חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 155 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




אוטובוסים וקואופרטיבים

שסון - אוטובוסהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שסון (או שוסון) היה אוטובוס תוצרת צרפת ששירת את קווי "אגד" בשנות ה-50  וה-60.
ראה גם בקואופרטיבים לתחבורה.

חיים חפר כתב את השיר "אל תכעסי זה לא אסון" שבוצע על ידי שלישית הגשר הירקון ובו מוזכר האוטובוס האגדי הזה:
"...אם אחד יזמין אותך לסרט או תיאטרון / תכף אתפוס אותו בגרון / אל תכעסי זה לא אסון / אם פתאום ארד לכביש כמו מוכה עיוורון / ואדרס על ידי שוסון / אל תכעסי זה לא אסון...".
          

"...אוטובוס שסון נסע במורד הרחוב כשהנהג הבחין לפתע שהבלמים אינם נענים ללחיצותיו שהלכו ותכפו. מהירותו של השאסון הלכה וגברה עד שהנהג איבד את השליטה על ההגה והשאסון נכנס בעוצמה דרך קיר הלבנים החיצוני אל תוך המקווה עצמו. בתוך המקווה התחוללה מהומה נוראה...".
מתוך הספר בשבוע הבא - אמריקה!!! מאת דייויד סלע

 

 

 

 


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן

 

תגובות:
השוסון, למרות בעיותיו ותקופת השירות הקצרה, הכניס כמה חידושים ומושגים (אני מדבר כירושלמי - יכול להיות שבמקומות אחרים פני הדברים היו שונים).
כרטיסן: עד כמה שידוע לי לא היה קיים לפני השוסון.
דלתות פניאומאטיות: עד כמה שידוע לי לא היו קיימות קודם, ולכן עם השוסון נולדה השאלה למי שלא סוגר אחריו את הדלת "נולדת באוטובוס?" או אפילו "נולדת בשוסון?". כמובן שממנו הגיע גם המושג של "קולות של שוסון" לקולות התנשפות או סתם רעשים של פליטת אוויר דחוס.
השוסון נבנה בצרפת לתנועה עירונית בלבד, לעליה נוחה ומהירה של הנוסעים ולהובלת נוסעים רבים. מכאן הרצפה הנמוכה, דלתות רחבות מתקפלות (וגם דלתות באמצע האוטובוס), רחבת עלייה לפני הכרטיסן, מושבים מעטים המסודרים רובם לאורך הדפנות והשארת רוב המרחב כמקומות עמידה. אולם: בגלל הרצפה הנמוכה בלטו חיפויי הגלגלים לתוך המרחב והפריעו לישיבה. גם חיפוי המנוע תפס המון מקום (יחסית) בחלל הנוסעים והעיקר- התחמם מאד . הוסיפו לכך את התקן הצרפתי לחלונות - כלומר חלונות שאינם ניתנים לפתיחה כלל - והרי לכם מתכון לסאונה ניידת. בשוסון תמיד הזענו. ועוד פרט: הרצפה הייתה נמוכה כאמור והתקרה הייתה רחוקה (בייחוד לצעירים ולמבוגרים) וידיות האחיזה (המעטות !!) היו קשורות ברצועות לצינורות בתקרה: גם מי שהחזיק בהן היה מיטלטל בסיבובים ובעצירות. כל מי שניסה להיאחז במישהו שהצליח לאחוז בידית, היה מיטלטל כמובן עוד יותר והתוצאה שבעצירות היו הרבה נופלים על חיפוי המנוע הלוהט! תענוג!!

חנן
hanan.b@gmail.com

===========================================================================

לדגם השני (זה שנראה יותר נורמלי) הייתה ידית הילוכים מאד מיוחדת.
בניגוד לדגם הראשון שהיה מצויד בידית הילוכים ארוכה ומעוקלת, בדגם השני היה גיר חצי אוטומטי.
הידית הייתה קצרה מאד (אולי 25 ס"מ) ויצאה מתוך לוח השעונים מימין להגה. על הידית היה כפתור פניאומאטי כסוף. הנהג היה מעביר להילוך הבא אלא שההילוך היה משתלב רק ברגע שלחץ על הכפתור וכמובן תוך שנשמעה האוושה המפורסמת של שחרור אויר. הסידור הזה היה מהפנט אותי וכל זמן הנסיעה הייתי מרותק לידית הזו עם הכפתור הפלאי.
באשר לחלונות, הם כן היו ניתנים לפתיחה אבל רק בכוח של שוורצנגר... החלונות היו מאד גדולים והיו מוחזקים באמצעות צמד גלילי גומי קטנים משני צידי החלון וזה מה שמנע מהחלון לנוע בחופשיות.

עמי אברבנאל
ami6111@gmail.com

 




שרות החולההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

"שרות החולה" היה שייך ליהודי מצפת שהיו לו מוניות ונהגים ברוב משקי הגליל העליון.
האוטובוסים הראשונים היו מתוצרת REO ובצבעים שונים. בזמן מלחמת העולם צבעו את כולם בחאקי.
המוסך שלהם היה בכפר גלעדי. קוי השרות היו ממטולה עד צפת וטבריה.
עד לפירוקו, בתחילת שנות החמישים, לא הייתה דריסת רגל ל"אגד" בגליל העליון.




תחנות מרכזיותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

 

 

 

 

===================================================================

 

 

 

 

 

 

 

 

===================================================================

 

 

 

 

 

====================================================================== 

 

 

 

====================================================================

 

=====================================================================

 

 

 

 ====================================================================

 

===================================================================

 

 

 

 

====================================================================

 

 

====================================================================

 

==================================================================

 

=====================================================================

 

 

 

 

=====================================================================

 

 

===================================================================

 

=====================================================================

 

====================================================================

 

 

=====================================================================

  

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין 




תחנת אוטובוס מבטוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.




תחנת אוטובוס מעץהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה

 




תל ליטוינסקיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.


תל ליטוינסקי הייתה חברה פרטית בבעלות משפחת ליטוינסקי שהייתה בעלת הקרקעות שהופקעו ע"י הבריטים בשנת 1942, ועליהן הוקם בית חולים צבאי ובסיס צבאי.

בתכנון המקורי היה להקים שכונה יוקרתית וכאשר קואופרטיב המעביר סרב להיכנס לשכונה, הפעילה משפחת לטוינסקי קו באופן עצמאי, אשר בשנת 1974 נמכרו האוטובוסים והזיכיון לחברת דן.









 

סוף הפרק אוטובוסים וקואופרטיבים

לפרקים אחרים בפורטל רכב ותחבורה:

   
חזרה לפורטל רכב ותחבורה

חזרה לעמוד הבית


הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.