חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 156 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 

פורטל: בקיבוץ



הקיבוץ שלי

גלעדהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ גלעד - רקע כללי

ג??ל?ע?ד ממוקם בין ואדי ערה ליקנעם עילית.

קיבוץ גלעד נוסד ע"י בוגרי תנועת "החלוץ" בגרמניה ועלה לקרקע במרץ 1945. בעבר הוא נקרא "אבן יצחק". לימים נקרא שם הקיבוץ "גלעד" לזכר אותם חברים ומשפחות שלא זכו לעלות לארץ ונספו בשואה.

בדצמבר 1939 מקימה קבוצה של 40 חברים, את קבוצת "הגרעין רעננה" במחנה זמני בין רעננה לגבעת ח"ן. באביב 1945 עלתה הקבוצה להתיישבות ב"הרי אפרים" (רמות מנשה היום). קיבוץ בודד בין כפרים ערביים רחוק מכל ישוב עברי אחר (דליה ועין השופט).
10 שנים קשות ומיוסרות עברו על הקיבוץ, בניסיונות סיזיפיים כמעט להתקיים מחקלאות, ללא קרקע מתאימה, כמעט ללא מים, עם עזיבות ואכזבות רבות.

שנות ה-60 התאפיינו בהתפתחות המשק והתייצבות ענפי החקלאות, וגם בקליטת גרעינים מתנועת הצופים, שהזרימו דם ישראלי חדש לחברה הקטנה.
בשנת 1977 עבר הקיבוץ ללינה משפחתית בתהליך מסודר כיאה לקיבוץ "ייקי".
במהלך שנות ה-70 הצטמצמו ענפי החקלאות. הדיר, הלול, מטע הנשירים ולבסוף גם הפרדס המשותף נעלמו מנוף הקיבוץ.

 


שפת קיבוץ גלעד

  • אל תיתן לי חוצפה! - ביטוי מקומי מקובל, המיועד להעמיד ילדים ובני תשחורת על מקומם, לרוב במקרי אי-הסכמה עם מבוגר (מטפלת: "ילד, תעשה שולחנות!" - ילד: "למה תמיד אני?" - מטפלת: "תעשה מה שאני אומרת ואל תיתן לי חוצפה!").
  • אנחנו רוצים להיות הוותיקים של עצמנו - מושג שנטבע בגבעת חיים - שם ישבה הקבוצה הראשונה של "הגרעין" המייסד של הקיבוץ - כשהוצע לחברי הקבוצה ע"י מזכירות הקיבוץ המאוחד להצטרף לקיבוץ קיים.
  • אני לא לוכול לבים למה איגל לא לוכול לשות את האבוקדות - אמירה המיוחסת לברוך קייזר, שנשמעה במהלך דיון רב משתתפים באסיפה על עתיד ריכוז ענף האבוקדו - עם צאתו של עמירם מיינץ מריכוז הענף. פירוש המשפט: אני לא יכול להבין למה יגאל (שרון) לא יכול לעשות את (ריכוז ענף) האבוקדו.
  • אש בטוסיק וברק בעיניים - עוד אחת מאמרותיו של נגוס (דוד מוקרי) - "אני רוצה שלחברים תהיה אש בטוסיק וברק בעיניים!" כלומר, שאלה (החברים) יהיו חדורי התלהבות, חדוות יצירה, מוטיבציה ומוכנות לפעולה.
  • בור מנחם - המאגר הראשון של גלעד שתוכנן ע"י מנחם ליבר, בנקודת המפגש בין ואדי אל-רייס וואדי נימרי, במטרה לאסוף את מי הגשמים ולהשתמש בהם להשקיה. לילדים הייתה זו בריכת השחייה הראשונה, בה ניתן היה לבוסס בבוץ ולשחות עם צפרדעים ונחשימים ואפילו לשוט על רפסודות מחביות וקרשים.
  • ביץ קש או ביץ רך? - על פי גבי שטרן וגם "בבקשה או בבקלה?". השאלה הראשונה של התורן או המגיש בחדר האוכל, כשזה עבר עם עגלת הביצים בין השולחנות, לפני היות ההגשה העצמית בארוחות הבוקר והערב.
  • גוסטביה - הסנדלרייה, על שמו של גוסטב (גדליה) בקופצר שהיה הסנדלר של הקיבוץ. "גוסטבים" נקראו המסמרים שצצו בתוך הנעל אחרי שזו עברה תיקון (ראה גם סבא קרלו).
  • האוטובוס של המטעים - עגלת נוסעים נגררת ע"י טרקטור, בה היו עובדי המטעים מגיעים למטע וממנו, לפני היות המכוניות. בנה אותה אורי בוסתן ושמו היה מרותך על יצול העגלה.
  • החלק של המכבסה - משטח בטון שקישר בין המכבסה ומחסן הבגדים, ושימש להסעת הבגדים הרטובים מהמכבסה אל חבלי הכביסה ומהם - לאחר הייבוש - למחסן הבגדים.
  • זין אלף - קיצורו של "ז'נטה אומרת". הכוונה כמובן לסנטה יוספטל, שכיהנה כמה פעמים בתפקידים מרכזיים (גזברית, מרכזת משק ומזכירה), ולהחלטותיה בנושאים שעמדו ברומו של קיבוץ. אם סנטה הייתה אומרת ? זה היה מוחלט וסופי ומכאן האמירה הנ"ל.
  • זין סיין - הנחיית קבע לכל חקיין ייקים מתחיל: יש להחליף כל זי"ן בסמ"ך ולהפך .
    מקור בלתי נדלה לבדיחות על הייקים... לדוגמה: חברה ייקית ותיקה ניגשת לשולחן הצעירים בארוחת הבוקר ופונה אליהם: "חבריא, אני צריכה באופן דחוף בחור סריס (זריז)". החבר'ה מתחילים כמובן לצחקק והייקית, שמבינה את טעותה, ממהרת לתקן: "לא, לא... אני מתכוונת עם סיין (זין)". שאגת צחוק. מסך!
  •  טומבולה - הגרלה. בכל פורים ובכל יום עצמאות היו עושים טומבולה - הגרלת פרסים ("ועדת תרבות מציעה טומבולה לחנוכה. היא גם דרשה להקציב סכום כסף לזה. המזכירות החליטה על 10 לא"י ואח"כ יראו האם זה מספיק" - מתוך פרוטוקול האסיפה 12.10.1946 ).
  • כאן זה בית מלאכה - מאמרותיו של אורי בוסתן לילדים שהיו באים למסגריה : "יונגל'ה, כאן זה בית מלאכה ולא מגרש משחקים". וגם "כאן זה בית מלאכה ולא מקור לסבלים" כשהיו מבקשים מעובדי המסגריה לעזור בפריקת משאית.
  • כדורי אומק - פרי עץ האזדרכת, שלא היה לו שם - לקרוא לכדור כל כך קטן "כדור אזדרכת" נשמע ממש לא מתאים - ולכן הומצא לו השם "כדור אומק". הכדורון הנ"ל שימש כתחמושת לזריקה ו/או שיגור ברוגטקה או בוס (קנה סוף) לעבר ילדים יריבים, ואם שמו מזכיר למישהו איזו קללה, אז זה ממש כך - כשאתה חוטף בראש כדור כזה, אז אתה מקלל...
  • כעת-כלב-אבנים-פנחס - בעצם, כל השם הארוך הזה היה של ילד בשם רפי, שהיה ילד חוץ בגלעד באמצע שנות החמישים. וכל כך למה? כעת - בגלל שהיה אומר כעת ולא עכשיו. כלב - בגלל שבשעת מריבה היה נושך. אבנים - כי היה זורק אבנים על מי שכעס עליו. ופנחס - בגלל שלחמול (יצחק נוימן), שביקש להרחיקו מהמדורה שחיממה את הזפת לגג של המקלחת הציבורית, לא ידע איך קוראים לו ואמר "פנחס, לך מפה".
  •  ל?ח?מו?ל, יש לנו ביצה אחת יותר מדי פחות - זה מה שאמר שימפי (שמעון פינטו) ללחמול (יצחק נוימן) האקונום. הרקע: ארוחת ערב בשנות ה - 50, בתקופת ההגשה. המגיש התורן היה מגיע לכל שולחן עם עגלת הביצים, וכל אחד היה יכול לבחור בין ביצה רכה וביצה קשה. מובן שניתן היה לקבל רק ביצה אחת לכל אוכל. הישיבה ליד השולחנות הייתה משפחתית, וערב אחד התברר שבשולחן של משפחת פינטו חסרה ביצה. שימפי ניגש למטבח ופנה ללחמול עם ההצהרה הנ"ל, שפירושה, למעשה, בקשתו לקבל ביצה נוספת.
  • מה שקשור לבחורות למטה - אני לא נוגע - בשנתיים שאחרי העלייה על הקרקע ולפני איחוד הקיבוץ כאן בגלעד, היו שני מחנות  - "מחנה "חוביזה", שמרביתו חברים כאן "למעלה" בחוביזה, ומחנה "למטה" ברעננה, שמרביתו חברות. בכל נושא גנרלי בו נדרשה החלטת אסיפה, היו מקיימים שתי אסיפות . האחת "למעלה" והשניה "למטה". המזכיר דאז זיגוש ארליך (שלמה אראל) היה צריך לקיים ולנהל את שתי האסיפות, ולא תמיד הייתה הסכמה ביניהן. במקרה אחד, בו היו חילוקי דעות חריפים בין "מעלה" ל"מטה", עמד המזכיר האומלל לפני אסיפת החברים בחוביזה ואמר את המשפט האלמותי הנ"ל (יש אומרים שבגרמנית זה נשמע יותר טוב).
  • מו?של?אז?ים או?יף ד?עם הו?יז?ען - מאמרות השפר של משה ברגר שנסע באוטובוס של "חבר" מעין השופט לחיפה, והערבי שישב לצידו ירק את קליפות הגרעינים על מכנסיו. המשפט הוא שילוב של ערבית וגרמנית שפירושו: "לא צריך (מושלאזים) על המכנסיים (אויף דעם הויזען)".
  • נפוחתי - בובה שרבות מסוגה נתפרו, בשנות הנוסטלגיה המוקדמות, במחסן הבגדים של גלעד. הבובה מולאה-נופחה בשאריות סמרטוטים או צמר גפן, פשוט כי לא היה כסף לקנות לפעוטים ולפעוטות בובות "אמיתיות". מכיוון שהיו גם בנות שקיבלו בובות קנויות "אמיתיות" (כבר אז השוויון לא היה מי-יודע-מה...) ובכדי להבחין בין אלה לאלה, ניתן לתוצרת המקומית הכינוי 'בובות נפוחתי' או בקיצור נפוחתי.
  • עוגות אורזל - עוגות ייחודיות, על שמה של אורזל וולף שעבדה במטבח ילדים ואפתה אותן. בכל יום שישיהיה כל בית ילדים מקבל מגש עם עוגת אורזל, אם רציתם וגם אם לא.
  • פופס - נפיחה, נאד, פלוץ. הכינוי המקומי לתוצר הגאזי של פעילות הקיבה.

 עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




גן שמואלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ גן שמואל - רקע כללי

קיבוץ גן שמואל נמצא בין חדרה לעפולה.

קבוצה מ"חובבי ציון" החליטה לנטוע גן אתרוגים לציון יום הולדתו ה-70 של מנהיגם הרב שמואל מוהילובר, ובשנת 1895 הם נוטעים את גן אתרוגים הוא גן-שמואל.

גן שמואל מוכרז כקיבוץ בשנת 1921.

 

שבועות בקיבוץ - 1953

 

מצגת - גן שמואל

 

 

 

 

 

 

סיפור קיבוץ גן שמואל.

נוצר על ידי: דובה פרימרמן, 9.4.12.
מספר תמונות: 75.

זמן עליית המצגת 25-20 שניות. מומלץ ללחוץ על אפשרות SAVE לשמירת המצגת במחשבך.
לכניסה למצגת - לחצו כאן 

 

================================================================= 

 

 

 

 

 

 

סיפור קיבוץ גן שמואל עד שנת 1950.

נוצר על ידי: דובה פרימרמן, 28.4.12.
מספר תמונות: 79.

זמן עליית המצגת 25-20 שניות. מומלץ ללחוץ על אפשרות SAVE לשמירת המצגת במחשבך.
לכניסה למצגת - לחצו כאן

================================================================  

 

 

 

 

 

 

 המשך סיפור קיבוץ גן שמואל עד שנת 1950.

נוצר על ידי: דובה פרימרמן, 7.5.12.
מספר תמונות: 90.

זמן עליית המצגת 25-20 שניות. מומלץ ללחוץ על אפשרות SAVE לשמירת המצגת במחשבך.
לכניסה למצגת -לחצו כאן 




גניגרהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ גניגר - רקע כללי

גניגר הוא קיבוץ באזור הצפון ליד מגדל העמק.

הקיבוץ הוקם בשנת 1922, שנה בה הועברו אדמותיו רשמית על שם הקק"ל (הכשרת האדמות החלה כבר בשנת 1916).

היישוב הוקם על ידי קבוצת אנשי העלייה השנייה יוצאי רוסיה ופולין (שהתגוררו תחילה סמוך לדגניה ב' במתחם שנקרא דגניה ג') וכן עולים ממזרח אירופה, אנשי העלייה השלישית, שרק זה עלו ארצה. לקיבוץ נוספו עולים מגרמניה, מצ'כוסלובקיה, מארצות הברית ומארצות נוספות.

בסוף תקופת המנדט הבריטי שימש המקום בסיס לאימוני הפלמ"ח.




געשהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ געש - רקע כללי

געש הוא קיבוץ הממוקם מעט צפונה מתל אביב.

הקיבוץ נוסד בשנת 1949 על ידי העולים הראשונים של תנועת השומר הצעיר בדרום אמריקה, ועלה לקרקע ב-5 ביולי 1951.

במלחמת השחרור השתתפו מייסדיו בהגנה על קיבוץ נגבה, וביקשו להתיישב במקום בו נפלו 3 מחברי הגרעין, אולם ראשי הקיבוץ הארצי - שאליו משתייך הקיבוץ - שיכנעו אותם "שגם חוף הים הוא ספר", וכך הוא עלה למיקומו הנוכחי.

 

שפת קיבוץ געש

סבאבא - רכב הסעה לוותיקים.
הטירה - בעבר, מבנה של משפחת ליטווינסקי (בעלת הפרדסים באיזור בראשית המאה הקודמת). שימשה למחאה כנגד מלחמת לבנון והכיבוש, כיום גן אירועים.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




געתוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ געתון - רקע כללי

קיבוץ געתון נמצא בסמיכות לנהריה.

הקיבות הוקם בשנת 1948בידי גרעין %94אחד במאי%94 של השומר הצעיר מהונגריה, שאנשיו הגיעו לארץ כמעפילים.




גרופיתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ גרופית - רקע כללי

גרופית הוא קיבוץ בערבה הנמצא בקרבת העיר אילת.

היישוב הוקם בשנת 1963 כהיאחזות נח"ל.

בשנת 1966 אוזרח הקיבוץ ואוכלס על ידי אזרחים בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד.




גשרהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ גשר - רקע כללי

גשר הוא קיבוץ בעמק הירדן, מדרום לכנרת כ-10 ק"מ דרומית לצומת צמח.

עברו בו מספר קבוצות מיישבות עד שבשנת 1939 הוקם כקיבוץ על ידי גרעין של הנוער העובד וגרעין של עליית נוער מגרמניה.

במקור הקיבוץ הוקם סמוך לגשר נהריים קרוב לגבול עם עבר הירדן. במלחמת השחרור בחודשים אפריל ומאי 1948, הותקף על ידי הצבא עיראקי וכוחות של הלגיון הירדני. לאחר קרבות ממושכים הצליחו לגבור על צבאות האויב ולעצור את התקפות. בסיום המלחמה הוחלט לעבור למיקום הנוכחי (ליד גבעת גמל) הרחוק מעט יותר מהגבול ומיקומו גבוה יותר, מאות מטרים מצפון מערב למיקום המקורי.

אחרי הסכם השלום עם ירדן, הקים הקיבוץ במקום ההתיישבות המקורי, את חצר גשר הישנה. אתר המתאר את תולדות הקיבוץ ותחנת הכוח בנהריים, שהוקמה על ידי פנחס רוטנברג.




גשר הזיוהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ גשר הזיו - רקע כללי

גשר הזיו הוא קיבוץ ליד העיר נהריה.

היישוב הוקם ב-27 בינואר 1949 על ידי מפוני הקיבוץ בית הערבה שמצפון לים המלח שנטשו את מושבם בעקבות מלחמת העצמאות וחברי תנועת הבונים דרור מארצות הברית.

עד לשנים האחרונות, הקיבוץ תיפקד ככל קיבוץ אחר: היו ענפי משק, חדר-אוכל, בתי ילדים וכו'. לאחרונה, הקיבוץ השלים את הפרטתו. כיום, היכן ששכנו פעם השדות, הנגריה ואורוות הסוסים, בנויה שכונת וילות יוקרתית.




גתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ גת - רקע כללי

קיבוץ גת נמצא בסמיכות לקרית גת.

הוא נוסד  בשנת 1941 ומייסדיו הגיעו מפולין, מיוגוסלביה ומאוסטריה.
בתחילה שכן הקיבוץ בכפר סבא ונקרא המנוף.

 

שפת קיבוץ גת

  • איצו-בר - הפאב המקומי.
  • בית נאצר - המבנה בו נערך המשא ומתן עם הצבא המצרי, בסוף מלחמת העצמאות.
  • לה טרה פרומסה - יקב ומרכז מבקרים.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




דבירהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ דביר - רקע כללי

דביר (או בשמו הרשמי דבירה) הוא קיבוץ ויישוב קהילתי הממוקם מצפון לבאר שבע וממזרח לרהט.

קיבוץ דביר הוקם בשנת 1951 על ידי עולים מהונגריה.

בתחילת דרכו שכנו תושבי הקיבוץ באוהלים והביאו מים למקום בעגלה רתומה לסוס, מקיבוץ שובל. עם השנים התפתח הקיבוץ והצטרפו אליו עולים מדרום אמריקה ותושבים מישראל.

 

שפת קיבוץ דביר

  • המויש'ס - החבורה ששרה בליל הסדר.
  • הפיטריה - מועדון הח"ץ.
  • הצריף הירוק - בית הילדים משנות ה- 50.
  • רוח צפונית, רוח דרומית - ריקוד חג המוני בחג הביכורים ועוד.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




דברתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ דברת - רקע כללי

דברת הוא קיבוץ בעמק יזרעאל ליד עפולה.

הקיבוץ הוקם ב-30 באוקטובר 1946 על ידי קבוצת העבודה "זרעים", אשר הורכבה בעיקר מעולים מגרמניה ומאוסטריה, שעלו לפני מלחמת העולם השנייה (1938).
קבוצה זו התרכזה במעין חרוד משנת 1942 וחיכתה לעליה על הקרקע.

מיקום הקיבוץ כיום אינו מיקומו המקורי ורק ב-1947 נרכש שטח הקיבוץ כיום על ידי הקרן קיימת לישראל. במהלך המלחמה עברו חברי הקיבוץ אל "דברת עילית" (שטח הקיבוץ כיום).

הקיבוץ התפרנס בעבר בעיקר מענפי חקלאות השדה וענפי בעלי חיים, וכן משירותי דרך (פונדק דברת ותחנת דלק).

 

שפת קיבוץ דברת

  • אננס דברת - מותג של מלון מגידול מקומי, מתוק ובעל מרקם מיוחד, הנמס בפה.
  • בוכטל - מאכל דברתי אהוב, שהגיע מהמטבח האוסטרי, והפך ללהיט קולינרי שאותו היטיבה לבשל חברה טוניסאית.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




דגניה א`הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ דגניה א' - רקע כללי

דגניה א', היא קבוצת התיישבות הנמצאת בקצהו הדרומי של ים כנרת, כעשרה ק"מ מדרום לטבריה, והיא הקיבוץ הראשון שהוקם בארץ ישראל, לכן היא ידועה כ"אם הקבוצות והקיבוצים".

דגניה א' (או דגניה, כפי שנקראה עד להקמת דגניה ב' בשנת 1920) נוסדה בשנת 1910 על אדמות הכפר אום ג'וני על ידי קבוצה, שנקראה "הקומונה החדרתית".
הקומונה החדרתית הייתה הקבוצה השנייה שעבדה את אדמות אום ג'וני. קדמה לה "קבוצת הכיבוש" שהגיעה למקום בשנת 1909 בסיוע "המשרד הארצישראלי".

דגניה א' בהיותה הקבוצה הראשונה ואב הטיפוס לדגם ההתיישבות הנקרא קיבוץ ידועה כ"אם הקבוצות" או "אם הקבוצות והקיבוצים".
ב - 4 ביוני 1912 הקבוצה עברה מאום ג'וני לנקודת הקבע באב-אלתום - שער הנהר, מוצא הירדן מהכנרת - שם היא נמצאת עד היום.

במקום נמצא מוזיאון חצר הראשונים.

במלחמת העצמאות הדפו מגיניה ומגיני דגניה ב' את הפולשים הסורים, שהגיעו עד שערי המשק. במקום הטנק הסורי שנפגע ליד גדר המשק.

 

שפת קיבוץ דגניה א'

  • הנשר אשם - תשובה לכל תירוץ לא הגיוני, כפי שאמר השופט לחבר שהסביר מדוע ירה בנשר.
  • התחדרו - מושג מימיה הראשונים של דגניה, כאשר זוג נכנס לחדר משפחה ללא נישואים.
  • מחפש את הצבע - מחפש דבר שאחר לא מבין.
  • מעדר של גורדון - מעדר עם ידית ארוכה (כדי להימנע מכיפוף הגב).
  • צבי!!! - צעקה בין חברים יודעי סוד.
  • קונפייטר - עגלה דו-אופנית להובלת מוצרים מחדר האוכל ו/או כל מתקן נייד בעל מהות לא ברורה.
  • ריקוד החבילה - ריקוד לשמירת שווי המשקל שמבצע חקלאי צעיר ולא מנוסה, תוך כדי העמסת חבילת חציר כבדה עם קלשון לקומה גבוהה של העגלה.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




דגניה ב`הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ דגניה ב' - רקע כללי

דגניה ב' היא קבוצה הנמצאת בעמק הירדן, סמוך לדגניה א', בתחום המועצה האזורית עמק הירדן.

 

דגניה ב' נוסדה בשנת 1920, על ידי קיבוץ "עבודה" של בני העלייה השנייה. במאורעות 1936 - 1939, המכונים גם המרד הערבי הגדול, שימש המקום בסיס יציאה להקמת יישובי חומה ומגדל.

בעליה השלישית, נראה היה למייסדי דגניה א'  שיישובם גדול מדי ועלול לאבד את צביונו האינטימי. כדי להימנע מכך הזמינו את קבוצת ”עבודה”, מאנשי העלייה השנייה, להתיישב על ידם, והקצו להם 1000 דונם מאדמתם. כך נוצר ישוב חדש, בשם כמעט זהה.

במלחמת העצמאות הצליחו מגיניהן של הדגניות לבלום את צבא סוריה שפלש לעמק הירדן.

 

זכרונות:

"...משפחת רם על המרפסת בדגניה ב'. לדעתי, בשנות הארבעים. סבא וסבתא שלי, דודים שלי ואבא שלי..."

יעל גבעתי




דורותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ דורות - רקע כללי

דורות הוא קיבוץ בצפון הנגב ליד העיר שדרות.

היישוב הוקם בחנוכה, שנת 1941 על ידי עולים מגרמניה שהצטרפו אליהם גרעינים מהארץ, מלטביה ומצ'כיה.




דליההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ דליה - רקע כללי

קיבוץ דליה הוא קיבוץ מקיבוצי חומה ומגדל.

הקיבוץ הוקם בשנת 1939 במסגרת "חומה ומגדל" בידי גרעינים של תנועת השומר הצעיר מרומניה וגרמניה, ובקיבוץ גם דגם מוקטן של "חומה ומגדל".

בין 1944 לבין 1968 התקיים בקיבוץ מדי מספר שנים כנס מחולות העם.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.