חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 173 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




לבוש הנעלה ודרגות

דרגות גולד-בנד
שתף 

זה היה הכינוי לדרגות הקצינים בחיל הים שהיו נהוגות עד 1972.
במקום ה"ארונות", ה"פלאפלים" וה"איקסים" ענדו הקצינים על כתפיהם דרגות של פסי זהב רקומים על רקע כחול-כהה (ומכאן השם "גולדבנד") ומעליהם סמל החרב והעוגן של חיל הים.

ב - 1972, יחד עם מעבר מפקדת חיל הים מ"סטלה מאריס" שבחיפה לקריה בתל אביב, הוסבו הדרגות בחיל הים לאלה הדומות בזרועות היבשה והאויר.
היום נותר זכר לדרגות ה"גולדבנד" רק במדי הייצוג של קציני חיל הים היוצאים לחו"ל, העונדים אותן סביב שרוולי המעיל, בנוסף על דרגות הכתף ה"נורמליות".




דרגות נגדים
שתף 

כאשר החל צהל להתמסד הוא קבע, בין היתר, סמלי דרגות לחייליו וקציניו.
מעמד מיוחד תפסו הנגדים, הלוא הם אנשי הקבע שאינם קצינים. 

ב - 1948 נקבע כי דרגות הנגדים תהיינה סמל ראשון (סמ"ר), רב סמל (רס"ל) ורב סמל ראשון (רס"ר). דרגות הסמ"ר והרס"ל נענדו על השרוולים, בדומה לדרגות החוגרים, ואילו הרס"ר ענד בקיץ את הדרגה על "שעון" עור על פרק ידו הימנית, ואילו במדי החורף נענדו הדרגות על אמות השרוולים של "באטל-דרס".

 

 

ב - 1950 חל שינוי: בעוד שדרגות הסמ"ר נותרו בעינן נענדו דרגות הרס"לים והרס"רים על "שעונים". יתר על כן, נקבעו סימני דרגה שונים לרס"ל ורס"ר מקצועיים ולרס"ל ורס"ר יחידתיים. 


 

                             

 

 

 

 

 

 

בתחילת שנות ה - 60 בוטלו דרגות הנגדים ה"מקצועיים" והושוו לאלה של הנגדים היחידתיים. כמו כן נקבע כי הרס"רים יענדו בצמוד לסמל הדרגה גם כוכבי וותק: כוכב מתכת קטן דמוי מגן דוד על כל חמש שנות וותק בדרגה. במשך השנים התפרסמו בצה"ל כמה "רס"רים-שלושה-כוכבים" וותיקים כמו רס"ר חזי מבקו"ם, רס"ר ויקטור מהקריה, רס"ר עשהאל ("הסוס הלבן") מביה"ס לשריון בג'וליס ועוד.

בסוף שנות ה - 70 נקבע כי הסמ"רים לא ייחשבו עוד כנגדים, ומאידך, רס"ר שיצבור וותק בדרגה של מעל 20 שנה (ארבעה כוכבים) יזכה בדרגת "רב סמל בכיר" (רס"ב). כמו כן נקבע כי דרגות החורף של הנגדים תהיינה רקומות ולא ממתכת.  

 

בשנות ה - 80 הוחלט כי דרגות הנגדים יוקטנו וייענדו על צווארוני המדים. בד בבד הוחלט לבטל את כוכבי הוותק של הרס"רים ולקבוע במקום זאת דרגות נגדים נוספות כדלקמן: רב סמל (רס"ל), רב סמל ראשון (רס"ר), רב סמל מתקדם (רס"ם), רב סמל בכיר (רס"ב) ורב נגד (רנ"ג).

עם זאת נקבע כי על הסוודרים, הדובונים והפליין ז'קטים יוסיפו הנגדים לענוד על אמות השרוולים את דרגות החורף הגדולות הרקומות כמקודם.

 

 

 

 

 

         

 

  

 

 

 

 

 

סידור זה התקיים עד שנת 2002, ואז הוחלט להעלות את דרגות הנגדים את הכתפיים בדמות ה"ציטרואנים" הנהוגים עד היום (בתחילה נקבעו דרגות מתכת, ואח"כ דרגות רקומות).


נעשה נסיון לגייס לשירות קבע נהגים בדרגת רב"ט, וכדי להבדילם מהרב"טים בשירות חובה ולהעלות את מעמדם נקבעה עבורם דרגה חדשה - רב טוראי ראשון (רט"ר) שסימנה - דרגת רב"ט (שני "סרדינים") ועליה עלה תאנה ("פלאפל").
הדרגה החדשה לא זכתה, משום מה, לפופולריות מי-יודע-מה, ולא ראינו התנפלות של נהגים על לשכות הגיוס בתשוקה להיות רט"רים... בסופו של דבר נאלצו שלטונות צה"ל להודות בכשלון היוזמה המופלאה הזאת ולבטלה בקול דממה דקה.




דרגת רב אלוף
שתף 

דרגת רב אלוף "עם פרוץ המדינה" הייתה שונה לחלוטין מצורתה העכשווית.

בצילום, הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי ודרגת הרב אלוף, שהשתנתה לאחר פטירתו.
הרמטכ"ל השני, יגאל ידין, נשא כבר את הדרגה כפי שהיא מעוצבת עד היום.




חולצת ערבה.
שתף 

חולצת חאקי צבאית נטולת שרוולים אותה לבשו רק החיילות ה"קרביות" בסיני, שנלוו לאימוני הבנים, וכן חיילות הנח"ל בהיאחזויות ומקפלות המצנחים בתל-נוף.

החולצות הללו היו נוחות ביותר וזרוקות למדי, רק צריך היה להיזהר ולא לצאת איתן הביתה, שכן
השוטרים הצבאיים אהבו ללכוד את ה"עברייניות" שיצאו עימן העירה ולהגיש נגדן תלונה על לבוש לא-תקני.




חצאית חאקי
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 




חצאית מיני..
שתף 

בסוף שנות השישים תחילת שנות השבעים גם צה"ל נכנע ל"צו המודה" (האופנה) ואפשר לחיילות ללבוש חצאיות קצרות שנקראו "מיני", אך הייתה מגבלה על גובה החצאית מעל הברך, ושוטרי משטרה צבאית היו אורבים לחיילות הסוררות בתחנות האוטובוס הבין עירוניות וברכבת.




כובע אוסטרלי.
שתף 

הכובע האוסטרלי הובא ארצה בשנות ה - 40 ע"י החיילים האוסטרליים מהקורפוס האוסטרלי - ניו-זילנדי (אנזא"ק) שחנו אז בארץ. היה זה כובע רחב שוליים, ששוליו היו מורמים בצד שמאל. כובע זה נקלט ע"י הנוטרים ממשטרת היישובים העבריים והפך לחלק תקני ממדיהם, במקום, או לצד, כובעי ה"קולפק" הישנים משנות ה- 30.

בשנות ה - 60 היתה שוב עדנה לכובעים האוסטרליים. יחד עם המדים המנומרים שהגיעו מצרפת, הגיעו גם כובעי עבודה רחבי שוליים כאילו-אוסטרליים.
היו אלה כובעים כבדים ובלתי נוחים שזכו לכינוי "סומבררוס". החיילים לא אהבו אותם והעדיפו על פניהם את כובעי הטמבל הישנים והטובים.
ב - 1969, עם הוצאת המדים המנומרים מהתקן, יצאו עימם גם ה"סומבררוס", ואיש לא הצטער על כך.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שלומקה התבונן בפנים הגבריות הדוברות מתחת לכובע האוסטרלי, בהערצה מעורבת בזוועה.
רון ביברמן, תעלומה שאינה נפתרת תוך שעות, עמ' 61.




כובע גרב.
שתף 

כובע צמר סרוג לימות החורף.
בתקופת מלחמת השחרור היו נהוגים כובעי גרב בעלי שני קצוות מחודדים בראשם. מאוחר יותר הופיעו כובעי גרב בעלי ראש מעוגל ופתח לפנים בחזיתם. בד"כ היה נהוג לחבשם כמין מצנפת ששוליה מקופלים.

כובעי גרב היו מחולקים לחיילים ע"י ה"דודות" של הוועד למען החייל. בתקופת הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים סרגו בנות ישראל בהמוניהן כובעי גרב לחיילים ושלחו אותם בלווי מכתבים קורעי לב: "לחייל האמיץ, שתשמור עלינו ותקריב את חייך למען המולדת..." (צחוק, צחוק, אבל היו מכתבים כאלה באמת).


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


בשיר "צ'יזבטים" שרה
להקת הנח"ל (י. מוהר / מ. וילנסקי):
"...עת שדובלה צנח / היה כבר ערב, / המיצנח הוא לא נפתח / מה עושה אז איש פלמ"ח? / הוא צנח פשוט עם כובע גרב...".




כובע היטלמאכר..
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כובע היטלמאכר היה הכובע הרשמי של צה"ל בשנותיו הראשונות.
היה זה כובע מצחיה שמאחוריו שוליים מקופלים, שניתן היה לפתחם בשעת הצורך ולפרוש אותם על העורף, להגנה מלהט השמש.
הכובעים הללו נתרמו לצה"ל ע"י יצרני הכובעים היהודיים בארה"ב וזכו לשמם כיוון שעל הבטנה הפנימית שלהם נרקמה כתובת באידיש צחה: "א מתנה פון די יידישע היטלמאכרן אין אמעריקע פיר צבא הגנב לישראל" (מתנה מהכובענים היהודיים באמריקה לצבא הגנב [כך במקור] לישראל).




כובע פופאי
שתף 

עם התמסדות צה"ל לאחר מלחמת העצמאות הוחל בעשיית סדר גם בנושא המדים וההופעה, בין היתר גם ב"חיל הלבן" - חיל הים.

בתחילה נקבע כי כומתת החוגרים תהיה לבנה כדוגמת כובעי חיל הים האמריקני, וזו נודעה בשם "כובע פופאיי", על שם הימאי זולל התרד המפורסם.
ב - 1952 נקבע כי מדי חיל הים, לרבות הכובעים, יעוצבו על פי דוגמת חיל הים הבריטי. במדים הללו הכומתות היו לבנות עם גדיל כחול. כומתות אלה נועדו לחוגרים עד דרגת רב"ט, ומסמל ומעלה חבשו החיילים כובעי קצינים עם מצחיה.
ב - 1972, עם המעבר של חיל הים לדוגמת המדים הכלל-צה"ליים, ניתנה לימאים כומתה בצבע כחול כהה, אולם ב - 1979, כאשר האלוף זאב אלמוג התמנה למפקד החיל, הוא החליט משום מה להחזיר את הגלגל אחורנית ולהחליף שוב את הכומתה ל"כובע הפופאיי" האמריקני הלבן, למורת רוחם של החיילים.
רק ב - 1985, לאחר תום כהונתו של אלמוג, הוחזרה הכומתה הכחולה לראשיהם (או תחת כותפותיהם) של חיילי חיל הים, עד עצם היום הזה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איך שרנו בילדותנו?:
"...פופאיי הוא רב חובל / פופאיי רק תרד אוכל / וגם במקטרת / שם פופאיי קצת תרד / לכן הוא חזק כברזל (טו?-טו?...)...".

 

 




כנפי צוות אוויר
שתף 

היום עונדים אנשי צוות אוויר בגאווה את כנפי הטייס הרקומות המוכרות, עם סמל ה"מגן דוד" הכחול במרכזן.

עד 1999 היו בחיל האוויר שלושה סוגי כנפי צוות אוויר: טייס, נווט ומכונן (מהנדס טייס). אך כל אלה כאין וכאפס לעומת שלל כנפי צוות האוויר שהיו נהוגות ב
שנות ה- 50: אז היו כנפיים רקומות מיוחדות לטייס, טייס קישור וסיור, נווט, מכונאי מוטס, אלחוטאי מוטס, מטילן ומקלען-אוויר. לא פחות.


בשיר "כנפיים" (ק. לוריא/ ק. אשרת) שרה
להקת חיל האויר:
"...יש לי כנפיים, לשניה הזאת עבדתי שנתיים / כל כך חששתי מהרגע שאנשור / אבל היום אני טייס, אני ציפור. / יש לי כנפיים, יש לי כנפיים...".




מדי חורף.
שתף 

 

בשלושת העשורים הראשונים למדינת ישראל היו נהוגות בצה"ל שתי מערכות מדי א': מדי קיץ ומדי חורף. מדי החורף נלבשו מדי שנה בתקופה שבין ה-1 בנובמבר ועד ה-31 במרץ.

הם היו עשויים בד צמר דוקרני ומגרד ומעוצבים כדוגמת מדי החורף בצבא הבריטי, עם חלק עליון דמוי "
באטל-דרס" (בעברית הוא נקרא "ירכית") שעליו נענדו כל הדרגות, התגים והאותות.

מדי החורף הללו היו חביבים על ראש הממשלה ושר הבטחון הראשון דוד בן גוריון שנהג ללבשם כל אימת שביקר ביחידות צה"ל.
בראשית שנות ה-70 הונהגו מדי חורף חדשים מ
בד סינטטי ובגזרה משופרת, ואלה היו בתוקף עד שנת 1978. באותה שנה, עם כניסת רפאל איתן (רפול) לתפקיד הרמטכ"ל, אחד מצעדיו הראשונים היה לבטל את מדי החורף בכלל, וברוך שפטרנו...


 

 




 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.