חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 149 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



נוסטלגיה מוזיקלית

להקת פיקוד דרום
שתף 
 
 
להקת פיקוד דרום בשיר "בסיירת שקד" 

הלהקה הוקמה בסוף שנת 1951 על ידי יעקב בודו ואלברט כהן.
בודו שירת בתחילת דרכו בגולני, כאשר הלהקה הצבאית היחידה הייתה להקת הנח"ל.
בודו רצה להתקבל ללהקה, ובשל כך פנה לסמלת התרבות של גולני, על מנת שתכין לו קטע להתקבל ללהקה. היא לימדה אותו את הקטע "על השחיטה" של חיים נחמן ביאליק, איתו נבחן ללהקת הנח"ל. בבחינה ירד בודו על הברכיים, ועם ידיו למעלה אמר: "שמיים, בקשו רחמים עליי...". הוא קיבל מכתב תשובה בו נכתב כי התקן מלא ואין מקום בלהקה. הוא ביקש שיחפשו עוד להקות. לא היו עוד, ולכן שלחו אותו לפיקוד הדרום כחבר השלישי שייסד את להקת פיקוד דרום, ביחד עם אלברט כהן.

אחד משיריה בתוכניתה הראשונה של הלהקה היה הלהיט של אותה תקופה, "חיל רגלים".
להקה זו זכתה לכינוי "להקת הבולגרים" מאחר ורוב חבריה היו עולים חדשים מבולגריה כמו אלברט כהן האקורדיוניסט ומדלן כהן (רחמימוב). חברים נוספים בלהקה היו: רפאל שחר, משה בכר, יוסף טויל, לילי ורסנו, ליאון גרשון, משה חורש, אהובה דקל, אליקים יאיר, שולמית גלעדי (לפיד), מלכה זילברברג, משה רוזנבלום, אביבה צוברי , יהודה סגל (אקורדיון).
בין התכניות שהעלתה הלהקה באותה תקופה היו: "קריינית גלי צה"ל", "בדרום אין כל חדש" (תוכנית מס' 3) ו"זהו הג'וב" (תוכנית מס' 5).
בין שירי הלהקה בתכניות אלו היו: "מקומך ידידי בדרום", "השריונים", "שלושה חיילים".
הלהקה ביצעה גם שירים לא מקוריים, שבוצעו קודם לכן על ידי להקת הצ'יזבטרון כמו: "כושי כושי", "הי דרומה לאילת".

מנהלה המוזיקלי ומלחינה של הלהקה היה מאיר נוי, שהיה האקורדיוניסט של הצ'יזבטרון והוא שימש בתפקיד זה עד לפירוקה.
מ-1954 לא פעלה הלהקה כלל, וחזרה לפעילות במתכונת של להקה גדולה רק בשנת 1968.
עד שנת 1968 פעלו בפיקוד הדרום צוותי הווי קטנים שכללו בין היתר את ציפי שביט, דני גרנות ודני גולן ("צמד דרום" המקורי).

ב-1968, לאחר איומו של אלוף הפיקוד שיפרק את צוותי הווי אם לא תקום להקה מקצועית, הופקה התוכנית "זמר בדרום", ובה בלטו הלהיטים "לילה בדרום", "והיה ביום ההוא", "עלומים", "אביב", "בימים שכאלה", "לך לעזה", "חלום ליל חורף", "חצי האי סיני", ו"הורה נגב".

 

בין חברי ההרכב היו דני גרנות, גדי אורון, מתי כספי, יעקב נוי, בהירה שלום, דדי בן עמי ואורי קריב. לתוכנית זו יצא תקליטה הראשון של הלהקה, בשם "זמר בדרום".
חברי הלהקה הוותיקים ואילו שנשארו לתוכנית הבאה צולמו בחולות ראשון לציון עבור עטיפת התקליט, עם התלבושות והתפאורה, זמן רב לאחר שהתוכנית כבר ירדה מן הבמות. חשוב לציין שרוב חברי מחזור זה הגיעו מלהקות צבאיות אחרות כמו מתי כספי, גדי אורון ומיכל נדיבי מלהקת הנח"ל.
שנה לאחר מכן העלתה הלהקה את התוכנית "מסביב לסיבוב" שממנה זכור הלהיט "מרסל" עם הסולנית רוחלה שטרקר-לוין. שירי התוכנית לא הוקלטו ע"ג תקליט אך כמה מהם הוקלטו ונשמרו ב"קול ישראל".
שירים נוספים של התוכנית, שהוקלטו ב"קול ישראל" היו "בית חלומותיי", "טהיטי" ו"גוליברה".
תקופת הזוהר של הלהקה הגיעה בשנות ה-70.
ב-1970 הופקה התוכנית "מעוז א', שהייתה המוצלחת ביותר של הלהקה.
בין חברי ההרכב היו מתי כספי, אורי קריב, ג'ק הירש, מנחם שרייבר, דני טימור, איציק וינשטיין, אבי ברנד, גדי אורון, נורית זאבי, יונית שוהם ויעקב נוי.
השירים הבולטים של התוכנית היו "לאילת", "אני אצבוט לך", "אני מת", "להתראות", ו"בסיירת שקד".
לתוכנית זו יצא תקליט שנקרא על שם התוכנית. הלהיט "אני אצבוט לך זכה בתקליטון הכסף הראשון של העיתון "להיטון".
במחזור זה קרמה עור וגידים שלישית "לא אכפת להם" (מתי כספי, גדי אורון ויעקב נוי), שנקראה במקור "שלושת השמנים", שבצעה את "אני מת" ו"שלוש רגליים". "לא אכפת להם" פעלה גם לאחר השחרור והוציאה אריך נגן שלם.
בתוכנית זו הלהקה יצרה לעצמה קו מוזיקלי מסוים שהפך להיות מזוהה איתה לאורך השנים וכוריאוגרפיה יחודית ומושקעת של יענקלה קלוסקי, שהפכה את התוכנית הזאת ואת התכניות הבאות למיני מחזמר. על הצד המוזיקלי היה אחראי רפי בן משה, שעבד קודם לכן עם להקת גייסות השריון. על הצד התנועתי היה אחראי יעקב קלוסקי, שגרם לחברי הלהקות האחרות לקנא בלהקה הצעירה שתוך זמן קצר זכתה להצלחה אמנותית גדולה (כינור דוד).

 

 

להקת פיקוד דרום בשיר "היי נטאשה"

 

 

ב-1971 הפיקה הלהקה את תוכניתה "נשרים בערבה", בה בלטו הלהיטים "שבחי מעוז", "בא לי", "בית המקדש" (שיר שהושפע רבות מתופעת ילד הפרחים והמחזמר "שיער"), "היי נטשה", ו"בסיני מותר". בין חברי ההרכב היו יונית שוהם, אורי קריב, ג'ק הירש, מנחם שרייבר, דני טימור, איציק וינשטיין, אבי ברנד, ישראל קרסקס, ישראלה קריבושה, נורית זאבי פרי, מנחם עייני וברייני ויינשטוק. גם לתוכנית זו יצא תקליט מלא ובו כל שירי התוכנית.
באותה שנה זכתה הלהקה בתואר להקת השנה במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל.
הלהיט הגדול ביותר של התוכנית היה "שבחי מעוז" אותו ביצעו יונית שוהם וברייני ויינשטוק.
נעמי שמר, מחברת השיר והלחן ירדה אל המעוזים בזמן מלחמת ההתשה וראתה שם חיילים מדליקים נרות חנוכה. מחזה מרגש זה הוביל אותה לכתיבת השיר. השיר, שהצליח מאוד, הוקלט מאוחר יותר על ידי שמר עצמה וצילה דגן.

 

 

 

 

להקת פיקוד דרום בשיר "מדרום תפתח הטובה"

 

 

 

תוכניתה החמישית של הלהקה הייתה "מדרום תפתח הטובה".
בין הלהיטים והשירים היו "מדרום תפתח הטובה", "אלעד ירד אל הירדן", "ארץ ישראל יפה", "הבלדה על יעקב ורחל", ו"ארץ רעשה".
בין חברי ההרכב היו חנה לסלאו, אביבה אבידן, ציפי מור, אירית דגן, רוני בראון, איציק עוקב, יוריק בן דוד, ברייני ויינשטוק ואלי שני.
לתוכנית זו יצא לאור תקליט שנחשב כיום לאחד התקלטים הנדירים ביותר של הלהקות הצבאיות . מחזור זה צילם ספיישל לטלוויזיה הישראלית שכלל את להיטי תוכנית זו ואת להיטי שתי התכניות הקודמות. תוכנית זו,בסופו של דבר, לא שודרה במלואה בזמן אמת.

ב-1973 הפיקה הלהקה את תוכניתה "חול בקפה".
בין חברי ההרכב היו חנה לסלאו, אביבה אבידן, ציפי מור, איציק עוקב ושמעון ברק, שאמורים היו להעלות את תוכניתם הראשונה מיד אחרי יום הכיפורים באותה שנה, ומצאו עצמם מחולקים לשני צוותי הווי בזמן המלחמה. רק עם סיום הקרבות אורגנה הלהקה מחדש, והעלתה את התוכנית. הלהיטים הבולטים היו "ויסעו ויחנו", "אבשלום" ו"סדין אדום".
לתוכנית זו יצא לאור תקליט שנשא את שם התוכנית. בעקבות תוכנית זו זכתה הלהקה שוב בפרס "כינור דוד". את כל שירי התוכנית כתבה תלמה אליגון.
ב-1975 העלתה הלהקה את המחזמר "פגישת מחזור", שאת כל שיריו חיבר יורם טהרלב והלחין קובי אשרת. בין שירי המחזמר בלטו השירים "וגמרנו" ו"מכת חשמל".
כוכבי הלהקה היו דורית צדוק, חיים צדוק, נתן דטנר, נתן נתנזון, ראובן ארזי (ארז), רותי דיין, אודי בוכמן וסימה עמיאל.
ב-1978 פורקו הלהקות הצבאיות בהוראת הרמטכ"ל רפאל איתן, וביניהן להקת פיקוד דרום. איתן עשה זאת בטענה שהן כבר לא משמשות את ייעודן המקורי.
לפני שהתפרקה הלהקה הוקמה רביעיית הפרר ז'אק שכללה את נתן דטנר, אוהד בוכמן, נתן נתנזון ודורון מזרחי (מזר). ההרכב ביצע את שירי הפרר ז'אק שביצעו קודם לכן "רביעית מועדון התיאטרון".

ב-1985 חזרו הלהקות הצבאיות.

להקת פיקוד דרום דחתה זאת בשנה, והוקמה מחדש ב-1986, בתוכנית "הלהקה חוזרת".
להיטי התוכנית היו "לדרום", "שיר נולד ללהקה" ו"המנון גבעתי". בין חברי ההרכב היו ליליאן ברטו, רותי מנור, גילי כרמיאל, בת-אלה כהן, יורם לוי, ארנון יערי, הדר הלוי, מנן דיין ואדי גרימברג. מפקד הלהקה היה דאז יאיר סרור.
לתוכנית זו יצא לאור את תקליטה השביעי והאחרון של הלהקה.
להקת פיקוד הדרום המשיכה להעלות תכניות ולבצע שירים שחלקם זכו להצלחה גדולה, אך בעצם היו שירת הברבור שלה.

ב-1987 זכתה הלהקה עם שירה "יונה עם עלה של זית", במקום הראשון ב"פסטיבל הזמר והפזמון". שיר זה הופיע על גבי תקליט שדרים.
ב-1988 הופיעה הלהקה על במת יום העצמאות ביחד עם ישראלה קריבושי עם השיר "אולי אולי מחר", שנכתב על ידי שייקה פייקוב לכבוד יום העצמאות הארבעים של מדינת ישראל.
ב-1989 זכתה הלהקה להצלחה גדולה עם השיר "הצגה", אותו ביצעו אייל בוחבוט וירון כפכפי. להיט זה חתם את תקופת הזוהר המחודשת של הלהקה.

 

 

אלבומים:

  • זמר בדרום - 1968
  • מעוז א' א' - 1970
  • נשרים בערבה - 1971
  • מדרום תפתח הטובה - 1972
  • חול בקפה - 1972
  • פגישת מחזור - 1975
  • הלהקה חוזרת - 1986

כמו כן יצא אלבום אוסף של שירי הלהקה בשילוב שירי "להקת גייסות השריון" ו"להקת חיל הים" בשנים 1963 עד 1972.
באלבום זה הופיעו 20 שירים. שישה מהם של להקת פיקוד דרום: "בסיירת שקד", "להתראות", "ארץ ישראל יפה", "אילת", "אני מת" ו"שבחי מעוז".
ב-2005 הוציאה חברת "מבראשית" של "הד ארצי" אוסף שירים של להקת פיקוד דרום, עם שירים מתוכניותיה השונות של הלהקה בשנות ה-60 וה-70.

 

 




להקת פיקוד מרכז
שתף 

 

להקת פיקוד מרכז בשיר "מסביב למדורה" 

 
ב-1954 נוסדה הלהקה על ידי קצין החינוך של פיקוד המרכז רס"ן יצחק יצחקי, והפכה עם הזמן לאבן יסוד במוזיקה הישראלית. הלהקה זכתה לשיא הצלחתה בתוכניות אותן ניהל הצמד דני ליטאי ויאיר רוזנבלום לאחר מלחמת ששת הימים.

עד שנת 1954 פעלו במרכז צוותים קטנים שהורכבו מכשרונות שנמצאו במפקדות השונות עד שאלוף פיקוד המרכז, צבי איילון, ביקש להקים להקה ייצוגית, כמו כאלה שהוקמו בפיקודים האחרים.
על מלאכת הקמת הלהקה הופקד רס"ן יצחק יצחקי, קצין החינוך וב-30 באוגוסט 1954 הופיעה הלהקה בתוכניתה הראשונה הנקראת "כף קוף אחד", בה בוצעה הגרסה הראשונה של "גן השיקמים".
התוכנית סיפרה על קוף שמתגייס לצה"ל ועובד זמן רב עד שאחת החיילות מגלה שהוא בעצם קוף. "גן השיקמים" בוצע על ידי שלושה מחברי הלהקה שגילמו חיילים המקבלים אפטר דיוטי ונוסעים ל"תיבת נוח" בתל אביב. בדרך הם עוצרים ב"גן מאיר" ומבכים את השקמים שהיו שתולים לאורכה ולרוחבה של העיר.
 
להקת פיקוד מרכז בשיר "אי שם בבקעה" 

בין חברי המחזור הראשון היו אהובה דיכטר, בבה גלזר (האח של שחקן הכדורגל שייע גלזר האגדי), עמוס מרוז (האבא של גיא מרוז), פרופסור תום לוי (לימד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב), יונה גרשפלד האקורדיוניסט, צפריר שיינקמן, יעקב ערבה-אגיוף, לילי דה פיצ'וטו, שיבולת דהאן, אביבה קרקובסקי, מושיק טרוים (טימור) ועוד.
המנהל המוזיקלי של הלהקה בתוכנית זו היה יוחנן זראי, שקיבל על עצמו תפקיד זה לאחר שאושר לאשתו, ריקה, להיות המדריכה המוזיקלית. עובדה זו מסבירה מדוע כמה מלהיטי הלהקה, היו גם להיטה של ריקה זראי באותן השנים.
הלהקה העלתה מספר תכניות באותם השנים, אך לא הקליטה את שיריה באופן מסודר ורק לקראת סוף העשור יצא ללהקה אריך נגן ראשון שנקרא "שמע חבר" ובו הופיע ההרכב שכלל את : יוסי סגל, מזל שמור, שייקה לוי, צדי צרפתי, אילי גורליצקי, עודד תאומי ואריה לבנון האקורדיוניסט.
שנה מאוחר יותר יצא ללהקה תקליט משותף עם להקת פיקוד הצפון.
צידו האחד של התקליט, שהוקדש ללהקת פיקוד המרכז נקרא "רשות הדיבור לאריה", צידו השני שהוקדש ללהקת פיקוד הצפון נקרא "הנשק הסודי".
בין לבין הקליטה הלהקה את שיריו של המלחין ניסן הב-רון לתקליטי אוסף משיריו, אחד מהם היה "היושבת בגנים".
מלהיטי אותן שנים ניתן למצוא את "חמסינים במשלט", "הסמלת" ו"הזקנקן".
כמו כן העלתה הלהקה את "פשיטה בכפר" ("העיקר ובת האיכר"), שהפכה על הבימה האזרחית ל"חמש חמש". הבמאי של התוכנית היה גדעון שמר, הבמאי הראשון של הלהקה שאשתו, נעמי שמר (או בשם העט שלה ש. כרמל) כתבה את מילות כל השירים.
בין להיטי התוכנית היה גם "רב האור והתכלת" שביצעה מזל שמור, "שיר הבר", "תרנגול בן גבר" ועוד.
חברים נוספים בלהקה באותן שנים היו עודד תאומי, אביבה פז, צדי צרפתי, דוד לוין (אחיו של חנוך לוין), דני ליטאי, עמוס אטינגר, שי דנון ועפרה פוקס.
תכניות נוספות מאותן השנים: "שלושה גיבורים", "אלוף על הגג", "האדם הנכון במקום הנכון", רשות הדיבור לאריה" ו"צחוק במרכז".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב-1963 הפיקה הלהקה את תוכניתה ה-12 "למה? כובע!". בתוכנית הופיעו הלהיטים "חיילים יצאו לדרך", "טוויסט מולדת" ו"שניים עם גיטרה". תוכנית זו הניבה שני תקליטונים בשם "חיילים יצאו לדרך" ו"טוויסט מולדת". בהרכב הלהקה, בתוכנית ובתקליטים אלו הופיעו יגאל חרד, אושיק לוי, שלמה וישנסקי, חדווה עמרני, דוד רוזנטל ואריאל פורמן.
ב-1964 הפיקה הלהקה התוכנית "לא רוצים טובות", ובה הופיעו השירים והלהיטים "כנרת" ("שם הרי גולן"), "יש לו", "יש לה מה שיש לה", ו"לא רוצים טובות".
הרכב הלהקה כלל את אותו ההרכב של התוכנית הקודמת כשאליו הצטרפה מיכל טל . לתוכנית זו הוציאה הלהקה תקליט שנקרא על שם התוכנית והשיר "לא רוצים טובות".
עד 1966 הופקו תוכניות נוספות, אך לא יצאו מהן להיטים גדולים.
ב-1967 יצא לאור תקליט של הלהקה בשם "במרכז העניינים", על שם תוכניתה ה-15, בה הופיע השיר "תורנות בבסיס" ("טנגו תורנות"). בין חברי המחזור אפשר למצוא את מוטי גלעדי, טמירה ודודו ירדני ואת בתיה ברק.
להיט נוסף מהתוכנית היה "את מי אני אוהבת".
ב-1968 הפיקה הלהקה את התוכנית "איפה המרכז?", בה הופיעו הלהיטים "קום לך אל נינווה", "גבעת התחמושת", "ערב טוב" ו"העיקר להיות בריא".
כוכבי התוכנית והתקליט היו דודו זכאי, קובי רכט, איריס יוטבת ונירה גל.
התוכנית הייתה מהמוצלחות ביותר של להקת פיקוד המרכז. ההרכב הנ"ל פורק לאחר מספר מועט של הופעות מאחר וחבריו העדיפו להופיע בבמות מרכזיות כמו "היכל התרבות" ו"בית החייל", אך כאשר הם נדרשו להופיע במקומות מרוחקים הם מצאו סיבות מסיבות שונות כדי לבטל את ההופעה.

 

 


ב-1969 הופיעה הלהקה בתוכניתה "רד אלינו לבקעה", בה נכללו הלהיטים "שנינו מאותו הכפר", "שירו של צנחן", "ארץ המרדפים", "כמה שמש", "צ'רלי צ'פלין" ו"בכי תמרורים".
השירים "שירו של צנחן" ו"שנינו מאותו הכפר" זכו להצלחה במצעדי הפזמונים, והלהקה נבחרה כלהקת השנה בגלי צה"ל. הרכב זה, שכלל את שלמה בר אבא, ניצה שאול, אפרת לביא, דני וסלי, שם טוב לוי, גליה ישי ועמרי ניצן נחשב להרכב הפורה ביותר של הלהקה והוא טופח במסירות על ידי אלוף פיקוד המרכז דאז רחבעם זאבי. זאבי החזיק "קצר" את הלהקה ואחת מדרישותיו היו שבני הלהקה יעברו קורס צניחה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב-1970 הפיקה הלהקה את תוכניתה ה-18, שנקראה "ליד הירדן", ובה הופיעו הלהיטים "תחת עץ האקליפטוס", "יש לי אהוב בסיירת חרוב" ו"הימים האחרים". את חברי הלהקה בתוכנית ייצגו שלומית אהרון, שלמה בר-אבא, אפרת לביא, שם טוב לוי, מיקה בשן, עומרי ניצן, ניצה שאול ודורון סלומון.

עד שנת 1972 לא הפיקה הלהקה תוכניות או תקליטים ומי שנתן את הטון היו צוותי ההווי של חטיבת הצנחנים ושלישית פיקוד המרכז.
ב-1973 התאחדו שני ההרכבים והעלו את התוכנית "שר מי ששר אחרון" בה נכללו הלהיטים "האיש מן הבקעה", "מקפלות המצנחים", "מודה אני לפניך", "מסביב למדורה" והשיר "היום היום". בין חברי ההרכב של התוכנית ניתן למצוא את רונית אופיר, אלי גורנשטיין, עוזי חיטמן, יעקב מנדל ודורית ראובני, ששרה סולו ב"היום היום" וב"האיש מן הבקעה".
השיר "היום היום" שכתב דודו ברק והלחין מוני אמריליו היה לאחד משירים המוכרים ביותר של הלהקה, וזכה בתואר שיר השנה בקול ישראל.

להקת פיקוד מרכז בשיים: "שלום לך אפריקה", "נתגבר יחדיו"


בין 1973 ל-1975 הופיעה הלהקה בתכנית "וזוהי רק ההתחלה" בה כיכבו השחקנים בני נדלר וצפריר קוכונובסקי.
בתוכנית בלטו השירים "כשנחזור", "שלום לך אפריקה", "נתגבר יחדיו" (גרסה עברית לשירם של הביטלס "We Can Work It Out") ו"וזוהי רק ההתחלה", בנוסף לשירי מלחמה אחרים.
בשנת 1977 הופקה התוכנית "שירי ירושלים", בניהולו המוזיקלי של בני נגרי ובבימויו של דני ליטאי. בלהקה היו בין השאר יואל לרנר, מזי כהן, יעל עמית והגיטריסט יוסי לוי. הלהקה הקליטה רק שני שירים, "אמא שלחתני" ו"שומר החומות", בו היה יואל לרנר הסולן.

 

 

 

 

 

להקת פיקוד מרכז בשיר "שומר החומות" 

ב-1978 פירק הרמטכ"ל רפאל איתן את הלהקות הצבאיות, ביניהן פיקוד מרכז, בטענה שהן כבר לא משמשות את יעודן האמיתי - לעודד חיילים לאחר הקרב.
ב-1985 הוקמו הלהקות מחדש, ולהקת פיקוד המרכז הפיקה את תוכניתה ה - 21, "בשערייך יריחו". בתוכנית בלטו השירים "יא ליל", "את עיניך שא מזרחה", "נאהב", ו"מכתב קטן", והשתתפו בה דוד ד'אור, מירון מינסטר, רועי ששון וסיגי חזמה.
שנה לאחר מכן יצא לאור תקליט שנקרא "ילדי 67", על שם תוכניתה ה - 22 של הלהקה. בתוכנית כיכבו אלון אופיר, דוד ד'אור ורועי ששון. בין השירים בלטו הלהיטים "בן גוריון", "נגן אקורדיאון" ו"ילדי 67".


 

 

 

 

 

להקת פיקוד המרכז מורכבת כיום ממספר חברים הפועלים כהרכב אחד. המוזיקאי דרור אלכסנדר מופקד על ניהולה המוזיקלי של הלהקה מזה מספר שנים. בנוסף, את המופעים מפיקים חיילי מדור הפקות במקח"ר (מפקדת קצין חינוך ראשי) יחד עם הבמאי ירון כפכפי. פעילות הלהקה כוללת, בין השאר, הופעות מול חיילים בבסיסי צה"ל וערבי התרמה לצה"ל ברחבי העולם.

רבים מבוגריה של הלהקה מהווים היום חלק מתעשיית התרבות והמוזיקה הישראלית, כמו אושיק לוי, רוחמה רז, טמירה ירדני, שייקה לוי, שלומית אהרון, דורית ראובני, דני ליטאי, חדווה עמרני, אריה לבנון, יואל לרנר, גלית גיאת, דוד ד'אור, מזי כהן, עידן אלתרמן, אלי גורנשטיין, עודד קוטלר, עופרה פוקס ואחרים.

 

משירי הלהקה

  • "שנינו מאותו הכפר", נעמי שמר / נעמי שמר
  • "את עיניך שא מזרחה", יורם טהרלב / אורי קריב
  • "בכי תמרורים", יורם טהרלב / סשה ארגוב
  • "בן גוריון", יורם טהרלב / יאיר רוזנבלום
  • "גבעת התחמושת", יורם טהרלב / יאיר רוזנבלום
  • "שומר החומות", דן אלמגור / בני נגרי
  • "דובר צה"ל מודיע", אבי קורן / יאיר רוזנבלום
  • "האיש מן הבקעה", חיים חפר / מוני אמריליו
  • "היום היום", דודו ברק / מוני אמריליו
  • "הימים האחרים", חיים חפר / דובי זלצר
  • "הנהג שלנו חברה'מן", יורם טהרלב / אלונה טוראל
  • "הסמלת", יחיאל מוהר / חיים אלכסנדר
  • "וזוהי רק ההתחלה", נעמי שמר / נעמי שמר
  • "חיילים יצאו לדרך", נעמי שמר / נעמי שמר
  • "טוויסט מולדת", דרורה חבקין / דרורה חבקין
  • "תורנות בבסיס", יוסי גמזו / עממי
  • "יא ליל", קובי לוריא / קובי לוריא
  • "יש לי אהוב בסיירת חרוב", חיים חפר / יאיר רוזנבלום
  • "כנרת", רחל / נעמי שמר
  • "לא רוצים טובות", יחיאל מוהר / יוחנן זראי
  • "מכתב קטן", דני רובס / דני רובס
  • "מסביב למדורה", נתן אלתרמן / יאיר רוזנבלום
  • "מקפלות המצנחים", יאיר רוזנבלום / יאיר רוזנבלום
  • "נאהב", מיכאל אלדר / אורי קריב
  • "נגן אקורדיאון", יורם טהרלב / אורי קריב
  • "סימן שאתה צעיר", יוסי גמזו / עממי
  • "צ'רלי צ'פלין", יורם טהרלב / סשה ארגוב
  • "קום לך אל ניווה", יורם טהרלב אלונה טוראל
  • "רד אלינו לבקעה", חיים חפר / עממי
  • "שיר הצנחנים", חיים חפר / אוסקר סלדק
  • "שירו של צנחן", יורם טהרלב / יאיר רוזנבלום
  • "כשנחזור"
  • "טנגו תורנות"
  • "קום לך אל נינווה"

 
תקליטים

  • ב - 1971 יצא לאור תקליטה הראשון של צוות הווי חטיבת הצנחנים, "צנחן שלי". בין השירים בלטו "תשאלי ירושלים" ו"צנחן שלי". עוד שני שירים תורגמו לעברית: "קר-חם" ו"השוטה אל הגבעה". בין חברי הלהקה היו לואי להב, צרויה להב, רונית אופיר ודודו זכאי.
  • ב - 1973, בתוכנית "פרצופים צוחקים" של צוות הווי פיקוד מרכז, בלט שיר שהפך לנכס צאן ברזל של אותה תקופה: "אי שם בבקעה". לתוכנית יצא גם תקליט שנקרא על שמה. בין כוכבי ההרכב של הצוות ניתן למצוא את רוחמה זרגרי (רז) ואת אורי הרפז.
  • ב - 1975 יצא לאור תקליטה המחודש של צוות הווי חטיבת צנחנים, שנקרא על שם תוכניתה "בארץ אהבתי". בין להיטי התוכנית ניתן למצוא את השירים "אגדת שלושה וארבעה", "צלילי גיטרות", "בארץ אהבתי השקד פורח", ואת השחקנים רוחמה רז ואורי הרפז, יוצאי צוות הווי פיקוד מרכז.
  • כוכבת הלהקה באותן השנים הייתה רוחמה רז, אשר נתבקשה לחתום קבע, וסביבה הוקם צוות הווי פיקוד המרכז. הרכב זה, שכלל בין היתר גם את בני נדלר ואת צפריר קוכונובסקי, הוציא את אריך הנגן "עם רוחמה", שנחשב לתקליטה הראשון של הזמרת. לימים יצא שוב התקליט, כאשר על עטיפתו נרשם רק שמה של רז, ללא אזכורו של צוות ההווי.

 


להקות משנה

פריחת הלהקות הצבאיות הגיעה בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור. החיילים ותושבי המדינה אהבו את הלהקות הצבאיות, וכל חיל רצה בלהקה ייצוגית משלו. כך גדל מספר צוותי ההווי והלהקות מ-4 ל-17. ללהקת פיקוד מרכז הוקמו להקות משנה כגון "צוות הווי חטיבת צנחנים", "צוות הווי פיקוד מרכז", "צוות הווי בקעה" ו"שלישיית פיקוד מרכז". בין חברי ההרכבים השונים היו גם דורית ראובני, דודו זכאי, ורדה שגיא, עוזי חיטמן, אלי גורנשטיין, דליה מנטבר, לואי וצרויה להב, רונית אופיר, נאוה ברוכין, רוחמה רז, אורי הרפז וצפריר קוכונובסקי.

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




להקת פיקוד צפון
שתף 

להקת פיקוד הצפון הייתה הלהקה הפיקודית האחרונה שהוקמה, לאחר להקת פיקוד הדרום ולהקת פיקוד מרכז.


הלהקה נוסדה בסוף שנת 1954 מאיחוד של שני גופים: הראשון היה קבוצת שחקנים מלהקת פיקוד הדרום בראשו של יעקב בודואגה (בודו) שעברו לפיקוד הצפון לאחר פירוק הלהקה, והשני חברי להקת גולני שסופחו לצפון עקב בעיות ארגון ותקציב. בין חברי הקבוצה השנייה היו צדוק סביר ואסתר נהרי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוכניתה הראשונה של הלהקה, "מוישה ונטילטור", הועלתה בשנת 1955.
הכוח העיקרי מאחורי התוכנית היה יעקב בודו, שגילם את הדמות הראשית, שימש כמפקד הלהקה והיה האחראי הראשי על קיבוץ השחקנים. התוכנית הייתה במתכונת עלילתית, עם מחזה מאת יעקב מייבלום, וכללה שלושה שירים בלבד.
בין חברי התוכנית הראשונה היו גם אביבה מרקס, אברהם דוד, אברהם פלטה, חנה אהרוני, מירי מגנוס, משה רון, פנינה זהרוני, שי דנון והאקורדיוניסט אוסקר סלדק.

שלושת התוכניות הבאות של הלהקה הועלו כולן בשנת 1956, ולא זכו להצלחה גדולה.

התוכנית השנייה, "מצפון תפתח הטובה", עלתה בינואר 1956.
במקום הצגה מרכזית בדומה לתוכנית הראשונה, הוצגו בתוכנית זו מערכונים קצרים, לצד שירים חדשים. השיר המוכר ביותר בתוכנית היה "שיר הצנחנים" (חיים חפר/אוסקר סלדק) שנכתב לכבוד חטיבת הצנחנים. לתוכנית היו שותפים גם יעקב בודו, משה רון ויהודית סופר.

שתי התוכניות הבאות היו "ש...ש...שתוק" שהועלתה במאי, ו"על דא ועל הא" שהועלתה באוקטובר.

 

תוכניתה החמישית של הלהקה נקראה "פגע וברח", והיא הועלתה בשנת 1957. לראשונה כללה התוכנית מספר גדול של שירים, עשרה, כשהמפורסם שבהם הוא "על ראש הג'ינג'י" של (דן אלמגור/מאיר נוי). בין משתתפי התוכנית היו איתמר ישראל, לוליק (אברהם לוי), משה רון ושמואל זוהר.

להצלחתה הגדולה הראשונה זכתה להקת פיקוד צפון בשנת 1958, כשהעלתה את תוכניתה השישית, "נעלה צפונה".
גורם עיקרי להצלחה היה שני הכותבים הראשיים של שירי התוכנית, נעמי שמר ויוחנן זראי. שמר כתבה והלחינה את "נעלה צפונה" ואת "בגלל מסמר", שהיה ללהיט גדול. שיר מפורסם נוסף בתוכנית היה "השריונים יצאו" (חיים חפר/יוחנן זראי). השיר יועד במקור ללהקת גייסות השריון, אך כיוון שתוכניתה טרם הייתה מוכנה, הוא הועבר ללהקת פיקוד צפון, אשר חיפשה שיר סולו ללוליק.
בנוסף ללוליק, איתמר ישראל ושמואל זוהר שנשארו מהתוכנית הקודמת, הצטרפו למחזור זה גם בני ברמן, אבי רוזמרין, אמיתי אגמון, לאה הופמן, מרים ליגנר וראובן פאר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 
תוכניתה השביעית של הלהקה, "מחיל אל חיל" שהועלתה בשנת 1959, לא זכתה להצלחה גדולה כמו קודמתה. השיר המוכר ביותר בתוכנית היה "שתי אחיות" (יחיאל מוהר/מאיר נוי). ללוליק ואמיתי אגמון הצטרפו יוסי גינזבורג, שלמה וינר, דרורה רופא, חנה פרומן, שי בורשטיין, יפה זהבי ותמר סטינג.


התוכנית הבאה, "קר וחם בצפון" משנת 1960 זכתה להצלחה גדולה יותר, בעיקר בזכות השירים "זמר לגדעון" ו"פגשתיך בשדה תלתן" שכתבה נעמי שמר.

 

כעבור שנה הועלתה התוכנית התשיעית, "הנשק הסודי", ממנה זכור בעיקר השיר "יעל" (דן אלמגור/אמיתי נאמן), שנכתב לפי הסיפור המקראי הידוע.

 

מהתוכנית העשירית, "טרמפ לצפון" שהועלתה ב-1962, התפרסם השיר "ללכת" (יחיאל מוהר/מאיר נוי).
בתוכנית היו חברים אתי גרוטס, נירה רבינוביץ', חנה לוי, כוכבה הררי, נורית אילן, בלהה חורגל, מולי שפירא ושמעון לב.

החל משנת 1963 חל שינוי ניכר בכיוון המוזיקלי של הלהקה, שהתבטא בעיקר בהכנסת כלי נגינה חדשים; לצד האקורדיון הישן, הוכנסו בהדרגה גם כלים נוספים, כגיטרה, חצוצרה, סקסופון ותופים.

שינוי זה בלט לראשונה בתוכנית "ידיים למעלה" שהועלתה בשנת 1963. בשיר "לוס פיקודוס צפונס" (יחיאל מוהר/יוחנן זראי) היה יעקב ונטורה (קובי אשרת) מהראשונים בלהקות הצבאיות שניגן על גיטרה חשמלית. השיר, בסולו של גדי ציגלמן (יגיל), היה פרודיה על השפעת המוזיקה הדרום אמריקאית. שירים מוכרים נוספים מאותה תוכנית היו "כוכב הצפון" (דידי מנוסי/יוחנן זראי) עם סולו של דני בן-ישראל, "זהירות בונים" (נעמי שמר) ו"שיר לחיילת" (דידי מנוסי/נורית הירש). בתוכנית השתתפו גם נירה רבינוביץ', אלישבע אשל ואריה פלדמן.

התוכנית ה-12 של הלהקה, "תן חיוך", הועלתה בשנת 1964.
לגדי יגיל, קובי אשרת ודני בן-ישראל הצטרף בתוכנית גיורא קרונזון. בין שיריה היו "שיר המאמצות" (יחיאל מוהר/דובי זלצר) ו"נר בחלונך" (דידי מנוסי/גדעון פיפר וקובי אשרת), בסולו של דני בן-ישראל.

מהתוכנית הבאה, "כל הכבוד" שהועלתה באותה שנה, זכור בעיקר שיר הנושא, "לכל זוגות האוהבים" (יוסי גמזו/אריה לבנון). בתוכנית זו השתתפו משה יעקבוביץ' (מוצי אביב) ויהודה ברקוביץ' (ברקן).

 

תוכניתה ה-14 של הלהקה, "שמח בצפון", הועלתה בשנת 1967, עוד לפני מלחמת ששת הימים. למוצי אביב ויהודה ברקן הצטרפו בתוכנית דוד ברגר (דודו דותן) ואריה מוסקונה, וזכורים ממנה השירים "כנרת אחרת" של (יעקב שרת/משה וילנסקי) ו"שלושה חיילים" (חיים חפר/אלונה טוראל).

 

האופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים הביאה למדיניות חדשה בצה"ל, של הענקת משאבים רבים יותר ללהקות הצבאיות, ובהן להקת פיקוד הצפון.
הדבר התבטא בהפקות גדולות יותר, הגדלת מספר חברי הלהקה, ואמצעים חדשים ככלי נגינה ואמצעי הגברה. התוצאה הייתה תקופתה המוצלחת ביותר של הלהקה, שהגיעה באותה עת לרמתן של שאר הלהקות הצבאיות.

גורם נוסף להצלחה באותן שנים היה אלוף פיקוד הצפון דוד אלעזר. אלעזר, שראה בחשיבותה הגדולה של להקה צבאית, היה מעורב ישירות בהכנות להופעות ובתכנים, ודאג לתנאי השירות של חברי הלהקה. הוא אף גייס בעצמו ללהקה את יגאל בשן ואת עדנה לב, שכבר היו זמרים מוכרים בקרב הציבור הרחב. 

ביטויו הראשון של המהפך היה בשנת 1968, עם העלאת התוכנית המצליחה "על הרמה".
התוכנית כללה שירים רבים שעסקו ברמת הגולן ובקרבות בצפון הארץ, כ"נגמרה המלחמה" (ארנון בן-נחום/דני ליטני), "וחרב אין ביד דוד" (שמואל א'/דרורה חבקין), "עמק דותן" (דליה רביקוביץ'/שמעון ישראלי), "תל פאחר" (דרורה חבקין/דני ליטני) ו"הקרב לא נגמר" (דרורה חבקין). אך מעל כולם בלט השיר "מלכות החרמון" (יובב כץ/אפי נצר), להיט גדול ששר מוצי אביב.
השיר הוביל במשך שבועות רבים את מצעדי הפזמונים, ונבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי הן של קול ישראל והן של גלי צה"ל. בגלי צה"ל היה זה השיר היחיד של להקה צבאית שזכה בתואר זה. פרט למוצי אביב היו חברים בתוכנית גם אריה מוסקונה, דודו דותן, אברהם צמח, ברטה רחמים, דוד פרי, יוסי זמורה, מרגלית שליבק, פאול רוט, פנחס בן-ארי (פיש), ראובן ברצ'י, ראובן שנער, רון אריסון, שלומית נתיב, שלומית סיגל, שרה גנץ ותמר וקסלר.

תוכניתה ה-16 של הלהקה, "קצת מזה וקצת מזה", הועלתה בשנת 1969.
השיר הבולט ביותר בתוכנית היה "אם תשוב" (יורם טהרלב/אפי נצר) ששרה עדנה לב. שיר בולט נוסף היה "האהבה היא פרח" (לאה נאור/נורית הירש). פרט ללב השתתפו בתוכנית גם דודו דותן, דובי גנדלמן (גל), אברהם צמח, איתן גרסטנר, איתן סלונים, בני ליכטנפלד, גידי זר, ברטה רחמים, דוד פרי, דורית תמיר, דני ליכטר, יהודית כץ, יוסף ברטמן (יוסי ברק), לאה דזלושיצקי, מרגלית שליבק, פאול רוט, פנחס בן-ארי (פיש), צבי ליכטר, ראובן ברצ'י, שושנה מנדלסון ושלומית סיגל.


לתוכנית ה-17, "מהצפון באהבה" משנת 1970, הצטרף ללהקה אחד מכוכביה הגדולים ביותר, יגאל בשארי (בשן). בשן הביא עימו ללהקה את השיר "לצפון באהבה" (דודו ברק/נורית הירש), ששר במקור לבדו בתחילת שירותו, עת הופיע כזמר סולן. בשן שר סולו גם ב"הנבל" (יורם טהרלב/משה וילנסקי) וב"מתנה מן הים" (אהוד מנור/נורית הירש). שיר נוסף שכתבו מנור והירש לתוכנית הוא "רגע לפני", ששרה עדנה לב. שירים נוספים בתוכנית היו "האישה האידאלית" (דידי מנוסי/פולדי שצמן), "הגליליות" (יחיאל מוהר/פולדי שצמן), "לילה בירושלים המזרחית" (יובב כץ/יאיר קלינגר), "למה לך מנגו" (שולמית לפיד/דרורה חבקין), "מיכל ומיכאל" (נתן אלתרמן/רפי בן-משה), "סיביר שלנו" (איתן חביב/דרורה חבקין), "פתחו את כל החלונות" (איתן פרץ/דב נצר), "ציפור הגשם" (תרצה אתר/נורית הירש) ו"תמיד אותם" (תרצה אתר/אמיתי נאמן).
פרט ליגאל בשן ולעדנה לב השתתפו בתוכנית גם דדי בן-עמי, דודו דותן (מפקד הלהקה), עירית בן-בנימין (דותן), איתן גרסטנר, בני ליכטנפלד, דובי גל, דוד רוזנטל, דורית תמיר, יהודית כץ, יהושע לוינר, יוסי ברק, נירה וייסמן, עפרה גולן, פאול רוט, פוריה פינגרר, צבי ליכטר ושלמה גלברג.

 

להקת פיקוד צפון בשיר "נשב בחוץ"

 

 

 

יגאל בשן היה הכוכב גם בתוכנית ה-18, "חייך לעולם" משנת 1971. הלהיט הגדול של התוכנית היה "מתוק מתוק" (אילן גולדהירש/אילן מוכיח). השיר נכתב לפי בקשתו של בשן, שפנה אל מוכיח, מנהלה המוזיקלי של התוכנית, בבקשה לכתוב שיר בסגנונה של אריתה פרנקלין. השיר זכה להצלחה גדולה, ונבחר כ"שיר השנה" בקול ישראל. שיר מוכר נוסף בתוכנית היה "סיירת אגוז" (דודו ברק/אפי נצר). בין חברי התוכנית היו גם זמירה אדם, נחמה שוטן, נירה וייסמן, אוהד נהרין, יוסי ברק, מיקי גורביץ', סמדר ברנר ועירית דותן.

 

תוכניתה ה-19 של הלהקה נקראה "רוח צפון" והועלתה בשנת 1972.
אף על פי שהשתתפו בה אמנים מפורסמים כשרי צוריאל ואוהד נהרין, לא זכתה התוכנית להצלחה גדולה, בעיקר מפני שהייתה חסרת להיטים ובשל העובדה שקברניטיה ניסו לשבור את שיטת הסטאריזם. בתוכנית השתתפו גם אייל ברטונוב ומיקי גורביץ'. השיר היחיד בתוכנית שזכה להצלחה יחסית, היה "דיינו" (תלמה אליגון-רוז/דרורה חבקין).

לאחר רוח צפון ניכרה ירידה חדה בפופולריות הלהקה, שלא הצליחה לשחזר את תקופתה המצליחה שלאחר מלחמת ששת הימים. שני גורמים עיקריים לכך היו מלחמת יום הכיפורים, והתנגדותו הנחרצת של רפאל איתן, אלוף פיקוד הצפון, לפעילות הלהקה.

תוכניתה ה-20 של הלהקה, "הי צפונה", הועלתה בשנת 1973, שבוע לפני פרוץ המלחמה.
השתתפו בה אוהד נהרין, אייל ברטונוב, דני כץ וחני ליבנה. המלחמה שיבשה את פעילות הלהקה, והתוכנית ירדה במהרה.
שמואל וילוז'ני, חבר צוות הווי פיקוד הצפון, הוזמן על מנת לארגן את הלהקה מחדש. הלהקה העלתה תוכנית חדשה, שהורכבה מקטעים שונים, רובם מאולתרים.
לאחר המלחמה נוצר מחסור בכוח אדם, מכיוון שהחיילים בעלי הכושר הקרבי הופנו ליחידות הלוחמות. כך צומצמה פעילות הלהקה באופן ניכר.

שתי התוכניות האחרונות של הלהקה, "גלי צפון" משנת 1975 ו"בלילה על הדשא" משנת 1977 הושפעו מיחסו העוין של רפאל איתן, שלא הכיר בחשיבות הלהקות הצבאיות ורצה לכפות את טעמו האישי בשירי הלהקה.
על מנת להמשיך בפעילות סדירה לנוכח התנגדותו של איתן, גובשה מדיניות של הטעיה. שם הלהקה בתוכנית האחרונה שונה ל"חבורת הזמר של פיקוד הצפון", והיא העלתה שתי תוכניות: תוכנית רגילה בשם "בלילה על הדשא", ותוכנית "שירה בציבור של שירי ארץ-ישראל". איתן לא ידע במשך זמן רב על התוכנית הראשית, והאמין כי הלהקה פועלת במסגרת התוכנית השנייה בלבד.

דווקא תוכניתה האחרונה של הלהקה הייתה מהמצליחות ביותר שהעלתה. השיר "בלילה על הדשא" היה להיט גדול, הגיע למקום השני במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל, ונחשב ללהיט האחרון של הלהקות הצבאיות לפני פירוקן. כותבת השיר, אסתר ניצב, הייתה מחברת אלמונית מקיבוץ בית זרע, שכתבה את השיר כשיר זיכרון לבן כיתתה שלמה ארד, שאהב לארגן ערבי שירה, ונפל בהתרסקות הרקולס בשנת 1975. את השיר הלחין יאיר רוזנבלום, שהלחין לתוכנית גם את "בוא איתי אל הגליל" ו"שני דרורים" שכתב אהוד מנור.
כמו כן כללה התוכנית גרסת כיסוי לשירו של חנן יובל "גשם אחרון" (אהוד מנור/יאיר רוזנבלום). את השיר שרה ורדה נוגה, בביצוע שהפך לאחד המזוהים ביותר עימו. בין חברי התוכנית היו גם אילן טל, ורדה גורן, יורם צדוק ויעל חובב.

ב-1978 הורה הרמטכ"ל רפאל איתן על פירוק הלהקות הצבאיות, ובהן להקת פיקוד הצפון.

באמצע שנות השמונים חידשו מספר להקות צבאיות את פעילותן, ובהן פיקוד הצפון, שהעלתה את התוכנית קום והתהלך בארץ. החזרות לתוכנית התחילו בסוף שנת 1983, והצגת הבכורה התקיימה בתחילת 1984. שני הלהיטים הגדולים ביותר בתוכנית היו "קום והתהלך בארץ" (יורם טהרלב/יאיר קלינגר) ששר יהודה אליאס ו"עוד לא תמו כל פלאייך" (יורם טהרלב/רמי קליינשטיין) ששרה יסמין גמליאל.

בשנת 1986 הועלתה התוכנית "בוא עכשיו", מתוכה התפרסם השיר "כד הקמח" שכתבה והלחינה נעמי שמר על הבצורת באותה שנה. בין חברי התוכנית היו דני שטג, משה בן-בסט, רפי ויינשטוק, דלית כהנא, מיכל נחמן (צפיר), מירי טננבאום (נבו) ושירה פרבר.


עד לשנת 1990 העלתה הלהקה מספר תוכניות נוספות, שכללו בעיקר גרסאות כיסוי לשירים ישנים.
העדפתו של הקהל את השירים הישנים וחוסר הצלחת תקליטי הלהקה בשוק האזרחי הביאו לירידה בפופולריות הלהקה, עד פירוקה.


בשנת 2006, לאחר מספר שנות שפל, פתח מחדש פיקוד הצפון את הלהקה.

 

 

להקת פיקוד הצפון כיום הינה אחת מן הלהקות המובילות בצה"ל ומורכבת ממספר חברים הפועלים בהרכב אחד. המוזיקאי דרור אלכסנדר מופקד על ניהולה המוזיקלי של הלהקה מזה מספר שנים.
בנוסף, את המופעים מפיקים חיילי מדור הפקות במקח"ר (מפקדת קצין חינוך ראשי). פעילות הלהקה כוללת, בין השאר, הופעות מול חיילים בבסיסי צה"ל וערבי התרמה לצה"ל ברחבי העולם.

 

 תוכניות הלהקה

  • מוישה ונטילטור - 1955
  • מצפון תפתח הטובה - 1956
  • ש... ש... שתוק - 1956
  • דא ועל הא - 1956
  • פגע וברח - 1957
  • נעלה צפונה - 1958
  • מחיל אל חיל - 1959
  • קר וחם בצפון - 1960
  • הנשק הסודי - 1961
  • טרמפ לצפון - 1962
  • ידיים למעלה - 1963
  • תן חיוך - 1964
  • כל הכבוד - 1964
  • שמח בצפון - 1967
  • על הרמה - 1968
  • קצת מזה וקצת מזה - 1969
  • מהצפון באהבה - 1970
  • חייך לעולם - 1971
  • רוח צפון - 1972
  • הי צפונה - 1973
  • גלי צפון - 1975
  • בלילה על הדשא - 1977
  • קום והתהלך בארץ - 1984
  • בוא עכשיו - 1986
  • בואו נאמין - 2008

 

תקליטי הלהקה

  • זהירות, נהגת! - שירים מתוך תכניותיה הראשונה של הלהקה.
  • בגלל מסמר - שרים מתוך תכניותיה הראשונות של הלהקה.
  • הנשק הסודי (תקליט שחציו השני כלל שירים של להקת פיקוד המרכז)
  • לוס פיקודוס צפונס (4 קטעים מתוך התוכנית ידיים למעלה)
  • תן חיוך
  • כל הכבוד (4 קטעים מתוך התוכנית)
  • שמח בצפון (4 קטעים מתוך התוכנית)
  • על הרמה
  • קצת מזה וקצת מזה
  • מהצפון באהבה
  • חייך לעולם
  • רוח צפון
  • היי צפונה
  • בלילה על הדשא (חבורת הזמר של פיקוד הצפון)
  • קום והתהלך בארץ
  • בוא עכשיו
זכרונות:

איך גיליתי את דודו דותן ז"ל

"...ב-1967 שירתי בצה"ל כמ"כ בבא"ח 1, בסיס הטירונים של חטיבת "גולני", ששכן אז במחנה "בן עמי", צפונית לעכו. הימים היו ימי הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים ואנו, המדריכים היינו עסוקים בהכנות אינטנסיביות למלחמה המתקרבת: גם הדרכנו בקדחתנות בירי ובשדאות בסיסית את הטירונים שהגיעו אלינו מבקו"ם, גם התאמנו בעצמנו במסגרת פלוגת סגל הבסיס, גם הדרכנו מילואימניקים מחטיבה 3 (אלכסנדרוני), ובלילות או שיצאנו עם הטירונים להעמיס תחמושת במחסני החירום בכורדאני, או שיצאנו, אנשי הסגל, לשכב במארבים לרגלי רמת הגולן, שנקראה אז עדיין "הרמה הסורית".

בתוך כל המהומה הזאת הגיע אלינו טירון חדש בשם דויד ברגר: עגלגל, פרצוף ירח ומשקל תלת-ספרתי רציני. מיד עם תחילת האימונים היה ברור לנו שלוחם גדול לא יצמח לנו כאן - הבחור היה כבד תנועה, כושרו הגופני לא היה מי יודע מה והחגור נתלה עליו כמו חזייה. היתה זו הוכחה נוספת לכך שקצין המיון יודע להציב את האדם הנכון במקום הנכון...  עם זאת, ברגר שמר תמיד על מצב רוח טוב, היו לו תמיד בדיחות והערות שנונות על כל מצב, ובהפסקות בין האימונים היה משגע את כולם בחיקויים שעשה - החל ביפה ירקוני ושושנה דמארי וכלה באנשי הסגל.

בינתיים פרצה המלחמה. פלוגת הסגל וחלק מהטירונים נטלו בה חלק בקרב על שכם ואח"כ ברמת הגולן. המ"פ שלנו, רס"ן צבי פז (גולדה), שחש עם טנדר לוחמים לעזרה בתל פח'ר, נפל בקרב יחד עם אחד מלוחמי הפלוגה, רב"ט ששון קרקוקלי ז"ל.

לאחר המלחמה חזרנו לאימונים סדירים, ודויד ברגר הוסיף לכשול ולמעוד ובמקביל להצחיק את החברה. באחד הימים הוא ניגש למסדר חולים, ומאחר שעל פי הפק"ש (פקודות שגרה) היה עליו להיות מלווה באיש סגל, הלכתי איתו למרפאה. בדרך לשם הוא השיל מעליו את מעטה העליצות וכמו כל חייל טוב החל לקטר: מה אני עושה כאן, לכל הרוחות? אני מתאים ל"גולני", אני? אני אולי הר, אבל לא הר-ציון! מה שבאמת אני יודע לעשות זה להצחיק ולבדר. הנה, זכיתי פעם בתחרות "תשואות ראשונות" (ה"כוכב נולד" הרדיופוני של שנות ה-60) והופעתי בתפקיד הנסיך במחזמר "המלך ואני" שהפיק גיורא גודיק. אבל עם המזל המחורבן שלי יצא שלא עושים אודישונים ללהקות הצבאיות במחזורי מאי, וכך נתקעתי פה!

החלטתי לנסות ולעזור לו. בשעתו איירתי את עלון המחזור שלי בקורס מ"כים, וכן כתבתי חומר למסיבת הסיום של הקורס, וכך יצא לי להכיר את מרים, קצינת החינוך החטיבתית, שמשרדה שכן אף הוא במחנה בן עמי. וכך לאחר שברגר סיים את ענייניו אצל הרופא, במקום לחזור מיד למחלקה לקחתי אותו לקצינת החינוך ושם הוא הרביץ סדרת חיקויים והצחקות כמו שרק הוא ידע לעשות. מרים רשמה את שמו בפנקס והגלגלים החלו להסתובב.

עם תום הטירונות היה ברגר כוכב מסיבת הסיום ומיד אח"כ הוצב בצוות הווי "גולני". באחת ההופעות הראשונות של הצוות היה נוכח אלוף פיקוד הצפון דאז, דויד אלעזר (דדו), שפסק נחרצות: מה הבחור הזה מתבזבז בצוות הווי? להעביר אותו מיד ללהקת פיקוד צפון! וכך הגיע דויד ברגר ללהקת פיקוד הצפון.

בהשפעת להיטה של הלהקה "עמק דותן" (דליה רביקוביץ/ שמעון ישראלי) שינה ברגר את שמו לדודו דותן, הפך לאחד מכוכבי הלהקה, וכל השאר הסטוריה...".

חיים אנלין
anlen@zahav.net.il 




לוליק
שתף 

 

לוליק לוי נולד ב-26 בפברואר 1938 בשם אברהם חיים, בבית שהושפע מתרבויות אחדות: אביו היה ממוצא תימני-בולגרי ואמו ממוצא בוכרי-יווני. לוליק היה השני משלושה אחים (אחיו הצעיר הוא הזמר אושיק לוי). את האהבה למוזיקה ספג מההורים שנהגו לשיר בעיקר בשבתות, בחגים ובאירועים משפחתיים. את הרומנסות הספרדיות בלאדינו ואת שפת הלאדינו למד מאמו.

בגיל 14 קנה גיטרה והחל ללמד את עצמו נגינה. לפני הצבא היה בתנועת הנוער העובד והלומד, יצא להכשרה בקיבוץ נחשולים והחל לשיר במסכתות ובהצגות. בהיותו בהכשרה קיבל את הכינוי "לוליק" מחבריו והחליף את שמו הפרטי בתעודת הזהות לכינוי זה.

לאחר שלא התקבל ללהקת הנח"ל (כנראה בשל קולו הגבוה‏, הוא התגייס כחייל קרבי ונלחם במבצע קדש. לאחר פינוי רצועת עזה א?פשר לו מפקדו, מאיר פעיל, לבחור האם לצאת לקצונה או לעבור ללהקת פיקוד צפון, שם נבחן על ידי יעקב בודו והתקבל. הוא התפרסם כסולן בשיר "השיריונים יצאו" (חפר, זראי), שהפך לאחד מסימני ההיכר שלו, ובשיר "בגלל מסמר" (נעמי שמר) שבו היו לו קטעי סולו.

לוליק בשיר "יד ענוגה"

בשנים 1958-1959 הקים עם שמוליק זוהר ועם איתמר ישראל (חבריו מלהקת פיקוד צפון) את: "שלישיית הצפון". השלישייה הופיעה ברחבי הארץ בהופעות פרטיות, וכשלישייה גם במסגרת ההופעות של להקת פיקוד צפון.

לאחר שחרורו מצה"ל בחרה בו נעמי שמר להקליט את שירה "העיר הלבנה" ('מקצף גל ועננה') שנכתב לסרט התעודי של אדם גרינברג על תל אביב לכבוד חג היובל של העיר. באותה שנה הוציא תקליטון בן ארבעה שירים. בין השירים ("שישה מיתרים", "השיריונים יצאו", "אין פרחים שחורים" ) בלט במיוחד השיר "זמר המלח האיטלקי" ('אמרי לי, אמרי לי סיניורה יפה') שזכה להצלחה גדולה.

בשנת 1960 יצא לסיבוב הופעות עם להקת הטכניון ברחבי אירופה.

בשנים 1961 עד 1965 עבד ב"מועדון הים התיכון" ב:שווייץ, צרפת איטליה ויוון. במהלך תקופה זו פתח בארץ את מועדוני הים התיכון באכזיב ובאילת.

בשנת 1967 הופיע במשך חמישה חודשים עם להקת ה"כרמלים" שכללה מלבד לוליק את אחיו אושיק לוי, חנן גולדבלט, מיכל טלורות ביקל מהאחיות שמר באולימפיה בפריז, בבלגיה, איטליה וארצות הברית.

ב-1967 השתתף בהצגה "איש למנשה" שהופקה על ידי גיורא גודיק וירדה מהבמה לאחר זמן קצר עקב פרוץ מלחמת ששת הימים. במלחמה זו השתתף לוליק כלוחם בשירות מילואים ונטלחלק בכיבוש רמת הגולן.

ב-1968 היה חלק מהאנסמבל של ההצגה המוזיקלית "גבעת ספון ריבר" שעלתה בתיאטרון בימות הצעיר. יחד איתו שיחקו בהצגה בתיה ברק, חנה רוט, דבורה דותן ושלמה ניצן. צוות זה, בתוספת של דני ליטני, המשיך למופע מוזיקלי נוסף של תיאטרון בימות, איש חסיד היה. מתוך ההצגה התפרסמו, בין היתר, השירים "מכתב לרבי" ו"שיר היין" (שני השירים אלמגור, עממי) בהם היה לוליק הסולן. צוות השחקנים המגובש רץ עם ההצגה במשך זמן רב.

ב-1971 הקליט תקליט שלם לשירי לורקה, "לוליק שר לורקה". כל השירים תורגמו על ידי רפאל אליעז ונלקחו מספרי השירה של לורקה, "רומנסרו צועני" ו"הבושם והסכין", שתורגמו על ידי אליעז שגם שכנע את לוליק לשפר את הדיקציה ולהתאימה לאופי הדרמטי של השירים. חלק מהשירים הולחנו על ידי אריה לבנון, חלקם של לוליק עצמו וחלקם היו ללחן של פאקו איבנז, ממנו קבל לוליק את ההשראה לפרויקט לאחר שזה הוציא ב-1963 תקליט של שירי לורקה. לוליק שהה אז בפריז והושפע מהתקליט של איבנז, איתו גם יצר קשרי ידידות. בחמישה משירי התקליט ליווה את לוליק על גיטרה שנייה, מיגל הרשטיין, שהשתייך מאוחר יותר להרכב הראשון של הברירה הטבעית.

בתחילת שנות ה-70 שיחק בתיאטרון "הבימה" בהצגה: "הכנסת כלה".

ב-1972 השתתף במופע המוזיקלי "נסיעה מדומה", שהופק על ידי אמנון ברנזון ועסק בשירי לאה גולדברג. כל השירים בתוכנית הולחנו על ידי אלכסנדר ארגוב וצוות השחקנים כלל את אמנון ברנזון, אבי פניני, תמי ספיבק ואופירה גלוסקא. המופע לא זכה להצלחה המצופה וירד מהבמות לאחר זמן קצר יחסית. השיר "ההר הירוק" ('איך עירנו בכתה ושרה'), אותו שר לוליק בליווי אופירה גלוסקא, הוא המפורסם מבין שירי המופע.

 

בשנים שלאחר מכן נהג להופיע לוליק בגפו כשהוא מלווה עצמו בגיטרה במקומות רבים ברחבי ישראל.

בשנת 1982 יצא למופעי התרמה מטעם "קרן היסוד" בכל דרום אמריקה בתוכנית : "שרתי לך ארצי", יחד עם: דן אלמגור, רבקה רז, יוסי לוי (גיטריסט) , ועמנואל קורינלדי (מתורגמן) . לאחר מספר חודשים יצאו לסדרת הופעות נוספת באירופה, כשלצוות מצטרפים חנן יובל ויגאל חרד.

בשנת 1997 לוליק הוציא את דיסק האוסף "שירים לאורך הדרך" לכבוד הולדת בנו הרביעי שחר.

בשנת 2003 היה מעורב בתאונת דרכים ונפצע באורח קשה. מאז התקשה במשך שנים לנגן בגיטרה ופסק מלהופיע.

ב-2012 חזר להופיע עם הגיטרה באופן מלא.

 
לוליק בשיר "אי שם בחזית קנדסה"

 




ליאור ייני
שתף 

 

 ליאור ייני נולד בקיבוץ אפיקים ב - 1936.

את שירותו הצבאי עשה בחטיבת גולני.
ב - 1961 השתתף ייני בהצגה "כנרת כנרת" של תיאטרון הקאמרי.
ב - 1963 הצטרף לתוכנית השנייה של להקת התרנגולים בניהולה ובהדרכתה של נעמי פולני. הלהקה התפרקה אחרי שתי תוכניות, וב - 1966 הקימה פולני עם חלק מיוצאי "התרנגולים" את להקת "החמציצים" שבה היו חברים ליאור ייני, עליזה רוזן, דבורה דותן וצביקה גרטל.
ב - 1967 הקליט ייני את "שיר הכרם" שכתב יעקב שבתאי והלחין סשה ארגוב לסרט "הוא הלך בשדות".
ב - 1967 השתתף ייני בסרט הקולנוע "הסיירים" של מיכה שגריר, לצידם של אילי גורליצקי וזאב רווח. ייני היה שותף להקלטת השיר "עמיחי" מתוך הסרט.
ב - 1968 גילם את התפקיד הראשי במחזמר המצליח "איי לייק מייק" בתיאטרון גיורא גודיק, בו שר במבטא אמריקאי את "מה צריך בסך הכול בן-אדם" ואת "שיר הטרמפ".

ליאור ייני בשיר "בדומיה"

 

ב - 1969 כיכב ב"הלוך הלכה החבריא" מופע של שירי מחאה רוסיים שתרגם מרוסית יעקב שבתאי. דרורה חבקין הייתה המנהלת המוזיקלית והמעבדת של המופע, ולצידו של ייני הופיעו דודו אלהרר, תמי ספיבק, יצחק כפרי ואמנון ברנזון. ייני שר את השיר המצליח ביותר מתוך המופע "בדומיה" מאת המשורר הרוסי יבטושנקו. עוד באותה שנה השתתף ייני בסרטו העלילתי של דוד פרלוב "42:6", ביוגרפיה אפיזודית של דוד בן גוריון.
ב - 1969 הוציא ייני תקליטון עם השיר "היא יושבה לחלון" של ביאליק ללחן של דרורה חבקין.
ב - 1970 יצא האלבום הראשון שלו "תודה רבה" שכלל נוסף לשיר הנושא שירים כמו "את חכי לי ואחזור", "שיר פרטיזנית", "ביום קיץ" ו"בואי לאילת" (שיר שהיה במקור פרסומת לעיר אילת).

ליאור ייני בשיר "אגדה יפנית"

ב - 1972 שיחק ייני בתפקיד הראשי בסרטו של אברהם הפנר "לאן נעלם דניאל וקס". ייני גם שר את שיר הנושא בסרט "אגדה יפנית" שהלחין אריאל זילבר למילים של אהוד מנור.
בשנות השבעים שיתף ייני פעולה עם אביבה אור-שלום בניהול "תיאטרון השמש" ו"המרכז לטיפוח הזרם ההרמוני", ועבד יחד אתה על אלבומי מוזיקה.
ב - 1973 הופיע ייני בערב שירי מיקיס תאודוראקיס מתורגמים לעברית על ידי אור-שלום. השתתפו במופע עוזי חיטמן, גיא יפה, יונית שהם ונגה שלם. בין השירים הבולטים במופע היו "אפריל זהוב", "הנער החייכני" ו"אנחנו שניים".
ב - 1976 הוציאו ייני ואור-שלום את האלבומים "שירים רוסיים אהובים - קלינקה", "השלום שלי" אלבום שכלל שירי שלום שנכתבו על ידי ילדים, ו"איתך תמיד", אלבום שבו כתב ייני את מילות השירים.
ב - 1987 הופיע במחזמר עלובי החיים בתיאטרון הקאמרי לצידם של דודו פישר, ריקי גל ותיקי דיין.
ב - 1995 העלה מופע של שירים מאת המשורר והזמר הרוסי ולדימיר ויסוצקי בתרגומו של ייני.
ב - 2003 יצא התקליט "חדש וישן - סדרת מבראשית" הכולל את שירי אלבומו הראשון ואוסף משיריו הידועים.

 


דיסקוגרפיה

  • תודה רבה (1970)
  • השלום שלי (1976)
  • שירים רוסיים אהובים - קלינקה (1976)
  • ליאור ייני שר ויסוצקי (1995)
  • חדש וישן - סדרת מבראשית (2003)

 

 

פילמוגרפיה

  • "הסיירים" (1967)
  • "42:6" (1969)
  • "לאן נעלם דניאל וקס" (1972)



לילית נגר
שתף 

לילית נגר נולדה ב - 1936.

נגר השתתפה בתוכניות רדיו וטלוויזיה רבות, והנחתה תוכניות אירוח ותוכניות ילדים בטלוויזיה.
ב - 1981 שיחקה בין השאר בסרט "סופו של מילטון לוי", ובסדרות הטלוויזיה "השטיח המעופף" (בערבית).
ב - 1983 השתתפה ב"מישל עזרא ספרא ובניו", "המסעדה הגדולה" ו"השיר שלנו".
ב -1960 זכתה במקום השלישי בפסטיבל הזמר עם השיר "ערב חג" שתורגם מערבית, אותו שרה יחד עם ג'ו עמר.
שיחקה גם בתיאטרון בית ליסין.

לילת נגר בשיר "צל עץ תמר ואור ירח"




למנצח שיר מזמור
שתף 

ראו הערך פסטיבל הזמר המזרחי




מאיר אריאל
שתף 

מאיר אריאל נולד ב קיבוץ משמרות ב - 2 במרץ 1942.
 
אריאל התגייס לחטיבת הצנחנים בה העביר את שירותו הצבאי.
ב - 1967 בהשראת מלחמת ששת הימים כתב את השירים למיני-אלבום "ירושלים של ברזל". המיני-אלבום, ובעיקר השיר "ירושלים של ברזל" אשר נכתב בהשראת השיר "ירושלים של זהב" של נעמי שמר, פרסמו את אריאל בציבור הרחב, והודבק לו הכינוי "הצנחן המזמר". 
ב - 1978 הוציא את אלבומו הראשון "שירי חג ומועד ונופל".
ב - 1984 הוציא את אלבומו השני, "...וגלוי עיניים".
ב - 1987 הוציא ספר שירים שכלל שירים משני אלבומיו הראשונים, שירים שכתב לאמנים שונים ושירים שעתידים היו לצאת באלבומו הבא, "ירוקות", שיצא בשנת 1988.
ב - 1987 יצא עם חברו יהודה עדר לסיבוב הופעות בסגנון מסעי ההופעות בארצות הברית, אשר נקרא "מסע הבחירות של מאיר אריאל". הם יצאו ברכב, ונסעו מקריית שמונה ועד אילת.
מסע ההופעות צולם ויצא בסרט.
כמה מהשירים שכתב אריאל בשנים 1989 - 1990 יצאו ב - 1990 בתקליט שדרים שנקרא "עברנו את פרעה".
ב - 1993 יצא אלבומו הרביעי, "זרעי קיץ".
ב - 1995 יצא האלבום "רישומי פחם" שהיה אלבומו החמישי.
ב - 1997 יצא אלבומו השישי, "ברנרד ולואיז".

מאיר אריאל בשיר "ילדתי"

 

ב - 18 ביולי 1999 נפטר מאיר אריאל, ממחלת קדחת הבהרות הנגרמת על ידי חיידק מסוג ריקציה המועבר בעקיצת קרציה.
מאז מותו של אריאל, ממשיכה משפחתו, ובעיקר אשתו תרצה, בפעולות לשימור זכרו.
אחת היוזמות המרכזיות בניסיון לשימור זכרו היא ארגון ערבי שירת שיריו בידי אמנים שונים, לציון יום השנה למותו.
הערב הראשון במתכונת הזאת היה ביולי 2000, במלאת שנה למותו, בתיאטרון הרומי בקיסריה. יוזמת ההופעות לזכרו של אריאל ממשיכה זה שבע שנים, ושלוש מההופעות יצאו על גבי דיסקים. בניו של אריאל, שחר ואהוד, הופיעו בשיריו במשך זמן מה תחת השם האחים אריאל, ואף הוציאו אלבום של חומר מקורי ב - 2006 תחת שם זה.
משפחתו של אריאל חשפה את עזבונו בפני אמנים שונים. בעיזבון שירים רבים שלא נחשפו מעולם, וחלקם הגדול אף נטול לחן. במסגרת חשיפת אוסף השירים, זוכים שירים רבים ללחן ואף יוצאים לאור על גבי דיסקים.
השיר האחרון שכתב אריאל, "למה לא", הולחן ובוצע על ידי יזהר אשדות באלבומו "זמן קסם" מ - 1999, השיר "לילה בלי טיפה של דלק" שנלקח מתוך האוסף, הולחן על ידי חמי רודנר וזכה לחשיפה רבה כשביצע אותו רודנר בפסטיבל השירים של ישראל ב - 2004.
שירו "בא לי לתת אהבה" בלחן של ניל פסח מגרעין צוריעז, בוצע בנובמבר 2007 בערב של בוגרי השומר הצעיר לזכרו.
כמו כן הוציאה משפחתו אחרי מותו ספר חדש ובו כתביו של אריאל. הספר נקרא "ברכות והספדים", וזאת משום שעיקרו הוא ברכות והספדים שכתב אריאל לכבוד אירועים בחייו.

 

דיסקוגרפיה

  • אלבומי אולפן ומיני-אלבומים
  • "ירושלים של ברזל" (מיני-אלבום) (1967)
  • "שירי חג ומועד ונופל" (1978)
  • "...וגלוי עיניים" (1984)
  • "ירוקות" (1988)
  • "עברנו את פרעה" (מיני-אלבום) (1990)
  • "זרעי קיץ" (1993)
  • "רישומי פחם" (1995)
  • "ברנרד ולואיז" (1997)

 

 

הקלטות נדירות, אוספים והופעות

  • "מודה אני" (2000)
    האלבום מורכב ברובו מהקלטות ביתיות שנמצאו בביתו של אריאל לאחר מותו. ההקלטות עברו עיבוד, ואליהן הוספו כמה סקיצות אולפן, והקלטה אחת מהופעה בברבי (צדק צדק תרדוף).

 

 

אלבומי הופעה

  • "דלתות נפתחות מעצמן" (1998)
  • "בהופעה אחרונה במועדון הברבי ב-1999" (2002)

 

 

אוספים

  • "מבחר" (1991)
    האוסף היחיד שהוציא אריאל בחייו, ובו שירים משלושת אלבומיו הראשונים, והשיר "עברנו את פרעה" מתוך המיני-אלבום על שמו. בניגוד לרוב האוספים, לדיסק אוסף זה נוספה חוברת עם מילות השירים בדיסק.
  • "האוסף" (2001) (מארז תקליטורים)
    כולל חמישה תקליטורים, ובהם ארבעה של אריאל שר את שיריו, החל מ"ירושלים של ברזל" ועד שירים שהוקלטו אחרי מותו. האלבום החמישי מכיל שירים שנכתבו על ידי אריאל ומושרים על ידי זמרים אחרים.
  • "המיטב" (2004)
    מבחר משיריו ביניהם הקלטה של אריאל שר את שירו של יהודה עמיחי "חתונה מאוחרת" על פי לחן שחיבר. השיר הוקלט בערב שירי משוררים בצוותא תל אביב, בשנת 1998, ויצא כסינגל זמן מה לפני צאת האלבום. זוהי הפעם הראשונה שהשיר מתפרסם באלבום.

 

 

אלבומי הופעה לזכרו

  • "עם הגב לים" (2000)
    הוקלט בקיסריה בהופעה במלאת שנה לפטירתו של אריאל. שיריו של אריאל מבוצעים בו על ידי זמרים אחרים.
  • "ערב כחול עמוק" (2002)
    הוקלט ב"אמפי ווהל" בתל אביב, בהופעה במלאת שנתיים לפטירתו של אריאל. שיריו של אריאל מבוצעים בו על ידי זמרים אחרים, בעיקר הדור הצעיר של הזמר העברי.
  • "חמש שנים" (2005)
    אלבום כפול שהוקלט במשמרות בהופעה במלאת 5 שנים לפטירתו של אריאל. שיריו של מאיר מבוצעים בו על ידי זמרים אחרים.

 

 

קלטות וידאו ומארזי DVD

  • "מסע הבחירות של מאיר אריאל" (וידאו) (1988)
  • "דרך דמעה שקופה - ההופעה" (די.וי.די.) (2003)

  

ספריו

  • "מאיר אריאל-שירים" (1987). ספר שירים, ובו שירים של אריאל אשר נכתבו טרם צאת האלבום "ירוקות"-כולל כמה שירים שאחר-כך יצאו באלבום. השירים מלוים בלחנים אשר הגה אריאל, והביא לכתב יהודה עדר.
  • "נשל הנחש" (1991).



מוטי פליישר
שתף 

 

מוטי פליישר נולד בקיבוץ גבעת השלושה ב - 1948.

את שירותו הצבאי עשה בלהקת הנח"ל, בה השתתף בתוכניות "הנחלאים באים"
ב - 1967, לצד כוכבים כמו ששי קשת שולה חן ושלום חנוך בה שרה הלהקה את השירים "הייתי נער" ו"אילו ציפורים". הוא המשיך עם הלהקה ובתוכניתה הבאה, שנה אחר כך, שר עימה את השירים "קרנבל בנח"ל" ו"שלווה".
בתוכנית זו קנה את פרסומו הראשון ואת ההזדמנות לשיר סולו יחד עם אופירה גלוסקא, בשיר "בשמלה אדומה", ובלהיט שפרסם אותו "החיים היפים".

כשהשתחרר משירותו הצבאי הצטרף לצוות המופע "ירושלים שלי", בו שר את "ירושלים של אז" שזכה להצלחה רבה. בתקופת השתתפותו בצוות פגש ביאיר קלינגר, שהלחין בשבילו את השירים "עפרה" ו"אבשלום", שזכו להצלחה עצומה ונחשבים ללהיטיו הגדולים ביותר.


לאור הצלחתו הרבה חברת התקליטים סי בי אס הוציאה לו אלבום משלו, בעיבודו של אלכס וייס.
ב - 1970 שיחק ב"הנערים שבחבורה", הצגה שהועלתה בתיאטרון בימות.
ב - 1971 הצטרף למופע של יוצאי להקת הנח"ל "ג'אמבו", בהנהלתם של המוזיקאי יאיר רוזנבלום והבמאי דני ליטאי. פליישר הקליט עם הלהקה את שירו שירו של אברהם שלונסקי "שיר שבת" ( בשמו האחר "בואי כלה"), שהפך ללהיט.
באותה שנה בפסטיבל הזמר המזרחי הראשון, בו שר את השירים "שימי ענק" יחד עם יפה ירקוני ו"אהבה גן נעול היא".

 

 

 

 

 

 

מוטי פליישר בשיר "אבשלום"




מועדון הצועני השורק..
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.