חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 170 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




הקיבוץ שלי

חניתההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ חניתה - רקע כללי

חניתה היא קיבוץ בגליל המערבי, כ-19 ק"מ מהעיר נהריה.

בבוקרו של ה-21 במרץ 1938 הגיעו 400 איש וביניהם 100 אנשי פלוגות השדה בפיקודו של יצחק שדה, רכובים על חמישים משאיות לאזור, מזרחית לכפר הערבי בסה (בצת). הם פצחו בפריצת דרך למחנה וסחבו על גבם ועל חמורים וגמלים ל"חניתה תחתית" את כל הציוד הדרוש. לעת ערב עזבו רוב האנשים את המחנה ורק "פלוגת הכובשים" בת 100 איש בפיקודו של צבי בן יעקב נשארה.

העלייה לחניתה הייתה מגדולי מבצעי ההתיישבות של חומה ומגדל, להתיישבות באזור חדש הררי, עוין וקשה להגנה. העלייה לקרקע זכתה לסיקור עיתונאי נרחב בעיתוני התקופה.

בו בלילה הותקפו המתיישבים על ידי ערביי האזור. העבודות נמשכו עד שב-8 באפריל נפרצה הדרך לבית האבן - משכנה של משפחת אריסים ערבית - במקום שכונה "חניתה עילית", אז עברה הקבוצה לשם והשאירה את חניתה תחתית להיות מחנה אימונים לקורס מכי"ם עבור ההגנה.

לאחר שישה חודשים במקום הוחלפו פורצי הדרך בקבוצת "שימרון", שתפקידה היה ליצור תשתית ליישוב חקלאי, אליה הצטרפה מאוחר יותר קבוצת "שגב".

כלכלת היישוב התבססה על גידול מטעים וגידולי ירקות, אך בהצלחה מועטה עקב הפיצול הרב של החלקות והמחסור במי השקיה. כמו כן היו ביישוב דיר עיזים, רפת ולול. כדי להרחיב את מקורות ההכנסה ייסדו בקיבוץ יוזמות שונות, מהן הצליחו שתיים: בית מרגוע ומפעל לייצור כלים לחיתוך מתכת.

 

תגובות:
חניתה היווה סמל בישובי חומה ומגדל בישוב הגליל ומקומו בלב ישובים ערבים היווה העשה גבורה והתגייסות רוב הישוב ביום העליה. ילדים נקראו על שמו שירים, אופרת דן השומר ועוד..
במסגרת עליית הנוער התארגנה קבוצת נערים ונערות מקומיות להתחנך בקבוצה ולאפשר לבני המקום לפתוח כתה תקנית בבית הספר. באנו ממקומות שונים בארץ זכינו ביחס חם ובאימוץ, לחוש כבני המשק. נקראנו קבוצת עופר. למדנו ועבדנו בשנות החמישים הקשות שנות הצנע והקיצוב. ספגנו את ערכי תנועת העבודה והשיתוף בחיי הקבוצה. והזיכרונות מאותם ימים עצבו את חיינו ונתנו לנו ערכים והזדהות עם המדינה ועם ערך ההתנדבות.

ברוך אלון
baruchalon@walla.co.il





חפץ חייםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ חפץ חיים - רקע כללי

חפץ חיים הוא קיבוץ דתי ליד גדרה.

הקיבוץ נוסד ב - 25 באפריל 1944 והוא היישוב הראשון שהקימה תנועת פועלי אגודת ישראל.

אדמות המקום שעליו יושב היום קיבוץ חפץ חיים נקנו על ידי הקרן הקיימת ויושבו לראשונה ב - 15 באוגוסט 1937, במסגרת יישובי חומה ומגדל.

חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, חלוצים דתיים מגרמניה, חברי "עזרא" ו"אגודת ישראל", ששהו בהכשרה משנת 1933 ליד כפר סבא ובעוד מקומות, עברו אל האדמות הנטושות של "שער הנגב". חברי הגרעין ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן בהתאם להנחיות של החזון איש.

כבר בשנים הראשונות התקשה הקיבוץ לשלב את הרעיונות הסוציאליסטים עם הדת. כיום הקיבוץ, כמרבית הקיבוצים, לקראת סיומו של תהליך הפרטה.




חפציבההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ חפציבה - רקע כללי

חפציבה הוא קיבוץ  הנמצא בין הערים עפולה ובית שאן.

הקבוץ הוקם בשנת 1922 על ידי עולים מצ'כוסלובקיה וגרמניה.




חצורהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ חצור - רקע כללי

חצור או בשמו הרשמי חצור אשדוד (התוספת "אשדוד" על שם העיר הקרובה נועדה להבדילו מחצור הגלילית.) נמצא ליד גן יבנה.

הקיבוץ הוקם בשנת 1936 על ידי גרעין ארץ-ישראלי ג' של תנועת "השומר הצעיר".
חברי הקיבוץ שהו שנה במשמר העמק ובשנת 1937 עברו לראשון לציון, שם שהו תשע שנים עד שנמצא להם מקום להתיישבות קבע. במשך זמן זה הצטרפו לגרעין המייסד גרעיני "השומר הצעיר" מבולגריה ומצפון אמריקה.

בשנת 1943 הקימו חברי הקיבוץ את מצפה גבולות, שם שהו במשך שלוש שנים.

בשנת 1946 הוחלט במוסדות המיישבים שהקיבוץ יעזוב את גבולות ויתיישב במקום הנוכחי, שנקרא אז "יסור". גבעת הכורכר שעליה הוקם הקיבוץ הייתה אז חשופה ובצידה הדרומי מחצבה נטושה. סביבה שכנו ארבעה כפרים ערביים: יסור, ברקה, בתני שרקיה ובתני ע'רביה ומחנה של חיל האוויר הבריטי, שבו שוכן היום בסיס חצור של חיל האוויר הישראלי.

חברי הקיבוץ הגיעו למקום ביוני 1946 והשתכנו בבית האריזה בפרדס. העברת הקיבוץ מראשון לציון הסתיימה רק בנובמבר 1947.

במהלך המלחמה עזבו תושבי הכפרים הערביים הסמוכים את בתיהם, והפכו לפליטים ברצועת עזה, ואנשי הקיבוץ השתלטו על אדמותיהם.




חצריםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ חצרים - רקע כללי

חצרים הוא קיבוץ הנמצא מערבית לבאר-שבע.

הקיבוץ הוקם במוצאי יום כיפור בשנת 1946 על אדמות קלטה כחלק מ-11 הנקודות, על ידי קבוצת הצופים וקבוצת נוער עולה מ"ילדי טהרן".

בתחילת שנות החמישים נקלע הקיבוץ למשבר, האדמות עליו ישב נתגלו כמלוחות ולא מתאימות לחקלאות. לאחר דיונים רבים שכללו נסיונות שכנוע של לוי אשכול שהגיע לקיבוץ, הוחלט להשאר במקום ולשטוף את האדמות. הפרשה ידועה בכינויה "משבר המלח".

בעיית הקרקע והאכזבה החקלאית, יחד עם הרגשת הבדידות, גרמו לחברים לא מעטים לעזוב את הקיבוץ, ונשאלה השאלה האם לעבור מכאן להתישב מחדש במקום אחר. החלצותם של מוסדות המיישבים לעזרתנו, הביאה להחלטה נחושה להשאר כאן ולמצוא את הפתרון לבעיה. במשך שנתיים שטפו התושבים את הקרקע והאדמה החלה להניב פרי.




טירת צביהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למערך זה


קיבוץ טירת צבי - רקע כללי

טירת צבי הוא קיבוץ בעמק בית שאן, כשבעה ק"מ מדרום לבית שאן.

הקיבוץ נוסד בכ"א תמוז תרצ"ז (1937) במסגרת ישובי "חומה ומגדל", בידי עולים מפולין, מרומניה ומגרמניה שהשתייכו לשתי קבוצות: קבוצת שח"ל וקבוצת רודגס. משתייך לתנועת הקיבוץ הדתי, שהיא חלק מתנועת "הפועל המזרחי".

מיקומו המבודד בלב אזור מוכה כנופיות פורעים ושודדים ערביים הביא עליו במהרה, ב-28 בפברואר 1938, התקפה אלימה מצד המון ערבי מצויד ומאורגן היטב. ההתקפה נהדפה תוך אבידות כבדות לצד ההמון הערבי, והרוג אחד בלבד מקרב חברי הקיבוץ.  השנים הראשונות עברו תוך מלחמת קיום בלתי פוסקת בתנאי האקלים הקשה, בביצות, בקדחת, במצב ביטחוני מתוח והתנכלויות של אויבים.

אחרי מלחמת השחרור התפנו החברים לפיתוח וביסוס המשק, לאחר ניסיונות רבים התמקדה החקלאות בגידולי השדה: חיטה, כותנה, גזר, תפוחי-אדמה, במטעי תמרים וזתים, בגידולי בריכות דגים ובלול הודים.  

לצד החקלאות התפתח מפעל למוצרי בשר "טיב".




יגורהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ יגור - רקע כללי

יגור הוא קיבוץ הנמצא כ - 9 ק"מ דרומית-מזרחית לחיפה.

קיבוץ יגור נוסד בשנת 1922 על ידי קבוצת "אחווה".
תחילה עסקו המתיישבים בייבוש הביצות של נחל קישון ובהכשרת הקרקע בסביבתו. אחרי כן הוקמו ענפי המשק השונים והקיבוץ גדל והתפתח.

לפני מלחמת השחרור, בימי המאבק של היישוב נגד השלטון הבריטי, שהתכחש להבטחותיו, היה קיבוץ יגור מרכז חשוב של "ההגנה". ב"שבת השחורה" (29 ביוני - 1946) ערך הצבא הבריטי חיפוש במקום (בעקבות הלשנה) וגילה מחבוא ("סליק") גדול של נשק שנועד להגנה על היישוב היהודי וחשיבותו הייתה גדולה מאוד. הנשק הוחרם ורבים מחברי הקיבוץ נאסרו.


שפת קיבוץ יגור

  • בלוקונים - שכונת המגורים של שכבת הנעורים מ- 1957.
  • הוואדי זורם - שואלים או מדווחים זה לזה בימים גשומים במיוחד.
  • החברה הגדולה - ארגון חברתי של כיתות ז'-ט' ביגור, בניהול עצמאי.
  • העיגול - במרכז המשק. תוכנן ב- 1936 ע"י חבר יגור, שלמה אורן-ויינברג.
  • חוג הנוער - התארגנות חברתית של הבנים הראשונים. בחוג נשארים גם כשמגיעים לגיל 80.
  • יגורים, קדימה יגורים! - שיר שילדי יגור שרו בהתרגשות כשחזרו מהטיול השנתי.
  • כביש השלום - הכביש המרכזי החוצה את יגור.
  • החומה הסינית - החברים הוותיקים התופסים מקום ליד הבמה, זמן רב לפני התחלת האירוע.
  • מירוץ הכרמל - מירוץ שליחים ע"ש יהושע גלוברמן.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין 




יד חנההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ יד חנה - רקע כללי

יד חנה הוא קיבוץ בעמק חפר.

הקיבוץ נוסד בשנת 1950 במסגרת הקיבוץ המאוחד בידי גרעין הבונים דרור של ניצולי שואה מהונגריה.

בשנת 1953, על רקע משפטו של מרדכי אורן, חבר השומר הצעיר שהואשם בפראג כמרגל מערבי וחילוקי הדיעות במפ"ם בין המצדדים בגישה הסובייטית בהנהגת משה סנה לבין המצדדים בזכאותו של אורן, הזדהו רוב חברי הקיבוץ עם משה סנה שהובילם להצטרפות למק"י.

כ - 120 חברי קיבוץ שהתנגדו להעברת התמיכה למק"י עזבו את הקיבוץ ויסדו קיבוץ קרוב בשם "יד חנה סנש", שהתפרק ב - 1972.
כך קיבל יד חנה את הכינוי ה"קיבוץ הקומוניסטי היחידי", אם-כי לא ברור שהייתה זו עמדתם האידאולוגית של חבריו באיזשהו זמן.




יד מרדכיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ יד מרדכי - רקע כללי

יד מרדכי הוא קיבוץ השוכן כעשרה קילומטרים מדרום לאשקלון.

קיבוץ יד-מרדכי עלה להתיישבות בדצמבר 1943.

חברי הקיבוץ הראשונים הגיעו משני גרעיני הכשרה בפולין. הם עלו לארץ-ישראל כבודדים בשנים 1933-1938 והתארגנו יחדיו בקיבוץ שנקרא "מצפה הים", בסמוך לעיר נתניה, על מצוק הצופה אל הים. הקיבוץ שכן שם בין השנים 1936 עד 1943. 
ב-1943 עבר הקיבוץ לאזור שהוקצה לו על ידי המוסדות המיישבים, מדרום לאשקלון. הקמת יד מרדכי היוותה השלמה למפעל ההתיישבות בנגב המערבי, בשכנות לקיבוצים גברעם וניר-עם.

אחרי עלותו על הקרקע החל קיבוץ יד-מרדכי בתקופה של בנייה והתרחבות: נבנו בתי ילדים ובתים ראשונים למגורי חברים, ענפי החי והשדה גדלו והונח יסוד למפעל שימור ירקות. על ראש הגבעה הוקם מגדל מים גבוה.

מסכת יחסים מיוחדת נרקמה עם הכפרים הערביים השכנים: בית ג'ירג'יה, דיר סניד, חירביה וברייר. היה רצון כן לפתח יחסי שכנות טובים, ו"מוכתר" הקיבוץ מונה לתפקידו בעיקר למטרה זו.

בכ"ט בנובמבר 1947 נערכה בעצרת האומות המאוחדות ההצבעה על חלוקת ארץ ישראל. על פי מפת החלוקה הייתה יד-מרדכי אמורה להיכלל בשטח המדינה הערבית שתוקם.
המלחמה החלה והיחסים הטובים עם השכנים נפסקו כמעט לגמרי והקיבוץ נכנס למצב של מצור וניתוק ממרכז הארץ.

בערב ליל הסדר בפסח תש"ח, הצליחה שיירה של משאיות, שהייתה מלווה על ידי משוריינים של הפלמ"ח, לפרוץ את הדרך ליד מרדכי. השיירה הביאה עמה מצות ומצרכים לליל הסדר וגם שבעה רובים צ'כיים.
מיקומו של הקיבוץ על אם הדרך לתל אביב הפך אותו ליעד אסטרטגי, שיכול היה להוות מכשול ובלם בפני פולש מצרי,

ב?5 בנובמבר 1948 שוחרר הקיבוץ על ידי חטיבת גבעתי. תוך זמן קצר חזרו אליו החברים ובנו את הקיבוץ מחדש.
באותה שנה הצטרף לקיבוץ גרעין של חברי השומר הצעיר מבולגריה וזמן קצר לאחר מכן הגיע גרעין נוסף של צעירים מאורוגוואי. במרכז הקיבוץ, ליד מגדל המים שהופגז ונפל במלחמת העצמאות הוקמה ב?1951 אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ'.




יזרעאלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ יזרעאל - רקע כללי

יזרעאל הוא קיבוץ בעמק יזרעאל ליד עפולה.

הקיבוץ הוקם בשנת 1948 על ידי חיילים משוחררים מהפלמ"ח על חורבות הכפר הערבי זרעין. בראשית הדרך גרו המתיישבים בחושות הנטושות בכפר, בתנאים פרימיטיביים. הכפר נכבש בידי חטיבת גולני במאי 1948 לאחר קרב עם "צבא ההצלה", ובתיו הנטושים שימשו את מקימי הקיבוץ בימיו הראשונים.

בחודש יוני 1950 עברו החברים לנקודת הקבע בגבעה הסמוכה.
במהלך השנים הצטרפו למייסדים גרעיני תנועות נוער ויחידים מהארץ. תנאי החיים בקיבוץ היו קשים ותובעניים וחברים רבים עזבו את הקיבוץ הצעיר. בשמונה שנים הראשונות עזיבות רבות פקדו את הקיבוץ עד שבשנת 1956 היה ספק לגבי המשך קיומו, אולם אז
חלה התפנית עם הצטרפות בוגרי תנועת הבונים מדרום אפריקה ואוסטרליה.

ב- 6.9.1969 קיבלה אסיפת הקיבוץ החלטה מהפכנית שעוררה ביקורת ברחבי תנועת איחוד הקיבוצים - הוחלט לנטוש את הדרך המסורתית של הלינה המשותפת (לינת הילדים בבתי הילדים) ולעבור ללינה המשפחתית. צעד זה דרש בניית שיכון מתאים למשפחות, ובתי ילדים חדשים. ההחלטה פעלה כמנוף לקליטת משפחות מקיבוצים אחרים. בנושא הזה יזרעאל היתה כחלוץ לפני המחנה בתנועות הקיבוציות. כיום לא נותר קיבוץ אחד עם לינה משותפת.

עד מהרה חברי הקיבוץ הבינו שמחקלאות לבדה לא תבוא הישועה הכלכלית, וביולי 1968 הוחלט להקים מפעל להרכבת מכשירים אלקטרוניים במבנה חדר האוכל הישן, מהלך שהוביל לתהפוכות רבות ומשברים לא פשוטים. גל עזיבות גדול הותיר את הקיבוץ עם כ- 50 חברים פחות, מתוכם הרבה חברים מרכזיים.


 שפת קיבוץ יזרעאל

  • ג'ינג'י - הסוס הראשון בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים.
  • דולפין - מנקה הבריכות היזרעאלי, שמנקה בריכות בכל רחבי העולם.
  • האלף - שם של חלקה בגד"ש.
  • לחם בויטלר - לחם ביתי, ע"ש היוזם, שאופים פעם בשבוע.
  • סימיבוס - הטיולית של הקיבוץ, שהחבר סימי תמיד נהג בה ושמר עליה.
  • על פרחים ועל זבל בבירת איזבל - פינה קבועה בעלון שכותב חבר הקיבוץ.
  • פלפל - הכלבו של היום שנקרא כך במשך שנים, גם אחרי שסבא פלפל נפטר.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן

 

תגובות:

הוריי היו מראשוני (הגרעין השני אחרי גרעין המייסדים שהיו אנשי פלמ"ח) הקיבוץ שהצמיח ממנו באותן השנים וברבות הימים אישים מפורסמים, כמו: הפסל מנשקה קדישמן, האתלט האולימפי ואלוף ישראל בקפיצה למרחק דוד קושניר, ח"כ דוד גולומב ואחרים.

עפר קוך
koch50@gmail.com




יחיעםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ יחיעם - רקע כללי

קיבוץ יחיעם נמצא בגליל המערבי, כ-12 ק"מ מזרחית לנהריה.

הקיבוץ עלה לקרקע ב - 26 בנובמבר 1946.

הקיבוץ הוקם על ידי ישראלים וניצולי שואה מהונגריה וממדינות נוספות באירופה, ונקרא בתחילה קיבוץ הסלע, על שמו של הגרעין הישראלי הראשון שהתיישב במקום ב-1946.
חברי הקיבוץ התגוררו בראשית הדרך במבצר יחיעם, משם לחמו בערבים מתוך עמדות מבוצרות. כמו כן התגוררו חלק מן החברים, הנשים והילדים בתחילה בקרית חיים שהייתה בסיס האם של הקיבוץ.

לאחר מלחמת השחרור, בשנות החמישים הראשונות, החלו חברי יחיעם לעבד את האדמה ולהכשיר את הקרקע לבניית בתיהם.
בין ענפי הקבוץ הראשונים היו גן ירק, תפוחים, מפעל לייצור ממתקים, טבק, רפת ובננות.

אל המייסדים הצטרפו עם השנים גרעיני נח"ל ממקומות שונים בישראל, כמו גם בוגרי קיני השומר הצעיר מקובה, צרפת, קולומביה, אורוגוואי וארגנטינה, וחברים נוספים שקלט הקיבוץ במרוצת השנים.

בשנת 1969 הוקם מפעל הבשר הכשר, "מעדני יחיעם", המשמש כמקור ההכנסה העיקרי של הקבוץ עד היום.

 

שפת קיבוץ יחיעם

  • דרקון - כינוי לסוג של צריפונים שנבנו בשנות ה- 50 (החל מהחורף הקשה והמושלג ההוא...), כפיתרון מקורי לשיכון זמני "לזמן קצר..." שנמשך זמן ארוך. שורש הכינוי במילה 'דרק' (גרמנית), כלומר טינופת, דבר המעורר גועל וכו'. הרעיון היה לבנות צריפון מקרשים, בלי לנסרם, כדי שאפשר יהיה להשתמש בהם שוב, ועל טיבו של שיכון זה מעיד שמו.
  • זמביאדה - כינוי לנשפי פורים בשנות ה- 50, על שם זמבו (בנימין גל, הפיליטוניסט הנודע). מופע ציבורי-אמנותי שהיה פעולה משותפת של זמבו המחבר, זמבו הבמאי, זמבו השחקן, זמבו מנהל הבמה, זמבו הפנטומימאי וזמבו... שלפעמים היו להם גם מספר עוזרים.
  • טנטש - כינויו של חבר יחיעם היסטורי, המורכב משתי מילים: מטושטש ונטוש (זרוק). מכאן נגזר הפועל "לטנטש" ("תפסיק לטנטש לי את השכל!", "יצא מטונטש מכל העסק..."). עם הזמן הכינוי הפך לשם נרדף ללא-יוצלח.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




יטבתההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ יטבתה - רקע כללי

 י?ט?ב?ת?ה הוא קיבוץ בערבה, 40 ק"מ צפונה מאילת.

 

בשלהי חודש אוקטובר 1951 נפלה ההכרעה להקים היאחזות נח"ל בלב הערבה, ליד עין-רדיאן. בגרעין המרוקאי של מחלקת הנח"ל מעין חרוד התקבלה החלטה, בהסכמת מפקד פיקוד הנח"ל משה נצר, ש"הגרעין יהווה כוח החלוץ של פלוגת הנח"ל היאחזות ג' בערבה". 

בשנת 1957 הפך היישוב מהאחזות נח"ל לקיבוץ אזרחי לכל דבר.

 

בתחילת שנות השישים פתח חבר הקיבוץ, אריה הורביץ, קיוסק קטן על אם הדרך, להרוות את צמאונם של הנוסעים לאילת, בפרט במוצרי המחלבה של הקיבוץ. קיוסק זה התפתח במהלך השנים למסעדה גדולה למדי ונהפך לענף גדול ומשמעותי בכלכלת הקיבוץ ובתעסוקת חבריו.

יטבתה הוא קיבוץ בסגנון "של פעם" שיתופי ביותר, ללא הפרטות. חדר האוכל משמש את החברים לשלוש ארוחות ביום.




יסעורהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

קיבוץ יסעור - רקע כללי

 

קיבוץ יסעור נמצא בצפון, ליד העיר עכו.

הקיבוץ הוקם בשנת 1949 על אדמות הכפר החרב אל-בירווה, על ידי עולים מהונגריה ומאנגליה, חברי השומר הצעיר. בהמשך, הצטרף גרעין של עולים מברזיל.

שם הקיבוץ הוא סמלי, ונבחר עקב רצון המתיישבים לעסוק במקצוע הדיג (היסעור הינו עוף המצטיין בשחייה). אכן, בשנותיו הראשונות, התפרנסו התושבים מדיג בבריכות דגים שהקימו בשטחם. מלבד ענף המדגה, בלט גם ענף הלול.




יפעתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ יפעת - רקע כללי

יפעת הינו קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן בין נהלל למגדל העמק.

הקיבוץ נוסד בשנת 1954 על ידי יוצאי קיבוץ גבת ואנשי "קבוצת השרון" שהתיישבו קודם לכן ברמת דוד. בתחילה נקרא הקיבוץ "איחוד השרון - גבת", אך שמו שונה ליפעת.

 

זכרונות:

השיניים התותבות של מישקה

"...השיניים של מישקה היו אולי שיא הריגוש בעת חיסול ארוחות הצהריים.

התהליך היה ברור: עוברים שולחן שולחן, עם עגלת הניקוי (חור אחד לדלי עם סבון ומברשת, חור שני למים נקיים וסמרטוט ועל המגש למטה לאסוף את הכלים שנשארו. זבל יש לשים בדלי הפלסטיק הגדול שהצבנו בין השורות).

על השולחנות היו פזורים פתיתים, חלקי עופות, נשורת תפוחי אדמה וכתמי סלק סגלגלים. וכל שנדרש הוא לחבוט בהם ביד רמה עם המברשת, לקרצף, ולנגב במים הנקיים. אבל מה לעזאזל יש לעשות עם השניים התותבות של מישקה, שנחו להן מעדנות בכוס מים על השולחן הראשון אחת לכמה ימים?

הפיות הטובות כמובן היו מעבירות אותן ליהודית במרפאת השניים, או מצלצלות להזכיר לו, הפיות הבינוניות השאירו אותן ליד מתקן המים שממול, והמכשפות (זה אנחנו) היו מסתלבטות עליו בקול גדול ומעיפות אותן במחי מברשת לפח...".

 

השולחן של סבא וסבתא

"...סבא וסבתא נוהגים היו לסעוד יחד. מין הרגל זוגי שכזה. בשעה קבוע ובשולחן קבוע, ריבועי קטן, כדי שלא יצטרפו אליהם אנשים לא קרואים. למי כן היה מותר?

לפנינה הספרנית, ספקית הספרים של סבתא וידידה ברמה מסוימת, שהיתה משכילה מספיק לטעמו של סבא וידעה מתי לשתוק כדי לא להפריע. וכמובן, לנו הנכדים.

אנחנו היינו מצטרפים רק כברירת מחדל, במקרה שאיחרנו את השולחן של החברה מהעבודה או מהלימודים. אבל אוי ואבוי לנו אם לא היינו עוצרים לידם עם המגש לספר מה נשמע, מה חדש ולתת נשיקה. ..".

תומר מירום
מתוך אתר "זמן קיבוץ חדר אוכל כמשל"




יפתחהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ יפתח - רקע כללי

יפתח הינו קיבוץ באזור הצפון ליד קריית שמונה וליד גבול ישראל-לבנון.

קיבוץ יפתח הוקם בט"ו באב, 18 באוגוסט 1948, כיישוב משלט בעיצומה של מלחמת השחרור במהלך ההפוגה השנייה. מקימי הקיבוץ היו לוחמי פלמ"ח חברי הכשרות גבת ואשדות יעקב מתנועת הנוער העובד.

יפתח היה אחד הקיבוצים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מן הפילוג בקיבוץ המאוחד ב שנות ה - 50. את הקיבוץ עזבו כמחצית מחבריו ונותרו 45 חברים בלבד. התנועה המאוחדת החלה לשלוח גרעיני התיישבות לקיבוץ כדי לעבות את אוכלוסייתו. נוסף על כך נקלטו בקיבוץ גרעינים שהתחנכו בחברות נוער ביפתח.
הקיבוץ גדל ובשנים האחרונות התייצבה אוכלוסייתו. ביפתח בולט אופיו הישראלי מאוד של הקיבוץ לא רק מבחינה סטטיסטית, אלא גם באופיו וברוחו. מבחינה עדתית, יש ביפתח כחצי ממוצא אשכנזי וחצי ממוצא ספרדי.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.