חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 167 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



פירמות

אנ.אס.או
שתף 


N.S.U פרינץ 4          

אנ.אס.או שיווקה בארץ מכונית משפחתית בעלת נפח מנוע של  1000 סמ"ק שנחשבה לדגם המוצלח ביותר. דגם נוסף שנקרא "אנ.אס.או 1200" היה הדגם ה"מפואר". כמו כן היה דגם "אנ.אס.או פרינץ 4" שנפח המנוע שלו היה פחות מ - 1000 סמ"ק. 

 

 

 

 

 

 

דגם ייחודי של מכוניות NSU היה RO-80. בניגוד לדגמים הקודמים, ה - RO-80 היתה מכונית פאר שהונעה במנוע ה"וואנקל" המהפכני, המבוסס על בוכנת-רוטור אחת הסובבת על צירה.
פיתוח ה
- RO-80 החל ב-1963, ובסוף 1967 היא הוצגה לראשונה בתערוכת המכוניות בפרנקפורט.

המכונית החדשנית עוררה סנסציה עולמית וב - 1968 זכתה לתואר "מכונית השנה". הפיתוח והייצור נמשך גם לאחר שהחברות NSU ו-אודי התאחדו ב - 1969.

ב - 1970 הגיעה ה
- RO - 80 גם לישראל אולם חדשנותה, לצד מחירה הגבוה, הרתיעו את הקונה הישראלי הממוצע ורק מכוניות בודדות נמכרו. במשך הזמן התגלו גם חסרונותיה של המכונית: נטיה להתחמם, "אכילת" שמן, הילוכים "מגמגמים" ובעיות חלפים. ב - 1977 הגיעה ה - RO - 80 לסוף הדרך וייצורה הופסק.

  


זכרונות:

"...כשאבא קנה ב-1966 את ה-אנ.אס.או הראשונה שלנו, פרינץ 1000, התלבטנו שעות על צבע מרבדיה. לבסוף החלטנו על "שמפניה", כפי שהיה כתוב בברושורה ההדורה. חיינו השתנו אז לבלי הכר, עם בוא הפיצויים והמכונית מגרמניה. התלבטנו בין הפרינץ לבין החיפושית, הקונטסה והפיאט-850 - כולן עלו 12,000-13,000 לירות, אני זוכר עכשיו את הסכומים המדויקים. את הקונטסה פסל אבא מיד: אמרו שהפח של המכוניות היפאניות הוא "כמו נייר", וגם שהוא מחליד. החיפושית היתה יקרה מדי, הפיאט איטלקית מדי, על הכל דנו בחוג המשפחה במשך ימים ולהתרגשותנו לא היה גבול....."

גדעון לוי, הארץ, 12.04.09



N.S.U. 1000


N.S.U.פרינץ 3




אאודי
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




אוטו מעץ
שתף 
הוא לא היה עשוי ממש מעץ, האוטומביל המוזר הזה, אבל מדובר בדגם של רכב שחלק מהמרכב שלו היה מצופה מעץ, כך שהיה אפשר לדמות שהאוטו עשוי מעץ. זה היה מן "סטייל" כזה, בזמנים ההם, בעיקר בקרב כמה מכוניות אנגליות. זה נתן למכונית מראה ישן אך ומכובד.





 




אוסטין
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




אופל
שתף 

 

ה"אופל" אף פעם לא הייתה מכונית פופולארית מדי בארץ, לא כיום וגם לא בזמנו.
בשנות השבעים שיווקו "האחים גולדברג" שני דגמים של "אופל", הדגם הראשון היה ה"אופל קדט". הייתה זו מכונית משפחתית בעלת 4 דלתות שאי אפשר להגיד עליה כלום, מטוב ועד רע. סתם מכונית.

                 

                

במקביל שווקה גם ה"אופל רקורד", שהייתה דגם סלוני מפואר ומרווח בעל מנוע חזק. ה"רקורד" שווקה בדגמי סלון, סטיישן ואם אינני טועה - גם בדגם "קופה" בעל שתי דלתות.

 

 

 

 

 

 

 

בשנות ה-80 היתה מעט עדנה למכוניות ה"אופל" בדמות ה"אסקונה" - דגם משפחתי שנמכר בגרסאות 4 ו-5 דלתות, עם מנועי 1300 ו-1600 סמ"ק, והצליח לא רע.

 

 

 

 

 

 

  




איזטה
שתף 



 

 

 

 

 

 

 

מכונית עירונית זעירה של ב.אם.וו שהייתה מיועדת לשני נוסעים בלבד. מן יצור כלאיים מוזר, שכדי להיכנס אליו הייתה נפתחת דלת מקדמת הרכב במקום מצידו.

כילדים היינו תמיד המומים לראות את המכונית הזאת, זה היה עבורנו כמעט כמו לראות חללית. הבעיה של האיזטה הייתה שאם החנו רכב צמוד מלפנים - אי אפשר היה להיכנס למכונית. 
לאחר מספר שנים פותח דגם גדול יותר, (מה  שבימינו וודאי היה נקרא "איזטה ארוך"...) שנקרא דגם 600 שהיו לו עוד שני מקומות ישיבה מאחור, אליהם נכנסו  מדלת שהייתה בצידו הימני האחורי  של הרכב.

המכונית החלה להיות משווקת באירופה באמצע שנות החמישים, ובישראל מאמצע שנות השישים, עם תחילת כינון היחסים הדיפלומטיים עם גרמניה. בעולם כינו אותה "הביצה המתגלגלת" The Rolling Egg ובעברית נהגו ללגלג על המכונית הזאת בכך שאמרו עליה שאם היא עולה על מסטיק שדבוק לאספלט בכביש היא נשארת דבוקה על מקומה...

 

 

 

 


 
       


השחקן הידוע קרי גראנט במסע פירסום לאיזטה
.

 

  



 

 

  

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין 




אלפא
שתף 



אלפא שיווקה בישראל בשנות השישים והשבעים מספר דגמים פופולאריים. הייחוד של מכוניות אלפא האיטלקיות בזמנו היה החדרה של מכונית משפחתית, לרוב בעלת ארבע דלתות, עם ביצועים של מכונית ספורטיבית. האלפא הייתה בעלת מנוע אדיר שהגיע ל 130 כוחות סוס, בתקופה שנסעו בארץ עדיין עם מכוניות בעלות מנוע של מכונת גילוח ממוצעת. הדגמים של אלפא היו אלפא רומאו, ברלינה, ג'וליה ואלפא ספורט בעלת הגג הנפתח.

אך נראה שמכונית האלפא שזכתה בהצלחה הגדולה ביותר הייתה האלפא - סוד. זו הייתה הגרסה העממית שהוציא חברת אלפא במגמה לקרב את ההמונים אליה. האלפא סוד הייתה מכונית הספורט-אלגנט של שנות השבעים. זו הייתה מכונית ארבע דלתות עם עיצוב אווירודינמי, הגה ספורט וזינוק מרשים. החולשה שלה הייתה הפח האיום ונורא בו נוצרה, שהיה תופס חלודה תיכף ומיד לאחר עונה או שתיים של גשם.





ב.אם.וו
שתף 

חוץ מהאיזטה, המכונית המוזרה שנכנסו אליה מלפנים, ייבאה ב.אם.וו  לארץ בזמנים ההם גם מכונית מדגם  700 . מכונית זו הייתה  בעלת מנוע 700 סמ"ק של האופנוע הדו צילינדרי של החברה. הובאה לארץ בשנים 1958 - 1960. לאחר מכן הוגדל נפח המנוע ל - 750 סמ"ק ונקראה B.M.W. ls .
בחיפה שרדה מכונית אחת כזאת במצב שמיש, עד שנת 2002. לאחר מכן נעלמה.




ביואיק
שתף 

אחת המכוניות המפלצתיות ביותר ששחקו את אספלט ארצנו היתה ה"ביואיק ריביירה".
היתה זו מכונית בעלת מנוע בנפח 7400 סמ"ק והספק 330 כ"ס, שצרכה דלק בשעור של כ-2.5 ק"מ לליטר! גם מפלצת זו צללה אל תהומות הנשיה בעקבות משבר הדלק של 1973.
 



ג`יפ
שתף 

השם "ג'יפ" (JEEP) משמש כיום כמותג רכבי שטח של חברת דיימלר-קרייזלר. במקור מדובר ברכב שטח שיוצר עבור הצבא האמריקני בתקופת מלחמת העולם השנייה, ובעקבותיה יוצר גם לשוק האזרחי.

המושג "ג'יפ" הפך, גם בשפה העברית, משם של מותג לשם כללי מקובל לרכב שטח. מקור השם הוא בשיבוש ראשי התיבות GP שבאו לציין GENERAL PURPOSE, דהיינו "לשימוש כללי". הצבא האמריקני בחן שלושה אבות טיפוס לרכב שטח קל, ובחר בדגם שיוצר בחברת ויליס.
חברת פורד השתתפה בייצור הרכב, ומשנת 1941 ועד לסיום מלחמת העולם השנייה (1945) יוצרו יותר מ-600 אלף ג'יפים. הג'יפ יוצר במדינות נוספות, ביניהן צרפת והולנד, וסופק גם לצבא ברה"מ. לאחר המלחמה נמשך ייצור הג'יפ גם כרכב שטח אזרחי, שזכה לכינוי CJ. בדגם הצבאי, הג'יפ הפך לרכב השטח העיקרי של צבאות רבים ברחבי העולם (ביניהן ישראל). החל מאמצע שנות ה - 60 יוצרו ג'יפים גם בישראל (במפעלי רכב נצרת) מדגמי CJ6 ,CJ5 ו-CJ7 (קצר וארוך), ומשנות ה - 90 מייצר המפעל דגם משופר של הג'יפ בשם "סופה". בצה"ל שימש הג'יפ מאז מלחמת העצמאות כרכב הסיור המוביל ביחידות הקרביות ובסיירות השונות, ונקשרה סביבו הילה של אגדה ורומנטיקה. בשנים האחרונות הוא הוחלף ע"י ה"האמר".


שושנה דמארי שרה בשירם של א. אבנרי/ מ. זעירא על "שועלי שמשון":
"...ארבעה ארבעה על הג'יפ הדוהר / ובוקע השיר מן הלב / והשביל מתחתם מרקד ומזמר / זה השביל המוביל אל אויב...".


הציזבטרון בשיר ''הג'יפ'' - חיים חפר / שמואל פרשקו:
''....הי הג'יפ, הי הג'יפ, / איזה לילה מסביב! / שמע-נא איציק! / מה יש, רינה? / קח קצת שמאלה, / קח ימינה...''.




ג`יפ GAZ
שתף 


ג'יפ תוצרת ברית המועצות, נלקח שלל מצבא מצרים וסוריה במלחמת ששת הימים. שרת את צה"ל מספר שנים.




גוגומוביל
שתף 


 מכונית שתי דלתות זעירה, ולמרות זאת אכלסה 5 נוסעים, הייתה ידועה בחסכנותה, נסעה כ-18 ק"מ לליטר דלק אחד.

 
 








 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.