חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 168 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




השכונה שלי

פתח תקווה - נווה עוז
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה

 

שכונת נווה עוז - רקע כללי

נווה עוז היא אחת השכונות הוותיקות של פתח תקווה, הממוקמת במערב העיר.

השכונה הוקמה ב - 1947 ועד לשנות ה - 70 הייתה מבודדת מיתר חלקי העיר.
היא נועדה להיות פתרון התיישבותי לחיילי הבריגדה היהודית לאחר מלחמת העולם השנייה. ראשוני המתיישבים היו משוחררי הבריגדה, אשר קיבלו אפשרות לרכישת דירה בת שני חדרים ומטבח על חלקת אדמה.

שטח השכונה היה בעבר פרדס ערבי אשר אדמותיו נקנו על ידי ההסתדרות הכללית.
חלקות האדמה הוגרלו בין המתיישבים. בין ראשוני היישוב היו הצייר צבי שור והצייר תשבי. במשך השנים קמו בשכונה בית ספר יסודי, חטיבת ביניים ובית ספר תיכון, אשר אליהם מגיעים ללמוד מכל חלקי העיר.

בתי השכונה הם בתים פרטיים, צמודי קרקע, שחולקו בשיטת הפרצלציה ולא בשיטת הנחלות. 
האוכלוסייה שאפיינה את השכונה בראשיתה הייתה מלומדת ומשכילה. באזור גרו סופרים ואנשי רוח רבים. הדעה הרווחת על השכונה אז סימנה אותה כמעוז סוציאליסטי, המזוהה עם מפא"י.

כיום התפתחו לצד השכונה שתי שכונות-בנות: "נווה עוז החדשה", שבה נבנו בעיקר קוטג'ים טוריים ודו משפחתיים, ו"נווה עוז הצעירה", שכונה אורבנית צפופה.

 

זכרונות:

"...שכונת נווה עוז הייתה בשבילי הכניסה לילדות ארץ-ישראלית והתבגרות קשה אך מקסימה.
הגענו לגור במקום בשנת 1951. הבתים הדו משפחתיים הכילו חדר אחד, חדר רחצה, שרותים ומטבחונצ'ק. היה בית עם קירות וגג שנתן הרגשת בטחון ויציבות, ובמיוחד אהבתי את החצר, הגינה והעצים שהדייר הקודם נטע אותם.

באותו זמן הייתה "תקופת הצנע" ומזון חולק במשורה ע"י תלושי מזון. למדנו איך מדגירים אפרוחים ולומדים איך בוקע האפרוח מהביצה שזו חוויה נהדרת לכל ילד, כדי לספק מזון לתרנגולות זרקנו ללול שאריות. רוב המשפחות גידלו בעלי חיים והיו שאפילו גידלו עזים, ואם מישהו היה צריך חלב או ביצה היו מתחלפים.

עם הזמן כשאבא למד איך בונים הוא הגדיל את הבית בעוד שני חדרים. בבית הספר היינו מחזור א' כשסך התלמידים בכיתה היו 19. המחנכת הייתה רבקה שור (רעייתו של הצייר צבי שור. המרחק ממרכז העיר פ"ת כשהתחבורה הייתה דלילה מאד והדרך עברה אז בין פרדסים ושדות, גרמה לתחושה שאנחנו כאילו מנותקים ולכן צריך להיות יחד. תמיד אזכור את נווה-עוז כאבן דרך חשובה בחיי...".

שוורצפלד חוה

hava@qos.net.il

 

=====================================================================

"...ומי זוכר את האוטובוס היחיד אשר נסע מנווה עוז לפ"ת וההפך?? פעם בשעה כל שעה עגולה. אוטובוס דן 75. כששמענו את האוטובוס בקיוסק של פנינה שם הייתה תחנה - מייד היינו יוצאים אליו לתחנתו הבאה ברח' קפלנסקי. בקיץ - חלונותיו האחוריים היו פתוחים.
זה היה בסוף שנות ה - 50 שנות ה - 60, 70.... בשנים אלה נווה עוז הייתה שכונה פרובינציאלית וחמימה. כולם הכירו את כולם...".

תמר
TAMDOR@WALLA.COM




פתח תקווה - עין גנים
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

שכונת עין גנים - רקע כללי

עין גנים הוא מושב פועלים שמהווה היום שכונה ורחוב במרכז פתח תקווה. מקובל להגדיר את עין גנים כמושב הפועלים הראשון. המושב הוקם ב-1908 על ידי קבוצת פועלים, בעיקר בני העלייה השנייה, שהועסקה עד כה אצל איכרים במושבה פתח תקווה. המושב עוצב מתחילתו כרחוב, וחלקות הפועלים השתרעו משני צדיו.

בשנת 1937 הוכרזה פתח תקווה כעיר על ידי שלטונות המנדט הבריטי, דבר שהגביר את תנופת הבנייה והעיר הלכה וגדלה והחלה להתקרב אל המושב ו"לבלוע" אותו, עד שבשנת 1940 סופח המושב רשמית לפתח תקווה ומאז החל לאבד את הייחודיות שלו.
השטחים החקלאים הלכו והצטמצמו עד שלבסוף הפכו כולם לשטחי נדל"ן, כשבהדרגה החלו הבתים המקוריים להיהרס. התופעה הגיעה לשיאה בשנות השמונים, וכיום ניתן למצוא רק שרידים מעטים מאוד מהמושב. למעשה הזיכרון המרכזי מהמושב הוא בשמו של הרחוב שפעם היווה אותו. עניין זה הביא לכינוי הידוע "מושב שהוא רחוב".

השרידים שנותרו הם "בית פסילוב" שבו התגורר במשך תקופת מה יוסף חיים ברנר. כמו כן גרו במושב שני סופרי ילדים מפורסמים - יגאל מוסינזון שכתב את חסמב"ה ותמר בורנשטיין לזר שכתבה את "קופיקו". בורנשטיין-לזר ביססה את סדרת ספרי "קופיקו" כמו גם את סדרת הטלוויזיה, על אופייה של השכונה ודמויות הספר הן דמויות אמיתיות.

 

זכרונות:

"...ילידת עין גנים אני. עין גנים 39. אבי ז"ל היה בן 5 אחים : אהרון, אברהם, יוסף ואיציק לבית משפחת ינטל : יעקב ויהודית ז"ל אשר היו מהמתיישבים הראשונים...".

לילי
lily73@walla.co.il

 

=========================================================================

"...אני נולדתי בשכונת עין-גנים בפ"ת. עין-גנים הייתה מושב הפועלים הראשון בארץ. סבי היה מהמייסדים של המושב,יחד עם חבריו. אבי נולד במושב, וגר שם עד לפני חצי שנה. (הוא עבר לבית-אבות). המושב התקיים 39 שנים, ואני נולדתי בעין-גנים שספח לפ"ת...".

זיוה מנדלר
mazi51@Walla.com




פתח תקווה - פג`ה
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


שכונת פג'ה (קריית אלון) - רקע כללי

שכונת מגורים שהוקמה לאחר קום המדינה על חורבות הכפר הערבי פג'ה, ושוכנה בעולים חדשים. בעת היווסדה נקראה בשם "פג'ה", וגם כיום מוכרת בקרב תושבי האזור בשם זה.

 

זכרונות:

"...אני נולדתי בשכונה זו כאשר מדובר על שכונת פגה ותיקים. כידוע היו כמה שכונות פגה.

במרכז השכונה עמד צריף עץ ארוך וזו הייתה הצרכניה. במקום ניתן היה לקנות חצי לחם לבן או חצי שחור או חצי כיכר לחם שיפון (היום זה נחשב ללחם עלית). כל הקניות נעשו באמצעות קופונים או בולים. כולם הסתובבו עם בגדים יד שנייה שהגיעו מהג'וינט. לכל הילדים היה כובע ברט בצבע כחול עם צופציק באמצע.

השכונה לא הייתה מרוצפת או סלולה וכל הדרכים היו דרכי עפר דבר שבחורף נתן את אותותיו. במרחק מה משכונת פגה ותיקים הייתה שכונת פגה שנמצאת היום מול המשך רח' וולפסון. בשכונה זו היה בית קולנוע והבעלים נקרא הוגו. בשכונה זו גדלו עמוס שרעבי ואחיו ז"ל גדליה, צבי ברמינקא.

כל הילדים הדתיים למדו בבית ספר ניר עציון בהנהלת המנהל נחשון ז"ל. הייתה עוד שכונה בשם פגה וזו הייתה בהמשך כביש לוד סגולה מול בית ספר החקלאי אמית של היום. בשכונה זו הסתתר בזמנו מנחם בגין תחת השם ססובר ...".

גקי רוזן
rozen.p.i@gmail.com




פתח תקווה - קריית ארגוב
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.


שכונת קריית ארגוב


זכרונות:
"...קריית מאיר ארגוב הייתה שוכנה ברצף שכונות נשקה למחנה יהודה במזרח בני המעמד הבינוני - נחשבה לשכונה טובה יותר משכנותיה. רמת פשיעה נמוכה איכות חיים לא רעה. רק 6 שכנים בכניסה - מרחבי דשא גדולים כנהוג אז בין השיכונים ובמרכז השכונה שדה ענק בין כמה וכמה דונמים, שלימים הפך להיות גן ציבורי ומרכז החיים של ילדי השכונה.

בצידו הצפוני נבנה מקלט גדול מאוד שבימיי שלום שימש כמתחם לחוגים של כל מיני בעלי קשרים (כגון חוג לציור שאנו ילדי השכונה היינו מנועים להיכנס אליו, ובימי מלחמה (יום כיפור) הצטופפנו בו לעשרות ומאות בזמן האזעקות. טרם השינוי היה השדה מקום להתרכזות הילדים בו הקמנו "מחנה" ובו שיחקנו. בל"ג בעומר בערו המדורות בכל חלקיו ואפשרו להורים להשגיח על "הבנדיטים" שלהם ממרומי המרפסת תוך מתן התחושה של העצמאות לילד והשקט הנפשי להורים.

בשכונה הייתה גם הספרייה, בה הותר לנו לשאול ספר אחד ליום - מקום מקסים שאפשר לדמיון לעוף הרחק מכל הצרות והחוסרים. אופניים למי שהיה היו אטרקציה. משחק שבע אבנים היה הלהיט, להרשים את כולם במהירות הגוף ובגמישות התנועות. מחבואים היה משחק שלעולם לא נגמר כי חלק מהילדים התחבאו כל כך טוב שרק בארוחת ערב חזרו הביתה. תופסת, גולים, פרופלורים ממקלות ארטיק וגלעיני משמש ועוד, היו חלק מהמשחקים שהחזיקו אותנו בחצר עד הערב, אז חזרנו לאכול להתקלח ולישון כי מחר יום חדש...".

עמוס רומאנו
amos_romano@walla.co.il




פתח תקווה - קריית מטלון
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

שכונת קריית מטלון - רקע כללי

קריית מטלון היא שכונה במערב פתח תקווה שנוסדה לפני קום המדינה.

מאוחר יותר נוספו אליה שכונות קטנות: קריית משה בדרום ושכונה בשם גן-שלמה מצפון לרחוב מסדה.

כיום שכונות אילו נבלעו בתוך שכונת מטלון הוותיקה יותר. ממזרחה של שכונת קריית מטלון מתפתח לאחרונה אזור עסקי גדול, אשר נושא את השם מטלון.




פתח תקווה - קריית משה
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

שכונת קריית משה - רקע כללי

 

קריית משה הסמוכה לקריית מטלון, החלה להבנות מיד לאחר מלחמת השחרור, וראשוני מתיישביה נכנסו למקום באביב 1950.

רוב בתיה של השכונה היו בתים דו משפחתיים, ורק מיעוטם בתים משותפים בני שתי קומות. בשכונה היה בית ספר יסודי, מרכז מסחרי קטן, גני ילדים ובאר מים. האוכלוסייה הייתה מורכבת ממשפרי דיור, רובם בני תל אביב. ובשנות החמישים נוספו הרבה משפחות של עולים חדשים.


עם השנים נבלעה השכונה בתוך שכונת מטלון הוותיקה יותר.

 

תגובות:

קריית משה שליד קריית מטלון, שבפתח תקווה, השכונה נוסדה על שמו של בחור צעיר שנהרג במלחמת השחרור, הורי עברו לשם בתחילת שנות החמישים, עד אז גרנו אצל סבי וסבתי בתל אביב, כאשר אבי חזר מן המלחמה, הם החליטו לצאת "לעצמאות" ורכשו את הבית בקרית משה. שהיה למעשה שיכון ובו בתים דו- משפחתיים.

מרים בריל
brill@research.haifa.ac.il




פתח תקווה - רמת ורבר
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

שכונת רמת ורבר

 

זכרונות:

"...רמת ורבר היא שכונה ששוכנת ממש ליד בית חולים בלינסון. רוב הבתים קוטג'ים משנות ה - 60 קוטג'ים טוריים. אני התגוררתי ברח' המ"ג. מול ביתי נבנה בשנות ה - 70 מועדון אשר לימים היה של הנוער העובד, אך בסופי שבוע היו בו מסיבות ורחמנא לצלן - ריקודים סלונים. היה לידו צריף נוסף "הצריף הירוק" אשר לילה אחד התעוררו כל אנשי השכונה ב 0200 בבוקר - שרפו את הצריף. כל השכנים יצאו בחלוקים ופיג'אמות וחזו במחזה השריפה.לקראת השחר אחד הזמין את השני לקפה...

מכוניות לא היו כמעט, כמובן שגם לא מזגנים ומעט טלפונים. למשפ' זינגר היה טלפון בשל תפקידו של בעל הבית בשרות המטאורולוגי. כל שיחות הטלפון של אנשי השכונה הגיעו לבית זינגר, והם היו קוראים לאותו דייר להגיע אל ביתם לשוחח בטלפון. המכונית היחידה ברח' זלנו הייתה של ניסים שהיה נהג מונית. הוא זה שהיה לוקח את כולם ללידות ומחזיר לאירועים חשובים וכו'.

היה בית פרטי שהיה ברח המ"ג פינת הפלמ"ח - הרבה זמן עמד ריק ושם היינו מתגודדים כל ילדי השכונה. לימים הבית הושלם שופץ וגרו בו ורדה ובועז קופמן - שחקן כדורגל בנבחרת ישראל. כל השחקנים הגדולים: סטלמאך, ויסוקר, שפיגלר ואחרים, היו מתארחים שם תדיר, ולנו הילדים היו נפתחות העיניים...זה היה מושא להערצה.

אני זוכרת את העגלה שמכרה אבטיחים "מן הגליל", את העגלה שמכרה בלוקים של קרח למקררים, את משחיז הסכינים ואת איש הגלידה. איך אפשר שלא להזכיר את יוסי הדוור הערירי והמבוגר, אשר נשא תיק עור ובמשך שנים רבות הביא מכתבים לדיירי השכונה. בחמסינים ובגשם היה הולך מבית לבית. הוא היה פוגש אותי כילדה מאד רחוק מהבית והיה אומר - "הי יש לכם מכתב מהדודה באמריקה"... כי ידע שאנו תמיד חיכינו לזה בכיליון עיניים.

בכתה ב' ילדי השכונה היו חוצים ברגל את גן יד לבנים, ומגיעים ל-2 כיתות שהיו פעם מבנה של לינת חיילים ליד בית הזקנים מלבן. המורות טליה ועמליה היו ממתינות בגן יד לבנים, עד שכולנו היינו מגיעים, וחוצות עמנו את הכביש.
למדנו הרבה מאד בטבע, ויום אחד בכתה ג' הגענו לכתה ומצאנו הודעה גדולה על הלוח - בשבוע הבא נפתח בית ספר רמת ורבר בשכונה, וכולם עוברים לשם. וכך היה. אז כבר בית הספר היה יותר "תקני" עם מזכירה בשם בת שבע (תימנייה), מנהל שלמה שוען, מס מורים מטבח וחדר אוכל. היה שמש בשם שמש ועוד...

יום אחד באחד האירועים איזה חג שנחגג בחצר, נחת הליקופטר בל והטייס שאל אותנו איפה זה בלינסון....הסברנו לו והוא המריא טס דקה נוספת לבית החולים. ישנם עוד סיפורים רבים על השכונה. יחיאל פרושקולניק היה יו"ר הוועד של השכונה, מידי פורים היה עובר בין כל הבתים מחופש ...הייתה ילדות מופלאה תמימה וצנועה...".

תמר
TAMDOR@WALLA.COM




פתח תקווה - שעריה
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



קריית אונו - גבעת ברכה
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

שכונת גבעת ברכה

 

 

זכרונות:

"...קיוסק הפלפל של סבא שלי. תחילת שנות השישים. בכל מוצ"ש זה היה מקום המפגש של בני הישוב הקטן ושל שחקני הכדורגל של הקבוצה המקומית (הפועל קרית אונו) שהעבירו את הערב בניתוח המשחק של השבת יחד עם פלפל או קבב משובח שרק סבא שלי ידע להכין כמותו...".   

רונן מרקוס
1rmstudios@comcast.net




קריית אונו - קיראון
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

קריית אונו - רקע כללי

קיראון הינה אחת השכונות הוותיקות בעיר. תוכננה על ידי האדריכל ישראל לוטן ונבנתה במהלך שנות ה-60. הבנייה בשכונה מאופיינת בסגנון ברוטליסטי שהיה נפוץ בתקופה זו. הדבר מתבטא בחזיתות בטון חשופות ובקווים ישרים של בנייני השכונה. בשנים האחרונות חלק מבתי השכונה הועלו כמועמדים לשימור. במרכז השכונה נמצא פארק צה"ל הכולל שבילים רבים להולכי רגל ושטחים ירוקים רבים. גבולות השכונה אינם אחידים. יש הרואים גם בשכונות מצפון לרחוב שלמה המלך, בואכה קניון קריית אונו וצפונה ממנו, חלק מהשכונה.




קריית אונו - רסקו
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



קריית אתא - יוספטל
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה








 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.