חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 146 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




יחידות צה”ליות

סיירת חרוב
שתף 

סיירת "חרוב" היתה יחידת הסיור של פיקוד מרכז. לוחמיה הגיעו משורות הצנחנים.


היא הוקמה בסוף 1966 כדי לפעול במסגרת בטחון שוטף לאורך גבול ירדן, בדומה לפעילות סיירת "שקד" בדרום הארץ וסיירת "אגוז" בצפונה.
בראשית 1967 החלה הסיירת לתפקד בהנחת מארבים לאורך גבול ירדן. במלחמת ששת הימים לחמה הסיירת לצד סיירת "דוכיפת" בגזרת לטרון -רמאללה.
לאחר המלחמה ירדה הסיירת לבקעת הירדן והשתתפה במשימה לשמור את הגבול החדש מנסיונות חדירה של מחבלים. בתקופה זו הורחבה הסיירת והפכה לגדוד. לוחמיה הועסקו במרדפים אחר חוליות מחבלים באזור הבקעה, וכן פעלו ביהודה ושומרון למניעת התארגנויות עוינות.
בדצמבר 1968 נפל מפקד הסיירת סא"ל צביקה עופר במרדף אחר מחבלים בואדי קלט.

עד למלחמת יום הכיפורים עסקה הסיירת, שטופחה ע"י אלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי, בפעולות באזור גבול ירדן ומעבר לו, מארבים ומרדפים באזור הבקעה ומניעת פעילות חבלנית ברצועת עזה.
סיירת "חרוב" פעלה במלחמת יום הכיפורים בטיהור אזור העיר סואץ לפני כניסת הפסקת האש לתוקפה.
לאחר המלחמה פורקה היחידה במסגרת המדיניות הצה"לית לפירוק הסיירות הפיקודיות.


רטרו
:

ב - 1995 הוקם בנפת שכם גדוד חי"ר ייעודי 93, שנקרא גדוד "חרוב".
באוקטובר 1996 נהרגו כמה מחיילי הגדוד בעת הפריצה לקבר יוסף בשכם.
בשנת 2003 קיבל הגדוד צל"ש יחידתי מטעם מפקד "עוצבת הפלדה" בגין תעסוקה מבצעית מעולה בגזרת השומרון.
בדצמבר 2005 צורף הגדוד, יחד עם שאר גדודי החי"ר הייעודי באיו"ש, לחטיבה 900 "כפיר
".


בתקופת המרדפים בבקעה שרה צוות הווי פיקוד המרכז עם הסולנית שלומית אהרון: "יש לי אהוב בסיירת חרוב" (ח. חפר / י. רוזנבלום):
"...ביום הראשון כשקבענו פגישה, / הלך הוא לבדוק את דרכי הגישה, / של איזשהו מעבר בירדן, / בבוקר חזר מנומנם וישן. / יש לי אהוב בסיירת חרוב...".




סיירת שקד
שתף 

סיירת 424 "שקד" החלה את דרכה ב - 15.5.1955 כאשר רוכזו יחד ברמלה חמישה לוחמים יהודיים וחמישה גששים בדווים ודרוזים, בפיקוד סגן צבי עופר וסג"מ עמוס ירקוני (עבד אל-מג'יד ח'דר) ונשלחו לסכל חדירת מסתננים מרצועת עזה. כבר בסיור הראשון שלהם הצליחו החיילים לחסל חוליית מודיעין מצרית.

בעקבות הצלחתם הוחלט למסד את הקבוצה וליצור יחידה בה ישרתו בצוותא גששים מיחידת המיעוטים לצד חיילים יוצאי הצנחנים. היחידה קיבלה את השם "שקד".

עמוס ירקוני, שרשמית היה סגן המפקד, היה בעצם המפקד-בפועל בכל הקשור לפעילות המבצעית, והוא פיתח שיטות לחימה ייחודיות עבור היחידה.
במבצע "קדש" פעלה הסיירת לחיסול חוליות "פדאיון" ברצועת עזה וסביבותיה, ובמרדפים שלאחר מכן נפצע ירקוני וידו השמאלית נקטעה. על אף נכותו הוא חזר ליחידה וב - 1961 התמנה למפקדה. בתקופתו הונהגו מדי היחידה המיוחדים: מדי צנחנים, נעליים אדומות וכומתות שחורות.

במלחמת ששת הימים לחמה הסיירת במרכז סיני במסגרת אוגדתו של אריאל שרון. לאחר המלחמה עבר הפיקוד על היחידה לידי בנימין (פואד) בן אליעזר.

בתקופת מלחמת ההתשה גדלה הסיירת והגיעה לסדר גודל של גדוד. לוחמיה השתתפו בקרבות בקו תעלת סואץ ובגבול ירדן, ועם גבור הטרור ברצועת עזה היא נשלחה גם לשם ונטלה חלק בחיסול תשתיות המחבלים ברצועה.

במלחמת יום הכיפורים השתתפו לוחמי סיירת "שקד" בלחימה בקו התעלה. ב - 1978 עוד השתתפה "שקד" במבצע "ליטני" בלבנון, ואח"כ פורקה היחידה, כפי שפורקו לפניה שאר הסיירות הפיקודיות, "חרוב" ו"אגוז".
ב - 1980 החליט הרמטכ"ל רפאל איתן להקים את סיירת "שקד" מחדש. היחידה המחודשת שבה לפעילות בט"ש ברצועת עזה, וב - 1982 נטלה חלק בפינוי מתיישבי חבל ימית. במלחמת לבנון הראשונה השתתפה "שקד" כגדוד חי"ר. ב - 1983, עם הקמת חטיבת "גבעתי" צורף גדוד "שקד" לחטיבה החדשה, לצד שני הגדודים החדשים "צבר" ו"רותם", ואת הנעליים האדומות והכומתה השחורה החליפו הנעליים השחורות והכומתה הסגולה.

 

 

 

 

 

 

 


 

 

בתקופת מלחמת ההתשה שרה להקת פיקוד דרום את שירם של דליה רביקוביץ' ורפי בן-משה "בסיירת שקד":
"...בסיירת שקד, / יוצאים בכל יום שלושה סיורים, / אל צירי המוקד. / ובערב רואים אותם חוזרים, / ואין אחד שם שלא עלה על מוקש, / באחד הימים, / בדרכי האש. / בגזרה הצפונית, בסיירת שקד, / פני נער צעיר, וזה המפקד...".




קלימרו.
שתף 

כנוי לשוטר צבאי, שהחליף את ה"בראסו" המיתולוגי. מקורו של הכינוי בקסדה הלבנה שנהגו אנשי המשטרה הצבאית לחבוש בהיותם בתפקיד, שהזכירה את קליפת הביצה היושבת על קדקדו של האפרוח קלימרו, מן הסרטים המצויירים.








 

 




תזמורת הגדנע
שתף 

אחת מפעולותיו החשובות והברוכות ביותר של מפקד הגדנ"ע אל"מ עקיבא עצמון ז"ל, היתה הקמתה של התזמורת הסמפונית גדנ"ע, אותה תזמורת אשר שמשה בסיס וקרש קפיצה למוסיקאים צעירים בדרכם אל התזמורות הסמפוניות בישראל.

את התזמורת הקים עקיבא בחופשת הפסח של שנת 1953, בשיתוף עם אנשי משרד החינוך והתרבות עמנואל עמירן-פוגצ'וב ז"ל והמלחין בן ציון אורגד ז"ל, אשר גילו התלהבות רבה לרעיונו וליוזמתו של עקיבא.
עשרות תלמידים צעירים מוכשרים, גילאי 13-18, המנגנים בכלי נגינה שונים, התקבצו במחנה צבאי שהיה ממוקם בגבעת אולגה על גבעה ליד חוף הים.
במרכז המחנה היתה תחנת משטרה גדולה (עוד מתקופת המנדט הבריטי) ולידה צריפונים ארוכים עם מיטות עץ, שם שוכנו הנגנים הצעירים, כ-30 נגנים בצריף. המנצחים שנבחרו להנהיג את הגד"נעים היו איתן לוסטיג וארתור גלברון ז"ל.

 

 

 

 

 

כאמור, הכנס הראשון התקיים בחופשת הפסח של שנת 1953, ודווקא אז ירד גשם זלעפות. בדברי הפתיחה שלו לנגנים הצעירים אמר אל"מ עצמון: "דעו לכם חברות וחברים, לא באתם רק לנגן, באתם לכאן גם כדי להתחשל. דאגתי למדריכים ש"ישפשפו" אתכם כהוגן גם בתרגילי סדר, ספורט, ריצות ומסעות לא קלים, והאמינו לי - זה רק יעזור לכם לשפר את נגינתכם".

 

סדר היום היה עמוס וכלל קימה בשעה שש, התעמלות, ארוחת בוקר, נגינה של 4 שעות בסככה שעל גבי הגבעה, ארוחת צהרים, מנוחה בת שעה ושוב חזרות עד שבע בערב, ארוחת ערב ולאחר מכן ערב הווי חברתי, היו כאלה שניצלו את הערב לנגינת מוסיקה קאמרית.
היו גם מסעות לילה מחשלים וכמובן שמירות. עקיבא עצמון עקב אחר פעילותה של התזמורת באהבה. התזמורת הופיעה ברחבי הארץ ובמחנות צה"ל וזכתה לבקורות מצויינות. בין סולניה היה פסנתרן צעיר בן 10 בשם דניאל ברנבוים.

נגני התזמורת המשיכו להיפגש בחופשות כדי לנגן ולתת קונצרטים, ובין נגניה התפתחו קשרי ידידות אמיצים.
בחופש של שנת 1954 התקיים עוד כנס מוצלח בעין זיתים שליד צפת עם אותם המנצחים.
בשנת 1957 הוחלט לתגבר את תזמורת הגד"נע בנגנים מתזמורת צה"ל. תזמורת זו עבדה תחת שרביטו של רס"ן שלום רונלי-ריקליס ונקראה בשם "תזמורת הנוער הישראלי, גדנ"ע צה"ל", והיא זכתה בתהילה עולמית ולמקומות ראשונים בתחרויות בינלאומיות. יוצאיה של תזמורת זו הצטרפו מאוחר יותר כנגנים לתזמורות המקצועיות המובילות בישראל.

בשנות ה-60 חזרה תזמורת הגדנ"ע הסימפונית והופרדה מתזמורת צה"ל הצבאית. היא המשיכה לפעול עד לאחר מלחמת ששת הימים, ואז הוצאה לחלוטין מהמסגרת הצבאית של פיקוד הגדנ"ע ועברה לחסות התזמורת הפילהרמונית הישראלית בשם "התזמורת הפילהרמונית הצעירה", הפועלת עד היום.

 









 

סוף הפרק יחידות צה”ליות

לפרקים אחרים בפורטל נוסטלגיה בצה”ל:

   
חזרה לפורטל נוסטלגיה בצה”ל

חזרה לעמוד הבית


הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.