חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 164 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   ?????? ?????
+   ?????? ????? ?÷?
+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   ספריית יהודה דקל
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תעשייה עברית
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




הקיבוץ שלי

נעןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ נען - רקע כללי

נקיבוץ ען נמצא במרחק של כ- חמישה ק"מ מרחובות.

נען נוסד בשנת 1930 על ידי חניכי הנוער העובד והלומד. זהו הקיבוץ הראשון שנוסד על ידי חניכי תנועת נוער זו.

סמוך לקיבוץ - תחנת הרכבת נען, שהייתה בעבר תחנת משא של הרכבת המנדטורית. התחנה איננה פעילה יותר, אך רכבות עוברות דרכה כיום.

 

זכרונות:

"...בספטמבר 1976 נכנסתי לקיבוץ נען כעולה חדשה. למדתי באולפן ועבדתי במקומות שונים, פרט לרפת. אב הבית שלנו היה אפרים ?לא זוכרת שמות משפחה, אם הבית פנינה. הייתה לי משפחה מאמצת, משפחה ששכלה את בנה הטייס נדמה לי ביום הכיפורים, לאם המשפחה קראו חנה. אינני יודעת מה איתם כיום, מקווה שבריאותם טובה.הייתה להם בת שגרה בקיבוץ, פגשתי אותה פעם אחת בלבד.

אני זוכרת את חדר החולים שבו עבדתי, באותה תקופה דוד זהבי היה מאושפז שם. אז לא ידעתי עליו דבר כמובן. חלקתי את חדרי עם מתנדבת מדנמרק, ליז, אשר התארחתי אצלה בקופנהגן שנים אחר כך.

כעת אני גרה בראשון לציון עם משפחתי שהקמתי בארץ. וילדי כבר לומדים באוניברסיטה. איך אומרים, היו ימים... לימים שעברו יש תמיד ניחוח של געגועים...".

אנצר (ארקדש) לילה
leaenzer@gmail.com




נצר סרניהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.


קיבוץ נצר סרני - רקע כללי

נצר ס?ר?נ?י הוא קיבוץ הממוקם בין נס ציונה ורחובות לבאר יעקב.

הקיבוץ נוסד ב-20 ביוני 1948 על ידי ניצולי שואה ממחנה בוכנוואלד.
הקיבוץ התיישב בתחילה בבתים של חוה חקלאית שנוסדה על ידי גרמנים (חוות שפון).

בראשית שנות החמישים, עבר משבר קשה על הקיבוץ, על רקע מחלוקת קשה בדבר הזיקה, האידאולוגית והפרקטית, לברית המועצות הקומוניסטית. המשבר, שהתרחש ברוב קיבוצי הקיבוץ המאוחד, לווה בעימותים קשים, עד כדי פילוג, כאשר חברויות ואף משפחות התפרקו.
במקביל למהלכים בקיבוצים אחרים בתנועה, כחמישים משפחות מקיבוץ גבעת ברנר, מהם ותיקים בקיבוץ, נקלטו בקיבוץ נצר סרני.
המחלוקת בקיבוצים הגיעה אל סופה לאחר מספר שנים, ותנועת הקיבוץ המאוחד התאחדה עם תנועת איחוד הקיבוצים, לתק"ם.




נתיב הל”ההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ נתיב הל"ה - רקע כללי

נתיב הל"ה הוא קיבוץ בעמק האלה.

הקיבוץ הוקם ב-16 באוגוסט 1949 על ידי יוצאי פלוגה ד' מחטיבת הראל שבפלמ"ח.
בתחילה נקרא הקיבוץ "פלד" (ראשי תיבות: פלוגה ד'), אך לאחר מכן, בעקבות יום השנה הראשון לנפילתם של הל"ה, בו ביקרו בקיבוץ הורים שכולים רבים, הוחלף שמו ל'נתיב הל"ה'.




סאסאהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ סאסא - רקע כללי

סאסא הוא קיבוץ השוכן לרגלי הר מירון.

היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי חברי "גרעין עלייה ה' של תנועת השומר הצעיר שעלו מצפון אמריקה.

האוכלוסייה של הקיבוץ בנויה מארבעה חלקים עיקריים: גרעין המייסדים, גרעינים ישראלים, גרעין של השומר הצעיר מאירופה (צרפת, שווייץ, איטליה) בני קיבוץ ובוגרי בית הספר "פינת אנה פרנק".




סמרהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.


קיבוץ סמר - רקע כללי

סמר הוא קיבוץ השומר הצעיר בערבה בקרבת העיר אילת.

היישוב הוקם בשנת 1976 על ידי גרעין שהורכב מבני משקים שרצו מסגרת קיבוצית שונה מזו שגדלו בה. שמו נגזר משמו של צמח בר הגדל באזור הערבה ובים המלח.

סמר הוא אחד הקיבוצים היחידים המקיימים אורח חיים קיבוצי ושיתופי. כמו כן, סמר הוא הקיבוץ היחידי בו קיימת קופה שיתופית פתוחה, ואין הקצבה כספית לכל משפחה. במקום זאת, כל חבר קיבוץ יכול להוציא מהקופה כל סכום בו הוא מעוניין, ולהכניס אליה את ההכנסה שלו (אין הגבלה להוצאה ולהכנסה של כל חבר).

נוסף לכך, בקיבוץ אין סדרני עבודה, כך שכל אחד יכול לעבוד כל כמות שעות, על פי החלטתו האישית

 

שפת קיבוץ סמר

  • הבית הלבן - הבית  שליד בית האריזה, ששימש בעבר למגורים ובהמשך כמקום מפגש של עובדי החקלאות.
  • הפרדס - 10 עצי הדר בלב הקיבוץ.
  • חווה -השטח החקלאי של סמר.
  • לגסטר - לבנות משהו מגרוטאות, לבנות משהו זמני.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




סעדהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ סעד - רקע כללי

סעד הוא קיבוץ דתי הממוקם בקרבת רצועת עזה, שדרות ונתיבות.

היישוב עלה על הקרקע בי"ב בתמוז ה'תש"ז (30 ביוני 1947), במלאת שנה ל"שבת השחורה", בשיטה דומה במקצת להקמת יישובי חומה ומגדל.

היישוב הוקם על ידי בוגרי תנועת בני עקיבא וזהו הקיבוץ הדתי הראשון שהוקם על ידי ילידי הארץ. מקומו נבחר בשל קרבתו לקיבוץ הדתי בארות יצחק, ששכן כמה ק"מ מדרום לו (על יד מקומו הנוכחי של קיבוץ נחל עוז
).

ראשיתו של הקיבוץ בקבוצת הכשרה שהתמקמה בנתניה בשנות ה-40. לאחר מכן עבר מחנה ההכשרה להרצליה, ושם היה עד שנת 1949, כשבשנת 1947 הוקמה נקודת הקבע בנגב המערבי, אולם רוב נשות הקיבוץ והילדים נשארו בהרצליה עד לאחר מלחמת השחרור.

במהלך מלחמת השחרור עמד הקיבוץ בשולי דרכו של הטור המצרי שפלש לארץ עם הכרזת המדינה. הקיבוץ הופגז קשות, ובמשך חודשים חיו חברי הקיבוץ בבונקרים ומנהרות מתחת לאדמה, והמשיכו בשגרת חייהם. כתוצאה מן ההפגזות נהרסו כל המבנים מעל פני האדמה, למעט "בית הביטחון" - המבנה היחיד מבטון שהיה במקום.לאחר המלחמה העבירו חברי הקיבוץ את יישובם כקילומטר מזרחה, מעבר לגבעה, כדי לא להיות נתונים לתצפית מהעיר עזה הסמוכה.

 

שפת קיבוץ סעד

  • האוניה - לשם העברת חבילות הקש והחציר מן השדה הביתה, בנו בסעד פלטפורמה ענקית מיוחדת, שהזכירה למישהו אוניה, ומכאן שמה.
  • הטנק - כלים שונים הועמדו במשך השנים בחצרות הגנים ובתי הילדים, למשחק לילדים.
  • מחוסל - בגד קרוע מאוד, שכבר "לא כדאי" לתקן אותו, הוחזר לתאו של החבר עם הפתק 'מחוסל' והמחסנאית נתנה בגד אחר במקומו
  • סטפן - מכשיר ייחודי במטבח הקיבוץ, לריסוק וערבוב ירקות ומאכלים שונים.
  • צבנוע - מכונה שנוצרה במפעל "סעד מתכות", ותכליתה לסייע באיסוף אבטיחים ומלונים. נקראה צבנוע כיוון שנעה בשטח, אבל בקצב של צב...

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




סערהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ סער - רקע כללי

קיבוץ סער נמצא בצמוד לנהריה.

היישוב הוקם בשנת 1948 בעזרת חברי השומר הצעיר מהארץ בנוסף לעוד תושבים מהארץ וניצולי שואה. אל המקימים הצטרפו עם השנים תושבים נוספים מארגונים שונים ברחבי הארץ.




עברוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ עברון - רקע כללי

ע?ב?רו?ן, הוא קיבוץ ליד נהריה.

קיבוץ עברון - נקרא על שם פסוק מספר והושע יט' (28) - "ויצא הגורל החמשי למטה בני אשר למשפחותם.... ועברן ורחוב וחמון וקנה עד צדון רבה...".

בשנת 1937 עלתה קבוצת צעירים, יוצאי גרמניה לעיר נהריה במטרה לייסד קיבוץ. הם הקימו בנהריה מחנה אוהלים והחלו לעסוק בעבודות מזדמנות לפרנסתם. בתקופת המאורעות פנו בני משפחת ליברמן, שהחזיקו את חוות עין-שרה, לחברי עברון לבוא לגור תחת קורת גגם, כדי לעזור בהגנה על החווה מהתנכלויות ערביי הסביבה ולהשתתף באחזקת המשק החקלאי. החברים עבדו בחווה, שמרו והגנו עליה והחלו לתכנן את העליה של הקיבוץ לנקודת הקבע.

במהלך השנים הללו הצטרפו לקבוצת המייסדים גרעיני הכשרה מפולניה, טרנסילבניה, בולגריה וגרמניה. בשנת 1945, עלה קיבוץ עברון על הקרקע ובנה קיבוץ רב דורי, המקיים חיי חברה תוססים ובריאים ומתפרנס בכבוד מתעשייה, חקלאות, אתר הטמנה וקאנטרי. תהליכי שינוי עודדו הקמת יזמויות פרטיות לפרנסת החברים..

 

שפת קיבוץ עברון

  • הופה-היי - מכונית (לפני שנים רגילה וכיום חשמלית) להסעת חברים מבוגרים מהבית לעבודה וממנה, לחדר האוכל וכו'.
  • לעשות איי-איי - פעולת ליטוף של הראש - בדרך כלל של ילד - כדי לנחם, להרגיע, לעודד ("בום... נבהלת, חמודון? אל תבכה, זה סופו של כל בלון... בוא, אני אעשה לך איי-איי...").
  • צ'ונדולינו - שולי החולצה המתנפנפים ברישול לא מכוון מחוץ למכנסיים, בד"כ במקום שבעל המכנסיים לא רואה (מאחור).

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




עין גבהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ עין גב - רקע כללי

קיבוץ עין גב קיבוץ נמצא על השפה המזרחית של הכנרת.

הקיבוץ נוסד בשנת 1937 במסגרת ישובי "חומה ומגדל".
במלחמת העצמאות הותקף הקיבוץ בידי הסורים. חברי עין-גב הדפו את התקפות הצבא הסורי שנעזר בתותחים ומטוס להפגזה, במשך שלושה ימים, עד שנסוג. בעקבות יישום הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לסוריה ב-1949 ("הסכמי רודוס") נקלע הקיבוץ לתוך מובלעת בין שני אזורים מפורזים שהריבונות עליהם לא הייתה ברורה. ישראל פעלה למימוש ריבונותה בכל השטח עד הגבול הבינלאומי ואילו סוריה ניסתה לחלוש על השטחים הסמוכים לגבול ממערב באמצעות ירי והתקפות צבאיות. תושבי עין גב סבלו מאוד מההתקפות האלה שלא נסתיימו אלא לאחר כיבוש רמת הגולן בידי צה"ל במלחמת ששת הימים.

 




עין גדיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ עין גדי - רקע כללי

עין גדי הוא קיבוץ בחופו המערבי של ים המלח.

בשנת 1953 הוקמה היאחזות נח"ל (במקום בו נמצא כיום בית ספר שדה עין גדי). היישוב אוזרח והפך לקיבוץ בשנת 1956. רוב מייסדיו הם בוגרי תנועות הנוער וגרעיני נח"ל.

לפני מלחמת ששת הימים היה היישוב מנותק ומבודד, והיישוב הקרוב ביותר היה בטווח של מספר שעות נסיעה בדרך עפר.
מלחמת ששת הימים קטעה את הבידוד בו היה שרוי הקיבוץ, והגבול החדש הפך את הגישה לעין גדי לקלה. כביש חדש שנסלל לאורך חופי ים המלח מכיוון ירושלים הפך את עין-גדי למרכז לביקור מטיילים ומבקרים..

בשני העשורים הראשונים לקיומו התבסס הקיבוץ בעיקר על גידול ירקות חורף: עגבניות, מלפפונים, חצילים, קישואים, פלפלים, מלונים, בצל ועוד.
בשנים אלה התפתחו בקיבוץ חיי תרבות וחברה עשירים שהיוו פיצוי מה לבדידות ולריחוק מההורים ומהציוויליזציה.

 

שפת קיבוץ עין גדי

  • האילתי - כינויו של אוטובוס בקו ירושלים-אילת, החולף בכביש הראשיומשרת את חברי עין גדי על בסיס מקום פנוי ורצון טוב של הנהג.
  • הפלאטו - שטח מישורי (בעין גדי שלושה כאלו: על האחד הוקם הקיבוץ, על השני בית ההארחה והשלישימיועד לתיירות). 
  • הפרונקל - כינויו של הר ישי.
  • וואדי, MOON - כינוי לשכונות המתנדבים, שהיו ואינן.
  • זלמנלנד - מתחם בילוי ואירועים שהוקם ע"י אדם אחד, זלמן.
  • חנוכיית ההר - תשע חביות גדולות המוצבות במעלה הר צרויה, אותן מדליקים ילדי הקיבוץ בערבי חג החנוכה.
  • משמר המפלס - התארגנות שנועדה להעלות את המודעות לנסיגת ים המלח ולצורך הצלתו.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




עין דורהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ עין דור - רקע כללי

עין דור הוא קיבוץ באזור הצפון כ - 5 ק"מ מהר תבור.

היישוב הוקם בשנת 1948 על ידי קבוצה של השומר הצעיר מגרמניה, הונגריה, ארצות הברית ותושבי הארץ שאליהם הצטרפו עולים מדרום אמריקה.

 

שפת קיבוץ עין דור

  • מוסדיה, מושחיה - תחרויות אתלטיקה ושחייה (בהתאמה), שהיוו את שיא הפעילות הספורטיבית במוסד החינוכי "תבור".
  • שכונת המוצ'צ'וס - שכונה בקיבוץ, שבה גרים חברים מיוון, לוב, תימן, אנגליה ודרום אמריקה.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




עין החורשהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ עין החורש - רקע כללי

עין החורש הוא קיבוץ נמצא בעמק חפר, כשישה ק"מ מדרום-מזרח לחדרה.

קיבוץ עין החורש נוסד בשנת 1929 במושבה חדרה, על ידי בוגרי "השומר הצעיר" מפולין, ובהמשך הצטרפו אליו בוגרי "השומר הצעיר" מבלגיה.
בשנת 1931 עלה לקרקע על אדמות עמק חפר.

עין החורש היה ראשון הקיבוצים בעמק חפר, וראשון היישובים היהודיים בעמק חפר המזרחי.

 

שפת קיבוץ עין החורש

  • גו-יו - גומר - יוצא", שיטת לימוד שהמציא המורה המיתולוגי פישק (פישל קמפינסקי) כפרי. תלמיד שגמר לפתור את התרגילים, יצא לשחק בחוץ. לעתים גם פישק הצטרף למשחק והתרגילים נשארו לבד בכיתה.
  • הגדה היתולית - בסוף סדר פסח פונו השולחנות - על הפודיום עלו שלושה חברים ותיקים וקראו הגדה מסורתית עם פרשנות מחיי היום-יום. ראשונים היו אליהו פורת, אדש חכלילי, מיכה ורדימון, יצחק ליבנה, אריה הררי ואחרים. לימים החליף אותם הדור השני והשלישי.
  • הדרייה - איזור הפרדסים ממזרח וגם שמו הראשון של הקיבוץ - "שם על-יד הדרייה קבוצתנו הופיעה..." (מתוך "בחדרה ישבנו").
  • קו?צקו?-רו?צקו? - שנות ה - 50, שהיו שנות מחסור וצנע, הביאו עימן יוזמות הישרדות לא שיגרתיות. אחת מהן הייתה זו של צלמי רחוב מהעיר (מקצוע מקובל של הימים ההם), שבאו לקיבוץ כדי להרוויח עוד כמה לירות.
  • כדי לגרום לילד לחייך אל המצלמה, היה הצלם קורא לעברו "קו?צקו?-רוצקו!". ילדי עין החורש צעקו תמיד לחבריהם - "קוצקו-רוצקו הגיע! קוצקו-רוצקו הגיע!" ומכאן מקור הביטוי.

 עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן

זכרונות:
"...בנעוריי הרחוקים זכיתי לרעות את עדר הצאן של עין החורש כמה שנים. מאז חלפו שנים רבות, והבהמה הדקה ההיא פינתה את מקומה לבהמות אחרות, כבדות יותר, גסות יותר ועבות יותר. אך אפילו היום, אפשר לשמוע, בפליאה רבה, את פעיית הצאן, העולה מאיזו פינת ליטוף נסתרת שבאחד הישובים. ואם מצטרף לצליל הפעייה שובר הלב גם גל של ריחות הצאן, הריחות החריפים הללו, שלא ניתן לטעות בהם, צונח עלי בהפתעה מאיימת ממש גל של זיכרונות המאיים להחניק את גרוני...".

המארה הירוקה / אלישע פורת, עין החורש - מתוך הספר "כותבים קיבוץ"




עין המפרץהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ עין המפרץ - רקע כללי

עין המפרץ הוא קיבוץ הנמצא באזור הצפון בין הערים עכו וקריית ביאליק.

גרעין הקיבוץ שהורכב מחברי השומר הצעיר מגליציה התיישב במחנה אוהלים בבת גלים שבחיפה בשנת 1930, ועסק בעבודות בנמל חיפה.

במהלך שנות העלייה החמישית הצטרפו לקיבוץ עולים מגרמניה ומפולין והוא נדד בין מספר מקומות עד אשר עבר למשכנו הנוכחי כקילומטר מדרום לעכו, כאחד מיישובי חומה ומגדל, ב-25 באוגוסט 1938.

 

שפת קיבוץ עין המפרץ

 
א

אנדרוט

וופל על שם בית החרושת בפולין

אווזיות

מבנים עגולים שגרו בהם חברות נוער שלהבת

אקונומיה

מחסן מזון

 

 ב

בגדי עבודה

בגדים לשעות הבוקר

בגדי שבת-

בגדים להקמה/ לאחה"צ

בולבניק

פשטידת תפוחי אדמה דקה ואהובה

במקום

תחליף למנה עיקרית

במב"חים

השכירים הראשונים, בנים/בנות מקבוצים אחרים בלבד (בנים בשנת חופש)

בבה

הפרשה מקובלת, צרכיו של אדם (ראו חורשת הבבאים)

 

 ה

הקמה

מנוחת הצהרים / עבודת אחה"צ / שעות אחה"צ

השכבה

עבודת הערב בבית הילדים

הגשה

תורנות ארגון וניקוי שולחנות בארוחת הערב

הנדסת עננים

לימודים חסרי ערך מעשי לקבוץ

השלמה גרמנית/ פולנית/ מצרית

עליות מאוחרות, מעמד חברי מוגדר ובעל היררכיה על זמנית.

הטיול הגדול

איסוף נקודות לחו"ל

ו

וותק

זכויות על פי שנות חברות

 

 ח

חצי חמש

ארבע וחצי (חצי שתים – אחת וחצי.....)

חדר שקט

חדר מפגשי בוקר בגן

חדר

בית ההורים

חלוקה

בגדים/ מצרכי מזון

חובשת

אחות

חורשת הבבאים

חורשה בכניסה לקבוץ, מקום לעשיית צרכים

ט

טופטים

מכנסי תינוקות עם רגליות

י

יום אמנות

יום חופשי לאמן בקבוץ לצרכי אמנותו

כ

כלבו

מיני/ מרכולית

כלבויניק

ציבורית - לזריקת שאריות האוכל במרכז השולחן

ל

לבטח

בטח / ברור

להטמין

לשים

 

 

 מ

 

 

מחנה

שטח הקבוץ הצעיר בראשית הקמתו

מינוול

צעיף

מנשקה

3 סירי אוכל לשדה

משק

חצר החיות לילדים

מבשרי החופש

נכדים, ילדים אורחים

מלון מילשטיין

בתי המתנדבים מאחורי המכבסה

מחסני שפיר

דיר הכבשים שהפך למחסנים (מחסן תחפושות, תשתיות...)

מקל גומי

מגב

 

 נ

נלשני (נלז'ני)

כרוכית מתוקה, בלינצ'ס

נופש גלגלים

אוטו מסדור רכב לחופשה

נעלי עבודה

נעלים לשימוש בשעות הבוקר

נעלי שבת-

נעלים לשעות הפנאי ואחהצ, לנסיעות

נקודה

שטח הקבוץ הצעיר בראשית הקמתו (ראו מחנה)

נקניקיה בפיג'מה

נקניקיה בבצק עלים

 

ס

סלט יעל

קולוסלאו, גזר וכרוב ומיונז בבתי ילדים

סל פן

הצטיידות פן יחלקו תפוזים/ אשכוליות / אבוקדו/ אבטיחים

סדור עבודה

 

סדור רכב

 

ע

עוגית

חבר עין המפרץ בנפשו ובליבו, לעולם לא יאמר 'עוגיה' (בעיקר לא בכפר מסריק, הקיבוץ השכן)

עוגיות עבודה

פתי בר עגולות או מלבניות בענפים

 

 ק

קניש

בצק עלים במילוי בשר

קציצת חברים

קציצת בשר מטוגנת

קציצת תינוקות

קציצת ירק

קבוצת בגדים

אפשרות של בחירה בתפירת בית

קומביין מכר

קטיף ע"י נשים ערביות בשדה

קומונה

מחסן בגדים

 

 

 ש

שרברים

מכנסים קצרים עם גומי

שבת

יום חופש ביום חול

ששיה

קבוצה, פעוטון

ש.ש.

שנת שרות בקבוץ צעיר (בית ניר, אדמית)

שנת חופש

יציאה לשנה מהקבוץ באישור שיחה מבלי לעזוב

שעת אהבה

בקור אמהות את ילדיהם בשעות הבוקר

שמרטף

מכשיר בבית התינוקות לתקשורת עם בתי הילדים

שומר/ת לילה

תורנות שמירה בבתי הילדים / בחצר הקיבוץ

תפירת בית

ביגוד מעשה ידי התופרות המקומיות

תחביב

הבונוס של אז - בחירה בין פטפון, מצלמה או אופניים

שיחת קבוץ

האסיפה

  

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




עין הנציבהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


עין הנצי"ב - רקע כללי

עין הנצי"ב הוא קיבוץ דתי, אחד ממשקי "הקיבוץ הדתי" בעמק בית שאן.

הקיבוץ נוסד בשנת 1946 על ידי עולים מגרמניה, צעירים ניצולי שואה, ובהמשך על ידי גרעיני בני עקיבא שונים, והוא מהווה אחד מתוך רצף של ארבעה קיבוצים דתיים סמוכים בעמק בית שאן (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות).

הנקודה מנתה בתחילת דרכה חברים מעטים. קבוצה של בוגרי הכשרה מגרמניה שנקראה קיבוץ "אמונים" - שישבה שמונה שנים בחולות נחלת יהודה שליד ראשון לציון, ושם נולדו גם ילדי הקיבוץ הראשונים.
קבוצה זו שכבר גיבשה לעצמה אורח חיים של "תורה עם דרך-ארץ" וטיפחה את דמות "החלוץ תלמיד חכם" הטביע את חותמה על דמותה של הקבוצה החדשה והשפעתה ניכרת עד היום. עם השנים, התרחבה הקבוצה והפכה מגוף אחיד ומגובש לקבוצה רב-גונית ותוססת.

סמוך לקום המדינה הצטרפו חברי עליית הנוער מצרפת, הולנד, בלגיה, וצ'כיה, שבאו מהתופת, מאימת השואה, אך הביאו עימם רוח חדשה ותרבות עשירה.

בתחילת שנות ה-50 הגיע גרעין "גאולים", ובתחילת שנות ה-60 הגיע אף גרעין ,"יבנה" שהם חניכי התנועה שבחרו להגשים את דרך תורה ועבודה. אחריהם עברו בקבוצה גרעינים רבים שכל אחד מהם השאיר נציג או שניים בקיבוץ אך ראויים לציון גרעיני "הראל", "שחם" ו"שחף" שרבים מהם השתקעו בקיבוץ.

 

שפת קיבוץ עין הנציב

  • פרשת - דברי תורה העוברים ברשת הדוא"ל המקומית.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




עין השופטהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ עין השופט - רקע כללי

עין השופט הוא קיבוץ הנמצא ברמת מנשה.

.

שני גרעינים ייסדו את קיבוץ עין השופט, גרעין מארצות הברית וגרעין מפולין. ההתיישבות הראשונה הוקמה במגרש הקיבוצים בחדרה. ב - 1932 היוותה המושבה הקטנה חדרה מקום גיבוש לקבוצות של צעירים שהמתינו לעלייה על הקרקע. חדרה באותם זמנים הייתה מושבה קטנה מוקפת פרדסים וחולות

צעירי "השומר הצעיר" שבאו לארץ ידעו שהם הולכים להקים קיבוץ ולכן מיד עם בואם התארגנו בחדרה כקיבוץ לכל דבר. קיבוצים רבים התארגנו בחדרה ב"מגרש הקיבוצים", שם המתינו עד העלייה על הקרקע.

בשנת 1932 הקימה קבוצת "אמריקה" חלוצים של תנועת "השומר הצעיר" מאמריקה, את מחנה האוהלים שלה ליד הגורן בחדרה. שנה לאחר מכן עלתה קבוצת חלוצים מפולין, "בניר" והתמקמה במגרש אחר בחדרה. לאחר לבטים ובירורים רבים החליטו שתי הקבוצות להתאחד ונקראו "אמריקה-בניר".

הילדים הראשונים נולדו, וכל ילד התקבל ברגשות אהבה וגאווה על-ידי כלל החברים, כי הילדים נחשבו כשייכים לקיבוץ. "חדר התינוקות" בחדרה היה בצריף גדול על טהרת הצבע הלבן המסנוור, גם המטפלות היו לבושות סינרים לבנים וכיסויי ראש לבנים כפי שלמדו בהשתלמויות בבתי-חולים, בגלל הדאגה הרבה לבריאות התינוקות, להורים לא ניתנה רשות כניסה לחדר התינוקות,
רק המטפלות שעברו הכשרה טיפלו בהם אפילו לאמהות בקושי נתנו לגשת לילד, חוץ משעות ההנקה.

חמש שנים שהו החברים בחדרה וחלמו לעלות על הקרקע.
ב- 1936 הוחלט על-ידי המוסדות המיישבים בארץ, שקיבוץ "אמריקה בניר" עובר לג'וערה. שתי חברות: יהודית קוצר ורחל צור - התמרדו. גם הן רצו לעלות יחד עם הגברים. כשכל המשאיות היו עמוסות, השתיים התגנבו והתחבאו בין החפצים וכך הצליחו להגיע לג'וערה.

תקופת הזמן שהקיבוץ היה בג'וערה הייתה קצרה מאוד אך בתקופה זו חוו הצעירים חדורי החלוציות אובדניים קשים. הערבים מסביבתם ניסו בכול מחיר לסלקם מהמקום ולא נרתעו מרציחתם של כמה מהחברים שהיוו את הגרעין הראשוני. אחרי שנה נוכחו החברים לדעת שאין אפשרות להקים קיבוץ גדול על הגבעה הזו והחליטו להקים את הנקודה קילומטר משם.
ב - 1937 הוחל בבניית מגדל המים הראשון על אדמת עין השופט. ב- 1938 נגזר סרט עם גמר בית הילדים בעין השופט (הבית משמש עד היום את חברי הקיבוץ כמועדון לחבר).

החברים החליטו לקרוא לקיבוץ עין השופט על שם השופט האמריקאי והמנהיג הציוני לואיס דמביץ' ברנדייס שעזר ותמך בקיבוץ בימיו הראשונים. הקונגרס הציוני ה-21 שהתכנס בג'נבה אישר את השם (היה אז נוהל שרק המוסד העליון של התנועה רשאי לקרוא לישוב על שם אדם שעדין חי) וכך נקרא הקיבוץ עין השופט.

 

שפת קיבוץ עין השופט

  • בית מוהיל - המוזיאון של הקיבוץ, ביתם לשעבר – עד פטירתם – של ליאון וסוניה מוהיל (יהודים אמידים שבאו לישראל ולקיבוץ עם שלוש בנותיהם בשנת 1950, בעקבות היכרות אישית עם השופט ברנדייס).
  • ברנדייס - הפאב המקומי (ע"ש השופט לואיס ברנדייס, ממנהיגיה הציוניים של יהדות ארה"ב, שעל שמו גם נקרא הקיבוץ).
  • המשושה - מבנה משושה, שהועבר ממקומו בתוך הקיבוץ מספר פעמים, ומשמש לפעילויות תרבות שונות.
  • הפר ברח! - לפר האימתני והמיתולוגי של עין השופט - בלפור שמו - הייתה תשוקה עזה לחופש והעדפה ברורה של מרחבי הקיבוץ על פני שטח הרפת המצומצם והמגודר. כל פעם שהיה מקיים זאת הלכה למעשה (כלומר, בורח מכלאו ומסתער בהתלהבות אל חצר הקיבוץ הפתוחה), הייתה נשמעת קריאת האזהרה (והפאניקה) "הפר ברח! הפר ברח!!" ומיד בעקבותיה הייתה מתרחשת מנוסה רבתי של כל ילדי עין השופט ? וגם רבים מהחברים ? אל המחסה הקרוב ביותר...
  • פישחר - כינויו של מאגר הביוב של עין השופט, שהורכב מכינויי שני סוגי 'תוצרים' של תהליכי עיכול ביולוגיים (רמז: בשם ה'תוצר' השני חסרה האות אל"ף).

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן

 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.