חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 145 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 

פורטל: מזון ומשקה



דברי מתיקה וקינוח

ארטיק
שתף 


איפה הוא, איפה הוא הארטיק הנפלא הזה, למה הפסיקו ליצר אותו????
היה זה ארטיק וניל בעל מבנה של תיבה, כאשר את המרקם הפנימי הנפלא של הגלידה והוניל הייתה עוטה מעטפת של שוקולד מעולה ופריך.
לאחר קילוף עטיפת הארטיק - היה מתחיל התענוג.

             

כמו לקרמבו, גם לארטיק היו שתי אסכולות שונות לאכילת הממתק האלוהי הזה: הראשונה טענה שיש לנגוס בו מיד בכל פה כדי לקבל בפה את הארומה הנפלאה הנוצרת משילוב השוקולד והווניל, ואילו האסכולה השנייה התמחתה בפיצול ההנאה: ראשית נוגסים קלות במעטפת השוקולד, זו הייתה נענית בחפץ לב ונושרת לפינו כאשר כל מרקם הווניל נשאר שלם. רק לאחר שהיינו מסיימים לאכול את ציפוי השוקולד ולפני שהווניל יתחיל לנזול ולטפטף - היינו מתפנים להנות מהלבן הלבן הזה, בעל המרקם העשיר והשמנוני.

 

 

 

 



 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לאחר שנים הוציא חברת "ארטיק" מהדורה משופרת: היה זה "ארטיק לוקס", שבשונה מקודמו בעל מבנה התיבה, היה הלוקס גדול יותר ובעל מבנה מוארך ומעוגל בחלקו העליון. שם, בחלקו העליון חיכתה הפתעה מתחת למעטה השוקולד- היו אלה קליפות של תפוזים וחלקיקי אגוזים טעימים להפליא.

חידוש נוסף של ארטיק היה "ארטיק שני מקלות". היה זה ארטיק רגיל שבאמצעו היה חריץ, לכל צד היה מקל משלו, היה אפשר בלחיצה קלה להפריד את שני חלקי הארטיק, והיית מקבל במקום ארטיק אחד - שניים, דבר שגרם מיד לחברים לידך לבקש להיות "שותף" בארטיק שלך.

חברת ארטיק לא רק שיצרה את הארטיק הכי טוב בעולם - היא הייתה גם בעלת מודעות רחבה לשיווק, והייתה מעתירה על המשתמש שפע של מבצעים, פרסים, הגרלות ומה לא.
בתוך הארטיק היו מחלקים פתקאות שקראו להן "סלע". מי שהיה אוסף כך וכך סלעים והיה שולח אותם למפעל - היה משתתף בהגרלה של פרסים "יקרי ערך".

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 בשיר הפתיחה לסרט המתיחות "ישראלים מצחיקים" (י. גפן / א. זילבר) שר אריאל זילבר:
"...אם ביום חמסין אתה עם ארטיק / מה פתאום רטוב, יורדים גשמים / זה אני מתיז עם דלי מפלסטיק / תתנהג יפה כי מצלמים...".

 
''...וזוכר אותו גם איך שהיה מקלף לי את הנייר מהארטיק לאט-לאט שלא יתפרק השוקולד ושם לי את המקל ביד עם הנייר מסביב כמו בננה שלא ינזל לי...''.

שרה שילה, "שום גמדים לא יבואו", עם עובד, עמ' 136.

 

 

 

 

תגובות:
בערך אודות "ארטיק" נשמטה משום מה העובדה החשובה ששם החברה הוא עד היום שם גנרי לכל גלידה על מקל בארץ, בכל טעם שהוא. כך למשל "ארטיק מגנום", או "ארטיק לימון". ונכון, להוריד את ציפוי השוקולד בשלמותו היתה אומנות ונושא לתחרות בין החברים בכל פעם מחדש. עד כמה שזכור לי האסכולות לא היו כל כך קפדניות. פשוט הצטרפנו לאסכולה כלשהי בהתאם למצבו של הציפוי - נוזלי או מוצק, שבור או שלם... שבת שלום ובשורות טובות,

ערן
lipsum@hotmail.com

 


רטרו:


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן

  

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




ארטיק קופיקו
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




בונבוניירה
שתף 

אותה קופסת סוכריות או שוקולדים שהאמא היתה מחביאה לאירועים מיוחדים, או שהביאו בביקור אצל מכרים ובמיוחד משום מה, בביקורים אצל חולים או יולדות בבתי חולים.

על פי אפרים קישון, אפשר היה לצפות שאותה בונבוניירה, לאחר סבב העברות מהאחד לשני, בסופו של דבר תנחת בחיק הנותן הראשון לאחר מספר שנים!!!

השוקולדים בבונבוניירה היו שוקולד אשר היה ממולא במין קרם בטעם תות או דובדבן והיה נחשב אצל הילדים כפרס שהיה כדאי לטרוח רבות עבורו.

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רטרו:
לרגל 60 שנה למדינת ישראל עלית הוציאה בונבוניירה במהדורה נוסטלגית.


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן

 

מעבר לערך קופסאות שוקולד לבונבוניירה בפרק תצוגות של אספנים




בונבונים בקופסת פח
שתף 

הסוכריות של הזמנים ההם נקראו "בונבונים", הם הגיעו בקופסאות פח. לאחר שמלאי הסוכריות הסתיים - שימשו אותנו הקופסאות לשימושים ביתיים שונים.

 


 

 

 

 


 

 

 


לקריאת כל התגובות - לחצו כאן

 

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




בייגלה בקופסת פח
שתף 

 

 

 

חוכמת הבייגלה של חברת בייגל בייגל החלה בשנת 1880 בעיר קרקוב שבפולין, שם שימש סב סבו של יעקב בייגל (כיום מנכ"ל בייגל בייגל) כאופה.

את השם בייגל הוא ירש מהבייגל המפורסם שהיה מכין על פי מנהג יהודי המקום.

באותה תקופה ניהלו בני משפחת בייגל שמונה מאפיות שפעלו בפולין עד לפני מלחמת העולם השנייה.
עם השנים השם בייגל נשאר, אך המותג התרחב למגוון רחב של מוצרי בייגלה, קרקרים וסוגי מאפה פריכים.

 

                 

בשנת 1933, כשחלק מבני המשפחה עזבו את קרקוב ועלו ארצה, פתחו שניים מבני המשפחה מאפיות נפרדות בתל אביב וברמת גן, בהן העסיקו בני משפחה ביניהם יצחק ויהושע בייגל.

ב - 1949, לאחר הקמת המדינה, החליטו שני האחים להקים במשותף מפעל בתל אביב לייצור כעכים, בדומה לאלה שהפעילו אבותיהם בפולין. סוגי הבייגלה הראשונים שיוצרו בארץ היו מקלות מלוחים שנקראו קיסמי בייגלה ונמכרו בקופסאות פח ושמיניות בייגלה.

 

לבייגלה, שכבש באותם ימים את הארץ ונמכר בקיוסקים לצד הגזוז גוייר לעברית וכונה "כעכים" אך השם לא תפס.

             


לחץ לשמיעת הג'ינגל




ביסקוויט מרי
שתף 

 

הביסקוויט האולטימטיבי של הימים ההם. היה אפשר למצוא אותו במכולת השכונתית בתפזורת בקופסת פח. הלך טוב כפריט טבילה קלאסי בכוס התה.




ביסקוויט פתי בר
שתף 

ביסקוויט פתי בר היה המתחרה של הביסקוויט מרי על חיכו של כל מי שאהב לטבול ביסקוויטים בתה.
ביסקוויט זה היה נמכר במכולת השכונתית
בתפזורת מתוך קופסאות פח גדולות ,ולאחר מכן בחבילות.

 




בישקוטים
שתף 

נכון שעדיין אפשר למצוא גם היום פה ושם את הבישקוטים האהובים והזכורים לטוב, אך בזמנים ההם – הם היו קינוחי הביסקוויטים האולטימטיביים, לעומת ביסקוויט הפתי בר שהיה יבש משהו והתאים רק לטבילה בתה או לעוגת ביסקוויטים.




בננה מצופה בשוקולד
שתף 

ממתק נפלא של הימים ההם בצורת בננה קטנה, בחוץ שוקולד בפנים מן מרמלדה צהובה.
מתוק ועדין ונפלא - רק שנגמר כל כך מהר. היה ארוז בשקית ניר קטנה.
 




ג`לי
שתף 

    

 

 

 

 

 

 

ג'לי היה מנת קינוח שלא היה בה כלום חוץ מאשר מים וצבע מאכל, אבל היא הייתה מהירה להכנה: שופכים תוכן השקית לתוך כלי מלא מים חמים, מערבבים ושופכים את המרקם המתקבל לתוך מספר כלים ומכניסים למקרר. לאחר זמן מה היה המקפא מוכן לאכילה.
בא בצבעים אדום, ירוק  וצהוב ובמבחר טעמים כמן תות שדה, פטל , אננס,  בננה ועוד .
היו משתמשים בג'לי גם לציפוי עוגות.
  

 

בומבה צור שר בלהיטו "אוכל" (ש. ביבר / עממי):

"...פודינג שוקולדה/ ג'ילה עם מרמלדה / גלידה, קפה וכוס תה...".

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




גזוזי
שתף 

לפני עידן ה זיפ מכרו לנו כילדים, גלולות תרכיז.
שמים בכוס מים ומקבלים מיץ ממותק. אנחנו לעסנו את הגלולות האלו וזה תסס לנו בפה. (הקדמנו בכמה עשורים את הסוכריות קופצות).




גלידה
שתף 

כאשר החלו לעבור ממקררי קרח למקררים שעבדו על חשמל, התפתחו מוצרים שהתאימו לתא המקפיא, ובין הראשונים הייתה גלידה בקרטון.

הטעמים היו בדרך כלל שוקולד-וניל , או פונץ-בננה.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.