חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 161 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




הקיבוץ שלי

עין השופטהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ עין השופט - רקע כללי

עין השופט הוא קיבוץ הנמצא ברמת מנשה.

.

שני גרעינים ייסדו את קיבוץ עין השופט, גרעין מארצות הברית וגרעין מפולין. ההתיישבות הראשונה הוקמה במגרש הקיבוצים בחדרה. ב - 1932 היוותה המושבה הקטנה חדרה מקום גיבוש לקבוצות של צעירים שהמתינו לעלייה על הקרקע. חדרה באותם זמנים הייתה מושבה קטנה מוקפת פרדסים וחולות

צעירי "השומר הצעיר" שבאו לארץ ידעו שהם הולכים להקים קיבוץ ולכן מיד עם בואם התארגנו בחדרה כקיבוץ לכל דבר. קיבוצים רבים התארגנו בחדרה ב"מגרש הקיבוצים", שם המתינו עד העלייה על הקרקע.

בשנת 1932 הקימה קבוצת "אמריקה" חלוצים של תנועת "השומר הצעיר" מאמריקה, את מחנה האוהלים שלה ליד הגורן בחדרה. שנה לאחר מכן עלתה קבוצת חלוצים מפולין, "בניר" והתמקמה במגרש אחר בחדרה. לאחר לבטים ובירורים רבים החליטו שתי הקבוצות להתאחד ונקראו "אמריקה-בניר".

הילדים הראשונים נולדו, וכל ילד התקבל ברגשות אהבה וגאווה על-ידי כלל החברים, כי הילדים נחשבו כשייכים לקיבוץ. "חדר התינוקות" בחדרה היה בצריף גדול על טהרת הצבע הלבן המסנוור, גם המטפלות היו לבושות סינרים לבנים וכיסויי ראש לבנים כפי שלמדו בהשתלמויות בבתי-חולים, בגלל הדאגה הרבה לבריאות התינוקות, להורים לא ניתנה רשות כניסה לחדר התינוקות,
רק המטפלות שעברו הכשרה טיפלו בהם אפילו לאמהות בקושי נתנו לגשת לילד, חוץ משעות ההנקה.

חמש שנים שהו החברים בחדרה וחלמו לעלות על הקרקע.
ב- 1936 הוחלט על-ידי המוסדות המיישבים בארץ, שקיבוץ "אמריקה בניר" עובר לג'וערה. שתי חברות: יהודית קוצר ורחל צור - התמרדו. גם הן רצו לעלות יחד עם הגברים. כשכל המשאיות היו עמוסות, השתיים התגנבו והתחבאו בין החפצים וכך הצליחו להגיע לג'וערה.

תקופת הזמן שהקיבוץ היה בג'וערה הייתה קצרה מאוד אך בתקופה זו חוו הצעירים חדורי החלוציות אובדניים קשים. הערבים מסביבתם ניסו בכול מחיר לסלקם מהמקום ולא נרתעו מרציחתם של כמה מהחברים שהיוו את הגרעין הראשוני. אחרי שנה נוכחו החברים לדעת שאין אפשרות להקים קיבוץ גדול על הגבעה הזו והחליטו להקים את הנקודה קילומטר משם.
ב - 1937 הוחל בבניית מגדל המים הראשון על אדמת עין השופט. ב- 1938 נגזר סרט עם גמר בית הילדים בעין השופט (הבית משמש עד היום את חברי הקיבוץ כמועדון לחבר).

החברים החליטו לקרוא לקיבוץ עין השופט על שם השופט האמריקאי והמנהיג הציוני לואיס דמביץ' ברנדייס שעזר ותמך בקיבוץ בימיו הראשונים. הקונגרס הציוני ה-21 שהתכנס בג'נבה אישר את השם (היה אז נוהל שרק המוסד העליון של התנועה רשאי לקרוא לישוב על שם אדם שעדין חי) וכך נקרא הקיבוץ עין השופט.

 

שפת קיבוץ עין השופט

  • בית מוהיל - המוזיאון של הקיבוץ, ביתם לשעבר – עד פטירתם – של ליאון וסוניה מוהיל (יהודים אמידים שבאו לישראל ולקיבוץ עם שלוש בנותיהם בשנת 1950, בעקבות היכרות אישית עם השופט ברנדייס).
  • ברנדייס - הפאב המקומי (ע"ש השופט לואיס ברנדייס, ממנהיגיה הציוניים של יהדות ארה"ב, שעל שמו גם נקרא הקיבוץ).
  • המשושה - מבנה משושה, שהועבר ממקומו בתוך הקיבוץ מספר פעמים, ומשמש לפעילויות תרבות שונות.
  • הפר ברח! - לפר האימתני והמיתולוגי של עין השופט - בלפור שמו - הייתה תשוקה עזה לחופש והעדפה ברורה של מרחבי הקיבוץ על פני שטח הרפת המצומצם והמגודר. כל פעם שהיה מקיים זאת הלכה למעשה (כלומר, בורח מכלאו ומסתער בהתלהבות אל חצר הקיבוץ הפתוחה), הייתה נשמעת קריאת האזהרה (והפאניקה) "הפר ברח! הפר ברח!!" ומיד בעקבותיה הייתה מתרחשת מנוסה רבתי של כל ילדי עין השופט ? וגם רבים מהחברים ? אל המחסה הקרוב ביותר...
  • פישחר - כינויו של מאגר הביוב של עין השופט, שהורכב מכינויי שני סוגי 'תוצרים' של תהליכי עיכול ביולוגיים (רמז: בשם ה'תוצר' השני חסרה האות אל"ף).

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן

 




עין השלושההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

קיבוץ עין השלושה - רקע כללי

עין השלושהנמצא בצפון-מערב הנגב, 8 ק"מ ממזרח לחאן יונס.

הוא נקרא לזכר שלושה מחברי הגרעין המייסד שנפלו במלחמת העצמאות, והוקם ב?1950 בידי גרעין של הנוער הציוני מאמריקה הלטינית על אדמות קיבוץ נווה יאיר (נווה יאיר הוקם ב?1949 בידי חברי לח"י וננטש ביוני 1950).

בשנותיו הראשונות סבל הקיבוץ מהתנכלויות מסתננים ומהפגזות של צבא מצרים.




עין חרוד איחודהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ עין חרוד איחוד - רקע כללי

עין חרוד איחוד הינו קיבוץ באזור הצפון בעמק חרוד שבעמק יזרעאל.

קיבוץ עין חרוד הוקם בשנת 1921 והיה לקיבוץ הגדול הראשון בישראל.

בשנת 1952 הקיבוץ התפלג על רקע אידאולוגי לשתי יחידות נפרדות שקיימו קיבוצים נפרדים באותו ישוב, האחת מזוהה עם מפ"ם והשנייה עם מפא"י. האדמות והנכסים התחלקו בצורה שווה בין שתי הקבוצות, וחלק מהמפעלים נותרו בבעלות משותפת.

בשנת 1954 עברה הקבוצה המזוהה עם מפא"י צפונה, ונפרדה משטחי הקיבוץ למקום סמוך על גבעת "קומי" הנמצאת בשטחי הקיבוץ. קבוצה זו הקימה את "עין חרוד איחוד", בעוד הקיבוץ החדש של תומכי מפ"ם אשר נותרו בישוב המקורי כונה "עין חרוד מאוחד".

 

 שפת קיבוץ עין חרוד איחוד

  • אנפילאות - נעלי בית לימים קרים. 
  • כולנו יודעים ש...פוקרס - לובשים מתחת החולצה בחורף.
  • ריריי - ביצה מקושקשת לארוחת הבוקר.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




עין חרוד מאוחדהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ עין חרוד מאוחד - רקע כללי

עין חרוד מאוחד הוא קיבוץ בעמק חרוד שבעמק יזרעאל.

קיבוץ עין חרוד הוקם בשנת 1921 הוא הקיבוץ הראשון בארץ ישראל (שהוקם לאחר דגניה, הקבוצה הראשונה).

בשנת 1952, עם הפילוג בתנועה הקיבוצית חל פילוג גם בקיבוץ עין חרוד, שהתחלק לשתי יחידות נפרדות, שקיימו משקים נפרדים באותו יישוב (האחת מזוהה עם מפ"ם והשנייה עם מפא"י.
אדמות הקיבוץ ונכסיו חולקו בין שתי הקבוצות שהמשיכו להתקיים כשני קיבוצים נפרדים.

בשנת 1954 עברה הקבוצה, המזוהה עם מפא"י ואשר פרשה מן הקיבוץ המאוחד, לאתר סמוך על גבעת קומי שבאדמות הקיבוץ והקימה את "עין חרוד איחוד". הקיבוץ עין חרוד הוותיק, בו נשארו החברים שזוהו בעבר עם מפ"ם, נקרא מאז בשם "עין חרוד מאוחד".




עין כרמלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

קיבוץ עין כרמל - רקע כללי

עין כרמל הוא קיבוץ באזור הצפון במישור החוף ליד עתלית.

 

קיבוץ עין כרמל נוסד על ידי 2 קבוצות מתיישבים מעין הים ומרמת רחל בשנת 1950.

קבוצת עין-הים (הקבוצה הראשונה), הקימה את ביתה הזמני בעתלית (1936). חברי קבוצה זו עסקו ביום בעבודות דיג ועבדו אצל איכרי עתלית, ובלילה הבריחו עולים לחופי הארץ ונשק לארגון "ההגנה".
הקבוצה השנייה הגיעה למחנה המעפילים בעתלית בשנת 1948 מקבוץ רמת רחל, שנהרס כליל במלחמת השחרור. שתי הקבוצות הללו התאחדו ובנו ביחד את קבוץ עין כרמל.

בשנותיו הראשונות התפרנס הקבוץ בעיקר מחקלאות, שטחי ירקות גדולים, מטעי פירות ובננות, רפת, דיר ולול.




עין צוריםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ עין צורים - רקע כללי

קבוצת עין צורים היא קיבוץ הנמצא מדרום לעיר קריית מלאכי.

תחילת דרכו של הקיבוץ הייתה ב-23 באוקטובר 1946, אז הוקם כנקודת היאחזות בגוש עציון. מקימיו היו חברי גרעין ה' של בני עקיבא ששהו קודם לכן בטירת צבי.
במלחמת השחרור נפל הקיבוץ, כמו שאר יישובי הגוש, בידי הירדנים, והגברים ששהו בו נפלו בשבי.

עם חידוש היישוב בגוש עציון, אחרי מלחמת ששת הימים, נוסד על מקומו ההיסטורי של עין צורים, הקיבוץ ראש צורים.

ב-1949 הקימו יוצאי עין צורים, שלא יכלו לחזור למקומם, יישוב חדש בדרום בסמוך ליישובים זרחיה, שפיר ומרכז שפירא, וקראו לו בשם זהה כאות להנצחתו.

 

שפת קיבוץ עין צורים

  • אונלי - שירותים.
  • בין הדקלים - קולנוע קיצי על הדשא.
  • מג"ל (מחסני גדליה לשעבר) - הכלבו המקומי.
  • שמק טבק - הרחת טבק.
  • שרופים - אוכל שנשאר דבוק לסיר.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




עין שמרהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ עין שמר - רקע כללי

עין שמר הוא קיבוץ באזור מנשה ליד המושבה פרדס חנה-כרכור.

היישוב הוקם בשנת 1927, והוא אחד מארבעת הקיבוצים שהקימו את תנועת הקיבוץ הארצי.

 

 מצגת:

 

 

 

 

 

 

סיפור קיבוץ עין שמר.

נוצר על ידי: יגאל מורג. 12.2014
מספר תמונות: 33, בליווי מוסיקה.

זמן עליית המצגת 25-20 שניות.
לכניסה למצגת   - לחצו כאן

שימו לב: במצגת זאת אפשר לצפות רק על ידי בחירת SAVE   




עינתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ עינת - רקע כללי

עינת הוא קיבוץ באזור השרון.

הקיבוץ הוקם בשנת 1952 על ידי חברי הקיבוצים גבעת השלושה ורמת הכובש שפרשו מקיבוציהם בעקבות הפילוג בתנועת הקיבוץ המאוחד.




עמיעדהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ עמיעד - רקע כללי

קיבוץ עמיעד נמצא מדרום לראש פינה.

הקיבוץ נוסד בינואר 1946 בידי משוחררי הפלמ"ח מגרעין "החושלים" שהגיע מקיבוץ גבת, והוקם בתחילה בגבעה שמצויה כשני קילומטרים מדרום לנקודת היישוב הנוכחית, סמוך לחאן ג?ו?ב?-יו?ס?ף.




עמירהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ עמיר - רקע כללי

עמיר הוא קיבוץ בצפון עמק החולה ליד העיר קריית שמונה.

היישוב הוקם ביום 29 באוקטובר 1939, האחרון במתכונת יישובי חומה ומגדל על ידי עולים מפולין וליטא, על אדמות שנקנו מהכפר הערבי ח'יאם אל-וליד.

כתוצאה ממיקומו הבעייתי של היישוב בכך שבכל חורף הוא נפגע משטפונות כתוצאה מהגשמים וזרימת הנחלים הקרובים, הועבר היישוב בשנת 1942 למיקומו הנוכחי, על אדמות שנקנו מהכפר הערבי א-דוארה.




פלמחיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ פלמחים - רקע כללי

פלמחים הוא קיבוץ השוכן מדרום לראשון לציון.

הקיבוץ נוסד ב-11 באפריל 1949, י"ב בניסן ה'תש"ט. מייסדי הקיבוץ היו יוצאי חטיבת יפתח של הפלמ"ח.




פרודהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

קיבוץ פרוד - רקע כללי

קיבוץ פרוד נמצא ליד העיר צפת.

מייסדי היישוב היו ניצולי השואה מהונגריה ומטרנסילבניה, חברי תנועת "דרור", שהעפילו ארצה באפריל 1947, והוכשרו בקיבוצים דפנה, עין חרוד ומעוז חיים.

ב-15 במאי 1949 עלו בני הגרעין על הקרקע סמוך לכפר הערבי אל-פארדיה שפונה מתושביו בפברואר אותה שנה. במהלך השנים הצטרפו לקיבוץ גרעין מצפון אפריקה, חברי תנועת 'דרור' מאורוגוואי ומארגנטינה וכן חברים בודדים.

בתחילה נקרא הקיבוץ "גרדוש", על שמו של מייסד גרעין מקימי הקיבוץ בהונגריה יוסף גרדוש (Gárdos), ממנהיגי תנועת "דרור-הבונים" בהונגריה. בהמשך שונה שמו ל"פרוד", בהתבסס על היישוב היהודי העתיק פרוד שהיה קיים במקום זה בתקופת התלמוד, ששמו השתמר בשם הערבי.




צאליםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ צאלים - רקע כללי

צאלים הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, כ-12 קילומטר דרומית-מזרחית לצומת מגן.

הקיבוץ נוסד בינואר 1949 על ידי גרעיני תנועת נוער ממזרח אירופה ומצפון אפריקה, ושכנה בו מפקדת הגדוד השמיני של חטיבת הנגב במלחמת העצמאות.

ראשיתה של הקבוצה היה כשגרעין מיוצאי הונגריה החזיק בה כבהיאחזות.
בשלהי מלחמת העצמאות עברו אנשיו צפונה וייסדו את קיבוץ כפר החורש.
היישוב הנוכחי הוקם בינואר 1949 בידי ניצולי שואה ממזרח אירופה וגרעינים מצפון אפריקה ומישראל.




צובההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ צובה - רקע כללי

הקיבוץ ממוקם בפרוזדור ירושלים, ליד מבשרת ציון.

הקיבוץ הוקם בחג שמחת תורה ה'תש"ט, ה-19 באוקטובר 1948 על ידי חיילים משוחררים יוצאי הפלמ"ח שלחמו באזור זה לפתיחת הדרך לירושלים במלחמת העצמאות.

המקימים, כיוצאי הפלמ"ח, רצו לקרוא לקיבוץ בשם "משגב פלמ"ח" אך הוועדה לקביעת שמות יישובים ואתרים סרבה, ודרשה לשמר את שם המקום העתיק. כפשרה נבחר השם "פלמ"ח צובה".

 

שפת קיבוץ צובה

  • הצריף - חדר האוכל הישן, ששופץ והפך לבית תרבות.
  • צריף ראשונים - הצריף ששימש בראשית הקיבוץ כספריה וחדר קריאה. ב- 1996 הוכרז הצריף כמבנה לשימור, המיועד להפוך למוזיאון (בינתיים משמש כחדר מוזיקה).
  • קיפצובה - מלון צובה.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




צרעההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ צרעה - רקע כללי

צרעה הוא קיבוץ הנמצא בקרבת העיר בית שמש.

הגרעין המייסד של צרעה היו חברי הכשרות "התנועה המאוחדת", דגניה ב', כפר בלום ועין גב, ששירתו בחטיבות הפלמ"ח במלחמת יום העצמאות והתארגנו כגרעין להתיישבות.
חברי ההכשרות שהיו ירושלמים ברובם, ומוצאם היווה אחד הגורמים לקביעת מקום ההתיישבות באזור זה, הפרוזדור לירושלים.

נקודת ההתיישבות
הראשונה היתה במקומו של הכפר הערבי הנטוש, סרעה.
הישוב החדש התמקם במרומי ההר, על הגבעה השלטת על הדרך לירושלים וצופה, מן העבר השני, אל עמק שורק.
העלייה על הקרקע היתה
ב- 7.12.48 (ה' בכסלו תש"ט), יום חנוכת "כביש הגבורה"-קטע הכביש לירושלים בין צומת נחשון לצומת שמשון, שבא להחליף את "דרך בורמה", שהיתה הקשר לירושלים מאז נפרץ המצור על העיר במהלך מלחמת העצמאות.
כביש זה היה קטע מן הדרך הראשית לירושלים עד למלחמת ששת הימים, שלאחריה נסלל הכביש הראשי בתוואי סמוך לתוואי הישן שמלפני מלחמת העצמאות.

במקום ההתיישבות הראשון שכנה צרעה, כאמור, באזור הכפר הנטוש סרעה, ובית השייך' של הכפר סרעה אף היה בשימוש על ידי המתיישבים בתקופת הישיבה בנקודה זו.
שנה וחצי לאחר
העלייה על הקרקע החל המעבר אל נקודת הקבע בעמק נחל שורק, סמוך לאפיק הנחל. לקראת אמצע שנת 1951 הסתיים המעבר.

בשנים הראשונות עבדו החברים בעיקר בעבודות חוץ, שעיקרן שיקום תשתיות באזור, שנהרסו במלחמת העצמאות (שיקום מסילת הברזל והכביש מצומת שער הגיא לבית גוברין), במחצבה ובבניין, וכן כשכירים בקיבוצים ותיקים (בבית ההבראה של קריית ענבים, מעלה החמישה וגבעת ברנר). בצד עבודות אלה, היו כמובן, ענפי השירות במקום והתחלות ראשונות ומצומצמות של ענפי החי במשק ופיתוח ענפי השדה והמטע (דיר, לול, רפת, גן-ירק וכד'), שהתפתחותם והתרחבותם החלה לאחר המעבר לנקודה החדשה.

בצד ההתחלות הראשונות בשטח המשקי החל החיפוש אחר גרעינים להשלמה, לצורך גיוון והרחבת החברה שהתרכזה במקום. במהלך חיפושים נוצר הקשר עם גרעין "אפיקים" של תנועת "הבונים" מדרום אפריקה, שהצטרף לצרעה במחצית שנת 1950. השלמות של גרעינים תנועתיים בשנים הבאות ביססו והרחיבו את המרכיבים הראשונים של צרעה.
לאחר שתהליך ההשלמה ע"י הגרעינים התנועתיים נפסק, נמשכה קליטת משפחות ובודדים, קליטה הנמשכת עד עצם היום הזה, אך במינון מצומצם ביותר- אם בשל מחסור במקורות פרנסה ובעיקר בשל מחסור בשיכון.

 

שפת קיבוץ צרעה

  • העץ הבודד - עץ יחיד בשדה הפתוח ליד הוואדי, יעד לטיולים ומקום מפגש.
  • כוס מטפלת - ספל זכוכית בעל ידית.
  • מיידלע - שיר שהושר לבנות המשק ביום חתונתן.
  • פונדק - המועדון לחבר.
  • פרונקל - כינוי לגבעה מעל הקיבוץ.
  • צרעטרון - חבורת זמר ששרה בחגים ובחתונות.
  • קרמבו - מעדן גבינה לבנה, סוכר וקקאו.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.