חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 154 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 

פורטל: מזון ומשקה



משקאות

חלב בבקבוקיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שמכרו חלב בקרטונים (כמו היום), מכרו אותם בשקיות פלסטיק, ולפני השקיות היה החלב נמכר בבקבוקי זכוכית.
החלב בבקבוקים היה מסופק בבקבוקים ישירות לדלת הבית על ידי ה
חלבן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

   

 

 

 

 

 

 


בקבוקי הזכוכית היו מגיעים עם מכסה פיה מנייר כסף עבה, עליו היה מוטבע יום היצור. מתחת למכסה היה מצטבר החלב ומתקשה לכדי קרום, היו כאלה שאהבו להסיר את המכסה וללקק את חלקו הפנימי, היו כאלה שנגעלו ממנו.


בשנת 1966 הפסיקו את שיווק החלב בבקבוקים ועברו לשיווק בשקיות הפלסטיק.
           

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
החלב בישראל - היסטוריה ונוסטלגיה

החלב ומצריו מלווים את התפתחות חיינו בארץ ישראל ובמדינת ישראל לאחר הקמתה. באתר נוסטלגיה קיימים למעלה מ-200 אזכורים שונים (!) בנוגע לחלב ומוצריו,...

 
למידע המלא

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




חלב בשקיתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

באמצע שנות ה-60 הפסיקה "תנובה" ליצר חלב בבקבוקים, והחלבן הפסיק לפקוד את דלת ביתנו. במקום  זה החלו לשווק את החלב בשקיות אותן קנינו במכולת.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




חלב מפוסטרהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בשנות החמישים המוקדמות  החליטו להשקות את ילדי ישראל בחלב מפוסטר.

את החלב הביאו לבית הספר וחילקו אותו בכוסות בארוחת עשר. החלב היה קר גם בקיץ וגם בחורף. חלק מהילדים שתו את החלב ברצון ואחרים ששנאו חלב שמעו כל ארוחת עשר הרצאות והטפות מוסר.  "...במקום להגיד תודה שאנו דואגים לבריאותך ועתיד עצמותייך -  אתה עושה לי  בעיות כל יום..."

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




חלב עמיד בבקבוקיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

עקרת הבית הישראלית למודת חידושים שהקלות בצידן.
תחילה שמחה להיפטר מעול הרתחת החלב עם הופעת החלב המפוסטר, קודם כל בבקבוקים ומאוחר יותר בשקיות ניילון וקופסאות קרטון.  להקלה נוספת זכו צרכני החלב על ידי הופעת ה''חלב העמיד'', שהוא חלב מעוקר מחיידקים, שאינו זקוק לקירור (אלא רק לאחר פתיחת האריזה) ונשמר טרי לפחות שמונה שבועות.  גם החלב העמיד שווק בתחילה בבקבוקים.

הבקבוקים היו רחבים ומסורבלים בעלי פיה צרה שהיתה מקשה על רחיצתו בגמר השימוש, כי היה צורך להחזירו לחנווני.
תמיד היו ספקנים שחששו שמא הבקבוק ימולא שנית בחלב מבלי שינוקה כראוי. בחנות המכולת עמדו בקבוקים שהעלו צחנה כי לא כל הצרכנים דאגו לנקותם. גם אופן סגירת הבקבוק על ידי פקק מתכת שלא ניתן להשתמש בו לשימוש חוזר היווה קושי. ''הראש היהודי המציא פטנטים'': שילוב של חולץ פקקים ( ממתכת)  ומכסה לבקבוק עשוי פלסטיק.




חלמונה (ליקר ביצים)הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

משקה המורכב מחלמוני ביצים טריות וקוניאק ברנדי.

 




חמש-חמשהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




טיטאןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

הטיטאן היה משקה מסוג האורנג'דה שיוצר כנראה במפעל קטן באזור חיפה, רק החיפאים הכירו אותו ונהגו לזמזמם:
"שתה טיטאן -  לחיזוק הקטן"..




טמפוהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 








 

 







 

 

המשקה התוסס המועדף על ידי רוב הציבור בזמנים ההם של שנות החמישים והשישים.
הבקבוק היה בעל עיצוב עגלגל שניסה (וגם הצליח) לחקות חמוקי נערה, והיה נוח במיוחד לאחיזה.

מקורו של הטמפו הוא בארה"ב:  מיסד החברה, משה ברנשטיין, הכיר בקליפורניה בית חרושות בשם הזה שיצר לימונדה לבנה, והביא את הידע והשם לארץ.

"טמפו" ייצר מספר טעמים כולל ניסיון כושל לחקות את הקוקה קולה האמריקאית (קראו לזה "טמפו קולה"), אך הטעם המנצח היה הלימון, שנמכר בבקבוק שהיה שקוף לחלוטין והפרסומת תאמה את עיצובו וטעמו: "המשקה הזך - בבקבוק הצח".

 

 

 

 

בסוף שנות השישים יצאה טמפו במבצע הרכבת משפטים מאותיות שהיו בפקקים של משקה הטמפו. המשפטים היו: "טמפו עדיף מכל תחליף" או "טמפו נוסע לירוחם שבנגב". מי שהצליח להרכיב את המשפטים זכה בפרסים שונים כאשר הפרס הגדול היה ביקור במפעל טמפו שבירוחם.

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

בשנות ה-80 טמפו יצאה במבצע נוסף

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זמן קצר אחרי ש"טמפו" הציגה לאומה את המשקה שלה בטעם לימון-ליים, היא הציגה חידוש נוסף: מארז של ששה בקבוקים בסלסלת פח (!), לתפארת מדינת ישראל...

בקבוק טמפו צונן בימי הקיץ הלוהטים היה כיף חיים אמיתי. 
סופו של הטמפו קשור בחברת "קוקה קולה": החברה נכנסה לפעילות בארץ, וברנשטיין, שהיה חרד לעתידה של טמפו מיהר להביא לארץ את "פפסי", שהתנאי שלה להסכם היה, שטמפו יעלם, להוציא ה"טמפו סודה" שלא היה בליין של פפסי. ברנשטיין נענה לדרישת פפסי, טמפו נעלם  וכל מה שנשאר ממנו היא צומת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן


דני סנדרסון כתב ולהקת כוורת שרה ב"שיר המכולת":
"...אני זוכר אותה, / אני זוכר אותה מהמכולת. / אני זוכר אותה, / אני זוכר אותה קונה שם סולת. / והיא נתנה לי להחזיק לה / את הקרמבו / וגם ביקשה ממני בקבו-קים של טמפו...".


מטבעות לשון:

משקפיים עם עדשות של טמפו
נאמר על אנשים שמספר עדשות המשקפיים שהרכיבו היה גבוה מאוד, כך שהעדשות היו עבות כמו זכוכית מגדלת, והזכירו תחתית של בקבוק המשקה של טמפו.
"...הוא אמר לך שראה אותי הולך מחובק עם אחותך??? איך הוא ראה? הרי יש לו משקפיים עדשות של טמפו...".

האיור מתוך הספר אבא שלך לא זגג -סלנג בניחוח נוסטלגי, דייויד סלע / הוצאת מודן.
מאייר: אמי רובינגר




טמפוליהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טמפולי היה החיקוי של "טמפו" לסדרת המשקאות המצליחה "טרופית". היו מספר טעמים - תפוזים, ענבים, אשכוליות ועוד. למרות פרסומות ברדיו ובעיתונים, ומבצעי קידום מכירות שונים, המשקה לא האריך ימים.

 

 

זכרונות:
אני זוכר את המשקה משנות הנעורים שלי, סביבות אמצע שנות השמונים. אפילו הפרסומת ברדיו זכורה לי, אם כי חלקית: "טמפולי תפוזים / טמפולי אשכוליות / בואו לשתות ולהנות / תן גם לי! /טמפולי טעמתי, ברגע התאהבתי / טמפולי משקה אהוב שלי"

ערן
lipsum@hotmail.com

 

 




טרופי קולההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




טרופית.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לחצו לשמיעת הג'ינגל




יין פטישיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 
בשנים ההם, לפני שהיין היה מקור להשתפכויות גרפומניות בענייני בוקה, נפח, אפיצות וכל השאר, היה יין עולה על השולחן לעיתים נדירות. בעיקר בקידוש של שישי, בחגים ואירועים מיוחדים היו שותים שפריץ ו"יין פטישים".

יין פטישים, בשמות כמו "פרתום", "אלמוג", "קונדיטון"  ועוד, היה יין של השנים שבהם חשבו שמה שיותר מתוק יותר טוב, ממש כמו שחשבו שכמה שהבשר נמצא יותר על האש - הוא יותר מוצלח...


 
שמו של "יין הפטישים" בא לו מהשפעתו על השותה: היין היה גורם די מהר לערפול חושים מסוים והיה מפיל על המשתמש תנומה קלה.

לאחר מלחמת ששת הימים התפתחה תודעת היין בארץ, בעיקר כיוון שהכיבוש פתח בפני הישראלי הממוצע מקורות יין נוספים מעבר ל"כרמל מזרחי".
מנזר השתקנים שליד לטרון הפך להיות פופולארי בענייני היין עבור תושבי השפלה, ומנזר קרימיזן בבית ג'אלה הפך להיות מוקד לעליית רגל לירושלמים.
 
 
 
 
 








 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.