חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 148 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



דברי מתיקה וקינוח

ואפל ספורט
שתף 

ואפל שוקולד היה פופולארי בעיקר בקרב הבנים, בשל התמונות של הספורטאים שצורפו לעטיפתו.

"...על הדוכן הקטן ליד תא הטלפון נפרשו פרודוקטים כמו סיגריות כנסת 6, סיגריות אסקוט, ואפל ספורט, סוכריות שיעול פנטרו, גרעינים בגביע ניר עיתון מגולגל, בקבוקי קריסטל ומיץ פז ועוד דברים שכאלה...".
מתוך הספר בשבוע הבא - אמריקה!!! מאת דייויד סלע




ויקס.
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




זה בשביל האורחים.
שתף 
"זה בשביל האורחים" היה מטבע לשון שגור בפי האימהות אשר השתמשו בו כדי שלא ניגע בכל "הדברים הטובים" שהיו בארון.

בימים שלא היה שפע, היה צריך לשמור כיבוד לאורחים שכידוע היו צצים ללא הודעה מוקדמת (למי היה טלפון?), ולכן תמיד היה צריך להיות משהו בשביל האורחים. השתמשו בזה גם סתם כשרצו להאריך את ימי המדף של הדברים הטובים (אז, הטוב ביותר היה עבור האורחים).



זוקס
שתף 

 

 

 

 

סוכריות סודה בטעם פירות, קטנות וטעימות.




זיסלי
שתף 

זיסלי" היה ביסלי ממולא בקרם מתוק בעטיפה ירוקה בהירה.




טופלה טוטוריטו
שתף 

 

היה נקרא גם "אפל'ה" וגם "גידיאלה"  וגם "אמבר".
היה זה ממתק  שהיה נמכר במקומות שבהם היה קהל רב: בערב יום העצמאות, במצעדי "אחד במאי", במגרשי הכדורגל וכדומה.

היה זה תפוח שהיה טבול בנוזל מתוק אדום. לאחר שהנוזל התקשה כסוכריה סביב התפוח היו תוקעים מקל של ארטיק לתוך התפוח. למוכר הטופלה טוטוריטו היה מן מתקן ידני כזה בו היו חורים רבים לתוכם היה תוקע את המקלות של התפוחים המסוכרים האלה. הוא היה מניף את המתקן הידני מעלה, הולך לאורך הרחוב וצועק בקול "טופלה טוטוריטו...טופלה טוטוריטו...אדום ומתוק...אדום ומתוק...

 

זכרונות:
"...קוראים לזה גידייללה עם פתח מתחת ליוד השלישית.
לשכונה שלנו בגבעת עליה שביפו היה מגיע כל יום אחר הצהרים מוכר עם עגלה שהוא דחף ביד ובה עשרות תפוחי עץ מצופים בסוכרייה אדומה ממש עטופים. בתוך כל תפוח היה תקוע גזר עץ נקי ומשויף. המוכר הכין אותם בעצמו. אני הכרתי אותו כי הוא היה האח הגדול של חברה שלי, וזו הייתה פרנסתו. הוא הפיץ את מרכולתו וצעק כל הזמן גידייללה גידייללה בניגון מאד ייחודי לו. אנו הילדים רצנו אליו מהר כדי לבחור את התפוחים המסוכרים הגדולים ביותר.

ועכשיו סקופ: לפני כשנה היה נדמה לי שראיתי מישהו דומה לו מוכר בדיוק אותם גידיילות בחוף הים של בת-ים ,שאלתי את חברתי הייתכן??? והיא אימתה את הדבר. אחיה שיצא לפנסיה מצא דרך יפה ומרגשת להשלמת הכנסה. אני אישית לא התאפקתי קניתי גידיילה אחת וזכיתי להרגיש למשך כמה דקות ילדה קטנה ומאושרת...".

מדר חיניה
chinaya@walla.com




לחם רוסי
שתף 

זה לא היה לחם, ומה בכלל זה קשור לרוסיה - אף פעם לא הבנתי.
מדובר בעוגיות קטנות ונפלאות, שהיו באות עשרות מהן בשקית מניר צלופן שקוף. היה להן, לקטנטנות הקטנות הללו מן שפיץ קטן למעלה, היו כאלה בגוון בהיר וכאלה בגוון כהה יותר. מי שיודע איפה אפשר להשיגן היום - נא להודיע.

 

תגובות:
אני מחפשת מידע על ממתק שהיה מאוד אהוב עלי בילדותי (יוצר בשנות ה- 60 וה- 70).
לא יודעת מה מקור השם והאם הם נקראו כך באופן רשמי או שזה כינוי שניתן להם בפי העם.
אלה היו "כפתורים" קטנים וחומים, מתוקים ונמסים בפה. האריזה הייתה שקית צלופן שקוף מרשרש צרה וארוכה. עוגיות מדהימות בגודל חצי שקל של היום, ובהן מעין בליטה. היו נימוחות ומתפרקות בפה, ברעשים עדינים ובמתיקות מופלאה. יוצר על ידי בית חרושת "פרומין".

ענבל
inbalsg@gmail.com




ליקריץ`
שתף 

רצועה ארוכה ושחורה שאותה קנינו מגולגלת. היינו מוצצים אותה לאט לאט והחומר השחור היה נמס בפה ומשאיר טעם של ליקריץ'.
שמו העברי של הליקריץ הוא "שוש" אבל רבים קראו  לו "
סוס"

בתל אביב קראו לזה "ליקריץ", בדרום הארץ קראו לזה "רגליס" (הלקוח מהשפה הצרפתית), בירושלים קראו לזה "במבליק".

 

רטרו :
מתברר שגם הליקריץ' (''סוס'') חזר, ובהופעה ססגונית (יבוא מארה''ב). במקום הרצועה השחורה עם הטעם המיוחד, ישנן עכשיו אריזות עם רצועות ליקריץ' בצבעים שונים ובטעמים שונים, כגון טעם תות שדה, וניל וגם ערבוב של שני טעמים
.




לשונות חתולים
שתף 

לשונות חתול היה שוקולד חלב בצורה של "לשון חתול" אשר נמכר בבונבוניירות גדולות.

תחתית הקופסא היתה מלאה בקרטון על מנת לעשות רושם של בונבוניירה רצינית, אולם עוביו של השוקולד היה בעצם דק ביותר. ה
יינו מקבלים את הבונבוניירה מתנה מהדודות של אמא בליל הסדר. המחיר היה צביטה בלחי שרישומה לא ירד גם לאחר 3 ימים, או לחילופין, נשיקה שמשאירה סימנים של שפתון על הלחי. הדודים העשירים היו מביאים שוקולד ענק בצורת ארנבת. גדול, אבל חלול.


רטרו:

לשונות החתולים של עלית כבר לא קיימים, אבל בסופר מוכרים ''לשונות חתולים'' תוצרת חוץ.
אמנם הם כותבים על הקופסא "אצבעות חתולים" אבל זה "לשונות החתולים" הזכורים לטוב...




מוס
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




ממרח רוזמרי
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




מסטיק ארוך
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה








 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.