חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 162 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
דייויד סלע - עורך
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המאמרים
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ומעפילים
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש ואופנה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




השכונה שלי

נס ציונה - טירת שלום
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה

 

שכונת טירת שלום - רקע כללי

 

טירת שלום - יישוב שהוקם בשנת 1931 כמושב עובדים של יוצאי תימן על אדמות הקרן הקיימת והוקם מכספי קרן היסוד.
בשנת 1951 הפך המושב לשכונה חקלאית בתחומה של נס ציונה ואחר כך לשכונה בעיר. השם שניתן למושב הוא על שמו של גדול משורריה היהודים של תימן, שלום שבזי.




נס ציונה - הפועלים
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה

 

שכונת הפועלים - רקע כללי

בתחילת שנות ה - 30 של המאה שעברה, נס-ציונה הותיקה השתרעה בצדו המערבי של כביש ראשל"צ ? רחובות, גרו בה בעיקר האיכרים מוותיקי המושבה ובבתיהם גרו, בשכירות, הפועלים, עולים חדשים שהגיעו בשנות העשרים.

בצדו המזרחי של הכביש שכן הכפר הערבי ואדי אל חנין, שמסגדו קיים עד היום ליד תחנת אגד המקומית.

במחצית שנות השלושים התחילו בבניית שכונת הפועלים ליד הכפר הערבי, בתחילה היו אלו שניים- שלושה רחובות קטנים בלבד.

במאורעות 1936-39 הגיעו למקום תימנים , ממפוני שכונות הספר שבין תל-אביב ליפו, והקימו את שכונת התימנים שגבלה בכפר הערבי.

 

זכרונות:

"...בשנת 1940 נרכשה קרקע נוספת לשכון הפועלים. על מנת ליצור עובדות בשטח, "נידבו" המוסדות את הצריף שלנו, שהיה ממוקם בחצר משפחת איכרים במושבה, ובקשו מאבי, שהיה פעיל בהגנה, להעבירו לשטח החדש שנרכש בקצה שכונת הפועלים.

הצריף שלנו היה הקיצוני בשכונה, ואחריו הייתה חלקת שדה חשופה (מיקום ביה"ס היסודי בפינת נורדאו-עליה כיום) ואחריה בתי הכפר הערבי.
מיד לאחר הקמת ביתנו התחילו החלוצים מגבעת מיכאל לעבד את חלקת הפלחה.
בתחילה חרשו במחרשה סכין יחידה רתומה לפרד, מאוחר יותר במחרשה כפולה רתומה לזוג פרדים ואח"כ הגיע טרקטור "קטרפילר" שרשראות עם מחרשה 4 סכינים, שיא השכלול של סוף שנות הארבעים.

בתחילה פזרו הזרעים ביד, כיסו התלמים במשדדת, קצרו בחרמשים, אילמו במגרפות וקלשונים ודשו בחמור ומורג בגורן עגולה. אפילו לקט שכחה ופאה אספו הערביות מהכפר השכן - בדיוק כמו בתמונות רות המואביה מימי התנ"ך.

בצריף הזה ובבית שבנינו אח"כ ב - 1947, חייתי מגיל 5 ועד גמר התיכון. אח"כ עברתי ללמוד בטכניון בחיפה וגרתי, בפועל, מחוץ לבית.

בחלקת הפלחה שממול ראינו את עבודת החקלאות בארץ בהתפתחותה, החל מחריש בפרדות , זריעה, קציר ודיש בידיים ועד המקצרות, המאלמות, מכונות הדיש ומכבשי החציר החדישים של אותה התקופה.  בחלקה זו גם חגגו חברי ההכשרות מגבעת מיכאל את טכסי הבכורים.

זיכרונות רבים שמורים עמי מתקופת ילדותי, חלקם מעוררים בי געגועים לתום שלא יהיה עוד, חלקם לא כל כך נעימים.

מסעות  באופניים, בשבתות, לגבעות של בית חנן, בשבילים לא שבילים עליות וסלעים, היום קוראים לזה טיולי אתגר.
נסיעות בחורף לביצות הנרקיסים בין בית עובד ליבנה,
ליקוט פטריות ביצה לבנבנות בצידי דרכי העפר, לא האורניות הנפוצות היום, וריח חביתת פטריות הרי הוא ריח גן-עדן.

בריכות ההשקיה בפרדסים היו מקור שעשוע בלתי נדלה בתקופת הקיץ. כל בריכה והייחוד שלה:
הבריכה של ברגמן ? קטנה אמנם אבל כולם למדו בה לשחות, חוץ ממני, עד היום איני שוחה.
הבריכה של פלום- שהיתה קרובה יחסית עם עצי אגוזי מלך מרשימים ו...מלכלכים בשחור את הידיים.
הבריכה של בריל- שהיתה הגדולה והעמוקה מכולן, עם עצי צאלון נהדרים, בה שיחקו "הכדרים באים, הכדרים באים". עד היום אינני יודע אם הכדרים כותבים ב"כ" או ב"ק"...".
                                                                                                                     מעין (מטיוק) מוטי
                                                                                                       mayanmo1@gmail.com
========================================================================




נס ציונה - עמידר
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



נשר - בן דור
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

שכונת בן דור - רקע כללי

שכונת בן דור נקראת על שם חיים בן דור, איש כוחות חי"ש שנפל במהלך תגובת ההגנה על טבח בתי הזיקוק.

השכונה הוקמה בחלקה על חורבותיה של שכונת הצריפים הערבית חוואסה, שננטשה במהלך מלחמת העצמאות. ראשוני העולים שהתיישבו בה היו יהודים בולגרים, שחלקם ישבו בארץ כבר מאמצע שנות הארבעים. בתום מלחמת העצמאות הגיע לבן דור גל עולים חדש, שהתיישב בצריפי הפח הנטושים שנותרו במקום.

היות ורוב הבולגרים שהתיישבו במקום היו עובדי חברת חשמל, חוברה השכונה לחשמל כבר בימיה הראשונים, אולם למערכת המים היא התחברה רק כעבור מספר חודשים, בעקבות הפגנה סוערת שבמסגרתה נחסם הכביש לחיפה כמחאה. בשנת 1952 הוכרז על כינונה של המועצה המקומית נשר, והשכונה הפכה לחלק ממנה.

בראשית שנות החמישים החל משרד השיכון בבניית פתרונות דיור לעולים, בעיקר יוצאי רומניה ומרוקו. שיכון הבולגרים נקרא גם "נווה שאנן החדש" ושמו מעיד על אותם הימים, כשהגבול המוניציפלי בין נשר לבין חיפה לא היה ברור ומוחלט, וכך גם שיוכה של השכונה.

בית ההסתדרות היה מרכז הפעילות החברתית בשכונה, ובו נערכו קורסים לעברית, הרצאות, אסיפות שונות ואף הוקרן סרט בכל יום שישי בצהריים. גן הילדים הראשון הופעל על ידי ארגון אמהות עובדות של ההסתדרות, שגם הפעיל את "הצרכן", הצרכנייה השיתופית.

 

 

תגובות:

אני ילידת בן דור. גדלתי ולמדתי בבן דור עד שנישאתי. אבא שלי ז"ל היה מוכר הקרח, הנפט והחלב בבן דור, וזאת בעזרת עגלה וסוס "אדון שרייר" קראו לו.

שושנה פפירמן - שרייר
shoshi13@gmail.com

 

 זכרונות:

"...שכונת בן-דור, אז היא הייתה שכונה קטנה, מתחתיה תל-חנן ונשר, מעליה נווה-שאנן וקרית הטכניון.
למדתי בביס גלילות בבן דור, ושמי היה אז מלכה ורמוט
...".

מלכה לשם 
jleshem@netvision.net.il

===============================================================

 "...הגענו לבן-דור בשנת 1962 מרומניה. אבי יוסף, אמי פולי, אחי אדולף ואנוכי רלוץ. הלכתי לבית הספר הדתי, שהרבנית הייתה המורה של שלוש כתות. לאחר מכן למדתי בבית ספר גלילות. מה שזכור לי בעיקר זה הרמה הנמוכה של בית הספר היסודי. אחרי גמר כתה ח התקבלתי לבסמת, אבל הרקע בבית הספר היסודי היה תת-רמה ולכן לא סיימתי תיכון. יצאתי לעבודה בגיל רך.

התושבים היו בעיקר עולים מרומניה ומרוקו היו הוותיקים שגרו למעלה קרוב לטכניון. הייתה אחווה מסוימת בין התושבים שהיו ברובם מעמד נמוך פועלים קשיי יום. לדעתי לממשל באותה עת היה חשוב לשמור את הדור החדש למטה כדי שלא ירימו ראש. מי שהיה לו כסף ברח מהר מאוד לחיפה ולמרכז. לטובה אזכור שמות משחןדדה, אקשוטי אלו היו ימי ילדות סיימתי יסודי בשנת 1968 שמי אז היה ראובן ישראל אשמח לפגוש כמה מהחברה באותה עת...".

ראובן ישראל
reluisrael@gmail.com




נשר - גבעת נשר
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



נשר - תל חנן
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

שכונת תל חנן - רקע כללי

 

תל חנן הינה שכונה בעיר נשר שהוקמה בכפר הערבי בלד א-שיח', לאחר שנכבש על ידי כוחות ההגנה ב-24 באפריל 1948 ותושביו התפנו ממנו.

בשנים שבין 1948 ל-1952 הייתה תל חנן יישוב עצמאי עם מועצה משלה. תושביה ביקשו להצטרף כשכונה לעיר חיפה אבל משרד הפנים התנגד.
ב-22 ביולי 1952 התקיימו בחירות ביישובים הנפרדים תל חנן, נשר וחוואסה, בעקבותיהן אוגדו שלושת השכונות תחת המועצה המקומית נשר, והיישוב לשעבר תל חנן הפך לשכונה ביישוב.

מוצאם של תושבי השכונה ממדינות מזרח אירופה ובשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 התווספו אליהם עולים ממדינות צפון אפריקה בעיקר ממרוקו. הקרבה לחיפה ולמקומות עבודה באזור כגון נמל חיפה, בתי הזיקוק, בית חרושת נשר, הטחנות הגדולות ועוד היוו גורם משיכה לתושבים החדשים. חלק מהתושבים מצאו את פרנסתם בעבודות דחק ובמסחר זעיר. בשנותיה הראשונות של השכונה הוקמה בה מעברת צריפים בקטע שבין הרחובות "ברק", "דבורה" ו"דרך השלום" של היום. מעברה זו חוסלה ובמקומה נבנו שיכונים.

בשנים הראשונות כל הדרכים שעברו ביישוב היו דרכי עפר, בחלק מהבתים לא היו מים זורמים והתנאים היו קשים. בחורף הקשה של שנת 1950 הציפו הגשמים בתים רבים בשכונה שלמורדות הכרמל. בישוב לא הייתה מערכת ביוב מוסדרת, והבתים היו מחוברים לבורות ספיגה שלעתים קרובות עלו על גדותיהם וגרמו לבעיות תברואה קשות.

בסוף שנות החמישים החלה בניה של שיכונים חדשים ביישוב בתחילה ליד הכביש הראשי בקרבת מבנה המועצה. כן החלו להיסלל חלק מרחובות היישוב, בעיקר הרחובות הראשיים. החלה גם בניה במעלה ההר, בשטח שמעל שטח הכפר המקורי.

בשנת 1978 הוכנסו חלק מבתי השכונה הוותיקים לפרויקט שיקום שכונות במסגרתו שופצו חלק מהשיכונים הוותיקים שנבנו בשנות ה-50 וה- 60 של המאה ה-20. פרויקט זה הסתיים בשכונה בשנת 1993.

מקום בילוי מרכזי בשכונה היה בית קולנוע "קול" של משפחת קולסקי, אשר נבנה בשטח שבין הכביש הראשי לבין מסילת רכבת העמק. בית הקולנוע נסגר ב שנות ה-70.

שכונת תל חנן נשענה על המרכז המסחרי לאורך הכביש הראשי שהוביל מעמק יזרעאל לחיפה. לאורך הכביש נוצרו מספר מוקדים מסחריים שכללו מספר מסעדות ששרתו את נהגי המשאיות, חנות לסדקית בבית אבן קטן של משפחת אלנקווה, סנדלר, חייט וכו'.
השכונה השתרעה בין הכביש להר. מצפון לכביש עד פסי רכבת העמק השתרעו שדות וכן בית משפחת פייבישביץ אשר כלל משק של פרות (הבית קיים עד היום נמצא באזור המסחרי והפך למסעדת מפגש הסטייק). בשכונה שני בתי ספר יסודיים בית הספר הממלכתי דתי "ישורון" ובית הספר הממלכתי "גבעון". בשנות ה-60 כללה השכונה שני בתי ספר נוספים אשר נסגרו בית הספר הממלכתי "מוזס" ובית הספר הממלכתי דתי "קדמי".




נתיבות - שבטי ישראל
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

שכונת שבטי ישראל

 

זכרונות:

"...שכונת שיבטי ישראל בנתיבות היתה השכונה. מגרש הכדורגל, הבמה המרכזית, אולם חן, קן הנוער העובד והלומד, סניף בית"ר ועוד.

אבל בעצם מעל הכל, גאוות השכונה הייתה, החבר'ה, חבר'ה לעניין אחד אחד. חיים בטיטו, יוסי ביטון, מרדכי דנינו, שמעון עמר
ועוד גדולים וטובים. ומתחתם הצעירים: יאיר אבו, אילן ביטון, אילן חדד, רמי כהן, עמי עסיס, אבי בן דוד ועוד. בקיצור שכונה של חברים שמחים, תמימים, אוהבים, ונאמנים. היו ימים.

הסיפורים והחויות בלתי נשכחים.

אמר לי פעם זקן בשכונה, מי שאינו זוכר את עברו, ההווה שלו דל, והעתיד שלו אינו ברור. לכן אני מודה ומתוודה, כשמזכירים לי את השכונה אני מוצף געגועים,לאנשים, לטעמים, לריחות, לימים בלתי נשכחים.

קוראים לזה אהבה...".

אילן ברוש
ilanb@molsa.gov.il

 

========================================================================




נתניה - בן ציון
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

שכונת בן ציון

 

 

 

 

 

זכרונות:

 

"...שכונת בן-ציון היא אחת השכונות הראשונות בנתניה, שכונה שברובה הייתה מיושבת ע"י תימנים, ובחלקה אשכנזים. משפחתי, שהגיעה בשנת 1932 לשכונה הגיעה מחאלב שבסוריה. אבי נסים דואק ז"ל, הוא ממקימי הישוב ומוותיקי העיר, בעל אות "יקיר העיר", סבי ר' חיים דואק הכהן ז"ל הקים בית כנסת "חסד ואמת" ברח' פתח תקווה (רחוב סמוך לשכונה) בצמוד לבית העלמין הצבאי בנתניה. ביהכ"נ ופועל גם היום. בשכונה זו גרו 3 אחים של אבי ז"ל . ועד היום עדיין גרות שתיים ממשפחתנו, באותו רח' בן-ציון...".

 


יפה דואק
yafad1@bezeqint.net




נתניה - טוברוק
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


שכונת טובורק - רקע כללי

ממערב לשכונת רמת חן שוכנת שכונת "טוברוק".
השכונה הוקמה בימי מלחמת העולם השנייה וקרויה על שם עיר הנמל טוברוק בלוב.

השכונת כללה 12 בתים בלבד. בכל בנין שתי קומות ובכל קומה שתי דירות. השכונה נבנתה כשיכון לעולים באותה תקופה אך לא נמסרה לדיירים העתידיים כמובטח, ואז פרצו התושבים באישון לילה והתיישבו בדירות.

 

זכרונות:

"...גרתי בטוברוק מגיל שנתיים עד גיל 8 (1947-1953). בזמנו רוב השכנים היו עולים מהונגריה וצ'כוסלובקיה, ואני ומשפחתי היחידים מברית המועצות. כולם דברו הונגרית, ואנחנו דוברי רוסית, נאלצנו ללמוד הונגרית וכמובן גם עברית. שחקנו ליד בית חרושת הזפת למעלה בגבעה...".

איטה
pruseone@yahoo.com




נתניה - מחנה יעקב (כפר אוריה)
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



נתניה - נאות הרצל
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה

 

שכונת נאות הרצל - רקע כללי

שכונת נאות הרצל נמצאת במרכז נתניה, בסמוך למחלף נתניה.

השכונה הוקמה מאיחוד ארבע שכונות קטנות יותר - שיכון סלע, גן ברכה, עמידר ורמת הרצל. בשטח השכונה נמצאת גם השכונה הישנה אום חאלד.

 

אום חאלד:

בשטח אום חאלד, ברחוב בנימין מינץ, בתוך גן מטופח, נמצאת השקמה העתיקה והמפורסמת של נתניה. זה עץ אדיר ממדים שעדיין נותן פירות. לרגליו ציור גדול של אותה שקמה משנת 1873.




נתניה - נווה איתמר
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

שכונת נווה איתמר - רקע כללי

 

 

נווה איתמר הוקם כישוב עצמאי ב - 1944.
בקיץ 1951 אוכלס שיכון פרוגרסיבי (ע"ש המפלגה היוזמת) הצמוד לנווה איתמר, ברובו ע"י משפחות צעירות, כאשר גן הילדים, בית הכנסת והמבנה לכיתות א-ב היו בנוה איתמר, ואילו בשיכון נבנתה צרכניה חדשה. לאחר כמה עשורים, בוטל השם של השיכון ושני חלקי הישוב קיבלו את השם: נווה איתמר.

 

חדווה ברמן
hedvaber@smile.net.il









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.