חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 175 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
דייויד סלע - עורך
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המאמרים
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ומעפילים
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש ואופנה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




נוסטלגיה מוזיקלית

יזהר כהן
שתף 

יזהר כהן נולד בגבעתיים ב - 13 במרץ 1951 וגדל בשכונת תל חיים בתל אביב.
הוא בנם השלישי של שרה ושלמה כהן (סולימאן הגדול). הוריו ממוצא תימני. יש לו שלושה אחים: חופני, פיני וורדינה. עוד בילדותו ינק את זמרת הארץ מבני משפחתו.

בצבא שרת בלהקת הנח"ל.  ב - 1973 זמן קצר לאחר שחרורו, ביצע בפסטיבל הזמר והפזמון את השיר "שיר כלולות" של נסים אלוני ועודד לרר שזכה במקום העשירי, וגם השתתף במחזמר "לילי גם" ביחד עם רומן שרון.
יזהר כהן היה הישראלי הראשון שזכה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון.
כהן ייצג את ישראל באירוויזיון פעמיים:
הפעם הראשונה ב - 22 באפריל 1978, בה זכה במקום הראשון עם 157 נקודות, כשביצע יחד עם להקת "אלפא ביתא" את שירם של אהוד מנור ונורית הירש "אבניבי".

יזהר כהן ולהקת אלף בית בשיר "אבאניבי" 

ב - 1985 הייתה הפעם השנייה עם שירם של חמוטל בן זאב ו קובי אשרת "עולה עולה" שסיים במקום החמישי.
בין שתי תחרויות אלה, השתתף בתחרות הקדם אירוויזיון בשנת 1982 בשיר "אל האור".
כמו כן, הוא השתתף בשני מופעי הפסטיגל, ב - 1983 עם השיר "פיטר פן", וב - 1984 עם השיר "הולכים לישון".

בקיץ 1985 השתתף במחזמר "ספינת החלומות" לצד לאה לופטין, והלהיט מתוכו "ים בלילה ים ביום" זכה להשמעות רבות.
ב - 1987 שוב ניסה את מזלו בקדם במסגרת דואט עם אחותו ורדינה כהן בשיר "מוזיקה היא נשיקה לנצח" והם זכו במקום החמישי.
באותה שנה הוציא את אלבומו "צומת דרכים" שהכיל בין היתר את השירים "ערב ניגונים", "בוא ניפגש", "שחרר קצת את החבל" (שנה שנתיים), "מרינה" (בובה בובה) ושיר הנושא.
ב - 1988 הוציא את אלבומו "יזהר" עם השירים "אדם", "אשה אחרת", "לשחרחורת", "טנגו עכשיו" (שיר בסגנון הישן של אמא ואבא), "איש בודד איש נודד" ועוד.
ב - 1993 הוציא את האלבום "לגעת במים לגעת ברוח". את שיר הנושא לאלבום הלחין נחום היימן (למילים של יצחק איינהורן) אשר הלחין עבורו שירים נוספיים כגון "כמו ציפור מטורפת" (שגם את מילותיו כתב יצחק איינהורן), "שדרות בגשם" (נתן אלתרמן) ו"בוא נפגש".
ב - 1996 שב להשתתף בקדם אירוויזיון בדואט עם אלון ז'אן בשיר "אלפיים" שזכה במקום העשירי.

יזהר כהן בשיר "ירושלים האחרת"




יעל לוי
שתף 

יעל לוי בשיר "ניחושים של ים"


יעל לוי נולדה בנהריה ב - 1954.

ב - 1977, זכתה לוי לפרסומה הראשון בסיבוב ההופעות "שיחות סלון" של יהונתן גפן לצדם של יצחק קלפטר ודויד ברוזה.
בין 1982 ו - 2004 הוציאה חמישה אלבומים, שברובם הייתה מעורבת מוזיקאית הרוק, ורד קלפטר.

בין להיטיה:

  • "בלדה לנאיבית"
  • "אי ירוק בים"
  • "לך לאן שתלך"
  • "אל תקנה לי ורד"
  • "שיר אהבה בדואי" (דואט)
  • "עד עולם אחכה" (דואט)
  • "בלילה" (דואט עם יצחק קלפטר)

 

אלבומים

  • יעל לוי (1982)
  • אהבה צעצוע (1984)
  • אל תקנה לי ורד (1992)
  • שוך הסערה (1997)
  • חמש (2004)



יפה ירקוני
שתף 

יפה ירקוני נולדה בשם יפה אברמוב ב - 24 בדצמבר 1925.

יפה החלה את דרכה האמנותית בגיל צעיר, כרקדנית בלהקת הבלט של גרטרוד קראוס וכזמרת בבית הקפה המשפחתי בגבעת רמב"ם (כיום חלק מגבעתיים).

את נסיונה הראשון כזמרת רכשה ירקוני בלהקת ה"חישטרון" של חטיבת גבעתי שפעלה בתקופת מלחמת העצמאות. שני שירים שלה מאותה התקופה, "האמיני יום יבוא" ו"באב אל ואד" הפכו להיות מסמלי המלחמה.

 

 

 

 

יפה ירקוני בשיר "ליל סתיו"



עם קום המדינה החלה ירקוני בהקלטת שירים אצל "רדיו דוקטור" שמיד הופיעו בתוכנית "כבקשתך לשירים עבריים" שהושמעה בקול ישראל.
מאז הקליטה מאות שירים, ביניהם שירי ילדים רבים ("עגלה עם סוסה", "דובון ימבו", "אחותי הקטנה"), שירים לאומיים ("רבותי ההיסטוריה חוזרת", "הן אפשר"), שירים סלוניים ("אל נא תאמר לי שלום", "קרה זה רק הפעם", "היה היה לי טנגו") ואף שירי פופ ("עיניים ירוקות", "כל היונים").

 

 

 



 

 

 

 

 

 

 

 
 

את מרבית שיריה כתבו הפזמונאים טולי רביב וחיים חפר והמלחין בובי פנחסי.
ירקוני אף הקליטה את שיריה הראשונים של נעמי שמר, שהיו שירי ילדים כמו "הדואר בא היום".
אף על פי ששרה שירים "סלוניים" רבים ששימשו גם כמוזיקת רקע לריקודים, עיקר פרסומה נבע משיריה לפני החיילים בתקופת המלחמות, וכך זכתה לכינוי "זמרת המלחמות", אותו היא אינה אוהבת. אמצעי התקשורת נהגו לייחס לה יריבות עם הזמרת שושנה דמארי, אף על פי שהדבר אינו נכון, ושתי הזמרות אף שיתפו פעולה מספר פעמים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב - 3 בדצמבר 2006 נערך ליפה ירקוני ערב הצדעה בהיכל התרבות בהנחיית רמה מסינגר ויואב גינאי ובהשתתפות שלמה יידוב, ליליה מורקוס, עדנה גורן, משה בקר, אלון אולארצ'יק, ישראלה אסגו, רפאל מירילא, דורית ראובני, אילנית, אביבה אבידן, דוד ד'אור ואוהד חיטמן.

 

 

 

 

 

 

 


  




ישראל גוריון
שתף 

ישראל גוריון נולד ב - 5 באוקטובר 1936.

במשך 35 שנה היה גוריון מחצית מצמד "הדודאים" ("הדוד הרזה").
פעילות הצמד החלה בסוף שנות ה - 50 ונמשכה עד פטירתו של בני אמדורסקי בשנת 1994.

בשנת 1957 נוצר "השידוך" בין השניים כאשר גוריון ואמדורסקי נפגשו במסיבה והחלו לשיר יחד בלווי גיטרה של ישראל גוריון. אז נתגלה שילוב הקולות המיוחד ביניהם והשאר חלק מהיסטוריית הזמר העברי.
השניים השתתפו תוך כדי פעילותם כ"דודאים" גם בהרכבים אחרים.
כך, ישראל גוריון היה חלק מהגלגול השני של "שלישיית גשר הירקון" (יחד עם אמדורסקי ואריק איינשטיין).
הצרוף "הטוב הרע והנערה" כלל את "הדודאים" ואת הזמרת ג'וזי כץ.
הרכב זה העלה מופע מצליח של שירי קברט כשגוריון ואמדורסקי מגלים כשרון משחק בלתי מבוטל שלצידו יכולות תנועה ומימיקה מרשימות.

ב - 1973 הצטרפו "הדודאים" לצמד הנשי "סוזן ופרן" לאלבום פולק "קשת בענן", בו חידשו שירי עם אנגלים ואמריקאים שתורגמו לעברית על ידי תרצה אתר ודן אלמגור. האלבום לווה במסע הופעות ברחבי הארץ.

ישראל גוריון השתתף בתוכניות טלוויזיה, בעיקר אלו המיועדות לילדים והוקרנו בטלוויזיה הישראלית, כמו התוכנית "שלוש ארבע חמש וחצי".

ישראל גוריון בשיר "הנה הבאתי לך בוטנים"


ב - 1970 השתתף גוריון במופע "עולמו של ז'אק ברל". באותו מופע ביצע את השיר אותו תרגם מצרפתית "הנה הבאתי לך בוטנים". באותה שנה השתתף גם בתיאטרון הקאמרי במחזהו של חנוך לוין "מלכת אמבטיה", בו שר מספר שירים בולטים ובהם: "אנשי בסדר", "הגטו שלי" ו"אבי היקר".

ב - 1976 הוא גם לקח חלק בסדרת תשדירי זהירות בדרכים במסגרת ערוץ 1.
ישראל גוריון
השתתף בסדרה "סמוך עלי".
דיבב את כרובי בעונה הראשונה של "רחוב סומסום".
ב - 1991 הופיע בקלטת הרביעית של סדרת קלטות הילדים "שירים קטנים", יחד עם ג'וליאן שגראן ועירית ענבי, שם שר עם עירית ענבי את השירים "נח", ואת "בולבול תגיד לי למה".
ב - 1992 השתתף בתפקיד אורח בתוכנית הילדים "מסיבת גן".
גוריון השתתף במספר הצגות במסגרת התיאטרון הקאמרי, בין היתר עם חברו אמדורסקי בהצגת "פונדק הרוחות" של נתן אלתרמן, בה ביצעו קטע זמרה בלתי נשכח עם השחקנית חנה מרון.
עסק גם בבימוי בעיקר במסגרת הצגות לילדים.
השתתף בתוכנית שירי זימה בשם "עומד לי על קצה הלשון".
ב - 2004 השתתף בהצגה "שלמה המלך והדבורה", במסגרת תיאטרון חולון בחג הסוכות.
תוך כדי פעילותו הענפה ובין לבין הספיק גוריון לשחק בעשרות סרטים בתפקידים שונים, בדרך כלל בתפקידי משנה, אך בין היתר שיחק בתפקיד ראשי בסרט ביוגרפי על דוד בן-גוריון.
לאחר שנפטר חברו לצמד, בני אמדורסקי, הצטרף גוריון לחנן יובל ולצמד "הפרברים" לרביעייה בשם "החברים של בני" שמופיעה מדי פעם באירועים שונים ומשמרת בדרך זו את זכרו של הזמר והשחקן.
גוריון הנחה את פסטיבל שירי ילדים העשירי יחד עם עזרא דגן ודורין כספי ואף התחרה בו עם השיר "נחום תקום".
ב - 1983 הופיע בפסטיגל והתחרה בו עם השיר "מחבואים".

גוריון מרבה להופיע במופעי יחיד שבהם הוא משלב את כישוריו הרבים: שופע הומור, עורך חיקויים ומנגן על סקסופון. הוא מלווה את עצמו בדרך כלל בגיטרה כמו במופע "צמד הדודאים".
מופע שערך ושמהווה מעין סיכום ביניים שלו הוא "מהדודאים עד גשר הירקון".
בחגיגות הזמר העברי בחולון נערך לישראל גוריון מופע מחווה בהשתתפותו, לרגל ציון 50 שנותיו על הבמה.
במופע לקחו חלק "הפרברים", חנן יובל ועוד אמנים אשר הביעו את הוקרתם למי שנחשב במובנים רבים אחד ויחיד.




ישראל יצחקי
שתף 

ישראל יצחקי בשיר "סימונה מדימונה"

ישראל יצחקי נולד ב - 1 בדצמבר 1925.


ישראל יצחקי היה אחד הזמרים הפופולריים ביותר בשנות ה - 50, והקליט בעיקר שירים בסגנון סלוני ולהיטים מתורגמים.

בזמן מלחמת העצמאות הצטרף יצחקי הקים יחד עם ידידו עמנואל זמיר את להקת השרון של חטיבת אלכסנדרוני, שבה שר, שיחק ואף כתב את מרבית שיריה של הלהקה.


ישראל יצחקי בשיר "אבא'לה בוא ללונה פארק"


 

 

 

 

 

 

 

בין להיטיו:

  • "סימונה מדימונה" שיר שנכתב בהשראת העיירה דימונה שהוקמה באמצע שנות החמישים.
  • "משמר הגבול", מעין המנון ליחידה שפעלה אז בעיקר נגד מסתננים שהגיעו מחוץ לגבולות המדינה מארצות ערב.
  • "לחתונה הלכתי", שיר שנהוג היה להשמיע בחגיגות נישואין, כאשר "פינקלשטיין" ו"רובינשטיין" הנזכרים בשיר היו דמויות פופולריות ומוכרות בציבור.
  • "אבאל'ה בוא ללונה פארק", שיר שחיבר והלחין ומילא את הצורך בשירי ילדים שלא היו רבים באותה תקופה.

 

 

 

 

 

 

 

 




כוורת
שתף 

כוורת היא הרכב של יוצאי להקות צבאיות שקם בשנת 1973.
אחרי מספר להקות רוק שהצליחו פחות, הייתה כוורת ללהקת הרוק הראשונה בישראל שזכתה להצלחה מסחרית גדולה. סגנונה התאפיין ברוק מלודי ועשיר בהומור נונסנס, ובהופעותיה המשיכה את המסורת של להקות צה"ל כששילבה שירים ומערכונים.

דני סנדרסון, גידי גוב, אפרים שמיר, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין נפגשו כששירתו יחד בלהקת הנח"ל.
לאחר השחרור ערכו מספר ניסיונות כושלים בהרכבים שונים להפיק אופרות רוק בשם "הילד מברזיל" ו"סיפורי פוגי", שאת שתיהן כתב והלחין סנדרסון. בין היתר השתתפו בניסיונות מוקדמים אלה מנחם זילברמן, זהר לוי ומירי אלוני.

 

 

 

 

 

 

 


בעצת חברם המפיק אשר ביטנסקי, צירפו לשורותיהם את יצחק קלפטר, אשר היה ידוע בסצינת המועדונים של התקופה הודות לנגינתו בלהקת "הצ'רצ'ילים". האחרון להצטרף היה יוני רכטר.
ב - 1973, לאחר שהוציאו תקליטון כושל באופן עצמאי ונדחו פעמים רבות על ידי מפיקים וחברות תקליטים, היה זה המפיק אברהם דשא פשנל שהסכים להחתימם על חוזה הקלטות, בתנאי שיוותרו על המבנה השאפתני של אופרת הרוק לטובת תוכנית רגילה שתורכב משירים ומערכונים.
ב - 15 ביוני 1973, חודשים אחדים לפני מלחמת יום הכיפורים, העלו חברי להקת "כוורת את תוכניתם הראשונה, "סיפורי פוגי", שהתבססה על שילוב בין שירים ומערכונים שחלקם שודרו בעבר בתוכניתו של דורי בן זאב בגלי צה"ל.
בהופעותיהם במסגרת מלחמת יום הכיפורים הוסיפו גם את הלהיט "יו-יה", שיר הבנוי ממקבץ סיפורים קצרים המתבססים על משחקי מילים, מאפיין מרכזי בכתיבתו של סנדרסון.
בנובמבר, הלהקה הוציאה את אלבומה הראשון, "סיפורי פוגי". האלבום הניב מספר להיטי ענק כמו "המגפיים של ברוך", "פה קבור הכלב" ו"שיר המכולת". "המגפיים של ברוך", שיר הומוריסטי על בחור שיצא לחפש את מגפיו האהובים אשר אבדו, היה שיר השנה במצעדים של הגל הקל וגלי צה"ל. "שיר המכולת" ו"פה קבור הכלב" התברגו גם הם למקומות גבוהים במצעדים. האלבום מכר 70,000 עותקים תוך זמן קצר, מספר חסר תקדים במונחים של מוזיקה ישראלית בזמנו.

 
 
 
 
 

 
כוורת בשיר "המגפיים של ברוך"

ב - 1974 בחרה רשות השידור בלהקה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון עם השיר "נתתי לה חיי", אשר תחת המעטה של שיר אהבה סטנדרטי כלל רמיזות פוליטיות נגד שלטונה של גולדה מאיר ובעד הקמת מדינה פלסטינית. העיבוד התזמורתי של השיר נעשה על ידי נועם שריף.
במהלך הביצוע באירוויזיון לא ניגן יוני רכטר עם הלהקה אלא ניצח על התזמורת, עקב תקנה המגבילה את מספר הנגנים על הבמה ל - 6. השיר הגיע למקום השביעי בתחרות, והלהקה הוציאה לשוק האירופאי תקליטון הכולל שניים משיריהם בגרסאות מתורגמות לאנגלית - "She Looked Me in the Eye" ("נתתי לה חיי") ו-"Moris and his Turtle" ("המגפיים של ברוך").

 

 

 

 

 

 

 

 

בהמשך אותה שנה יצא האלבום השני של הלהקה, "פוגי בפיתה". בנוסף ל"נתתי לה חיי", כלל האלבום ברובו שירים מהאופרה "סיפורי פוגי" אשר לא נמצא להם מקום באלבום הראשון.
כמו כן כלל האלבום גרסת כיסוי לשירה של להקת הנח"ל "הורה היאחזות", אותו עיבדו במקור סנדרסון ואולארצ'יק לכבוד כינוס של להקת הנח"ל. השיר החותם את האלבום, "הבלדה על ארי ודרצ'י", לא נמצא מתאים להופעות בשל מורכבותו וביצועו החי נפסק עד להופעות האיחוד בשנת 1984. למרות שהורכב מחומרים ישנים ברובו, האלבום התאפיין בצליל שונה מזה של קודמו.

חברי הלהקה החלו מתנסים בכלי נגינה שונים אשר בלטו בסצינת הרוק המתקדם הבריטית של התקופה, כגון גיטרות 12 מיתרים, מלוטרון, מוג, אורגן האמונד וחלילית. כמו כן, לראשונה הלהקה לוותה במוזיקאים חיצוניים: ב"לאמור א'לאבי" אברהם סאלמן ניגן על קאנון, "נתתי לה חיי" ו"התמנון האיטר" בוצעו עם ליווי תזמורתי, וב"שיר המחירון" שרה מקהלה שהורכבה בעיקר מחברי הלהקה ובנות זוגן, תחת השם "מקהלת השפלה".

בשנת
1975 הוציאה הלהקה אלבום שלישי והעלתה תוכנית חדשה תחת השם "צפוף באוזן".
שלא כבעבודותיה הקודמות של כוורת, שהתאפיינו בדומיננטיות של סנדרסון, "צפוף באוזן" היה תוצר של עבודת צוות שבה הוזמנו כל היוצרים בלהקה לתרום משיריהם. הם חיפשו מקום להתבודד בו והיו "חברי משק" בקיבוץ גבעת חיים, שם כתבו את שיריהם ועבדו עליהם במשך שישה חודשים.
על כל אחד מהשירים נערכה הצבעה והתוצאה הייתה האלבום המגוון והנועז ביותר מוזיקלית שהקליטה הלהקה. למעט שני קטעים שסנדרסון כתב בעצמו, "אינספקטור פקח" ו"האיש הכי מהיר", נכתבו רוב השירים תוך שיתוף פעולה שלו עם אולארצ'יק. לצד "גוליית", המספר בהומור ילדותי את הסיפור התנ"כי על דוד וגלית, "טנגו צפרדעים", ו"מדינה קטנה" אשר הולחן יחד עם רכטר, נכללו גם לחניו של אפרים שמיר ל"שיעור מולדת", "העולם שמח" ו"ככה היא באמצע", וכן שני לחניו המוקלטים הראשונים של יצחק קלפטר, "שיר הטמבל" ו"היא כל כך יפה". העטיפה האחורית של האלבום, אשר צוירה על ידי יוסי אבולעפיה, הציגה קולאז' של דמויות מתוך שירי האלבום, בסגנון האיורים של טרי גיליאם ומונטי פייתון.
באלבום זה ניכרה התפתחות סגנונית משמעותית מהרוק ההומוריסטי של שני האלבומים הראשונים. הבלדה "
שיעור מולדת" הציגה צד נוסטלגי ורך של הלהקה, כשהיא מלווה בעיבוד מיתרים של רכטר.

למרות סלידתו של סנדרסון מהכללת השיר באלבום בזמנו, הוא הפך ברבות השנים לקלאסיקה ישראלית. ב"העולם שמח", קטע סמבה אנרגטי ולא אופייני ללהקה, התארח המתופף אהרלה קמינסקי. "שיר הטמבל" אמנם כלל מילים הומוריסטיות אופייניות, אך לווה בלחן מינורי בעיבוד מינימליסטי של פסנתר וגיטרה.
חריגות אלו מה"אתוס" של כוורת הובילו לחיכוכים בין אישיים בלהקה, אשר גברו כשהלהקה התמודדה לראשונה עם חיצי הביקורת והקהל עם צאת האלבום.
ב - 1989 יצאו כל שלושת האלבומים בגרסת תקליטור, שכללה קטעים נוספים כמו מערכונים מתוכנית הרדיו "סיפורי פוגי" וקטעים שהוקלטו בזמן הופעות וחזרות.

ב - 
1976 החליטו חברי הלהקה לנסות את מזלם בארצות הברית. לאחר שתרגמו את כל שיריהם לאנגלית והוציאו תקליטון של "יו יה" מתורגם לאנגלית (בשם "Yo-Ya"), הם יצאו לסיבוב הופעות בארצות הברית. אולם כבר בהופעה הראשונה התברר שהקהל, היהודי ברובו, לא היה מעוניין בתרגומים. הקהל דרש שהם יבצעו את כל השירים בעברית בלבד, וכל העבודה הרבה ירדה לטמיון. המתחים שהחלו מבצבצים במהלך העבודה על "צפוף באוזן" התגברו עקב כשלון סיבוב ההופעות האמריקאי. בתום סיבוב ההופעות החליטו חברי הלהקה להיפרד, וכל אחד יצא לקריירה אישית.

דני סנדרסון הקים עם גידי גוב בשנת
1978 את להקת "גזוז" שהייתה מעין גרסת ביג בנד ל"כוורת", ובשנת 1980 את להקת "דודה" שנטתה לכיוון רוקי יותר.
כל חברי הלהקה, פרט למאיר פניגשטיין, המשיכו לקריירות סולו והפכו איש איש לעמודי תווך של המוזיקה הישראלית. פניגשטיין היגר לארצות הברית ופנה לעסקי הקולנוע.
ב - 1984 התאחדו חברי "כוורת" מחדש לשורה של הופעות, שהמפורסמת בהן הייתה הופעת החינם בפארק הירקון.
אלון אולארצ'יק כתב לכבוד האיחוד את השיר "מאיר ואלון", העוסק בו ובמאיר פניגשטיין שהגיעו במיוחד מארצות הברית לסיבוב ההופעות. ההופעה יצאה באלבום כפול ובקלטת וידאו.
בקיץ 1990 יצאו לסיבוב איחוד נוסף שנקרא "כוורת חוזרת" אשר לווה בתקליטון באותו שם. סיבוב ההופעות הונצח בסרטו הדוקומנטרי של צבי שיסל, "כוורת - תמונות מחיי הלהקה".
ב - 1998, לכבוד שנת היובל למדינה וחצי היובל לצאת האלבום "סיפורי פוגי", התאחדה הלהקה שוב למופע ענק חד-פעמי בפארק הירקון; האיחוד לווה בהוצאת שני שירים חדשים שנכתבו במשותף ע"י חברי הלהקה - "זוכר, לא זוכר" בהשתתפות DJ צ'ופי, ו"מחפש דרך חזרה", אשר צץ כעבור כמה שנים בעיבוד מחודש באלבום סולו של אפרים שמיר.
המופע וקטעים מהחזרות לקראתו תועדו באלבום המשולש "כוורת בפארק" ובסרט טלוויזיוני באותו שם.
מופע האיחוד האחרון של כוורת עד כה התקיים בשנת 2000 באירוע חד-פעמי. האיחוד בשנה זו לא היה התכנון המקורי של חברי הלהקה, אך הם עשו זאת הפעם במטרה לגייס כסף עבור ניתוח דחוף בראשו של חבר הלהקה יצחק קלפטר.
ב - 2002 הועלה המופע "דני, גידי וחברים", בו השתתפו סנדרסון, גוב, אולארצ'יק, שמיר ומזי כהן מגזוז. כעבור כשנתיים העלו קלפטר, אולארצ'יק ושמיר את המופע "נפגשנו". "נפגשנו" לווה בשני שירים חדשים, "מטוטלת" שכתב אולארצ'יק ו"שווה זהב" שכתב קלפטר.

חברי ההרכב

  • דני סנדרסון (גיטרה, שירה)
  • גידי גוב (שירה)
  • יצחק קלפטר (גיטרה, שירה)
  • אלון אולארצ'יק (גיטרה בס, שירה)
  • מאיר פניגשטיין (תופים, שירה)
  • אפרים שמיר (גיטרה, שירה)
  • יוני רכטר (קלידים, שירה) 
     

אלבומים

  • סיפורי פוגי (1973)
  • פוגי בפיתה (1974)
  • צפוף באוזן (1975)

 

 

הופעות

  • כוורת - הופעה חיה, קיץ 1984 (1984)
  • כוורת בפארק (1998)

 

 

להיטים נבחרים

  • שיר המכולת (סיפורי פוגי)
  • סיפורי פוגי (סיפורי פוגי)
  • יו יה (סיפורי פוגי)
  • נחמד (סיפורי פוגי)
  • המגפיים של ברוך ( סיפורי פוגי)
  • פה קבור הכלב (סיפורי פוגי)
  • סוף ההצגה הלילה/ככה היא באמצע (צפוף באוזן)
  • ביום ובלילה (סיפורי פוגי)
  • שיר המחירון (פוגי בפיתה)
  • לא ידענו מה לעשות (סיפורי פוגי)
  • שרות עצמי (סיפורי פוגי)
  • הבלדה על ארי ודרצ'י (פוגי בפיתה)
  • נתתי לה חיי (פוגי בפיתה)
  • גולית (צפוף באוזן)
  • למרות הכול (סיפורי פוגי)
  • מדינה קטנה (צפוף באוזן)
  • האיש הכי מהיר (צפוף באוזן)
  • טנגו צפרדעים (צפוף באוזן)
  • היא כל-כך יפה (צפוף באוזן)

 




כיף התקוה הטובה
שתף 

ב - 1970 נוסדה "כיף התקווה הטובה".
חנן יובל הוא גם זה שייסד את הלהקה, לאחר התפרקות להקת "השלושרים".
עם חברי הלהקה נמנו: ג'וזי כץ, אלי מגן, זהר לוי, חנן יובל ושלמה מזרחי.

עקב סכסוכים על רקע אומנותי התפרק ההרכב עוד בטרם החל להופיע ולסיים להקליט את התקליט הראשון.
למרות זאת, הפכו שירי הלהקה לנכס צאן ברזל בתרבות הפופ הישראלית. חלק משירי הלהקה מופיעים באסופת השירים של שמוליק קראוס "70-80".

שירים ידועים בביצוע הלהקה

  • בלדה לעוזב קיבוץ (מילים: יעקב רוטבליט, לחן: שמוליק קראוס)
  • ד"ר יארינג (מילים: יעקב רוטבליט, לחן: שלום חנוך)
  • אני בדרכי למוסד הסגור (מילים: חנוך לוין, לחן: זהר לוי)

 

כיף התקוה הטובה בשיר "בלדה לעוזב קיבוץ"

 




להקת אילון
שתף 

אילון הייתה להקה ישראלית מצליחה שפעלה במסגרת הפלמ"ח (מעין להקה צבאית) עוד לפני הקמת המדינה, ובשנת 1953 התגבשה מחדש במתכונת אזרחית מצומצמת (רביעייה). חברי ההרכב האזרחי היו מרדכי ירון, גד מן, ברוך נדב וחיים פולני (שלאחר מכן הוחלף באיתן לב).

הלהקה קיימה הופעות רבות בישראל (ומעט גם בארצות הברית). רבים משיריה היו סאטיריים.
עד פירוקה בשנת 1960 הוציאה הלהקה שני אלבומים. האלבום הראשון אשר יצא בשנת 1957 נקרא "בקיצור ולעניין" וכלל, בין היתר, את "שיר הפלאפל" (שחודש כעבור שנים רבות על ידי נסים גרמה), "רומיה ויואל" ו"פרלמנט בארץ זולו". האלבום השני "ניו יורק - תל אביב" (1959) כלל, בין היתר, את השירים "טרנטה דה-לוקס" ו"דוגמניות".

להקת איילון בשיר "רומיה ויואל"




להקת גולני
שתף 

להקה זו פעלה רק שנה אחת. תוכניתה היחידה הייתה "במצב רוח" בשנת 1969.
בתוכנית זו היה שיר בולט אחד של דודו ברק, אותו הלחין ועיבד יעקב הולנדר, ושמו "עלמות".




להקת גייסות השריון
שתף 

להקת גייסות השריון נוסדה על ידי קצין החינוך של חיל השריון שאול ביבר, והפכה עם הזמן לאבן יסוד במוזיקה הישראלית.

רבים מבוגריה של הלהקה היוו ומהווים גם היום חלק מתעשיית התרבות והמוזיקה הישראלית, כמו ניסים עזיקרי שהיה בין מייסדיה, נעמי פולני שהייתה חברה בצ'יזבטרון נקראה לביים את הפזמונים, זמירה חן, צבי שיסל, עזרא דגן, דפנה ארמוני, משה בקר, עליזה עזיקרי, אבי טולדנו, גבי ברלין, איציק בר יונה, שוקי פורר, נורית הירש, כרמלה גזית, טליה שפירא, תיקי דיין, תרצה אתר, דודו זר, מאיר סוויסה, יוני חן, דורי בן זאב, ריקי מנור, צביקה גרנטלועוד.

התוכנית הראשונה ב-1958 לא נשאה שם, ונקראה "תוכנית א'", שם שרו את השירים "קפה שחור" של נעמי שמר ו"חתולים". ללהקה הצטרפו בהתחלה 9 חברי להקה, בהם תרצה אתר, שאז עוד קראו לה אלתרמן, בתו של נתן אלתרמן.

 

 

 

 

  

 

התוכנית השנייה הופקה מיד שנה אחר כך ונקראה "יותר מדי אבק". לתוכנית הזו כתב נתן אלתרמן את השיר "אליפלט" במיוחד לביתו תרצה ששרה אותו סולו, ולצד שיר זה הוקלטו גם הלהיטים "אוהבי הטבע"‏, "רוחל'ה", "על גדות הירקון" ועוד, כשללהקה הצטרפו גם צביקה גרנטלויוסי צמח. הלהקה הקליטה את השירים בקול ישראל לרדיו בלבד, אבל כעבור שנה, ב-1960, הוציאה את התקליטון הראשון שלה בצורה מסחרית. הוא כלל ארבעה שירים שהיוו חלק גם מהתוכנית החדשה של הלהקה, "כאן השריונים", שבהם שיר הנושא שכתב חיים חפר, "מאה כומתות שחורות" ועוד. כמו כן כחלק מהתוכנית היו השירים "הטנק של מוישה" (חפר) ו"פרד לתפארת" (אלתרמן) שלא הוקלטו. אחת הכוכבות של הלהקה בשנותיה הראשונות הייתה עליזה מלול, לימים עזיקרי.

  

בתחילת שנות ה-60 הפיקה הלהקה שתי תוכניות רצופות נוספות. הראשונה נקראה "טיפול זה טיפול". היא הופקה ב-1961 וארבעה משיריה הוקלטו לצד אחד של תקליט אריך נגן שכלל את "טוב להם בצבא", "סואן בדמי הליל" ו"שתי ידיים שמאליות", עם עיבודים של סטו הכהן ורפי בן משה. הצד השני של התקליט היה שייך להקלטות של מקהלת גברי השריון. כעבור שנה הועלתה התוכנית "זמר לשריון" שיצאה על אריך נגן מלא ראשון של להקה שבו בלטו השירים "הטנק של מוישה", "בנצי השמן" ו"מה אמרו הציפורים". בתוכניות אלו בלטו שוקי פורר, גבי ברלין, נורית הירש ועוד.

להקת גייסות השריון בשיר "לילה ראשון בלי אמא"

לאחר הפסקה של שנה חזרה הלהקה עם הרכב מחודש. ב-1964 הפיקה את התוכנית "אולי מחר", שבה בלט שיר הנושא, וגם השיר "דיזנגוף פרישמן". את המערכונים לתוכנית כתבו ישראל ויסלר, אפרים קישון ושולמית ארנון. אז נכנסו ללהקה חברים חדשים, בהם יוסי אלפי, יוסי בכר, שלי טימן, איציק בר יונה, ונגן האקורדיון הרצל בודינגר. בודינגר כתב במסגרת התוכנית את השיר "הנערה בצמות", ולאה נאור הלחינה אותו‏. מהתוכנית "למה יו-יו" מ-1965 נטמע שיר שאותו שר בר יונה, "לילה ראשון בלי אמא", שכעבור שנים מועטות בלבד זכה גם לקליפ עבור

הטלוויזיה הישראלית, ובתוכנית זו לצידו בלטו השירים "בשר טרי", "שיר הרס"רית" ו"כאן השריונים". החלק החזותי של התוכנית (ההצגה) שימשה בסיס להצגת הבידור "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ"שעלתה על הבמה האזרחית שנתיים מאוחר יותר, כשכן רוב הקטעים מ"למה יו-יו" של גייסות השריון שוחזרו שנית, כנ"ל "שיר הרס"רית".

נקודת המפנה של הלהקה החלה ב-1966. עקב מיתון כספי בצבא הוציאה הלהקה תקליטון E.P. שכלל רק ארבעה שירים, שהיו חלק מהתוכנית החדשה "כנר על הטנק". מהם בלטו השירים "השריון עשה היסטוריה", "מנדולינה" ו"אסתריקה". ללהקה הצטרפו בתוכנית זוטליה שפירא, עזרא דגן, גד קינר, שבלטו גם בתוכנית אחר כך.

 

תוכניתה הבאה של הלהקה הייתה ב-1967, לאחר מלחמת ששת הימים. היא נקראה "6 ימים בטנק", שם שהעביר מסר לציבור הקהל על ההווי הקרבי שהיה בעת מלחמת ששת הימים בקרב אנשי החיל. שירי התוכנית עסקו בנושא, ובהם "מי שחלם", "ליל ניצחון", "אי שם" וגם השיר "מכתב מהקייטנה" שאותו שרה תיקי דיין כסולו. שני שירי אהבה בולטים בתוכנית היו "שלא לאהוב אותך" בביצועו של אבי טולדנו, וגם דואט ב"שיר אהבה" בין דורי בן זאב לטליה שפירא. סולן נוסף בתוכנית היה אפי וייס שביצע את "לילה בדרום".

 

אבי טולדנו גם ביצע סולו נוסף ללהיט "שריונים 69" שהיה חלק מהתוכנית הבאה של הלהקה,"פשוט שריונר", שהועלתה ב-1969. בין השירים המוצלחים של התוכנית היו , "פשוט שריונר", ששרו בנות הלהקה, ו"אחי הצעיר יהודה" שכתב אהוד מנור על אחיו. השיר "פשוט שריונר" נכתב בגרסה מצומצמת, וכותב השיר, יורם טהרלב, חיבר בתים נוספים במיוחד כדי שלכל אחת מבנות הלהקה יהיה בית סולו, וכך נוצרו בשיר שבעה בתים. כמו כן כל בנות הלהקה שרו גם בשיר "אני אוהבת באך" שפחות הצליח, וכן שיר נוסף בתוכנית היה "מכתב בצל צריח" שהיה לעוד סולו של אבי טולדנו, ששר על חייל במלחמת ההתשה כותב מכתב לזוגתו שנמצאת בבית ובינתיים שומר על התעלה. על העיבודים והניצוח המוסיקלי המשיך להדריך רפי בן משה, ולתפקיד הבימוי נכנס שייקה אופיר. חברים נוספים בלהקה היו דודו זר, שמוליק בילו, ריקי מנור וגבי קרן.

בשנת 1970 ניסתה הלהקה להפיק תוכנית נוספת, "תוכנית י"א", לא נשאה שם, אך התוכנית נגנזה. אנשי החיל הקפידו על פעילותה של הלהקה, ודאגו שישירו רק שירים שקשורים לשריון ולהווי בחיל. התוכנית ירדה מהר מהפרק, בעקבות האולטימטום שהציבו לה. הספיקו להקליט ממנה שני שירים : "עוד יבוא אביב", שלא זכה להצלחה ו"אלוהים" שצעד מספר שבועות במצעד הפזמונים. חברי ההרכב פוצלו לצוותים קטנים בתוך חיל השריון, בהם צוות הווי סדנאי השריון, צוות הווי השריון (שפעל רק בחטיבה 7), וצוות הווי סיני, שהיה חלק מאוגדת סיני עוד לפני מלחמת יום הכיפורים.

 

 

חברי ההרכב נשארו להופיע בצוותים בלבד, וכעבור שנה הגיעו מתגייסים חדשים שהקימו מחדש את להקת גייסות השריון הגדולה במקביל לצוותים החדשים שפעלו בחיל. התוכנית החדשה, התוכנית ה-12, נקראה "דיסקוטנק". בין שיריה היו "אל האור" ששרה סולו כרמלה גזית, "חתום באש השריון", ו"קצב השריון". כל השירים היו קשורים לחיל השריון, כפי שנדרש בפיקוד.

 

 

ב-1973 במהלך מלחמת יום הכיפורים, הפיקה הלהקה תוכנית חדשה שנקראה "שיר-יון הרצל", או בשמה השני "להיות יהודי". לרגל כך שזו הייתה התוכנית ה-13 של הלהקה היא קיבלה את התואר "תוכנית הבר מצווה". התוכנית לא עסקה ולו במועט בשריון או בחיל, כפי שנדרש בשתי התוכניות הקודמות. האופי היה שונה, ותוכנית זו עסקה בהווי הציונות, כחצי ממנה היו שירים על הרצל ועל הרעיון הציוני. מעמד הלהקה דעך עקב מלחמת יום כיפור, בשל תוצאות המלחמה. במהלך המלחמה, הלהקה הופיעה כרגיל במוצבים ובבסיסים, בעיקר בדרום. מהתוכנית זכורים השירים "הרצל", "האם השלישית", ששרה סולו עירית בולקא, "להיות יהודי", "עשרים וחמש שנים" ("יכול להיות שזה נגמר"), שכעבור שנים ביצע גם אריק איינשטיין בלחן שונה ו"תפסתי מצב רוח" שכתב יהונתן גפן. בין חברי ההרכב הנוספים היו משה בקר, גבי שדה, ודורון נשר. קטע נוסף בתוכנית נקרא "הקונגרס הציוני" שמחולק לארבעה שירים על הקונגרס: "פיתחת הקונגרס", "דבר המשלחות", "הרצל ואוגנדה" ו"אם אשכח ירושלים". ההרכב השתתף באותה שנה ב"ערב שירי משוררים" השני וביצע את השיר "כנטות היום".

ב-1974 הפיקה הלהקה את תוכניתה ה-14 והאחרונה, "מן המזרח הפרוע". התוכנית לא בלטה במיוחד, אבל זכור ממנה השיר "בעקבי הדרך" שהפך להמנון של החיל ושרים אותו בטקסי החיל עד היום. בין היתר הצליחו במידה השירים "אוגנדה" ו"מיכל ומיכאל". מלבד השיר "בעקבי הדרך", התוכנית כולה המשיכה את אותו הקו של התוכנית הוקדמת, כשערך השריון והטנקים בשירים נעלם ולא מוזכר. באותה שנה יצא התקליט האחרון של הלהקה שקרוי על שם התוכנית. בין חברי הלהקה היו גם דפנה ארמוני, יוני חן, משה בקר, חדוה מלר, מאיר סוויסה, שמוליק בודגוב, עדי רנרט ואחרים.

הלהקה פורקה, אך ב-1977 הוקמה מחדש. הלהקה המחודשת לא הפיקה תוכנית חדשה, אך הקליטה מספר שירים בגרסאות כיסוי לשירים ישנים של הלהקה על סינגלים שיצאו בקול ישראל. בזה תמה פעילות הלהקה.

תקליטי הלהקה:

  • "כאן השריונים" - 1960: תקליטון ארבעה שירים - התקליטון הראשון
  • "בקצב השריון" - 1961: תקליט משותף יחד עם מקהלת גברי השריון
  • "זמר לשריון" - 1962
  • "למה יו-יו" - 1965
  • "כנר על הטנק" - 1966: תקליטון ארבעה שירים
  • "6 ימים בטנק" - 1967: אריך נגן לאחר מלחמת ששת הימים
  • "פשוט שריונר" -1969
  • "דיסקוטנק" - 1971
  • "שיר-יון הרצל" - 1973
  • "מן המזרח הפרוע"    









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.