חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 171 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

פסטיבל שירי הילדים
שתף 


פסטיבל שירי הילדים היה פסטיבל של תחרות שירים לילדים, שהתקיים בישראל בשנות ה-70 וה-80 .
הוגי הרעיון יוזמי ומפיקי הפסטיבל היו: ראובן גרוס, אלכס ברנע ואשת יחסי הציבור מירי בן יוסף. הפסטיבל התחיל את דרכו בחנוכה בשנת 1970.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

השיר הזוכה בפסטיבל זה הוא "למה ככה" בביצוע אבי טולדנו ועירית ענבי. עירית ענבי בת ה - 11 נבחרה לשיר את השיר יחד עם טולדנו לאחר שהתגלתה על ידי מירי זכרוני במקהלת הילדים ע"ש "צדיקוב".מקהלת "צדיקוב" ביצעה במסגרת התחרות שני שירים שלא זכו להצלחה ונשכחו במשך השנים.

 

 

מפסטיבל מספר 4 עבר הפסטיבל לידיהם של המפיק והבעלים של חברת התקליטים "ישרדיסק" אבשלום רובין והמפיק אלכס ברנע.בפסטיבל מספר 5 הצטרף בצד המקצועי מפיק התקליטים צביקה כגן שהיה אחראי על ההפקה המוסיקלית של המופע, ההקלטות והפקת התקליט.הוא הפיק 10 פסטיבלים 5-9 13-17 שהיה הפסטיבל האחרון שנערך.


בשנות ה - 70 הפסטיבל היה בשיא הפופולריות שלו והוא הציג מדי שנה בהצלחה רבה בפני אלפי ילדים. המופע שודר מדי שנה בטלוויזיה בשני חלקים זמן קצר אחרי חנוכה, מה שתרם לפופולריות שלו. התחרות הייתה מורכבת משני חלקים: בחלק הראשון ביצעו זמרים מוכרים את שירי הילדים, ובחלק השני ביצעו את אותם שירים ילדים שכונו "ילדי הפסטיבל".

בתחילה היה לפסטיבל מנחה אחד שהציג את השירים בזה אחר זה ובהמשך נכתבו מילות קישור שהרכיבו סיפור מסגרת קצר. מהפסטיבל התשיעי והלאה, סמל האירוע הייתה הבובה "פסטי", עליה נכתב גם שיר שביצעה ילדת הפסטיבל לילך גליקסמן.
ילדים בולטים נוספים שהופיעו על בימת הפסטיבל, היו נועם קניאל ("גלי"), ליאור אלבו ("אב לילדתו אומר", "עודני ילד") ורונן בהונקר ("אמא").

כמה מילדי הפסטיבל זכו להקליט אריכי נגן משלהם. גליקסמן הוציאה שלושה תקליטים: "שירים שאני אוהבת לשיר", "גדלתי בשנה" ו"תקליט מתוק". קניאל, אלבו ובהונקר זכו אף הם להוציא אריך נגן. כמה מילדי הפסטיבל המשיכו בעולם הבידור הישראלי וביניהם אפשר למצוא את מרינה פיינגולד, ליאור אלבו וגם את אילן לייבוביץ' ("נוגה ישנה, שה !") ומומי לוי ("סיבה למסיבה").

ב - 1974 הפסטיבל נערך פעמיים - הן בחג הפסח והן בחנוכה, וזאת בגלל שלאחר מלחמת יום הכיפורים קיומו לא אושר, והוא נערך באביב, אחרי הפרדת הכוחות הישראלים-מצרים.


בשנות ה - 80 חלה ירידה משמעותית בפופולריות של הפסטיבל, בעיקר בגלל שהיו לו כבר מתחרים: השירוויזיון שנערך בשנים 1979- 1982, "פסטיזמר", "פסטיבל שירי משוררים לילדים" שהתפוגגו די מהר והפסטיגל, שנערך מ 1981 עד היום.
ב - 1986 לא נערך פסטיבל שירי ילדים ובמקומו נערך הפסטיבל בצבעים טבעיים.
ב - 1987 הוא התקיים בפעם האחרונה ו"אחיו הקטן", הפסטיגל, ממשיך עד היום. יש הטוענים שהפסטיבל השתייך לימי התום, בו שירי הילדים היו במוקד התחרות עם תפאורה פשוטה וזמרים, לפני עידן הפירוטכניקה, הבמות המסתובבות, הדוגמניות וכוכבי הטלוויזיה המאפיינים את הזמר והבידור לילדים בימינו.

בפסטיבל שירי הילדים הופיעו מיטב האומנים ומיטב היוצרים תרמו לו שירים, בהם עוזי חיטמן, אהוד מנור, שייקה פייקוב ויורם טהרלב.
שירי פסטיבל רבים נהפכו לאהובים ומהווים חלק בלתי נפרד משירי הילדים עד ימינו, ביניהם: "שלום כיתה אלף" (תיקי דיין), "שובי דובי" (האחים והאחיות), "טוליק" (אושיק לוי), "אחותי הקטנה" (יפה ירקוני), "תני לי להחליט" (ג'וזי כץ), "היפו היפי" (מייק בורשטיין), "רציתי שתדע", "שירי ילדות" (עוזי חיטמן), "לבד בקרנבל", "הלילות הקסומים" (נורית גלרון), "ילדיסקו" (שרי), "מר אפצ'י", "ברבאבא" (ציפי שביט), "ילד פלא" (יגאל בשן), "אמת או חובה" (ריקי גל), "המשפחה שלי" (שלמה ניצן), "עודני ילד" (הכל עובר חביבי), "אמא" (שולה חן), "רדיו" (סקסטה), "הסבון בכה מאוד" (צביקה פיק), "חורף", "תנו לגדול בשקט" (גידי גוב), "ילדים טובים ילדים רעים" (יהודית רביץ) ועוד.

 

מהפסטיבל הראשון עד החמישי ניצח על התזמורת שמעון כהן, ומהפסטיבל השביעי עד ה - 15 ניצח יצחק גרציאני. כמחווה לתזמורת ולמנצחה נכתב שיר בפסטיבל התשיעי בביצוע המנחה ציפי שביט, ובו השורה ""תנו כבוד למנצח, זה עם המקל ביד, הוא תמיד המנצח גם כשהוא יוצא מופסד". בשני הפסטיבלים האחרונים (16 ו-17) ניצח על התזמורת רוני וייס.

 

כל פסטיבל הועלה על גבי תקליט בשנה בה הוא התקיים.
בשנות ה - 90 יצא אוסף שירי הפסטיבלים בשלושה תקליטורים וכן ב - 2006 יצא די.וי.די עם מיטב שירי הפסטיבלים.

 

ב - 2007 חזר הפסטיבל ביוזמתו ובניהולו האומנותי של היוצר אבי חן במתכונת חדשה בשם "ילד פלא" - תחרות שירי הילדים של ישראל.
בין המשתתפים בפסטיבל היו :עירית ענבי, דפנה ארמוני, אהרון פררה ואבי דור, רוחמה רז, ציפי שביט, ניקי גולדשטיין, אפרת כהן, גיא הררי, שי רביזדה, עומרי רוטברד, לירז רחמין, מיטל טרבלסי, מרינה פיינגולד ורותי נבון שזכתה במקום הראשון בשירם של חמוטל בן זאב ויורם צדוק ,"הוא יהיה".

 

 השירים הזוכים במקומות הראשונים

פסטיבל

שנה

מקום ראשון

מקום שני

מקום שלישי

1

1970

"למה ככה" - עירית ענבי

"לצבי יש בעיה" -
רבקה מיכאלי

"איך הרתיחה רמית חלב" - שולה חן

2

1971

"אן דן די נו" - יפה ירקוני

"גלי" - רבקה זוהר

"דודה סמנטה" - ציפי שביט

3

1972

"בואו נשיר" - עדנה לב

"אברא קדברא" -
שוקולד מנטה מסטיק

"חג יובל" - אבי טולדנו

4

פסח 1974

"שרה שרה שיר שמח" - שלישיית אף אוזן גרון

"לאסי שובי הביתה"  -
עדנה לב

"חגיגת אביב" -
שוקולד מנטה מסטיק

5

חנוכה 1974

"שובב עם לב זהב" -
ששי קשת

"השמן והרזה" -
דליה פרידלנד

"למה הגדולים לא לומדים מהקטנים" - דודו זכאי

6

1975

"הסעודה של הדובה" -
מירי וחיימון אלגרנטי

"שוקי התוכי" -
האחים והאחיות

"יום הילד" - דודו זכאי

7

1976

"שובי דובי" -
האחים והאחיות

"סיבה למסיבה" -
אלי גורנשטיין

"אבגדה" - ציפי שביט

8

1977

"היפו היפי" -
מייק בורשטיין

"מר אפצ'י" - ציפי שביט

"לארצי יש יום הולדת" -
אלי גורנשטיין

9

1978

"ילדיסקו" - שרי

"ברבאבא" - ציפי שביט

"טוליק" - אושיק לוי

10

1979

"שולם ברוגז" -
מייק בורשטיין

"אמת או חובה" - ריקי גל

"ילד פלא" - יגאל בשן

11

1980

"עודני ילד" -
הכל עובר חביבי

"המשפחה שלי" -
שלמה ניצן

"איפה את עכשיו" -
יגאל בשן ולהקת חטיף

12

1981

"אמא" - שולה חן

"הסבון בכה מאד" - 
צביקה פיק

"עוד ילדה יפה" - תיסלם

13

1982

"שלום על העולם" -
מייק בורשטיין

"לא רוצה לקום בבוקר" -
תיסלם

"חורף" - גידי גוב

14

1983

"ביחד" - אבי טולדנו

"הופה היי" - גידי גוב

"הזמר" - ירדנה ארזי

15

1984

"לא נעצור" - ירדנה ארזי

"אין לי כסף" - גידי גוב

"לאהוב כמו גדול" -
חיים משה

16

1985

"שובי הרמוניקה" - 
ירדנה ארזי

"ילדים טובים ילדים רעים" -
יהודית רביץ

"עם כל החבר'ה" - גידי גוב

17

1987

"בוא נחזור הביתה בשלום" - הופה היי

"אני אוהב אותך יפה שלי" -
יגאל בשן

"זירו נפל מעץ גבוה" - משינה

 




פרדי דורה
שתף 

פרדי דורה ז"ל נולד בגרמניה ועלה לארץ בשנת 1949 לאחר מלחמת העולם השנייה במסגרת עליית הנוער, ניצול יחיד ממשפחה בת שבעה אחים ואחיות, שנספתה באושוויץ.

פרדי דורה נחשב לאחד האומנים הפופולריים של המדינה בשנותיה הראשונות, סוף שנות ה-40 ובשנות ה-50.
הוא הביא את ניחוח החוץ לארץ בהעדפתו שירים מצליחים בחו"ל שתורגמו לעברית. הוא היה גם בדחן גדול שידע לספר בדיחות והיה תקופת מה חלק מתאטרון "לי לה לו".
בין השירים ששר היו "אושר", "אב יקר","בובה מקובה", "לילה בהיר".

הוא הופיע בארץ ובחו"ל יחד עם הפסנתרן קורט מאס, הם הופיעו בגרמניה, אוסטריה ושוויץ, ונחלו שם הצלחה גדולה. דורה שר בעברית וגרמנית וחלק מהשירים היו מקוריים.

שנים מספר שימש כקצין בידור של "צים", הוא בידר את הנוסעים כששייט איתם בכל העולם. כשחזר מהים התיישב עם משפחתו בשנת 1956 בנהריה.
בתחילה ניגן והופיע אצל "טוטי לוי" (מלון קרלטן היום), קפה "פינגווין" ולאחר מכן פתח את פונדק פרדי בצומת הרחובות קפלן והרצל. אשתו היתה הברמנית והוא תפקד על תקן טבח מלצר וצוות הבידור.
בתחילת שנות ה-60 העתיק את הפונדק למבנה שבו ניצבים היום "גני לוי", בשנת 1978 נמכר הפונדק.

 

כמיטב המסורת האירופאית הירבה דורה להופיע בבתי קפה בעיר מגוריו, אבל גם בתל אביב ובמקומות אחרים ברחבי הארץ. השירים שהקליט בשנות - 50 היו בעיקר להיטים לועזיים מצליחים, שכאמור תורגמו לעברית, שירים שניתן היה לרקוד לצליליהם במקצב הטנגו, פסדובלה וסמבה. התכנים של רוב שיריו היו רומנטיים, מה שתאם את סגנון שירתו וקולו של דורה.
אחד משיריו המרגשים היה "אב יקר" - על פי שירו של אדי קונסטנטין עם ביתו טניה, אותם שמע דורה בפריז - שאותו ביצע בדואט עם בתו אריאלה. פרדי דורה היה ידוע כזמר עם הפפיון, מעולם לא עלה להופיע ללא פפיון או עניבה.

הלך לעולמו ב- 14/1/2006, בן 84 היה במותו
.

 

 

 

 

 

 

 

 פרדי דורה בשיר "אל ישמרך ממרומים"

 

פרדי דורה בשיר "שלום"




צביקה פיק
שתף 

צביקה פיק נולד ב-3 באוקטובר 1951 בעיר ורוצלב שבפולין כהנריק פיק למשפחת מוזיקאים.

בגיל 5 החל בלימודי מוזיקה קלאסית ולאחר שעלה לארץ, המשיך את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון שברמת גן. בעוד שבבקרים למד לימודים סדירים, תרגל צ'ייקובסקי ובאך, בשעות הערב החזיק גיטרה וקלידים ועמד כבר בגיל 15 על הבמה כגיטריסט, קלידן וזמר בלהקות "טלסטאר", "השמנים והרזים" בהנהגת הסולן עוזי פוקס והבסיסט-המנג'ר, ז'ראר קמינסקי ו"השוקולדה" לאחר שהושפע עמוקות מלהקות הרוק של התקופה כבי ג'יז, הביטלס והרולינג סטונס.

צביקה פיק בשיר "שיער"

צביקה פיק פרץ לתודעת הקהל הישראלית בתחילת שנות השבעים כאשר נבחר לתפקיד ברגר במחזמר "שיער", שבו הפגין את הופעתו החיצונית שנחשבה חריגה בישראל באותה עת, גינוניו הססגוניים והופעתו המינית. דמותו הארוכה (191 ס"מ) והסגפנית, עטורת השיער הארוך והעטופה במלמלות וקטיפות, בנוסח היפי, הדהימה את הקהל, את התקשורת הישראלית ואת עולם הבידור הישראלי, ויצרה סביבו דימוי של מישהו "לא מכאן". על תפקידו במחזמר "שיער" זכה בתואר "שחקן השנה".

בראשית דרכו זכה דווקא ללעג הביקורת אך משהחל להלחין שירים שנחשבו רציניים, ובמיוחד שירי משוררים, כ"נאסף תשרי" (למילותיו של נתן יונתן), החל לזכות באהדת המבקרים.

צביקה פיק בשיר "נאסף תשרי"

בגיל 19, בתחילת 1971 יצא התקליטון הראשון שלו, עם לחניו ל"שני תפוחים" (מילים: אהוד מנור) ו"אני הולך לאן שאן" (מילים: יהונתן גפן) בעיבוד אלכס וייס ובליווי הצ'רצ'ילים. במהלך השנה השלים פיק את אלבום הבכורה שכלל את "אין מדינה לאהבה" (מילים: גפן), "המנהיג" (מילים: מנור), ו"זוהי הדרך שלי" (שכתב מעריץ צעיר של פיק בן 13 בשם מאיר ברקוביץ'). לאלה צורפו הלהיטים "שיער", "אנה אפנה" ו"יש לי חיים". האלבום יצא בתחילת 1972 בחברת "סי-בי-אס" והיו בו מרכיבים אופיינים לפיק: שילוב של פופ קליט עם מעברים רוקיים (עם הצ'רצ'ילים, האריות והבמה החשמלית בליווי) לצד שירים לא רוקיסטיים כמו דואט עם אילנה רובינא. גם פרובוקציה הייתה שם, עם שירים של גפן שנאסרו לשידור בשל מיניות יתירה ("אחד ועוד אחד").
ב-1973, פיק הופיע גם ב פסטיבל הזמר החסידי עם השיר "שמע ישראל" ובאותה שנה גם הלחין את "שושנת פלאים" של שאול טשרניחובסקי.

צביקה פיק בשיר "אהבה בסוף הקיץ" 

 

לאורך שנות השבעים זכה פיק בפרסי פופולריות רבים, ביניהם "אלבום השנה" ו"זמר השנה". בשיא הצלחתו התפרסמה הביוגרפיה "מלאך או שטן" שכתב עליו העיתונאי דודו אורן.

צביקה פיק בשיר "לא אני הוא האיש"

באפריל 1977 הקליט פיק את אחד משיריו המצליחים ביותר, "אהבה בסוף הקיץ", שהפך ללהיט של תקופת החופש הגדול. במקביל, המשיך להלחין שירי משוררים שאחד מהם, "נאסף תשרי" ("מת אב ומת אלול") של נתן יונתן נבחר כ"שיר השנה". באותה שנה גם חזר פיק לבמה ולצידה של תיקי דיין השתתף כשחקן ראשי בסרטו של ג'ורג' עובדיה "בדרנית בחצות". בסרט זה שר פיק שני שירים: הדואט עם דיין "טוב להתאהב", ו"בדרנית בחצות".
באותה שנה יצאו שירי הסרט על גבי תקליט בעיבודו של המוזיקאי קובי אושרת. אחר כך באו הלהיטים: "לגור איתו" (שביצעה ריקי גל בפסקול הסרט "דיזנגוף 99"), "דם חם" (נכתב לזמרת שרי), "מרי לו", "שושנת פלאים", "הרקדן האוטומטי" (דואט עם רותי נבון), "לא אני הוא האיש", "דמדומים", "אני לא יכולה בלעדייך", "בין האצבעות" (לרותי נבון), "אני אוהב אותך לאה", "אין מדינה לאהבה", ואחד הפולחניים מכולם - "מעלה מעלה".


צביקה פיק בשיר "הרקדן האוטומטי"

פיק היה מהאמנים הישראלים הראשונים שזכו לגילויי הערצה קיצוניים בדמות מעריצות ומעריצים היסטריים. התעלפויות בהופעות, מחסומי משטרה, שומרי ראש צמודים בכל אשר הלך.
בשנת 1978 הוציא את האלבום "מוזיקה" אשר מכר למעלה מ-20,000 עותקים בשבוע הראשון והגיע תוך פחות משנה ל-100,000 עותקים. שיא מכירות באותן שנים.

צביקה פיק ערך הופעות יחיד במיטב האולמות בכל רחבי העולם: בקארנגי הול, פלאס דה זר, סנטה מוניקה אודיטוריום, פוייטנבלו הילטון ועוד.
בובת שעווה בדמותו כמלך הפופ הישראלי הונצחה במוזיאון השעווה הישראלי, שכתב עליו עם הצטרפות דמותו למוזיאון: "צביקה פיק נמנה עם המיעוט הנבחר והמצומצם של אישים ישראלים, אשר הגיעו למוזיאון לאחר שעשו להם שם בזכות פועלם האישי בתחום המוזיקה הישראלית".

צביקה פיק בשיר "מסיבת יום שישי"

בשנת 1979 הלחין את המוזיקה לסרט "שלאגר" למילים שכתב אסי דיין, שביים את הסרט. בנוסף לכך, הוא הופיע בסרט בהופעת אורח כאחד המוסכניקים וגם שר בו.

בשנת 1981 הופיע פיק ב פסטיבל שירי הילדים עם השיר "הסבון בכה מאוד", אותו הלחין למילותיה של מרים ילן שטקליס. השיר הגיע למקום השני באותו פסטיבל, ומאז זכה להצלחה רבה ופיק ה?ר?ב??ה לבצעו במופעים שונים.

ב-1991, בעקבות יוזמה של העיתונאים עמית שהם וגיא אסיף, שערכו קודם לכן סדרה של מסיבות "חזרה לשנות השבעים" הופיע ברחבי הארץ עם להקת "נושאי המגבעת" שביצעה את שיריו עם סאונד עדכני ורועש. הופעות אלה זכו להצלחה בקרב קהל צעיר והחזירו את פיק לתודעה הציבורית ולאהבת המבקרים.

המפנה נמשך באירוויזיון 1998. השיר "דיווה", שהלחין פיק לזמרת דנה אינטרנשיונל, זכה במקום הראשון באירוויזיון, והביא לו פרסום עולמי רב. מעבד השיר היה המוזיקאי אלון לוין, אך שמו "נשמט" מרשימת הקרדיטים. ועדת בירור שהקימה אקו"ם אישרה את העניין וקבעה כי לוין זכאי לפחות לחצי מהתמלוגים. לאחר דיונים חוזרים ונשנים תבע לוין את פיק בסוף 2004.

ב-2003 הלחין פיק את שירו של המתמודד האוקראיני אולקסנדר פונומיירוב באירוויזיון, למילים שכתבה מירית שם אור. השיר "Hasta La Vista" הגיע לבסוף למקום ה-14 עם 30 נקודות בלבד.

ב-2005 התמנה לשופט בעונה השלישית של התחרות כוכב נולד, ושימש כשופט בה עד העונה השביעית. באותה שנה הוקרנה בערוץ ביפ תוכנית מציאות אודותיו, אשר שמה נבחר לפי הכינוי שדבק בפיק עוד קודם לכן, "המאסטרו". התוכנית עקבה אחר חייו הפרטיים שלו ושל בת זוגו, שירה מנור. פיק ומנור טענו שההפקה ביימה חלק מהסיטואציות מחייהם באופן לא אמין.

בשנת 2009 הפיק פיק עבור חברת סלקום פרויקט בשם "עשרה לעשר" שבמסגרתו כתב עשרה שירים לעשר זמרות ישראליות, לרבות מאיה בוסקילה, דניאלה פיק, שילה פרבר, אורטל אופק ודנה לפידות, וגם הופיע בתפקיד אורח במיני-סדרה "תמיד אותו חלום" בערוץ הוט 3, סדרה שעלילתה מבוססת על שיריו.

ביולי 2010 הוציא פיק את הלהיט "רוקדים הלילה".

בינואר 2011 הוכרז כזוכה פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי.

 

דיסקוגרפיה:

  • זוהי הדרך שלי (1972)
  • פיק (1973)
  • מה עכשיו? (1974)
  • תקליט מספר 4 (1975)
  • 12 להיטי זהב (1976)
  • בדרנית בחצות (1977)
  • קליידוסקופ (1977)
  • שירי משוררים (1978)
  • מוזיקה (1978)
  • המראה (1980)
  • עכשיו (1982)
  • אוסף פרטי (1983)
  • 15 שנים (1987)
  • צביקה פיק שר חוליו איגלסיאס (1988)
  • לעשות אהבה (1995)
  • הלילה הוא הלילה (2002)



צדוק סביר
שתף 

צדוק סביר נולד ב ? 1935.

 

כישרון הזימרה של סביר התגלה בזמן שירותו בפיקוד צפון ועד מהרה הוא הפך לאחד מהזמרים הפופולריים של סוף שנות ה - 50. הוא הרבה להופיע במועדונים כבדרן חקיין וזמר עד שהחליט לנסות קריירה בינלאומית ועזב את הארץ.
לאחר חוזה של ארבע שנים באירופה חזר ארצה לצורך הקמת משפחה. לאחר הולדת בנו הבכור חתם על חוזה הופעות בן שלוש שנים בארצות הברית ונסע לשם עם משפחתו. לאחר כשלוש וחצי שנים שב ארצה והתקשה להשתלב בתרבות הבידור הארץ, בין השאר מכיוון שנתפס כמי שניסה לעזוב את הארץ, מעשה שלא היה מקובל באותו הזמן.
ב - 1977 נסע שוב לסיבוב הופעות בארצות הברית וחזר לארץ ב - 1979.
ב - 2003 השתתף בסרט דוקומנטרי זהירות מצלמה, תוכנית מציאות בידיונית על תרבות המתיחות בארץ והופיע ב"רק בישראל".
ב - 2007 השתתף כמתחרה בתוכנית הטלוויזיה "הדבר הגדול הבא".

 

אלבומים:

  • "לארצי" הוצאת הד ארצי 1958
  • "בשירי פרנק סינטרה בעברית" הוצאת ליטראון 1958 
  • "משירי החבריא" הוצאת הד ארצי 1960
  • "צדוק סביר עם תזמורת הד ארצי" 1960

 

בין שיריו המפורסמים:

  • "רומיה ויואל"
  • "מלח בודד"
  • "שיר היורד דרומה"
  • "שיר התוכי"



צחי ויעל
שתף 

הצמד צחי ויעל היה זוג נשוי שהחל לפעול בשנת 1969

את רוב השיריםהם כתבו בעצמם ( ושרו בליווי גיטרות), וביניהם היו השירים "עוד לפני שאביב", "יכול להיות", "לא לגעת" ו"שלום על ישראל".

הם הקליטו תקליטון שדרים עם השיר המצליח "עוד לפני שאביב", שהיה להיטם הראשון.
בעקבות האלבום חתמה איתם חברת התקליטים סי.בי.אס על חוזה הקלטות. בתקליטון הראשון שלהם שיצא במסגרת החברה היה השיר המצליח "יכול להיות", (שהיה להיטם השני וזכה להצלחה במצעדי הפזמונים) והשיר "לא לגעת", שכתבה ושרה יעל לירון. שיר זה צעד במצעדי הפזמונים במאי 1970.

הצמד הרבה להופיע אז ברחבי הארץ ויצא לסיבובי הופעות גם באירופה ובארצות דרום אמריקה, ושרו גם בשפות נוספות כגון: רוסית, פורטוגזית, אנגלית, צרפתית, ספרדית ויידיש.

אלבומם הבא היה שירי פעוטות לאלבומי אוסף של שירי ילדים.
ב -  1972 הם הקליטו את שירם של דודו ברק ואפי נצר "שלום על ישראל". השיר זכה להצלחה גדולה, והצמד החליט לנסות את מזלו בארצות הברית.

אלבומם השלישי הוקלט באולפני "אלקטריק ליידי" בניו יורק ובו הם ביצעו שירים ידועים כמו "ירושלים של זהב", "בשנה הבאה", "צ'יריבים", "קאזאצ'וק", "שלום על ישראל" ועוד.

בסוף שנות ה -  80 הם חזרו לארץ וניסו לחדש כאן את הקריירה שלהם עם שיר חדש בשם "אינשאללה".
הם לא זכו להצלחה וגם נישואיהם התפרקו ועקב כך התפרק הצמד.




צילה דגן
שתף 

צילה דגן נולדה בשם צלינה קויבסקי בפולין ב - 18באוגוסט 1946, משפחתה עלתה לארץ בסוף שנות ה - 50 והתגוררה בנהריה.

בצה"ל שירתה בצוות הוי של הנח"ל, בלהקה שרה לצידה של אופירה גלוסקא את "חורשת האקליפטוס" של נעמי שמר.
עם שחרורה מהצבא הצטרפה ל"להקת פיקוד דיזנגוף", להקה שהתבססה על אופי של להקה צבאית, והורכבה מיוצאי להקות צבאיות וביצעה שירים ומערכונים.
לאחר פרישתה מהרכב זה השתתפה עם דני מסינג ויאיר קלינגר במופע בשם "ייאוש יושב על ספסל", שהיה ערב משירי ז'אק פרוור בתרגומה לעברית של עדה בן נחום.

צילה דגן בשיר "ביתי אל מול גולן"


ב - 1970 הקליטה דגן את אלבומה הראשון, שבו בלטו שיריה של לאה גולדברג ללחניו של דני ליטני וביניהם השירים "ולא היה בינינו אלא זוהר", "נחל שלי" ו"לתמונת אמא".
האלבום כלל גם את השיר "כוכבים בדלי" של עקיבא נוף, שאותו ביצעה בפסטיבל הזמר ב - 1970. בפסטיבל ב - 1971 שרה את שירה של דליה רביקוביץ "חלומות של חושך ואור".
דגן וחבריה למופע "ייאוש יושב על ספסל", המשיכו להקליט שירים תחת השם "הצירוף המקרי", ביניהם השיר "בלדה ללוח השנה" שזכה להצלחה גדולה, הם השתתפו גם ב פסטיבל שירי ילדים הראשון עם השיר "נומי ילדה".
ב - 1974 השתתפה דגן במופע "תפוח זהב", ערב משירי סשה ארגוב, ובו שרה את שירו של אלכסנדר פן "וידוי".
בהמשך הקליטה עם בעלה דאז, השחקן עזרא דגן, שירי ילדים ("בולבול תגיד לי למה") ושירי חגים ("מעשה בלביבות").
דגן הרבתה לשיר שירי משוררים, השתתפה בתוכניות "ערב שירי משוררים" של גלי צה"ל, שבהם ביצעה את "חמדה" של דליה רביקוביץ ו"ערי נעורי" של דוד פוגל.
היא השתתפה בתוכניות רדיו רבות שהופקו על ידי "קול ישראל", כמו "על הדרך עץ עומד", תוכנית שירי יידיש מתורגמים לעברית, תוכנית "שירי הבלקן" ועוד.
ב - 1977 יצא אלבומה השני של דגן, וכלל שירים מקוריים של קרול קינג שתורגמו לעברית, וביצועים לשירים עבריים מוכרים כמו "שיר אהבה ישן" ו"היו לילות".
ב - 1978 הופיעה בתוכנית "ארץ טרופית יפה", שירים ברזילאים מתורגמים, אלבום ומופע בו השתתפו גם מתי כספי,  יהודית רביץ קורין אלאל והפרברים.
בסוף שנות ה - 80 העלתה דגן מופע שכלל כמה ממיטב שיריה, אך היא לא הצליחה לחזור על הצלחות העבר. היא פנתה לעסוק בציור ובאמנות פלסטית.
ב - 2002 יצא אוסף כפול של שיריה. היא הופיעה עם בנה גיא והם החלו לעבוד על אלבום משותף.

דגן מתה ממחלת הסרטן ב - 18 באפריל 2004, בגיל 57.
לאחר מותה יצא לאור האלבום בשם "יין ודבש".


הקלטות שיריה

  • שירי אלכסנדר פן, הקלטת שמע, כל מילות השירים - אלכסנדר פן, עריכה והפקה - נחום היימן, מפיק ראשי של סדרת הנוסטלגיה - איציק אלשייך, מפיק בפועל - איציק רוזן, מבצעים: ליאור ייני, צילה דגן ... [ואחרים] ; חנה רובינא מקריאה, הליקון, תל אביב, 2001.
  • להקת פיקוד דיזנגוף, הקלטת שמע, התיאטרון הצעיר מציג, חברי הלהקה: יהודה ברקן, שלומית נתיב, אריה מוסקונה, צילה דגן, ששי קשת, שרה לפיד, דני קוליש, רויטל שפינדלר, יוסף סוויה, במאי - דני ליטאי, הנהלה מוזיקלית ועיבודים - יאיר רוזנבלום, מפיקה ראשית - שרון לוי, הד ארצי, 2004.
  • האוסף, הקלטת שמע, צילה דגן, רעיון, תחקיר, איסוף, עריכה והפקה - אילן בן-שחר, ייעוץ - עמירם הר אבן, מפיק אחראי - חיים שמש, אן. אם. אס, ראשון לציון, 2002.



ציפי שביט
שתף 
 
 
ציפי שביט נולדה ב קיבוץ נווה ים  ב - 1 באפריל 1947, וגדלה בתל אביב.

בצה"ל שירתה ב צוות הווי פיקוד הדרום.
זמן לא רב לאחר שחרורה מצה"ל האמרגן אברהם דשא פשנל שיבץ אותה בהצגה "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ" (1969) שכתב שאול ביבר (הצגה שירדה תוך זמן קצר מהבמות עקב מחאתה של אם שכולה).
 
היא שיחקה גם בסרטים:
ב - 1968 ב"השכונה שלנו".
ב - 1969 ב"תעלת בלאומילך".
ב - 1970 ב
"לופו"   ו"התרוממות".
ב - 1972 ב"נחצ'ה והגנרל".
ב - 1973 ב"הבלש האמיץ שוורץ".
ב - 1989 ב"אחד באפריל".

ב - 1971 הייתה חלק מלהקת ג'מבו, ושרה בלהקה זו את שירה הידוע שנקרא "כולם הלכו לג'מבו".

ציפי שביט בשיר "כולם הלכו לג'מבו"

ב - 1972 השתתפה בהצגה "שוקולד מנטה מסטיק -קונגרס הצחוק הציוני" לצד ירדנה ארזי, עמוס  טל שיר, רותי הולצמן, עזרא דגן ותמי עזריה.
לקראת אמצע שנות ה - 70 שביט כבר נחשבה לאחת מכוכבות הילדים הגדולות בארץ והשתתפה במופעי ילדים רבים בכל רחבי המדינה. בין המופעים: "צ'יטי צ'יטי בנג בנג", "טמבולינה" (המורכב משירי השחקן דני קיי), "קרנבל ביער", "ציפי קונץ".
היא גם הוציאה מספר תקליטים לילדים שזכו להצלחה גדולה והופיעה בתוכנית "ציפיטפוט" בטלוויזיה החינוכית.
שביט גם דובבה בסדרות טלוויזיה רבות, זכורה מהן "הדרדסים" בה גילמה את "דרדסית".
שביט זכתה לפרסום רב גם בזכות השירים שהיא שרה בפסטיבל שירי הילדים שהפכו ללהיטים: ברבאבא, מר אפצ'י, אבגדה (איזו מן מילה), הילד הכי קטן בכיתה ועוד.

ציפי שביט בשיר "אבגדה"

היא השתתפה בשמונה מופעי פסטיבל שירי הילדים, וכמו כן השתתפה שביט בארבעה מופעי הפסטיגל.
ב -  1986 השתתפה שביט בתוכנית הילדים המצליחה "הופה היי", שם היא גילמה את דמותה של ציפי קפיץ, שתמיד הייתה מופיעה משום מקום ומנסה לשכנע את שלישיית הופה היי שיתנו לה להצטרף אליהם להופעה.
ב - 1989 היא השתתפה בתפקיד אורח בתוכנית לילדים "הצצקנים".
ב - 1990 השתתפה שביט בסדרת הטלוויזיה "ציפי בלי הפסקה", שם גילמה את ציפי התלמידה, את מורתה,את המנקה ואת אימה, וגם באותה השנה היא שיחקה בתפקיד ציפורה חברתו של ג'וליאן (ג'וליאן שגראן) בתוכנית "מסיבת גן".
בשנים 1992 ו - 1993 הקליטה עם נתן דטנר שלוש קלטות וידאו לילדים על פי הספר "100 שירים ראשונים"
ב - 1998 העלתה עם חני נחמיאס את המופע המשותף "מותק, הילדות התחברו" שבעקבותיו שתיהן גם שיחקו בתוכנית בערוץ הראשון בשם מותק הילדות בשבת.
ב - 1994,הופיעה שביט בתוכנית הטלוויזיה "הכל נשבר במשפחה" יחד עם דב רייזר, ובסדרה היא שיחקה את ציפי,האומנת של משפחת שחר.
ב - 1995 העלתה שביט את מופע הבידור "למבוגרים בלבד", לאחר שבמשך שנים רבות הופיעה כמעט אך ורק במופעי ילדים.


המופע הצליח ובעקבותיו אף הועלה בשנת 2000 מופע נוסף שנקרא "שביט 2000".

שביט ידועה כ"חיית במה". כשהייתה בלהקת "ג'מבו" שברה את רגלה במהלך חזרות להופעה, אך בכל זאת ביצעה בהופעה את השיר "כולם הלכו לג'מבו" בכיסא גלגלים כשרגלה מגובסת.
ב - 2002 שברה את ידה כאשר מעדה ונפלה במהלך טקס של ארגון "וראייטי" שאליו הוזמנה כדי לשיר את שירה "כולם הלכו לג'מבו" ולקבל אות הוקרה.
הטקס שודר בשידור חי בטלוויזיה. שביט מעדה ונפצעה בעת עלייתה לבמה, אך היא קמה על רגליה והמשיכה את הופעתה, ורק בסיומה פנתה לקבלת טיפול רפואי. המופע נערך זמן קצר לפני חופשת חג החנוכה שבה נקבעו לשביט הופעות רבות לילדים, אך היא סירבה לבטל אותן, והופיעה כשידה מגובסת.
ב - 2005 הוזמנה ככוכבת אורחת לפסטיגל.
ב - 2005 עלה המופע "ספונג'ה והעיר הגדולה" בו היא משחקת לצד חני נחמיאס ועירית ענבי.

אלבומים, תוכניות ומופעים:

  • 1968 תקליט ראשון עם השירים: טנגו כפר סבא, מצילתיים,איבדתי את אמא שלי,שיר השירים
  • 1968 "הלו דולי", מחזמר ואלבום,בכיכובה של חנה מרון ובהפקה של גיורא גודיק
  • 1969 "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ", הצגה
  • 1971 מופע של להקת הג'מבו
  • 1971 "הקוקו והסרפן"
  • 1972 "שוקולד מנטה מסטיק ? קונגרס הצחוק הציוני הראשון"
  • 1974 "ציפי ציפי בנג בנג", שאול ביבר- עורך
  • 1976 "טמבולינה" מופע של שירי דני קיי, בתרגום יורם טהרלב
  • 1977 "מדוע לפיל חדק כל כך ארוך", אלבום סיפורים לילדים
  • 1977 "קרנבל ביער", מחזמר, עם אריה מוסקונה
  • 1979 הצגת הקסמים "ציפי קונץ"
  • 1979 "ציפיטפוט",אלבום
  • 1980 ציפי שביט בהופעת אורח בתוכנית רגע עם דודלי בתפקיד המלכה אסתר בפרק רגע עם "ציפקישפורים".
  • 1980 "פנטסיה בארץ הפלאות",
  • 1981 "ציפי שביט והדרדסים",אלבום
  • 1981 "החברים שלי",אלבום
  • 1984 דיבוב דמותה של דרדסית בסדרה "הדרדסים" ותקליט "הדרדסים באים"
  • 1985 "ציפי ולישון",אלבום
  • 1986 "הופה היי" בתפקיד ציפי קפיץ
  • 1988 האלבומים ""המשפחה שלי","כל הדרך - אלבום אוסף",ו"ציפה היי"
  • 1989 "אני וכל המשפחה",אלבום
  • 1989-תפקיד אורחת בסדרה "הצצקנים"
  • 1990-תוכנית הטלוויזיה "ציפי בלי הפסקה"
  • 1990-תוכנית הטלוויזיה "מסיבת גן"
  • 1992 ו-1993-שלוש קלטות וידאו לילדים על פי הספר "100 שירים ראשונים" עם נתן דטנר
  • 1994-"הכל נשבר במשפחה" יחד עם דב רייזר
  • 1995-"למבוגרים בלבד" מופע בידור למבוגרים
  • 1998 "מותק, הילדות התחברו",מופע משותף עם חני נחמיאס ובעקבותיו גם תוכנית טלוויזיה לילדים בשם "מותק הילדות בשבת"
  • 2002 "שביט 2000".המשך לתוכנית הבידור למבוגרים בלבד
  • 2005 השתתפה בפסטיגל
  • 2006 הנחתה את התוכנית "לרדת בגדול" בערוץ 10
  • ב - 2005 - 2007 מופיעה בהצגת הבידור "ספונג'ה בעיר הגדולה" יחד עם חני נחמיאס ועירית ענבי.
  • באפריל 2007 חזרה להנחות את העונה השנייה של התוכנית "לרדת בגדול" בערוץ 10.



צליל מכוון
שתף 

 צליל מכוון" הוא הרכב רוק-פופ ישראלי שהיה פעיל במהלך שנת 1979.

חבריו היו המוזיקאים שלמה יידוב (מלחין, זמר וגיטריסט), שם-טוב לוי (מלחין, זמר וחלילן) ויצחק קלפטר (מלחין, זמר וגיטריסט).
זהו גם שם האלבום היחיד של ההרכב, שיצא באותה שנה, ושם אחד השירים מתוכו, אשר נכתב על ידי קלפטר.
כל אחד מחברי ההרכב כבר היה מוכר כיוצר ומבצע בזכות עצמו בנוף המוזיקה הישראלית באותם ימים. הדבר ניכר ברפרטואר הקבוצה: כל שיר בו הולחן על ידי אחד מהם בסגנונו המיוחד, וזה אשר הלחין לרוב היה גם הסולן הדומיננטי בביצוע אותו שיר.
במהלך שנת פעילותו של ההרכב, יצאו השלושה למסע הופעות בארץ, אך למרות הצלחת המופע והאלבום, התפרק ההרכב עוד באותה שנה.
ב - 2002 יותר מעשרים שנה לאחר מכן, התאחדו יידוב, לוי וקלפטר למסע הופעות המבוסס על ביצוע מחודש של שירי האלבום "צליל מכוון", ועל שירים מהרפרטואר האישי של כל אחד מהם.

שירי האלבום "צליל מכוון"

  • (סמבה) סיפור של יום (סולן: שם-טוב לוי, לחן: שם-טוב לוי, מילים: צפנת ירון-לוי ושם-טוב לוי)
  • לוקח את הזמן (סולן: יצחק קלפטר, לחן: יצחק קלפטר, מילים: יהונתן גפן)
  • ימים לבנים (סולן: שלמה יידוב, לחן: שלמה יידוב, מילים: לאה גולדברג)
  • יכול להיות שזה נגמר (סולן: שם-טוב לוי, לחן: שם-טוב לוי, מילים: יהונתן גפן)
  • שיר אהבה בדואי (סולן: יצחק קלפטר, לחן: יצחק קלפטר, מילים: איציק ויינגרטן)
  • צליל מכוון (סולן: יצחק קלפטר, לחן ומילים: יצחק קלפטר)
  • בלדה לאיו (סולן: שם-טוב לוי, לחן: שם-טוב לוי, מילים: צפנת ירון-לוי ושם-טוב לוי)
  • ילדי הירח (סולן: שלמה יידוב, לחן: שלמה יידוב, מילים: אהוד מנור)
  • בלילה (סולן: שם-טוב לוי, לחן: שם-טוב לוי, מילים: אברהם חלפי)
  • בדרך אלייך (סולן: שלמה יידוב, לחן: שלמה יידוב, מילים: יעקב רוטבליט)



צלילי הכרם
שתף 

להקת צלילי הכרם הוקמה בסוף שנות השישים על ידי דקלון והגיטריסט בן-מוש משה (משה בן משה).
הצמד נקרא בתחילה "דקמוש" לאחר מכן "העוד מהכרם" עד שלבסוף ב - 1975 נקבע שמם ל"צלילי הכרם".
לאחר מכן הצטרפו אליהם יהודה קיסר וחיים משה. המוזיקה של צלילי הכרם שילבה בין מוזיקת הפיוט המזרחית יחד עם צלילים ערבים ומוזיקה מודרנית של שנות השבעים. הם היוו חלק ממה שכונה "מוזיקת הקסטות" שכונתה גם מוזיקה של התחנה המרכזית.
הלהקה התפרקה בשנת 1981.
בשנת 2000 הוציאו דקלון וחיים משה אלבום משותף "סוגרים מעגל" ובו שירים משירי הלהקה.




צמד דרום
שתף 

צמד דרום היה צמד זמרים ישראלים, דני גולן וציון צדוק, שהחלו להופיע ביחד בשנת 1965 אחרי שהשתחררו מהצבא. שניהם בוגרי להקות צבאות, 

אלבומם הראשון יצא ב-1966 ובו שירו של נתן יונתן "שיר אהבה ישן" (אניטה וחואן) ללחן של נחום היימן שזכה אחר כך לביצועים רבים. השיר "ביום א' בשבוע" שכתבו אהוד מנור ונורית הירש היה ללהיט גדול ותרם להצלחת הצמד. לאחר מלחמת ששת הימים ביצעו את השיר "הכותל" (מילים: יוסי גמזו, לחן: דובי זלצר), שהפך לאחד השירים המזוהים עם שחרור הכותל המערבי.

ב-1968 זכה הצמד בתואר להקת השנה במצעד הפזמונים השנתי. הם השתתפו בפסטיבל הזמר והפזמון תש"ל 1970 עם השיר "בעיר הזו שלום", בגלל מחלתו של ציון צדוק באותו יום ייצג את הצמד בפסטיבל דני גולן לבדו.‏ השיר נכלל באלבומם השני "מה יש לך קזנובה" שיצא ב-1970, האלבום כלל להיטים נוספים כגון "טוטו כדורגל", שכתבה דפנה אילת ללחן של שיר צרפתי. את שיר הנושא כתב יענק'לה רוטבליט והלחין יאיר רוזנבלום. עוד כלל האלבום את שירו של מיקיס תאודורקיס "לא ידעך כוכב החופש", ושירו של הזמר הצרפתי ז'ו דאסן "דרכו של אבא". את כל השירים באלבום עיבד אלכס וייס.

ב-1970 הופיע הצמד בפסטיבל הזמר החסידי וזכו במקום השלישי עם השיר "שישו את ירושלים" שהלחין עקיבא נוף והפך לפזמון פופולארי‏. כצמד הופיעו גם באנגליה, גרמניה וצרפת. בהולנד הופיעו בתוכניות מיוחד ליום העצמאות יחד עם יפה ירקוני.

כשנה לאחר הופעתם בפסטיבל הזמר החסידי נפרדו דרכיהם. צדוק נסע לארצות הברית, וגולן המשיך לשיר בקריירת סולו. הוא חזר בתשובה, חסידו של הרב ברוך שלום הלוי אשלג. הוציא דיסק של שירי קודש.

ב-1998 יצא דיסק כפול עם השירים שהקליטו וכמה שירי בונוס.

 צמד דרום בשיר "כיבוי אורות"









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.