חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 141 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
דייויד סלע - עורך
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המאמרים
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ומעפילים
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש ואופנה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



כדורגל

חיים בר
שתף 

חיים בר הוא כדורגלן לשעבר, אשר שיחק כבלם בקבוצת מכבי נתניה.

בר, אשר ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה בסוף עונת 1972, הופיע במדיה 417 משחקים, וכבש לזכותה 10 שערים. בר, שיחק בסך הכל במשך 16 עונות במדי הקבוצה.

בר זומן לנבחרת ישראל בעונת 1974 ושיחק וערך במדיה 51 הופעות. במסגרת מוקדמות גביע העולם 1978 כבש שער מול נבחרתה הלאומית של יפן (ישראל ניצחה 0-2 כשאת השער השני לישראל כבש חברו של בר לקבוצת מכבי נתניה, עודד מכנס).




חיים לוין
שתף 

חיים לוין נולד ב - 1937.

לוין שיחק במספר רב של מועדונים: מכבי תל אביב, הפועל פתח תקווה, הפועל כפר סבא, הפועל חדרה, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים, מכבי נתניה והפועל ירושלים.
הוא נחשב לאחד משוערי הליגה הטובים והבולטים שהיו בליגה הבכירה ובנבחרת ישראל.

התקופה הטובה ביותר של לוין הייתה ששיחק במכבי תל אביב בין השנים 1960 - 1969, אז זכה עם הקבוצה בתארים רבים.
לוין לבש 22 פעמים את מדי נבחרת ישראל בכדורגל ואף השתתף באולימפיאדת מקסיקו ב - 1968. הוא שיחק בליגה הבכירה עד גיל 40.

לוין נודע כשוער נועז אשר אינו חושש מזינוקים לרגלי חלוצים, או מזינוקים על קורות השער. בעקבות תכונתו זו נגרמו לו פציעות רבות ובמיוחד שברים בכל חלקי גופו.




חיים רביבו
שתף 

חיים רביבו נולד ב - 22 בפברואר 1972 באשדוד.

רביבו גדל באשדוד והחל לשחק כדורגל במחלקת הנוער של הפועל אשדוד. בגיל 16 עבר לקבוצת הנוער של גדנ"ע יהודה. בגיל 19 הפך לשחקן בוגר ושיחק במועדון בני יהודה במשך שלוש עונות, תחת אימונו של גיורא שפיגל. לאחר עונה אחת בהפועל תל אביב עבר רביבו למכבי חיפה ב-1994/1995, שם שיחק במשך שתי עונות מוצלחות שבמהלכן זכה פעמיים בתואר מלך השערים ואף זכה בגביע המדינה.

רביבו זומן לראשונה לנבחרת ישראל בשנת 1992. הוא הופיע במדים הלאומיים 67 פעמים וכבש 15 שערים.

בשנת 1996 רביבו עבר למועדון הכדורגל סלטה ויגו מהליגה הראשונה בספרד, שם כבש בסה"כ 26 שערים והגיע לרבע גמר גביע אופ"א.
לאחר ארבע עונות בסלטה ויגו עבר לאחת הקבוצות הגדולות בטורקיה - פנרבחצ'ה. לאחר עונה מוצלחת ביותר בה זכה באליפות, כבש 16 שערים ובישל 22, זכה בתואר הכדורגלן הזר הטוב ביותר בטורקיה. עונה לאחר מכן, הפך לישראלי הראשון שמשחק בליגת האלופות, ואף כבש שער. במהלך עונת 2002, עבר ליריבתה של פנרבחצ'ה, גלאטסראיי, וכבש שלושער במשחק הבכורה.

עם חזרתו לארץ ב - 2003, חזר לשחק בקבוצה בה גדל, מ.ס. אשדוד. לאחר 12 מחזורים שבהם כבש ובישל 6 שערים, פרש מכדורגל עקב פציעות חוזרות ו"מיצוי", לדבריו.

ב - 17 באפריל 2008, לאחר התפטרותו של מאמן אשדוד, אלון חזן, אימן רביבו את הקבוצה למשך שני מחזורים, עד הגעתו של יוסי מזרחי למ.ס אשדוד.

חיים רביבו - מקבץ שערי ענק




טל בנין
שתף 

טל בנין נולד ב - 7 במרץ 1971 בקריית חיים שבחיפה.

שיחק בהפועל חיפה בין השנים 1987 ו-1988, אז נמכר למכבי חיפה שבה שיחק שלוש שנים עד לחזרתו להפועל חיפה.

בנין חזר לשנה אחת להפועל חיפה עד שנמכר לקבוצת קאן הצרפתית, ובה שיחק שנה אחת. לאחר עונה אחת בצרפת, חזר להפועל חיפה ושיחק בה שלוש שנים עד שנמכר לקבוצת ברשה האיטלקית, שם שיחק 3 שנים.

בעונת 2000/01 שיחק במדי מכבי תל אביב עד עונת 2002/03, בתומה סולק מהקבוצה יחד עם אבי נמני על ידי המאמן ניר קלינגר, בטענה שהשניים גרמו למחנאות בקבוצה.

בעונת 2004/05 חתם בנין בבני יהודה תל אביב אך באמצע העונה הצטרף לבית"ר ירושלים. בעונת 2005/06 שיחק במדי קבוצת מכבי נתניה.

בנין לא הודיע על פרישתו מקריירת המשחק כשחקן כדורגל, אך במשך שנה לא היה רשום באף קבוצה, עד שב - 8 באפריל 2008 מונה כעוזרו של מאמנה הטרי של מכבי פתח תקווה, ניצן שירזי, ובעצם פרש באופן רשמי.
בסיום העונה עזב בנין את הקבוצה עקב חילוקי דעות עם שירזי ולאחר מספר חודשים מונה למאמן נבחרת נערים א' של ישראל.

בנין שיחק בנבחרת ישראל במשך שנים רבות, ואף נבחר להיות קפטן הנבחרת ב - 1997, לאחר פרישתו של ניר קלינגר. לזכותו של בנין 78 הופעות ו - 12 שערים בנבחרת. ב - 28 במרץ 2009, כהוקרה על תרומתו לנבחרת זכה בנין לטקס פרידה ממשחק פעיל שנערך באצטדיון רמת גן במשחק בין ישראל ליוון במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010.

 

טל בנין - שער ענק




יוחנן וולך
שתף 

יוחנן וולך נולד ב-14 במאי 1945.

יוחנן וולך נולד וגדל בקריית ביאליק ועבר עם משפחתו לחיפה בגיל 13 והחל במקביל לשחק בקבוצת הנוער של מכבי קריית ביאליק.

וולך השתלב בקבוצת הבוגרים כבר בהיותו בן 16 ושיחק בשורותיה כשלוש שנים. הוא התגייס לצה"ל כלוחם בנח"ל וזכה עם נבחרת הכדורגל של החטיבה באליפות צה"ל בשנת 1965. יחד עימו שיחקו דרור קשטן, יהודה שהרבני, רוני שורוק ורוני מוסקוביץ' שחקנים שהפכו לאחר מספר עונות לשחקנים מובילים בליגה הבכירה.
הזכייה סייעה לקריירת הכדורגל של וולך, וכבר באותה שנה הצטרף לקבוצת הכדורגל של הפועל חיפה. שנה לאחר מכן, בשנת 1966, זכו וולך והפועל חיפה בגביע המדינה.

 

גובהו הרם (186 סנטימטרים) וממדי גופו הרחבים של וולך זיכו אותו בכינוי ה"טנק" והביאו את מאמנו להציבו בתפקיד החלוץ.
על אף שבשנת 1967 כבש את שער הניצחון היוקרתי ברבי (1-0) מול מכבי חיפה, סבר כי התפקיד לא היטיב עימו, ומאמנו הבא, מייק דה יונג ההולנדי העביר אותו לתפקיד הבלם, עמדה אליה הסתגל במהירות והצטיין בה. תוך זמן קצר הפך לשחקן מפתח בהפועל חיפה והצטיין במשחקים רבים.

ב - 1969 זומן על ידי מאמן הנבחרת עמנואל שפר להיות שותף במשחקי ההעפלה לטורניר הגביע העולמי במקסיקו 1970שנה לאחר מכן, היה שותף להישג הגדול ביותר של הכדורגל הישראלי: השתתפות במונדיאל.
סך הכול רשם 12 הופעות בנבחרת והבקעת שער בודד לזכותה.

 

 

 

 

 




יוסי אבוקסיס
שתף 

יוסי אבוקסיס נולד ב - 10 בספטמבר 1970.

בצעירותו שיחק אבוקסיס במחלקת הנוער של הפועל תל אביב, ובעונת 1987/88 עבר לקבוצת הבוגרים. באותה שנה הפועל זכתה באליפות, ואבוקסיס הוחתם ל - 5 שנים הבאות.
בעונת 1993/94 שיחק בבני יהודה תל אביב. שנה לאחר מכן שיחק בהפועל צפרירים חולון, ושנה אחר כך עבר לבית"ר ירושלים. שיחק בבית"ר מעונת 1995/96 עד 2000/01, ובתקופה הזו בית"ר זכתה בשתי אליפויות וגביע טוטו אחד. השתתף במוקדמות יורו 2000 במדי נבחרת ישראל.

בעונת 2001/02 חזר לשחק בהפועל תל אביב, דבר שעורר כעס אצל אוהדי בית"ר. אבוקסיס זכה באותה עונה בגביע הטוטו עם הפועל תל אביב ושיחק בה עד 2003. בתחילת עונת 2003/04 שיחק אבוקסיס במועדון ספורט אשדוד אך התקשה להתאקלם בקבוצה וחזר עוד באותה עונה להפועל תל אביב, איתה זכה בעוד שני גביעים. בעונתו האחרונה בקבוצה כשחקן פעיל, שימש אבוקסיס כקפטן הפועל תל אביב.

בדצמבר 2006, במשחק של הפועל תל אביב נגד בית"ר ירושלים באצטדיון בלומפילד, לאחר שריקת פנדל לזכות הפועל תל אביב, נזרק מהיציע שבו ישבו אוהדי הפועל רימון הלם, במטרה לפגוע בשמעון גרשון. הרימון נחת סמוך לנקודת ה-11, בה הניח באותו הרגע אבוקסיס את הכדור, ופצע אותו קלות ברגלו.

 

אבוקסיס נוטה לדבר באופן שנתפס בוטה, כלפי קבוצות שהן יריבותיה של הפועל תל אביב. בשנת 2007, כאשר הפועל תל אביב זכתה בגביע המדינה, הצטרף לאוהדי הקבוצה שירי נאצה נגד הקבוצות האחרות. יום לאחר מכן התנצל יוסי בפני אוהדי הקבוצות.

עם מינויו של גיא לוזון למאמן הקבוצה, פרש אבוקסיס ממשחק פעיל, ומונה לסקאוט הקבוצה. ב - 5 בדצמבר, עם מינויו של אלי גוטמן כמחליף ללוזון, מונה אבוקסיס לתפקיד עוזר המאמן.

ב - 12 ביוני 2008 הצטרף אבוקסיס לקבוצת האוהדים מכבי קביליו יפו מליגה ג'. הוא זכה עם הקבוצה בגביע המדינה לליגה ג' מחוז ת"א ועלה עם הקבוצה לליגה ב' ממקום ראשון. יוסי אבוקסיס אישר כי ימשיך לשחק בשורות מכבי קביליו יפו גם בעונת 2009-2010.

 

יוסי אבוקסיס - גול!!!!!




יוסי מזרחי
שתף 

יוסי מזרחי נולד ב - 4 באפריל 1953.

גדל בקבוצת הנוער של בית"ר ירושלים ושיחק לראשונה עם הקבוצה הבוגרת בעונת 1974/1975. הוא תפס את מקומו של אחד מהבולטים בשוערי הקבוצה, יוסף סורינוב.

במשך 14 השנים בהן שיחק כשוער בבית"ר ירושלים, הייתה הקבוצה אחת מהבולטות בכדורגל הישראלי. בשורותיה שיחקו באותה תקופה גם אורי מלמיליאן, אלי אוחנה ודני נוימן.
מזרחי זכה עם בית"ר ירושלים באליפות המדינה בעונת 1986/1987 וזכה ארבע פעמים בגביע המדינה. לפני פרישתו ממשחק פעיל שיחק מזרחי גם בקבוצות הפועל לוד ושמשון ת"א.

מזרחי היה שוער מחושב ויציב ביותר. מיעט לבצע טעויות והשרה ביטחון רב בהגנת בית"ר ירושלים. הוזמן לנבחרת ישראל ושיחק בשורותיה ב - 11 משחקים בינלאומיים.

ב - 1994 החל לאמן. תחילה כעוזר המאמן של אמציה לבקוביץ' בבית"ר ירושלים ואחרי כן בקבוצות הפועל ירושלים, מכבי פתח תקווה, מ.ס. אשדוד וזכה באליפות עם בית"ר ירושלים בעונת 2006/07.

העונה הגדולה בקריירה של מזרחי הסתיימה בטונים צורמים, לאחר שהובהר לו מהנהלת בית"ר בראשות ארקדי גאידמק כי לא ימשיך בעונה הבאה. בעבר שימש גם כעוזר מאמן נבחרת ישראל בכדורגל. בסוף עונת 2006/07 חתם מזרחי במכבי פתח תקווה והחליף בתפקיד את גיא לוזון. לאחר פתיחת עונה טובה, עזב מזרחי את הקבוצה וחתם בקבוצה הקפריסאית אפולון לימסול. בסיום העונה בקפריסין הצטרף מזרחי למ.ס אשדוד ועזר לקבוצה להישאר בליגת העל.

 

יוסי מזרחי בהיכל התהילה של בית"ר ירושליים




יוסל`ה מרימוביץ
שתף 
יוסף (יוסלה) מרימוביץ נולד ב - 1923 בקפריסין.
 
את הקריירה כשחקן החל בקבוצת מכבי תל אביב. בגיל 16 עלה לקבוצת הבוגרים והיה שותף פעיל ל - 6 אליפויות ו - 6 גביעים (אליפות אחת ו - 3 גביעים לפני קום המדינה) בתפקיד קיצוני ימני.

בנבחרת ישראל הופיע 14 פעמים, הבולטת שבהן כנגד ברית המועצות, בשנת 1956 באצטדיון רמת גן.

בשנת 1958 בהיותו בן 35, פרש מרימוביץ' ממשחק פעיל והמשיך את דרכו במכבי תל אביב, הפעם כמאמן, ועימה זכה במספר תארים.

בשנת 1964 הוא מונה לתפקיד מאמן נבחרת ישראל, ובאותה שנה הוביל את הנבחרת לזכייה בגביע אסיה. לאחר שסיים את הקדנציה הראשונה בנבחרת ישראל שב לאמן את מכבי תל אביב, עמה זכה בגביע אסיה לאלופות ב - 1969.

ב - 1982 חזר לאמן את נבחרת ישראל.

לאחר שנבחרת ישראל כשלה בקמפיין מוקדמות הגביע העולמי ב - 1986 סיים מרימוביץ' את הקדנציה השנייה שלו כמאמן נבחרת ישראל, וב - 1988 - 1989 חזר לאמן בפעם השלישית והאחרונה את מכבי תל אביב.
בסיום אותה עונה זכתה מכבי חיפה באליפות המדינה, ומרימוביץ' סיים את תפקידו.

משנת 1992, משמש מרימוביץ' כנשיא איגוד מאמני הכדרורגל בהתאחדות לכדורגל בישראל.




יענקלה גרונדמן
שתף 

יעקב (יענקל'ה) גרונדמן ז"ל נולד בפולין ב - 20 ביולי 1939, נפטר ב - 24 במאי 2004.

גרונדמן החל את הקריירה בבני יהודה תל אביב, שם שיחק כקשר התקפי.
הוא ניחן בבעיטה אדירה, הצטיין גם בפעולות הגנתיות והיה מנהיג טבעי בבני יהודה, אף על פי שהיה יוצא דופן כיוצא אירופה בקבוצה שרוב שחקניה באו מעדות המזרח, דבר אשר העניק לו גם את הכינוי: "הפולני". היה שותף לזכיית בני יהודה ב - 1968 בגביע המדינה.
הוא זומן לנבחרת ישראל על ידי המאמן גיולה מאנדי ושיחק במדיה שמונה פעמים בשנים 1961-1964.

בגיל צעיר יחסית נקטעה קריירת המשחק של גרונדמן בשל פציעה, והוא החל בקריירה חדשה כמאמן, תוך שהוא משאיר אהדה רבה בשכונת התקווה, ונמנה עד היום כאחד מגדולי שחקני המועדון בכל הזמנים ויקיר האוהדים.
גרונדמן עבר קורס מאמנים אצל עמנואל שפר ואימן בהמשך את מכבי תל אביב, הפועל חיפה, שמשון תל אביב, בני יהודה ת"א, הפועל תל אביב, הפועל באר שבע ועוד קבוצות רבות.

כמאמן זכה לראשונה בגביע המדינה עם הפועל חיפה בשנת 1974, כשבקבוצתו כיכבו יצחק אנגלנדר, יוחנן וולך, יוסי ליפשיץ' ואלי לוונטל. על המאמן המוערך אמרו שחקני הקבוצה כי הם "מעדיפים לשבת אצל גרונדמן על הספסל מאשר בהרכב אצל כל מאמן אחר".

בשנת 1977 הוביל את מכבי תל אביב לדאבל היסטורי, ושלוש שנים לאחר מכן הוביל את מכבי נתניה. גרונדמן עוד הספיק לזכות בתארים נוספים בשני גביעי טוטו עם שמשון תל אביב, כאשר בשנת 1988 קיבל גרונדמן הצעה לאמן את נבחרת ישראל יחד עם שחקן העבר, יצחק שניאור.

צמד המאמנים, שכונה על ידי העיתונות ש"ג, הוביל את הנבחרת להישגים נכבדים והגיע עימה עד למשחקי ההצלבה מול קולומביה, בהם הנבחרת הייתה קרובה להעפיל למונדיאל 1990.

בשנת 2001 חלה בסרטן, אך עד ימיו האחרונים ב - 2004, המשיך לתרום לכדורגל בישראל ובין היתר שימש כסקאוטר (תצפיתן) עבור נבחרת ישראל ומאמנה, אברהם גרנט. כמו גם, נענה לבקשתו של דני דבורין להמשיך כפרשן: "שירים ושערים" וכל זאת ללא תנאים ובהתנדבות מלאה, ולמרות כאביו המייסרים ממחלת הסרטן.

 

מספר ימים לפני מותו הספיק גרונדמן לקבל את "אות המופת" מהתאחדות הכדורגל העולמי פיפ"א בשל תרומתו לכדורגל בארץ, דבר המרמז על האהדה הרבה לה זכה מי שכונה "הג'נטלמן של הכדורגל הישראלי", לא רק בישראל, אלא גם בעולם הכדורגל הבינלאומי.

כאות הוקרה על תרומתו רבת השנים לספורט בארץ והיותו סמל למופת, מודל לחיקוי ומושא להערצה, נחנך לאחר מותו האצטדיון במקום מגוריו ברמת השרון על שמו.




יעקב חודורוב
שתף 

יעקב חודורוב ז"ל נחשב לגדול שוערי מדינת ישראל בכל הזמנים, נולד בראשון לציון ב - 16 ביוני 1927, נפטר ב - 31 בדצמבר 2006.

ב - 1942 הצטרף לקבוצת הכדורגל המקומית "מכבי צעיר" בה עמד לראשונה בין קורות השער.

קבוצת הבוגרים הראשונה בה שיחק הייתה מכבי ראשון לציון, ממנה עבר אל הפועל ראשון לציון שם הגיע עד לגמר גביע ארץ ישראל של 1946 תוך הדחה סנסציונית של הפועל תל אביב בחצי הגמר.

הפועל תל אביב צירפה את חודורוב אליה, ולאחר סיבוב משחקים בארצות הברית זכה לכינוי "ציפור מעופפת" בעיתון הניו יורק טיימס.

חודורוב ערך את הופעת הבכורה שלו בשערה של נבחרת ישראל במשחק הידידות נגד קפריסין ב - 1949, ובאותה שנה השתתף במשחק הרשמי הראשון של ישראל נגד יוגוסלביה בבלגרד.

 

   

ב - 1956 שיחק חודורוב במשחקה ההיסטורי של ישראל מול ברית המועצות במוסקבה.
במהלך משחק הגומלין באצטדיון רמת גן שבר את אצבע ידו, אך המשיך לשחק וביחד עם נחום סטלמך "גנב את ההצגה" מהשוער הסובייטי לב יאשין שנחשב אז לשוער הטוב בעולם.

המשחק הטוב ביותר שלו במדי הנבחרת היה נגד ויילס בקארדיף במסגרת מוקדמות מונדיאל 1958, בו הצטיין אף על פי ששבר את אפו ונקע את כתפו.
הוא נבחר לאחד מחמשת השוערים הטובים בעולם בעקבות הופעתו במשחק זה.
חודורוב גם היה שותף לניצחון הגדול על יוגוסלביה בבלגרד במוקדמות לאולימפיאדת רומא (1960).

ב - 1951 קיבל חודורוב הצעה מפתה ביותר מקבוצת הפאר האנגלית ארסנל, שהציעה לו משכורת שבועית של 50 ליש"ט (סכום גבוה באותם ימים). עוד שתי קבוצות גדולות התעניינו שירותיו במהלך הקריירה, פנרבחצ'ה הטורקית ודנדי יונייטד הסקוטית, וכן קבוצות רבות נוספות. מאוחר יותר טען כי "לא העליתי על דעתי לתת את שירותיי לזרים. שיחקתי בשביל הסמל ובשביל הגאווה הלאומית, לא בשביל כסף".

 

חודורוב, שהתנשא לגובה של 1.78 מטר, הגן במהלך הקריירה 31 פעמים על שערה של נבחרת ישראל, בה שיחק בפעם האחרונה ב - 1964. מחליפו הקבוע בנבחרת היה יעקב ויסוקר.
הוא קטף את תואר האליפות בשנת 1957 עם הפועל תל אביב, עימה גם זכה בגביע המדינה בשנת 1960.

זכה באליפות יחד עם הפועל רמת גן ב - 1964 לאחר שקודם לכן עלה עימה לליגה הבכירה. במשחק מפורסם מהמחזור שלפני האחרון באותה עונה הבקיע בבעיטת עונשין את שער הניצחון מול הפועל טבריה, שהבטיח באופן מעשי את האליפות של רמת גן.
הוא פרש ממשחק ב - 1967 לאחר שנתיים בהן שיחק בשמשון תל אביב.

מתחם האימונים של הקבוצה כיום נקרא על שמו.

 

יעקב חודורוב -  ב"חיים שלכאלה". נוסטלגיה במיטבה!

 

"דרבי שנות ה-50", המראה את יענקלה חודורוב ז"ל (הפועל ת"א) מזנק לרגלי שייע גלזר יבל"א (מכבי ת"א).

 




יצחק ויסוקר
שתף 

יצחק "איציק" ויסוקר גדול שוערי הפועל פתח תקווה ואחד מגדולי השוערים בכדורגל הישראלי נולד ב - 18 בספטמבר 1944.

יצחק ויסוקר החל לשחק כחלוץ במחלקת הילדים של הפועל פתח תקווה תחת שרביט האימון של המאמן יעקב קרלינסקי. יחד איתו בקבוצה גדלו כדורגלנים שברבות הימים הובילו את הכדורגל בישראל להישגים כמאמנים וכמנהלים, ביניהם: דרור קשטן (מאמן), יחזקאל בן טובים (נבחרת הנוער), גדעון מרקוס (מנהל ומאמן מחלקת הנוער) וניסים קלדרון (מנהל).
באחד האימונים נפצע השוער הקבוע והמאמן ביקש ממנו לעמוד בשער באומרו "אתה הרי האח של יעקב ויסוקר".
כבר באותה עונה זומן ויסוקר לנבחרת הנערים של ישראל ומאז שיחק בנבחרות ישראל בכל הגילאים, תמיד כשוער ראשון.

בתקופתו הייתה הפועל פתח תקווה קבוצה שנאבקה מדי שנה על תואר האליפות (הוא הגיע לאחר עונות האליפויות), אך ויסוקר לא זכה איתה בשום תואר.
לאחר עונת המשחקים 1975/76, שבסופה ירדה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לליגה השנייה (לאחר הפסד להפועל כפר סבא משער של החלוץ ישראל פוגל), עבר ויסוקר למכבי נתניה ובעונתו הראשונה בקבוצה נבחר לשחקן העונה, כאשר נתניה זוכה בשלושה תארים (אליפות, גביע המדינה וגביע האינטרטוטו). בהמשך זכה עם מכבי נתניה בשתי אליפויות נוספות.

ויסוקר עבר מספר פציעות קשות. כאשר שיחק במסגרת אליפות צה"ל נשברה כתפו על ידי כדורגלן מכבי רחובות, והיא חוברה בברגי פלטינות. בזמן אימון הנבחרת הוא ספג פגיעה חמורה בשוק רגלו כתוצאה מהיתקלות עם שייע פייגנבוים. למרות הפגיעות ויסוקר לא ויתר והמשיך לשחק בהצטיינות, כאשר לדעת רבים הגיע לשיאו במשחק מפורסם נגד הפועל תל אביב, שבו ניצחה קבוצתו, הפועל פתח תקווה, 3:4, לאחר שהתל אביבים הובילו 3:0.




יצחק שום
שתף 

יצחק שום נולד ב - 1 בספטמבר 1948 בקישינב, ברית המועצות, (כיום מולדובה).

שום ושיחק מ ? 1959 עד 1983 בקבוצת הפועל כפר סבא,  ועלה לקבוצת הבוגרים בגיל שש עשרה וחצי.
בעונת 1974/75 זכה עם קבוצתו בגביע המדינה, לאחר ניצחון בגמר על בית"ר ירושלים בתוצאה 3:1. שום, שכבש את השער השלישי, תרם רבות לניצחון קבוצתו.
בעונת 1979/80 זכה עם קבוצתו בגביע שני אחרי הניצחון על מכבי רמת עמידר בתוצאה 4:1. העונה הבאה הייתה עונת השיא של שום שכבש שער אחד ובישל 11 נוספים. בשנה זו, זכתה הפועל כפ"ס באליפות המדינה.

מסוף שנות השישים ועד תחילת שנות השמונים היה שום שחקן קבוע בהרכב נבחרת ישראל.
הוא הופיע במדי הנבחרת בשתי אולימפיאדות - אולימפיאדת מקסיקו (1968) ואולימפיאדת מונטריאול (1976). שום היה שותף לחולית הקישור בהופעתה של הנבחרת בטורניר הגביע העולמי במקסיקו ב - 1970.
הוא כונה אז על ידי העיתונות בישראל "השין השלישי" מאחר שהשלים בחולית הקישור את "צמד השינים" (מרדכי שפיגלר וגיורא שפיגל) שהיו אחראים על החלק ההתקפי בזמן ששום שיחק כקשר הגנתי וזכה לשבחים רבים על משחקו בטורניר.

בסך הכול רשם שום 76 הופעות בינארציות שבהן הבקיע 9 שערים.
במשך מספר שנים נשא שום את סרט הקפטן של הנבחרת. פעילות זו הקנתה לו הישג מיוחד: הוא הכדורגלן היחיד שנמנה עם סגל הנבחרת בכל שלושת הטורנירים הגדולים שבהם השתתפה: שתי האולימפיאדות ומונדיאל.
 

 

חיקוי של יצחק שום









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.