חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 146 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




מקצועות שהיו

קלופשטוק
שתף 

מעיר לתפילת אשמורת ראשונה. מקור השם - מקל, איתו היה הקלופשטוק דופק בתריסים כדי להעיר את המתפללים.




רופא נודד
שתף 

בזמנים בהם נקודות הישוב בארץ ישראל היו קטנות ומרוחקות הרופא הנודד היה מבקר מפעם לפעם בישוב זה או אחר, ומטפל בחוליי החלוצים.

הוא היה מגיע רכוב על חמור או סוס, ואיתו באמתחתו נשא ארונית קטנה מיטלטלת ובה תרופות  ושיקויים שונים, שכן הרופא הנודד היה גם רוקח.

מקצוע זה היה קיים עדיין גם בשנים הראשונות של המדינה, ורופא נודד היה מגיע לנקודות המרוחקות בהם לאל הו שירותי רפואה, אם כי בשנות המדינה היה מגיע על רכבו, ולא על סוס כמו בשנים קודם.

 

 

 

 

 

 

 

 




רוקמת חולצות
שתף 

רוקמת חולצות הייתה בעלת מקצוע שהתמחתה בריקמה והייתה רוקמת תוספות על חולצות נשים.

חנות תל-אביבית שהתמחתה ברקמה תימנית מהודרת (לרבות חוטי זהב וכסף) הייתה "ארצי" ברחוב נחלת בנימין. בעלי החנות והעושים במלאכה היו בני זוג שנשאו את השם התימני המשובח פרוידנרייך, הלוא הם הוריו של איש הטלוויזיה דניאל פאר.




רוקע נחושת
שתף 

 

גם מקצוע זה הוא של אמנות ואומנות. בדרך לשוק "מחנה יהודה" בירושלים, בינות לפחחים ולמסגרים, פעל בחדרון צפוף, רוקע הנחושת. כלים מכילים שונים ניצבו לפתחו ואף גלשו אל המדרכה. אומנתו הייתה מגוונת שכן עסקה בריקועם וקישוטם של טסים גדולים, אסוכים, פינג'נים וכלי נחושת דקורטיביים. חלק ניכר ממרכולותו היה משיג מקונה הנחושת אשר היה מסתובב בשכונות וקונה את שאריות הנחושת.

בעזרת אימומי ברזל נוצרו הכלים ואזמלים שונים הטביעו בם תצורות אורנמנטליות. בנוסף נעזר רוקע הנחושת בכלי הלחמה של בדיל ונחושת במקומות החיבור של ידית הכלי או בקו התפר שלו. מלאכה זו קיימת בצפון אפריקה ובארצות המזרח. 




רפד
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

זכרונות:

"...אבי היה רפד. אצל הרפד היו מזמינים כסאות מרופדים, מיטות מרופדות, כורסאות מרופדות או סתם מזרון. היו באים לרפד ומזמינים מה שרצו, ובמידות הרצויות. היו בוחרים את בד הריפוד, ואת השלד של המוצר אבי היה מזמין אצל הנגר. בריפוד עצמו היו מכניסים קפיצים ממתכת שהיו בגדלים שונים ובגובה שונה, תלוי מה הזמינו. את הקפיצים היו מחברים עם מסמרים לשלד ובין הקפיצים היו מכניסים מן קש כזה שנקרא "עשב ים". במוצרים משובחים יותר וכמובן שמחירם היה רב יותר היו מכניסים גלילי כותנה...".

מיה

=======================================================================

"...רפד!!! מגיל 14 הייתי שוליה של רפד!! אימי שלחה אותי ללמוד רפדות בדרום תל אביב. למדתי לקשור קפיצים !! לתפור במכונת תפירה ש ק י ם !! שק של תפו"א ! אז היו תופרים שקים מחתיכות וככה היו מצפים את המזרונים של הקפיצים שהיינו קושרים! לקשור קפיצים הייתה אומנות!! מי שידע לקשור קפיצים ולעשות מזרון זה היה נקרא רפד! עם השנים הוחלפו הקפיצים בגומאוויר שזה הספוג !!

M O M O
sabamomo@gmail.com

======================================================================= 

"...אבי גם היה רפד עוד מחוץ לארץ. בארץ הקים מרפדיה מלול תרנגולות שהפך למרפדיה שהעסיקה עובדים וגם למדו את מקצועו. אני כילד בגיל כ 8 הייתי עוזר לאבי לאחר הלימודים ועד גיוסי לצה"ל ולאחר מכן המשכתי בריפוד ועד היום. כיום יש לי מרפדיה ואני דור שני לרפדים שעבדו עם עשב ים .חילפה. רוסה למי שמכיר את החומרים דאז.
תודה לכולם והמשיכו במלאכת האומנות שנקראת ריפוד...".

שמואל וסרמן
wasserman9@walla.com

 

================================================================


 "...אבי היה רפד, מכין שמיכות ומזרונים עבודת יד ,את השמיכות הכין בבית מבד משי בתפירה מיוחדת בעזרת מקל עבודה מיוחד שנקרא "אוס", השמיכות עוצבו לפי בקשת הלקוח באיזו דוגמא לתפור את השמיכה...".

חיה
hahu16@walla.com




רצען
שתף 

מקצוע הרצען היה מקצוע מבוקש בזמנים ההם, כשעגלות שנמשכו על ידי בהמות משא (חמורים וסוסים) היו כלי תחבורה מקובלים, בעיקר לנשיאת משאות והעברתן ממקום למקום.

הלקוח העיקרי של הרצען היה הבלגולה, בעל העגלה, שאצל הרצען הוא היה קונה מתאים או מתקן רצועות עור ל"נהיגת" העגלה (נקראו "מוסרות") חישוקי עור להלבשה על ראש הבהמה (נקראו "סימלון"),  רצועות שהולבשו על ראש הבהמה, בעיקר הסוס, לצורך שליטה בו (נקראו "ראשיה") ועוד.
הרצען גם היה מייצר את אותם השוטים ששימשו לדרבון הבהמה, לשמושם של העגלונים, מוכרי הנפט מוכרי הקרח ועוד.

גם כיום יש בעלי מקצוע המתמחים בעבוד עור, אבל התמחותם מנותבת לכיוון ייצור תיקים מהודרים ודברים  אחרים שכאלה, שהפכו להיות יום - יומיים כפי שרצועות העור לנהיגת העגלה היו, בזמנים ההם...




שדכן.
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




שואב מים
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




שואב צואה
שתף 

ראו בפרק: "דירה ובניין", במושג: בור ספיגה.




שוחט שכונתי
שתף 

בשוק היה מקום מיוחד לשוחט השכונתי. תמורת תשלום הוא שוחט את התרנגולות שהיו מביאים אליו התושבים כדי לבשל מהן ארוחה למשפחה. הסינר שלו היה תמיד מלוכלך מדם. לאחר השחיטה היה צריך למרוט את הנוצות של התרנגולות ובבית היה צריך עוד לשרוף מעל האש את הנוצות הקטנות שלא הוצאו בשלמותן, בעיקר של הכנפיים.
היום קונים הכל מוכן לסיר הבישול או מבושל. בימים ההם עבדה עקרת הבית קשה מאוד...

 

 

זכרונות:
אצלנו בשכונה היה גם שוחט שכונתי אליו הינו לוקחים את התרנגולות שגדלו בחצר הבית וזו הייתה חווית ילדות שקשה לשכוח.

 

בן שלום ברנט אסתר
braeti60@gmail.co.il




שוטר מקוף
שתף 

גם היום אפשר לראות שוטרים מכוונים תנועה, כאשר הרמזורים מפסיקים לפעול מפעם לפעם. אך בזמנים ההם לא היו רמזורים, ובצמתי דרכים עמוסות במיוחד נבנתה במרכז הכביש מן בימה קטנה, מעליה בדרך כלל היה גגון להגנה מפני השמש, ועל בימה זאת עמד שוטר (רק שוטר, לא שוטרת...) והכווין את התנועה. על זרועותיו הוא היה מלביש לפני המשמרת מן חותלות לבנות מבהיקות כאלה, כדי לגרום לנהגים להבחין בתנועותיו המהירות, עת נפנף בידיו לכל עבר....

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מאוסף סוסקין בבעלות מכון לבון. 

 

 

"בלדה לשוטר", אושיק לוי, א. מנור / נ. הירש:
"...כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו / שוב הוא לבדו שוב רק עם צילו / כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו / אין מה למהר או לאחר...".

 

שלישיית גשר הירקון שרה "איזה יום יפה", ח. חפר/ רוברט קאמפ וסמואל רוברט גיבסון:
"...בכיכר שוטר תנועה / תן חיוך תן חיוך / מסבך את התנועה / תן חיוך תן חיוך / .../ וטוב טוב, טוב לי על הלב / טוב, טוב, טוב..."




שומר עברי
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.