חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 165 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




כסף

מטבעות ב. מעות ניר
שתף 
בראשית שנות ה - 50 הוחלט להוציא במקום מטבעות, שטרות קטנים בעלי ערך נקוב קטן.
השיקול היה כלכלי. עלות הדפסת שטרות בערכים קטנים במקום מטבעות - הייתה נמוכה בהרבה והתאימה לכיס הממשלתי של תקופת הצנע. אי לכך הונפקו מעות נייר בערכים של 50 ו- 100 מיל, 50 , 100 ו - 200 פרוטה.


חמישים מיל.
חזית וגב: פסיפס ריצפת בית הכנסת העתיק בבית אלפא.







 






100 מיל.
חזית וגב: רצפת בית הכנסת העתיק בבית אלפא.













 
מטבעות לשון:

לא שווה מיל
ביטוי לתיאור של דבר מה חסר ערך, פריט או אדם שהוא או דבריו חסרי משמעות.
"...אז מה אם הוא אומר??? מה שהוא אומר לא שווה מיל..."

האיור מתוך הספר אבא שלך לא זגג -סלנג בניחוח נוסטלגי, דייויד סלע / הוצאת מודן.
מאייר: אמי רובינגר

 

 50 פרוטה.








100
פרוטה.









250 פרוטה.
חזית: נוף הכינרת.
גב: מופשט.


 




 

עודף באוטובוס.
פתק זה שימש ככסף קטן באוטובוס, בתחילת שנות החמישים.

                                                                  


                                

תשלום במטבח הפועלים.
פתק זה שימש כתשלום עבור ארוחות במטבחי הפועלים




מטבעות ג. המטבע הראשון
שתף 


 

 

המטבע הראשון  היה מטבע של 25 מיל שהוטבע לראשונה ב 1948 (תש"ח) ולאחר מכן ב1949 (תש"ט). המטבע נשא בצד אחד את ההטבעה של 25  מיל, ובצד השני אשכול ענבים.




מטבע כופר הישוב
מטבע זאת הייתה כנראה המס הראשון בארץ ישראל בזמן המדינה שבדרך. כדי לממן פעולות ההגנה, העליה וההתישבות  הנפיק הוועד הלאומי את מטבע כופר הישוב שערכה היתה חצי מיל. (המטבע המנדטורית הקטנה ביותר הייתה של מיל אחד כאשר בלירה היו 1000 מיל). האזרחים השתמשו במטבע כופר הישוב במסחר רגיל ובעיקר לקבלת עודף. היו ילדים שהכניסו לקופסת הקרן קיימת ביום שישי מטבעות של כופר הישוב.





מטבעות ד. הפרוטות
שתף 

בשנת 1950 הנפיקה הממשלה סדרת מטבעות של פרוטה, כאשר 1000 פרוטות שוות ללירה אחת. ערכי המטבעות שהיו בסדרה הם של פרוטה אחת, 5 פרוטות, 10 ,25 ,100 , 250. המוטיבים נלקחו ממטבעות יהודיים בתקופת מרד היהודים ובר כוכבא.




1 פרוטה
בצד אחד מוטבע ערך המטבע, בצד השני מוטבע עוגן. נלקח ממטבע של אלכסנדר ינאי, מהמאה הראשונה לפנה"ס.

 

5 פרוטה
בצד אחד מוטבע ערך המטבע, בצד השני מוטבע נבל. נלקח ממטבע של בר כוכבא מהמאה השנייה לספירה.

 

10 פרוטה
בצד אחד מוטבע ערך המטבע, בצד השני מוטבע כד בעל שתי ידיות. נלקח ממטבע של בר כוכבא מהמאה השנייה לפנה"ס.

 

25 פרוטה
בצד אחד מוטבע ערך המטבע, בצד השני מוטבע אשכול ענבים. נלקח ממטבע של בר כובבא מהמאה השנייה לספירה.

 

50 פרוטה
בצד אחד מוטבע ערך המטבע, בצד השנימוטבע עלה גפן. נלקח ממטבע מלחמת היהודים ברומאים מהמאה הראשונה לספירה.

 

100 פרוטה
בצד אחד מוטבע ערך המטבע, בצד שני מוטבע עץ תמר.

 

250 פרוטה
בצד אחד מוטבע ערך המטבע, בצד השני מוטבע שיבולים. נלקח ממטבע מלחמת היהודים ברומאים מהמאה הראשונה לספירה.

 

 500 פרוטה
בצד אחד מוטבע ערך המטבע, בצד שני מוטבע רימונים. נלקח ממטבע מלחמת היהודים ברומאים מהמאה הראשונה לספירה.

 

הדודאים שרו בשירם "מה למדת בגן היום?" (ח. חפר / ט. פקסטון):
"...מה למדת בגן היום, ילד מתוק שלי?... / שטוב לכבוש את השממה / שפרוטה ועוד פרוטה זה דונם אדמה / שבמדינה החוק הוא חוק / אך טוב לראות זאת מרחוק...".




מטבעות ה. האגורות
שתף 

 בשנת 1960 החליטה הממשלה לבטל את הפרוטה ולהחליפה באגורה. (השם נלקח מספר שמואל א, ב, 36) חלוקת הלירה שונתה, מאלף פרוטות ללירה ל - 100 אגורות ללירה.



1 אגורה
על צד אחד מוטבע ערך המטבע, על הצד השני מוטבעות שיבולים. נלקח ממטבע אגריפס מהמאה הראשונה לספירה.

 

אגורה הפוכה
בשנת 1963  (תשכ"ג) יצאה סדרה של מטבעות כאלה שהיו הפוכות. דהיינו השיבולים פנו כלפי מטה בעוד שהספרה 1 פנתה מעלה. פריט אספנות נדיר. בשפת העם כונה המטבע "גרוש הפוך".

 

 

5 אגורות
בצד אחד מוטבע ערך המטבע, בצד השני מוטבע מוטיב שנלקח ממשקוף בית הכנסת בכפר נחום.

 

 

10 אגורות
בצד אחד מוטבע ערך המטבע, בצד השני מוטבע עץ תמר. נלקח ממטבע בר כוכבא מהמאה השנייה לספירה.

 

 

25 אגורות
בצד אחד מוטבע ערך המטבע, בצד השני מוטבע נבל. נלקח ממטבע בר כוכבא מהמאה השנייה לספירה.

 

 

אריק איינשטיין שר במחזמר "אירמה לה דוס" (עברית: חים חפר):
"...אין לי על שמי רבע אגורה, לכל הרוחות / איך את עצמי אנוכי אקרע כאן לחתיכות...".




מטבעות ו. מטבעות במקום שטרות
שתף 

באמצע שנות ה - 60 הוחלט להוציא מהמחזור את השטרות של חצי לירה, לירה וחמש לירות ובמקומם הוטבעו מטבעות.


מטבע חצי לירה.
על צד אחד מוטבע ערך המטבע, על הצד השני מוטבע תבליט המנורה. נלקח משער טיטוס ברומא.

 

1 לירה.
על צד אחד מוטבע ערך המטבע, על הצד השני מוטבע תבליט המנורה. נלקח משער טיטוס ברומא.

 

5 לירות.
על צד אחד מוטבע ערך המטבע, על הצד השני מוטבע תבליט של אריה שואג. נלקח מחותם שנמצא בחפירות מגידו.




מטבעות ז. האגורות החדשות
שתף 

עם הליך החלפת הלירה לשקל בשנת 1980, הוכנסו מטבעות אגורה חדשות, כאשר כל אגורה חדשה שווה 10 אגורות ישנות.


מטבעות 1, 5, 10 אגורות חדשות וחצי שקל - היו זהות למטבעות של האגורות הישנות. (להוציא תוספת קטנה בצידו האחורי של מטבע 10 האגורות החדשות.)


                

 

 

 

 


            




מטבעות ח. השקל
שתף 
עם החלת השקל, הונפק בתחילת שנות השמונים מטבע אחד של שקל. עם התגברות האינפלציה הונפקו עד אמצע שנות השמונים מטבעות נוספים של 5, 10, 50 ו- 100 שקל. המוטיבים נלקחו ממטבעות יהודיים בתקופת מרד היהודים ובר כוכבא.


1 שקל.
על צד אחד מוטבע ערך המטבע, על צידו האחר מוטבע כד. נלקח ממטבע בר- כוכבא מהמאה הראשונה לספירה.

 

5 שקלים.
על צד אחד מוטבע ערך המטבע, על צידו השני מוטבע סמל מדינת ישראל וצמד קרנות שפע. נלקח ממטבע יוחנן הורקנוס מהמאה השנייה לפנה"ס.

 

10 שקלים.
על צד אחד מוטבע ערך המטבע, על צידו האחר מוטבע סמל המדינה והטבעה של ספינה עתיקה. נלקח ממטבע הורדוס מהמאה הראשונה לספירה.

 

50 שקלים.
על צד אחד מוטבע ערך המטבע, על צידו האחר מוטבע תעתיק של מטבע מלחמת היהודים ברומאים.

 

מאה שקל.
על צד אחד מוטבע ערך המטבע, על צידו האחר מוטבע תעתיק של מטבע מתתיהו ועליו מנורת שבעת הקנים, מהמאה הראשונה לפני הספירה





שטרות א. סדרה ראשונה - לפני תש”ח
שתף 

1 פאונד.

 

 

 

 

 

 

5 פאונד.

 

 

 

 

 

 

100 פאונד.




שטרות ב. סדרה ראשונה
שתף 

כשהוחלט על תכנית החלוקה והקמת המדינה, עסקו בין השאר מנהיגי הישוב בשאלה, איך יראו השטרות של המדינה שבדרך. כיוון שהמדינה עדיין לא הוקמה והמנדט הבריטי טרם הסתיים - אי אפשר היה לאתר מדפיס שטרות רציני בעולם שיסכים להדפיס שטרות של מדינה - שעדיין לא הוקמה. אבל הרי לא אלמן ישראל, ומישהו בבנק אנגלו - פלשתינה הארץ - ישראלי הכיר את מוישה, ומוישה הכיר את אבריימל ואבריימל את שמיל ולזה היה בן דוד באמריקה שהכיר מישהו שהיה מקורב לבעלים של בית דפוס, שהיה לו את הידע והיכולת וגם את הרצון, להדפיס את השטרות של המדינה שבדרך.


הודפסו 5 שטרות:  500 מיל, לירה אחת, חמש לירות, עשר לירות וחמישים לירות, שהיו בשימוש מהקמת המדינה ועד תחילת שנות ה - 50.



500 מיל.

 

 

לירה אחת.

 

 

חמש לירות.

 

 

עשר לירות.




שטרות ג. שטר פרוטה ולירה
שתף 

בתחילת שנות ה-50 הוקם בנק לאומי לישראל  במקום "בנק אנגלו פלשתינה". הונפקה סידרה חדשה של שטרות, בערכים של 500 פרוטה, לירה אחת, חמש לירות, עשר לירות וחמישים לירות.
במקביל המשיך להיות הפתק של "מגן דוד אדום" כהליך חוקי, בעל שווי של חמש פרוטות, שהשתמשו בו בעיקר לנסיעות באוטובוס.

 

פתק זה שימש כאמצעי תשלום
עבור נסיעה באוטובוס.

                                         

                                                                   

 

פתק זה שימש כאמצעי תשלום
עבור ארוחות במטבחי הפועלים




 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 500 פרוטה
         

 

לירה אחת

 

חמש לירות

 

עשר לירות

 

חמישים לירות

 

שמעון ישראלי שר בשירו "כך בראו את העולם":
"... אדם עשיר קונה כרטיס של פיס וגורל / זוכה באלף לירות ורוטן: אין לי מזל. / והעני? - הוא לירה אחרונה בפיס שם. / אז מה עושה ריבון עולם? / לקח לו את הלירה גם."...




שטרות ד. לירה - סדרה שניה
שתף 

החל מאמצע שנות ה - 50 החל בנק ישראל להנפיק את שטרות הכסף. הסדרה הראשונה הונפקה בין השנים 1955-1957 והיא כללה חמש שטרות:  500 פרוטה, לירה אחת, חמש לירות, עשר לירות וחמישים לירות. החל מסדרה זו קושטו ועוטרו שטרות הכסף באיורים וציורים. המאיירים בסדרה זו היו המאיירים של בית הדפוס הלונדוני "תומס דה לרו" , שהדפיס את השטרות.


500 פרוטה.
חזית השטר: שרידי בית הכנסת העתיק בברעם שבגליל העליון. גב השטר: ציור מופשט.

 

לירה אחת.
חזית השטר: נוף הגליל העליון. גב השטר: ציור מופשט.

 

חמש לירות.
חזית השטר: נוף הנגב וברקע התיישבות וציוד לעבודת אדמה. גב השטר: ציור מופשט

 

עשר לירות.
חזית השטר : נוף העמק וברקע ישובים ושדות מעובדים. גב השטר: ציור מופשט.

 

חמישים לירות.
חזית השטר: הדרך העולה לירושלים. גב השטר: ציור מופשט




שטרות ה. לירה סדרה שלישית
שתף 

הסדרה הראשונה של הלירה שהונפקה על ידי בנק ישראל בתחילת שנות ה - 50 זכתה לביקורת רבה . הציבור לא אהב את גב השטר בו היו איורים מופשטים בלבד. מאיירים ישראלים תרמו רבות להתנגדות לשטרות הללו, כיוון שהאיורים בחזית ובגב השטרות צוירו על ידי מאיירים בריטיים.

אי לכך התקבלה החלטה בבנק ישראל לצאת בסדרה חדשה של שטרות, "ציונית יותר באופיה וביוצריה".
בסדרה החדשה צוירו ציורים פרי עטם של ציירים ישראליים, הן על חזית השטר והן על גבו. אופי ציורי הסדרה נקבע להיות של דמויות מחיי היום יום בישראל, דמויות של דייג, מדען, חיילת נח"ל וכדומה. בגב השטר צוירו מקומות ומוצגים ארכיאולוגיים מרחבי הארץ. הסדרה כללה שטר של חצי לירה במקום השטר הקודם של 500 פרוטה, ושטרות נוספים של לירה, חמש לירות, עשר לירות וחמישים לירות.


חצי לירה.
חזית השטר: נחלאית מחזיקה סל תפוזים, ברקע שדות.
גב השטר: קברי הסנהדרין בירושלים.

 

לירה אחת.
חזית השטר: דייג על ציודו, ברקע מפרץ חיפה.
גב השטר: רצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק בעוספייה שעל הר הכרמל.

 

חמש לירות.
חזית השטר: פועל עברי עם פטיש בידו. ברקע מפעל תעשייתי.
גב השטר: דמות אריה שואג, מחותם שנמצא במגידו.

 

עשר לירות.
חזית השטר
: מדען ישראלי.
גב השטר
: קטע ממגילת ישעיהו שנתגלתה בין מגילות ים המלח.

 

חמישים לירות.
חזית השטר: חלוץ וחלוצה צעירים על רקע התיישבות בנגב.
גב השטר: מנורה מרצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק בנירים שבנגב.

  

ב"שיר פרידה לקיץ" (י. טהר-לב/ א. ארגוב) שרו ה"חמציצים":
"...כבר לא האגסים ולא התפוחים / ולא השזיפים ולא אבטיחים / ולא המישמשים / בלירה ושלושים, / וסברס על הקרח / וקח אחד לדרך...".









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.