חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 142 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




הקיבוץ שלי

ניצנים
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ ניצנים - רקע כללי

ניצנים הוא קיבוץ בתחומי המועצה האזורית חוף אשקלון.

ראשיתו בשנת 1942, עת קנתה קק"ל בית ענק טובל בירק מידי אפנדי ערבי, ויסדה את קיבוץ ניצנים, בעיקר בידי עולים חדשים, חלקם ניצולי שואה ואחרים שנמלטו ממנה מרומניה ומפולין. הקיבוץ נכבש במלחמת העצמאות בידי צבא מצרים, ונכבש שוב בידי צה"ל בסוף המלחמה. לאחר המלחמה שבו רוב חבריו והקיבוץ הוקם מחדש בשטח הפתוח שבחולות ניצנים.




ניר אליהו
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ ניר אליהו - רקע כללי

קיבוץ ניר אליהו נמצא בסמוך לכפר סבא.

ב-27 ליולי 1950, י"ג באב תש"י, עלו על הקרקע ראשוני המתיישבים. גרעין יוצאי תורכיה וחניכי עליית הנוער מרומניה ופולין, שאת הכשרתם קיבלו בקיבוצים כפר גלעדי, עין-חרוד, גלעד ואשדות יעקב, התאחדו לקראת העלייה על הקרקע.

במרוצת שנות קיומו הצטרפו לקיבוץ בעיקר גרעינים מ"התנועה המאוחדת", "הנוער העובד והלומד" ומתנועת "הבונים" בדרום-אפריקה ובמקסיקו.


שפת קיבוץ ניר אליהו

  • הבקבוק - הפאב המקומי.
  • בור הפיל - מכרה חול שהפך לפינת חמד.
  • סאמר הופס - תחרות הכדורסל המקומית המסורתית.
  • פינת הבריזה - בריכת השחייה.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




ניר דוד
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ ניר דוד - רקע כללי

ניר דוד (או תל עמל) הוא קיבוץ באזור הצפון בבקעת בית שאן.

בשנת 1935 עבר הגרעין לבית אלפא עד עלייתו על הקרקע ב-10 בדצמבר 1936.

ניר דוד היה הישוב הראשון בארץ שהוקם בשיטת "חומה ומגדל" בנר שני של חנוכה 10 לדצמבר 1936, והוא גם הקבוץ הראשון שהוקם במועצה האזורית בקעת בית שאן.

בשנות ה-40, היישוב שינה את שמו לניר דוד על שמו של דוד וולפסון שכיהן כנשיא השני של ההסתדרות הציונית.

 

שפת קיבוץ ניר דוד

  • האסי הקטן - מקום הרחצה לקטנים.
  • האבן באסי - אבן גדולה, אליה הגיעו בצלילה.
  • הגשר הצהוב, הגשר הכתום, המעברה, גשר העפר - כינויי הגשרים על נחל האסי.
  • קרמופקה - עוגה עם פודינג.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




ניר יצחק
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ ניר יצחק - רקע כללי

ניר יצחק הוא קיבוץ בנגב הצפוני-מערבי.

קיבוץ ניר יצחק נוסד בתאריך 8.12.1949, בתחילה היה שמו: "קיבוץ ט"ו" ולאחר כמה שנים הוסב שמו של הקיבוץ ל - "ניר יצחק".

החברים הראשונים הגיעו לקיבוץ לאחר תקופת הכשרה בקיבוץ גת, כולם בוגרי תנועת "השומר הצעיר" חניכי חברות נוער (שעלו לארץ מאירופה). אליהם הצטרפו עוד "גרעינים" (קבוצות חניכים בוגרים) מהתנועה בארץ ומארגנטינה.




ניר עוז
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ ניר עוז - רקע כללי

ניר עוז הוא קיבוץ הנמצא כ - 3 קילומטר ממערב למגן, וכ - 2 קילומטר מנירים.

ראשיתו של הקיבוץ בהיאחזות ניר עוז שהוקמה ב-  1.10.1955 והתאזרחה בשנת 1957.

בשנתיים הראשונות הקיבוץ הוחזק בידי גרעיני נח"ל.
במאי 1957 הגיע לניר עוז גרעין הקבע הראשון מבוגרי "השומר הצעיר" בארץ.
בשנים הבאות הצטרפו לקיבוץ גרעיני תנועה נוספים.




ניר עם
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ ניר עם - רקע כללי

ניר עם הוא קיבוץ בנגב הצפוני-מערבי, ממערב לשדרות.

הקיבוץ נמוסד בערב ט"ו בשבט, 19 בינואר 1943, על ידי עולים מאוקראינה (שהיו חברים בארגון גורדוניה), ובשנים שלאחר מכן עלו לקיבוץ גם עולים מארגנטינה, צרפת ודרום אפריקה.

אחרי המתנה של כמה שנים בגבעת הקיבוצים ובקריות, נמצא המקום המתאים להתיישבות בנגב, וראשוני הקבוצה הקימו את ניר-חיים, אחת משלושת הנקודות הראשונות של האזור.
שם הקיבוץ "ניר-חיים", עם זיקה לעבודה חקלאית, נשמר עד לאחר מלחמת העולם השנייה, אז היישוב שינה שמו לזכר אסון העם היהודי בעת השואה
.

במהלך השנים, הקיבוץ קלט השלמות, גרעינים מתנועת "הבונים" מארגנטינה, מצרפת ומרוקו, ובוגרי תנועות נוער ישראליות. מגוון המוצאים תרם לפלורליזם ופתיחות תרבותית שמאפיינת את הקיבוץ עד היום.בניר-עם נמצאו מקורות מים שאפשרו תכנון והרחבת ההתיישבות בנגב, כך ניתן היה לממש את מבצע ההתיישבות של 11 הנקודות במוצאי יום כיפור 1946, כשמקור המים של כל הישובים היה בניר-עם.




נירים
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ נירים - רקע כללי

נירים הוא קיבוץ בנגב הצפוני-מערבי.

במהלך 1943 - 1945 התגבשו ראשוני החברים, צברים משכבת גדוד ?ניר" ארצית של תנועת השומר הצעיר לגרעין לצורך הקמת קיבוץ עצמאי, שברבות הימים יהיה לקיבוץ נירים.

ב 28 ליוני 1946, יום לפני "השבת השחורה", יצא הגרעין לעצמאות עם "ההשלמה הבולגרית" מקיבוץ מסילות והתיישב במושבה באר-יעקב.
קבוצה נוספת מהגרעין ירדה ל"מצפה גבולות" שבנגב להחליף את חברי קיבוץ חצור וקבוצה שלישית נשארה לעבוד בתל-אביב ובנחלת יצחק בעבודות חוץ שונות.
בשלב מאוחר יותר עברה הקבוצה מבאר-יעקב לראשון לציון, ובין מעבר אחד למשנהו נקלטו שתי "השלמות" נוספות, שחבריהן ניצולי שואה.

ערב מלחמת השחרור התהוו שני מוקדים של נירים: הקבוצה בראשון לציון והקבוצה בנגב. 
חרף המתח בין שני המוקדים ? בראשון- לציון המפרנסים, בנגב החלוצים ? מפעמת בלב כולם תחושה של ראשוניות, של התחלה חדשה ותקווה גדולה.

בשנות החמישים הראשונות קולטים בנירים את חברי גרעין "ארזים" יוצאי חברת הנוער מכפר מסריק ואת הגרעין האוסטראלי.
נירים מתמודדים על תחילתה של חקלאות ולאט לאט מחלחלת לתוך "הגניוס הנירימי" אהבת האדמה ותודעת האיכרות.

בסוף 1952 רוחשת "פרשת סנה" ונירים סוערת עד אשר כל "הסנאיסטים", רובם חברים מרכזיים בקיבוץ, מופרשים מן הציבור ועזיבתם נכפית עליהם מכח החלטת שיחת הקיבוץ.




נען
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ נען - רקע כללי

נקיבוץ ען נמצא במרחק של כ- חמישה ק"מ מרחובות.

נען נוסד בשנת 1930 על ידי חניכי הנוער העובד והלומד. זהו הקיבוץ הראשון שנוסד על ידי חניכי תנועת נוער זו.

סמוך לקיבוץ - תחנת הרכבת נען, שהייתה בעבר תחנת משא של הרכבת המנדטורית. התחנה איננה פעילה יותר, אך רכבות עוברות דרכה כיום.

 

זכרונות:

"...בספטמבר 1976 נכנסתי לקיבוץ נען כעולה חדשה. למדתי באולפן ועבדתי במקומות שונים, פרט לרפת. אב הבית שלנו היה אפרים ?לא זוכרת שמות משפחה, אם הבית פנינה. הייתה לי משפחה מאמצת, משפחה ששכלה את בנה הטייס נדמה לי ביום הכיפורים, לאם המשפחה קראו חנה. אינני יודעת מה איתם כיום, מקווה שבריאותם טובה.הייתה להם בת שגרה בקיבוץ, פגשתי אותה פעם אחת בלבד.

אני זוכרת את חדר החולים שבו עבדתי, באותה תקופה דוד זהבי היה מאושפז שם. אז לא ידעתי עליו דבר כמובן. חלקתי את חדרי עם מתנדבת מדנמרק, ליז, אשר התארחתי אצלה בקופנהגן שנים אחר כך.

כעת אני גרה בראשון לציון עם משפחתי שהקמתי בארץ. וילדי כבר לומדים באוניברסיטה. איך אומרים, היו ימים... לימים שעברו יש תמיד ניחוח של געגועים...".

אנצר (ארקדש) לילה
leaenzer@gmail.com




נצר סרני
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.


קיבוץ נצר סרני - רקע כללי

נצר ס?ר?נ?י הוא קיבוץ הממוקם בין נס ציונה ורחובות לבאר יעקב.

הקיבוץ נוסד ב-20 ביוני 1948 על ידי ניצולי שואה ממחנה בוכנוואלד.
הקיבוץ התיישב בתחילה בבתים של חוה חקלאית שנוסדה על ידי גרמנים (חוות שפון).

בראשית שנות החמישים, עבר משבר קשה על הקיבוץ, על רקע מחלוקת קשה בדבר הזיקה, האידאולוגית והפרקטית, לברית המועצות הקומוניסטית. המשבר, שהתרחש ברוב קיבוצי הקיבוץ המאוחד, לווה בעימותים קשים, עד כדי פילוג, כאשר חברויות ואף משפחות התפרקו.
במקביל למהלכים בקיבוצים אחרים בתנועה, כחמישים משפחות מקיבוץ גבעת ברנר, מהם ותיקים בקיבוץ, נקלטו בקיבוץ נצר סרני.
המחלוקת בקיבוצים הגיעה אל סופה לאחר מספר שנים, ותנועת הקיבוץ המאוחד התאחדה עם תנועת איחוד הקיבוצים, לתק"ם.




נתיב הל”ה
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ נתיב הל"ה - רקע כללי

נתיב הל"ה הוא קיבוץ בעמק האלה.

הקיבוץ הוקם ב-16 באוגוסט 1949 על ידי יוצאי פלוגה ד' מחטיבת הראל שבפלמ"ח.
בתחילה נקרא הקיבוץ "פלד" (ראשי תיבות: פלוגה ד'), אך לאחר מכן, בעקבות יום השנה הראשון לנפילתם של הל"ה, בו ביקרו בקיבוץ הורים שכולים רבים, הוחלף שמו ל'נתיב הל"ה'.




סאסא
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ סאסא - רקע כללי

סאסא הוא קיבוץ השוכן לרגלי הר מירון.

היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי חברי "גרעין עלייה ה' של תנועת השומר הצעיר שעלו מצפון אמריקה.

האוכלוסייה של הקיבוץ בנויה מארבעה חלקים עיקריים: גרעין המייסדים, גרעינים ישראלים, גרעין של השומר הצעיר מאירופה (צרפת, שווייץ, איטליה) בני קיבוץ ובוגרי בית הספר "פינת אנה פרנק".




סמר
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.


קיבוץ סמר - רקע כללי

סמר הוא קיבוץ השומר הצעיר בערבה בקרבת העיר אילת.

היישוב הוקם בשנת 1976 על ידי גרעין שהורכב מבני משקים שרצו מסגרת קיבוצית שונה מזו שגדלו בה. שמו נגזר משמו של צמח בר הגדל באזור הערבה ובים המלח.

סמר הוא אחד הקיבוצים היחידים המקיימים אורח חיים קיבוצי ושיתופי. כמו כן, סמר הוא הקיבוץ היחידי בו קיימת קופה שיתופית פתוחה, ואין הקצבה כספית לכל משפחה. במקום זאת, כל חבר קיבוץ יכול להוציא מהקופה כל סכום בו הוא מעוניין, ולהכניס אליה את ההכנסה שלו (אין הגבלה להוצאה ולהכנסה של כל חבר).

נוסף לכך, בקיבוץ אין סדרני עבודה, כך שכל אחד יכול לעבוד כל כמות שעות, על פי החלטתו האישית

 

שפת קיבוץ סמר

  • הבית הלבן - הבית  שליד בית האריזה, ששימש בעבר למגורים ובהמשך כמקום מפגש של עובדי החקלאות.
  • הפרדס - 10 עצי הדר בלב הקיבוץ.
  • חווה -השטח החקלאי של סמר.
  • לגסטר - לבנות משהו מגרוטאות, לבנות משהו זמני.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




סעד
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ סעד - רקע כללי

סעד הוא קיבוץ דתי הממוקם בקרבת רצועת עזה, שדרות ונתיבות.

היישוב עלה על הקרקע בי"ב בתמוז ה'תש"ז (30 ביוני 1947), במלאת שנה ל"שבת השחורה", בשיטה דומה במקצת להקמת יישובי חומה ומגדל.

היישוב הוקם על ידי בוגרי תנועת בני עקיבא וזהו הקיבוץ הדתי הראשון שהוקם על ידי ילידי הארץ. מקומו נבחר בשל קרבתו לקיבוץ הדתי בארות יצחק, ששכן כמה ק"מ מדרום לו (על יד מקומו הנוכחי של קיבוץ נחל עוז
).

ראשיתו של הקיבוץ בקבוצת הכשרה שהתמקמה בנתניה בשנות ה-40. לאחר מכן עבר מחנה ההכשרה להרצליה, ושם היה עד שנת 1949, כשבשנת 1947 הוקמה נקודת הקבע בנגב המערבי, אולם רוב נשות הקיבוץ והילדים נשארו בהרצליה עד לאחר מלחמת השחרור.

במהלך מלחמת השחרור עמד הקיבוץ בשולי דרכו של הטור המצרי שפלש לארץ עם הכרזת המדינה. הקיבוץ הופגז קשות, ובמשך חודשים חיו חברי הקיבוץ בבונקרים ומנהרות מתחת לאדמה, והמשיכו בשגרת חייהם. כתוצאה מן ההפגזות נהרסו כל המבנים מעל פני האדמה, למעט "בית הביטחון" - המבנה היחיד מבטון שהיה במקום.לאחר המלחמה העבירו חברי הקיבוץ את יישובם כקילומטר מזרחה, מעבר לגבעה, כדי לא להיות נתונים לתצפית מהעיר עזה הסמוכה.

 

שפת קיבוץ סעד

  • האוניה - לשם העברת חבילות הקש והחציר מן השדה הביתה, בנו בסעד פלטפורמה ענקית מיוחדת, שהזכירה למישהו אוניה, ומכאן שמה.
  • הטנק - כלים שונים הועמדו במשך השנים בחצרות הגנים ובתי הילדים, למשחק לילדים.
  • מחוסל - בגד קרוע מאוד, שכבר "לא כדאי" לתקן אותו, הוחזר לתאו של החבר עם הפתק 'מחוסל' והמחסנאית נתנה בגד אחר במקומו
  • סטפן - מכשיר ייחודי במטבח הקיבוץ, לריסוק וערבוב ירקות ומאכלים שונים.
  • צבנוע - מכונה שנוצרה במפעל "סעד מתכות", ותכליתה לסייע באיסוף אבטיחים ומלונים. נקראה צבנוע כיוון שנעה בשטח, אבל בקצב של צב...

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




סער
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ סער - רקע כללי

קיבוץ סער נמצא בצמוד לנהריה.

היישוב הוקם בשנת 1948 בעזרת חברי השומר הצעיר מהארץ בנוסף לעוד תושבים מהארץ וניצולי שואה. אל המקימים הצטרפו עם השנים תושבים נוספים מארגונים שונים ברחבי הארץ.




עברון
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ עברון - רקע כללי

ע?ב?רו?ן, הוא קיבוץ ליד נהריה.

קיבוץ עברון - נקרא על שם פסוק מספר והושע יט' (28) - "ויצא הגורל החמשי למטה בני אשר למשפחותם.... ועברן ורחוב וחמון וקנה עד צדון רבה...".

בשנת 1937 עלתה קבוצת צעירים, יוצאי גרמניה לעיר נהריה במטרה לייסד קיבוץ. הם הקימו בנהריה מחנה אוהלים והחלו לעסוק בעבודות מזדמנות לפרנסתם. בתקופת המאורעות פנו בני משפחת ליברמן, שהחזיקו את חוות עין-שרה, לחברי עברון לבוא לגור תחת קורת גגם, כדי לעזור בהגנה על החווה מהתנכלויות ערביי הסביבה ולהשתתף באחזקת המשק החקלאי. החברים עבדו בחווה, שמרו והגנו עליה והחלו לתכנן את העליה של הקיבוץ לנקודת הקבע.

במהלך השנים הללו הצטרפו לקבוצת המייסדים גרעיני הכשרה מפולניה, טרנסילבניה, בולגריה וגרמניה. בשנת 1945, עלה קיבוץ עברון על הקרקע ובנה קיבוץ רב דורי, המקיים חיי חברה תוססים ובריאים ומתפרנס בכבוד מתעשייה, חקלאות, אתר הטמנה וקאנטרי. תהליכי שינוי עודדו הקמת יזמויות פרטיות לפרנסת החברים..

 

שפת קיבוץ עברון

  • הופה-היי - מכונית (לפני שנים רגילה וכיום חשמלית) להסעת חברים מבוגרים מהבית לעבודה וממנה, לחדר האוכל וכו'.
  • לעשות איי-איי - פעולת ליטוף של הראש - בדרך כלל של ילד - כדי לנחם, להרגיע, לעודד ("בום... נבהלת, חמודון? אל תבכה, זה סופו של כל בלון... בוא, אני אעשה לך איי-איי...").
  • צ'ונדולינו - שולי החולצה המתנפנפים ברישול לא מכוון מחוץ למכנסיים, בד"כ במקום שבעל המכנסיים לא רואה (מאחור).

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.