חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 178 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
דייויד סלע - עורך
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המאמרים
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ומעפילים
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש ואופנה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



נוסטלגיה מוזיקלית

ליאור ייני
שתף 

 

 ליאור ייני נולד בקיבוץ אפיקים ב - 1936.

את שירותו הצבאי עשה בחטיבת גולני.
ב - 1961 השתתף ייני בהצגה "כנרת כנרת" של תיאטרון הקאמרי.
ב - 1963 הצטרף לתוכנית השנייה של להקת התרנגולים בניהולה ובהדרכתה של נעמי פולני. הלהקה התפרקה אחרי שתי תוכניות, וב - 1966 הקימה פולני עם חלק מיוצאי "התרנגולים" את להקת "החמציצים" שבה היו חברים ליאור ייני, עליזה רוזן, דבורה דותן וצביקה גרטל.
ב - 1967 הקליט ייני את "שיר הכרם" שכתב יעקב שבתאי והלחין סשה ארגוב לסרט "הוא הלך בשדות".
ב - 1967 השתתף ייני בסרט הקולנוע "הסיירים" של מיכה שגריר, לצידם של אילי גורליצקי וזאב רווח. ייני היה שותף להקלטת השיר "עמיחי" מתוך הסרט.
ב - 1968 גילם את התפקיד הראשי במחזמר המצליח "איי לייק מייק" בתיאטרון גיורא גודיק, בו שר במבטא אמריקאי את "מה צריך בסך הכול בן-אדם" ואת "שיר הטרמפ".

ליאור ייני בשיר "בדומיה"

 

ב - 1969 כיכב ב"הלוך הלכה החבריא" מופע של שירי מחאה רוסיים שתרגם מרוסית יעקב שבתאי. דרורה חבקין הייתה המנהלת המוזיקלית והמעבדת של המופע, ולצידו של ייני הופיעו דודו אלהרר, תמי ספיבק, יצחק כפרי ואמנון ברנזון. ייני שר את השיר המצליח ביותר מתוך המופע "בדומיה" מאת המשורר הרוסי יבטושנקו. עוד באותה שנה השתתף ייני בסרטו העלילתי של דוד פרלוב "42:6", ביוגרפיה אפיזודית של דוד בן גוריון.
ב - 1969 הוציא ייני תקליטון עם השיר "היא יושבה לחלון" של ביאליק ללחן של דרורה חבקין.
ב - 1970 יצא האלבום הראשון שלו "תודה רבה" שכלל נוסף לשיר הנושא שירים כמו "את חכי לי ואחזור", "שיר פרטיזנית", "ביום קיץ" ו"בואי לאילת" (שיר שהיה במקור פרסומת לעיר אילת).

ליאור ייני בשיר "אגדה יפנית"

ב - 1972 שיחק ייני בתפקיד הראשי בסרטו של אברהם הפנר "לאן נעלם דניאל וקס". ייני גם שר את שיר הנושא בסרט "אגדה יפנית" שהלחין אריאל זילבר למילים של אהוד מנור.
בשנות השבעים שיתף ייני פעולה עם אביבה אור-שלום בניהול "תיאטרון השמש" ו"המרכז לטיפוח הזרם ההרמוני", ועבד יחד אתה על אלבומי מוזיקה.
ב - 1973 הופיע ייני בערב שירי מיקיס תאודוראקיס מתורגמים לעברית על ידי אור-שלום. השתתפו במופע עוזי חיטמן, גיא יפה, יונית שהם ונגה שלם. בין השירים הבולטים במופע היו "אפריל זהוב", "הנער החייכני" ו"אנחנו שניים".
ב - 1976 הוציאו ייני ואור-שלום את האלבומים "שירים רוסיים אהובים - קלינקה", "השלום שלי" אלבום שכלל שירי שלום שנכתבו על ידי ילדים, ו"איתך תמיד", אלבום שבו כתב ייני את מילות השירים.
ב - 1987 הופיע במחזמר עלובי החיים בתיאטרון הקאמרי לצידם של דודו פישר, ריקי גל ותיקי דיין.
ב - 1995 העלה מופע של שירים מאת המשורר והזמר הרוסי ולדימיר ויסוצקי בתרגומו של ייני.
ב - 2003 יצא התקליט "חדש וישן - סדרת מבראשית" הכולל את שירי אלבומו הראשון ואוסף משיריו הידועים.

 


דיסקוגרפיה

  • תודה רבה (1970)
  • השלום שלי (1976)
  • שירים רוסיים אהובים - קלינקה (1976)
  • ליאור ייני שר ויסוצקי (1995)
  • חדש וישן - סדרת מבראשית (2003)

 

 

פילמוגרפיה

  • "הסיירים" (1967)
  • "42:6" (1969)
  • "לאן נעלם דניאל וקס" (1972)



לילית נגר
שתף 

לילית נגר נולדה ב - 1936.

נגר השתתפה בתוכניות רדיו וטלוויזיה רבות, והנחתה תוכניות אירוח ותוכניות ילדים בטלוויזיה.
ב - 1981 שיחקה בין השאר בסרט "סופו של מילטון לוי", ובסדרות הטלוויזיה "השטיח המעופף" (בערבית).
ב - 1983 השתתפה ב"מישל עזרא ספרא ובניו", "המסעדה הגדולה" ו"השיר שלנו".
ב -1960 זכתה במקום השלישי בפסטיבל הזמר עם השיר "ערב חג" שתורגם מערבית, אותו שרה יחד עם ג'ו עמר.
שיחקה גם בתיאטרון בית ליסין.

לילת נגר בשיר "צל עץ תמר ואור ירח"




למנצח שיר מזמור
שתף 

ראו הערך פסטיבל הזמר המזרחי




מאיר אריאל
שתף 

מאיר אריאל נולד ב קיבוץ משמרות ב - 2 במרץ 1942.
 
אריאל התגייס לחטיבת הצנחנים בה העביר את שירותו הצבאי.
ב - 1967 בהשראת מלחמת ששת הימים כתב את השירים למיני-אלבום "ירושלים של ברזל". המיני-אלבום, ובעיקר השיר "ירושלים של ברזל" אשר נכתב בהשראת השיר "ירושלים של זהב" של נעמי שמר, פרסמו את אריאל בציבור הרחב, והודבק לו הכינוי "הצנחן המזמר". 
ב - 1978 הוציא את אלבומו הראשון "שירי חג ומועד ונופל".
ב - 1984 הוציא את אלבומו השני, "...וגלוי עיניים".
ב - 1987 הוציא ספר שירים שכלל שירים משני אלבומיו הראשונים, שירים שכתב לאמנים שונים ושירים שעתידים היו לצאת באלבומו הבא, "ירוקות", שיצא בשנת 1988.
ב - 1987 יצא עם חברו יהודה עדר לסיבוב הופעות בסגנון מסעי ההופעות בארצות הברית, אשר נקרא "מסע הבחירות של מאיר אריאל". הם יצאו ברכב, ונסעו מקריית שמונה ועד אילת.
מסע ההופעות צולם ויצא בסרט.
כמה מהשירים שכתב אריאל בשנים 1989 - 1990 יצאו ב - 1990 בתקליט שדרים שנקרא "עברנו את פרעה".
ב - 1993 יצא אלבומו הרביעי, "זרעי קיץ".
ב - 1995 יצא האלבום "רישומי פחם" שהיה אלבומו החמישי.
ב - 1997 יצא אלבומו השישי, "ברנרד ולואיז".

מאיר אריאל בשיר "ילדתי"

 

ב - 18 ביולי 1999 נפטר מאיר אריאל, ממחלת קדחת הבהרות הנגרמת על ידי חיידק מסוג ריקציה המועבר בעקיצת קרציה.
מאז מותו של אריאל, ממשיכה משפחתו, ובעיקר אשתו תרצה, בפעולות לשימור זכרו.
אחת היוזמות המרכזיות בניסיון לשימור זכרו היא ארגון ערבי שירת שיריו בידי אמנים שונים, לציון יום השנה למותו.
הערב הראשון במתכונת הזאת היה ביולי 2000, במלאת שנה למותו, בתיאטרון הרומי בקיסריה. יוזמת ההופעות לזכרו של אריאל ממשיכה זה שבע שנים, ושלוש מההופעות יצאו על גבי דיסקים. בניו של אריאל, שחר ואהוד, הופיעו בשיריו במשך זמן מה תחת השם האחים אריאל, ואף הוציאו אלבום של חומר מקורי ב - 2006 תחת שם זה.
משפחתו של אריאל חשפה את עזבונו בפני אמנים שונים. בעיזבון שירים רבים שלא נחשפו מעולם, וחלקם הגדול אף נטול לחן. במסגרת חשיפת אוסף השירים, זוכים שירים רבים ללחן ואף יוצאים לאור על גבי דיסקים.
השיר האחרון שכתב אריאל, "למה לא", הולחן ובוצע על ידי יזהר אשדות באלבומו "זמן קסם" מ - 1999, השיר "לילה בלי טיפה של דלק" שנלקח מתוך האוסף, הולחן על ידי חמי רודנר וזכה לחשיפה רבה כשביצע אותו רודנר בפסטיבל השירים של ישראל ב - 2004.
שירו "בא לי לתת אהבה" בלחן של ניל פסח מגרעין צוריעז, בוצע בנובמבר 2007 בערב של בוגרי השומר הצעיר לזכרו.
כמו כן הוציאה משפחתו אחרי מותו ספר חדש ובו כתביו של אריאל. הספר נקרא "ברכות והספדים", וזאת משום שעיקרו הוא ברכות והספדים שכתב אריאל לכבוד אירועים בחייו.

 

דיסקוגרפיה

  • אלבומי אולפן ומיני-אלבומים
  • "ירושלים של ברזל" (מיני-אלבום) (1967)
  • "שירי חג ומועד ונופל" (1978)
  • "...וגלוי עיניים" (1984)
  • "ירוקות" (1988)
  • "עברנו את פרעה" (מיני-אלבום) (1990)
  • "זרעי קיץ" (1993)
  • "רישומי פחם" (1995)
  • "ברנרד ולואיז" (1997)

 

 

הקלטות נדירות, אוספים והופעות

  • "מודה אני" (2000)
    האלבום מורכב ברובו מהקלטות ביתיות שנמצאו בביתו של אריאל לאחר מותו. ההקלטות עברו עיבוד, ואליהן הוספו כמה סקיצות אולפן, והקלטה אחת מהופעה בברבי (צדק צדק תרדוף).

 

 

אלבומי הופעה

  • "דלתות נפתחות מעצמן" (1998)
  • "בהופעה אחרונה במועדון הברבי ב-1999" (2002)

 

 

אוספים

  • "מבחר" (1991)
    האוסף היחיד שהוציא אריאל בחייו, ובו שירים משלושת אלבומיו הראשונים, והשיר "עברנו את פרעה" מתוך המיני-אלבום על שמו. בניגוד לרוב האוספים, לדיסק אוסף זה נוספה חוברת עם מילות השירים בדיסק.
  • "האוסף" (2001) (מארז תקליטורים)
    כולל חמישה תקליטורים, ובהם ארבעה של אריאל שר את שיריו, החל מ"ירושלים של ברזל" ועד שירים שהוקלטו אחרי מותו. האלבום החמישי מכיל שירים שנכתבו על ידי אריאל ומושרים על ידי זמרים אחרים.
  • "המיטב" (2004)
    מבחר משיריו ביניהם הקלטה של אריאל שר את שירו של יהודה עמיחי "חתונה מאוחרת" על פי לחן שחיבר. השיר הוקלט בערב שירי משוררים בצוותא תל אביב, בשנת 1998, ויצא כסינגל זמן מה לפני צאת האלבום. זוהי הפעם הראשונה שהשיר מתפרסם באלבום.

 

 

אלבומי הופעה לזכרו

  • "עם הגב לים" (2000)
    הוקלט בקיסריה בהופעה במלאת שנה לפטירתו של אריאל. שיריו של אריאל מבוצעים בו על ידי זמרים אחרים.
  • "ערב כחול עמוק" (2002)
    הוקלט ב"אמפי ווהל" בתל אביב, בהופעה במלאת שנתיים לפטירתו של אריאל. שיריו של אריאל מבוצעים בו על ידי זמרים אחרים, בעיקר הדור הצעיר של הזמר העברי.
  • "חמש שנים" (2005)
    אלבום כפול שהוקלט במשמרות בהופעה במלאת 5 שנים לפטירתו של אריאל. שיריו של מאיר מבוצעים בו על ידי זמרים אחרים.

 

 

קלטות וידאו ומארזי DVD

  • "מסע הבחירות של מאיר אריאל" (וידאו) (1988)
  • "דרך דמעה שקופה - ההופעה" (די.וי.די.) (2003)

  

ספריו

  • "מאיר אריאל-שירים" (1987). ספר שירים, ובו שירים של אריאל אשר נכתבו טרם צאת האלבום "ירוקות"-כולל כמה שירים שאחר-כך יצאו באלבום. השירים מלוים בלחנים אשר הגה אריאל, והביא לכתב יהודה עדר.
  • "נשל הנחש" (1991).



מוטי פליישר
שתף 

 

מוטי פליישר נולד בקיבוץ גבעת השלושה ב - 1948.

את שירותו הצבאי עשה בלהקת הנח"ל, בה השתתף בתוכניות "הנחלאים באים"
ב - 1967, לצד כוכבים כמו ששי קשת שולה חן ושלום חנוך בה שרה הלהקה את השירים "הייתי נער" ו"אילו ציפורים". הוא המשיך עם הלהקה ובתוכניתה הבאה, שנה אחר כך, שר עימה את השירים "קרנבל בנח"ל" ו"שלווה".
בתוכנית זו קנה את פרסומו הראשון ואת ההזדמנות לשיר סולו יחד עם אופירה גלוסקא, בשיר "בשמלה אדומה", ובלהיט שפרסם אותו "החיים היפים".

כשהשתחרר משירותו הצבאי הצטרף לצוות המופע "ירושלים שלי", בו שר את "ירושלים של אז" שזכה להצלחה רבה. בתקופת השתתפותו בצוות פגש ביאיר קלינגר, שהלחין בשבילו את השירים "עפרה" ו"אבשלום", שזכו להצלחה עצומה ונחשבים ללהיטיו הגדולים ביותר.


לאור הצלחתו הרבה חברת התקליטים סי בי אס הוציאה לו אלבום משלו, בעיבודו של אלכס וייס.
ב - 1970 שיחק ב"הנערים שבחבורה", הצגה שהועלתה בתיאטרון בימות.
ב - 1971 הצטרף למופע של יוצאי להקת הנח"ל "ג'אמבו", בהנהלתם של המוזיקאי יאיר רוזנבלום והבמאי דני ליטאי. פליישר הקליט עם הלהקה את שירו שירו של אברהם שלונסקי "שיר שבת" ( בשמו האחר "בואי כלה"), שהפך ללהיט.
באותה שנה בפסטיבל הזמר המזרחי הראשון, בו שר את השירים "שימי ענק" יחד עם יפה ירקוני ו"אהבה גן נעול היא".

 

 

 

 

 

 

מוטי פליישר בשיר "אבשלום"




מועדון הצועני השורק..
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




מוצי אביב
שתף 

מוצי אביב נולד בחיפה בשם משה יעקובוביץ' ב-21 באוקטובר 1948.

מוצי אביב שירת בלהקת פיקוד צפון והשתתף בתוכניותיה מה-13 ועד ה-15 "שמח בצפון", "כל הכבוד" ו"על הרמה", שהועלו לאחר מלחמת ששת הימים. הוא התפרסם כסולן הלהקה עם השיר "מלכות החרמון" (יובב כץ / אפי נצר), להיט גדול שהוביל במשך שבועות רבים את מצעדי הפזמונים, ונבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי הן של קול ישראל והן של גלי צה"ל. בגלי צה"ל זה היה השיר היחיד של להקה צבאית שזכה בתואר זה.

לאחר שחרורו הקליט שירים אחדים והשתתף בהצגות ילדים. אביב התחתן עם הזמרת עליזה אביב וב-9 באוקטובר 1974 נולדה בתם הזמרת דין דין אביב. בשנת 1980, כשהייתה בתו בת שש, שרו שלושתם את השיר "מבולבלי", שכתב יואל ריפל והלחין עוזי חיטמן, במסגרת תחרות שירי הילדים שירוויזיון 2.

בשנת 1971 הקליט את השיר "אני מרגיש כמו אריה", שכתבו יורם טהרלב ובועז שרעבי. השיר זכה להצלחה במצעדים ונכלל באוסף מצעדי הצמרת השני. בשנת 1978 הוציא את האלבום "המפוזר מכפר אזר".

אביב השתתף במחזמר "הלו דולי" עם חנה מרון (1968), ובהצגה "חכם וכלה" (1977). כן שיחק בסרטים "קזבלן" (1973) והלהקה (1978).

בשנת 1980 השתתף במחזמר אלוף בצלות ואלוף שום שצולם לטלוויזיה, וכן יצא לאור בדפוס בהוצאת דביר ובתקליט בהד ארצי.

אביב גילם את בקטוס בהצגת הילדים "קריוס ובקטוס" משנת 1989 ועד היום עם השחקנים דובי גל ואסף אשתר, הצגה המבוססת על ספרו של תורביון אגנר העוסק בהיגיינת הפה.

אביב דיבב כמה סדרות וסרטים, ובהם את דמויותיהם של "דרדסבא" ו"קונדסון" בהדרדסים (1984) ואת הדמות "טאבאקי" ב"סימבה מלך הג'ונגל" (1996).

מוצי אביב בשיר "מלכות החרמון"




מיכל טל
שתף 

 

 מיכל טל נולדה בקיבוץ גליל ים ב - 12 באוגוסט 1945 וגדלה בקיבוץ עינת.

את שירותה הצבאי עשתה בלהקת פיקוד מרכז.
ב - 1970 היא לוהקה למופע "השטן ואשת האיכר" על ידי המפיק אמנון ברנזון; המופע זכה להצלחה רבה ולקהל צופים גדול; הוא עלה על במות רבות ברחבי ישראל.
השיר "ליושינקה" ששרה במופע הפך ללהיט.
הקריירה של טל הייתה בעיצומה והיא החלה גם קריירה כזמרת עצמאית והקליטה מספר שירים בהם: "ירמיהו", אותו שרה בפסטיבל שירי המקרא.
שירים נוספים שלה שהפרסמו היו: "חמש אמהות", "עוף מלאך שלי" ו"עוד רגע".
בפסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ז שרה את השיר "כאח לי דודי".

מיכל טל בשיר "לא אוותר"

ב - 1974 הוציאה אלבום שכלל את השירים "לא אוותר" ואת "מוקדם מדי להיפרד" ו"ציפור קטנה מחפשת קן".
באלבומה השני מ - 1975 נכללו השירים "דרך העפר", "ילדה של אגדות" וחידושים ל"שיר אפור". לאחר מכן ירד היקף פעילותה אך למרות זאת היא הקליטה שירים שזכו להצלחה כמו: "אסוף את המעשים" של נעמי שמר, "שמש לים שוקעת", "תה ואורז יש בסין" "שמעתי מעשיה", ו"היה זה בשדה" לאלבום שירים נוסטלגי.
בשנות השמונים היא הקליטה את האלבום "ענן למכירה" משירי הדסה באו והופיעה במועדוני זמר.




מיקי גבריאלוב
שתף 


מיקי נולד בתל אביב, את ילדותו העביר בשכונת שפירא שבדרום העיר.

גבריאלוב החל את דרכו המוזיקלית כחבר בלהקות קצב באמצע שנות ה - 60 הקים את להקת "הצ'רצ'ילים" יחד עם חברים בשכונה, הלהקה זכתה להצלחה רבה בארץ ובאירופה, ואף הצטרפה למסע ההופעות של להקת "מונגו ג'רי" כלהקת החימום.

בסוף שנות ה - 60, יחד עם חלק מחבריו ללהקת "הצ'רצ'ילים", הפכו הצרצילים ללהקת הליווי של אריק איינשטיין. היכרות זו הובילה בין מיקי גבריאלוב ואריק איינשטיין לשיתוף פעולה פורה שהניב כמה מהאלבומים הטובים והמוצלחים ביותר של איינשטיין בארץ.
ב - 1971 הוציאו השניים את האלבום הראשון "בדשא אצל אביגדור". האלבום, שהכיל עיבודים ולחנים של גבריאלוב למילים של איינשטיין עצמו ויעקב רוטבליט, זכה להצלחה רבה וכמה משיריו הפכו לקלסיקות ישראליות, ביניהם: "אני ואתה", "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה", "שיר מספר 8", "צא מזה" ו"אני אוהב לישון".
שיתוף פעולה זה המשיך בחלקו גם באלבומו הבא של איינשטיין "יסמין", לו הלחין את השיר "אמא אדמה" (למילים של יעקב רוטבליט).
מיקי גבריאלוב היה חלק מ"חבורת לול" והשתתף עמם בתוכנית הטלוויזיה "שבלול", "מציצים" ו"עיניים גדולות" סרט של אורי זוהר בהשתתפותו של איינשטיין שמיקי גבריאלוב הלחין את המוסיקה לסרט ושר את שיר הנושא "עיניים גדולות".
ב - 1974 הוציאו גבריאלוב ואיינשטיין את אלבומם המשותף השני "סע לאט".
ב - 1975 הופיע בהצגה "מכתבים למערכת" של יהונתן גפן.
ב - 1978 הופיע בהצגה "אדם וחבל", יחד עם סמדר וימזר, טוביה צפיר ודובי גל, ושר משיריו של גפן, בהם "זה היה סיפור של חורף" בדואט עם וימזר.
כמו כן הלחין את הצגת הקברט של חנוך לוין "הג'יגולו מקונגו", ואת הצגת הילדים "יום הורים".

מיקי גבריאלוב בשיר "זה היה סיפור של חורף"

ב - 1979 חזר גבריאלוב לשתף פעולה עם איינשטיין ויחד הוציאו השנייים את האלבום "חמוש במשקפיים" שהכיל את הלהיט "הכניסיני תחת כנפך" אותו הלחין גבריאלוב למילות שירו של חיים נחמן ביאליק.
ב - 1986 יצא אלבומם המשותף הרביעי והמצליח של גבריאלוב ואיינשטיין: "אוהב להיות בבית" בו בלטו השירים "שכשנבוא", "אוהב להיות בבית" ו"השיר על התוכי יוסי".
שנה לאחר מכן, הוציאו השניים את אלבומם המשותף האחרון "על גבול האור" שהיווה המשך ישיר לאלבום הקודם, והכיל את הלהיטים: "עוף גוזל", "שיר השיירה" ו"עיתונאי קטן".

גבריאלוב הלחין את "ספק ילדה ספק אישה" לדפנה ארמוני, את "הצילו" לדפנה דקל, את "סינדרלה מקומית" ואת "לפעמים זו אהבה" לחוה אלברשטיין, ואת השירים "טנגו אחרון" "ריקוד נעים" ו"קשה בלילה" להראלה בר.
כמו כן הלחין את מוזיקת הרקע ושירי הנושא של סדרות הטלוויזיה "לגעת באושר" ו"לחיי האהבה", אותו גם שר יחד עם הזמרת יפעת תעשה.

גבריאלוב ניהל מוזיקלית את תוכנית הטלוויזה "שירה בשידור" לערוץ הראשון, וכתב מוזיקה לסדרת הילדים "רחוב סומסום".
גבריאלוב נסע לטורקיה ושיתף פעולה בהקלטות והופעות עם הזמרת הטורקיה סלדה בהג'ן.
כמו כן הוזמן לערוץ הראשון להופיע במופע "אני ואתה". כמחווה לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן נסע לירדן להקליט עם להקה ירדנית, צילם וידאו קליפ בעיר פטרה והוזמן להופיע בפסטיבל ישראל 1995 יחד עם הלהקה הירדנית כמחווה לשלום.
ב - 2002 הוזמן להופיע בפסטיבל ישראל במופע שנקרא "אני ואתה", שהיווה מחווה ליצירתו, וקיבל פרס אקו"ם להלחנה ע"ש מורדכי זעירא.
ב - 2003 הפיק הערוץ הראשון תוכנית מוזיקה לכבוד יצירתו, שנקראה "מיקי גבריאלוב בין שני עולמות".
ב - 2007 קיבל פרס אקו"ם על מפעל חיים במוסיקה.


אלבומים

  • "אגדת גבריאלוב"
  • "מקס ומוריץ"
  • "יפתח המלוכלך"
  • "מיקי גבריאלוב"
  • "אבנים"
  • "סיפור של חורף"
  • "כשחלמתי על הבית"
  • "מחסה בטוח"
  • "על כף היד"
  • "לא זכיתי באור מן ההפקר", בית וגיטרה"
  • "אוסף אתני"
  • "תן לחיות אוסף בלדות"
  • "מיקי גבריאלוב וחברים"
  • "בין שני עולמות"
  • "שירי משוררים"



מירי אלוני
שתף 
 
 
מירי אלוני נולדה ב - 1949.
 
מירי אלוני התגייסה ללהקת הנח"ל בשנת 1968 והצטרפה לתוכניתה ה - 21, הידועה כ"קרנבל בנח"ל".
לצדה היו בלהקה הסולנים מוטי פליישר ואופירה גלוסקא וכן טליה גולדברג, דסי הדרי, אלי מגן, מיכל בר זיו, אמוץ ברונטמן, דני סנדרסון, מאיר פניגשטיין, נחום שגיא ואסתי כץ.
 
מירי אלוני בשיר "שיר לשלום"

הסולו הראשון שלה היה בשיר "קרנבל בנח"ל". בתוכניתה ה- 22 של הלהקה "שיר לשלום" הידועה גם כ"היאחזות הנח"ל בסיני" הפכה אלוני לסולנית הבלתי מעורערת. היא שרה את שיר הנושא כמו גם את "אנחנו ואתם", "הבן יקיר לי" ו"שיר לשלום". לצדה בלהקה היו ירדנה ארזי, עמוס טל שיר, גידי גוב, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר, לאה לופטין, רותי הולצמן, תמי עזריה, טליה גולדברג, מאיר פניגשטיין, יובל חבצלת, איציק בן מלך ואמוץ ברונטמן.

מירי אלוני בשיר של "הבלדה על חדוה ושלומיק"

 

לאחר שחרורה ביצעה את שירי הנושא של הסדרה הטלוויזיונית החלוצית "חדווה ושלומיק". השירים "הבלדה על חדוה ושלומיק" ו"להיות לבד" (יהונתן גפן / יאיר רוזנבלום) שרדו הרבה שנים אחרי שהסדרה נשכחה וזכו לביצועים נוספים, בהם צביקה פיק וזוהר ארגוב שביצעו כל אחד בנפרד את "להיות לבד".
באותה התקופה השתתפה במופע "ג'אמבו" יחד עם בוגרי להקות צבאיות נוספים.

אלוני הייתה הצלע הנשית בלהקת הרוק "אחרית הימים". במהלך חברותה בלהקה, הקליטה כסולנית את השירים "הנסיכה" למילותיה של המשוררת דליה רביקוביץ, "תחת עץ האקליפטוס" למילותיו של חיים חפר ו"חייו ומותו של מר גוסקין" למילותיו של חנוך לוין, בשאר שירי האלבום המשיכה לבלוט בליווי קולי לשירתם של שאר חברי הלהקה. לאחר מכן, השתתפה אלוני בחבורת בימות, אשר שרה את שירי נעמי שמר ומשם זכורים ביצועה לשירים "לשיר זה כמו להיות ירדן" ו"בארץ להד"ם".
ב - 1973 בפסטיבל הזמר, שרה אלוני את השיר שכתבה המשוררת תרצה אתר לזכר אביה, נתן אלתרמן, "שיר לערב חג" (ל' יעקב הולנדר, ע' משה וילנסקי).

באותה שנה יצא אלבומה הראשון של מירי אלוני כסולנית, "מונה ליזה של המאה העשרים", שכלל חלק מלהיטיה הקודמים (ביניהם "הבלדה לחדווה ושלומיק", "להיות לבד", "בהאחזות הנח"ל בסיני" ועוד) וכן שירים חדשים כ"מונה ליזה של המאה העשרים" (מ' ול' דפנה אילת, ע' אלכס ווייס), "במות הקיץ" (מ' רחל שפירא, ל' וע' מוני אמריליו), "אהבת איתמר בן אב"י" (מ' דודו ברק, ל' וע' נורית הירש) וגם שיר משעשע הכולל חיקויים, "האדיוטית".
ב - 1974 העלה הבמאי צדי צרפתי ערב שירי ברטולד ברכט, עם יוסי פולק ובני אמדורסקי שנקרא "ההנאות הקטנות שבחיים" בו זכתה אלוני לתשבוחות ענק ולהצלחה בזכות ביצועיה לשיריו ומאז הוגדרה כ'זמרת ברכטיאנית'.
באותו עשור שיחקה אלוני במספר סרטי קולנוע ישראלים ובהם:
ב - 1973 עם יוסי בנאי ב"חכם גמליאל". 
ב - 1979 עם טוביה צפיר ב"נישואין נוסח תל אביב" שהיווה גרסה למחזה "הקמצן" של מולייר.
ב - 1982 השתתפה לצידם של שרגא הרפז ואשר צרפתי בסרט "אהבה אילמת".
בראשית שנות ה - 80 הופיעה אלוני בערב שערך והפיק מי שלימים הפך בעלה שמואל אומני, "נשים על פי ברכט", וזכתה להצלחה מרובה.
ב - 1987 הקליטה את אלבומה השני גם הוא בהפקתו של שמואל אומני "טיפה אהבה", ממנו בלטו השירים 'כמו האמונה' שהתחרה בקדם אריוויזיון, ואחד משירי הזיכרון המצמררים ביותר שנכתבו על ידי עמנואל צבר ויאיר רוזנבלום "על דעת המקום" המספר את סיפור נפילתם של שני חיילים במהלך מלחמת לבנון הראשונה בעלי אותו שם מאותה שכונה בתלפיות יובל הראל. אלוני הקדישה אותו לכל היובלים שלא זכו להגיע אל הים. באלבום מופיעה גם גרסה בעיבודו של גרי אקשטיין ל"שיר לשלום", המזוהה ביותר עם אלוני עוד מימי להקת הנח"ל. מאוחר יותר הקליטה אותו גם עם הכנר סמיר שוקרי.

מירי אלוני בשיר "שיר לערב חג" 

ב - 1995 בעצרת תמיכה בהמשך תהליך השלום שנערכה בכיכר רבין ביצעה את "שיר לשלום", והתמונה בה מצטרפים אליה יצחק רבין ושמעון פרס לשירה היא אחת התמונות שנחרטו בזיכרון מהעצרת ההיא. בסיומה של העצרת נרצח יצחק רבין והביצוע לשיר השיב את אלוני אל התודעה הציבורית.
לאחר מכן הקליטה אלוני גרסה מיוחדת לשיר לזכרו של רבין בעיבוד מיוחד של יוסי בן נון אשר נכללה באוסף שלה שיצא באותה שנה וכלל את מיטב להיטיה.
ב - 1999 נסעה הזמרת לסיבוב הופעות בגרמניה, שם הוזמנה להופיע.
ב - 2002 אחרי שלוש וחצי שנים בגרמניה חזרה אלוני לארץ.
בפברואר 2003 לאחר הפגנת האומנים על קיצוץ גדול בתרבות, החלה אלוני לקיים מופע רחוב בצומת הרחובות אלנבי ונחלת בנימין בתל אביב, במקביל לשוק האומנים והיוצרים המתקיים כחלק מיריד האומנים המוכרים שם את יצירתם. בתחילה היה הצעד מחאתי, אולם, כך מעידה הזמרת, התאהבה הזמרת בסוג הופעה זו, ובקשר הבלתי אמצעי עם הקהל שמקיף אותה בהמוניו, ומאז ועד היום, בארבע שנים האחרונות בצמוד ליריד האומנים היוצרים בכל שלישי ושישי.
בנובמבר 2005, השתתפה אלוני בעצרת המציינת עשור לזכרו של רבין.
לאחרונה הקליטה בנומבר 2006 את השיר "כשהלב בוכה" למילים של יוסי גיספן ושמואל אלבז וזכתה לתשבוחות רבות בשל האינטרפטציה שלה לשיר.
ב - 2006 החלה חברת שמיים בראשותו של גיא מרוז לצלם סרט תיעודי על חייה של הזמרת.
ב - 2007 הוציאה חברת הד ארצי בהוצאה מחודשת בשיתוף פעולה עם הזמרת את אלבום המופע "הנאות קטנות שבחיים", שביים צדי צרפתי יחד עם בני אמדורסקי ויוסי פולק.









 
שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים
פייסבוק





כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.