חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 170 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




כרזות ומודעות

הסתדרות העובדיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

1952: כרזה מהימים שבהם אינטרס המדינה וההסתדרות היו זהים...

 

1954: 34 שנים להסתדרות

 

מודעה של ההסתדרות המיועדת לפועלים: "עבוד היטב וניבנת!" 

 

1955

 

40 שנה להסתדרות

 

41 שנה להסתדרות

 

42 שנה להסתדרות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הזמנה לטיול בארץ החורים 1929

 

מודעה מטעם ההסתדרות לרגל חלוקת "פרסי העבודה" 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




השוק השחורהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

כרזות שהודבקו על לוחות המודעות בתקופת הצנע בתחילת שנות החמישים, במגמה להילחם בשוק השחור ובספסרות.  "הספסר אויבך הוא - השוק השחור - אסונך הוא!"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מעלילות השוק השחור - מהסרט "אלכס חולה אהבה"

"השוק השחור", ישראל יצחקי, אבשלום כהן:
"...בואו, בואו, בואו, בואו הנה / כאן איש אינו יודע מהו צנע. / בלי נקודות וגם בלי תור / פה זה השוק השחור...".




חיסכוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 




יום העצמאות.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

כרזה אמנותית של מגילת העצמאות משנת 1948, מעשה ידיו של הצייר והמאייר היהודי-אמריקני ארתור שיק.

 

כרזת העצמאות הראשונה

 

כרזת יום העצמאות - תחילת שנות החמישים

 

כרזות יום העצמאות 1951 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כרזות יום העצמאות 1955

 

כרזות יום העצמאות 1956

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כרזות יום העצמאות 1959

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

כרזות יום העצמאות 1960

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
 

 

 

כרזות יום העצמאות 1961

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

כרזות יום העצמאות 1965

 

 

כרזות יום העצמאות 1969

 

 

כרזות יום העצמאות 1974

 

כרזות יום העצמאות 1997

 

כרזות יום העצמאות 1998

 

כנסו כאן לתצוגת כרזות בפורטל חג ומועד
 

 

כרזות יום העצמאות

ד"ר חיים גרוסמן
חוקר תרבות ישראלית
תל אביב

הפקת כרזות ובתוכן גם כרזות יום העצמאות היתה בימי מדינה להמשכה של מסורת חזותית שנתקיימה, בהיקף קטן, גם בימי מנדט. לכרזה זו היתה חשיבות רבה כסמן נוסף של ריבונות וכלי נוסף להבנייתו של חג הלאום החדש - יום העצמאות. ייחודן של כרזות העצמאות היה במסר המכליל יותר שלהן ואף ביוקרתן המקצועית בפי כל: "כרזת יום העצמאות היא ה"גרנד פרי" של הגרפיקה הישראלית" צוטט קופל גורבין זוכה התחרות העיצובית ארבע פעמים. 

כרזת העצמאות הראשונה עוצבה בידי יוחנן סימון בתש"ט, שצייר ברוח ה"ריאליזם הסוציאליסטי" הסובייטי שתי ידים חסונות המעלות את דגל ישראל אל ראש התורן לצד ציטוט זכותו הטבעית של העם היהודי לעמוד ברשות עצמו במדינתו הריבונית מתוך ההכרזה על המדינה . כרזה זו הופקה עדיין על ידי "מחלקת התרבות של הצבא", בהעדר גוף אזרחי לביצוע המשימה. הכרזות הבאות הופקו בידי מרכז ההסברה ונתנו ביטוי חזותי למסרים הלאומיים באמצעות מערך של סמלים ודימויים ישנים וחדשים, הניתנים להבנה והזדהות בידי תושב ותיק כמו גם עולה חדש שזה מקרוב בא. כך הובלטו בניין הארץ, קליטת העלייה וצריפתה בכור ההיתוך הלאומי. הווית הריבונות של חמש שנות העצמאות, בכרזה בעיצובו של חיים נהור, עוררה התנגדות בקרב הנציגים הדתיים בממשלת ישראל, לנוכח בת ישראל הכשרה המושיטה ידה אל מחולל תימני, אך שמחת הריבונות, הנחגגת מסביב לדגל גברה, כנראה, על הכל . מדינת ישראל ובניה הטרודים בבניינה, שבו ונקשרו אל עברה המקראי בארץ ישראל, שסומן בעבודת הפסיפס - בכרזת שנת העשור בעיצובה של מרים קרולי.

כל כרזות העצמאות בעשורים ראשונים הופקו לאחר תחרות עיצובית שהעסיקה גרפיקאים מקצועיים רבים כמו גם אזרחים מן השורה שביקשו לקחת חלק בעיצוב פני ריבונות, ויעידו ההצעות הרבות שנשלחו מדי שנה לועדת התחרות, ומצויות בגנזך המדינה. בשנים מאוחרות יותר, למן שנות השבעים, הנחתה ועדת השרים לענייני טקסים וסמלים את מרכז ההסברה באשר לנושא השנתי המבוקש בשנת העצמאות, וגוף זה פנה לגרפיקאים, מעצבים ואנשי מקצוע להצעות גרפיות בנושא השנתי, שאחת מהן הופקה ככרזה. הפניה לאנשי מקצוע נעשתה, לנוכח הרצון בהצעות מקצועיות ראויות ולא בהצעות מן הציבור שחלקן היו ברמה נמוכה חרף הרצון והנכונות, ואולי היה בכך גם ביטוי לפיחות במעמד כרזת יום העצמאות הן בידי ממסד מפיק והן בעיני עם שמח המורגל כבר בעצמאות.

כרזת העצמאות של תשי"ט, גם היא בעיצוב מרים קרולי, חרגה במעט מן הקונוונציה העיצובית בהציגה במרכז את שמחת החג בשלל צבע זיקוקי דינור, ועוררה עדיין ביקורת מקצועית רבה. המסר ה"ממלכתי" ששב ובלט בתשכ"ב לנוכח כף בנאים שהזכירה כי "מלאכת הבנין בעיצומה", הלך והתרכך בכרזות משל פאול קור, עמרם פרת וגידי קייך, בכרזת תשכ"ז, שהבליטו בקו עיצובי קליל ומחויך יותר את שמחת הריבונות . 

ביטוי ראשון בכרזות העצמאות להרחבת דימוי הישראליות ולהכללת עדות המזרח וסמליהן במסר ההגמוני, נתקיים לראשונה במראה הח'מסה בכרזת תשכ"ו בעיצוב רן ציזר, ששזר משמעות יהודית לישראליות של ח"י שנים למדינה . הח'מסה - דימוי מרכזי בקרב היהודים בארצות האיסלם, ששימש ועיטר תשמישי קדושה ומצווה לבית ולבית הכנסת, היתה בכרזת יובל החמישים למדינה לסמל לאומי ודימוי מרכזי של רב תרבותיות ישראלית - יהודית. 

שנת עשרים למדינת ישראל החוגגת ניצחון מפואר במלחמת ששת הימים, שנסתמנה בגאולה חיילית ושיבה אל אתרים קדושים, עוצבה בידי קופל גורבין, כפרוכת שבמרכזה שני אריות המשמשים כבסיס למנורת שבעת קנים . מנורת שבעת הקנים לא הופיע בעשור הראשון אלא כאזכור מדוייק לסמל המדינה, חרף הצעות רבות, בתחרות השנתית להפקת הכרזה, שעשו שימוש במראה המנורה במגוון וריאציות עיצוביות. יתכן מאד שהסיבה לכך היתה קשורה בניסיון, גם אם לא מודע, לרחוק מסמל בעל מסורת ומשקע יהודי עתיר רבדים. למן העשור השני משתנה המראה ואט אט הפכה המנורה לסמל מרכזי בכרזות רבות בעשור זה ועוד יותר בשנים שיבואו כסימן נוסף של לאומיות ישראלית המרחיבה מראה סמליה.

המנורה ושני האריות הניצבים לצידיה רווחת מאד באמנות היהודית והיתה גם למרכיב החזותי המרכזי בסמלה של העיר ירושלים. בירת ישראל ששבה ואוחדה, שנרמזה בכרזת העשרים היתה בעשורים הבאים לתבנית מרכזית וביטוי חזותי רווח של ריבונות, שאף זכה לחיזוק בתחרות ציורי ילדים בעולם, שאחד מתוצריה אף הפך לכרזת העצמאות תשל"ח. הכרזה שהופקה, הציגה חזון צבעוני מאד של ירושלים כאתר קדוש של כל הדתות שבשעריה מעגלי רוקדים של שלום ואחווה בינלאומית החוצה דתות גזעים ולאומים וממחישה חזון נבואי של אחרית הימים . מראה הכרזה נשתלב בקו תימטי שהובלט כבר שנה קודם לכן בכרזת עצמאות תשל"ז של עשור לאיחוד ירושלים והמציא לה סימוכין בדמות חיזוק בינלאומי, גם אם תמים וילדותי, למרכזיותה של העיר כקונצנזוס מוסכם של ישראליות, יהודית לפחות,  ולאמירה פוליטית אידאית: ירושלים הישראלית המאוחדת.

דווקא השלום, קיבל מעט מאד אזכור חזותי בכרזות החג, וצוין לראשונה לאחר מלחמת יום הכיפורים, בכרזת תשל"ד, בעיצוב מימי תמרי.   לנוכח הקולות הערביים בעשורים הראשונים של מדינה נתפס השלום בהווה כבלתי אפשרי ונדחק ממראה הכרזה לטובת משימות כבירות של "לבנות ולנטוע" ושל "קיבוץ גלויות וישובן מחדש" במדינת ישראל. יתכן כי חלום השלום הישראלי כה ברור שלא היה כל צורך לתת  לו ביטוי גרפי. יתכן והביאה לכך תפיסת השלום בהווה כבלתי אפשרי. יתכן והתקיים בישראל חשש שהסכם שלום יחייב ויתורים פוליטיים טריטוריאליים בלתי נסבלים. כך וכך, הובלט לראשונה שלום בהיר וחד משמעי, בכרזת שנת שלושים בעיצובו של דוד טרטקובר, שבמהלך כמו נבואי, הקדימה ובישרה על בואו המפתיע של הנשיא סאדאת לירושלים וראשיתו של תהליך שהוביל לשלום 
שנות השמונים העמיקו את השיבה לסמלים יהודיים מאחדים כמו המגן דוד ושנות התשעים הבליטו פיחות בחשיבותה של הכרזה, שהפכה פעמים רבות לתרגום נוסף של ניסיון חינוכי ממסדי להדגיש בצורה מעט מלאכותית, "נושא שנתי". כך שנת 41 לעצמאות ישראל שנת "40 שנה לראשיתה של עליה המונית", "שנת הלשון העברית" בתש"ן, ו"שנת איכות הסביבה" בכרזת עצמאות תשנ"ד, בעיצוב דוד שפירא.

נדמה כי הכרזה שהצליחה לתת ביטוי מרבי של רעיון, צורה וצבע לפני ישראליות עכשווית נחפצת, היתה כרזת יום העצמאות תשמ"ו
בעיצוב רפאל אבקסיס בשנת 1986  עיצב רפאל אבקסיס את כרזת "ל"ח לעצמאות ישראל" כקריאה ישנה חדשה לערכי ארץ טובה של חרות צדק ושוויון. בכרזה מופיעות מילות החלק ההצהרתי של מגילת העצמאות ומעוטרות בשלל מוטיבים המייצרים מראה כתובה- אזכור מחודש לאהבה וקשר של חתן וכלה של שיר השירים שמזוהים בפרשנות היהודית כאלגוריה לאהבה בין עם לאלוהיו הנחתמת במסמך רשמי של מחויבות. האמן העלה את ירושלים אל ראש שמחת החג ועיטר התחייבות כתובה בסמלי איקונוגרפיה יהודית וציונית בסימטריה זוגית עשירה בעיטורי פרחים וחיות כמקובל בעיטור הכתובה בקהילות שבארצות האיסלם. הווית ריבונות ועצמאות המבקשת השתלבות מחודשת במרחב המזרח תיכוני ומשורטטת בקו יהודי של סימן וצבע.




כרזות לסרטיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

              

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

             


            


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



 

 

 


 

 


 

 

 

 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

            

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 


 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




מודעות לסרטים הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




מודעות מהעתונותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

הזמנה לברית מילה


נערות, סקס ומפלצת אימים מאיימת...




קריאה דחופה לנשיא: גם הספרדים רוצים לייעץ....




ירושלמים - היזהרו מהצלפים!



דירה לוקסוס ב-30 אלף לירות אבל דחילק...לא לבוא לקנות בשעות הצהריים...



מי מכיר, מי יודע???



אנו נתגבר
"ידיעות אחרונות" , 3.3.1974 . המודעה המעודדת התפרסמה מטעם האיגוד הישראלי לפירסום, והמטרה היתה לעודד את תושבי המדינה שהיו שפופים לאחר מלחמת יום הכיפורים. המלים ''אנו נתגבר'' כאילו נאמרים מפיו של שרוליק של דוש. חבל שאין מי שיעודד אותנו היום...



שטח משוחרר לא יוחזר
 מיד אחרי הנצחון הגדול במלחמת ששת הימים - יצאה מפלגת ''המרכז החפשי'' (שמואל תמיר) במודעה ובסיסמה ''שטח משוחרר לא יוחזר'' . ''המרכז החפשי'' כבר מזמן לא קיים - והוויכוח הפנימי עדיין נמשך...
ה"קופירייטר" של הסיסמה "שטח משוחרר לא יוחזר" היה הח"כ-משורר-מלחין-זמר-עו"ד עקיבא נוף (מים לדויד המלך).

 

 

חמי תל אביב

 

טיול סביב ים המלח

 

חלוקת קרח

 

רווקים ורווקות שימו לב

 

 




מוניציפאליהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

היו זמנים...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 


   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 




מלווה ומגביתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מודעה לגיוס כספים למימון העליה

 

מלווה מלחמה "למען השלום"..... 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מגבית לאסוף כספים לנפגעי שטפונות

 

מודעה משנת 1952 בדבר גיוס תרומות למען שוכני המעברות                 

 

מלווה למען עתיד ילדינו

 

צו השעה - קנה אגרות חוב!!!

 

המלווה הלאומי/עממי

 

 



 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

מגבית ויצו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

             

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

               

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חיים חפר כתב, ורביעיית מועדון התיאטרון שרה את "תן תרומה":
"...לקרן הפיתוח - תן תרומה / היכל אנשי הרוח - תן תרומה / קופת מלוה של אגד - תן תרומה / לבית שימוש בנגב - תן תרומה / לקרן מתנות תן - תן תרומה / לקרן הקרנות תן / תן! תן! תן! / תן תרומה פה / תן תרומה פה / תן עוד תרומה פה / תן!...".




מעברותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

מודעות תדמית של מועצת הפועלות  של הסתדרות העובדים הכללית, שטיפלה בקידום ורווחה של שוכני המעברות: "הדרכה לאם - חינוך לילד - מקצוע לנער".   
     

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 




מפעל הפיסהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 



 

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


לחץ לשמיעת הג'ינגל

                                          
בשירם של ח. חפר / ו. קולוניה - שרה רביעיית מועדון התיאטרון בשיר "אדון ליאון":
 "...אדון ליאון הרוויח במפעל הפיס / אך את שלושים האלף הוא לא שם בכיס. / קודם תרם לבית-כנסת אפיים / רק את השאר אל הבנק הוא הכניס...".




משרד השיכוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.