חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 172 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




הקיבוץ שלי

כפר מסריקהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ כפר מסריק - רקע כללי

כפר מסריק הוא קיבוץ הנמצא בשפלת עכו, ליד נחל נעמן.

הקיבוץ הוקם בשנת 1932 בפתח תקווה על ידי קבוצות חלוצים חברי תנועת השומר הצעיר מליטא וצ'כוסלובקיה שעלו כחלק מהעלייה החמישית, ולכן שמו הראשון של הקיבוץ היה "צ'כו-ליטא".

בשנת 1933 עברו לבת גלים שבחיפה. בשנת 1934 עבר הקיבוץ לקרית חיים המערבית, מערבה לפסי מסילת הברזל, היכן ששכן בסיס צבאי, מצפון מערב לאצטדיון קריית חיים של היום. הוא נשא אז את השם "משמר זבולון".

בשנת 1938 הצטרף גרעין מפולין והקיבוץ עלה למקומו הנוכחי, ממול לביח"ר ללבנים "נעמן", ממזרח לכביש חיפה עכו, ומדרום לקיבוץ עין המפרץ, שם הוא שוכן עד היום.
מאז נקרא שמו כפר מסריק, על שמו של תומאס מסריק.




כפר סאלדהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ כפר סאלד - רקע כללי

כפר סאלד הוא קיבוץ באצבע הגליל שבגליל העליון, בעמק החולה ליד קריית שמונה.

מייסדי הקיבוץ היו עולים מהונגריה, מגרמניה ומטרנסילבניה, שהתיישבו בשנת 1934 בחצרות איכרים בגדרה.
ב - 1935 עברו למחנה זמני בשולי המושבה, שכונה בפי מייסדיו "שער הנגב".
ב - 15 באוגוסט 1937 הועלה היישוב על הקרקע על ידי חברי הגרעין המיישב, במסגרת יישובי חומה ומגדל, בנקודה שבה הוקם מאוחר יותר קיבוץ חפץ חיים, אולם בשל קשיים בהספקת מים ליישוב, ננטשה הנקודה וחבריה שבו למחנה בגדרה.

בשנת 1952 עבר הקיבוץ משבר, כאשר במהלך הפילוג בקיבוץ המאוחד עזבו אותו כמחצית מחבריו, שמרביתם עברו לגבעת חיים איחוד. בעקבות זאת החל הקיבוץ לקלוט גרעינים של עולי אמריקה הדרומית, במיוחד מברזיל, מארגנטינה ומצ'ילה.

במלחמת ששת הימים ספג כפר סאלד הפגזות קשות מכיוון סוריה. למעלה מ-300 פגזים נפלו בשטחו וגרמו נזק למבנים רבים.

 

שפת קיבוץ כפר סאלד

  • חברים! לפני שאני מדבר, אני רוצה להגיד משהו... - משפט הקדמה אופייני של פרדו (יעקב מצליח) באסיפה, במיוחד בנושאים 'חמים' וטעונים.
  • מסכים לך - נותן אישור. 
  • סופר סאלד - מקום בו חולקו ממתקים בשנות ה-50 וה-60.  
  • עיגול - כיכר קטנה שהייתה ליד השער של הקיבוץ.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




כפר עזההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ כפר עזה - רקע כללי

קיבוץ כפר עזה נמצא על כביש סעד, בין שדרות לנתיבות, כ- 3 ק"מ מזרחית לעזה.

הקיבוץ נוסד באוגוסט 1951, בשמו הראשון - "יגב", על ידי יוצאי מצרים וטנג'יר, חברי גרעינים חלוציים שקיבלו הכשרתם בעין חרוד ובאיילת השחר ואחר כך  אפיקים.
משנת 1953 נקרא הקיבוץ כפר עזה.

במהלך השנים 1956-1955 הוחזק הקיבוץ על ידי חברי הקיבוץ המקוריים ופלוגה מקובצת של בני האיחוד, במסגרת שנת שרות.

בט"ו בשבט ה'תשט"ז, ינואר 1957, הוכרז חג העלייה של הקיבוץ על ידי גרעין "מתערים", נחלאים חניכי הנוער העובד והצופים. בנות הגרעין הגיעו במאי 1956, והבנים, שהשתתפו במלחמת סיני, הגיעו בינואר 1957.

 

שפת קיבוץ כפר עזה

  • ביצי בן-דוד - ביצה עלומה, המבושלת עם מים וחומץ. המעדן, המוגש בארועים חגיגיים בקיבוץ, נקרא כך על שם השף המקומי - אמנון בן-דוד.
  • בראלעך - מכנסי טריקו לבנים, בהם הולבשו התינוקות בימיהם הראשונים.
  • הפצ'קייה - שכונת רווקים הקרויה על שמו של רווק מיתולוגי בשם פצ'קה (כינויו בקיבוץ), שהספיק בינתיים להתחתן.
  • חברים! לפני שאני מדבר, אני רוצה להגיד משהו..." משפט הקדמה אופייני של פרדו (יעקב מצליח) באסיפה, במיוחד בנושאים 'חמים' וטעונים.
  • מבשלת חמה - כינוי לתורנית חימום האוכל לקראת ארוחת ליל-שבת בחדר האוכל. הכינוי תקף אפילו אם התורנית היא... תורן זכר ("שמישהו יצלצל למבשלת החמה, הוא עדיין לא הגיע...").
  • מרוחה - מחית לתינוקות, המכילה ירקות מהמרק ("אם הילד לא אוהב את המרוחה, תוסיפי לו סוכר - הוא יטרוף את זה...").
  • סלט מלכה - סלט מאוד פופולארי בחדר האוכל, המורכב מכרוב, גזר, מיונז, לימון וסוכר. נקרא על שמה של ה'ממציאה' שהפליאה להכינו, חברת הקיבוץ לשעבר - מלכה לוריא.


עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




כפר עציוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ כפר עציון - רקע כללי

כפר עציון היא התנחלות וקיבוץ בגוש עציון.

הקיבוץ הוקם בשנת 1943 (ההתיישבות הראשונה במקום נעשתה בשנת 1926), הוחרב במלחמת השחרור ונבנה מחדש בספטמבר 1967 (אלול ה'תשכ"ז). מייסדי הקיבוץ היו בני המתיישבים הוותיקים, שאליהם הצטרפו חברי בני עקיבא מישראל ומחו"ל.




כפר רופיןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ כפר רופין - רקע כללי

כפר רופין הוא קיבוץ בבקעת בית שאן ליד העיר בית שאן.

.

כפר רופין קמה בשנת 1938כישוב חומה ומגדל על ידי גרעין של צעירים מגרמניה, רובם חניכי תנועות נוער ציוניות, שהשכילו לעזוב את גרמניה לפני מלחמת העולם השניה.
לקבוצת המייסדים הצטרפה קבוצה גדולה של צעירים מצ'כוסלובקיה חניכי תנועת נוער אף הם, וחברת נוער של נערים מגרמניה שעברה הכשרה לחיי קיבוץ.

כפר רופין התפתחה באופן סולידי בתחומי החקלאות השונים, למרות מגבלות קשות שהעמידו לה אדמות עמק בית שאן, האקלים, הריחוק מהמרכז, ומספר החברים המצומצם. יש גידולים "נוסטלגיים" שכבר אינם, כמו כרם, מטעי רימונים, סלק סוכר, ענף שטיחי דשא, ויש גידולים הנמשכים עד היום ועיקרם: המדגה הגדול בארץ, דגי נוי, רפת, לול, מטעי תמרים, שדות חיטה ותירס, ועוד.

מחשבה ראשונה הוקדשה ל"חינוך המשותף", וכך עברו הילדים לישון בבית המשפחה עד הצבא, וההורים קיבלו אחריות מלאה עליהם.

 

זכרונות:

"...חונכתי בכפר רופין בשנים 53-58. המחנך היה נפתלי. שמות בני המחזור שלי שזכורים לי הם גבי, אבנר, רבקה פדידה, צביה גמליאל, שרה, יהושע גסל, שלום, מיכל שלס, ועוד.

עזבתי (לצערי) בהיותי בת 14. כיום אני בקשר עם חוה בובר מכיתתי ועם חמדה לוי מנוה איתן...".

בת שבע אביב (פרוש)
bat7aviv@013net.net




כרם שלוםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

קיבוץ כרם שלום - רקע כללי

 

כרם שלום הנו קיבוץ בחולות חלוצה.
הקיבוץ נקרא בשמו בשל מיקומו בקרבת הגבול מצרים - ישראל ותמיכת מתיישביו בכינון שלום באזור.

המקום נודע בעבר (במפות אנגליות) בשם "כרם אבו סלים". ב-1956 הוקמה במקום היאחזות נח"ל דתית שנקראה "כרם אבשלום", כהד לשם הקודם על שם אבשלום פיינברג שנפל לא הרחק משם. יותר מאוחר השומר הצעיר יישב את ההיאחזות וב-1968 אוזרחה .

המיישבים של הקיבוץ, שעקר לנקודת הקבע שלו רק ב-1971, היו גרעין גיל"ת (גרעין ילדי תנובה), בני קיבוצים של השומר הצעיר שהיו חדורים אמונה בשוויוניות ואחוות עמים, וניסו לשחזר את הקיבוץ האידאולוגי של ימים עברו.
הם קלטו, שנה לאחר האזרוח, גרעין נוסף של בני קיבוצים (גרעין לביא) ובשנים שלאחר מכן שני גרעינים של נוער עירוני, שלא היו חברי תנועת נוער - הגרעינים שלום ואבשלום.
שני הגרעינים הללו התפרסמו לימים כחממה של מובילי תרבות, ומי שהיו חברים בהם הם כיום במאי תיאטרון, מפיקי סרטים, מעצבים, אדריכלים, סופרים, משוררים, בעלי גלריות, מתרגמי ספרות, עורכי עתונים ועוד.

בשנות השבעים נודע כרם שלום, על ארבעת גרעיניו, כמעוז של אידאולוגיה שמאלנית ויונית, וחברי הקיבוץ הובילו הפגנות, אירועים ועצומות - בין היתר כנגד ההתנחלויות ברצועת עזה ובצפון סיני.

הקיבוץ התפרק ב?1996 והוקם מחדש ב?2001.

המקום נמצא קרוב לרפיח, המשמשת מעבר גבול שבין רצועת עזה למצרים, והוא היישוב המערבי ביותר בישראל.




כרמיההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה

 

קיבוץ כרמיה - רקע כללי

כרמיה הוא קיבוץ באזור הדרום בין אשקלון לרצועת עזה.

הקיבוץ נוסד ב - 20 באפריל 1950 והוקם על ידי גרעין נח"ל של השומר הצעיר מתוניס ומצרפת, זאת לאחר שקיבלו הכשרה מזורזת בקיבוץ בית זרע.

הנקודה הוקמה סביב בנין בית הספר שנבנה כנראה על ידי הבריטים כמה שנים קודם לכן, אשר נהרס במלחמת השחרור ולאחריה, ונמצא על גבעה קרובה צפונית-מזרחית לקיבוץ.

בשנים הראשות סבל הקיבוץ ממסתננים שהגיעו מרצועת עזה שעסקו בעיקר בגניבות, ולאחר מכן, במסגרת הפדאיון, גם במעשי טרור.
בשנים אלו נקבע הקיבוץ, על ידי הסוכנות היהודית כמשק מטעים, אשר ברובם מלבד הפרדס לא התאימו לאדמות ולאקלים ונכשלו.

בשנת 1952 פרץ מאבק פוליטי קשה בתוך מפ"ם, חברים רבים נהו אחרי משה סנה שייצג במפ"ם רעיונות אנטי-ציוניים.

22 חברים שהזדהו עם סנה, הוצאו אז מהקיבוץ לא לפני שפתחו בשביתת רעב והביאו את הקיבוץ למשבר. ב - 1954 הגיע הגרעין הישראלי "גדיש" לחיזוק הקיבוץ, ואחר כך הגיעו כמה גרעינים מארגנטינה, ממרוקו ומישראל, כולם יוצאי תנועת הנוער השומר הצעיר. כמו כן הצטרפו לקיבוץ לא מעט בודדים.

בקיץ 1955 נפגעו 2 מטוסי קרב מצריים מדגם "וומפייר" והופלו מעל לשטח הקיבוץ.

מפעל "שמיכות כרמיה" פעל בקיבוץ בשנות 90 - 70.

עם השנים, המשק החקלאי התבסס על רפת, שהיא מהמצטיינות בארץ עד היום, על לול הטלה שנסגר מחוסר כדאיות, ועל גידולי שדה מגוונים ופרדס.

ב"התנתקות" יושבו יותר מ - 50 משפחות ממתנחלי רצועת עזה בשכונת קרווילות שהוקמה למענם בכרמיה.




לביא.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ לביא - רקע כללי

לביא הוא קיבוץ דתי הנמצא כ?10 דקות נסיעה מהעיר טבריה.

קיבוץ לביא הוקם בשנת 1949 על ידי צעירים עולים חברי בח"ד (ברית חלוצים דתיים) מאנגליה,

הקיבוץ הוקם על אדמות הכפר הערבי הנטוש לוביא, שתושביו נודעו באיבתם ליהודים עוד מימי השומר.

קיבוץ לביא, היה ראשון הקיבוצים של תנועת הקיבוץ הדתי, שבו כיהן רב. שלשה רבנים הנחשבים כמשמעותיים בציונות הדתית כיהנו, בתקופות שונות, בתפקיד "רב הקיבוץ" של לביא: הרב משה לוינגר מחברון, הרב שלמה אבינר והרב יהודה גלעד.




להבהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך  זה


קיבוץ להב - רקע כללי

להב הוא קיבוץ בצפון הנגב, כ-20 ק"מ צפונית מזרחית לבאר שבע.

הקיבוץ נוסד בשנת 1952, ובתחילה נקרא "צקלג", על שם עיר מקראית בשם זה ששכנה בסמוך. מאוחר יותר שונה שמו ל"להב", על שם גרעין הנח"ל שהקים אותו.

 

שפת קיבוץ להב

  • אל תתפזרו, רוקדים פולקה! - בסוף שנות החמישים, הקליט יענקלה קנין את עצמו מנגן באקורדיון את הרפרטואר הקבוע של ריקודי-עם - כמו שהכרנו בתנועה. באחד הקטעים, לאחר ריקודי המעגל, הפסיק לפתע את רצף הנגינה וקרא: "אל תתפזרו, רוקדים פולקה!", קריאה מוקלטת שכל הרקדנים וקהל הצופים חיכו לה בחיוך, קריאה שבמשך השנים הוטמעה בפולקלור המקומי כביטוי לתקווה שכדאי לחכות - כי בסופו של דבר, יגיע גם חלקו הטוב יותר של כל תהליך מתמשך.
  • ביל"ו - ברדק יהיה לעולם ועד.
  • ג'יפ משוגע - הסיבה - "יום הילד": אברמ'לה ודן ורד לקחו ג'יפ גרוטאה, הפשיטו אותו מכל הסממנים המזכירים ג'יפ, הלבישו אותו בספסלים מרופדים, שינו את הג'נטים כך שיהיו אקסצנטריים, חיברו קשתות הגנה, קישטו אותו בצבעים פסיכודליים, הושיבו ליד ההגה נהג מנוסה וילדים על הספסלים - ו... נוסעים ממש בזהירות.
  • השנה פסח קרוב במיוחד לפורים! - באחת השנים הראשונות, האחראי על ההכנות לפסח התרעם על כך שהחברים מזלזלים ולא מגיעים לחזרות המקהלה, ובשיחת הקיבוץ יצא בקריאה נרגשת לציבור: "חברים, השנה פסח קרוב במיוחד לפורים!"... הביטוי משמש אותנו עד היום, כאשר רוצים להדגיש כי "הזמן קצר והמלאכה מרובה".
  • טוסיק עם ידית - כך כינו שמונה הבנות הראשונות את מבושיו של הבן שהצטרף לקבוצה, לאחר שראו אותו עירום בפעם הראשונה.
  • סקריפ - החבילות שקיבלו החברים בשנים הראשונות מההורים בעיר.
  • טי-לה-לה - פעילות חינוכית שהפכה למסורת, מבית היוצר של אליס גלקוף: ילדי הפעוטון והגנון הולכים בשורה עורפית על מעקה בטון מוגבה או על ספסל הבטון שליד חדר האוכל, ושרים טי-לה- לה, תוך שמירה על שיווי משקל, כאשר המטפלת הולכת לצידם (הקריאה המקדימה לפעילות הנ"ל הייתה "ילדים, מי רוצה לעשות טי-לה-לה"? או "אפשר לרוץ עד הטי-לה-לה ולחכות לי" וכדומה).
  • יעזים - מה לא ניסינו לגדל כאן: בקר לבשר וגמלים, תרנגולות והודיים, כבשים ועיזים, וכמובן - המכון וניסיונותיו, ולבסוף - היעזים, שהיו תוצרי ההכלאה בין יעל ועז. דן רטנר שערך את ההכלאות, הקים ענף שהיה ניצחון גנטי שלא הונצח כלכלית.
  • כביש הברמדים - כביש שרות שהוקם במסגרת "כבישיהביטחון" שהוקמו בנגב בתקופת מלחמת ההתשה ופעולות התגמול - כביש גישה לעובדי השלחין, מהבית אל הברזים החשמליים (ה"ברמדים", תוצרת מפעל "ברמד" שבקיבוץ עברון) המפוקדים מרחוק, ומשמשים לפתיחה וסגירת המים בשדות.
  • עוגת החשיש - 1971 - טראומה קשה שזכתה לסיקור נרחב בעיתונות הישראלית: זוג מתנדבים מארה"ב לא הבין מדוע כל הקיבוץ כמרקחה, ומדוע למזכיר (דן רטנר) אין חוש הומור. בסך הכל הם רצו לשמח את החברים שיצאו איתם לטיול, והכינו לכבודם עוגה עם ל.ס.ד. אשר גרמה לכל המטיילים לקטוע את הטיול ולבלות בבית-חולים.
  • קומלים - שם נרדף לחזירים, לכבודו ועל שמו של קומלה (אברהם קום), מייסד החזירייה בלהב.
  • קסאווה - כינוי למשחק ההשתוללות של ילדי קבוצת "זמיר" (הקבוצה החינוכית השנייה בלהב, ילידי 58-60) על הדשא - כשפותחים ממטרות או צינור מים המשפריץ ומשתולל.

 עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




להבות הבשןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ להבות הבשן - רקע כללי

להבות הבשן הוא קיבוץ הנמצא בעמק החולה כעשרה ק"מ דרומית-מזרחית לקריית שמונה.

היישוב הוקם בשנת 1945 על ידי גרעין "להבות" - עולים של עליית הנוער מגרמניה ומפולין ובוגרי השומר הצעיר מהארץ.
בשנת 1947 העתיק את מיקומו למיקום הנוכחי.

 שפת קיבוץ להבות הבשן

  • אנחנו מעט בחורות, אבל עם הרבה ביצים! - המשפט של צוות הלולניות של הקיבוץ, בראשות רוחק'ה רוכמן, שהיה כל פעם 'משכיב' את הקהל בטקסי חג הביכורים.
  • ארמריטר - מנת השבת בכל ארוחת בוקר בכל בית ילדים, לאורך כל שנות הלינה המשותפת. מדובר בלחם לבן, טבול בביצה וחלב ומטוגן במרגרינה. כיוון שהיה ברור שבלי ארמיטר השבת איננה שבת, נמשכה המסורת גם בשנים בהן כבר לא הייתה לינה משותפת, אך עדיין כן הייתה בחדר האוכל ארוחת בוקר מרכזית של שבת, שגם היא פסה בינתיים מן העולם.
  • בית המכשפה - על גבעת להבות, באמצעיתה, נותר על כנו מגדל בטון דו-קומתי, שבדידותו ומצבו הפיסי המעורער, יחד עם המורשת הייקית של אגדות האחים גרים, זיכו אותו בכינוי "בית המכשפה". המגדל היה אתר פופולארי מאוד בטיולי הילדים לוואדי, וגורמי הביטחון של אז (קרי – ג'קי שחם) קראו לו גם "הנוקטה".
  • דייסת אורז וצימוקים על חלב מלא! - זו הייתה 'קריאת הקרב' המפורסמת של החברה רות פומרנץ, עת שימשה מבשלת במטבח הקיבוץ, כשרצתה לקרוא לחברים לבוא לאכול. בתקופת הצנע ההיא, הייתה קריאה מעין זו מקבילה להכרזה בת ימינו לבוא לארוחת-חינם של סטייק וצ'יפס...
  • וואדי אלף הרכבות - כך כונה נחל העורבים (וואדי גראבה) ע"י ראשוני הקיבוץ בגלל השאון העז שהקים כשזרם בחורף, בימים שעדיין לא היה לו ערוץ מסודר ולא אגני איסוף ברמה, המקטינים היום משמעותית את הזרם. 
  • חוליות - שם נרדף ללפתניות (כלי להגשת הלפתן). לפתניות הפלסטיק הראשונות שהופיעו על שולחנות האוכל בלהבות, היו מתוצרת קיבוץ שדה נחמיה, ששמו השני היה חוליות. לפיכך הפך כינוי זה לשם גנרי לכל הלפתניות שהגיעו ללהבות, גם אם מקורן היה בבייג'ינג.
  • חישווארון - מותג ומושג מקומי, בו השתמשו חברות בלבד בשנות ה- 50 וה- 60 בעונת החורף. כיוון שמבחר פריטי הלבוש שברשותן היה מאוד צנוע, ולהופיע תמיד באותה חולצת צמר או אותו סוודר העיד על חוסר מודעות אופנתית, התחכמו הבחורות והמציאו (או שמא אימצו) מעין צווארון סרוג שחובר בלחצניות אל מפתח הצוואר של הבגד העליון. כך נוצר הרושם כאילו יש מתחת לבגד זה עוד חולצה. למהדרות במיוחד, היה אוסף שלם של חישווארונים בצבעים שונים, והן יכלו ללבוש כל יום 'חולצה' אחרת.
  • מרכזייה - המרכזייה - מקל?ט מרכזי, ממנו נמתחו כבלים לכל חדר בקיבוץ. המקלט היה מכוון על ארבע תחנות, ובמרכזייה אפשר היה לברור בין התחנות השונות. המרכזייה נפתחה והופעלה ב-1955 על ידי החבר יוחנן מאר, בעזרתו של חבר נוסף שהמשיך להפעילה לאחר שיוחנן עזב את הקיבוץ ב – 1960.  המרכזיה נסגרה ב-1963, עם קניית מקלטי רדיו לחברים.
  • קופסת הקונפייטרים - בכל קיבוץ הייתה 'קופסה נגד תינוקות', ובלהבות הבשן היא הייתה במרפסת המרפאה. על פי מסורת האגדות המקומיות, הרי שכאשר מרכזת ועדת חינוך חשבה שאין במצאי מספיק תינוקות, היא הייתה ניגשת עם מחט ומחוררת את הקונפייטרים (קונדומים) – ככה באו רוב ילדי להבות לעולם.

 עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן





להבות חביבההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ להבות חביבה - רקע כללי

להבות חביבה הוא קיבוץ הנמצא דרומית-מזרחית לחדרה.

הקיבוץ נוסד בשנת 1949 על האדמות שכיום יושב עליהן מושב שדה יצחק. הקיבוץ נוסד על ידי חברי השומר הצעיר שעלו מצ'כוסלובקיה.
בשנת 1951 הוא עבר למקומו הנוכחי, על אדמות הכפר הערבי ג'אלמה, שהועבר לישראל לפי הסכם שביתת הנשק עם ירדן ותושביו פונו מבתיהם ב-1950.




לוחמי הגטאותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ לוחמי הגטאות - רקע כללי

קיבוץ לוחמי הגטאות נמצא בין עכו לנהרייה.

הקיבוץ  נוסד באפריל 1949 (יום השנה השישי למרד גטו וארשה) במבנים ישנים של מחנה צבאי בריטי. המייסדים, כולם ניצולי שואה, שרידי המורדים בגטו וארשה, לוחמי היחידות הפרטיזניות ביערות, אסירי מחנות ריכוז, אלו שהסתתרו תחת זהות שאולה, ואלו שברחו אל הצבא האדום.

בשנותיו הראשונות ביסס עצמו קיבוץ לוחמי הגטאות בעיקר על החקלאות.

בקיבוץ הוקם "בית לוחמי הגטאות" המשמש כמוזיאון לתולדות השואה.




מבוא חמההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ מבוא חמה - רקע כללי

מבוא חמה הוא קיבוץ הנמצא בדרום רמת הגולן.

מבוא חמה הוא היישוב השני שהוקם בגולן לאחר מלחמת ששת הימים.
היישוב הוקם על חורבותיו של מוצב סורי בשם עמרת עז א-דין, שממנו ירו הסורים על בתי הקיבוצים האון ועין גב שנמצאים לרגלי המצוק.

בינואר 1968 התאספו שמונה חברי קיבוצים שונים בעמק הירדן והחליטו להתיישב במיקומו של המוצב שירה עליהם קודם לכיבושו במלחמת ששת הימים.
בחודש ספטמבר התיישבו בחורבות המוצב, ובשנת 1971 הצטרפו ליישוב גרעיני נוער נוספים גם מהארץ אך גם גרעינים אחדים מאוסטרליה ואנגליה.




מגידוהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ מגידו - רקע כללי

מגידו הוא קיבוץ הנמצא בעמק יזרעאל.

קיבוץ מגידו הוקם בשנת 1949 כאשר הגרעין המייסד הוא של פליטי שואה שהתארגנו לגרעין בתום מלחמת העולם השנייה ועלו קבוצות כמעפילים בלתי לגליים.

תחילה התמקם הקיבוץ בשרידי כפר ערבי נטוש ורק לאחר מספר שנים בנו את הקיבוץ בגבעה סמוכה. כשלוש שנים לאחר העלייה על הקרקע הצטרף לקיבוץ גרעין שהורכב מבוגרי התנועה בארץ, ממקסיקו ומלבנון. ולאחר שבע שנים הצטרף גרעין גדול מארגנטינה ונקלטה חברת הנוער הראשונה.
בשנים שלאחר מכן, הקיבוץ קלט גרעינים נוספים והתחנכו בו מספר חברות נוער אך מספר החברים לא גדל בהתאם, בגלל עזיבתם של חברים נוספים.




מגלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ מגל - רקע כללי

מגל הוא קיבוץ בצפון השרון, על קו התפר כ-20 ק"מ מדרום-מזרח לחדרה.

הקיבוץ נוסד בשנת 1953 כהיאחזות נח"ל על גבעה המשקיפה על הרי השומרון ומה שהיה אז הגבול עם ירדן.

תחילה יושב הקיבוץ על ידי גדוד צופים, אך כשהם עזבו החלו להתיישב בו גרעיני נח"ל שהמשיכו להגיע אליו עד שנות ה-80.

בעבר הייתה פרנסת הקיבוץ מפרדס הדרים, מטעי אבוקדו וכותנה וגידולי שדה אחרים. החל משנות ה-70 מתבסס הקיבוץ על מפעל "נטפים",

החל מסוף שנות ה-90 החלה בקיבוץ הפרטה וכיום הוא מופרט כמעט לחלוטין, ונחשב למבוסס כלכלית.








 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.