


רותי נבון נולדה ב - 1951.

את שירותה הצבאי היא עשתה בצוות הווי פיקוד הדרכה בתוכנית שמח בלב (1971), ובלטה בשירים "איש קטן" וכל מה שרציתי.
כוכב הלהקה יוני נמרי הפך לבן זוגה לתקופה זו. כבר אז ניתן היה להתרשם מקולה הייחודי ומההגשה המרשימה עתירת האנרגיה של נבון.
ב - 1972 עם שחרורה מהצבא, היא השתתפה במחזמר "אל תקרא לי שחור"שעסק בהפליית האפרו-אמריקאים בארצות הברית, לצידם של עוזי פוקס, דודו זר, אברהם פררה ועוד.
הפקה זו נחלה הצלחה רבה, ונבון ביצעה בה את השירים שלגיה ו"בסי סמית" ובלטה בשירים כמו "יום יבוא" ו"קליפסו בשחור לבן".
בעקבות הפקה זו נבון זכתה לפופולריות רבה והחלה לפתח קריירה עצמאית.
ב - 1973 היא הקליטה את "בין האצבעות" שהלחין עבורה צביקה פיק במיוחד.
היא גם ביצעה איתו את הדואט "הרקדן האוטומטי".
באותה השנה היא הייתה אמורה להופיע בפסטיבל הזמר והפזמון ולבצע את השיר "נצח ישראל לא ישקר" העוסק בגיבוריו של ארגון ניל"י. זמן קצר לפני הפסטיבל נפצעה נבון בתאונת דרכים ולא זכתה להופיע בפסטיבל. את השיר ביצעו באותו הערב שתי השלישיות שהיו אמורות ללוות אותה "שוקולד מנטה מסטיק" ו"אף אוזן גרון", אך בתקליט של הפסטיבל נבון היא המבצעת הראשית.
לאחר הפסטיבל ניסתה נבון את מזלה בארצות הברית, אך חזרה במהרה לישראל. היא המשיכה להקליט בארץ שירים שהפכו ללהיטי ענק כמו "גשם בעיתו" ו"חשמל בכפות ידיך", והשתתפה בפסטיבל שירי ירושלים בשיר "על חומותיך ירושלים" שהלחינה נורית הירש למילים מתוך המקורות.
ב - 1974 הוציאה נבון את אלבומה הראשון שאיגד כמה מלהיטיה הראשונים לצד שירים כמו "אולי מחר", "רוצה ולא מוצאת" ו"אנחנו רק שניים", ושני שירים באנגלית שהקליטה כסקיצות לנסיעה לארצות הברית.
באותה השנה היא הקליטה את שירו של חיים נחמן ביאליק "שבת המלכה" לאלבום ותוכנית טלוויזיה שהוקדשו לשיריו. נבון החלה שוב לנסות את מזלה מעבר לים, וחילקה את זמנה בין ישראל ובין הופעות בפני קהילות יהודיות בחו"ל. היא הצטרפה לצוות התוכנית "ראש כרוב" וביצעה במסגרת זו שירים מתורגמים כמו על גג העולם ומנגינה היא שמש.
בסוף שנות השבעים היא הופיעה בפסטיבל נביעות (בנואיבה) ובשירוויזיון.
ב -  2001 חזרה נבון חזרה לארץ מארה"ב וחידשה את "פרחים בקנה" כשיר הנושא לסדרת הטלוויזיה התיעודית "ירוקות" שעסקה בטירוניות במחנה שמונים.
ב - 2002 היא ביצעה מופע במסגרת פסטיבל ג'אז בים האדום באילת, שם שרה חלק מלהיטיה הישנים ושירי ג'אז באנגלית. המופע נקרא "במסע אל עצמי" ותועד בדיסק הנושא את אותו השם. מופע זה הוכיח כי כוחה של נבון כזמרת עדיין במותניה, והיא לא איבדה מיכולותיה הווקליות ונוכחותה הבימתית.
ב - 2003 נבון שיחקה בהצגה "ינשופים" של תיאטרון באר שבע, והקליטה את הדואט "תיגע בי" עם יגאל בשן.
ב - 2005 היא השתתפה במחזמר צלילי המוזיקה בתפקיד אם המנזר.
ב - 2006 היא יצאה למסע הופעות שכלל גם את ירדנה ארזי, אילנית, מרגלית צנעני ושלומית אהרון בפני קהילות יהודיות בקנדה ובארצות הברית.
ב - 2007 השתתפה בהקלטת השיר "רוח האדם", (מילים ולחן של: סי היימן וסיני מיתקי) יחד עם אמנים רבים, להגברת המודעות לשיקום נפגעי נפש - דרך עמותת אנוש .
בחנוכה של אותה שנה, השתתפה בפסטיבל שירי הילדים "ילד פלא" וזכתה במקום הראשון עם השיר "הוא יהיה" שכתבה חמוטל בן-זאב והלחין יורם צדוק.




רחל אטאס
שתף 

רחל אטאס נולדה בתל אביב ב - 24 ביולי 1934.

בשנות השישים לקחה חלק בהצגות בתפקידים שונים. אז הוקם התיאטרון הסאטירי "סמבטיון", שם בלטה לצידם של אריק איינשטיין ,יוסי פרוסט ומרדכי בן-זאב.
היא לרוב זכורה בזכות להיטיה "חיימקה שלי" ו"טנגו כפר סבא" שאת לחניהם כתב משה וילנסקי, השיר שביצעה - "בן החוג הנוצץ" - נודע במיוחד בזכות המלה "שתתפוצץ..." אותה הגתה בצורה ייחודית לה.

 רחל אטאס בשיר "חיימקה שלי"

ב - 1964 השתתפה בהצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בתיאטרון "הקאמרי" שכתב נתן אלתרמן על-פי סמי גרונמן למוזיקה של אלכסנדר ארגוב, שם גילמה את דמותה של הפילגש המצריה של שלמה המלך. התבלטה בשירים "שיר המצרייה", "שערורייה כזאת", "שיר המריבה" אותו ביצעה כדואט עם יונה עטרי ו"שמש מוף" אשר נכתב במיוחד בשבילה ע"י אלתרמן.

היא השתתפה גם בהצגות נוספות כמו "זעקי ארץ אהובה" שהועלתה בתיאטרון "הבימה", "משלי ערב" שהייתה להצגה הראשונה שהועלתה בתיאטרון החמאם,"פישקה החיגר","חכמי חלם", "כמו ציפורים", "משחקי הפיג'מה" ועוד. השתתפה במופע "תל אביב הקטנה" שהועלה ע"י צוות החמאם, הנחתה את המופע "היו היו זמנים" שזכה להצלחה רבה, וכן לקחה חלק באופרטה הישראלית הראשונה "שולמית" שהועלתה בתיאטרון "דו, רה, מי".

בעלה הוא שחקן תיאטרון הבימה דוד ברוך ובתה היא השחקנית אורית שחם, לצידם שחקה בהצגה מוזיקלית לילדים שהועלתה בשנות השבעים "עלילות פתי מאמין לכל דבר" שכתב בעלה של אורית גידי שחם, ולאחר מכן הרביעייה העלתה ביחד את הצגת הבידור "שיגעון של משפחה" שכתב גם כן גידי.

רחל אטאס השתתפה גם במספר סרטי קולנוע, בין היתר ב"נס בעיירה", סרט שהתבסס על סיפורים מאת שלום עליכם, "רק בלירה" ו
"חמש חמש", שהתבסס על מחזמר משנות החמישים.
הרבה זוכרים אותה מתוכנית הטלוויזיה משנות ה - 70 "שכונת חיים", שם שיחקה בתפקיד של אמא של יוני.
אטאס מוכרת גם בזכות עבודתה כמדבבת בסרטים מצוירים, בין השאר את דמותה של אורסולה, המכשפה מ"בת הים הקטנה", גברת תיון מ"היפה והחיה" והמלכה הרעה ב"אליסה בארץ הפלאות".
הרבה מתפקידיה של אטאס היו תפקידי משנה, אך הודות לנוכחותה הבימתית וקולה הרועם והחם שנוסף לו אלמנט של "שואו", היא זכורה על ידי רבים כאחת הדמויות המיוחדות של הבמה והזמר העברי בארץ.

אטאס נפטרה ממחלה קשה בגיל 70 בפתח תקווה בנובמבר 2004.




ריקה זראי
שתף 

ריקה זראי נולדה בירושלים ב - 19 בפברואר 1934.

יוחנן זראי הגיש עמה תוכניות ב"קול ישראל" בשם "תו לכל מכתב" ו"צליל וצבע", אך לאחר שתיאטרון "האהל" הסכים להעלות את ההצגה "חמש חמש" שכתב זראי במקור עבור להקת פיקוד המרכז, התקבלה ריקה זראי לתפקיד הראשי, ופרצה לתודעת הקהל הרחב.
זראי הייתה לכוכבת זמר במהלך שנות השישים ובעלה הלחין לה להיטים רבים, מהם הזכור במיוחד הוא "גן השקמים".

 

 

 

 

 

בשנים אלו הופיעה במחזות זמר ובהצגות בתיאטרונים כגון התיאטרון הקאמרי והבימה.

משנות ה - 60 פיתחה קריירה בינלאומית ושיתפה פעולה עם המלחין נחום היימן וזכתה להצלחה רבה. כן עבדה בשיתוף פעולה עם מלחינים מפורסמים כשארל אזנבור וז'אק ברל.

בנוסף ללהיטים מקוריים, הביאה זראי למאזין הצרפתי שירים ישראלים ויהודים כ"ירושלים של זהב" או "הבה נגילה". להיטה הגדול ביותר היה "קאזאצ'וק", גרסה צרפתית לשיר הידוע בעברית כ - "קטיושה", שיצא לאור בשנת 1969.
גם במהלך שנות ה - 2000 מוסיפה זראי להקליט ולהופיע.
כיום היא זמרת אהובה ומקובלת בישראל ובצרפת.
בשנת 2006 פירסמה ביוגרפיה בשם "L'espיrance a toujours raison" ("לתקווה יש תמיד סיבה").

ריקה זראי בשיר "גן השקמים"




רן אלירן
שתף 


רן אלירן (נולד בשם: מנחם לייזרוביץ', וכונה גם "לייזר"), נולד בחיפה ב - 1937.

את שירותו הצבאי עשה בצוות הווי של הנח"ל, שם פגש את הזמרת נחמה הנדל, ששירתה במקביל בלהקת הנח"ל.
בתקופת הצבא ניגנו השניים יחדיו בשעות הפנאי, וכשהשתחרר מהצבא - במקביל ללימודיו האקדמיים בירושלים - הופיע לבדו, כשהוא מלווה עצמו בגיטרה ובאקורדיון.
ב - 1958 הגיע ארצה מנחה הטלוויזיה האמריקאי אד סאליבן בחיפוש אחר כשרונות צעירים. לצורך התמודדות על המעמד, חברו רן ונחמה לצמד "רן ונמה", נבחרו להשתתף בתוכנית וזכו לפופולריות רבה בארצות הברית בשנות ה - 60', שבמהלכן הקליטו 2 אלבומים משותפים.

 

רן אלירן בשיר "קול פעמונים"


 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב - 1967 השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ז, שם ביצע את "יום אביב חינם" שלא זכה בפרס, ואת השיר "תמיד מחדש" שזכה במקום השני באותו פסטיבל.
באותה שנה, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, שר את שניים מלהיטי התקופה "שארם א-שייך" ו"החזיקי לנו אצבעות".
השירים הופיעו באלבום האוסף של שירי המלחמה, "ירושלים של זהב", הנחשב בין אלבומי המכר הנמכרים ביותר במדינה.

בשנות ה - 70 פנה ללימודי קולנוע וצילום באוניברסיטת ניו-יורק, ובמקביל הופיע במועדונים יוקרתיים בעיר לצד זמרים מפורסמים כהארי בלפונטה.

 

אלבומים

  • Twilight Songs Of Israel - הוקלט בארצות הברית בשנות ה - 60'
  • מארבע רוחות שמיים - הוקלט בישראל
  • זר של נרקיסים - הוקלט בישראל ב - 1967
  • רן אלירן 68' - הוקלט בישראל ב - 1968
  • רן אלירן - הוקלט בישראל ב - 1969
  • Ran Eliran Sings - הוקלט בישראל בסוף שנות ה - 60' ושילב להיטים עבריים ולועזיים
  • תן לשיר - הוקלט בישראל ב - 1973 וכלל בעיקר שירי מלחמה, ברוח מלחמת יום כיפור
  • זה שיגעון - הוקלט ב-1977
  • נוסטלגיה זה כבר לא מה שהיה - הוקלט בישראל ב-1977
  • מסע בזמן - הוקלט ב - 1993 לאחר שתיקה ארוכה, וכלל בעיקר גרסאות כיסוי ללהיטיו מכל הזמנים

 

רן אלירן בשיר "אני שלך"

 

 

 

לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.