חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 146 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ומעפילים
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




מחנות בסיסים ואתרים

מחנה צריפין
שתף 

המחנה הגדול בצריפין הוקם ע"י הבריטים ב-1917 במסגרת פריסת כוחות האימפריה במזרח התיכון במלחמת העולם השניה.
במקור שמו של המחנה היה "סרפנד", על שם הכפר הערבי הסמוך צרפנד אל-עמאר, שנחרב במלחמת העצמאות במסגרת "מבצע ברק".

כבר מראשית בניינו הוקצה בו שטח נרחב לשימוש כבסיס טירונים עבור ה"נייטיבס" הפלשתינאים, יהודים וערבים, שיועדו להתגייס לכוחות הוד מלכותו. ואכן עד מהרה שקק הבסיס ממתנדבים שבקשו ליטול חלק במלחמה נגד היטלר, ברובם המכריע יהודים, שהתגייסו ליחידות החפרים, הבא"פס, התובלה, ובהמשך לגדודים הלוחמים ולבריגדה. כולם עברו טירונות קשוחה, כמיטב המסורת הבריטית, תחת שבטם של קצינים וסרג'נט-מייג'ורים בריטיים.

ביולי 1936 הקימו הבריטים בסרפנד את מחנה המעצר הראשון לקליטת עצורים ערבים , בהתחלה היו בו 200 מיטות ומאוחר יותר המחנה הורחב ל400 מיטות עצורים. ב1939 שונה אופי מחנה המעצר והפך להיות מחנה מעצר ליהודים במקום עצירים ערבים, בעיקר עבור עולים בלתי לגאלים.המשורר יהודה עמיחי, איש הבריגדה, הגדיר את מי שעבר את החוויה הזאת כאדם מסוג מיוחד - "הומו סרפנדיס".

במהלך מלחמת העולם השניה, באמצע שנת ,1941 פנו ארגוני נשים ובהם נציגות ויצו, מועצת הפועלות (היום נעמת) והדסה אל הבריטים, בבקשה לפתוח את ה-ATS בפני מתנדבות יהודיות מארץ ישראל. ( ATS  -חיל העזר לנשים, באנגלית: Auxiliary Territorial Service, בקיצור: ATS)  לפנייה זו הצטרפה הסוכנות היהודית. באוקטובר 1941 התקבלה התשובה כי ניתן לגייס 5,000 נשים, מהן 2,000 באופן מיידי. הסוכנות התנתה כי הבנות תגויסנה ליחידות אורגניות עבריות. בסיס הטירוניות של המתנדבות היהודיות היה בסרפנד.

למחרת הכרזת המדינה ב-16 במאי 1948 בשעה 9 בבוקר עזבו הבריטים את מחנה צריפין, אחד ממחנות הצבא הגדולים והמרכזיים שהוקמו בארץ, והכניסו דרך השער המזרחי ("שער ירושלים") את חיילי הלגיון הערבי. מיד עם השתלטותם על המחנה החלו חיילי הלגיון להמטיר אש על ראשון-לציון הסמוכה. המחנה נכבש על ידי חיילי חטיבת "גבעתי" במהלך מלחמת העצמאות, בקרב שנערך בתאריך 18-19 במאי 1948.
  

 



 

 

 

 

 

 
לאחר המלחמה היה זה אך טבעי שבסיסי הטירונים הבריטיים יהפכו לבסיסי טירונים של צה"ל. וכך קמו במחנה, שקיבל בינתיים שם עברי כשר - צריפין. מקור השם "צריפין" הוא ביישוב עברי שהתקיים באזור החל מהמאה הראשונה לפנה"ס. שמו של היישוב רומז לענף הצורפות, בו עסקו אנשי היישוב. האזור כולו נקרא באותה העת "גיא החרשים". היישוב צריפין מוזכר במקורות העבריים במשנה במסכת מנחות (י, ב) ובתלמוד הבבלי במסכת מנחות (ס"ד, ע"ב).

הצריפיין הוקמו בסיסי ההדרכה המרכזיים לטירונים - בה"ד 4, ולטירוניות - בה"ד 12, ובמהלך השנים נוספו והוקמו בשטחו גם בה"ד 6 של חיל הלוגיסטיקה, בה"ד 10 של חיל הרפואה, בה"ד 11 של חיל השלישות, בה"ד 16 - ביה"ס לחילוץ והצלה של פיקוד העורף (ממוקם בתוך בה"ד 11), ובה"ד 20 של חיל החימוש.

 סמוך לבסיס, מול "שער יפו", בצידו השני של כביש 44 נמצא "מחנה גדעונים" המאכלס את בה"ד 7, בית הספר המרכזי של אגף התקשוב (במקום שכן בעבר בה"ד 12).

 בנוסף שוכנים במקום בסיסים ויחידות שונות כגון הימל"ת, היחידה המרכזית לתעבורה של המשטרה הצבאית, במצ"א 108 (בית מלאכה לציוד אלקטרוני) של חיל האוויר, גדוד פסגות, יחידת לוטם, גדוד אמירים מרכז חושן, בסיס הרבנות הצבאית 779, חר"פ 542 ובסיס טירונים.

 בבסיס שוכן בית הדין הצבאי התורן של יחידת בתי הדין הצבאיים (יבד"צ). בית דין זה פועל רק בימי שישי, בערבי חג ובחגים, ומטפל בהארכות מעצר בלבד. במתחם בית הדין יושבים גם נציגים תורנים של הפרקליטות הצבאית; תובעים וסנגורים, זאת בנוסף לבית הספר למשפט צבאי הממוקם אף הוא בבסיס. בבסיס נמצא גם בסיס כליאה 394 (כלא ארבע). 

 

 

 

 

 

 

 




מחנה קריית מאיר
שתף 

בסמוך לשכונת קריית מאיר, בשדה הפתוח, פעל מחנה קליטת המתגייסים הראשון של צה"ל החל מ-1948. היה למעשה הבקו"ם הראשון, אז קראו לזה "קלט", מחנה הזמני שהוקם בשדות הפתוחים הסמוכים לקריה שב"שרונה", ששוכנה זה לא מכבר על ידי כוחות ישראלים.

המחנה הצבאי הזה היה למעשה מצבור של צריפים בתוך חורשה. שם נערכו אימוני שדה מזורזים בשדות עליהם בנויים כיום שכונות מגורים של צפון תל אביב ומתחם המבנים של שדרות שאול המלך.  משם מיהרו לצוות את החיילים אל היחידות השונות בעיצומה של מלחמת העצמאות.

לאחר מכן הוקם בתל השומר בסיס קליטה ומיון.

היום עומדים במקום מחנה קריית מאיר פרויקט גולדה, משכן האמנויות, מוזיאון ת"א, ספריית אריאלה ובית המשפט המחוזי.

 




מחנה שדמה (גוש עציון)
שתף 

שדמה הוא מחנה צבאי מאויש בשטח C (בשליטה ישראלית מלאה), השוכן בנקודה השולטת על ציר ירושלים-גוש עציון (מזרח), מזרחית לעיירה הפלסטינית בית סאחור, 5 ק"מ דרומית לשכונת הר חומה בירושלים ו-8 ק"מ צפונית לתקוע.

המחנה הוקם על ידי הבריטים בתקופת המנדט, ולאחר מכן השתמשו בו גם הירדנים. לאחר כיבושו במלחמת ששת הימים עבר לשימוש צה"ל, והיה לבסיס הקבע של גדוד הנח"ל המוצנח (גדוד 50). בהמשך, שימש כבסיס הנדסה ושריון וכונה בשם "שדמה". בשנות האינתיפאדה שימש כבסיס תצפית.

בשנת 2006 החליט צה"ל לנטוש את הבסיס, אך חלק ממבני המגורים, המגדל ועמדות השמירה המוגנות הושארו במקומם. מאז הוא הוגדר כשטח צבאי סגור בשליטה ישראלית. בסוף מרץ 2010 אייש צה"ל מוצב במקום, בעקבות המאבק הציבורי שהתנהל בעניין.‏




מתקני נופש
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




נבי רובין
שתף 

נבי רובין היה שדה מטווחים שהוקם ע"י הבריטים באזור הדיונות, דרומית-מערבית לראשון לציון, וששימש בעיקר את טירוני בסיס סרפנד הסמוך.

לאחר מלחמת העצמאות ועד אחרי מלחמת ששת הימים, שמשו המטווחים בעיקר את טירוני/ות צריפין (בה"ד 4 ובה"ד 12) וכן את טירוני הצנחנים וצוערי קורס הקצינים בבה"ד 1, בימים ששכן בכפר סירקין
.
 
בשנות ה-50 וה-60 נערכו במטווחי נבי רובין מדי שנה בל"ג בעומר תחרויות אליפות הגדנ"ע בקליעה למטרה ברמות שונות: החל בתחרויות למתחילים ברובי "מאוזר מוסב" (רובים צ'כיים שהוסבו לירי כדורי "טוטו" - 0.22 אינטש), וכלה בתחרויות קליעה בענפים האולימפיים: 60 כדור שכיבה וירי בשלושה מצבים : עמידה, כריעה ושכיבה ברובי "אנשוץ" ו"שטוצר" משוכללים.

 




סן-ג`ין
שתף 

שדה תעופה קטן, צפונית לעכו, שהוקם ע"י הבריטים בתקופת מלה"ע ה-2.

בשנים 1949 - 1951 הוא שימש כבסיס זמני לביה"ס לטייס, עד למעברו למשכנו הקבוע בבסיס כפר סירקין. לאחר מכן הוא הפך לבסיס ימ"ח עד לאחר מלחמת ששת הימים.

ביולי 1967 אירעה בו התפוצצות אדירה בה עלו באש ועשן מצבורים ענקיים של פגזים, קטיושות ושאר פריטי תחמושת משלל המלחמה.

 

בשם "סן-ג'ין" נקרא גם שדה המטווחים הסמוך, שהוקם על שפת הים וששימש בעיקר את חיילי "גולני" ממחנות "בן-עמי" "ושרגא". לימים הוקם שם אתר הקרוואנים "חצרות יָסַף ".









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.