חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 156 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



נוסטלגיה מוזיקלית

להקת גולני
שתף 

להקה זו פעלה רק שנה אחת. תוכניתה היחידה הייתה "במצב רוח" בשנת 1969.
בתוכנית זו היה שיר בולט אחד של דודו ברק, אותו הלחין ועיבד יעקב הולנדר, ושמו "עלמות".




להקת גייסות השריון
שתף 

להקת גייסות השריון נוסדה על ידי קצין החינוך של חיל השריון שאול ביבר, והפכה עם הזמן לאבן יסוד במוזיקה הישראלית.

רבים מבוגריה של הלהקה היוו ומהווים גם היום חלק מתעשיית התרבות והמוזיקה הישראלית, כמו ניסים עזיקרי שהיה בין מייסדיה, נעמי פולני שהייתה חברה בצ'יזבטרון נקראה לביים את הפזמונים, זמירה חן, צבי שיסל, עזרא דגן, דפנה ארמוני, משה בקר, עליזה עזיקרי, אבי טולדנו, גבי ברלין, איציק בר יונה, שוקי פורר, נורית הירש, כרמלה גזית, טליה שפירא, תיקי דיין, תרצה אתר, דודו זר, מאיר סוויסה, יוני חן, דורי בן זאב, ריקי מנור, צביקה גרנטלועוד.

התוכנית הראשונה ב-1958 לא נשאה שם, ונקראה "תוכנית א'", שם שרו את השירים "קפה שחור" של נעמי שמר ו"חתולים". ללהקה הצטרפו בהתחלה 9 חברי להקה, בהם תרצה אתר, שאז עוד קראו לה אלתרמן, בתו של נתן אלתרמן.

 

 

 

 

 

 

  

 

התוכנית השנייה הופקה מיד שנה אחר כך ונקראה "יותר מדי אבק". לתוכנית הזו כתב נתן אלתרמן את השיר "אליפלט" במיוחד לביתו תרצה ששרה אותו סולו, ולצד שיר זה הוקלטו גם הלהיטים "אוהבי הטבע"‏, "רוחל'ה", "על גדות הירקון" ועוד, כשללהקה הצטרפו גם צביקה גרנטלויוסי צמח. הלהקה הקליטה את השירים בקול ישראל לרדיו בלבד, אבל כעבור שנה, ב-1960, הוציאה את התקליטון הראשון שלה בצורה מסחרית. הוא כלל ארבעה שירים שהיוו חלק גם מהתוכנית החדשה של הלהקה, "כאן השריונים", שבהם שיר הנושא שכתב חיים חפר, "מאה כומתות שחורות" ועוד. כמו כן כחלק מהתוכנית היו השירים "הטנק של מוישה" (חפר) ו"פרד לתפארת" (אלתרמן) שלא הוקלטו. אחת הכוכבות של הלהקה בשנותיה הראשונות הייתה עליזה מלול, לימים עזיקרי.

 

 

  

בתחילת שנות ה-60 הפיקה הלהקה שתי תוכניות רצופות נוספות. הראשונה נקראה "טיפול זה טיפול". היא הופקה ב-1961 וארבעה משיריה הוקלטו לצד אחד של תקליט אריך נגן שכלל את "טוב להם בצבא", "סואן בדמי הליל" ו"שתי ידיים שמאליות", עם עיבודים של סטו הכהן ורפי בן משה. הצד השני של התקליט היה שייך להקלטות של מקהלת גברי השריון. כעבור שנה הועלתה התוכנית "זמר לשריון" שיצאה על אריך נגן מלא ראשון של להקה שבו בלטו השירים "הטנק של מוישה", "בנצי השמן" ו"מה אמרו הציפורים". בתוכניות אלו בלטו שוקי פורר, גבי ברלין, נורית הירש ועוד.

להקת גייסות השריון בשיר "לילה ראשון בלי אמא"

לאחר הפסקה של שנה חזרה הלהקה עם הרכב מחודש. ב-1964 הפיקה את התוכנית "אולי מחר", שבה בלט שיר הנושא, וגם השיר "דיזנגוף פרישמן". את המערכונים לתוכנית כתבו ישראל ויסלר, אפרים קישון ושולמית ארנון. אז נכנסו ללהקה חברים חדשים, בהם יוסי אלפי, יוסי בכר, שלי טימן, איציק בר יונה, ונגן האקורדיון הרצל בודינגר. בודינגר כתב במסגרת התוכנית את השיר "הנערה בצמות", ולאה נאור הלחינה אותו‏. מהתוכנית "למה יו-יו" מ-1965 נטמע שיר שאותו שר בר יונה, "לילה ראשון בלי אמא", שכעבור שנים מועטות בלבד זכה גם לקליפ עבור

הטלוויזיה הישראלית, ובתוכנית זו לצידו בלטו השירים "בשר טרי", "שיר הרס"רית" ו"כאן השריונים". החלק החזותי של התוכנית (ההצגה) שימשה בסיס להצגת הבידור "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ"שעלתה על הבמה האזרחית שנתיים מאוחר יותר, כשכן רוב הקטעים מ"למה יו-יו" של גייסות השריון שוחזרו שנית, כנ"ל "שיר הרס"רית".

נקודת המפנה של הלהקה החלה ב-1966. עקב מיתון כספי בצבא הוציאה הלהקה תקליטון E.P. שכלל רק ארבעה שירים, שהיו חלק מהתוכנית החדשה "כנר על הטנק". מהם בלטו השירים "השריון עשה היסטוריה", "מנדולינה" ו"אסתריקה". ללהקה הצטרפו בתוכנית זוטליה שפירא, עזרא דגן, גד קינר, שבלטו גם בתוכנית אחר כך.

 

 

 

תוכניתה הבאה של הלהקה הייתה ב-1967, לאחר מלחמת ששת הימים. היא נקראה "6 ימים בטנק", שם שהעביר מסר לציבור הקהל על ההווי הקרבי שהיה בעת מלחמת ששת הימים בקרב אנשי החיל. שירי התוכנית עסקו בנושא, ובהם "מי שחלם", "ליל ניצחון", "אי שם" וגם השיר "מכתב מהקייטנה" שאותו שרה תיקי דיין כסולו. שני שירי אהבה בולטים בתוכנית היו "שלא לאהוב אותך" בביצועו של אבי טולדנו, וגם דואט ב"שיר אהבה" בין דורי בן זאב לטליה שפירא. סולן נוסף בתוכנית היה אפי וייס שביצע את "לילה בדרום".

 

 

 

אבי טולדנו גם ביצע סולו נוסף ללהיט "שריונים 69" שהיה חלק מהתוכנית הבאה של הלהקה,"פשוט שריונר", שהועלתה ב-1969. בין השירים המוצלחים של התוכנית היו , "פשוט שריונר", ששרו בנות הלהקה, ו"אחי הצעיר יהודה" שכתב אהוד מנור על אחיו. השיר "פשוט שריונר" נכתב בגרסה מצומצמת, וכותב השיר, יורם טהרלב, חיבר בתים נוספים במיוחד כדי שלכל אחת מבנות הלהקה יהיה בית סולו, וכך נוצרו בשיר שבעה בתים. כמו כן כל בנות הלהקה שרו גם בשיר "אני אוהבת באך" שפחות הצליח, וכן שיר נוסף בתוכנית היה "מכתב בצל צריח" שהיה לעוד סולו של אבי טולדנו, ששר על חייל במלחמת ההתשה כותב מכתב לזוגתו שנמצאת בבית ובינתיים שומר על התעלה. על העיבודים והניצוח המוסיקלי המשיך להדריך רפי בן משה, ולתפקיד הבימוי נכנס שייקה אופיר. חברים נוספים בלהקה היו דודו זר, שמוליק בילו, ריקי מנור וגבי קרן.

בשנת 1970 ניסתה הלהקה להפיק תוכנית נוספת, "תוכנית י"א", לא נשאה שם, אך התוכנית נגנזה. אנשי החיל הקפידו על פעילותה של הלהקה, ודאגו שישירו רק שירים שקשורים לשריון ולהווי בחיל. התוכנית ירדה מהר מהפרק, בעקבות האולטימטום שהציבו לה. הספיקו להקליט ממנה שני שירים : "עוד יבוא אביב", שלא זכה להצלחה ו"אלוהים" שצעד מספר שבועות במצעד הפזמונים. חברי ההרכב פוצלו לצוותים קטנים בתוך חיל השריון, בהם צוות הווי סדנאי השריון, צוות הווי השריון (שפעל רק בחטיבה 7), וצוות הווי סיני, שהיה חלק מאוגדת סיני עוד לפני מלחמת יום הכיפורים.

 

 

חברי ההרכב נשארו להופיע בצוותים בלבד, וכעבור שנה הגיעו מתגייסים חדשים שהקימו מחדש את להקת גייסות השריון הגדולה במקביל לצוותים החדשים שפעלו בחיל. התוכנית החדשה, התוכנית ה-12, נקראה "דיסקוטנק". בין שיריה היו "אל האור" ששרה סולו כרמלה גזית, "חתום באש השריון", ו"קצב השריון". כל השירים היו קשורים לחיל השריון, כפי שנדרש בפיקוד.

 

 

 

 

ב-1973 במהלך מלחמת יום הכיפורים, הפיקה הלהקה תוכנית חדשה שנקראה "שיר-יון הרצל", או בשמה השני "להיות יהודי". לרגל כך שזו הייתה התוכנית ה-13 של הלהקה היא קיבלה את התואר "תוכנית הבר מצווה". התוכנית לא עסקה ולו במועט בשריון או בחיל, כפי שנדרש בשתי התוכניות הקודמות. האופי היה שונה, ותוכנית זו עסקה בהווי הציונות, כחצי ממנה היו שירים על הרצל ועל הרעיון הציוני. מעמד הלהקה דעך עקב מלחמת יום כיפור, בשל תוצאות המלחמה. במהלך המלחמה, הלהקה הופיעה כרגיל במוצבים ובבסיסים, בעיקר בדרום. מהתוכנית זכורים השירים "הרצל", "האם השלישית", ששרה סולו עירית בולקא, "להיות יהודי", "עשרים וחמש שנים" ("יכול להיות שזה נגמר"), שכעבור שנים ביצע גם אריק איינשטיין בלחן שונה ו"תפסתי מצב רוח" שכתב יהונתן גפן. בין חברי ההרכב הנוספים היו משה בקר, גבי שדה, ודורון נשר. קטע נוסף בתוכנית נקרא "הקונגרס הציוני" שמחולק לארבעה שירים על הקונגרס: "פיתחת הקונגרס", "דבר המשלחות", "הרצל ואוגנדה" ו"אם אשכח ירושלים". ההרכב השתתף באותה שנה ב"ערב שירי משוררים" השני וביצע את השיר "כנטות היום".

ב-1974 הפיקה הלהקה את תוכניתה ה-14 והאחרונה, "מן המזרח הפרוע". התוכנית לא בלטה במיוחד, אבל זכור ממנה השיר "בעקבי הדרך" שהפך להמנון של החיל ושרים אותו בטקסי החיל עד היום. בין היתר הצליחו במידה השירים "אוגנדה" ו"מיכל ומיכאל". מלבד השיר "בעקבי הדרך", התוכנית כולה המשיכה את אותו הקו של התוכנית הוקדמת, כשערך השריון והטנקים בשירים נעלם ולא מוזכר. באותה שנה יצא התקליט האחרון של הלהקה שקרוי על שם התוכנית. בין חברי הלהקה היו גם דפנה ארמוני, יוני חן, משה בקר, חדוה מלר, מאיר סוויסה, שמוליק בודגוב, עדי רנרט ואחרים.

הלהקה פורקה, אך ב-1977 הוקמה מחדש. הלהקה המחודשת לא הפיקה תוכנית חדשה, אך הקליטה מספר שירים בגרסאות כיסוי לשירים ישנים של הלהקה על סינגלים שיצאו בקול ישראל. בזה תמה פעילות הלהקה.

תקליטי הלהקה:

  • "כאן השריונים" - 1960: תקליטון ארבעה שירים - התקליטון הראשון
  • "בקצב השריון" - 1961: תקליט משותף יחד עם מקהלת גברי השריון
  • "זמר לשריון" - 1962
  • "למה יו-יו" - 1965
  • "כנר על הטנק" - 1966: תקליטון ארבעה שירים
  • "6 ימים בטנק" - 1967: אריך נגן לאחר מלחמת ששת הימים
  • "פשוט שריונר" -1969
  • "דיסקוטנק" - 1971
  • "שיר-יון הרצל" - 1973
  • "מן המזרח הפרוע"    




להקת הנחל
שתף 


להקת הנח"ל בשיר "שיר הרעות"



להקת הנח"ל היא הלהקה הצבאית הידועה והמצליחה מבין הלהקות הצבאיות והראשונה שהוקמה בצה"ל.
הלהקה, שנחשבת לממשיכת הצ'יזבטרון, בלטה בתרומתה הרבה לזמר העברי בביצוע שירים רבים מפי מיטב היוצרים בארץ, והוציאה מבין שורותיה עשרות זמרים ובדרנים ידועים.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
להקת הנח"ל הוקמה ב-3 בנובמבר 1951, מתוך חברי תנועות הנוער וגרעיני הנח"ל.
על מקימיה נמנו גיורא מנור (כמפקד הלהקה), יוסי בנאי, יונה עטרי, דרורה חבקין, אבא פורמן, גאולה גיל, עזריאל פולני, אסתר גרינברג ושמואל שי, שהעלו את תוכניתה הראשונה של הלהקה,"מיריק מסתדרת". מנהלה המוזיקלי היה דובי זלצר, שלאחר מכן הלחין ללהקה את שיריו הראשונים, ביניהם "הורה האחזות".
הלהקה הופיעה בפני חיילים, אך לא הקליטה תקליטים.
 
 
להקת הנח"ל בשיר "בלדה על יצחק שדה" 
 
 
 
 
בין שירי ההרכב הראשון היו "נאחז בכל משלט", "הורה היאחזות", "יא ירח" ו"הורה ממטרה". החזרה הגנרלית של הלהקה, שהתקיימה באולם קולנוע דל מראה ברמת השרון, כמעט הייתה גם שירת הברבור שלה. על הבמה ניסתה הלהקה להציג קומדיה, שבלשון המעטה לא הצחיקה את קציני המטה ועונדי הפלאפלים שהיו נוכחים באולם."מה אתם רוצים מהם ? התוכנית הראשונה של הצ'יזבטרון הייתה הרבה יותר גרועה !", אמר חיים חפר שנכח גם הוא בהופעה וכך הציל את הלהקה מפירוק.
המחזור השני של הלהקה כלל את חיים טופול, נחמה הנדל, עליזה קאשי, אורי זוהר וגבי עמרני, היה זה שגם הקליט את שירי הלהקה החדשים והישנים, ופרסם אותם מחוץ לגבולות צה"ל.
שירי הלהקה באותה התקופה, שאת רובם הלחין ועיבד משה וילנסקי, זכו לפופולריות בקרב הציבור הרחב, בהם: "יא משלטי", "רחל רחל", "הורה נתגבר", "תותחים במקום גרביים", "כיתה אלמונית", ו"הוא לא ידע את שמה".
המדריך הקולי של הלהקה באותם הימים היה יוסי ואלד, שהלחין ללהקה את ההורה הרביעית והאחרונה שלה, "זיע זיע לא נזיע". שלוש ה"הורות" האחרות היו "הורה היאחזות", "הורה ממטרה" ו"הורה נתגבר".
 

 
להקת הנח"ל בשיר "קרנבל בנחל"
 
 
 
 
 
ב-1956, עם כיבוש חצי האי סיני בעת מבצע קדש, הקליטו חברי הלהקה בחופזה שיר שהפך לסמל המלחמה, "מול הר סיני", שכתב יחיאל מוהר והלחין משה וילנסקי. בשנתיים הבאות הועלו התוכניות "עד מאה ועשרים" ו"צריך לחיות".
בשנים 1958 ו-1959 הועלו התוכניות "לא לצאת מהכלים" ו"בדרך כלל", בהן כיכב אריק איינשטיין והשתתפו יהורם גאון, גבי אלדור, עליזה רוזן, גברי בנאי, ישראל פוליאקוב, חנן גולדבלט והאקורדיוניסט עמי גלעד.
הלהיט הגדול של הלהקה בתקופה זו היה "רוח סתיו". במאי הלהקה היה יוסי בנאי והכוריאוגרפית הייתה נעמי פולני. שנתיים לאחר מכן אספה פולני חלק מבוגרי הלהקה והקימה את להקת "התרנגולים". הלהיטים משנים אלו היו: "12 טון", "אחד גבוה ושניים קטנים", "חופשה באדום","דינה ברזילי" ("ילקוט השירות"), "ויו יו גם".

 

 

 


תוכניות הלהקה בשנות החמישים היו:

  • "האגדה על המ"כ הרע"
  • "חוליות בידור"
  • "טעות לעולם חוזרת"
  • "נח"ל ונחלה"
  • "העיקר שנפגשים"
  • "שמור על הגבול"
  • "בין מגל וחרב"
  • "מה בוער"
  • "עד מאה ועשרים"
  • "צריך לחיות"
  • "לא לצאת מהכלים"
  • "בדרך כלל"

 

 

 

 

בין היוצרים שכתבו ללהקה בשנות החמישים אפשר למצוא את משה וילנסקי, חיים חפר יחיאל מוהר, סשה ארגוב, זאב חבצלת, דידי מנוסי ואפרים קישון.
קישון היה זה שהביא ללהקה את "סאלח שבתי", דמות שהייתה מזוהה עם חיים טופול במשך שנים רבות.

ב-1963 העלתה הלהקה את התוכנית המצליחה "שמש במדבר", שבה הוצג הדור החדש של חברי הלהקה: עליזה יצחקי, רונית כץ, דגני קוליש,רותי ביקל, אתי מזרחי, יורם הרשקוביץ (בן עמי), טוביה קוזלובסקי (צפיר) ואקורדיוניסט הלהקה, יאיר רוזנבלום.
מתוכנית זו זכורים שירים רבים, ביניהם "מחר", "עוד לא אכלנו", "מטרייה בשניים" ו"מחבואים". את כל שירי התוכנית כתבה נעמי שמר. לפני ההצלחה הגדולה ב"שמש במדבר", העלתה הלהקה כמה תוכניות מוצלחות פחות, כ"זה נח"ל זה?", "היאחזות בחלל" ו"טיפת הדבש". שתי התוכניות האחרונות הנפיקו מספר קטן של להיטים, ביניהם "שיר השומרות", "ענת" ,"פרחים ונערות" ו"ספינת הקפיטנים".
הסיבה העקרית לחוסר ההצלחה של שלושת תוכניות הללו, נעוצה בעובדה שבאותה התקופה פעלו שני הרכבים מוצלחים באזרחות, שכללו בוגרי להקות צבאיות: "בצל ירוק" ו"התרנגולים". שתי להקות אלו זכו להצלחה בעיקר בגלל הדמיון הרב להרכבים הצבאיים שמהם הגיעו חבריהם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טוביה צפיר, עליזה יצחקי, ודני קוליש נשארו גם לתוכניתה ה-18 של הלהקה, "בפעם ה- 18" (1964), ואליהם הצטרפו חברי להקה חדשים כאבי קורן וחנן יובל. התוכנית לא זכתה להצלחה, והשיר היחיד הזכור ממנה הוא "חופשה רבע שנתית", אשר היה השיר הראשון שהלחין יאיר רוזנבלום. שירים נוספים בתוכנית זאת היו "ניגון שלדי הקוצים", "סלח המפקד" ו"הכתבניות".
שנה מאוחר יותר הועלתה התוכנית "מהנח"ל באהבה", שהייתה אחת המצליחות ביותר של הלהקה בשנות השישים.
בין החיילים החדשים של הלהקה התבלטה שולה חבינסקי (חן), שביצעה להיטים כמו "הוא לא כל כך חכם" ו"אחד חולמני" (דואט עם טוביה צפיר). להיטים נוספים שהופיעו בתוכנית היו "סרנדה לעדה", "משה משה" (סולו של מנחם זילברמן) ו"גוונים". השירים "ארבע אחרי הצהריים", "הוא לא כל כך חכם" ו"משה משה" מתוכנית זו היו שלושת השירים הראשונים שכתב יורם טהרלב ללהקות הצבאיות.

לפני מלחמת ששת הימים עלתה תוכניתה ה-20 של הלהקה,"הנחלאים באים הנחלאים באים", אשר נמשכה גם לאחר המלחמה. יאיר רוזנבלום היה אחראי על העיבודים וההדרכה המוזיקלית, דני ליטאי עזר לו בחרוזים והעמדת הפזמונים, ויוסי בנאי, בוגר הלהקה, היה אחראי על בימוי המערכונים. שולה חן, ששי קשת, מוטי פליישר, אבי קורן, מנחם זילברמן, ושלום חנוך עמדו כולם בחשיכה עטורי כפפות לבנות, ובאור זרחני שהפך את ידיהם לכנפיים שרו את "אילו ציפורים". בין הלהיטים הנוספים שהושרו בתוכנית היו גם "גשם בוא", "ישנן בנות","הייתי נער" ו"הללויה".


יאיר רוזנבלום ודני ליטאי היו אחראים גם לתוכניתה ה-21 של להקת הנח"ל, תוכנית ללא שם מוגדר אך עם שירים שהפכו ללהיטים, עם חברים שחלקם ותיקים וחלקם חדשים בלהקה, ועם במאי מערכונים מיוצאי הלהקה - יהורם גאון. התוכנית הוכנה בזמן שיא של כמה שבועות ספורים, במקום התוכנית "הפרוטה והירח" שנגנזה לאחר הצגת הבכורה. את התוכנית הגנוזה ביימה נעמי פולני, כמיטב המסורת של ה"תרנגולים", שזכתה להצלחה גדולה בתחילת העשור. הקהל של אחרי מלחמת ששת הימים לא התחבר לכוריאוגרפיה הפיוטית , התוכנית ירדה, ודני ליטאי הוקפץ מחופשה כדי להציל את הלהקה. רבים זוכרים את התוכנית בשם "קרנבל בנח"ל", על שם הלהיט הגדול ממנה, אך היו בה להיטים נוספים כמו "שלווה", "בשמלה אדומה" ו"החיים היפים" (סולו של מוטי פליישר ואופירה גלוסקא). לתוכנית זו הכניס רוזנבלום צלילי אורגן וגיטרה חשמלית (של דני סנדרסון), שהחליפו את האקורדיון הישן וסימנו עידן חדש בלהקה, של מוזיקת פופ המתחברת יותר למגמה המוזיקלית בעולם. על חברי הלהקה נמנו גם עמוס טל שיר (מפקד הלהקה), מנחם זילברמן, אופירה גלוסקא ומירי אלוני. בזמן החזרות לתוכנית, המשיכה אופירה גלוסקא, ששירתה קודם לכן בצוות ההווי של הנח"ל, להופיע במסגרת הצוות עם הלהיטים "חורשת האקליפטוס", "זמר שכזה" ו"באביב את תשובי חזרה".

מירי אלוני הייתה כוכבת התוכנית ה-22 של הלהקה, "בהיאחזות הנחל בסיני", או בשמה המקורי "שא לשלום" (1970), עם קטעי הסולו שלה ב"הבן יקיר לי", של משפחת החזנים לבית מלבסקי, או ב"שיר לשלום" אשר גרם לוויכוחים לא מעטים. ההתנגדות לשיר באה בעיקר מצד אלוף פיקוד המרכז, רחבעם זאבי, שטען כי הוא שיר תבוסתני המחלל את זכר המתים ועלול להוריד את המוטיבציה של החיילים. הוא אסר על הלהקה להופיע בשיר זה, אך לאור הפופולריות המואצת שהשיר תפס, שרו אותו חברי הלהקה כהדרן.


שירים ומערכונים נוספים בתוכנית היו שיר הנושא של התוכנית "בהיאחזות הנח"ל בסיני", וכמו כן גם "אנחנו ואתם", "שיר רחוב", "טרנטלה", "סלח המפקד", "ננס וננסת", "שיר הש.ג" ומערכון הטלפון בו השתתפה כוכבת התוכנית מירי אלוני.
תוכנית זו כללה בתוכה את עמוס טל שיר וכמו כן גם את גידי גוב, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, רותי הולצמן, לאה לופטין, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, תמי עזריה, מאיר פניגשטיין, אמוץ ברונטמן, טלי גולדברג, שמעון ויצמן, איציק בן מלך ויובל דורי.
למעשה תוכנית זו של להקת הנח"ל היוותה את הבסיס לשני הרכבי הבידור הגדולים בהמשך שנות השבעים הלא הם להקת "כוורת" ושלישיית "שוקולד מנטה מסטיק".

במאי 1972 יצאה תוכניתה ה-23 של הלהקה, "הפלנ"חניק", הפקה גרנדיוזית במונחי הימים ההם, שהוקדשה למלאת 30 שנה לפלמ"ח. קצין החינוך של הנח"ל, סא"ל זאב פלג.
בני נגרי על ההדרכה המוזיקלית ודני ליטאי על הבימוי והכוראוגרפיה היו אחראים על "הפלנ"חניק", שהורכבה למעשה משני חלקים. החלק הרציני, שהוקדש לימי הפלמ"ח, כלל שירים כמו "בלדה על יצחק שדה", "הרעות", ו"נאום תשובה לרבל חובל איטלקי".
החלק הקליל שהעלה אגדות ילדים והעלה הרבה הומור וסאטירה, כלל ביצוע הומוריסטי לאגדת "זהבה ושלושת הדובים" בסגנון "הגשש החיוור", ונכללו בו גם שירים דוגמת "מי היה החולם". על חברי הלהקה נמנו שמעון ויצמן, אפרים שמיר, גידי גוב, ירדנה ארזי, איציק בן מלך, ענת גוב, יהודה עדר, דורית שדה, ראובן גבירץ, נעמי כפרי,יובל דורי, מוטי מורל, דני פאר, ריבה שכטר, צבי בומס, יצחק (איקה) שדה וחיה פיק. "הפלנ"חניק" הייתה התוכנית הגדולה האחרונה של הלהקה, שחתמה את תקופת הזוהר שלה.

 

 

 

בשנת 1974 הועלתה תוכנית נוספת ללהקת הנח"ל, "סיפורה של להקה" (תוכנית 24) שסיפרה את תולדותיה של הלהקה וחגגה יובל להקמת הנח"ל. אסתר שמיר, איתן גדרון, מיקי קם, איציק גייר, יהודה עדר, גורי סגל, אריק רודיך ואחרים עשו כמיטב יכולתם תחת הדרכתו של דני ליטאי, והעלו תוכנית שזכתה לשבחים רבים, אך נשכחה במשך השנים. השיר הזכור ביותר מהתוכנית הוא חידוש ללהיט הלהקה משנות החמישים, "ויו יו גם", בביצוען של אסתר שמיר, מיקי קם ומלי מאיו.

להקת הנח"ל המשיכה להופיע עד שנת 1978, ולהעלות תוכניות שהתבססו בעיקר על להיטי הלהקה משנות החמישים והשישים. בין חברי הלהקה באותן שנים ניתן היה למצוא את שלומית הגואל, רחלי חיים, מילי מירן, ענת טופול וחני נחמיאס. בין התוכניות שהעלתה הלהקה עד פירוקה היו "ישן וגם חדש", "שלושים שנות זמר" (עם כל הלהקות הצבאיות מחזור 78') "בצל ירוק" ו"בן גוריון".

ההופעה האחרונה של להקת הנח"ל התקיימה ב-29 באוקטובר 1978 בבית הצנחן.

על פי החלטת הרמטכ"ל רפאל איתן, פורקו בשנת 1978 כל הלהקות הצבאיות, בהן להקת הנח"ל.  ב - 1985 הלהקה חזרה לפעול כשהוחלט בצה"ל להחזיר את הלהקות במתכונת מלאה.
היא העלתה את התוכנית "התחדשות", בה בלטו הלהיטים "שרית הספרית", "התחדשות אחרת", "שיר הסלנג" ו"אל הנח"ל". במסגרת שידורי ה"שירותרום" של גלי צה"ל, הקליטה הלהקה עם ירדנה ארזי את השיר "דרישת שלום", שהצליח גם הוא. בין חברי המחזור היו דפנה דקל, ראובן לביא, ואילן ליבוביץ'.

תוכניתה הבאה של הלהקה שנקראה "תל אביב אינה מודאגת", הציגה את חבריה החדשים של הלהקה כמו יואב צפיר, איילה אשרוב, אביטל פסטרנק, שי זורניצר ומומי לוי והמשיכה לשחרר להיטים כמו: "שש עשרה שבע עשרה" ו"תל אביב אינה מודאגת". שירי התוכנית הזאת והתוכנית הקודמת, הועלו על גבי תקליטים וזכו להצלחה גדולה.
שנה לאחר מכן פורק מחזור הלהקה, אשר כלל את אורן שבו, שרון חזיז, דנה ברגר, תומר שרון ויואב צפיר, מאחר ואחדים מהם נמצאו מעשנים חשיש.
בין התוכניות הבאות שהעלתה הלהקה היו "התחלות" ו"נח"ל 90". "התחלות" כללה שירים של המחזאי חנוך לוין וה - להיט הזכור ממנה הוא השיר "דג מלוח ותה" שביצע יואב צפיר לפי לחן של קורין אלאל. שנה לאחר מכן, בתוכנית "נח"ל 90", בצעה הלהקה את "בנייך מרחוק", שיר השירותרום של אותה שנה. השיר זכה להצלחה ואף הופק לו קליפ, שבחלקו צולם בשדה התעופה, עם העולים החדשים שהגיעו ארצה.
משנות התשעים ואילך, לא הצליחה הלהקה לבלוט בשירים חדשים, ורוב הופעותיה התבססו על עיבודים לשירים של זמרים מוכרים.

בצמוד ללהקת הנח"ל פעל גם הרכב נפרד, צוות הווי של הנח"ל. צוות הווי זה פעל עוד משנות החמישים, ואחד מכוכביו היה מנחם לייזרוביץ', לימים רן אלירן. באותן השנים הייתה נחמה הנדל חברה בלהקת האם, ובהופעות המשותפת הכירו השניים, היכרות שהובילה לאחר שחרורם להקמת הצמד "רן ונמה".
תפקידו המקורי של הצוות היה לעבור ממשלט למשלט ומבסיס לבסיס על מנת ללמד את החיילים את שירי הארץ. המדריך של הצוות היה יוסי ואלד, שעבד גם עם להקת הנח"ל באותן השנים, והוא זה שצירף לצוות חייל צעיר בשם שייקה פייקוב. לצוות ההווי עדיין לא היה חומר מקורי משלו בתקופה זאת.
במשך השנים, צוות הווי של הנח"ל, כשאר צוותי ההווי, התבסס על קולותיהם של חבריו ופחות על תנועה, תפאורה ותלבושות, כאשר החומר שביצע הפך להיות מקורי. במשך שנים פעל צוות ההווי בצילה של להקת הנח"ל, ורק לקראת סוף שנות השישים זכה להכרה אזרחית.

ב-1968 העלה הצוות את התוכנית "כמה טוב". צילה דגן, אופירה גלוסקא, רותי בן אברהם ואחרים היו חברי הצוות שביצעו להיטים כמו "חורשת האקליפטוס", "גשם ראשון", "באביב את תשובי חזרה", "מלאך מסולם יעקב", "זמר שכזה" ו"כמה טוב".
תקליט התוכנית זכה להצלחה גדולה. גם התוכניות הבאות של הלהקה, "חופשה דמיונית" ו"כל שהיה בנינו", זכו להצלחה והנפיקו להיטים תקופתיים רבים כמו "הפכפך כאביב", "אהבות הפרחים", "יום יפה", "אוניית הסתיו", "כל שהיה בנינו", "הי דו די דה" ו"יש פרחים".
בין חברי הצוות בשתי תוכניות אלו ניתן למצוא את האחים פיני ויזהר כהן, נגה אשד וכרמלה גזית. לאור הצלחת התקליט "כמה טוב", יצאו שירי שתי התוכניות בחברת התקליטים "הד ארצי", אך לא זכו להצלחה לה זכה "כמה טוב". יזהר כהן נשאר גם לתוכנית הבאה של הצוות, שצומצם לשלושה זמרים בלבד, אשר ביצעו, בין היתר, את הלהיטים "בוקר טוב" ו"היונה". חברות הצוות הנוספות היו ציפי זרנקין וחני מולדובין. צוות הווי של הנח"ל פורק אחרי מלחמת יום הכיפורים.

בין חברי הלהקה הידועים לאורך השנים נמנים
יוסי בנאי, יונה עטרי, דובי זלצר, גאולה גיל, שמואל שי, דרורה חבקין, חיים טופול, גליה טופול, נחמה הנדל, שושיק שני, אורי זוהר, עליזה קאשי, גבי עמרני, נירה עדי, יוסל'ה אורג, איתמר כהן, יוסי פרוסט, אריק איינשטיין, יהורם גאון, עליזה רוזן, גבי אלדור, עמירם ספקטור, תובל פטר, גברי בנאי, ישראל פוליאקוב (פולי), חנן גולדבלט, יורם ארבל, גאולה נוני, פופיק ארנון, רות דר, אמנון ברנזון, אורה מורג, אהרל'ה קמינסקי, עליזה יצחקי, יהודה עדר, יאיר רוזנבלום, טוביה צפיר, אבי קורן, חנן יובל, ששי קשת , מוטי פליישר, אסתי כץ, אלי מגן, איציק בן מלך, מירי אלוני, איציק וייס, ירדנה ארזי, עמוס טל שיר, שלום חנוך, מנחם זילברמן, שולה חן, גידי גוב, אופירה גלוסקא, רותי הולצמן, תמי עזריה, מאיר פנגשטיין, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר, לאה לופטין, מיקי קם, אסתר שמיר, אריק רודיך, שלומית הגואל, ענת גוב, ראובן גבירץ, דורית שדה, רחלי חיים, אפי בן ישראל, חני נחמיאס, מילי מירן, ענת טופול, ברק גלילי, דפנה דקל, שי זורניצר, רוית יוספי, אילן לייבוביץ', אביטל פסטרנק, ראובן לביא, מומי לוי, איילה אשרוב, שרון חזיז, אורי הוכמן, רינת עמנואל, יואב צפיר, שרון חזיז, שרון שחל, דנה ברגר, אורן שבו, תומר שרון, גיל ססובר, דליה הורסקי (לנדאו).

 

שירים ידועים בביצוע הלהקה

  • מחר - נעמי שמר
  • הורה היאחזות - יחיאל מוהר ודובי זלצר
  • דינה ברזילי - חיים חפר וסשה ארגוב
  • הוא לא ידע את שמה - חיים חפר וסשה ארגוב
  • שיר לשלום - יעקב רוטבליט ויאיר רוזנבלום
  • קרנבל בנח"ל - לאה נאור ויאיר רוזנבלום
  • ישנן בנות - יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום.
  • יא ירח - יחיאל מוהר ודובי זלצר.
  • בשמלה אדומה - רות ספרוני - הלל ויאיר רוזנבלום.
  • יא משלטי - יחיאל מוהר ומשה וילנסקי.
  • מול הר סיני - יחיאל מוהר ומשה וילנסקי.
  • שלווה - אבי קורן ויאיר רוזנבלום.
  • הייתי נער - דוד עתיד ויאיר רוזנבלום.
  • התחדשות אחרת - נעמי שמר ויובל דור.
  • דרישת שלום - רחל שפירא ויאיר קלינגר.
  • שיר הסלנג - קובי לוריא.
  • חופים נתן יונתן ונחום היימן (צוות הווי של הנח"ל)
  • ואלס להגנת הצומח - נעמי שמר.
  • אילו ציפורים - ברסוול, נעמי שמר.
  • החיים היפים - ירון לונדון ויאיר רוזנבלום.
  • שלווה - אבי קורן ויאיר רוזנבלום.
  • חורשת האקליפטוס - נעמי שמר (צוות הווי של הנח"ל).
  • עוד לא אכלנו - נעמי שמר.
  • סיירים - סרג' גינזבורג (עברית חיים חפר).
  • סרנדה לעדה - לאה נאור ומשה וילנסקי.
  • גשם בוא - תרצה אתר ואלונה טוראל.

 

 

תקליטי הלהקה וצוותי ההווי

  • שירי נח"ל - סדרה מס' 1
  • שירי נח"ל - סדרה מס' 2
  • "עד מאה ועשרים" - סדרה מס' 3
  • "צריך לחיות" - סדרה מס' 4
  • "לא לצאת מהכלים" - סדרה מס' 5
  • "בדרך כלל" - סדרה מס' 6
  • "שירי נח"ל" (להיטים מתוך ששת התקליטים הראשונים של הלהקה שיצאו ב"הד ארצי").
  • "שירי נח"ל (הוצאת "ישראפון, שירי התוכנית "טיפת הדבש")
  • "שמש במדבר"
  • "להיטי הנח"ל" (אוסף מס' 1, להיטים מתחילת שנות החמישים עד שנת 1963).
  • "בפעם ה - 18"
  • "מהנח"ל באהבה"
  • "הנח"לאים באים - הנח"לאים באים"
  • "התוכנית ה - 21"
  • "בהיאחזות הנח"ל בסיני" ("שא לשלום")
  • סינגל עם השירים "המלך ואני"/"מיקה"
  • סינגל עם השירים "אספת קיבוץ"/"אנחנו ואתם"
  • "להיטי הנח"ל" (אוסף מס' 2, להיטים מהשנים 67- 72)
  • "פלנחניק"
  • "סיפורה של להקה"
  • "התחדשות"
  • "תל אביב אינה מודאגת"
  • "התחלות"/נח"ל 90" (קלטת אודיו)
  • "כמה טוב" - צוות הווי של הנח"ל
  • "חופשה דמיונית" - צוות הווי של הנח"ל
  • "כל שהיה בינינו" - צוות הווי של הנח"ל
  • צוות הווי של הנח"ל/צוות הווי תותחנים

 

 
לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן




להקת חיל האוויר
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה

 

 
להקת חיל האויר בשיר "אנשי העליה השניה"




להקת חיל הים
שתף 

הלהקה נוסדה בשנת 1948 והתפרקה כבר בשנת הקמתה, אך המשיכה את פעילותה בשנת 1962 עם כותבים, מלחינים ומעבדים כחיים חפר, דן אלמגור, מאיר נוי, סשה ארגוב, יוסי גמזו, אפי נצר, אריה לבנון, משה וילנסקי וחיים גורי.

להקת חיל הים בשיר "על אם הדרך"

תקופת הזוהר של הלהקה התחילה עם כניסתו לתמונה של הבמאי דני ליטאי.
ב - 1967, מונה דני ליטאי לתפקיד המנהל האומנותי של הלהקה, על אף שבאותם ימים עבד עם להקת פיקוד הצפון ועם להקת הנח"ל. ליטאי, שהיה בעצמו בוגר להקת פיקוד מרכז, צירף אליו את יאיר רוזנבלום, שהיה למנהלה המוזיקלי של הלהקה.

                                        

ב - 1968 הועלתה התוכנית הראשונה תחת ניהולם של ליטאי ורוזנבלום  ונקראה "וביום השלישי...", על שם אחד השירים בתוכנית, שכתב ליטאי והלחין רוזנבלום.
המערכונים באותה תוכנית נכתבו על ידי אפרים קישון, ישראל ויסלר וליטאי עצמו. באותה תוכנית השתתפו שלמה ארצי, דבל'ה גליקמן, רבקה זוהר, וריקי גל.
התוכנית זכתה להצלחה גדולה, אך תוך כדי העבודה עליה, נפצע רוזנבלום בתאונת דרכים. הוא נלקח לבית החולים, ולאחר החלמתו נלקח להבראה בקיבוץ שפיים, שם מצא טקסט שכתבה חברת המשק הצעירה, רחל שפירא, לזכר בן הקיבוץ שנפל במלחמת ששת הימים.
הטקסט הולחן על ידי רוזנבלום, והפך לשיר המפורסם "מה אברך?", שצורף לתוכנית עם סולו של רבקה זוהר. שירים נוספים ידועים מאותה תוכנית היו "השמש בפיראוס", "אין כבר דרך חזרה", "רק בישראל" ו"המלח שלי".

להקת חיל הים בשיר "מה אברך"

 

 

ב - 1969, הופיעה הלהקה בתוכניתה התשיעית, "רפסודה בכחול", שם את מקומו של רוזנבלום החליף החייל בני נגרי, שכבר עבד עם צוות הווי הנח"ל בתוכנית "כמה טוב" באותה שנה.

במהלך עבודתו של נגרי עם ליטאי, הבחין הצמד בכישרון חדש: החייל שלמה ארצי, שהחל את שירותו בחיל התותחנים, ועבר, אחרי מבחנים, ללהקת חיל הים. ארצי קיבל שיר סולו: "כשאהיה גדול", אשר סימן את תחילתו כסולן. לאחד השירים ששלח רוזנבלום לליטאי ונגרי צורפה התניה, על פיה רוזנבלום עצמו יהיה אחראי על עיבוד השיר. נגרי דחה את הדרישה, וכתוצאה מכך העביר רוזנבלום את השיר ללהקת הנח"ל. כך להקת הנח"ל זכתה בשיר, שהפך לאחד הלהיטים הגדולים של התקופה: "שיר לשלום".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להקת הנח"ל בשיר "שיר לשלום"


                             


ב - 1970 זכתה הלהקה בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל.
ב - 1971 נמשך שיתוף הפעולה של ליטאי ונגרי גם בתוכנית חדשה "שירת ים" בה נכללו שירים מצליחים כ"חסקה", "בוא לים" ו"דוגית נוסעת". הסולנית החדשה הייתה חיה ארד, ששרה את השיר הבולט ביותר בתוכנית "על אם הדרך", שכתב נתן אלתרמן והלחינה נעמי שמר.

השירים "על אם הדרך" ו"חסקה" הצליחו במצעדי הפזמונים, והלהקה זכתה בתואר "הלהקה הצבאית של השנה" במצעד השנתי של קול ישראל בשנת תשל"ב.
בתום התוכנית "שירת ים", עזב בני נגרי את ההפקה. את מקומו של נגרי החליף מתי כספי, בוגר להקת פיקוד דרום.


 

יחד עם ליטאי, הפיק כספי את התוכנית "הללו ים".
רוב הטקסטים בתוכנית התבססו על שירי ים קלאסיים שתורגמו על ידי דן אלמגור. שירי התוכנית הצליחו פחות מקודמותיה, וליטאי וכספי עזבו את הלהקה.

ב - 1974 הועלתה התוכנית "הרימו עוגן", בבימויו של נדב לויתן עם עיבודים של אלדד שרים.
גם תוכנית זו לא הניבה להיטים גדולים, ולמעשה סימנה את דעיכת הלהקה וירידתה מהבמה.


בתחילת שנות ה - 80, בעקבות ערב חד פעמי של הלהקה עם שירים מכל הזמנים, הקימו כמה מבני הלהקה את ההרכב החדש, "להקת חיל הים מילואים", שהמשיכה להופיע באירועים שונים של החיל עד שנת
2000.




להקת חיל התותחנים
שתף 
 

ב-1969 הוקמה הלהקה בתוכניתה "פגז ראשון", כאשר סולן הלהקה היה רומן שרון ז"ל (אשר נהרג בתאונת דרכים בדרכו להופעה בסיני).
עוד חברי להקה באותה תוכנית היו יובל דור, עמי מנדלמן, קיקי רוטשטיין, דליה אלעזרוב, ואמירה פולן.

בין להיטי אותה תוכנית היו "סינדרלה" ו"נעימת בוקר".
דור, מנדלמן ורוטשטיין המשיכו את שיתוף פעולתם כשלישיית "אף אוזן גרון", ומאוחר יותר כחלק מלהקת "הכל עובר חביבי".

ב-1970 הופקה תוכניתה השנייה של הלהקה, "לה בומבה" שהייתה מוצלחת בהרבה מהראשונה, בזכות השיר שהפך לנכס צאן ברזל "פרחים בקנה", בו שרה הסולנית יהודית שוורץ.

בין חברי הלהקה היה גם יוני רכטר.
הלהקה פורקה בתום התוכנית.

 

להקת חיל התותחנים בשיר "פרחים בקנה"




להקת פיקוד דיזנגוף..
שתף 

להקת פיקוד דיזנגוף הייתה להקת בידור שפעלה בין השנים 1969 - 1970.

הלהקה שהורכבה מיוצאי הלהקות הצבאיות, הופיעה במתכונת דומה ללהקות אלה, הכוללת שירים ומערכונים. בין חבריה היו ששי קשת, צילה דגן, יהודה ברקן, שלומית נתיב, אריה מוסקונה, יוסף סוויה, שרה לפיד, רויטל שפנדלר ודני קוליש.

להקת פיקוד דיזנגוף בשיר "העולם כולו נגדנו"

הלהקה הוקמה על ידי "התיאטרון הצעיר" ונוהלה על ידי דני ליטאי הבמאי ויאיר רוזנבלום המנהל המוזיקלי שהלחין חלק מהשירים.
השירים והמערכונים עסקו בנושאי הכרך התל אביבי, כמו גם שמה של הלהקה המשלב את משקל שמות הלהקות הצבאיות (כגון להקת פיקוד מרכז) עם רחוב דיזנגוף שהיה בתקופה זו מוקד הבילויים המרכזי של תל אביב.

כמה משירי הלהקה הצליחו במצעדי הפזמונים, כמו "העולם כולו נגדנו" (מילים: יורם טהרלב; לחן: קובי אשרת) "טרזן על העצים" (מילים: יעקב רוטבליט; לחן: שלום חנוך) ו"הבובות מחלונות הראווה" (מילים: יורם טהרלב; לחן: יאיר רוזנבלום).
בין המערכונים הידועים היו "שלום המורה לטבע" והמערכון "לופו" שבוצע על ידי יהודה ברקן והיווה את הבסיס לסרט "לופו" בו השתתף מאוחר יותר.

הלהקה הופיעה בתוכנית אחת והוציאה שני תקליטים. לאחר פירוקה, נעשה ניסיון להקימה מחדש עם המעבד המוזיקלי דוד קריבושי, אך הניסיון נכשל.




להקת פיקוד דרום
שתף 
 
 
להקת פיקוד דרום בשיר "בסיירת שקד" 

הלהקה הוקמה בסוף שנת 1951 על ידי יעקב בודו ואלברט כהן.
בודו שירת בתחילת דרכו בגולני, כאשר הלהקה הצבאית היחידה הייתה להקת הנח"ל.
בודו רצה להתקבל ללהקה, ובשל כך פנה לסמלת התרבות של גולני, על מנת שתכין לו קטע להתקבל ללהקה. היא לימדה אותו את הקטע "על השחיטה" של חיים נחמן ביאליק, איתו נבחן ללהקת הנח"ל. בבחינה ירד בודו על הברכיים, ועם ידיו למעלה אמר: "שמיים, בקשו רחמים עליי...". הוא קיבל מכתב תשובה בו נכתב כי התקן מלא ואין מקום בלהקה. הוא ביקש שיחפשו עוד להקות. לא היו עוד, ולכן שלחו אותו לפיקוד הדרום כחבר השלישי שייסד את להקת פיקוד דרום, ביחד עם אלברט כהן.

אחד משיריה בתוכניתה הראשונה של הלהקה היה הלהיט של אותה תקופה, "חיל רגלים".
להקה זו זכתה לכינוי "להקת הבולגרים" מאחר ורוב חבריה היו עולים חדשים מבולגריה כמו אלברט כהן האקורדיוניסט ומדלן כהן (רחמימוב). חברים נוספים בלהקה היו: רפאל שחר, משה בכר, יוסף טויל, לילי ורסנו, ליאון גרשון, משה חורש, אהובה דקל, אליקים יאיר, שולמית גלעדי (לפיד), מלכה זילברברג, משה רוזנבלום, אביבה צוברי , יהודה סגל (אקורדיון).
בין התכניות שהעלתה הלהקה באותה תקופה היו: "קריינית גלי צה"ל", "בדרום אין כל חדש" (תוכנית מס' 3) ו"זהו הג'וב" (תוכנית מס' 5).
בין שירי הלהקה בתכניות אלו היו: "מקומך ידידי בדרום", "השריונים", "שלושה חיילים".
הלהקה ביצעה גם שירים לא מקוריים, שבוצעו קודם לכן על ידי להקת הצ'יזבטרון כמו: "כושי כושי", "הי דרומה לאילת".

מנהלה המוזיקלי ומלחינה של הלהקה היה מאיר נוי, שהיה האקורדיוניסט של הצ'יזבטרון והוא שימש בתפקיד זה עד לפירוקה.
מ-1954 לא פעלה הלהקה כלל, וחזרה לפעילות במתכונת של להקה גדולה רק בשנת 1968.
עד שנת 1968 פעלו בפיקוד הדרום צוותי הווי קטנים שכללו בין היתר את ציפי שביט, דני גרנות ודני גולן ("צמד דרום" המקורי).

ב-1968, לאחר איומו של אלוף הפיקוד שיפרק את צוותי הווי אם לא תקום להקה מקצועית, הופקה התוכנית "זמר בדרום", ובה בלטו הלהיטים "לילה בדרום", "והיה ביום ההוא", "עלומים", "אביב", "בימים שכאלה", "לך לעזה", "חלום ליל חורף", "חצי האי סיני", ו"הורה נגב".

 

בין חברי ההרכב היו דני גרנות, גדי אורון, מתי כספי, יעקב נוי, בהירה שלום, דדי בן עמי ואורי קריב. לתוכנית זו יצא תקליטה הראשון של הלהקה, בשם "זמר בדרום".
חברי הלהקה הוותיקים ואילו שנשארו לתוכנית הבאה צולמו בחולות ראשון לציון עבור עטיפת התקליט, עם התלבושות והתפאורה, זמן רב לאחר שהתוכנית כבר ירדה מן הבמות. חשוב לציין שרוב חברי מחזור זה הגיעו מלהקות צבאיות אחרות כמו מתי כספי, גדי אורון ומיכל נדיבי מלהקת הנח"ל.
שנה לאחר מכן העלתה הלהקה את התוכנית "מסביב לסיבוב" שממנה זכור הלהיט "מרסל" עם הסולנית רוחלה שטרקר-לוין. שירי התוכנית לא הוקלטו ע"ג תקליט אך כמה מהם הוקלטו ונשמרו ב"קול ישראל".
שירים נוספים של התוכנית, שהוקלטו ב"קול ישראל" היו "בית חלומותיי", "טהיטי" ו"גוליברה".
תקופת הזוהר של הלהקה הגיעה בשנות ה-70.
ב-1970 הופקה התוכנית "מעוז א', שהייתה המוצלחת ביותר של הלהקה.
בין חברי ההרכב היו מתי כספי, אורי קריב, ג'ק הירש, מנחם שרייבר, דני טימור, איציק וינשטיין, אבי ברנד, גדי אורון, נורית זאבי, יונית שוהם ויעקב נוי.
השירים הבולטים של התוכנית היו "לאילת", "אני אצבוט לך", "אני מת", "להתראות", ו"בסיירת שקד".
לתוכנית זו יצא תקליט שנקרא על שם התוכנית. הלהיט "אני אצבוט לך זכה בתקליטון הכסף הראשון של העיתון "להיטון".
במחזור זה קרמה עור וגידים שלישית "לא אכפת להם" (מתי כספי, גדי אורון ויעקב נוי), שנקראה במקור "שלושת השמנים", שבצעה את "אני מת" ו"שלוש רגליים". "לא אכפת להם" פעלה גם לאחר השחרור והוציאה אריך נגן שלם.
בתוכנית זו הלהקה יצרה לעצמה קו מוזיקלי מסוים שהפך להיות מזוהה איתה לאורך השנים וכוריאוגרפיה יחודית ומושקעת של יענקלה קלוסקי, שהפכה את התוכנית הזאת ואת התכניות הבאות למיני מחזמר. על הצד המוזיקלי היה אחראי רפי בן משה, שעבד קודם לכן עם להקת גייסות השריון. על הצד התנועתי היה אחראי יעקב קלוסקי, שגרם לחברי הלהקות האחרות לקנא בלהקה הצעירה שתוך זמן קצר זכתה להצלחה אמנותית גדולה (כינור דוד).

 

 

להקת פיקוד דרום בשיר "היי נטאשה"

 

 

ב-1971 הפיקה הלהקה את תוכניתה "נשרים בערבה", בה בלטו הלהיטים "שבחי מעוז", "בא לי", "בית המקדש" (שיר שהושפע רבות מתופעת ילד הפרחים והמחזמר "שיער"), "היי נטשה", ו"בסיני מותר". בין חברי ההרכב היו יונית שוהם, אורי קריב, ג'ק הירש, מנחם שרייבר, דני טימור, איציק וינשטיין, אבי ברנד, ישראל קרסקס, ישראלה קריבושה, נורית זאבי פרי, מנחם עייני וברייני ויינשטוק. גם לתוכנית זו יצא תקליט מלא ובו כל שירי התוכנית.
באותה שנה זכתה הלהקה בתואר להקת השנה במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל.
הלהיט הגדול ביותר של התוכנית היה "שבחי מעוז" אותו ביצעו יונית שוהם וברייני ויינשטוק.
נעמי שמר, מחברת השיר והלחן ירדה אל המעוזים בזמן מלחמת ההתשה וראתה שם חיילים מדליקים נרות חנוכה. מחזה מרגש זה הוביל אותה לכתיבת השיר. השיר, שהצליח מאוד, הוקלט מאוחר יותר על ידי שמר עצמה וצילה דגן.

 

 

 

 

להקת פיקוד דרום בשיר "מדרום תפתח הטובה"

 

 

 

תוכניתה החמישית של הלהקה הייתה "מדרום תפתח הטובה".
בין הלהיטים והשירים היו "מדרום תפתח הטובה", "אלעד ירד אל הירדן", "ארץ ישראל יפה", "הבלדה על יעקב ורחל", ו"ארץ רעשה".
בין חברי ההרכב היו חנה לסלאו, אביבה אבידן, ציפי מור, אירית דגן, רוני בראון, איציק עוקב, יוריק בן דוד, ברייני ויינשטוק ואלי שני.
לתוכנית זו יצא לאור תקליט שנחשב כיום לאחד התקלטים הנדירים ביותר של הלהקות הצבאיות . מחזור זה צילם ספיישל לטלוויזיה הישראלית שכלל את להיטי תוכנית זו ואת להיטי שתי התכניות הקודמות. תוכנית זו,בסופו של דבר, לא שודרה במלואה בזמן אמת.

ב-1973 הפיקה הלהקה את תוכניתה "חול בקפה".
בין חברי ההרכב היו חנה לסלאו, אביבה אבידן, ציפי מור, איציק עוקב ושמעון ברק, שאמורים היו להעלות את תוכניתם הראשונה מיד אחרי יום הכיפורים באותה שנה, ומצאו עצמם מחולקים לשני צוותי הווי בזמן המלחמה. רק עם סיום הקרבות אורגנה הלהקה מחדש, והעלתה את התוכנית. הלהיטים הבולטים היו "ויסעו ויחנו", "אבשלום" ו"סדין אדום".
לתוכנית זו יצא לאור תקליט שנשא את שם התוכנית. בעקבות תוכנית זו זכתה הלהקה שוב בפרס "כינור דוד". את כל שירי התוכנית כתבה תלמה אליגון.
ב-1975 העלתה הלהקה את המחזמר "פגישת מחזור", שאת כל שיריו חיבר יורם טהרלב והלחין קובי אשרת. בין שירי המחזמר בלטו השירים "וגמרנו" ו"מכת חשמל".
כוכבי הלהקה היו דורית צדוק, חיים צדוק, נתן דטנר, נתן נתנזון, ראובן ארזי (ארז), רותי דיין, אודי בוכמן וסימה עמיאל.
ב-1978 פורקו הלהקות הצבאיות בהוראת הרמטכ"ל רפאל איתן, וביניהן להקת פיקוד דרום. איתן עשה זאת בטענה שהן כבר לא משמשות את ייעודן המקורי.
לפני שהתפרקה הלהקה הוקמה רביעיית הפרר ז'אק שכללה את נתן דטנר, אוהד בוכמן, נתן נתנזון ודורון מזרחי (מזר). ההרכב ביצע את שירי הפרר ז'אק שביצעו קודם לכן "רביעית מועדון התיאטרון".

ב-1985 חזרו הלהקות הצבאיות.

להקת פיקוד דרום דחתה זאת בשנה, והוקמה מחדש ב-1986, בתוכנית "הלהקה חוזרת".
להיטי התוכנית היו "לדרום", "שיר נולד ללהקה" ו"המנון גבעתי". בין חברי ההרכב היו ליליאן ברטו, רותי מנור, גילי כרמיאל, בת-אלה כהן, יורם לוי, ארנון יערי, הדר הלוי, מנן דיין ואדי גרימברג. מפקד הלהקה היה דאז יאיר סרור.
לתוכנית זו יצא לאור את תקליטה השביעי והאחרון של הלהקה.
להקת פיקוד הדרום המשיכה להעלות תכניות ולבצע שירים שחלקם זכו להצלחה גדולה, אך בעצם היו שירת הברבור שלה.

ב-1987 זכתה הלהקה עם שירה "יונה עם עלה של זית", במקום הראשון ב"פסטיבל הזמר והפזמון". שיר זה הופיע על גבי תקליט שדרים.
ב-1988 הופיעה הלהקה על במת יום העצמאות ביחד עם ישראלה קריבושי עם השיר "אולי אולי מחר", שנכתב על ידי שייקה פייקוב לכבוד יום העצמאות הארבעים של מדינת ישראל.
ב-1989 זכתה הלהקה להצלחה גדולה עם השיר "הצגה", אותו ביצעו אייל בוחבוט וירון כפכפי. להיט זה חתם את תקופת הזוהר המחודשת של הלהקה.

 

 

אלבומים:

  • זמר בדרום - 1968
  • מעוז א' א' - 1970
  • נשרים בערבה - 1971
  • מדרום תפתח הטובה - 1972
  • חול בקפה - 1972
  • פגישת מחזור - 1975
  • הלהקה חוזרת - 1986

כמו כן יצא אלבום אוסף של שירי הלהקה בשילוב שירי "להקת גייסות השריון" ו"להקת חיל הים" בשנים 1963 עד 1972.
באלבום זה הופיעו 20 שירים. שישה מהם של להקת פיקוד דרום: "בסיירת שקד", "להתראות", "ארץ ישראל יפה", "אילת", "אני מת" ו"שבחי מעוז".
ב-2005 הוציאה חברת "מבראשית" של "הד ארצי" אוסף שירים של להקת פיקוד דרום, עם שירים מתוכניותיה השונות של הלהקה בשנות ה-60 וה-70.

 

 




להקת פיקוד מרכז
שתף 

 

להקת פיקוד מרכז בשיר "מסביב למדורה" 

 
ב-1954 נוסדה הלהקה על ידי קצין החינוך של פיקוד המרכז רס"ן יצחק יצחקי, והפכה עם הזמן לאבן יסוד במוזיקה הישראלית. הלהקה זכתה לשיא הצלחתה בתוכניות אותן ניהל הצמד דני ליטאי ויאיר רוזנבלום לאחר מלחמת ששת הימים.

עד שנת 1954 פעלו במרכז צוותים קטנים שהורכבו מכשרונות שנמצאו במפקדות השונות עד שאלוף פיקוד המרכז, צבי איילון, ביקש להקים להקה ייצוגית, כמו כאלה שהוקמו בפיקודים האחרים.
על מלאכת הקמת הלהקה הופקד רס"ן יצחק יצחקי, קצין החינוך וב-30 באוגוסט 1954 הופיעה הלהקה בתוכניתה הראשונה הנקראת "כף קוף אחד", בה בוצעה הגרסה הראשונה של "גן השיקמים".
התוכנית סיפרה על קוף שמתגייס לצה"ל ועובד זמן רב עד שאחת החיילות מגלה שהוא בעצם קוף. "גן השיקמים" בוצע על ידי שלושה מחברי הלהקה שגילמו חיילים המקבלים אפטר דיוטי ונוסעים ל"תיבת נוח" בתל אביב. בדרך הם עוצרים ב"גן מאיר" ומבכים את השקמים שהיו שתולים לאורכה ולרוחבה של העיר.
 
להקת פיקוד מרכז בשיר "אי שם בבקעה" 

בין חברי המחזור הראשון היו אהובה דיכטר, בבה גלזר (האח של שחקן הכדורגל שייע גלזר האגדי), עמוס מרוז (האבא של גיא מרוז), פרופסור תום לוי (לימד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב), יונה גרשפלד האקורדיוניסט, צפריר שיינקמן, יעקב ערבה-אגיוף, לילי דה פיצ'וטו, שיבולת דהאן, אביבה קרקובסקי, מושיק טרוים (טימור) ועוד.
המנהל המוזיקלי של הלהקה בתוכנית זו היה יוחנן זראי, שקיבל על עצמו תפקיד זה לאחר שאושר לאשתו, ריקה, להיות המדריכה המוזיקלית. עובדה זו מסבירה מדוע כמה מלהיטי הלהקה, היו גם להיטה של ריקה זראי באותן השנים.
הלהקה העלתה מספר תכניות באותם השנים, אך לא הקליטה את שיריה באופן מסודר ורק לקראת סוף העשור יצא ללהקה אריך נגן ראשון שנקרא "שמע חבר" ובו הופיע ההרכב שכלל את : יוסי סגל, מזל שמור, שייקה לוי, צדי צרפתי, אילי גורליצקי, עודד תאומי ואריה לבנון האקורדיוניסט.
שנה מאוחר יותר יצא ללהקה תקליט משותף עם להקת פיקוד הצפון.
צידו האחד של התקליט, שהוקדש ללהקת פיקוד המרכז נקרא "רשות הדיבור לאריה", צידו השני שהוקדש ללהקת פיקוד הצפון נקרא "הנשק הסודי".
בין לבין הקליטה הלהקה את שיריו של המלחין ניסן הב-רון לתקליטי אוסף משיריו, אחד מהם היה "היושבת בגנים".
מלהיטי אותן שנים ניתן למצוא את "חמסינים במשלט", "הסמלת" ו"הזקנקן".
כמו כן העלתה הלהקה את "פשיטה בכפר" ("העיקר ובת האיכר"), שהפכה על הבימה האזרחית ל"חמש חמש". הבמאי של התוכנית היה גדעון שמר, הבמאי הראשון של הלהקה שאשתו, נעמי שמר (או בשם העט שלה ש. כרמל) כתבה את מילות כל השירים.
בין להיטי התוכנית היה גם "רב האור והתכלת" שביצעה מזל שמור, "שיר הבר", "תרנגול בן גבר" ועוד.
חברים נוספים בלהקה באותן שנים היו עודד תאומי, אביבה פז, צדי צרפתי, דוד לוין (אחיו של חנוך לוין), דני ליטאי, עמוס אטינגר, שי דנון ועפרה פוקס.
תכניות נוספות מאותן השנים: "שלושה גיבורים", "אלוף על הגג", "האדם הנכון במקום הנכון", רשות הדיבור לאריה" ו"צחוק במרכז".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב-1963 הפיקה הלהקה את תוכניתה ה-12 "למה? כובע!". בתוכנית הופיעו הלהיטים "חיילים יצאו לדרך", "טוויסט מולדת" ו"שניים עם גיטרה". תוכנית זו הניבה שני תקליטונים בשם "חיילים יצאו לדרך" ו"טוויסט מולדת". בהרכב הלהקה, בתוכנית ובתקליטים אלו הופיעו יגאל חרד, אושיק לוי, שלמה וישנסקי, חדווה עמרני, דוד רוזנטל ואריאל פורמן.
ב-1964 הפיקה הלהקה התוכנית "לא רוצים טובות", ובה הופיעו השירים והלהיטים "כנרת" ("שם הרי גולן"), "יש לו", "יש לה מה שיש לה", ו"לא רוצים טובות".
הרכב הלהקה כלל את אותו ההרכב של התוכנית הקודמת כשאליו הצטרפה מיכל טל . לתוכנית זו הוציאה הלהקה תקליט שנקרא על שם התוכנית והשיר "לא רוצים טובות".
עד 1966 הופקו תוכניות נוספות, אך לא יצאו מהן להיטים גדולים.
ב-1967 יצא לאור תקליט של הלהקה בשם "במרכז העניינים", על שם תוכניתה ה-15, בה הופיע השיר "תורנות בבסיס" ("טנגו תורנות"). בין חברי המחזור אפשר למצוא את מוטי גלעדי, טמירה ודודו ירדני ואת בתיה ברק.
להיט נוסף מהתוכנית היה "את מי אני אוהבת".
ב-1968 הפיקה הלהקה את התוכנית "איפה המרכז?", בה הופיעו הלהיטים "קום לך אל נינווה", "גבעת התחמושת", "ערב טוב" ו"העיקר להיות בריא".
כוכבי התוכנית והתקליט היו דודו זכאי, קובי רכט, איריס יוטבת ונירה גל.
התוכנית הייתה מהמוצלחות ביותר של להקת פיקוד המרכז. ההרכב הנ"ל פורק לאחר מספר מועט של הופעות מאחר וחבריו העדיפו להופיע בבמות מרכזיות כמו "היכל התרבות" ו"בית החייל", אך כאשר הם נדרשו להופיע במקומות מרוחקים הם מצאו סיבות מסיבות שונות כדי לבטל את ההופעה.

 

 


ב-1969 הופיעה הלהקה בתוכניתה "רד אלינו לבקעה", בה נכללו הלהיטים "שנינו מאותו הכפר", "שירו של צנחן", "ארץ המרדפים", "כמה שמש", "צ'רלי צ'פלין" ו"בכי תמרורים".
השירים "שירו של צנחן" ו"שנינו מאותו הכפר" זכו להצלחה במצעדי הפזמונים, והלהקה נבחרה כלהקת השנה בגלי צה"ל. הרכב זה, שכלל את שלמה בר אבא, ניצה שאול, אפרת לביא, דני וסלי, שם טוב לוי, גליה ישי ועמרי ניצן נחשב להרכב הפורה ביותר של הלהקה והוא טופח במסירות על ידי אלוף פיקוד המרכז דאז רחבעם זאבי. זאבי החזיק "קצר" את הלהקה ואחת מדרישותיו היו שבני הלהקה יעברו קורס צניחה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב-1970 הפיקה הלהקה את תוכניתה ה-18, שנקראה "ליד הירדן", ובה הופיעו הלהיטים "תחת עץ האקליפטוס", "יש לי אהוב בסיירת חרוב" ו"הימים האחרים". את חברי הלהקה בתוכנית ייצגו שלומית אהרון, שלמה בר-אבא, אפרת לביא, שם טוב לוי, מיקה בשן, עומרי ניצן, ניצה שאול ודורון סלומון.

עד שנת 1972 לא הפיקה הלהקה תוכניות או תקליטים ומי שנתן את הטון היו צוותי ההווי של חטיבת הצנחנים ושלישית פיקוד המרכז.
ב-1973 התאחדו שני ההרכבים והעלו את התוכנית "שר מי ששר אחרון" בה נכללו הלהיטים "האיש מן הבקעה", "מקפלות המצנחים", "מודה אני לפניך", "מסביב למדורה" והשיר "היום היום". בין חברי ההרכב של התוכנית ניתן למצוא את רונית אופיר, אלי גורנשטיין, עוזי חיטמן, יעקב מנדל ודורית ראובני, ששרה סולו ב"היום היום" וב"האיש מן הבקעה".
השיר "היום היום" שכתב דודו ברק והלחין מוני אמריליו היה לאחד משירים המוכרים ביותר של הלהקה, וזכה בתואר שיר השנה בקול ישראל.

להקת פיקוד מרכז בשיים: "שלום לך אפריקה", "נתגבר יחדיו"


בין 1973 ל-1975 הופיעה הלהקה בתכנית "וזוהי רק ההתחלה" בה כיכבו השחקנים בני נדלר וצפריר קוכונובסקי.
בתוכנית בלטו השירים "כשנחזור", "שלום לך אפריקה", "נתגבר יחדיו" (גרסה עברית לשירם של הביטלס "We Can Work It Out") ו"וזוהי רק ההתחלה", בנוסף לשירי מלחמה אחרים.
בשנת 1977 הופקה התוכנית "שירי ירושלים", בניהולו המוזיקלי של בני נגרי ובבימויו של דני ליטאי. בלהקה היו בין השאר יואל לרנר, מזי כהן, יעל עמית והגיטריסט יוסי לוי. הלהקה הקליטה רק שני שירים, "אמא שלחתני" ו"שומר החומות", בו היה יואל לרנר הסולן.

 

 

 

 

 

להקת פיקוד מרכז בשיר "שומר החומות" 

ב-1978 פירק הרמטכ"ל רפאל איתן את הלהקות הצבאיות, ביניהן פיקוד מרכז, בטענה שהן כבר לא משמשות את יעודן האמיתי - לעודד חיילים לאחר הקרב.
ב-1985 הוקמו הלהקות מחדש, ולהקת פיקוד המרכז הפיקה את תוכניתה ה - 21, "בשערייך יריחו". בתוכנית בלטו השירים "יא ליל", "את עיניך שא מזרחה", "נאהב", ו"מכתב קטן", והשתתפו בה דוד ד'אור, מירון מינסטר, רועי ששון וסיגי חזמה.
שנה לאחר מכן יצא לאור תקליט שנקרא "ילדי 67", על שם תוכניתה ה - 22 של הלהקה. בתוכנית כיכבו אלון אופיר, דוד ד'אור ורועי ששון. בין השירים בלטו הלהיטים "בן גוריון", "נגן אקורדיאון" ו"ילדי 67".


 

 

 

 

 

להקת פיקוד המרכז מורכבת כיום ממספר חברים הפועלים כהרכב אחד. המוזיקאי דרור אלכסנדר מופקד על ניהולה המוזיקלי של הלהקה מזה מספר שנים. בנוסף, את המופעים מפיקים חיילי מדור הפקות במקח"ר (מפקדת קצין חינוך ראשי) יחד עם הבמאי ירון כפכפי. פעילות הלהקה כוללת, בין השאר, הופעות מול חיילים בבסיסי צה"ל וערבי התרמה לצה"ל ברחבי העולם.

רבים מבוגריה של הלהקה מהווים היום חלק מתעשיית התרבות והמוזיקה הישראלית, כמו אושיק לוי, רוחמה רז, טמירה ירדני, שייקה לוי, שלומית אהרון, דורית ראובני, דני ליטאי, חדווה עמרני, אריה לבנון, יואל לרנר, גלית גיאת, דוד ד'אור, מזי כהן, עידן אלתרמן, אלי גורנשטיין, עודד קוטלר, עופרה פוקס ואחרים.

 

משירי הלהקה

  • "שנינו מאותו הכפר", נעמי שמר / נעמי שמר
  • "את עיניך שא מזרחה", יורם טהרלב / אורי קריב
  • "בכי תמרורים", יורם טהרלב / סשה ארגוב
  • "בן גוריון", יורם טהרלב / יאיר רוזנבלום
  • "גבעת התחמושת", יורם טהרלב / יאיר רוזנבלום
  • "שומר החומות", דן אלמגור / בני נגרי
  • "דובר צה"ל מודיע", אבי קורן / יאיר רוזנבלום
  • "האיש מן הבקעה", חיים חפר / מוני אמריליו
  • "היום היום", דודו ברק / מוני אמריליו
  • "הימים האחרים", חיים חפר / דובי זלצר
  • "הנהג שלנו חברה'מן", יורם טהרלב / אלונה טוראל
  • "הסמלת", יחיאל מוהר / חיים אלכסנדר
  • "וזוהי רק ההתחלה", נעמי שמר / נעמי שמר
  • "חיילים יצאו לדרך", נעמי שמר / נעמי שמר
  • "טוויסט מולדת", דרורה חבקין / דרורה חבקין
  • "תורנות בבסיס", יוסי גמזו / עממי
  • "יא ליל", קובי לוריא / קובי לוריא
  • "יש לי אהוב בסיירת חרוב", חיים חפר / יאיר רוזנבלום
  • "כנרת", רחל / נעמי שמר
  • "לא רוצים טובות", יחיאל מוהר / יוחנן זראי
  • "מכתב קטן", דני רובס / דני רובס
  • "מסביב למדורה", נתן אלתרמן / יאיר רוזנבלום
  • "מקפלות המצנחים", יאיר רוזנבלום / יאיר רוזנבלום
  • "נאהב", מיכאל אלדר / אורי קריב
  • "נגן אקורדיאון", יורם טהרלב / אורי קריב
  • "סימן שאתה צעיר", יוסי גמזו / עממי
  • "צ'רלי צ'פלין", יורם טהרלב / סשה ארגוב
  • "קום לך אל ניווה", יורם טהרלב אלונה טוראל
  • "רד אלינו לבקעה", חיים חפר / עממי
  • "שיר הצנחנים", חיים חפר / אוסקר סלדק
  • "שירו של צנחן", יורם טהרלב / יאיר רוזנבלום
  • "כשנחזור"
  • "טנגו תורנות"
  • "קום לך אל נינווה"

 
תקליטים

  • ב - 1971 יצא לאור תקליטה הראשון של צוות הווי חטיבת הצנחנים, "צנחן שלי". בין השירים בלטו "תשאלי ירושלים" ו"צנחן שלי". עוד שני שירים תורגמו לעברית: "קר-חם" ו"השוטה אל הגבעה". בין חברי הלהקה היו לואי להב, צרויה להב, רונית אופיר ודודו זכאי.
  • ב - 1973, בתוכנית "פרצופים צוחקים" של צוות הווי פיקוד מרכז, בלט שיר שהפך לנכס צאן ברזל של אותה תקופה: "אי שם בבקעה". לתוכנית יצא גם תקליט שנקרא על שמה. בין כוכבי ההרכב של הצוות ניתן למצוא את רוחמה זרגרי (רז) ואת אורי הרפז.
  • ב - 1975 יצא לאור תקליטה המחודש של צוות הווי חטיבת צנחנים, שנקרא על שם תוכניתה "בארץ אהבתי". בין להיטי התוכנית ניתן למצוא את השירים "אגדת שלושה וארבעה", "צלילי גיטרות", "בארץ אהבתי השקד פורח", ואת השחקנים רוחמה רז ואורי הרפז, יוצאי צוות הווי פיקוד מרכז.
  • כוכבת הלהקה באותן השנים הייתה רוחמה רז, אשר נתבקשה לחתום קבע, וסביבה הוקם צוות הווי פיקוד המרכז. הרכב זה, שכלל בין היתר גם את בני נדלר ואת צפריר קוכונובסקי, הוציא את אריך הנגן "עם רוחמה", שנחשב לתקליטה הראשון של הזמרת. לימים יצא שוב התקליט, כאשר על עטיפתו נרשם רק שמה של רז, ללא אזכורו של צוות ההווי.

 


להקות משנה

פריחת הלהקות הצבאיות הגיעה בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור. החיילים ותושבי המדינה אהבו את הלהקות הצבאיות, וכל חיל רצה בלהקה ייצוגית משלו. כך גדל מספר צוותי ההווי והלהקות מ-4 ל-17. ללהקת פיקוד מרכז הוקמו להקות משנה כגון "צוות הווי חטיבת צנחנים", "צוות הווי פיקוד מרכז", "צוות הווי בקעה" ו"שלישיית פיקוד מרכז". בין חברי ההרכבים השונים היו גם דורית ראובני, דודו זכאי, ורדה שגיא, עוזי חיטמן, אלי גורנשטיין, דליה מנטבר, לואי וצרויה להב, רונית אופיר, נאוה ברוכין, רוחמה רז, אורי הרפז וצפריר קוכונובסקי.

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




להקת פיקוד צפון
שתף 

להקת פיקוד הצפון הייתה הלהקה הפיקודית האחרונה שהוקמה, לאחר להקת פיקוד הדרום ולהקת פיקוד מרכז.


הלהקה נוסדה בסוף שנת 1954 מאיחוד של שני גופים: הראשון היה קבוצת שחקנים מלהקת פיקוד הדרום בראשו של יעקב בודואגה (בודו) שעברו לפיקוד הצפון לאחר פירוק הלהקה, והשני חברי להקת גולני שסופחו לצפון עקב בעיות ארגון ותקציב. בין חברי הקבוצה השנייה היו צדוק סביר ואסתר נהרי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוכניתה הראשונה של הלהקה, "מוישה ונטילטור", הועלתה בשנת 1955.
הכוח העיקרי מאחורי התוכנית היה יעקב בודו, שגילם את הדמות הראשית, שימש כמפקד הלהקה והיה האחראי הראשי על קיבוץ השחקנים. התוכנית הייתה במתכונת עלילתית, עם מחזה מאת יעקב מייבלום, וכללה שלושה שירים בלבד.
בין חברי התוכנית הראשונה היו גם אביבה מרקס, אברהם דוד, אברהם פלטה, חנה אהרוני, מירי מגנוס, משה רון, פנינה זהרוני, שי דנון והאקורדיוניסט אוסקר סלדק.

שלושת התוכניות הבאות של הלהקה הועלו כולן בשנת 1956, ולא זכו להצלחה גדולה.

התוכנית השנייה, "מצפון תפתח הטובה", עלתה בינואר 1956.
במקום הצגה מרכזית בדומה לתוכנית הראשונה, הוצגו בתוכנית זו מערכונים קצרים, לצד שירים חדשים. השיר המוכר ביותר בתוכנית היה "שיר הצנחנים" (חיים חפר/אוסקר סלדק) שנכתב לכבוד חטיבת הצנחנים. לתוכנית היו שותפים גם יעקב בודו, משה רון ויהודית סופר.

שתי התוכניות הבאות היו "ש...ש...שתוק" שהועלתה במאי, ו"על דא ועל הא" שהועלתה באוקטובר.

 

תוכניתה החמישית של הלהקה נקראה "פגע וברח", והיא הועלתה בשנת 1957. לראשונה כללה התוכנית מספר גדול של שירים, עשרה, כשהמפורסם שבהם הוא "על ראש הג'ינג'י" של (דן אלמגור/מאיר נוי). בין משתתפי התוכנית היו איתמר ישראל, לוליק (אברהם לוי), משה רון ושמואל זוהר.

להצלחתה הגדולה הראשונה זכתה להקת פיקוד צפון בשנת 1958, כשהעלתה את תוכניתה השישית, "נעלה צפונה".
גורם עיקרי להצלחה היה שני הכותבים הראשיים של שירי התוכנית, נעמי שמר ויוחנן זראי. שמר כתבה והלחינה את "נעלה צפונה" ואת "בגלל מסמר", שהיה ללהיט גדול. שיר מפורסם נוסף בתוכנית היה "השריונים יצאו" (חיים חפר/יוחנן זראי). השיר יועד במקור ללהקת גייסות השריון, אך כיוון שתוכניתה טרם הייתה מוכנה, הוא הועבר ללהקת פיקוד צפון, אשר חיפשה שיר סולו ללוליק.
בנוסף ללוליק, איתמר ישראל ושמואל זוהר שנשארו מהתוכנית הקודמת, הצטרפו למחזור זה גם בני ברמן, אבי רוזמרין, אמיתי אגמון, לאה הופמן, מרים ליגנר וראובן פאר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 
תוכניתה השביעית של הלהקה, "מחיל אל חיל" שהועלתה בשנת 1959, לא זכתה להצלחה גדולה כמו קודמתה. השיר המוכר ביותר בתוכנית היה "שתי אחיות" (יחיאל מוהר/מאיר נוי). ללוליק ואמיתי אגמון הצטרפו יוסי גינזבורג, שלמה וינר, דרורה רופא, חנה פרומן, שי בורשטיין, יפה זהבי ותמר סטינג.


התוכנית הבאה, "קר וחם בצפון" משנת 1960 זכתה להצלחה גדולה יותר, בעיקר בזכות השירים "זמר לגדעון" ו"פגשתיך בשדה תלתן" שכתבה נעמי שמר.

 

כעבור שנה הועלתה התוכנית התשיעית, "הנשק הסודי", ממנה זכור בעיקר השיר "יעל" (דן אלמגור/אמיתי נאמן), שנכתב לפי הסיפור המקראי הידוע.

 

מהתוכנית העשירית, "טרמפ לצפון" שהועלתה ב-1962, התפרסם השיר "ללכת" (יחיאל מוהר/מאיר נוי).
בתוכנית היו חברים אתי גרוטס, נירה רבינוביץ', חנה לוי, כוכבה הררי, נורית אילן, בלהה חורגל, מולי שפירא ושמעון לב.

החל משנת 1963 חל שינוי ניכר בכיוון המוזיקלי של הלהקה, שהתבטא בעיקר בהכנסת כלי נגינה חדשים; לצד האקורדיון הישן, הוכנסו בהדרגה גם כלים נוספים, כגיטרה, חצוצרה, סקסופון ותופים.

שינוי זה בלט לראשונה בתוכנית "ידיים למעלה" שהועלתה בשנת 1963. בשיר "לוס פיקודוס צפונס" (יחיאל מוהר/יוחנן זראי) היה יעקב ונטורה (קובי אשרת) מהראשונים בלהקות הצבאיות שניגן על גיטרה חשמלית. השיר, בסולו של גדי ציגלמן (יגיל), היה פרודיה על השפעת המוזיקה הדרום אמריקאית. שירים מוכרים נוספים מאותה תוכנית היו "כוכב הצפון" (דידי מנוסי/יוחנן זראי) עם סולו של דני בן-ישראל, "זהירות בונים" (נעמי שמר) ו"שיר לחיילת" (דידי מנוסי/נורית הירש). בתוכנית השתתפו גם נירה רבינוביץ', אלישבע אשל ואריה פלדמן.

התוכנית ה-12 של הלהקה, "תן חיוך", הועלתה בשנת 1964.
לגדי יגיל, קובי אשרת ודני בן-ישראל הצטרף בתוכנית גיורא קרונזון. בין שיריה היו "שיר המאמצות" (יחיאל מוהר/דובי זלצר) ו"נר בחלונך" (דידי מנוסי/גדעון פיפר וקובי אשרת), בסולו של דני בן-ישראל.

מהתוכנית הבאה, "כל הכבוד" שהועלתה באותה שנה, זכור בעיקר שיר הנושא, "לכל זוגות האוהבים" (יוסי גמזו/אריה לבנון). בתוכנית זו השתתפו משה יעקבוביץ' (מוצי אביב) ויהודה ברקוביץ' (ברקן).

 

תוכניתה ה-14 של הלהקה, "שמח בצפון", הועלתה בשנת 1967, עוד לפני מלחמת ששת הימים. למוצי אביב ויהודה ברקן הצטרפו בתוכנית דוד ברגר (דודו דותן) ואריה מוסקונה, וזכורים ממנה השירים "כנרת אחרת" של (יעקב שרת/משה וילנסקי) ו"שלושה חיילים" (חיים חפר/אלונה טוראל).

 

האופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים הביאה למדיניות חדשה בצה"ל, של הענקת משאבים רבים יותר ללהקות הצבאיות, ובהן להקת פיקוד הצפון.
הדבר התבטא בהפקות גדולות יותר, הגדלת מספר חברי הלהקה, ואמצעים חדשים ככלי נגינה ואמצעי הגברה. התוצאה הייתה תקופתה המוצלחת ביותר של הלהקה, שהגיעה באותה עת לרמתן של שאר הלהקות הצבאיות.

גורם נוסף להצלחה באותן שנים היה אלוף פיקוד הצפון דוד אלעזר. אלעזר, שראה בחשיבותה הגדולה של להקה צבאית, היה מעורב ישירות בהכנות להופעות ובתכנים, ודאג לתנאי השירות של חברי הלהקה. הוא אף גייס בעצמו ללהקה את יגאל בשן ואת עדנה לב, שכבר היו זמרים מוכרים בקרב הציבור הרחב. 

ביטויו הראשון של המהפך היה בשנת 1968, עם העלאת התוכנית המצליחה "על הרמה".
התוכנית כללה שירים רבים שעסקו ברמת הגולן ובקרבות בצפון הארץ, כ"נגמרה המלחמה" (ארנון בן-נחום/דני ליטני), "וחרב אין ביד דוד" (שמואל א'/דרורה חבקין), "עמק דותן" (דליה רביקוביץ'/שמעון ישראלי), "תל פאחר" (דרורה חבקין/דני ליטני) ו"הקרב לא נגמר" (דרורה חבקין). אך מעל כולם בלט השיר "מלכות החרמון" (יובב כץ/אפי נצר), להיט גדול ששר מוצי אביב.
השיר הוביל במשך שבועות רבים את מצעדי הפזמונים, ונבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי הן של קול ישראל והן של גלי צה"ל. בגלי צה"ל היה זה השיר היחיד של להקה צבאית שזכה בתואר זה. פרט למוצי אביב היו חברים בתוכנית גם אריה מוסקונה, דודו דותן, אברהם צמח, ברטה רחמים, דוד פרי, יוסי זמורה, מרגלית שליבק, פאול רוט, פנחס בן-ארי (פיש), ראובן ברצ'י, ראובן שנער, רון אריסון, שלומית נתיב, שלומית סיגל, שרה גנץ ותמר וקסלר.

תוכניתה ה-16 של הלהקה, "קצת מזה וקצת מזה", הועלתה בשנת 1969.
השיר הבולט ביותר בתוכנית היה "אם תשוב" (יורם טהרלב/אפי נצר) ששרה עדנה לב. שיר בולט נוסף היה "האהבה היא פרח" (לאה נאור/נורית הירש). פרט ללב השתתפו בתוכנית גם דודו דותן, דובי גנדלמן (גל), אברהם צמח, איתן גרסטנר, איתן סלונים, בני ליכטנפלד, גידי זר, ברטה רחמים, דוד פרי, דורית תמיר, דני ליכטר, יהודית כץ, יוסף ברטמן (יוסי ברק), לאה דזלושיצקי, מרגלית שליבק, פאול רוט, פנחס בן-ארי (פיש), צבי ליכטר, ראובן ברצ'י, שושנה מנדלסון ושלומית סיגל.


לתוכנית ה-17, "מהצפון באהבה" משנת 1970, הצטרף ללהקה אחד מכוכביה הגדולים ביותר, יגאל בשארי (בשן). בשן הביא עימו ללהקה את השיר "לצפון באהבה" (דודו ברק/נורית הירש), ששר במקור לבדו בתחילת שירותו, עת הופיע כזמר סולן. בשן שר סולו גם ב"הנבל" (יורם טהרלב/משה וילנסקי) וב"מתנה מן הים" (אהוד מנור/נורית הירש). שיר נוסף שכתבו מנור והירש לתוכנית הוא "רגע לפני", ששרה עדנה לב. שירים נוספים בתוכנית היו "האישה האידאלית" (דידי מנוסי/פולדי שצמן), "הגליליות" (יחיאל מוהר/פולדי שצמן), "לילה בירושלים המזרחית" (יובב כץ/יאיר קלינגר), "למה לך מנגו" (שולמית לפיד/דרורה חבקין), "מיכל ומיכאל" (נתן אלתרמן/רפי בן-משה), "סיביר שלנו" (איתן חביב/דרורה חבקין), "פתחו את כל החלונות" (איתן פרץ/דב נצר), "ציפור הגשם" (תרצה אתר/נורית הירש) ו"תמיד אותם" (תרצה אתר/אמיתי נאמן).
פרט ליגאל בשן ולעדנה לב השתתפו בתוכנית גם דדי בן-עמי, דודו דותן (מפקד הלהקה), עירית בן-בנימין (דותן), איתן גרסטנר, בני ליכטנפלד, דובי גל, דוד רוזנטל, דורית תמיר, יהודית כץ, יהושע לוינר, יוסי ברק, נירה וייסמן, עפרה גולן, פאול רוט, פוריה פינגרר, צבי ליכטר ושלמה גלברג.

 

להקת פיקוד צפון בשיר "נשב בחוץ"

 

 

 

יגאל בשן היה הכוכב גם בתוכנית ה-18, "חייך לעולם" משנת 1971. הלהיט הגדול של התוכנית היה "מתוק מתוק" (אילן גולדהירש/אילן מוכיח). השיר נכתב לפי בקשתו של בשן, שפנה אל מוכיח, מנהלה המוזיקלי של התוכנית, בבקשה לכתוב שיר בסגנונה של אריתה פרנקלין. השיר זכה להצלחה גדולה, ונבחר כ"שיר השנה" בקול ישראל. שיר מוכר נוסף בתוכנית היה "סיירת אגוז" (דודו ברק/אפי נצר). בין חברי התוכנית היו גם זמירה אדם, נחמה שוטן, נירה וייסמן, אוהד נהרין, יוסי ברק, מיקי גורביץ', סמדר ברנר ועירית דותן.

 

תוכניתה ה-19 של הלהקה נקראה "רוח צפון" והועלתה בשנת 1972.
אף על פי שהשתתפו בה אמנים מפורסמים כשרי צוריאל ואוהד נהרין, לא זכתה התוכנית להצלחה גדולה, בעיקר מפני שהייתה חסרת להיטים ובשל העובדה שקברניטיה ניסו לשבור את שיטת הסטאריזם. בתוכנית השתתפו גם אייל ברטונוב ומיקי גורביץ'. השיר היחיד בתוכנית שזכה להצלחה יחסית, היה "דיינו" (תלמה אליגון-רוז/דרורה חבקין).

לאחר רוח צפון ניכרה ירידה חדה בפופולריות הלהקה, שלא הצליחה לשחזר את תקופתה המצליחה שלאחר מלחמת ששת הימים. שני גורמים עיקריים לכך היו מלחמת יום הכיפורים, והתנגדותו הנחרצת של רפאל איתן, אלוף פיקוד הצפון, לפעילות הלהקה.

תוכניתה ה-20 של הלהקה, "הי צפונה", הועלתה בשנת 1973, שבוע לפני פרוץ המלחמה.
השתתפו בה אוהד נהרין, אייל ברטונוב, דני כץ וחני ליבנה. המלחמה שיבשה את פעילות הלהקה, והתוכנית ירדה במהרה.
שמואל וילוז'ני, חבר צוות הווי פיקוד הצפון, הוזמן על מנת לארגן את הלהקה מחדש. הלהקה העלתה תוכנית חדשה, שהורכבה מקטעים שונים, רובם מאולתרים.
לאחר המלחמה נוצר מחסור בכוח אדם, מכיוון שהחיילים בעלי הכושר הקרבי הופנו ליחידות הלוחמות. כך צומצמה פעילות הלהקה באופן ניכר.

שתי התוכניות האחרונות של הלהקה, "גלי צפון" משנת 1975 ו"בלילה על הדשא" משנת 1977 הושפעו מיחסו העוין של רפאל איתן, שלא הכיר בחשיבות הלהקות הצבאיות ורצה לכפות את טעמו האישי בשירי הלהקה.
על מנת להמשיך בפעילות סדירה לנוכח התנגדותו של איתן, גובשה מדיניות של הטעיה. שם הלהקה בתוכנית האחרונה שונה ל"חבורת הזמר של פיקוד הצפון", והיא העלתה שתי תוכניות: תוכנית רגילה בשם "בלילה על הדשא", ותוכנית "שירה בציבור של שירי ארץ-ישראל". איתן לא ידע במשך זמן רב על התוכנית הראשית, והאמין כי הלהקה פועלת במסגרת התוכנית השנייה בלבד.

דווקא תוכניתה האחרונה של הלהקה הייתה מהמצליחות ביותר שהעלתה. השיר "בלילה על הדשא" היה להיט גדול, הגיע למקום השני במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל, ונחשב ללהיט האחרון של הלהקות הצבאיות לפני פירוקן. כותבת השיר, אסתר ניצב, הייתה מחברת אלמונית מקיבוץ בית זרע, שכתבה את השיר כשיר זיכרון לבן כיתתה שלמה ארד, שאהב לארגן ערבי שירה, ונפל בהתרסקות הרקולס בשנת 1975. את השיר הלחין יאיר רוזנבלום, שהלחין לתוכנית גם את "בוא איתי אל הגליל" ו"שני דרורים" שכתב אהוד מנור.
כמו כן כללה התוכנית גרסת כיסוי לשירו של חנן יובל "גשם אחרון" (אהוד מנור/יאיר רוזנבלום). את השיר שרה ורדה נוגה, בביצוע שהפך לאחד המזוהים ביותר עימו. בין חברי התוכנית היו גם אילן טל, ורדה גורן, יורם צדוק ויעל חובב.

ב-1978 הורה הרמטכ"ל רפאל איתן על פירוק הלהקות הצבאיות, ובהן להקת פיקוד הצפון.

באמצע שנות השמונים חידשו מספר להקות צבאיות את פעילותן, ובהן פיקוד הצפון, שהעלתה את התוכנית קום והתהלך בארץ. החזרות לתוכנית התחילו בסוף שנת 1983, והצגת הבכורה התקיימה בתחילת 1984. שני הלהיטים הגדולים ביותר בתוכנית היו "קום והתהלך בארץ" (יורם טהרלב/יאיר קלינגר) ששר יהודה אליאס ו"עוד לא תמו כל פלאייך" (יורם טהרלב/רמי קליינשטיין) ששרה יסמין גמליאל.

בשנת 1986 הועלתה התוכנית "בוא עכשיו", מתוכה התפרסם השיר "כד הקמח" שכתבה והלחינה נעמי שמר על הבצורת באותה שנה. בין חברי התוכנית היו דני שטג, משה בן-בסט, רפי ויינשטוק, דלית כהנא, מיכל נחמן (צפיר), מירי טננבאום (נבו) ושירה פרבר.


עד לשנת 1990 העלתה הלהקה מספר תוכניות נוספות, שכללו בעיקר גרסאות כיסוי לשירים ישנים.
העדפתו של הקהל את השירים הישנים וחוסר הצלחת תקליטי הלהקה בשוק האזרחי הביאו לירידה בפופולריות הלהקה, עד פירוקה.


בשנת 2006, לאחר מספר שנות שפל, פתח מחדש פיקוד הצפון את הלהקה.

 

 

להקת פיקוד הצפון כיום הינה אחת מן הלהקות המובילות בצה"ל ומורכבת ממספר חברים הפועלים בהרכב אחד. המוזיקאי דרור אלכסנדר מופקד על ניהולה המוזיקלי של הלהקה מזה מספר שנים.
בנוסף, את המופעים מפיקים חיילי מדור הפקות במקח"ר (מפקדת קצין חינוך ראשי). פעילות הלהקה כוללת, בין השאר, הופעות מול חיילים בבסיסי צה"ל וערבי התרמה לצה"ל ברחבי העולם.

 

 תוכניות הלהקה

  • מוישה ונטילטור - 1955
  • מצפון תפתח הטובה - 1956
  • ש... ש... שתוק - 1956
  • דא ועל הא - 1956
  • פגע וברח - 1957
  • נעלה צפונה - 1958
  • מחיל אל חיל - 1959
  • קר וחם בצפון - 1960
  • הנשק הסודי - 1961
  • טרמפ לצפון - 1962
  • ידיים למעלה - 1963
  • תן חיוך - 1964
  • כל הכבוד - 1964
  • שמח בצפון - 1967
  • על הרמה - 1968
  • קצת מזה וקצת מזה - 1969
  • מהצפון באהבה - 1970
  • חייך לעולם - 1971
  • רוח צפון - 1972
  • הי צפונה - 1973
  • גלי צפון - 1975
  • בלילה על הדשא - 1977
  • קום והתהלך בארץ - 1984
  • בוא עכשיו - 1986
  • בואו נאמין - 2008

 

תקליטי הלהקה

  • זהירות, נהגת! - שירים מתוך תכניותיה הראשונה של הלהקה.
  • בגלל מסמר - שרים מתוך תכניותיה הראשונות של הלהקה.
  • הנשק הסודי (תקליט שחציו השני כלל שירים של להקת פיקוד המרכז)
  • לוס פיקודוס צפונס (4 קטעים מתוך התוכנית ידיים למעלה)
  • תן חיוך
  • כל הכבוד (4 קטעים מתוך התוכנית)
  • שמח בצפון (4 קטעים מתוך התוכנית)
  • על הרמה
  • קצת מזה וקצת מזה
  • מהצפון באהבה
  • חייך לעולם
  • רוח צפון
  • היי צפונה
  • בלילה על הדשא (חבורת הזמר של פיקוד הצפון)
  • קום והתהלך בארץ
  • בוא עכשיו
זכרונות:

איך גיליתי את דודו דותן ז"ל

"...ב-1967 שירתי בצה"ל כמ"כ בבא"ח 1, בסיס הטירונים של חטיבת "גולני", ששכן אז במחנה "בן עמי", צפונית לעכו. הימים היו ימי הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים ואנו, המדריכים היינו עסוקים בהכנות אינטנסיביות למלחמה המתקרבת: גם הדרכנו בקדחתנות בירי ובשדאות בסיסית את הטירונים שהגיעו אלינו מבקו"ם, גם התאמנו בעצמנו במסגרת פלוגת סגל הבסיס, גם הדרכנו מילואימניקים מחטיבה 3 (אלכסנדרוני), ובלילות או שיצאנו עם הטירונים להעמיס תחמושת במחסני החירום בכורדאני, או שיצאנו, אנשי הסגל, לשכב במארבים לרגלי רמת הגולן, שנקראה אז עדיין "הרמה הסורית".

בתוך כל המהומה הזאת הגיע אלינו טירון חדש בשם דויד ברגר: עגלגל, פרצוף ירח ומשקל תלת-ספרתי רציני. מיד עם תחילת האימונים היה ברור לנו שלוחם גדול לא יצמח לנו כאן - הבחור היה כבד תנועה, כושרו הגופני לא היה מי יודע מה והחגור נתלה עליו כמו חזייה. היתה זו הוכחה נוספת לכך שקצין המיון יודע להציב את האדם הנכון במקום הנכון...  עם זאת, ברגר שמר תמיד על מצב רוח טוב, היו לו תמיד בדיחות והערות שנונות על כל מצב, ובהפסקות בין האימונים היה משגע את כולם בחיקויים שעשה - החל ביפה ירקוני ושושנה דמארי וכלה באנשי הסגל.

בינתיים פרצה המלחמה. פלוגת הסגל וחלק מהטירונים נטלו בה חלק בקרב על שכם ואח"כ ברמת הגולן. המ"פ שלנו, רס"ן צבי פז (גולדה), שחש עם טנדר לוחמים לעזרה בתל פח'ר, נפל בקרב יחד עם אחד מלוחמי הפלוגה, רב"ט ששון קרקוקלי ז"ל.

לאחר המלחמה חזרנו לאימונים סדירים, ודויד ברגר הוסיף לכשול ולמעוד ובמקביל להצחיק את החברה. באחד הימים הוא ניגש למסדר חולים, ומאחר שעל פי הפק"ש (פקודות שגרה) היה עליו להיות מלווה באיש סגל, הלכתי איתו למרפאה. בדרך לשם הוא השיל מעליו את מעטה העליצות וכמו כל חייל טוב החל לקטר: מה אני עושה כאן, לכל הרוחות? אני מתאים ל"גולני", אני? אני אולי הר, אבל לא הר-ציון! מה שבאמת אני יודע לעשות זה להצחיק ולבדר. הנה, זכיתי פעם בתחרות "תשואות ראשונות" (ה"כוכב נולד" הרדיופוני של שנות ה-60) והופעתי בתפקיד הנסיך במחזמר "המלך ואני" שהפיק גיורא גודיק. אבל עם המזל המחורבן שלי יצא שלא עושים אודישונים ללהקות הצבאיות במחזורי מאי, וכך נתקעתי פה!

החלטתי לנסות ולעזור לו. בשעתו איירתי את עלון המחזור שלי בקורס מ"כים, וכן כתבתי חומר למסיבת הסיום של הקורס, וכך יצא לי להכיר את מרים, קצינת החינוך החטיבתית, שמשרדה שכן אף הוא במחנה בן עמי. וכך לאחר שברגר סיים את ענייניו אצל הרופא, במקום לחזור מיד למחלקה לקחתי אותו לקצינת החינוך ושם הוא הרביץ סדרת חיקויים והצחקות כמו שרק הוא ידע לעשות. מרים רשמה את שמו בפנקס והגלגלים החלו להסתובב.

עם תום הטירונות היה ברגר כוכב מסיבת הסיום ומיד אח"כ הוצב בצוות הווי "גולני". באחת ההופעות הראשונות של הצוות היה נוכח אלוף פיקוד הצפון דאז, דויד אלעזר (דדו), שפסק נחרצות: מה הבחור הזה מתבזבז בצוות הווי? להעביר אותו מיד ללהקת פיקוד צפון! וכך הגיע דויד ברגר ללהקת פיקוד הצפון.

בהשפעת להיטה של הלהקה "עמק דותן" (דליה רביקוביץ/ שמעון ישראלי) שינה ברגר את שמו לדודו דותן, הפך לאחד מכוכבי הלהקה, וכל השאר הסטוריה...".

חיים אנלין
anlen@zahav.net.il 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.