חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 146 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

אלכסנדר יהלומי
שתף 

אלכסנדר יהלומי, שחקן ובדרן (1911 - 2003) נולד בלטביה. בהשכלתו בוגר גימנסיה עברית בווילנה וכן בוגר למודי משפטים באוניברסיטת ורשה (1937), וכן בוגר סטודיו עברי למשחק בווילנה.

עם עלייתו ארצה באמצע שנות הארבעים החל לעסוק בהנחייה ובמשחק וכן בביצועי פרודיות מזומרות. לפני קום המדינה שיחק בתיאטרון "לי לה לו" , ואחר כך שירת בלהקה הצבאית הראשונה של צה"ל "ציל צליל".
יהלומי נודע בעיקר כמנחה עם חוש הומור וחן רב (מה שנקרא אז קונפרנסייה), ששילב בהנחייתו פדיחות ופרודיות. זכור לטוב הקטע שהוא ביצע בשם "גולדנברג", כשהוא מלווה את עצמו בפסנתר, קטע שדרש זריזות לשון מיוחדת ואשר מתאר את שפע האנשים אשר נושאים את השם גולדנברג.
בשנותיו האחרונות הוזמן להופיע במיוחד בתוכניות עם טעם של נוסטלגיה, והקהל קיבלו תמיד באהדה גם אם הוא סיפר בדיחות שהעלו כבר עובש, (בזכות החן הרב והייחודיות של ההגשה).
אלכסנדר יהלומי קיבל את פרס אמ"י ב - 1980 ואת התואר יקיר תל אביב ב - 1988.

ייחודיות ההומור של יהלומי (או: "מפניניו")

  • אשה מבוגרת ניגשת אל יהלומי לאחר הופעה ופונה אליו בזו הלשון: "מר יהלומי, הבדיחה שספרת בתוכנית, שמעתי אותה כבר לפני ארבעים שנה!". משיב לה יהלומי מניה וביה: "מה אני אשם שאת חיה כל כך הרבה...?".
  • יהלומי מספר שכאשר ליווה את עצמו בפסנתר (וכידוע הוא לא הצטיין במיוחד בנגינה), בשיר רוסי באחת ההופעות שלו, הבחין בדמעות של אחד האנשים מהקהל. "בוודאי אתה מזיל דמעות בגלל הזכרונות שעולים אצלך מרוסיה", אמר יהלומי. "לא, אני פסנתרן!" השיב האיש, כך יהלומי...
  • "רבותי מגיע מזל-טוב למלווה שלי", הכריז יהלומי באמצע ההופעה, "נולד לו בן במזל טוב", ולאחר שהקהל מחא כף, הוא הוסיף: "אבל אשתו עדיין אינה יודעת מזה...".
  • באמצע ההופעה כשנכנסת לאולם קבוצת מאחרים, מפסיק את הקטע ופונה אליהם בנימה מתנצלת: "סליחה שהקדמנו...".



אלכסנדרה
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




אמנון ברנזון
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



אסתר גמליאלית
שתף 

אסתר גמליאלית (יוסיפון) נולדה ב - 13 במרץ 1919 במצרים, זמרת ישראלית.
גמליאלית התפרסמה בתקופת היישוב, בתיאטרון המטאטא, בביצוע שירים של וילנסקי, אלתרמן, נחום נרדי ואחרים.
גמליאלית, ברכה צפירה ושושנה דמארי היו ידועות בתקופה זו כזמרות ממוצא תימני, שחלק משיריהן היה בעל ניחוח מזרחי, ויש הטוענים כי הן היוו את תחילת המוזיקה המזרחית בישראל. בתחילת שנות החמישים פרשה גמליאלית מהבמה.

מלהיטיה

  • גדליה רבע איש
  • הטנדר נוסע
  • אלימלך
  • אודי חמודי,  ואחרים.



אסתר עופרים
שתף 

אסתר עופרים נולדה ב-13 ביוני 1940 בצפת כאסתר זייד לבית הלוי וגדלה בחיפה.
היא בת למשפחה ותיקה מאוד בארץ שמוצאה מחל?ב שבסוריה.

כבר מתחילת הדרך מסתמן איזה שהוא פיצול אישיות בקריירה של אסתר עופרים. מצד אחד היא שרה לצד בן זוגה שירים "קלילים", אך מאידך, בתקליטי הסולו שלה יש חומר "רציני".
עופרים הופיעה ב"הבימה" בתחילת שנות השישים כשחקנית ב"אגדת שלושה וארבעה" של חיים נחמן ביאליק.
ב-1961 הקליטה אסתר את שני אלבומי הסולו הראשונים שלה, "שירי ילדים", ו"היו לילות", ששיר הנושא שלו היה ללהיט פופולרי למרות שנכתב והושר בשנות הארבעים של המאה הקודמת אך מאז יציאת האלבום זוהה היטב עם דמותה של עופרים. שני האלבומים היו בעיבודיו ובניצוחו של שמעון כהן. עם הצלחתה הוזמנה עופרים להצטרף לפרנק סינטרה בהופעותיו בישראל.

ב-1962 הוחלט בקול ישראל לשלוח את אסתר עופרים לפסטיבל בסופוט שבפולין עם השיר "סתיו" של משה וילנסקי ושמשון חלפי. היא זכתה בפסטיבל והשיר היה השיר המושמע ביותר בישראל באותה שנה.
ב-1963 שווייץ שלחה את עופרים לייצגה באירוויזיון שנערך בלונדון. עופרים שרה בצרפתית את השיר "אל נא תלך" וכמעט שזכתה במקום הראשון, אלמלא שינתה נורבגיה את הצבעתה ברגע האחרון לטובת השיר הדני. "אל נא תלך" זכה להצלחה גדולה ותורגם לגרמנית ולאיטלקית. 
ב-1964 הופיעה כבת ים בתוכנית טלוויזיה הולנדית בשיר Split Personality. התוכנית זכתה בפרס ה-Silver Rose of Montreux וב-1965 קיבלה בהולנד את פרס האדיסון והקליטה בארצות הברית אלבום שירי מחזות זמר עם תזמורת גדולה בעיבודו וניצוחו של בובי סקוט.

אסתר עופרים בשיר "לילה לילה"

עופרים, שכונתה "הזמיר מחיפה" בעיתונות הגרמנית, נבחרה לזמרת השנה בגרמניה ב-1966 וזכתה בשני תקליטי זהב עבור אלבומיה "That's Our Song" ו"Sing Hallelujah" ובפריז זכתה בפרס התקליטים היוקרתי Grand Prix International du Disques Academy Charles Cross על אלבום הסולו הצרפתי שלה.
ב-
1967 הקליטה אלבום סולו של שירי ילדים מכל העולם בשם "Esther im Kinderland", ביניהם שירי לידר קלאסיים (השיר האמנותי) של גתה, היינה ועוד. הצד השני של התקליט הוקדש כולו לשירי ערש, ביניהם "שכב בני" של עמנואל הרוסי ושיר הערש של ברהמס.
אסתר הופיעה בברלין בתוכנית טלוויזיה והפיקה בכוחות עצמה אלבום סולו נוסף בחברת פיליפס. באלבום ניכר השינוי שהזמרת ייחלה לו. לא היו בו להיטי מצעדי פזמונים ובמקומם היו שירי לאדינו ושירי משוררים כמו
"Bird On A Wire" של לאונרד כהן וגם שירים מתקופת הרנסאנס. האלבום כלל אף הוא שירים רבים שיזכרו כלהיטים, כגון "שחרחורת" - שמקורו בשיר לאדינו. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית כפי שזכו לו האלבומים של הצמד ואסתר אמרה אז "שהיא מקבלת זאת כמחמאה".

בשנות השבעים עופרים התגוררה והופיעה לעתים קרובות בישראל. היא התראיינה רבות ברדיו ובעיתונות הישראלים וזכתה ב"כינור דוד".

אסתר עופרים בשיר "זמר נוגה"


ב-1970 עופרים הופיעה לראשונה מאז חזרתה לארץ בהיכל התרבות בתל אביב, בערב יום העצמאות.
הופעתה השנייה הייתה רק ב - 1971, בחג הפסח.
ב-1972 הקליטה שני אלבומים חדשים. בראשון הקליטה עופרים שירי לאדינו רבים, שירים מתקופת הרנסאנס ושלושה שירים של מרדכי זעירא; ובשני שירים של לאונרד כהן ועוד.
עופרים הצטלמה לתוכנית טלוויזיה על רקע נופי הארץ בעבור הטלוויזיה הגרמנית וערכה סבב הופעות בישראל. החלק העברי של הופעתה בתל אביב יצא כאלבום "חי".
ב-1973 התגייסה עופרים למאמצי מלחמת יום הכיפורים והופיעה לפני חיילים פצועים ובבסיסי צה"ל.

עופרים הופיעה עם להקת הפלטינה ב-1975 ושרה הרבה שירים ישנים בביצוע חדש משלה, ביניהם "הנך יפה רעייתי" של נעם שריף "הכניסיני תחת כנפך", "שיר החליל", "שני שושנים", "טעם המן" של יצחק אליה נבון, "מחמד לבבי" ו"יד ענוגה".
ב-1977 שיתפה פעולה בסבב הופעות נרחב בישראל עם צוות "קצת אחרת", שכלל את יוני רכטר, שם טוב לוי, שלמה יידוב, שלמה גרוניך ואמן הגיטרה יוסי לוי. בשיריה עם "קצת אחרת" שרה זמר ישראלי עכשווי לצד שיריה הקבועים והאהובים על מעריציה. מאז ועד עתה מלווה אותה יוני רכטר בכל הופעותיה בארץ ובחו"ל.

לאחר תקופה מוצלחת בישראל החליטה עופרים לנסות ולשחזר את תהילתה הבינלאומית. היא הקליטה בגרמניה את האלבום Complicated Ladies בשיתוף פעולה עם אברהרד שוינר, אשר תרם לאלבום עם נופך של מוזיקה אלקטרונית ובכך עיצב מחדש את סגנונה המוזיקלי של עופרים אך לזמן קצר בלבד כי היא נטשה סגנון זה לאחר מכן.
ב-1982 הופיעה בניו יורק והקליטה שם את "האלבום הלבן" בעבור הד ארצי. באלבום זה שרה עופרים שירי משוררים של שלמה אבן גבירול, יונתן רטוש, חיים נחמן ביאליק, זלמן שניאור ועוד וכמו כן גרסה נוספת של "היו לילות". בשנת 1983 נולד בנה, דוד.
ב-1984 הופיעה בברלין בתפקיד חיה במחזה "גטו" מאת יהושוע סובול ובבימויו של פיטר צאדק לצד גיורא פיידמן. במחזה שרה עופרים שירים שמקורם בגטו ווילנה.
ב - 1988 חזרה להופיע בישראל ויצאה בסבב הופעות חדש. השירים, בין השאר פרי עטם של עלי מוהר ומאיר ויזלטיר יצא לבסוף במספרים אוספים.
ב-1990 הופיעה עופרים בפסטיבל ערד בערב שהוקדש למרדכי זעירא, המלחין האהוב עליה.
ב-1991 השתתפה בפסטיבל ישראל בערב שירי רחל המשוררת.
ב-1995 חזרה לפסטיבל ערד במופע משותף עם יהודית רביץ.
ב-1998 כובדה עופרים בהופעה בקונצרט יובל ה-50 למדינת ישראל עם תזמורת ירושלים-רשות השידור.
בשנים אלו חזרה עופרים והחלה להופיע שוב ברחבי גרמניה.

אסתר עופרים היא זמרת מבצעת שפיתחה סגנון אמנותי משלה. היא שרה בעיקר שירי משוררים. לרבים משיריה נופך מלנכולי. היא סולדת מהקלטות מוקדמות ומקפידה לשיר "חי" בכל הופעותיה המצולמות באולפני הטלוויזיה. בעיבודי רוב השירים שלה אין כלי הקשה והיא מעדיפה כלים אקוסטיים בלבד. סגנונה יוצא דופן כי היא שרה שירים קלאסיים רבים אך באופן אמנותי שהוא שונה ממה שאנו מכירים כ" סגנון קלאסי". סגנונה דרמתי אך לא גולש למלודראמטיות. עופרים אינה מקפידה תמיד על המקור בכל מה שנוגע ללחן ומשנה לעתים קרובות את קצב השיר (סגנון הרובטו Rubato) ולכן אף ביצוע שלה אינו זהה לקודמו. זאת גם הסיבה שהיא מעדיפה לעבוד עם יוני רכטר כי מתקיים כאן דו-שיח מוזיקלי הדדי שאופייני לסגנון זה.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




אסתר שמיר
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




אף אוזן גרון
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובות:
חברי אף אוזן גרון יובל דור, עמי מנדלמן וקיקי רוטשטיין נפגשו בלהקת חיל התותחנים אותה הקים המפיק איתן גפני בשרות המילואים שלו. איתן גם ייצג אותם כשלישיה עד שהצטרפו לשלומית אהרון ויצרו איתה את ההרכב " הכל עובר חביבי".

איתן גפני
eitangafni@gmail.com




אפרים שמיר
שתף 
 
אפרים שמיר נולד בסיביר שבברית המועצות ב - 9 בדצמבר 1951 בשם פימה (יפים) שמו?קלר. בגיל 8 עבר עם משפחתו לפולין, וכאשר היה בן 17 עלה לארץ, ושינה את שמו לאפרים שמיר.

בצבא שירת בלהקת הנח"ל, כאשר התכנית הראשונה בה השתתף היתה "בהאיחזות הנח"ל בסיני"
ב -  1970 לצד מירי אלוני, ירדנה ארזי, לאה לופטין, עמוס טל שיר, רותי הולצמן ותמי עזריה. חבריו הנוספים למחזור זה היו דני סנדרסון, גידי גוב, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין, שהיוו בעצם את הבסיס ללהקת  כוורת שלוש שנים אחר כך.
עוד טרם השתחררו מהלהקה, הקימו שמיר ואולארצ'יק את הצמד "נו אז מה", והקליטו מספר שירים שיצאו בתקליטון. באותה תקופה שר שמיר מספר שירי סולו מחוץ ללהקה, ביניהם "מיקה" שכתב והלחין יאיר רוזנבלום ו"לעוף איתך" של אהוד מנור ונורית הירש, שהופיע בסרט כץ וקרסו.
ב - 1971 הלחין את שירו הראשון, "במדינת התפוז" למילותיו של עלי מוהר, אשר הופיע באלבומה של רבקה זוהר "סבתא רבקה".
בשנה זו הוא השתתף בתכניתה של להקת הנח"ל "הפלנ"חניק" לצד ירדנה ארזי, גידי גוב, יהודה עדר, ראובן גבירץ, ענת גוב, דורית שדה, איציק בן מלך ועוד. בתכנית זו הוא היה למעשה הסולן הראשי והוא בלט בשירים דוגמת "מי היה החולם", "נאום תשובה לרב חובל איטלקי", ו"בלדה ליצחק שדה".
לאחר שחרורו הצטרף ללהקת "השניצלים" של דני סנדרסון, והשתתף בהקלטת האופרה "סיפורי פוגי", שהייתה הבסיס ללהקת כוורת.
ב - 1973 הצטרף לכוורת, והיה חבר בה עד פירוקה בשנת 1976. בלהקה ניגן בגיטרה והלחין לה מספר שירים, ביניהם "לא ידענו מה לעשות" (יחד עם דני סנדרסון) מתוך סיפורי פוגי, ומתוך צפוף באוזן את "העולם שמח", "ככה היא באמצע" (עם יצחק קלפטר), והמפורסם ביותר- "שיעור מולדת" למילותיו של עלי מוהר.
במקביל לחברותו בלהקה, היה שותף במספר פרויקטים נוספים: בשנת 1973 השתתף ב"פסטיבל הזמר", שם שר את השיר "ליל חניה" שכתב נתן אלתרמן והלחין יאיר רוזנבלום, יחד עם ירדנה ארזי, חנן יובל, ושלישיית "אף אוזן גרון".
ב - 1975 שר בתוכנית הרדיו "פגישות מוזיקליות" את השיר "ימים לבנים" (לאה גולדברג/שלמה יידוב), ובאותה שנה שר במופע גלי צה"ל "הכל זורם" עם להקת 14 אוקטבות.
ב -  1975 התחתן שמיר עם אסתר שמיר (אז הירשברג), והפיק את שיריה הראשונים, "עברתי רק כדי לראות" (שהלחין בעצמו) ו"בוא ונשחק במחבואים".
לאחר פירוק כוורת הצטרפו למופע של אריק איינשטיין "אנשים אוהבים לשיר", שם שרו חלק משיריהם, ביניהם "ערב של יום בהיר", "נכון את יפה", "העולם שמח" ו"שיעור מולדת".
ב -  1977 השתתפו השניים בהקלטות מספר אלבומים נוספים, כ"אדם בתוך עצמו" של שלום חנוך, "לימונדה" של דורי בן זאב, "יחס חם" של דני ליטני, ועוד. בסוף אותה שנה, ב - 10 בדצמבר 1977, יצא בחברת סי.בי.אס אלבום הבכורה המשותף של שניהם, שנקרא "אפרים ואסתר שמיר". אפרים שמיר הלחין ועיבד את כל שירי האלבום, פרט ל"בוא ונשחק במחבואים" שהלחינה אסתר. בין להיטי האלבום היו "נכון את יפה", "בלי לבקש רשות" ו"ערב של יום בהיר". לאחר יציאת האלבום יצאו השניים לסיבוב הופעות לבדם, ללא להקה מלווה.
בסוף שנת  1978 הקליטה אסתר שמיר שני שירים שעיבד לה אפרים, "מסיבות יום שישי" ו"התשמע ערפל". באותה תקופה גם הקליטו ביחד חידוש לשירה של להקת הנח"ל "מחבואים" ("חפש אותי") שכתבה נעמי שמר. זמן קצר לאחר מכן הסתיימו נישואיהם אך המשיכו לשתף פעולה מבחינה מוזיקלית.
ב -  1979 הקים שמיר את להקת "חמסין", יחד עם המתופף אלון הלל והבסיסט אוהד אינגר. בהפקתו של לואי להב, שרה הלהקה שירי רוק שיער בסגנון פאנק. שמיר הלחין את רוב שירי הלהקה, ביניהם "שורפת את הלב", "הלילה", "מה את אומרת", ועוד. הביקורות היו מצויינות אך התקליט לא נמכר, הופעות הלהקה היו כשלון והשלישיה התפרקה. בעקבות הכשלון נסע שמיר לארצות הברית לתקופה ארוכה.
לאחר שחזר לארץ בשנת 1981 הלחין לגרושתו אסתר שמיר את השיר "גבר ללילה אחד" וכתב איתה יחד את "ללא נגיעות של ממש".
שני השירים הופיעו באלבומה "במקום הכי נמוך בתל אביב" 1981, בפסטיגל באותה שנה שר יחד עם קובי רכט ואסתר שמיר את השיר שהלחין למילותיו של אהוד מנור, "ילקוט כבד". לתוכנית הרדיו "ארץ שמש" הלחין שמיר את השיר "הידעת את הדרך" למילותיו של עלי מוהר, ושר אותו עם שם טוב לוי. באותה תוכנית שר גם את "כל יומי" עם מזי כהן, את "הנך יפה רעייתי" עם שם טוב לוי, ואת "נמה יפו" עם כל משתתפי התוכנית.
ב - 1983 הוציא שמיר את אלבומו הראשון כסולן, "רוקד לקול הבנות". בנוסף לשיר הנושא, שהיה לאחד מלהיטיו הגדולים, הופיעו באלבום גם "יותר מסתם אחת", "חבר בחברת עצמי", "כמו לא הלכת מעולם", ועוד. את האלבום עיבד המוזיקאי משה לוי. בהופעות ניגנו משה לוי, יהודה עדר, איתן גדרון ודובי קיזלשטיין.
בעקבות כשלון ההופעות נכנס שמיר למשבר עמוק, ולא חזר לפעילות מוזיקלית כמעט עד סוף העשור.
ב - 1984 התאחדה להקת כוורת, כאשר שמיר היה בין יוזמי האיחוד. באותה תקופה הקליט את השירים "יעל ואני", "תלתלים ונמשים" ו"בחורה מוזרה". הוא השתתף בנגינה ובקולות באלבומים "אולארצ'יק" של אלון אולארצ'יק, בגובה העיניים של יוני רכטר ועלי מוהר, ובאלבומים "חכם על קטנים" ו"חף מפשע" של דני סנדרסון.
הוא גם הפיק מוזיקלית את אלבומה של אסתר שמיר "קלף חזק", בו גם הלחין מספר שירים. בנוסף הלחין לגלי עטרי את השיר "בעקבותיו" ולאריק סיני את השיר "לפעמים זה מתחרז".
ב - 1989 הקים שמיר יחד עם דני צוקרמן, אורי מיילס וגדי סרי את להקת "גוליבר", שהופיעה בפאב "מאחורי הים" בתל אביב ושרה בעיקר משיריו של שמיר.
ב - 1990 הצטרף שמיר למופע איחוד נוסף של להקת כוורת ושר קולות באלבומו של סנדרסון "קופץ לשנייה" ושל דורי בן זאב "חניה פרטית".
ב - 1992 יצא אלבומו השני של אפרים שמיר, "סוף סוף גשם". את האלבום הפיק מוזיקלית גידי גוב, ולצד לחנים של שמיר היו בו לחנים של ארקדי דוכין, אלון אולארצ'יק, עובד אפרת ולאה שבת. שמיר ניגן באלבום בשני שירים בלבד, כאשר בשאר השירים ניגנו בגיטרה נאור דיין וזיו הרפז. האלבום לא זכה להצלחה גדולה, בלשון המעטה, ואף אחד משיריו לא התפרסם.
ב - 1994 השתתף שמיר בקולות באלבומה של גלי עטרי "סימנים", והופיע בתוכנית לילה גוב, שם שר עם גידי גוב את "כל השבוע לך" של "החלונות הגבוהים". באותה שנה הפיק את אלבומה של להקת טיפקס "החיים שלך בלאפה".
ב - 1995 הוציא שמיר את אלבום ההופעה "ערב של יום בהיר", בו היו מיטב להיטיו, ביניהם "ערב של יום בהיר", "מיקה", "נכון את יפה", "חבר בחברת עצמי", "רוקד לקול הבנות", "שיעור מולדת", "היא כל כך יפה", ושיר אחד חדש, "דגים יענים ושפנים".
ב - 1997 הפיק ועיבד את אלבומם של להקת נימרוד והבודדים, "רשימת שיקלר".
ב - 1998 הצטרף להופעת האיחוד של כוורת, שתועדה על גבי האלבום המשולש "כוורת בפארק". באותה שנה השתתף בנגינה ובקולות באלבומה של גלי עטרי "גלידה", בו גם כתב והלחין את השיר "שיר הנישואין".
ב - 2003 יצא אלבומו השלישי, "ים הבטון", בו כתב והלחין שמיר את כל השירים, ביניהם "קניתי לה בית" ו"יפי הנפש". באותה שנה אף הפיק את אלבום הבכורה של להקת הדורבנים, "קובי", ואת אלבומה של אסתר שמיר, "בגלל האנשים שאני אוהבת".
ב - 2006 שיחק בסרט הקולנוע "מישהו לרוץ איתו", בתור מוכר גיטרות.
 

דיסקוגרפיה

  • אפרים ואסתר שמיר (1977)
  • רוקד לקול הבנות (1983)
  • סוף סוף גשם (1992)
  • ים הבטון (2003)



אריס סאן
שתף 

אריס סאן ז"ל נולד בקלמטה שביוון למשפחה יוונית אורתודוקסית ב-19 בינואר 1940, נפטר ב- 25 ביולי 1992.

בגיל 17 נסע באוניה לישראל. הדעות חלוקות בשאלה לסיבת הנסיעה. סברה אחת היא שסאן התאהב בבחורה ישראלית ובא אחריה לישראל. סברה אחרת היא שסאן הובא ארצה על ידי אמרגנים ישראלים, וסברה שלישית היא שסאן התחמק מגיוס לצבא יוון.

בישראל שינה את שמו ל"אריס סאן" והחל להופיע במועדון "מפגש הסבלים" של שמואל ברזילי, ששינה עד מהרה את שמו ל"אריאנה", והפך לאחד ממוקדי הבילוי המועדפים על מובילי החברה בישראל של אותה תקופה. במועדון שר סאן משיריו ביוונית והתחכך עם אנשי תרבות ותקשורת ישראלים רבים.

סאן הופיע גם במסיבות פרטיות של בכירי צה"ל, בהם הרמטכ"ל באותה תקופה משה דיין. סאן, שהתחבב על הקצונה הבכירה, ביקש שאלו יפעלו למען קבלת אזרחות ישראלית ואכן, לאחר זמן קצר, זכה סאן (שלא היה יהודי ועל כן לא זכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות) באזרחות ישראלית.
סאן החל להרוויח והיה שותף בארבעה מועדונים. הוא החל להקליט גם בעברית ושירו "בחיים הכול עובר" הפך ללהיט.

הוא גם הופיע במספר סרטים ישראליים: "פורטונה" (לצד גילה אלמגור, שגם הוציאה תקליטון משיריו) ו"הסנדלר העליז" (לצד גדעון זינגר ויענקל'ה בן-סירא).

באותם הימים הכיר זמרת צעירה, בוגרת להקה צבאית - עליזה עזיקרי, אשתו הטרייה של השחקן ניסים עזיקרי. סאן החל לחזר אחר עזיקרי, שנענתה לחיזוריו ועזבה את בעלה. סאן כתב לה את שירי האלבום "נערה ממש אוצר".
לאחר מלחמת ששת הימים יצאו אריס סאן ולהקתו להופיע בפני חיילים בכל קצות הארץ. סאן שמר על קשר חם עם שועי המדינה והופיע בחתונה הכפולה של ילדיו של משה דיין - אסי ויעל.
ב - 1968 הוציא את התקליט "אריס", והיה מועמד לפרס כינור דוד אך לא זכה.

שירו "בום פם" היה הצלחה גדולה והוא היה לזמר הישראלי הראשון אשר מכר יותר ממאה אלף עותקים של תקליטון. גם השיר "סיגל" שהוציא אחריו זכה בהצלחה מרובה. בשיר "בום פם" שילב סאן קטעים משירו של מוחמד עבד אל-והאב (ששרה אום כולתום) אינתה עומרי - צעד שנחשב נועז באותה תקופה.
אז פשטה שמועה בארץ לפיה אריס סאן הוא מרגל. סאן הכחיש שמועה זו מכל וכל. הוא שב לככב בטורי הרכילות, אשר היו מלאים בצילומים שלו עם כוכבניות תורניות. בינתיים, הרתה עזיקרי לסאן. הילדה שנולדה קיבלה את השם סאני. הלידה הייתה שיאה של התפוררות מערכת היחסים בין סאן לעזיקרי, אשר התדרדרה אף לאלימות.

ב-1969 עזב סאן עם משפחתו את ישראל וטס לניו יורק. שם שינה את מראהו - גילח את שפמו וחבש פאה נוכרית. הוא הביא לניו יורק את הנגנים שלו, ותוך מספר חודשים פתח בלב מנהטן את מועדון "סירוקו". אלי דישי, אמרגנו, דחף את סאן להופיע גם באולמות גדולים יותר. סאן הופיע בקרנגי הול ובאולמות מפורסמים נוספים ברחבי ארצות הברית וקנדה. סאן לא שכח את מדינת ישראל ובמלחמת יום כיפור שב ארצה כדי להופיע בפני החיילים. בחזרה בארצות הברית, המועדון נחל הצלחה כבירה, ומשך אליו שחקנים ואנשי בוהמה, שהבולט בהם היה השחקן אנתוני קווין. אולם עם השנים התחלף קהל המבלים ואנשי המאפיה ובראשם ג'וזף גאלו, החלו לבקר במועדון, ואלו הביאו איתם את הסמים, גם לחייו של סאן, אשר התמכר לקוקאין. אז פשטה המשטרה על המועדון ותפסה בו את אנשיו של גאלו כמו גם כמות ניכרת של סמים. גם סאן נעצר. חוקרי ה-FBI דרשו מסאן להעיד נגד גאלו ואנשיו, אך הוא סירב. הוא נשפט ונגזר עליו מאסר של שנתיים על ניסיון להדחת עד בחקירה.
לאחר שנתיים יצא סאן מהכלא אדם שבור. הוא פתח מספר בתי עסק, אך אלו כשלו ונסגרו. דישי, אמרגנו, שיכנע אותו לשוב לבמה ואריס החל להשתקם. הוא הגיח מדי פעם לישראל, אך הפרויקט הגדול הבא שלו היה מועדון ה"קוסמיקו" בניו יורק. אולם מועדון זה לא נחל הצלחה כמו הסירוקו וסאן שקע בחובות.
ב-1992 ברחו סאן ואמרגנו לבודפשט מפחד הנושים, שם מצאו עבודה במועדון "קזבלנקה" של הישראלי יוסי שפילמן. נראה היה שמזלו של סאן שוב מאיר לו פנים, אך אז הותקף על ידי בריונים וידו נשברה. בריאותו התדרדרה והוא אושפז, ולאחר כמה ימים נפטר. גופתו נשרפה במצוות אשתו פופי, אשר טענה שכך ביקש בצוואתו, ושרידיו נקברו בבית העלמין פלאשינג בניו יורק. באופן מקרי הקבר צמוד לקברו של נגן הג'אז המפורסם לואי ארמסטרונג.




אריק איינשטיין
שתף 

 

אריק איינשטיין ז"ל נולד ב-3 בינואר 1939 בתל אביב ונפטר בתאריך 26.11.2013 , בגיל 74.

אביו של אריק, יעקב איינשטיין, היה שחקן תיאטרון "האהל" והוריו התגוררו ברחוב גורדון בתור "דיירי משנה".

הוא למד בבית הספר העממי א.ד. גורדון (ששמו היה אז בית החינוך בצפון), חבר בתנועת "השומר הצעיר", היה אלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה ושיחק בהפועל תל אביב בכדורסל בין השנים 1955 ו-1956.

אביו עודד אותו לנסות להתקבל ללהקה צבאית, ואיינשטיין התקבל ל להקת הנח"ל, שם השתתף בתכניות "צריך לחיות" ו"לא לצאת מהכלים". בין להיטיו הגדולים אותם ביצע במסגרת להקת הנח"ל נמצאים "יא ירח" ו"רוח סתיו".

בעבר היה איינשטיין חבר בלהקות הנח"ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון והחלונות הגבוהים. שיתוף הפעולה שלו עם שלום חנוך ולהקת "הצ'רצ'ילים" הניב את אלבומי הרוק הראשונים בישראל.

בין שיריו המפורסמים להם כתב גם את המילים: "אני ואתה", "למה לי לקחת ללב", "סע לאט", "יושב על הגדר", "אוהב להיות בבית", "אמא שלי", "עוף גוזל", "מה איתי", "שביר", "פסק זמן", "סן פרנסיסקו על המים", "שיר של אחרי מלחמה" ועוד.

אריק איינשטיין בשיר "עטור מצחך"


  • ב-1959 השתחרר מצה"ל והצטרף לתיאטרון הסאטירי "סמבטיון" וללהקת "בצל ירוק", בה היו שותפים גם: אורי זוהר, חיים טופול, אילנה רובינא, יהורם גאון, זהרירה חריפאי ואחרים.

  • ב-1960 הוציא איינשטיין תקליטון סולו ראשון, שכלל ארבעה שירים: "השעות הקטנות של הלילה" (יוסי גמזו / יוחנן זראי), "פונדק במדבר" (אהרון שבתאי / אריה לבנון), "היא הייתה בת 17" (עמוס אטינגר / אדוארד אולארצ'יק) ו"עיר לבנה" (נעמי שמר). לאחר מכן שר בלהקת הצעירים עם נחמה הנדל, שייקה לוי ויוסי פרוסט תחת השם הבדוי ארי גורן.

  • משנת 1964 עד 1966 היה חבר בלהקת "שלישיית גשר הירקון" ובה זכה להצלחה גדולה יותר. בלהקה זו היו חברים גם בני אמדורסקי ויהורם גאון, שאחרי הקלטת האלבום אהבה ראשונה התחלף בישראל גוריון. במהלך חברותו בהרכב זה, הוציאה השלישייה שני אלבומים: "אהבה ראשונה" ו"התוכנית החדשה".

  • ב-1962 השתתף איינשטיין בהצגה "אירמה לה דוס" שבה שיחק את אחד מהתפקידים הראשיים, את תפקיד הסרסור הקנאי. הופעת הבכורה ב"הבימה" הייתה מול אלפי חיילים ההצגה וזכתה להצלחה רבה. ההשתתפות בהצגה זו זיכתה את איינשטיין בהערכה ציבורית ניכרת.
  • בשנת 1964 שיחק בסרטו של אפרים קישון "סלאח שבתי", וזכה ב פסטיבל הזמר שנתיים ברציפות עם השירים "איילת החן" ו"ליל סתיו".

  • ב-1966 יצא אלבום הבכורה של איינשטיין, "שר בשבילך". אלבום זה כלל תריסר שירים: אחד עשר מהם כתבה הפיזמונאית דפנה אילת, ואחד ניכתב על ידי תרצה אתר. אילת אף הלחינה מחצית משירי האלבום. בין השירים הבולטים באלבום: "הלילה הזה", "אל תבכי ילדה" ו"הגשם מתופף". באותה שנה הוא הקים את להקת הליווי שלו, "האיינשטיינים".

    באותה שנה חבר לשמוליק קראוס ולג'וזי כץ בלהקת "החלונות הגבוהים". בלהקה זו הוא החל לשיר שירי פופ ללחניו של קראוס. שלישיית "החלונות הגבוהים" הרבתה להופיע במועדון באותו שם, שקראוס היה אחד מבעליו.

  • ב-1967 פגש אריק יוצר וזמר צעיר ששירת באותה תקופה בלהקת הנח"ל - שלום חנוך. איינשטיין, שהתרשם עמוקות מחנוך, הקליט עוד באותה שנה תקליטון ובו ארבעה מלחניו: "הגר", "ריסים" (מילים: מאיר אריאל), "שבת המלכה" (מילים: איינשטיין) ו"פתאום בלעדיו" (מילים: מאיר אריאל). 

  • בתחילת 1968 הוציא איינשטיין אוסף בשם "ישן וגם חדש", שכלל שירים גם מתקופת גשר הירקון והחלונות הגבוהים.  במהלך 1968 הקליט את אלבומו השני כסולן, "מזל גדי". כל שירי התקליט הולחנו על ידי בן טיפוחיו הצעיר של איינשטיין, שלום חנוך, ועוטרו בעיבוד תזמורתי עשיר בידי אלכס וייס.
    על אף שחנוך הביע לא אחת מורת רוח מהעידון שכפו עיבודיו של וייס על הלחנים שלו, שכבר נטו בבירור לרוק, הציבור היה מרוצה מהתקליט.

    "מזל גדי" קידם משמעותית את קריירה של איינשטיין, ונחשב עד היום לאחד מאלבומיו המוצלחים ביותר. בין השירים באלבום: "רוח רוח", "הימים הארוכים העצובים", "לילה", "מה שהיה היה" ו"מכופף הבננות".

  • באמצע 1969 הקליט איינשטיין את השיר "פראג", איתו השתתף בפסטיבל הזמר וזכה במקום השביעי בלבד. בעקבות האכזבה מאי הצלחתו של השיר בפסטיבל הזמר, חיפש איינשטיין צליל חדש בלי להתחשב יותר מדי בדרישת הקהל.


 

 

אריק איינשטיין בשיר "צא מזה"

  • בשנת 1969 הקליט יחד עם להקת "הצ'רצ'ילים" את מה שנחשב לאלבום הרוק העברי הראשון - "פוזי" ובו גם השיר "כשאת בוכה את לא יפה", שהפך לווידאו-קליפ הישראלי הראשון. איינשטיין וחברו אורי זוהר ריכזו סביבם אמנים רבים שלימים הפכו ידועים בעצמם: שלום חנוך, יעקב רוטבליט, צבי שיסל, יהונתן גפן ואחרים. הפרויקטים הגדולים של "חבורת לול" - כפי שנקראו - היו הסרט "שבלול" בבימויו של בועז דוידזון (שיצא ב - 1970), ותוכנית הטלוויזיה "לול".

  • ב-1970 הקליט איינשטיין שני אלבומי רוק נוספים עם שלום חנוך והצ'רצ'ילים - "שבלול" ו"פלסטלינה".


השירים בשלושת האלבומים "פוזי", "שבלול" ו"פלסטלינה" נחשבים עד היום לקלאסיקה של הרוק הישראלי, וביניהם היו: "אבשלום", "כשאת בוכה את לא יפה", "כתבו עליו בעיתון", "למה לי לקחת ללב" ו"מה איתי".

  • ב-1971 הקליט את האלבום "בדשא אצל אביגדור", עם לחנים ועיבודים של מיקי גבריאלוב. בין השירים הבולטים באלבום: "אני ואתה", "קפה טורקי", "אני אוהב לישון" ו"צא מזה". 


  • ב-1972 השתתף איינשטיין בסרטו של אורי זוהר "מציצים", והקליט את האלבום "יסמין". איינשטיין, שהיה עסוק מאוד באותה תקופה, ובשיא הצלחתו, לא התפנה להוציא אלבום שלם ומגובש בדומה לאלבומיו הקודמים, מה גם שהוא לא מצא שותף חדש ליצירת התקליט, היות ששלום חנוך וכן מיקי גבריאלוב ו"הצ'רצ'ילים" שהו באותה התקופה באנגליה.

    "יסמין" הנו אוסף של שירים בסגנונות וברמה לא שווה, אך יחד עם זאת הניב האלבום מספר רב של להיטים בולטים: "כמה טוב שבאת הביתה" (רוטבליט/חנוך), "דון קישוט" (גפן/לוי), "שיר אחרי מלחמה" (איינשטיין/לוי) ו"אמא אדמה" (רוטבליט/גבריאלוב).

    בנוסף, שר איינשטיין מספר שירים באנגלית:"I Need You To Turn You" - במקור שיר משנת 1970 של אלטון ג'ון, "Reason To Believe" -במקור של טים הרדין אותו גם ליווה איינשטיין בעת שהגיע ארצה להופיע בישראל, ו- "Here There And Everywhere" - במקור של להקת הביטלס. "יסמין" מסתיים בהקלטה של מערכון "חידון התנ"ך" שהוקרן בתוכנית הטלוויזיה "לול", ובו השתתפו גם אורי זוהר, דורי בן זאב ואורי גרוס.
  • ב-1973 חזר איינשטיין לשיר שירים בסגנון הקרוי "שירי ארץ ישראל". לאורך כל שנות השבעים הקליט סדרת אלבומים בשם "ארץ ישראל הישנה והטובה", שם הוא שר מבחר שירים נוסטלגיים בעיבודים חדשניים של מוזיקאים צעירים כמו שם טוב לוי, יוני רכטר ואבנר קנר.

התקליטים הבולטים בסדרה היו:"ארץ ישראל הישנה והטובה' - התקליט הראשון בסדרה שהוקלט בתחילת שנת 1973 בעיבודים של שם טוב לוי. הוא הכיל בעיקר חומר ישן ומוכר,

למעט השיר "יכול להיות שזה נגמר", שהלחין לוי למילים של יהונתן גפן. "הבלדה על יואל משה סלומון" (טהרלב / חנוך) הופיע כבר באלבום "שבלול", והשיר "יצאנו אט" הושר בכל הופעה של איינשטיין עוד בסוף שנות ה-60, כשבמהלך אחת מן ההופעות החיות השיר הוקלט והופיע באלבום זה לראשונה.
את עטיפת התקליט הייחודית עיצב במקור דוד טרטקובר בצורת אלבום תמונות משפחתי ישן.
 בין השירים הבולטים באלבום זה, בעיבודיו של לוי, ניתן למצוא את "איריסים" (חפר/עממי), "בית הערבה" (חפר/קראוס), "ערב מול הגלעד" (גולדברג/גבריאלוב) ו"עץ הרימון" (אורלנד/בוכארי). על העטיפה מופיעה תמונת אימו של איינשטיין בילדותה לצד אחיותיה.

 

"ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'
- בשנת 1976 הוציא איינשטיין את השני בסדרת האלבומים תחת השם " ארץ ישראל הישנה והטובה", והפעם בשיתוף פעולה מלא עם המוזיקאי אבנר קנר.
האלבום הכיל 10 שירים, שניים מהם חדשים אותם הלחין קנר למילים של המשוררת לאה גולדברג, וכל השאר שירים ישנים בעיבוד קלאסי של קנר. בין השירים הבולטים באלבום: "פרח הלילך" (אורי אסף/נורית הירש), "שיר העמק" (נתן אלתרמן/דניאל סמבורסקי), דוגית נוסעת (נתן יונתן/עממי), "הוא לא ידע את שמה" (חיים חפר/סשה ארגוב) ו"פגישה לאין קץ" (נתן אלתרמן/נעמי שמר). זהו האלבום היחידי של אריק איינשטיין בו השתתף המוזיקאי מתי כספי, בנגינת גיטרה בחלק מן השירים.

"ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג' (1977) - בדומה לאלבום הקודם, גם באלבום זה שיתף איינשטיין פעולה עם המוזיקאי אבנר קנר.
האלבום כולל 10 רצועות, אשר שתיים מהן ניכתבו במיוחד לאלבום זה: "עטור מצחך זהב שחור" (אברהם חלפי/יוני רכטר) ו"מאחורי השער" (חיים נחמן ביאליק/אבנר קנר). שירים בולטים נוספים באלבום: "ביתי אל מול גולן" (יוסף נצר/חיים ברקני), "עין גדי" (איתן פרץ/דב שלמה אהרוני) ו"חופים" (נתן יונתן/נחום היימן).

"ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב" (1980) - על אף שהקרדיט על עטיפת האלבום מוענק לאיינשטיין בלבד, הרי שביצירת האלבום חברו המוזיקאים אילן מוכיח כמעבד ושלום חנוך כמפיק מוזיקלי. האלבום מורכב משיריו של המלחין סשה ארגוב. עטיפת האלבום בעיצובו של הגרפיקאי דוד טרטקובר מציגה ברוח נוסטלגית את כיכר צינה דיזנגוף בתל אביב בתקופה בה הייתה הכיכר שטוחה ובמרכזה עמדה מזרקה צנועה, כשתפוזים מרחפים בשמי העיר.

  • ב-1974 הקליט את האלבום "סע לאט" בעל האווירה המעט מלנכולית, שביטא את רוח התקופה שלאחר מלחמת יום כיפור. לצורך הקלטת האלבום חבר איינשטיין לעמיתו מיקי גבריאלוב, ששב באותה העת מאנגליה לאחר פירוק "הצ'רצ'ילים" (שבאותה העת פעלו באנגליה תחת השם "ג'ריקו").
    גבריאלוב הלחין את מרבית השירים וניגן בגיטרות. בין הבולטים שבשירי האלבום: "סע לאט" (א. איינשטיין / מ. גבריאלוב), "ילדים של החיים" (ש. חנוך), "אגדת דשא" (מ. אריאל / ש. חנוך), "שיחות דיפלומטיות" (נ. אלתרמן / מ. גבריאלוב), וכן שיר הנושא של הסרט "עיניים גדולות" (א. זהר-א. איינשטיין-מ. גבריאלוב / מ. גבריאלוב).

  • ב-1976 חבר איינשטיין ליוצא להקת "כוורת", המוזיקאי יוני רכטר, ויחד יצרו את אלבומם המשותף הראשון "האהבה פנים רבות לה". רכטר הביא עימו לאלבום כמה מיוצאי להקת "כוורת" לנגן באלבום: יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין.

    בין השירים הבולטים באלבום: "מה עושות האילות" (לאה גולדברג/יוני רכטר), "עוד יהיה" (אריק איינשטיין) ועיברות לשיר של אלביס פרסלי "Love Me Tender", שהפך בתרגומו של איינשטיין ל"נגמרו לי המילים".
    בעקבות האלבום "האהבה פנים רבות לה", יצא איינשטיין למסע הופעות ברחבי הארץ, שתועד לאלבום ונקרא "אנשים אוהבים לשיר" (1977). בנוסף לרכטר, השתתפו בנגינה ובשירה מוזיקאים מובילים כדוגמת אפרים שמיר, אסתר שמיר, שלמה יידוב, מוטי דיכנה ואלון הלל, וכן, בחלק מההופעות, תזמורת נתניה בניצוחו של סם לואיס. בין השירים הבולטים באלבום: "הנקניק מצייטלין" (יוני רכטר), "דמעות של מלאכים" (דן מינסטר/יוני רכטר), "כל השבוע לך" (אריק איינשטיין/שמוליק קראוס), "בלילות הקיץ החמים" (דן מינסטר/מתי כספי) ו"אני ואתה" (אריק איינשטיין/מיקי גבריאלוב).

  • ב-1979 יצאו אריק איינשטיין ושלום חנוך למסע הופעות משותף בהפקה מושקעת ויקרה. המופע הוקלט בהיכל התרבות, ויצא על גבי האלבום "אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת". אלבום זה כולל שירים חדשים של איינשטיין וחנוך, וכן שתי מחרוזות, שכל אחת מהן אורכה מעל 18 דקות, שכללו את מיטב השירים מאלבומיהם המשותפים בראשית שנות ה-70. מסע הופעות זה היה האחרון בו השתתף איינשטיין, ולמעשה מאז הפסיק להופיע בפני קהל.

  • ב-1980 הקליט בשיתוף מיקי גבריאלוב את האלבום "חמוש במשקפיים". רובו של האלבום היו לחנים לשירי משוררים כלאה גולדברג ("תוף בודד"), נתן אלתרמן ("סיום", "ילדי ההפקר") וחיים נחמן ביאליק ("תאמר אהיה רב", "היא יושבה לחלון", "הכניסיני תחת כנפך").

  • ב-1982 הקליט את האלבום "יושב על הגדר" בשיתוף המוזיקאי יצחק קלפטר. באותה שנה עבר איינשטיין תאונת דרכים קשה. ידידתו נהרגה בתאונה והוא נפצע והפך לכבד ראיה. מאז התאונה חדל איינשטיין להופיע על הבמה, והתרכז בהקלטות בלבד.

  • ב-1983 הוציא איינשטיין את אלבומו השני בשיתוף יצחק קלפטר, "שביר". זהו האלבום הראשון של איינשטיין בו כתב את כל מילות השירים. את כל הלחנים והעיבודים ביצע קלפטר. בין השירים הבולטים באלבום: "שביר", "פנים טובות בתוך החשיכה" ו"תל אביב גדות הירקון, 1983". 

  • ב-1984 חבר איינשטיין פעם נוספת למוזיקאי שם טוב לוי, ליצירת האלבום "פסק זמן".
    כל עשרת שירי האלבום הולחנו על ידי לוי, וכהמשך לאלבום הקודם, כתב איינשטיין את מילות השירים, למעט השיר "יעקב ועשיו" מאת חיים נחמן ביאליק. שירים בולטים באלבום: "הוא חזר בתשובה" שנכתב כשיר געגוע לחברו אורי זוהר, שחזר בתשובה שנים ספורות קודם לכן,

    "שלוש ארבע לעבודה" שהפך ללהיט המוביל באלבום וזכה להשמעות רבות ברדיו, ו"מכבי הישן", שיר געגוע נוסף למתחם מכבי הישן בתל אביב, שפעילות הספורט בו הופסקה באותה תקופה. את יציאת האלבום ליוותה תוכנית טלוויזיה ששודרה בטלוויזיה הישראלית. צוות הנגנים המכובד באלבום כלל את יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק, מאיר ישראל ומשה לוי. 

  • ב-1986 שב איינשטיין לשתף פעולה עם מיקי גבריאלוב, והקליט איתו שני אלבומים מצליחים. הראשון מביניהם היה "אוהב להיות בבית" (1986) שכלל את השירים: "שכשנבוא" (במקור שיר יווני שתורגם על ידי עלי מוהר), "אוהב להיות בבית" (א. איינשטיין/מ. גבריאלוב), "השיר על התוכי יוסי" (א. חלפי/מ. גבריאלוב) וכן לחן אחד של יצחק קלפטר - "אין לו זמן".

    באלבום השתתפו נגניו הקבועים של איינשטיין, המתופף מאיר ישראל, וכן שלושת יוצאי להקת כוורת: יוני רכטר, אלון אולארצ'יק ויצחק קלפטר. באות השנה היה "אוהב להיות בבית" לאלבום הישראלי הראשון שיצא במהקודת קומפקט דיסק. 

  • שיתוף הפעולה המחודש בין איינשטיין לגבריאלוב נמשך באלבום נוסף, "על גבול האור" (1987) שכלל את הלהיטים: "נודניק" (א. איינשטיין/מ. גבריאלוב), "עוף גוזל" (א. איינשטיין/מ.גבריאלוב), "שיר השיירה" (ע. מוהר/עממי) ו"עיתונאי קטן" (א. איינשטיין/מץ גבריאלוב). כאן התארחו בשיר "שיר השיירה" גם המוזיקאי יהודה פוליקר והכנר מירל רזניק. על עטיפת האלבום מופיע תצלום משנות ה-50, של איינשטיין הצעיר קופץ לגובה במגרש "מכבי" שב"גני התערוכה", ומתחתיו כיתוב בו מקדיש איינשטיין את האלבום לזכרו של משה איש כסית, שנפטר באותה תקופה.

  • אלבומו מ-1988, "משירי אברהם חלפי", כלל בין היתר את "שיר על התוכי יוסי", "צער לך" ואת "עטור מצחך זהב שחור" בגרסה חדשה ודומה לזו שהוקלטה עשור קודם, אשר גם בה שיתף פעולה עם יוני רכטר שהלחין, ועם יהודית רביץ וקורין אלאל בקולות. שיר זה נבחר לאחד מהשירים הישראליים האהובים ביותר במשאלים שונים ברדיו ובעיתונות.

  • את שנות השמונים סגר איינשטיין בשנת 1989, עם אלבום הילדים "הייתי פעם ילד". אלבום זה מכיל תריסר שירים אשר הולחנו על ידי המוזיקאי יוני רכטר. בין השירים הבולטים באלבום: "אדון שוקו" שזכה להצלחה מעל גלי האתר, "גברת עם סלים" המושר על ידי איינשטיין ורכטר בסגנון של דיווח בשידור ממשחק כדורגל, ו"שבת בבוקר". את עטיפת האלבום המרהיבה צילם הצלם עודד קליין, ובו נראים איינשטיין ובנו משתטים על גבי פסל האריה בסמטה פלונית בלב תל אביב.

  • ב-1991 יצר איינשטיין קלטת וידאו ובה שירי ילדים, שנקראה "כמו גדולים". ב-2007 הופצה הקלטת לראשונה על גבי DVD

  • ב-1992 יצר איינשטיין יחד עם צבי שיסל את הסרט הפרודי "כבלים", אשר עסק בשידורי הטלוויזיה בכבלים בישראל, שתפסו תאוצה באותן שנים.
    איינשטיין המשיך, בשנת 1992, עם אלבום ילדים נוסף בשיתוף יוני רכטר, "האריה, היונה ותרנגולת כחולה". אלבום זה כלל דואט עם יהודית רביץ בשיר "תרנגולת כחולה" (חיה שנהב/יוני רכטר), ועיבוד חדש לשיר "אמא שלי" (אריק איינשטיין/שלום חנוך).

  • החל משנות התשעים החל איינשטיין לשתף פעולה עם יוצרים צעירים בהלחנה, כתיבה ועיבודים של תקליטיו, ביניהם היו ארקדי דוכין, יהלי סובול ונועם רותם.

    אלבומו המצליח ביותר בשנות ה-90 הוא "יש בי אהבה", שיצא בשנת 1995 בשיתוף שם טוב לוי. בין השירים הבולטים באלבום: "סע לאט ב' (א. איינשטיין/ש. לוי) שנכתב כהמשך לשירו הקלאסי, "יש בי אהבה" (א. דוכין), "אדם האמין" (א. חלפי/ש. לוי), וכן השיר "לבכות לך" אותו כתב אביב גפן לזכר חברו שנהרג, ולאחר מכן נהפך להיות מזוהה עם האבל על רצח יצחק רבין. כמו כן, באותה שנה נכלל באלבום הכפול "שלום חבר", שיצא בעקבות רצח יצחק רבין, שירו של איינשטיין "זה פתאום נפל עליה", שכתב איינשטיין והלחין שם טוב לוי.

  • ב-1996 הוציא איינשטיין אלבום נוסף עם שם טוב לוי: "קצת לקחת חזרה", שכלל ברובו שירים ישנים בעיבודים חדשים. בין השירים שני דואטים עם יהודית רביץ: "החופש בבית ההבראה" (חיים חפר/מל קלר) ו"קרה זה רק הפעם" (אברהם ברושי/בובי פנחסי), וכן דואט עם איילה אשרוב, "אל נא תאמר לי שלום" (טולי רביב). כמו כן בלט באלבום השיר "המשתה", אותו הלחינה המוזיקאית לאה שבת למילים של נתן אלתרמן.

  • ב-1997 הוציא איינשטיין אלבום נוסף עם שם טוב לוי, "לאן פרחו הפרפרים". בנוסף ללחנים של לוי, נכללו באלבום גם שירים של מלחינים אחרים, כיהודה פוליקר שהלחין את "אח מילת מפתח" (אהוד מנור) ו"האור בקצה" (יעקב גלעד ופוליקר), שלום חנוך שהלחין את "שלום חבר" שכתב יעקב רוטבליט לזכר יצחק רבין, עוזי חיטמן, שכתב והלחין לאלבום את "עכשיו התור לאהבה", ואפילו ברי סחרוף, שהלחין את השיר "קשה לכתוב דמעות" למילים של אילן גולדהירש.

  • ב-1999, חזר איינשטיין לשתף פעולה עם שלום חנוך, באלבום המשותף "מוסקט". השירים הבולטים באלבום זה היו: "כל אחד רוצה", "גיטרה וכינור" ו"שמור על עצמך".

  • עטיפת האלבום "רגעים"בשנת 2002 הגיש איינשטיין תביעה אזרחית נגד המפיק והאמרגן מיכאל תפוח, עימו עבד במשך 24 שנים. תביעה זו הולידה מערכת השמצות והכפשות הדדיים, וחשפה מערכת יחסים עכורה שפרצה בין השניים, שהיו ידידים וחברי נפש. בכתב התביעה נטען כי איינשטיין נוצל על ידי אמרגנו אשר חי כביכול על חשבון רווחיו העצומים של הזמר. האמרגן, בכתב ההגנה, טען כי איינשטיין דווקא הרוויח ממון רב, והציג את עצם הגשת התביעה כחלק מבעיותיו האישיות של הזמר כאדם תלותי ומפונק.
    באותה שנה הוציא איינשטיין את האלבום "שמש רטובה", בו שיתף פעולה בעיקר עם ארקדי דוכין. השיר הבולט ביותר באלבום היה "שחורה שלי".

    אריק איינשטיין בשיר "קפה תורכי"

    באלבום "שתי גיטרות בס תופים" מ-2004, בו שיתף פעולה עם ברי סחרוף, נכלל בין היתר השיר "זה לא בדיוק געגוע" שכתב איינשטיין בהתבסס על זכרונות מתקופת ילדותו. שיר זה זכה גם לוידאו קליפ, בו שולבו באנימציה ממוחשבת צילום של איינשטיין כיום עם תמונות עבר שלו. באלבום זה החל שיתוף הפעולה בין איינשטיין לפיטר רוט.

  • ב-2005 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חיים בפזמונאות העברית וב-2006 קיבל פרס מיוחד על תרומה רבת שנים למוזיקה הישראלית בטקס פרסי עמ"י של ערוץ מוזיקה 24.

  • ב-3 בינואר 2006, ביום הולדתו ה-67 של איינשטיין, יצא אלבומו "רגעים", בשיתוף המוזיקאי והמעבד פיטר רוט. אלבום זה המשיך את המגמה של אלבומיו האחרונים, בשירים שקטים ונוגים כמו "פרידה קצרה" ו"אף אחד לא מזיל דמעה" (גירסת כיסוי לשירו של שמוליק צ'יז'יק), אך נכלל בו גם שיר הומוריסטי בשם "אחד עשר מטר".

  • בסוף אוגוסט 2006 יצא הספר "זו אותה האהבה/ביוגרפיה בראשי פרקים" בעריכת עלי מוהר (דניאלה די-נור מוציאים לאור). הספר, המבוסס על עשרות שעות שיחה בין עלי מוהר לאריק איינשטיין, מביא אנקדוטות מחייו של אריק איינשטיין, המיטב של שיריו (אלה שכתב ואלה שהוא מבצע), מילים של מערכונים מיתולוגיים ודיאלוגים מסרטים, תמונות, פוסטרים, עטיפות של תקליטים ומאמר פותח של עלי מוהר המנסה לפצח של "סוד קסמו של הקול של אריק איינשטיין". את הספר מלווה דיסק המכיל חלקים נבחרים מהשיחות שערכו השניים בליווי נגינת פסנתר של יוני רכטר.

  • בספטמבר 2007 הוציא איינשטיין את האלבום "כל הטוב שבעולם", בו שיתף פעולה עם המוזיקאי גיא בוקאטי. סינגלים מתוכו יצאו עוד מסוף שנת 2006, ביניהם "רגע לפני" שכתב יעקב רוטבליט, "שוב אותו העצב", "איפה שלא תהיי" ו"פה אצלנו". אחר כך יצא הסינגל "פשוט אומר לך". בוקאטי כתב והלחין את כל שירי האלבום, פרט לרגע לפני שכתב רוטבליט ול"רוקד את הטנגו לבד", בו השתתף איינשטיין בכתיבה.

    איינשטיין הוא חובב ספורט מושבע, וידוע במיוחד כאוהד ותיק ונאמן של הפועל תל אביב, המוזכרת בכמה משיריו הידועים, דוגמת "היה לנו טוב, נהיה לנו רע", "סע לאט", "אמרו לו" ו"סע לאט ב'. איינשטיין אף כתב את המלים לשיר האליפות האחרון של הקבוצה, "אדומה שלי". כמו כן הקליט את השיר "ואלה שמות", המורכב כולו משמות של כדורגלנים.

    שתי בנותיהם של אלונה ואריק איינשטיין, שחזרו בתשובה יחד עם אימן, נישאו לשני בניו של אורי זוהר, שאף הם חזרו בתשובה. החתונה הראשונה תועדה בסרטו של רנן שור - "חתונה בירושלים", שפתח את פסטיבל חיפה 1985.

    אריק איינשטין הלך לעולמו ב-26.11.2013

     

    אלבומים

    • "ת"א הקטנה" - 1962
    • "אירמה לה דוס" - 1964
    • "אריק איינשטיין שר בשבילך" - משירי דפנה אילת, 1968
    • "חדש וגם ישן" - 1968
    • "מזל גדי", 1969
    • "פוזי", 1970
    • "שבלול" (במשותף עם שלום חנוך), 1970
    • "פלסטלינה" (במשותף עם שלום חנוך), 1971
    • "שירי ילדים" (במשותף עם רוב הקסלי), 1971
    • "בדשא אצל אביגדור" (במשותף עם מיקי גבריאלוב), 1972
    • "ארץ ישראל הישנה והטובה", 1972
    • "יסמין", 1973
    • "סע לאט", (במשותף עם מיקי גבריאלוב), 1975
    • "שירים", 1976
    • "ילדים" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1976
    • "האהבה פנים רבות לה" (במשותף עם יוני רכטר), 1976
    • "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב' (במשותף עם אבנר קנר), 1977
    • "אנשים אוהבים לשיר" - 1977
    • "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג' (במשותף עם אבנר קנר), 1977
    • "ילדודס" - 1978
    • "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב" , 1980
    • "חמוש במשקפיים" (במשותף עם מיקי גבריאלוב), 1980
    • "יושב על הגדר" (במשותף עם יצחק קלפטר), 1982
    • "שביר" (במשותף עם יצחק קלפטר), 1983
    • "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ה' - נוסטלגיה", 1984
    • "פסק זמן" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1984
    • "תוצרת הארץ" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1985
    • "אוהב להיות בבית" (במשותף עם מיקי גבריאלוב), 1986
    • "על גבול האור" (במשותף עם מיקי גבריאלוב), 1987
    • "משירי אברהם חלפי" (במשותף עם יוני רכטר), 1988
    • "הייתי פעם ילד" (במשותף עם יוני רכטר), 1989
    • "האריה, היונה ותרנגולת כחולה" (במשותף עם יוני רכטר), 1993
    • "יש בי אהבה" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1995
    • "קצת לקחת חזרה" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1996
    • "לאן פרחו הפרפרים" (במשותף עם שם-טוב לוי), 1997
    • "מוסקט" (במשותף עם שלום חנוך), 1999
    • "שמש רטובה", 2002
    • "שתי גיטרות בס תופים", 2004
    • "רגעים" (במשותף עם פיטר רוט), 2006
    • "כל הטוב שבעולם" (במשותף עם גיא בוקאטי), 2007

     

    עם בצל ירוק

    • "שירים מתוכניות הלהקה", 1959

     

    עם שלישיית גשר הירקון

    • "אהבה ראשונה", 1965
    • "התוכנית החדשה", 1966
    • "האוסף" (מארז תקליטורים), 2001

     

    עם החלונות הגבוהים

    • "החלונות הגבוהים", 1968

     

    אוספים

    • "ישן וגם חדש", 1968
    • "לקט", 1978
    • "לקט לילדים", 1981
    • "מבחר", 1986
    • "לקט שני", 1988
    • "לקט משירי ארץ ישראל", 1988
    • "השנים הראשונות" (במשותף עם יהורם גאון), 1989
    • "אוסף", 1993
    • "האוסף" (מארז תקליטורים), 2001
    • "המיטב", 2003

     

    הופעות

    • "אנשים אוהבים לשיר" - בהופעה חיה,1977
    • "אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת", 1979, 2005

     

    תקליטונים ומיני אלבומים

    • "אריק איינשטיין" 1960
    • "ליל סתיו" (במשותף עם יפה ירקוני), 1966
    • "אריק והאיינשטיינים", 1966
    • "אני מרגיש כמו מלך", 1967
    • "הגר", 1967
    • "האדון הרופא / הימים הארוכים העצובים", 1967
    • "או-בלה-די או-בלה-דה / בית הערבה", 1968
    • "פראג / מי שחלם", 1969
    • "אחינועם לא יודעת / היה לנו טוב נהיה לנו רע", 1969
    • "הדוד סם / האיש על הצב" (מתוך לול 1), 1970
    • "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר / קח לך אשה ובנה לה בית" (במשותף עם שלום חנוך), 1970 "חצי חצי" (פסקול), 1971
    • 1971 Oh me / Old fashiond silly song
    • "Waiting for a better day / חמוץ חמוץ", 1971

     

    הקלטות נוספות

    • "יומן מסע" (סינגל, במשותף עם אביב גפן), 2000
    • "אריק איינשטיין מספר: הארי פוטר ואבן החכמים", 2003

      

    פילמוגרפיה

    • ניני (1962) - שחקן.
    • אולי תרדו שם (1964) - שחקן.
    • דליה והמלחים (1964)
    • סלאח שבתי (1964) - שחקן (בתפקיד זיגי).
    • לול (תוכנית טלוויזיה) (1969) - תסריטאי, שחקן.
    • שבלול (1970) - סרט דמוי תיעודי על הפקת האלבום "שבלול".
    • מציצים (1972) - תסריטאי, שחקן (בתפקיד אלי).
    • עיניים גדולות (1974) - שחקן (בתפקיד יוסי).
    • לול (1988) - תסריטאי, שחקן.
    • כמו גדולים (סרט) (1990) - תסריטאי, שחקן.
    • כבלים (1992) - תסריטאי, שחקן.

     

    ספרים

    • אריק איינשטיין: ספר שירים. עורכים: אריק איינשטיין ומיכאל תפוח. הוצאת כנרת, תל אביב, 1981.
    • לול: שירים, מערכונים ותצלומים. עורכים: אריק איינשטיין וצבי שיסל. הוצאת כנרת, רמת גן, 1989.
    • אריק איינשטיין: ספר שירים שני. עורכים: אריק איינשטיין ומיכאל תפוח, עורך מוזיקלי: ברט ברמן. הוצאת כנרת, רמת גן, 1991.
    • זו אותה האהבה/ביוגרפיה בראשי פרקים. עורך: עלי מוהר. דניאלה די-נור מוציאים לאור, תל אביב, 2006.

     

    מערכונים

     

    חידון התנ"ך  
    אריק איינשטיין ואורי זוהר                              
                 עיניים גדולות
                 אריק איינשטיין   
     


     

    סרט איטלקי
    אריק איינשטיין, מוני מושנוב, צבי שיסל ועוד
                            שבלול                      
                           אריק איינשטיין ושלום חנוך 
                           


     

    אליפות העולם ביריקה חופשית
    אריק איינשטיין, מוני מושנוב, צבי שיסל
                     יפנית למתחילים
                     אריק איינשטיין, מוני מושנוב וצבי שיסל
       


     

    מערבון הונגרי
    אריק איינשטיין, מוני מושונוב וצבי שיסל
                        קטעים שנחתכו בערעכת הסרט כבלים
                        אריק איינשטיין ומוני מושנוב


     

    הרומאים
    אריק איינשטיין, אורי זוהר וצבי שיסל
                  העולים החדשים
                  אריק איינשטיין ואורי זוהר 


     

    לול - התכנית השניה                           לה מרמור
                              אריק איינשטיין
                            

     

    אני אישה
    אריק איינשטיין, ואורי זוהר וצבי שיסל
                 ואלה שמות - שיר המונדיאל
                 אריק איינשטיין
     

     


     לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.