חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 169 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 

פורטל: מזון ומשקה



משקאות

בירה לבנה
שתף 

הבירה הלבנה של "נשר" הייתה בירה היחידה שהייתה כאן בשנים ההם, לפני שהציפו את הארץ בירות מסוגים שונים, תוצרת הארץ או מיובאות.

היא הייתה משווקת בבקבוק כהה של 500 מ"ל עם מדבקה עליה ציור של נשר, שכן הבירה נקראה "בירה נשר".
הבירה הלבנה הייתה הבירה של המבוגרים, ואילו הילדים שתו "בירה שחורה".

בנוסף לבירות של "נשר" היו בשוק גם בירות "אביר" (בירה לבנה - תוית אדומה, בירה שחורה - תוית ירוקה). "נשר" ו"אביר" היו שניהם מותגים של אותה חברה ולא היה שום הבדל בין המוצרים.

לחץ לשמיעת הג'ינגל

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 
 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

    

 

"...פלדמן היה יושב לו על ספסל עץ קטן מתחת לעץ החרוב הענקי שבחצרו. מגלגל לאט סיגריה ושואף אותה לריאותיו בהנאה גלויה של סוף יום עמל. את העישון נהג להשלים בלגימה חושנית מבקבוק של בירה לבנה, שהוציא מארגז הקרח שעמד בחצר...".
מתוך הספר בשבוע הבא - אמריקה!!! מאת דייויד סלע

 

תגובות:
בכל הקפו של בקבוק בירה נשר קרוב לתחתית הבקבוק היה כתוב באותיות בלט: "כוס בירה כוס בריאות", דבר שאבי היה טורח לקרוא בקול כשהיה שותה את הבירה...

קרואני דורית
karavand@zahav.net.il




בירה מכבי
שתף 

 

 

על תווית הבקבוק הראשונה משנת 1968 הופיע ציור של המכבים. בירה מכבי עמדה בציפיות וזכתה בתחרויות בינלאומיות נחשבות לבירה בשנים 1977 בלוקסמבורג, 1979 בפריז, 1981 בבריסל ו-1995 ברומא. על תוויות הבירה התווספו המדליות במהלך השנים.

במשך השנים ליוו את מסעי הפרסום של מכבי סלוגנים כמו "בירה מכבי – השמפניה של הדור החדש , "מכבי - בירה בינלאומית", "הכל מתחיל בבירה מכבי", "את ואני ובירה מכבי", "בעולם אומרים שזה חוצפה ישראלית", "בילוי עולמי בירה מכבי", "אם כבר קמת - תביא מכבי", והסלוגן המזוהה ביותר עם המותג - "יש מכבי יש חברים".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




בירה נשר
שתף 

בירה "נשר"  הייתה הבירה היחידה שהייתה כאן בשנים ההם, לפני שהציפו את הארץ בירות מסוגים שונים, תוצרת הארץ או מיובאות.
היא הייתה משווקת בבקבוק כהה של 500 מ"ל עם מדבקה עליה ציור של נשר. הייצור החל בשנת 1934 כיוזמה של משפחת רוטשילד, חברת פיק"א וחברה בנקאית מפריס בראשותו של צרפתי בשם גסטון דרייפוס שהקימו את "Palestine Brewery Ltd" או בשמה העברי "תעשיית בירה א"י בע"מ".

המבשלה הוקמה בראשון לציון בסמוך ליקב שגם הוא היה בשליטת משפחת רוטשילד. השוק העיקרי של המבשלה היה חיל המצב הבריטי בארץ ישראל והמתכון של בירה הנשר פותח על ידי הבורמאסטר מנחם ברלינר לפי טעמם של החיילים – בירה בסגנון פילזן. בנוסף יצרה המבשלה בירה שחורה בשם "ראשונייה", כנראה אב הטיפוס לנשר מאלט המוכרת לנו כיום.

בשנת 1941 נפתחה מבשלת בירה נוספת של החברה בבת ים. באפריל 1948 ניסו מטוסי חיל האוויר האנגלי לתקוף את מבנה המבשלה בבת ים. לטענת האנגלים הייתה המבשלה "מקום מסתור לטרוריסטים יהודיים... ממנו ירו הטרוריסטים על הערבים". בשל טעות בזיהוי תקפו המטוסים מבנה סמוך בו שכן מפעל דפוס. כיוון שהתקיפה נערכה בשבת, לא היו נפגעים.‏

לאורך השנים הוצמדו לבירה נשר מגוון סיסמאות. את בירה נשר הלבנה ליוותה הסיסמה "בירה נשר לגבר". סיסמה נוספת, שהפכה לחלק מהסלנג הישראלי, היא "מה הקשר? בירה נשר!".

 בירה נשר הלבנה הייתה הבירה של המבוגרים, ואילו הילדים שתו "בירה שחורה".

לחץ לשמיעת הג'ינגל

 

 

 

 

 

 

   


 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

  

 


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן




בירה שחורה
שתף 

                                  
הבירה השחורה הראשונה שיוצרה בישראל היא נשר מאלט והיא גם הייתה הבירה השחורה היחידה ששווקה בארץ עד לשנת 1987.

הבירה  השחורה יוצרה על ידי אותו המפעל שייצר את בירה נשר החל משנת 1934, ביקב בראשון לציון.

בשנות ה-40 לא היה נהוג לשתות בירה בישראל ולכן ייצרו אותה בטעם מתוק יחסית והיא אומצה בחיבה גם על ידי צעירים ונשים בהריון, ונקראה "בירה לילדים".

מאז יצורו של הבקבוק הראשון לא שונה גודלו והוא נשאר על 480 מ"ל (בעבר נהגו לכתוב על הבקבוק 48 סנטל). מחיר בקבוק נשר מאלט בשנת 1940 היה 4.5 לירות (העובדים השתכרו 50 לירות לחודש).

במהלך ההיסטוריה נעשה רק ניסיון אחד לשנות את אחוז האלכוהול של הבירה ל-1% במקום שליש אחוז, אבל הציבור הגיב בשלילה וכמות האלכוהול המקורית הוחזרה למשקה.

הפרסום לנשר מאלט יועד בעיקר לילדים ולפיכך הופיע בעיתוני ילדים. סלוגנים מפורסמים היו "בירה מאלט - משקה בריאות - מרווה צמא מפיג לאות", "החבר'ה קוראים לזה בירה שחורה", "הבירה המזינה והמרעננת בעיר" , "הטעם המדליק במחיר המצחיק", "הכל מוכן, שימי מאלט על השולחן", "עברתי למאלט כי מאלט עולה מעט".

בשנת 1986 נרכש מפעל נשר מאלט על ידי חברת טמפו, שמשווקת את הבירה עד היום. 

 

 

               

 

 

 


 

 

 

 

 

 

               

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

               

 

 

 


 

 

 

 

מפעל נוסף שייצר  בירה שחורה (וגם לבנה) היה מבשלות שיכר לאומיות בע"מ, ששיווק בירה בשם "אביר"
 
 
 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

זכרונות:

"...בשנות ה - 50 למאה ה - 20 הוקם בנתניה ביח''ר לבירה ע''י ''מבשלת שיכר לאומית''. המייסדים הכריזו על תחרות למ?ת??ן שם לב??יר?ה שהם מתכוונים לייצר, שתהיה לו משמעו?ת גם בעברית וגם באנגלית.

 

שלחנו לתחרות את השם שחשבנו כמתאים - השם שיא-ביר ובאנגלית SEE BEER.
אולם בתחרות זכה (בצדק) מישהו אחר שהציע את השם אב?יר ובאנגלית
A BEER.

 

לא נותר לנו אז אלא להתנחם על כשלוננו בלגימת בירה שחורה ''מאלט'' מתוצרת בית-החרושת הוותיק של ''בירה נשר'' בראשון-לציון...

 

ניצה ואברהם וולפנזון 

 

 

רטרו:

כמו הרבה דברים טובים מהעבר - גם הבירה השחורה חזרה והפכה להיות פופולארית בימינו.

                       




ברנדי
שתף 

 המשקה שנתן בימים ההם תחושה רגעית של העולם הגדול.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

לחץ לשמיעת הג'ינגל

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




גולדסן
שתף 

אנא שלחו לנו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

   




גזוז
שתף 

                         
הגזוז היה המשקה הקל של הימים ההם. הוא היה נמכר בקיוסקים, והכיל תמצית של מיצי פירות שונים וסודה.
היית מבקש גזוז מבעל הקיוסק, זה היה לוקח כוס זכוכית, הופך אותה, משקע אותה בתוך שקע שהיה בדלפק השיש ולוחץ. היה נשמע פססססס ארוך ושרקני. היה זה פטנט ייחודי לשטיפת כוסות, כאשר הייתה מתבצעת הלחיצה היו יוצאים מים מותזים ורוחצים את הכוס. אז היה המוכר מושיט ידו לעבר אחד הבקבוקים הצבעוניים שהכילו את הסירופים השונים, ולוחץ על ה"פומפה" (משאבה) בבקבוק בו הטעם שבחרת. היה לימון , היה פטל והיה גם "גזוז מעורב"- חצי לימון וחצי פטל.  ואז היה מגיש המוכר את הכוס עם הסירופ לידית צינור הסודה, לוחץ, וסודה מבעבעת וקרה הייתה נשפכת לכוס וממלא אותה עד גדותיה. תענוג אמיתי.

 

 

 

הגזוז היה מקור השראה לשירים וחריזות רבות, למשל כך חרז ביאליק: "...גזזיני ואגרשך העדיפיני ממיליך..." , ברצונו לאמר למוכרת בקיוסק "מכרי לי כוס גזוז ואשלם לך גרוש ואת העודף החזירי ב...מילים"  (סוג  מטבע ).

 
 
''... והאיש עם הסינר לוקח בידו זו כוס ארוכה ומבריקה ובידו זו לוקח בקבוק קסמים ומוזג לכוס מידה של עסיס אדום, או ירוק או צהוב, וכשתושג המידה הוא מכוון את הכוס אל הברז הנוצץ ומקציף לתוכה בגעש מתפוצץ את זרם הגזוז שלו, ומגביה ומוריד את הכוס המתמלאת כדי שיהיה נראה גלוי מעשה הכשפים...ובידי אמן מניח את הכוס המלאה על השיש והודף קלות לקראת הלקוח הנדהם ומוקסם נעתק מלים ואפילו שוכח לחפש בכיסו את חצי הגרוש...''
ס.יזהר ''מקדמות'', הוצאת זמורה-ביתן עמוד 101
 

להקת אילון שרה בלהיטה "פלאפל", מאת דן אלמגור ומשה וילנסקי:
"...פעם כשבא יהודי לישראל, נשק לאדמה וברך ה"גומל". היום, הוא רק יורד מן המטוס, וכבר קונה פלאפל ושותה גזוז...".


רטרו:
גם את הגזוז של פעם אפשר למצוא היום בקיוסקים השונים.

 




הדרן
שתף 

"הדרן" היה מיץ פרי הדר של תנובה.




הובי
שתף 

לפני שהיה טרופית, היה הובי.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




ויוה
שתף 

המתחרה העיקרי של טמפו על שוק המשקאות התוססים. היה בעל מספר טעמים.

 

ג'ינגל הפרסומת של המשקה "ויוה" היה:

"בכל מקום, בכל שעה / ויוה לה קומפאני! / נשתה בחדווה ואז נקרא: / ויוה לה-קומפאני! / ויוה לי, ויוה לה, ויוה גם לו / ויוה נשתה, ונשתה רק אותו. / ויוה טעים, ויוה בריא,/ ויוה לה קומפאני...".




וישניאק
שתף 

משקה אלכוהולי שבני הדור המבוגר (הסבים)  היו מכינים בתקופות שעדיין לא היה יבוא של משקאות אלכוהוליים לארץ.

בתוך בקבוק ענק מזכוכית הוכנסו דובדבנים אדומים וסוכר, שתססו שם במשך תקופת זמן, לאחר מכן הוסיפו אלכוהול. התוצאה הייתה משקה חריף, מתוק וטעים, אבל כמובן שבתור ילדים הרשו לנו רק לטעום לגימה מדיי פעם.
בד"כ היו עושים את הוישניאק משזיפים, שהיו מצויים וזולים הרבה יותר מדובדבנים. עם זאת, המהדרין שנהגו להתעקש על הדובדבנים במשקה כינו אותו "שרי ברנדי" - לא פחות!




זיפ
שתף 

 

 

       

 

 

 

  

 

 

 

אבקת שתייה של "עלית" בטעמים של תפוזים, אשכוליות, לימונדה ועוד.


ה"זיפ" היה משווק בפחיות צבעוניות, ובתוך הפחית הייתה כוסית קטנה מפלסטיק עם ידית.

היו שופכים מלא הכוסית לקנקן מים ומערבבים, שמים במקרר ושותים משהו שהזכיר משהו, אבל לא הרבה יותר מזה.

האמת - "עלית " עבדו עלינו בעיניים...לא היה במשקה הזה כמעט כלום חוץ מחומרי טעם וריח...

 

לחץ לשמיעת הג'ינגל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                         

 

 

 

 

 

 

 

  

 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.