חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 154 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



להקות צבאיות

להקת פיקוד מרכז..
שתף 

 

להקת פיקוד מרכז בשיר "מסביב למדורה" 

 
ב-1954 נוסדה הלהקה על ידי קצין החינוך של פיקוד המרכז רס"ן יצחק יצחקי, והפכה עם הזמן לאבן יסוד במוזיקה הישראלית. הלהקה זכתה לשיא הצלחתה בתוכניות אותן ניהל הצמד דני ליטאי ויאיר רוזנבלום לאחר מלחמת ששת הימים.

עד שנת 1954 פעלו במרכז צוותים קטנים שהורכבו מכשרונות שנמצאו במפקדות השונות עד שאלוף פיקוד המרכז, צבי איילון, ביקש להקים להקה ייצוגית, כמו כאלה שהוקמו בפיקודים האחרים.
על מלאכת הקמת הלהקה הופקד רס"ן יצחק יצחקי, קצין החינוך וב-30 באוגוסט 1954 הופיעה הלהקה בתוכניתה הראשונה הנקראת "כף קוף אחד", בה בוצעה הגרסה הראשונה של "גן השיקמים".
התוכנית סיפרה על קוף שמתגייס לצה"ל ועובד זמן רב עד שאחת החיילות מגלה שהוא בעצם קוף. "גן השיקמים" בוצע על ידי שלושה מחברי הלהקה שגילמו חיילים המקבלים אפטר דיוטי ונוסעים ל"תיבת נוח" בתל אביב. בדרך הם עוצרים ב"גן מאיר" ומבכים את השקמים שהיו שתולים לאורכה ולרוחבה של העיר.
 
להקת פיקוד מרכז בשיר "אי שם בבקעה" 

בין חברי המחזור הראשון היו אהובה דיכטר, בבה גלזר (האח של שחקן הכדורגל שייע גלזר האגדי), עמוס מרוז (האבא של גיא מרוז), פרופסור תום לוי (לימד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב), יונה גרשפלד האקורדיוניסט, צפריר שיינקמן, יעקב ערבה-אגיוף, לילי דה פיצ'וטו, שיבולת דהאן, אביבה קרקובסקי, מושיק טרוים (טימור) ועוד.
המנהל המוזיקלי של הלהקה בתוכנית זו היה יוחנן זראי, שקיבל על עצמו תפקיד זה לאחר שאושר לאשתו, ריקה, להיות המדריכה המוזיקלית. עובדה זו מסבירה מדוע כמה מלהיטי הלהקה, היו גם להיטה של ריקה זראי באותן השנים.
הלהקה העלתה מספר תכניות באותם השנים, אך לא הקליטה את שיריה באופן מסודר ורק לקראת סוף העשור יצא ללהקה אריך נגן ראשון שנקרא "שמע חבר" ובו הופיע ההרכב שכלל את : יוסי סגל, מזל שמור, שייקה לוי, צדי צרפתי, אילי גורליצקי, עודד תאומי ואריה לבנון האקורדיוניסט.
שנה מאוחר יותר יצא ללהקה תקליט משותף עם להקת פיקוד הצפון.
צידו האחד של התקליט, שהוקדש ללהקת פיקוד המרכז נקרא "רשות הדיבור לאריה", צידו השני שהוקדש ללהקת פיקוד הצפון נקרא "הנשק הסודי".
בין לבין הקליטה הלהקה את שיריו של המלחין ניסן הב-רון לתקליטי אוסף משיריו, אחד מהם היה "היושבת בגנים".
מלהיטי אותן שנים ניתן למצוא את "חמסינים במשלט", "הסמלת" ו"הזקנקן".
כמו כן העלתה הלהקה את "פשיטה בכפר" ("העיקר ובת האיכר"), שהפכה על הבימה האזרחית ל"חמש חמש". הבמאי של התוכנית היה גדעון שמר, הבמאי הראשון של הלהקה שאשתו, נעמי שמר (או בשם העט שלה ש. כרמל) כתבה את מילות כל השירים.
בין להיטי התוכנית היה גם "רב האור והתכלת" שביצעה מזל שמור, "שיר הבר", "תרנגול בן גבר" ועוד.
חברים נוספים בלהקה באותן שנים היו עודד תאומי, אביבה פז, צדי צרפתי, דוד לוין (אחיו של חנוך לוין), דני ליטאי, עמוס אטינגר, שי דנון ועפרה פוקס.
תכניות נוספות מאותן השנים: "שלושה גיבורים", "אלוף על הגג", "האדם הנכון במקום הנכון", רשות הדיבור לאריה" ו"צחוק במרכז".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב-1963 הפיקה הלהקה את תוכניתה ה-12 "למה? כובע!". בתוכנית הופיעו הלהיטים "חיילים יצאו לדרך", "טוויסט מולדת" ו"שניים עם גיטרה". תוכנית זו הניבה שני תקליטונים בשם "חיילים יצאו לדרך" ו"טוויסט מולדת". בהרכב הלהקה, בתוכנית ובתקליטים אלו הופיעו יגאל חרד, אושיק לוי, שלמה וישנסקי, חדווה עמרני, דוד רוזנטל ואריאל פורמן.
ב-1964 הפיקה הלהקה התוכנית "לא רוצים טובות", ובה הופיעו השירים והלהיטים "כנרת" ("שם הרי גולן"), "יש לו", "יש לה מה שיש לה", ו"לא רוצים טובות".
הרכב הלהקה כלל את אותו ההרכב של התוכנית הקודמת כשאליו הצטרפה מיכל טל . לתוכנית זו הוציאה הלהקה תקליט שנקרא על שם התוכנית והשיר "לא רוצים טובות".
עד 1966 הופקו תוכניות נוספות, אך לא יצאו מהן להיטים גדולים.
ב-1967 יצא לאור תקליט של הלהקה בשם "במרכז העניינים", על שם תוכניתה ה-15, בה הופיע השיר "תורנות בבסיס" ("טנגו תורנות"). בין חברי המחזור אפשר למצוא את מוטי גלעדי, טמירה ודודו ירדני ואת בתיה ברק.
להיט נוסף מהתוכנית היה "את מי אני אוהבת".
ב-1968 הפיקה הלהקה את התוכנית "איפה המרכז?", בה הופיעו הלהיטים "קום לך אל נינווה", "גבעת התחמושת", "ערב טוב" ו"העיקר להיות בריא".
כוכבי התוכנית והתקליט היו דודו זכאי, קובי רכט, איריס יוטבת ונירה גל.
התוכנית הייתה מהמוצלחות ביותר של להקת פיקוד המרכז. ההרכב הנ"ל פורק לאחר מספר מועט של הופעות מאחר וחבריו העדיפו להופיע בבמות מרכזיות כמו "היכל התרבות" ו"בית החייל", אך כאשר הם נדרשו להופיע במקומות מרוחקים הם מצאו סיבות מסיבות שונות כדי לבטל את ההופעה.

 

 


ב-1969 הופיעה הלהקה בתוכניתה "רד אלינו לבקעה", בה נכללו הלהיטים "שנינו מאותו הכפר", "שירו של צנחן", "ארץ המרדפים", "כמה שמש", "צ'רלי צ'פלין" ו"בכי תמרורים".
השירים "שירו של צנחן" ו"שנינו מאותו הכפר" זכו להצלחה במצעדי הפזמונים, והלהקה נבחרה כלהקת השנה בגלי צה"ל. הרכב זה, שכלל את שלמה בר אבא, ניצה שאול, אפרת לביא, דני וסלי, שם טוב לוי, גליה ישי ועמרי ניצן נחשב להרכב הפורה ביותר של הלהקה והוא טופח במסירות על ידי אלוף פיקוד המרכז דאז רחבעם זאבי. זאבי החזיק "קצר" את הלהקה ואחת מדרישותיו היו שבני הלהקה יעברו קורס צניחה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב-1970 הפיקה הלהקה את תוכניתה ה-18, שנקראה "ליד הירדן", ובה הופיעו הלהיטים "תחת עץ האקליפטוס", "יש לי אהוב בסיירת חרוב" ו"הימים האחרים". את חברי הלהקה בתוכנית ייצגו שלומית אהרון, שלמה בר-אבא, אפרת לביא, שם טוב לוי, מיקה בשן, עומרי ניצן, ניצה שאול ודורון סלומון.

עד שנת 1972 לא הפיקה הלהקה תוכניות או תקליטים ומי שנתן את הטון היו צוותי ההווי של חטיבת הצנחנים ושלישית פיקוד המרכז.
ב-1973 התאחדו שני ההרכבים והעלו את התוכנית "שר מי ששר אחרון" בה נכללו הלהיטים "האיש מן הבקעה", "מקפלות המצנחים", "מודה אני לפניך", "מסביב למדורה" והשיר "היום היום". בין חברי ההרכב של התוכנית ניתן למצוא את רונית אופיר, אלי גורנשטיין, עוזי חיטמן, יעקב מנדל ודורית ראובני, ששרה סולו ב"היום היום" וב"האיש מן הבקעה".
השיר "היום היום" שכתב דודו ברק והלחין מוני אמריליו היה לאחד משירים המוכרים ביותר של הלהקה, וזכה בתואר שיר השנה בקול ישראל.

להקת פיקוד מרכז בשיים: "שלום לך אפריקה", "נתגבר יחדיו"


בין 1973 ל-1975 הופיעה הלהקה בתכנית "וזוהי רק ההתחלה" בה כיכבו השחקנים בני נדלר וצפריר קוכונובסקי.
בתוכנית בלטו השירים "כשנחזור", "שלום לך אפריקה", "נתגבר יחדיו" (גרסה עברית לשירם של הביטלס "We Can Work It Out") ו"וזוהי רק ההתחלה", בנוסף לשירי מלחמה אחרים.
בשנת 1977 הופקה התוכנית "שירי ירושלים", בניהולו המוזיקלי של בני נגרי ובבימויו של דני ליטאי. בלהקה היו בין השאר יואל לרנר, מזי כהן, יעל עמית והגיטריסט יוסי לוי. הלהקה הקליטה רק שני שירים, "אמא שלחתני" ו"שומר החומות", בו היה יואל לרנר הסולן.

 

 

 

 

 

להקת פיקוד מרכז בשיר "שומר החומות" 

ב-1978 פירק הרמטכ"ל רפאל איתן את הלהקות הצבאיות, ביניהן פיקוד מרכז, בטענה שהן כבר לא משמשות את יעודן האמיתי - לעודד חיילים לאחר הקרב.
ב-1985 הוקמו הלהקות מחדש, ולהקת פיקוד המרכז הפיקה את תוכניתה ה - 21, "בשערייך יריחו". בתוכנית בלטו השירים "יא ליל", "את עיניך שא מזרחה", "נאהב", ו"מכתב קטן", והשתתפו בה דוד ד'אור, מירון מינסטר, רועי ששון וסיגי חזמה.
שנה לאחר מכן יצא לאור תקליט שנקרא "ילדי 67", על שם תוכניתה ה - 22 של הלהקה. בתוכנית כיכבו אלון אופיר, דוד ד'אור ורועי ששון. בין השירים בלטו הלהיטים "בן גוריון", "נגן אקורדיאון" ו"ילדי 67".


 

 

 

 

 

להקת פיקוד המרכז מורכבת כיום ממספר חברים הפועלים כהרכב אחד. המוזיקאי דרור אלכסנדר מופקד על ניהולה המוזיקלי של הלהקה מזה מספר שנים. בנוסף, את המופעים מפיקים חיילי מדור הפקות במקח"ר (מפקדת קצין חינוך ראשי) יחד עם הבמאי ירון כפכפי. פעילות הלהקה כוללת, בין השאר, הופעות מול חיילים בבסיסי צה"ל וערבי התרמה לצה"ל ברחבי העולם.

רבים מבוגריה של הלהקה מהווים היום חלק מתעשיית התרבות והמוזיקה הישראלית, כמו אושיק לוי, רוחמה רז, טמירה ירדני, שייקה לוי, שלומית אהרון, דורית ראובני, דני ליטאי, חדווה עמרני, אריה לבנון, יואל לרנר, גלית גיאת, דוד ד'אור, מזי כהן, עידן אלתרמן, אלי גורנשטיין, עודד קוטלר, עופרה פוקס ואחרים.

 

משירי הלהקה

  • "שנינו מאותו הכפר", נעמי שמר / נעמי שמר
  • "את עיניך שא מזרחה", יורם טהרלב / אורי קריב
  • "בכי תמרורים", יורם טהרלב / סשה ארגוב
  • "בן גוריון", יורם טהרלב / יאיר רוזנבלום
  • "גבעת התחמושת", יורם טהרלב / יאיר רוזנבלום
  • "שומר החומות", דן אלמגור / בני נגרי
  • "דובר צה"ל מודיע", אבי קורן / יאיר רוזנבלום
  • "האיש מן הבקעה", חיים חפר / מוני אמריליו
  • "היום היום", דודו ברק / מוני אמריליו
  • "הימים האחרים", חיים חפר / דובי זלצר
  • "הנהג שלנו חברה'מן", יורם טהרלב / אלונה טוראל
  • "הסמלת", יחיאל מוהר / חיים אלכסנדר
  • "וזוהי רק ההתחלה", נעמי שמר / נעמי שמר
  • "חיילים יצאו לדרך", נעמי שמר / נעמי שמר
  • "טוויסט מולדת", דרורה חבקין / דרורה חבקין
  • "תורנות בבסיס", יוסי גמזו / עממי
  • "יא ליל", קובי לוריא / קובי לוריא
  • "יש לי אהוב בסיירת חרוב", חיים חפר / יאיר רוזנבלום
  • "כנרת", רחל / נעמי שמר
  • "לא רוצים טובות", יחיאל מוהר / יוחנן זראי
  • "מכתב קטן", דני רובס / דני רובס
  • "מסביב למדורה", נתן אלתרמן / יאיר רוזנבלום
  • "מקפלות המצנחים", יאיר רוזנבלום / יאיר רוזנבלום
  • "נאהב", מיכאל אלדר / אורי קריב
  • "נגן אקורדיאון", יורם טהרלב / אורי קריב
  • "סימן שאתה צעיר", יוסי גמזו / עממי
  • "צ'רלי צ'פלין", יורם טהרלב / סשה ארגוב
  • "קום לך אל ניווה", יורם טהרלב אלונה טוראל
  • "רד אלינו לבקעה", חיים חפר / עממי
  • "שיר הצנחנים", חיים חפר / אוסקר סלדק
  • "שירו של צנחן", יורם טהרלב / יאיר רוזנבלום
  • "כשנחזור"
  • "טנגו תורנות"
  • "קום לך אל נינווה"

 
תקליטים

  • ב - 1971 יצא לאור תקליטה הראשון של צוות הווי חטיבת הצנחנים, "צנחן שלי". בין השירים בלטו "תשאלי ירושלים" ו"צנחן שלי". עוד שני שירים תורגמו לעברית: "קר-חם" ו"השוטה אל הגבעה". בין חברי הלהקה היו לואי להב, צרויה להב, רונית אופיר ודודו זכאי.
  • ב - 1973, בתוכנית "פרצופים צוחקים" של צוות הווי פיקוד מרכז, בלט שיר שהפך לנכס צאן ברזל של אותה תקופה: "אי שם בבקעה". לתוכנית יצא גם תקליט שנקרא על שמה. בין כוכבי ההרכב של הצוות ניתן למצוא את רוחמה זרגרי (רז) ואת אורי הרפז.
  • ב - 1975 יצא לאור תקליטה המחודש של צוות הווי חטיבת צנחנים, שנקרא על שם תוכניתה "בארץ אהבתי". בין להיטי התוכנית ניתן למצוא את השירים "אגדת שלושה וארבעה", "צלילי גיטרות", "בארץ אהבתי השקד פורח", ואת השחקנים רוחמה רז ואורי הרפז, יוצאי צוות הווי פיקוד מרכז.
  • כוכבת הלהקה באותן השנים הייתה רוחמה רז, אשר נתבקשה לחתום קבע, וסביבה הוקם צוות הווי פיקוד המרכז. הרכב זה, שכלל בין היתר גם את בני נדלר ואת צפריר קוכונובסקי, הוציא את אריך הנגן "עם רוחמה", שנחשב לתקליטה הראשון של הזמרת. לימים יצא שוב התקליט, כאשר על עטיפתו נרשם רק שמה של רז, ללא אזכורו של צוות ההווי.

 


להקות משנה

פריחת הלהקות הצבאיות הגיעה בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור. החיילים ותושבי המדינה אהבו את הלהקות הצבאיות, וכל חיל רצה בלהקה ייצוגית משלו. כך גדל מספר צוותי ההווי והלהקות מ-4 ל-17. ללהקת פיקוד מרכז הוקמו להקות משנה כגון "צוות הווי חטיבת צנחנים", "צוות הווי פיקוד מרכז", "צוות הווי בקעה" ו"שלישיית פיקוד מרכז". בין חברי ההרכבים השונים היו גם דורית ראובני, דודו זכאי, ורדה שגיא, עוזי חיטמן, אלי גורנשטיין, דליה מנטבר, לואי וצרויה להב, רונית אופיר, נאוה ברוכין, רוחמה רז, אורי הרפז וצפריר קוכונובסקי.

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




להקת פיקוד צפון..
שתף 

להקת פיקוד הצפון הייתה הלהקה הפיקודית האחרונה שהוקמה, לאחר להקת פיקוד הדרום ולהקת פיקוד מרכז.


הלהקה נוסדה בסוף שנת 1954 מאיחוד של שני גופים: הראשון היה קבוצת שחקנים מלהקת פיקוד הדרום בראשו של יעקב בודואגה (בודו) שעברו לפיקוד הצפון לאחר פירוק הלהקה, והשני חברי להקת גולני שסופחו לצפון עקב בעיות ארגון ותקציב. בין חברי הקבוצה השנייה היו צדוק סביר ואסתר נהרי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוכניתה הראשונה של הלהקה, "מוישה ונטילטור", הועלתה בשנת 1955.
הכוח העיקרי מאחורי התוכנית היה יעקב בודו, שגילם את הדמות הראשית, שימש כמפקד הלהקה והיה האחראי הראשי על קיבוץ השחקנים. התוכנית הייתה במתכונת עלילתית, עם מחזה מאת יעקב מייבלום, וכללה שלושה שירים בלבד.
בין חברי התוכנית הראשונה היו גם אביבה מרקס, אברהם דוד, אברהם פלטה, חנה אהרוני, מירי מגנוס, משה רון, פנינה זהרוני, שי דנון והאקורדיוניסט אוסקר סלדק.

שלושת התוכניות הבאות של הלהקה הועלו כולן בשנת 1956, ולא זכו להצלחה גדולה.

התוכנית השנייה, "מצפון תפתח הטובה", עלתה בינואר 1956.
במקום הצגה מרכזית בדומה לתוכנית הראשונה, הוצגו בתוכנית זו מערכונים קצרים, לצד שירים חדשים. השיר המוכר ביותר בתוכנית היה "שיר הצנחנים" (חיים חפר/אוסקר סלדק) שנכתב לכבוד חטיבת הצנחנים. לתוכנית היו שותפים גם יעקב בודו, משה רון ויהודית סופר.

שתי התוכניות הבאות היו "ש...ש...שתוק" שהועלתה במאי, ו"על דא ועל הא" שהועלתה באוקטובר.

 

תוכניתה החמישית של הלהקה נקראה "פגע וברח", והיא הועלתה בשנת 1957. לראשונה כללה התוכנית מספר גדול של שירים, עשרה, כשהמפורסם שבהם הוא "על ראש הג'ינג'י" של (דן אלמגור/מאיר נוי). בין משתתפי התוכנית היו איתמר ישראל, לוליק (אברהם לוי), משה רון ושמואל זוהר.

להצלחתה הגדולה הראשונה זכתה להקת פיקוד צפון בשנת 1958, כשהעלתה את תוכניתה השישית, "נעלה צפונה".
גורם עיקרי להצלחה היה שני הכותבים הראשיים של שירי התוכנית, נעמי שמר ויוחנן זראי. שמר כתבה והלחינה את "נעלה צפונה" ואת "בגלל מסמר", שהיה ללהיט גדול. שיר מפורסם נוסף בתוכנית היה "השריונים יצאו" (חיים חפר/יוחנן זראי). השיר יועד במקור ללהקת גייסות השריון, אך כיוון שתוכניתה טרם הייתה מוכנה, הוא הועבר ללהקת פיקוד צפון, אשר חיפשה שיר סולו ללוליק.
בנוסף ללוליק, איתמר ישראל ושמואל זוהר שנשארו מהתוכנית הקודמת, הצטרפו למחזור זה גם בני ברמן, אבי רוזמרין, אמיתי אגמון, לאה הופמן, מרים ליגנר וראובן פאר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 
תוכניתה השביעית של הלהקה, "מחיל אל חיל" שהועלתה בשנת 1959, לא זכתה להצלחה גדולה כמו קודמתה. השיר המוכר ביותר בתוכנית היה "שתי אחיות" (יחיאל מוהר/מאיר נוי). ללוליק ואמיתי אגמון הצטרפו יוסי גינזבורג, שלמה וינר, דרורה רופא, חנה פרומן, שי בורשטיין, יפה זהבי ותמר סטינג.


התוכנית הבאה, "קר וחם בצפון" משנת 1960 זכתה להצלחה גדולה יותר, בעיקר בזכות השירים "זמר לגדעון" ו"פגשתיך בשדה תלתן" שכתבה נעמי שמר.

 

כעבור שנה הועלתה התוכנית התשיעית, "הנשק הסודי", ממנה זכור בעיקר השיר "יעל" (דן אלמגור/אמיתי נאמן), שנכתב לפי הסיפור המקראי הידוע.

 

מהתוכנית העשירית, "טרמפ לצפון" שהועלתה ב-1962, התפרסם השיר "ללכת" (יחיאל מוהר/מאיר נוי).
בתוכנית היו חברים אתי גרוטס, נירה רבינוביץ', חנה לוי, כוכבה הררי, נורית אילן, בלהה חורגל, מולי שפירא ושמעון לב.

החל משנת 1963 חל שינוי ניכר בכיוון המוזיקלי של הלהקה, שהתבטא בעיקר בהכנסת כלי נגינה חדשים; לצד האקורדיון הישן, הוכנסו בהדרגה גם כלים נוספים, כגיטרה, חצוצרה, סקסופון ותופים.

שינוי זה בלט לראשונה בתוכנית "ידיים למעלה" שהועלתה בשנת 1963. בשיר "לוס פיקודוס צפונס" (יחיאל מוהר/יוחנן זראי) היה יעקב ונטורה (קובי אשרת) מהראשונים בלהקות הצבאיות שניגן על גיטרה חשמלית. השיר, בסולו של גדי ציגלמן (יגיל), היה פרודיה על השפעת המוזיקה הדרום אמריקאית. שירים מוכרים נוספים מאותה תוכנית היו "כוכב הצפון" (דידי מנוסי/יוחנן זראי) עם סולו של דני בן-ישראל, "זהירות בונים" (נעמי שמר) ו"שיר לחיילת" (דידי מנוסי/נורית הירש). בתוכנית השתתפו גם נירה רבינוביץ', אלישבע אשל ואריה פלדמן.

התוכנית ה-12 של הלהקה, "תן חיוך", הועלתה בשנת 1964.
לגדי יגיל, קובי אשרת ודני בן-ישראל הצטרף בתוכנית גיורא קרונזון. בין שיריה היו "שיר המאמצות" (יחיאל מוהר/דובי זלצר) ו"נר בחלונך" (דידי מנוסי/גדעון פיפר וקובי אשרת), בסולו של דני בן-ישראל.

מהתוכנית הבאה, "כל הכבוד" שהועלתה באותה שנה, זכור בעיקר שיר הנושא, "לכל זוגות האוהבים" (יוסי גמזו/אריה לבנון). בתוכנית זו השתתפו משה יעקבוביץ' (מוצי אביב) ויהודה ברקוביץ' (ברקן).

 

תוכניתה ה-14 של הלהקה, "שמח בצפון", הועלתה בשנת 1967, עוד לפני מלחמת ששת הימים. למוצי אביב ויהודה ברקן הצטרפו בתוכנית דוד ברגר (דודו דותן) ואריה מוסקונה, וזכורים ממנה השירים "כנרת אחרת" של (יעקב שרת/משה וילנסקי) ו"שלושה חיילים" (חיים חפר/אלונה טוראל).

 

האופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים הביאה למדיניות חדשה בצה"ל, של הענקת משאבים רבים יותר ללהקות הצבאיות, ובהן להקת פיקוד הצפון.
הדבר התבטא בהפקות גדולות יותר, הגדלת מספר חברי הלהקה, ואמצעים חדשים ככלי נגינה ואמצעי הגברה. התוצאה הייתה תקופתה המוצלחת ביותר של הלהקה, שהגיעה באותה עת לרמתן של שאר הלהקות הצבאיות.

גורם נוסף להצלחה באותן שנים היה אלוף פיקוד הצפון דוד אלעזר. אלעזר, שראה בחשיבותה הגדולה של להקה צבאית, היה מעורב ישירות בהכנות להופעות ובתכנים, ודאג לתנאי השירות של חברי הלהקה. הוא אף גייס בעצמו ללהקה את יגאל בשן ואת עדנה לב, שכבר היו זמרים מוכרים בקרב הציבור הרחב. 

ביטויו הראשון של המהפך היה בשנת 1968, עם העלאת התוכנית המצליחה "על הרמה".
התוכנית כללה שירים רבים שעסקו ברמת הגולן ובקרבות בצפון הארץ, כ"נגמרה המלחמה" (ארנון בן-נחום/דני ליטני), "וחרב אין ביד דוד" (שמואל א'/דרורה חבקין), "עמק דותן" (דליה רביקוביץ'/שמעון ישראלי), "תל פאחר" (דרורה חבקין/דני ליטני) ו"הקרב לא נגמר" (דרורה חבקין). אך מעל כולם בלט השיר "מלכות החרמון" (יובב כץ/אפי נצר), להיט גדול ששר מוצי אביב.
השיר הוביל במשך שבועות רבים את מצעדי הפזמונים, ונבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי הן של קול ישראל והן של גלי צה"ל. בגלי צה"ל היה זה השיר היחיד של להקה צבאית שזכה בתואר זה. פרט למוצי אביב היו חברים בתוכנית גם אריה מוסקונה, דודו דותן, אברהם צמח, ברטה רחמים, דוד פרי, יוסי זמורה, מרגלית שליבק, פאול רוט, פנחס בן-ארי (פיש), ראובן ברצ'י, ראובן שנער, רון אריסון, שלומית נתיב, שלומית סיגל, שרה גנץ ותמר וקסלר.

תוכניתה ה-16 של הלהקה, "קצת מזה וקצת מזה", הועלתה בשנת 1969.
השיר הבולט ביותר בתוכנית היה "אם תשוב" (יורם טהרלב/אפי נצר) ששרה עדנה לב. שיר בולט נוסף היה "האהבה היא פרח" (לאה נאור/נורית הירש). פרט ללב השתתפו בתוכנית גם דודו דותן, דובי גנדלמן (גל), אברהם צמח, איתן גרסטנר, איתן סלונים, בני ליכטנפלד, גידי זר, ברטה רחמים, דוד פרי, דורית תמיר, דני ליכטר, יהודית כץ, יוסף ברטמן (יוסי ברק), לאה דזלושיצקי, מרגלית שליבק, פאול רוט, פנחס בן-ארי (פיש), צבי ליכטר, ראובן ברצ'י, שושנה מנדלסון ושלומית סיגל.


לתוכנית ה-17, "מהצפון באהבה" משנת 1970, הצטרף ללהקה אחד מכוכביה הגדולים ביותר, יגאל בשארי (בשן). בשן הביא עימו ללהקה את השיר "לצפון באהבה" (דודו ברק/נורית הירש), ששר במקור לבדו בתחילת שירותו, עת הופיע כזמר סולן. בשן שר סולו גם ב"הנבל" (יורם טהרלב/משה וילנסקי) וב"מתנה מן הים" (אהוד מנור/נורית הירש). שיר נוסף שכתבו מנור והירש לתוכנית הוא "רגע לפני", ששרה עדנה לב. שירים נוספים בתוכנית היו "האישה האידאלית" (דידי מנוסי/פולדי שצמן), "הגליליות" (יחיאל מוהר/פולדי שצמן), "לילה בירושלים המזרחית" (יובב כץ/יאיר קלינגר), "למה לך מנגו" (שולמית לפיד/דרורה חבקין), "מיכל ומיכאל" (נתן אלתרמן/רפי בן-משה), "סיביר שלנו" (איתן חביב/דרורה חבקין), "פתחו את כל החלונות" (איתן פרץ/דב נצר), "ציפור הגשם" (תרצה אתר/נורית הירש) ו"תמיד אותם" (תרצה אתר/אמיתי נאמן).
פרט ליגאל בשן ולעדנה לב השתתפו בתוכנית גם דדי בן-עמי, דודו דותן (מפקד הלהקה), עירית בן-בנימין (דותן), איתן גרסטנר, בני ליכטנפלד, דובי גל, דוד רוזנטל, דורית תמיר, יהודית כץ, יהושע לוינר, יוסי ברק, נירה וייסמן, עפרה גולן, פאול רוט, פוריה פינגרר, צבי ליכטר ושלמה גלברג.

 

להקת פיקוד צפון בשיר "נשב בחוץ"

 

 

 

יגאל בשן היה הכוכב גם בתוכנית ה-18, "חייך לעולם" משנת 1971. הלהיט הגדול של התוכנית היה "מתוק מתוק" (אילן גולדהירש/אילן מוכיח). השיר נכתב לפי בקשתו של בשן, שפנה אל מוכיח, מנהלה המוזיקלי של התוכנית, בבקשה לכתוב שיר בסגנונה של אריתה פרנקלין. השיר זכה להצלחה גדולה, ונבחר כ"שיר השנה" בקול ישראל. שיר מוכר נוסף בתוכנית היה "סיירת אגוז" (דודו ברק/אפי נצר). בין חברי התוכנית היו גם זמירה אדם, נחמה שוטן, נירה וייסמן, אוהד נהרין, יוסי ברק, מיקי גורביץ', סמדר ברנר ועירית דותן.

 

תוכניתה ה-19 של הלהקה נקראה "רוח צפון" והועלתה בשנת 1972.
אף על פי שהשתתפו בה אמנים מפורסמים כשרי צוריאל ואוהד נהרין, לא זכתה התוכנית להצלחה גדולה, בעיקר מפני שהייתה חסרת להיטים ובשל העובדה שקברניטיה ניסו לשבור את שיטת הסטאריזם. בתוכנית השתתפו גם אייל ברטונוב ומיקי גורביץ'. השיר היחיד בתוכנית שזכה להצלחה יחסית, היה "דיינו" (תלמה אליגון-רוז/דרורה חבקין).

לאחר רוח צפון ניכרה ירידה חדה בפופולריות הלהקה, שלא הצליחה לשחזר את תקופתה המצליחה שלאחר מלחמת ששת הימים. שני גורמים עיקריים לכך היו מלחמת יום הכיפורים, והתנגדותו הנחרצת של רפאל איתן, אלוף פיקוד הצפון, לפעילות הלהקה.

תוכניתה ה-20 של הלהקה, "הי צפונה", הועלתה בשנת 1973, שבוע לפני פרוץ המלחמה.
השתתפו בה אוהד נהרין, אייל ברטונוב, דני כץ וחני ליבנה. המלחמה שיבשה את פעילות הלהקה, והתוכנית ירדה במהרה.
שמואל וילוז'ני, חבר צוות הווי פיקוד הצפון, הוזמן על מנת לארגן את הלהקה מחדש. הלהקה העלתה תוכנית חדשה, שהורכבה מקטעים שונים, רובם מאולתרים.
לאחר המלחמה נוצר מחסור בכוח אדם, מכיוון שהחיילים בעלי הכושר הקרבי הופנו ליחידות הלוחמות. כך צומצמה פעילות הלהקה באופן ניכר.

שתי התוכניות האחרונות של הלהקה, "גלי צפון" משנת 1975 ו"בלילה על הדשא" משנת 1977 הושפעו מיחסו העוין של רפאל איתן, שלא הכיר בחשיבות הלהקות הצבאיות ורצה לכפות את טעמו האישי בשירי הלהקה.
על מנת להמשיך בפעילות סדירה לנוכח התנגדותו של איתן, גובשה מדיניות של הטעיה. שם הלהקה בתוכנית האחרונה שונה ל"חבורת הזמר של פיקוד הצפון", והיא העלתה שתי תוכניות: תוכנית רגילה בשם "בלילה על הדשא", ותוכנית "שירה בציבור של שירי ארץ-ישראל". איתן לא ידע במשך זמן רב על התוכנית הראשית, והאמין כי הלהקה פועלת במסגרת התוכנית השנייה בלבד.

דווקא תוכניתה האחרונה של הלהקה הייתה מהמצליחות ביותר שהעלתה. השיר "בלילה על הדשא" היה להיט גדול, הגיע למקום השני במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל, ונחשב ללהיט האחרון של הלהקות הצבאיות לפני פירוקן. כותבת השיר, אסתר ניצב, הייתה מחברת אלמונית מקיבוץ בית זרע, שכתבה את השיר כשיר זיכרון לבן כיתתה שלמה ארד, שאהב לארגן ערבי שירה, ונפל בהתרסקות הרקולס בשנת 1975. את השיר הלחין יאיר רוזנבלום, שהלחין לתוכנית גם את "בוא איתי אל הגליל" ו"שני דרורים" שכתב אהוד מנור.
כמו כן כללה התוכנית גרסת כיסוי לשירו של חנן יובל "גשם אחרון" (אהוד מנור/יאיר רוזנבלום). את השיר שרה ורדה נוגה, בביצוע שהפך לאחד המזוהים ביותר עימו. בין חברי התוכנית היו גם אילן טל, ורדה גורן, יורם צדוק ויעל חובב.

ב-1978 הורה הרמטכ"ל רפאל איתן על פירוק הלהקות הצבאיות, ובהן להקת פיקוד הצפון.

באמצע שנות השמונים חידשו מספר להקות צבאיות את פעילותן, ובהן פיקוד הצפון, שהעלתה את התוכנית קום והתהלך בארץ. החזרות לתוכנית התחילו בסוף שנת 1983, והצגת הבכורה התקיימה בתחילת 1984. שני הלהיטים הגדולים ביותר בתוכנית היו "קום והתהלך בארץ" (יורם טהרלב/יאיר קלינגר) ששר יהודה אליאס ו"עוד לא תמו כל פלאייך" (יורם טהרלב/רמי קליינשטיין) ששרה יסמין גמליאל.

בשנת 1986 הועלתה התוכנית "בוא עכשיו", מתוכה התפרסם השיר "כד הקמח" שכתבה והלחינה נעמי שמר על הבצורת באותה שנה. בין חברי התוכנית היו דני שטג, משה בן-בסט, רפי ויינשטוק, דלית כהנא, מיכל נחמן (צפיר), מירי טננבאום (נבו) ושירה פרבר.


עד לשנת 1990 העלתה הלהקה מספר תוכניות נוספות, שכללו בעיקר גרסאות כיסוי לשירים ישנים.
העדפתו של הקהל את השירים הישנים וחוסר הצלחת תקליטי הלהקה בשוק האזרחי הביאו לירידה בפופולריות הלהקה, עד פירוקה.


בשנת 2006, לאחר מספר שנות שפל, פתח מחדש פיקוד הצפון את הלהקה.

 

 

להקת פיקוד הצפון כיום הינה אחת מן הלהקות המובילות בצה"ל ומורכבת ממספר חברים הפועלים בהרכב אחד. המוזיקאי דרור אלכסנדר מופקד על ניהולה המוזיקלי של הלהקה מזה מספר שנים.
בנוסף, את המופעים מפיקים חיילי מדור הפקות במקח"ר (מפקדת קצין חינוך ראשי). פעילות הלהקה כוללת, בין השאר, הופעות מול חיילים בבסיסי צה"ל וערבי התרמה לצה"ל ברחבי העולם.

 

 תוכניות הלהקה

  • מוישה ונטילטור - 1955
  • מצפון תפתח הטובה - 1956
  • ש... ש... שתוק - 1956
  • דא ועל הא - 1956
  • פגע וברח - 1957
  • נעלה צפונה - 1958
  • מחיל אל חיל - 1959
  • קר וחם בצפון - 1960
  • הנשק הסודי - 1961
  • טרמפ לצפון - 1962
  • ידיים למעלה - 1963
  • תן חיוך - 1964
  • כל הכבוד - 1964
  • שמח בצפון - 1967
  • על הרמה - 1968
  • קצת מזה וקצת מזה - 1969
  • מהצפון באהבה - 1970
  • חייך לעולם - 1971
  • רוח צפון - 1972
  • הי צפונה - 1973
  • גלי צפון - 1975
  • בלילה על הדשא - 1977
  • קום והתהלך בארץ - 1984
  • בוא עכשיו - 1986
  • בואו נאמין - 2008

 

תקליטי הלהקה

  • זהירות, נהגת! - שירים מתוך תכניותיה הראשונה של הלהקה.
  • בגלל מסמר - שרים מתוך תכניותיה הראשונות של הלהקה.
  • הנשק הסודי (תקליט שחציו השני כלל שירים של להקת פיקוד המרכז)
  • לוס פיקודוס צפונס (4 קטעים מתוך התוכנית ידיים למעלה)
  • תן חיוך
  • כל הכבוד (4 קטעים מתוך התוכנית)
  • שמח בצפון (4 קטעים מתוך התוכנית)
  • על הרמה
  • קצת מזה וקצת מזה
  • מהצפון באהבה
  • חייך לעולם
  • רוח צפון
  • היי צפונה
  • בלילה על הדשא (חבורת הזמר של פיקוד הצפון)
  • קום והתהלך בארץ
  • בוא עכשיו
זכרונות:

איך גיליתי את דודו דותן ז"ל

"...ב-1967 שירתי בצה"ל כמ"כ בבא"ח 1, בסיס הטירונים של חטיבת "גולני", ששכן אז במחנה "בן עמי", צפונית לעכו. הימים היו ימי הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים ואנו, המדריכים היינו עסוקים בהכנות אינטנסיביות למלחמה המתקרבת: גם הדרכנו בקדחתנות בירי ובשדאות בסיסית את הטירונים שהגיעו אלינו מבקו"ם, גם התאמנו בעצמנו במסגרת פלוגת סגל הבסיס, גם הדרכנו מילואימניקים מחטיבה 3 (אלכסנדרוני), ובלילות או שיצאנו עם הטירונים להעמיס תחמושת במחסני החירום בכורדאני, או שיצאנו, אנשי הסגל, לשכב במארבים לרגלי רמת הגולן, שנקראה אז עדיין "הרמה הסורית".

בתוך כל המהומה הזאת הגיע אלינו טירון חדש בשם דויד ברגר: עגלגל, פרצוף ירח ומשקל תלת-ספרתי רציני. מיד עם תחילת האימונים היה ברור לנו שלוחם גדול לא יצמח לנו כאן - הבחור היה כבד תנועה, כושרו הגופני לא היה מי יודע מה והחגור נתלה עליו כמו חזייה. היתה זו הוכחה נוספת לכך שקצין המיון יודע להציב את האדם הנכון במקום הנכון...  עם זאת, ברגר שמר תמיד על מצב רוח טוב, היו לו תמיד בדיחות והערות שנונות על כל מצב, ובהפסקות בין האימונים היה משגע את כולם בחיקויים שעשה - החל ביפה ירקוני ושושנה דמארי וכלה באנשי הסגל.

בינתיים פרצה המלחמה. פלוגת הסגל וחלק מהטירונים נטלו בה חלק בקרב על שכם ואח"כ ברמת הגולן. המ"פ שלנו, רס"ן צבי פז (גולדה), שחש עם טנדר לוחמים לעזרה בתל פח'ר, נפל בקרב יחד עם אחד מלוחמי הפלוגה, רב"ט ששון קרקוקלי ז"ל.

לאחר המלחמה חזרנו לאימונים סדירים, ודויד ברגר הוסיף לכשול ולמעוד ובמקביל להצחיק את החברה. באחד הימים הוא ניגש למסדר חולים, ומאחר שעל פי הפק"ש (פקודות שגרה) היה עליו להיות מלווה באיש סגל, הלכתי איתו למרפאה. בדרך לשם הוא השיל מעליו את מעטה העליצות וכמו כל חייל טוב החל לקטר: מה אני עושה כאן, לכל הרוחות? אני מתאים ל"גולני", אני? אני אולי הר, אבל לא הר-ציון! מה שבאמת אני יודע לעשות זה להצחיק ולבדר. הנה, זכיתי פעם בתחרות "תשואות ראשונות" (ה"כוכב נולד" הרדיופוני של שנות ה-60) והופעתי בתפקיד הנסיך במחזמר "המלך ואני" שהפיק גיורא גודיק. אבל עם המזל המחורבן שלי יצא שלא עושים אודישונים ללהקות הצבאיות במחזורי מאי, וכך נתקעתי פה!

החלטתי לנסות ולעזור לו. בשעתו איירתי את עלון המחזור שלי בקורס מ"כים, וכן כתבתי חומר למסיבת הסיום של הקורס, וכך יצא לי להכיר את מרים, קצינת החינוך החטיבתית, שמשרדה שכן אף הוא במחנה בן עמי. וכך לאחר שברגר סיים את ענייניו אצל הרופא, במקום לחזור מיד למחלקה לקחתי אותו לקצינת החינוך ושם הוא הרביץ סדרת חיקויים והצחקות כמו שרק הוא ידע לעשות. מרים רשמה את שמו בפנקס והגלגלים החלו להסתובב.

עם תום הטירונות היה ברגר כוכב מסיבת הסיום ומיד אח"כ הוצב בצוות הווי "גולני". באחת ההופעות הראשונות של הצוות היה נוכח אלוף פיקוד הצפון דאז, דויד אלעזר (דדו), שפסק נחרצות: מה הבחור הזה מתבזבז בצוות הווי? להעביר אותו מיד ללהקת פיקוד צפון! וכך הגיע דויד ברגר ללהקת פיקוד הצפון.

בהשפעת להיטה של הלהקה "עמק דותן" (דליה רביקוביץ/ שמעון ישראלי) שינה ברגר את שמו לדודו דותן, הפך לאחד מכוכבי הלהקה, וכל השאר הסטוריה...".

חיים אנלין
anlen@zahav.net.il 




מעין זה
שתף 

להקת "מע?ין זה" הייתה להקת הזמר והבידור של הבריגאדה היהודית.

הלהקה נוסדה לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. קדמה לה "הלהקה הצבאית" שהוקמה ב-1942 על ידי צבי פרידלנד, פעלה כמעט שנה והיוותה את הבסיס ל"מעין זה".

הלהקה נקראה באנגלית The Palestinians והייתה נתונה תחת תחום הסמכות של ה-ENSA, התאחדות השירות הלאומי לבידור, שנועדה לספק בידור לכוחות הצבא הבריטיים במשך המלחמה. שם הלהקה, "מעין זה", היה משחק-מילים על צליל שמו של ארגון ENSA.

מקימה של הלהקה היה השחקן והבמאי אליהו גולדנברג, והיא הייתה מורכבת מחיילים ומחיילות שהתנדבו ליחידות הארצישראליות בצבא הבריטי, בעלי רקע אמנותי של שירה ומשחק. בין חבריה היו חנה מרון (מאירצ'ק), יוסי ידין (סוקניק), יעקב לוין צ'פיפו (היה מנחה ובדרן) , צבי בן יוסף (שהיה מנהלה המוזיקלי), יצחק יצחק ומרדכי זעירא. בן יוסף, יצחק, זעירא, יעקב אורלנד ונתן אלתרמן כתבו ללהקה קטעי בידור ופזמונים. היא הופיעה בהצלחה מרובה לפני מתנדבי הבריגדה באירופה, היכן שהחיילים התאמנו ונלחמו (בין היתר באמסטרדם, נאפולי בריסל ופריז) ואף בבתי החולים הצבאיים בו שהו הפצועים היהודיים. בסך הכל העלתה הלהקה שלוש תוכניות: "מזמרת הארץ", "חומה ומגדל" ו"דרישת שלום מתל אביב".

קונצרט גדול נערך בעיר פיוג'י ליד רומא. על רומא נכתב גם השיר הידוע ביותר של הלהקה, "כל הדרכים מובילות לרומא", המספר על זוג חיילים ארץ-ישראלים מאוהב שמגיע לשער טיטוס לקראת סוף המלחמה, מתפעל מהמעמד ("על יד השער שאז בנית, זוג חיילים מארץ ישראל!") אך גם מתגעגע הביתה. שני שירים מוכרים נוספים מרפרטואר הלהקה היו "את חכי לי ואחזור" שהלחין וביצע שלמה דרורי ו"שלכת" ("עמוק העצב בעיניים") שבוצע בידי הזמרת לאה סיטין (אמה של נורית גלרון) וכן ביצעה שירים ארצישראליים מוכרים כמו "ליל גליל" ו"כלניות".

הלהקה הופיעה גם בפני ניצולי שואה שזה עתה שוחררו מהמחנות. הופעה מרגשת במיוחד הייתה להם במחנה הריכוז לשעבר ברגן בלזן שבגרמניה בחג החנוכה של שנת 1945. הניצולים שרו בעברית, בירכו על הנרות ובכו מהתרגשות אל מול החיילים הארצישראלים. לדברי אחד מחברי הלהקה, רפאל בלגור, "מי שלא ראה תמונה זו - לא חזה בהתרגשות עצומה כל-כך בחייו".




מקהלת גברי השריון
שתף 

המקהלה הוקמה על ידי שאול ביבר ויצחק גרציאני.
מקהלה זו הורכבה מ - 300 חיילי חיל השריון, והיא הופיעה בעיקר באולם היכל התרבות של החיל.

אחד הביצועים היותר זכורים היה ביחד עם הילדה נעמי לוי, והם שרו את השיר "אחרי השקיעה בשדה". עוד אחד מהביצועים הזכורים הוא "כאן השריונים" של חיים חפר.




מקהלת הרבנות הצבאית
שתף 

המקהלה הוקמה בשנת 1967 על מנת לחזק את הקשר של החיילים להווי הדתי.
הם הופיעו על הבמות ביחידות צה"ל בימי חול. בשבתות ובחגים היו מופיעים בבתי כנסת יחידתיים.

המקהלה פורקה זמנית בשנת 1973, ובכל שנות פעילותה הפיקה ארבע תוכניות. המקהלה מופיעה היום באירועים רבים, חלקם טקסים ממלכתיים כמו הטקס המרכזי של "יד לבנים" בערב יום הזיכרון בגבעת התחמושת, באירועי חידון התנ"ך לתפוצות וחידון התנ"ך הבינלאומי. וכן בטקסים ואירועים צבאיים רבים.
מכוון שהמקהלה היא הלהקה הצבאית היחידה ללא זמרות, היא מופיעה בטקסים צבאיים שונים כגון השבעות, טקסי סיום מסלול וכדומה בעיקר ביחידות הלוחמות עקב נוכחות רבה של חיילים ומפקדים דתיים, וכן בני משפחותיהם.

בהקמת המקהלה, היה לרב הראשי לצה"ל, הרב שלמה גורן ז"ל, חלק נכבד. הוא מינה את מנשה לברן (לימים: מנצח תזמורת המשטרה) למנצח המקהלה.
בראשית דרכה, הופיעה המקהלה בשירה ב 3-5 קולות, ללא כל ליווי אינסטרומנטאלי. הפסנתרן הראשון, אשר ייסד את הליווי האינסטרומנטאלי של המקהלה, היה שלום פליסר, שליווה את המקהלה באורגן חשמלי - מה שנחשב לחידוש באותם הימים. עם הזמן נוספו לו אקורדיון, באס וגיטרות. פליסר עיבד את הליווי האינסטרומנטאלי למקהלה ונחשב לעוזרו של מנשה לברן ברפרטואר המקהלה.

תוכניתה הראשונה של הלהקה הייתה "שהחיינו". בין חברי הלהקה דאז היו בני רוזנבאום וישראל גוטסדינר, שהמשיכו את שיתוף פעולתם כ"צמד רעים". גוטסדינר שר בתוכנית זו כסולן בקטעים מתוך השירים "שיר המעלות", "אלי אלי", "מי שעשה ניסים" וגם "קול דודי" ביחד עם מנחם נאמן.
סולנים אחרים באותו הרכב היו יצחק שאול, ששר את "ישמח משה", וגם נאמן בשירים "שהחיינו" ו"כי לקח טוב". התקליט הראשון הופק על ידי CBS
חולון.

תוכניתה השנייה של המקהלה נקראה: "שיר מזמור". היא כללה שירים מהרפרטואר הליטורגי בצירוף שירים מתורגמים (כמו, למשל: "הפעמונים" - של חבורת הזמר הצרפתי), שירים מזרחיים (סולן: יצחק שאול) ושירים מקוריים (כמו "שלום מסיני" שהלחין שלום פליסר למילים של ראובן סירוטקין).

מן המחזור הראשון התפרסמו "צמד רעים" (ישראל גוטסדינר ובנימין רוזנבאום), פרדי פאר (זמר באס שהפך לחזן קונסרבטיבי) ומנחם נאמן (חזן).

תוכניתה השלישית של הלהקה הופקה ב - 1969 ו - 1970, ונקראה "שלום על ישראל", כשם השיר הבולט בה, ששרו חברי המקהלה יחד עם ישראל לנצ'נר.

תוכניתה הרביעית והאחרונה של הלהקה בשנת 1973 נקראה "שמחה לארצך", בה שר דודו פישר את השיר "וכשחסיד מרים כוסית". פישר באותה תוכנית שר ביחד עם אברהם אלברכט את השיר "כי לו נאה", ועם אברהם ברק את "הנה על ישועתי". סולנים נוספים בתוכנית היו בין היתר יעקב (יקי) מור בשיר "שמחה לארצך", שמואל נוימן עם השיר "נער הייתי" ואהרון לוי עם השיר "הרחמן". זמרים מפורסמים נוספים שהחלו את דרכם במקהלת הרבנות הצבאית הראשית הם משה גיאת וציון גולן.

ב - 1988, בחידון התנ"ך הבינלאומי לנוער שנערך בבנייני האומה בירושלים ביום העצמאות, שרה הלהקה שיר חדש "דרך וחזון" מילים יוסי ויליאן, לחן יאיר מילר, שהוזמן במיוחד לאירוע.

ב - 2008 בחידון התנ"ך הבינלאומי שרה המקהלה לראשונה את שיר "נגינת השישים" שחובר במיוחד בשבילה לכבוד שנת השישים. בכך הייתה המקהלה הלהקה הצבאית הראשונה שיוצאת עם שיר חדש לכבוד שנת השישים.




צוות הווי גולני
שתף 

הצוות הוקם ופורק בשנת 1971.
בשנה זו הצוות הפיק את התוכנית "זה לא הולך ברגל", עם עיבודים וניצוחים של אריה לבנון.
בין להיטי התוכנית היו השירים "מוצאי שבת", "עלמות", "גו גולני", "זה לא הולך ברגל" ו"הלוך וחטוף".
בין חברי התוכנית היו נורית גלרון, שרה בדישי ואבי בטלהיים.

בשנת 1973 בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, הוקם צוות הווי חטיבת גולני כדי להרים את מוראל החיילים. לצוות צורף המלחין יאיר מילר שליווה את הצוות באקורדיון והלחין את השיר "על שלשה פשעי דמשק".




צוות הווי הנדסה קרבית
שתף 

צוות הווי הנדסה קרבית הוקם בשנת 1972 עם התוכנית "בואו נבנה לנו גשר", בעיבודים וניצוחים של מתי כספי.
בין כוכבי תוכנית זו ניתן למצוא את נתן כהן ויורם ירוחמי, שהקימו כעבור שנה את להקת הנשמות הטהורות. להיט התוכנית היה "ברחוב הנשמות הטהורות", שאותו הלחין וביצע סולו נתן כהן.

בשנת 1973 פורק הצוות אחרי הופעה מוצלחת עם התוכנית "צוחק מי שצוחק אחרון", תוכניתו השנייה והאחרונה של הצוות.
בתוכנית זו בלט השיר של דודו ברק וקובי אשרת "צוחק מי שצוחק אחרון". עוד שיר בולט בתוכנית היה "מבול".
הצוות התפרק עם הופעות מרשימות וטובות.




צוות הווי הנחל
שתף 

בצמוד ללהקת הנח"ל פעל גם הרכב נפרד, צוות הווי של הנח"ל.

צוות הווי זה פעל עוד משנות החמישים, ואחד מכוכביו היה מנחם לייזרוביץ', לימים
רן אלירן.
באותן השנים הייתה נחמה הנדל חברה בלהקת האם, ובהופעות המשותפת הכירו השניים, היכרות שהובילה לאחר שחרורם להקמת הצמד "רן ונמה".

תפקידו המקורי של הצוות היה לעבור ממשלט למשלט ומבסיס לבסיס על מנת ללמד את החיילים את שירי הארץ. המדריך של הצוות היה יוסי ואלד, שעבד גם עם להקת הנח"ל באותן השנים, והוא זה שצירף לצוות חייל צעיר בשם שייקה פייקוב. לצוות ההווי עדיין לא היה חומר מקורי משלו בתקופה זאת.

במשך השנים, צוות הווי של הנח"ל, כשאר צוותי ההווי, התבסס על קולותיהם של חבריו ופחות על תנועה, תפאורה ותלבושות, כאשר החומר שביצע הפך להיות מקורי. במשך שנים פעל צוות ההווי בצילה של להקת הנח"ל, ורק לקראת סוף שנות השישים זכה להכרה אזרחית.

 

צוות הווי הנחל בשיר "מלאך מסולם יעקב"

 

ב - 1968 העלה הצוות את התוכנית "כמה טוב". צילה דגן, אופירה גלוסקא, רותי בן אברהם ואחרים היו חברי הצוות שביצעו להיטים כמו "חורשת האקליפטוס", "גשם ראשון", "באביב את תשובי חזרה", "מלאך מסולם יעקב", "זמר שכזה" ו"כמה טוב".
תקליט התוכנית זכה להצלחה גדולה. גם התוכניות הבאות של הלהקה, "חופשה דמיונית" ו"כל שהיה בנינו", זכו להצלחה והנפיקו להיטים תקופתיים רבים כמו "הפכפך כאביב", "אהבות הפרחים", "יום יפה", "אוניית הסתיו", "כל שהיה בנינו", "הי דו די דה" ו"יש פרחים".
בין חברי הצוות בשתי תוכניות אלו ניתן למצוא את האחים פיני ויזהר כהן, נגה אשד וכרמלה גזית.

לאור הצלחת התקליט "כמה טוב", יצאו שירי שתי התוכניות בחברת התקליטים "הד ארצי", אך לא זכו להצלחה לה זכה "כמה טוב". יזהר כהן נשאר גם לתוכנית הבאה של הצוות, שצומצם לשלושה זמרים בלבד, אשר ביצעו, בין היתר, את הלהיטים "בוקר טוב" ו"היונה". חברות הצוות הנוספות היו ציפי זרנקין וחני מולדובין.

צוות הווי של הנח"ל פורק אחרי מלחמת יום הכיפורים.




צוות הווי חטיבת הצנחנים
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 


צוות הווי חטיבת הצנחנים בשיר "בארץ אהבתי"

 

 

 

 

 




צוות הווי סדנאי שריון
שתף 

צה"ל מספק שרותי תיקונים ברמה הגבוהה ביותר לטנקים, תותחים, מתנייעים וכלל הרכבים. עד למלחמת ששת הימים המוסך (הגרז") המרכזי של צה"ל, היה ממוקם ליד אשקלון, וכל השריון והרכב היה מגיע אליו לבדיקות תקופתיות ותיקונים. אחרי המלחמה היה צריך להקים מוסכים וסדנאות גם ברמת הגולן, בגדה המערבית וברחבי סיני.
אלפי מכונאים, חשמלאים, טכנאי צריח, טכנאי קשר עבדו בשלוש משמרות כל יום כדי להבטיח את הכשרות הטכנית המלאה של הטנקים התותחים המתנייעים וכלי הרכב . בקרב אנשים אלה התגלו כישרונות רבים, שהקימו צוותי בידור, כדי להרים את המוראל לחבריהם ששרתו רחוק מהבית ועבדו מסביב לשעון.

מפקד הסדנא באותם הימים אל"מ אלי ברק בליטי, שהבין את הצורך להקים צוות הווי מקצועי שידאג לבדר את החיילים הרבים ששרתו תחת פיקודו.

דני קורן, ששרת כטכנאי קשר, רתם את אחיו, סטודנט צעיר לרפואה (ולימים פרופסור גידי קורן) שהקים את להקת הסטודנטים "סטודניק", שלישית "צבע טרי" ולהקת "האחים והאחיות". גידי קורן כתב לצוות ההווי שירים מקוריים כמו: על שחורים וירוקים, ים שלי, מיס תבל, הצעירים, ילדי המחילות שיר שבת ועוד.
בני שורר, תרגם שירים ידועים ו"הפך" אותם לשירים עם הרבה "גריז", "גלגלי שיניים" ומוטיבים סדנאים נוספים- שפת הסדנא.

בשנת 1968 יצאה הלהקה לדרך, כאשר חבריה עובדים במקצועם הטכני בימים, ומופיעים בלילות.

כאשר הביקוש עלה, הלהקה גיבשה את תכניתה הראשונה "על שחורים וירוקים" ששיריה הוקלטו על ידי חברת "פולידור". התקליט הופק לקראת סוף שנת 1969 ועליו שניים עשר משירי הצוות.

השיר שזכה ליותר השמעות ברדיו היה "שיר שבת" שהוקלט יחד עם אומן אורח - יהורם גאון ופנינה מיצנר (פלטה) כסולנית, למילים ולחן של גידי קורן.

צוות הווי סדנאי השריון, הופיע בכל סדנאות צה"ל ברחבי הארץ והושאל גם לבדר יחידות אחרות של חיל חימוש ושריון, מקונטרה בצפון ועד שארם א-שך בדרום.

קצין החינוך הראשון של הלהקה, סרן שמוליק לוי, דאג גם להמשכיות ומיסוד הצוות שהמשיך להופיע עוד מספר שנים עד לפרוק הלהקות הצבאיות.

על הצוות הראשון נמנו: מוטי יעקובי שניהל את הצוות המוסיקאלי עם צפניה שרעבי, ישראל עוואמי, לירון פז, יעקב משה והזמרים שחקנים: שלום דרך, שלמה רוזמרין, רוזה, רוני ספראי, יוסי רומנו (ז"ל), פנינה מיצנר ודני קורן.  מתי הררי, יעקב בורג, בני שוורץ- שורר, מוני ארנון היו ראשוני ה"כוכבים".

עוד נמנו על ההרכבים האחרונים: מוטי דיכנה וחנוך רוזן.




צוות הווי סיני
שתף 

צוות זה העלה שלוש תוכניות:
בשנת 1971 "מחפשים קצת חול" בניהולו המוזיקלי של אלדד שרים, בשנת 1972 "חולטורה" בניהולו המוזיקלי של שלמה גרוניך ובשנת 1973 "ממשיכים לקרוא לי חולטורה" בניהולו המוזיקלי של אילן מוכיח.

שרים הלחין לצוות את השירים "שקט מצרים", "מסעות" ו"כשתזרח השמש". שלמה גרוניך יצר ב"חולטורה" עיבודים ניסיוניים מרתקים לצוות, כאשר הפיק צליל ייחודי המשלב יחדיו סיטאר, גיטרות חשמליות ורביעיית מיתרים. בתוכנית זו הופיעו שלמה יידוב בשירה וסיטאר, יורם אברמוף, יעקב קאופמן ומוני מושונוב בשירה ודברי קישור, גרוניך ויעקב קלמנוביץ' באורגן, איתן גדרון בגיטרה בס, בני וילנר בגיטרה וגם רביעיית המיתרים של צה"ל.

הצוות היה בבת עינו של האלוף קלמן מגן, שטיפח אותו ואף ביקש לשדרג את מעמדו באמצעות שינוי שמו ללהקת סיני.




צוות הווי פיקוד הדרכה
שתף 

הלהקה הוקמה בשנת 1968 ונחשבה ל"להקת הקצב הראשונה בישראל".
בין חבריה ניתן למצוא את יוני נמרי, רותי נבון ומולי הירשברג.

צוות הווי פיקוד הדרכה בשיר "כל מה שרציתי"

במשך שנות פעילותה הפיקה הלהקה את התוכניות "שמח לי בלב", ויותר מאוחר את התוכנית "הווי והווה".
בין להיטי תוכניות אלו ניתן למצוא את השירים "כל מה שרציתי", שהופיע בתוכנית "מצעד הפזמונים" 1972.

עוד אחד משיריה של הלהקה היה השיר ששר הסולן יוני נמרי "חייל באפור", שכתב דודו ברק והלחין אפי נצר. הלהקה פורקה בשנת 1971.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.