חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 158 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
דייויד סלע - עורך
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המאמרים
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ומעפילים
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש ואופנה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



להקות צבאיות

להקת פיקוד צפון..
שתף 

להקת פיקוד הצפון הייתה הלהקה הפיקודית האחרונה שהוקמה, לאחר להקת פיקוד הדרום ולהקת פיקוד מרכז.


הלהקה נוסדה בסוף שנת 1954 מאיחוד של שני גופים: הראשון היה קבוצת שחקנים מלהקת פיקוד הדרום בראשו של יעקב בודואגה (בודו) שעברו לפיקוד הצפון לאחר פירוק הלהקה, והשני חברי להקת גולני שסופחו לצפון עקב בעיות ארגון ותקציב. בין חברי הקבוצה השנייה היו צדוק סביר ואסתר נהרי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוכניתה הראשונה של הלהקה, "מוישה ונטילטור", הועלתה בשנת 1955.
הכוח העיקרי מאחורי התוכנית היה יעקב בודו, שגילם את הדמות הראשית, שימש כמפקד הלהקה והיה האחראי הראשי על קיבוץ השחקנים. התוכנית הייתה במתכונת עלילתית, עם מחזה מאת יעקב מייבלום, וכללה שלושה שירים בלבד.
בין חברי התוכנית הראשונה היו גם אביבה מרקס, אברהם דוד, אברהם פלטה, חנה אהרוני, מירי מגנוס, משה רון, פנינה זהרוני, שי דנון והאקורדיוניסט אוסקר סלדק.

שלושת התוכניות הבאות של הלהקה הועלו כולן בשנת 1956, ולא זכו להצלחה גדולה.

התוכנית השנייה, "מצפון תפתח הטובה", עלתה בינואר 1956.
במקום הצגה מרכזית בדומה לתוכנית הראשונה, הוצגו בתוכנית זו מערכונים קצרים, לצד שירים חדשים. השיר המוכר ביותר בתוכנית היה "שיר הצנחנים" (חיים חפר/אוסקר סלדק) שנכתב לכבוד חטיבת הצנחנים. לתוכנית היו שותפים גם יעקב בודו, משה רון ויהודית סופר.

שתי התוכניות הבאות היו "ש...ש...שתוק" שהועלתה במאי, ו"על דא ועל הא" שהועלתה באוקטובר.

תוכניתה החמישית של הלהקה נקראה "פגע וברח", והיא הועלתה בשנת 1957.
לראשונה כללה התוכנית מספר גדול של שירים, עשרה, כשהמפורסם שבהם הוא "על ראש הג'ינג'י" של (דן אלמגור/מאיר נוי). בין משתתפי התוכנית היו איתמר ישראל, לוליק (אברהם לוי), משה רון ושמואל זוהר.

להצלחתה הגדולה הראשונה זכתה להקת פיקוד צפון בשנת 1958, כשהעלתה את תוכניתה השישית, "נעלה צפונה".
גורם עיקרי להצלחה היה שני הכותבים הראשיים של שירי התוכנית, נעמי שמר ויוחנן זראי. שמר כתבה והלחינה את "נעלה צפונה" ואת "בגלל מסמר", שהיה ללהיט גדול. שיר מפורסם נוסף בתוכנית היה "השריונים יצאו" (חיים חפר/יוחנן זראי). השיר יועד במקור ללהקת גייסות השריון, אך כיוון שתוכניתה טרם הייתה מוכנה, הוא הועבר ללהקת פיקוד צפון, אשר חיפשה שיר סולו ללוליק.
בנוסף ללוליק, איתמר ישראל ושמואל זוהר שנשארו מהתוכנית הקודמת, הצטרפו למחזור זה גם בני ברמן, אבי רוזמרין, אמיתי אגמון, לאה הופמן, מרים ליגנר וראובן פאר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוכניתה השביעית של הלהקה, "מחיל אל חיל" שהועלתה בשנת 1959, לא זכתה להצלחה גדולה כמו קודמתה. השיר המוכר ביותר בתוכנית היה "שתי אחיות" (יחיאל מוהר/מאיר נוי). ללוליק ואמיתי אגמון הצטרפו יוסי גינזבורג, שלמה וינר, דרורה רופא, חנה פרומן, שי בורשטיין, יפה זהבי ותמר סטינג.


התוכנית הבאה, "קר וחם בצפון" משנת 1960 זכתה להצלחה גדולה יותר, בעיקר בזכות השירים "זמר לגדעון" ו"פגשתיך בשדה תלתן" שכתבה נעמי שמר.

 

כעבור שנה הועלתה התוכנית התשיעית, "הנשק הסודי", ממנה זכור בעיקר השיר "יעל" (דן אלמגור/אמיתי נאמן), שנכתב לפי הסיפור המקראי הידוע.

 

מהתוכנית העשירית, "טרמפ לצפון" שהועלתה ב-1962, התפרסם השיר "ללכת" (יחיאל מוהר/מאיר נוי).
בתוכנית היו חברים אתי גרוטס, נירה רבינוביץ', חנה לוי, כוכבה הררי, נורית אילן, בלהה חורגל, מולי שפירא ושמעון לב.

החל משנת 1963 חל שינוי ניכר בכיוון המוזיקלי של הלהקה, שהתבטא בעיקר בהכנסת כלי נגינה חדשים; לצד האקורדיון הישן, הוכנסו בהדרגה גם כלים נוספים, כגיטרה, חצוצרה, סקסופון ותופים.

שינוי זה בלט לראשונה בתוכנית "ידיים למעלה" שהועלתה בשנת 1963. בשיר "לוס פיקודוס צפונס" (יחיאל מוהר/יוחנן זראי) היה יעקב ונטורה (קובי אשרת) מהראשונים בלהקות הצבאיות שניגן על גיטרה חשמלית. השיר, בסולו של גדי ציגלמן (יגיל), היה פרודיה על השפעת המוזיקה הדרום אמריקאית. שירים מוכרים נוספים מאותה תוכנית היו "כוכב הצפון" (דידי מנוסי/יוחנן זראי) עם סולו של דני בן-ישראל, "זהירות בונים" (נעמי שמר) ו"שיר לחיילת" (דידי מנוסי/נורית הירש). בתוכנית השתתפו גם נירה רבינוביץ', אלישבע אשל ואריה פלדמן.

התוכנית ה - 12 של הלהקה, "תן חיוך", הועלתה בשנת 1964.
לגדי יגיל, קובי אשרת ודני בן-ישראל הצטרף בתוכנית גיורא קרונזון. בין שיריה היו "שיר המאמצות" (יחיאל מוהר/דובי זלצר) ו"נר בחלונך" (דידי מנוסי/גדעון פיפר וקובי אשרת), בסולו של דני בן-ישראל.

מהתוכנית הבאה, "כל הכבוד" שהועלתה באותה שנה, זכור בעיקר שיר הנושא, "לכל זוגות האוהבים" (יוסי גמזו/אריה לבנון). בתוכנית זו השתתפו משה יעקבוביץ' (מוצי אביב) ויהודה ברקוביץ' (ברקן).

 

 

 

 

תוכניתה ה - 14 של הלהקה, "שמח בצפון", הועלתה בשנת 1967, עוד לפני מלחמת ששת הימים. למוצי אביב ויהודה ברקן הצטרפו בתוכנית דוד ברגר (דודו דותן) ואריה מוסקונה, וזכורים ממנה השירים "כנרת אחרת" של (יעקב שרת/משה וילנסקי) ו"שלושה חיילים" (חיים חפר/אלונה טוראל).

 

האופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים הביאה למדיניות חדשה בצה"ל, של הענקת משאבים רבים יותר ללהקות הצבאיות, ובהן להקת פיקוד הצפון.
הדבר התבטא בהפקות גדולות יותר, הגדלת מספר חברי הלהקה, ואמצעים חדשים ככלי נגינה ואמצעי הגברה. התוצאה הייתה תקופתה המוצלחת ביותר של הלהקה, שהגיעה באותה עת לרמתן של שאר הלהקות הצבאיות.

גורם נוסף להצלחה באותן שנים היה אלוף פיקוד הצפון דוד אלעזר. אלעזר, שראה בחשיבותה הגדולה של להקה צבאית, היה מעורב ישירות בהכנות להופעות ובתכנים, ודאג לתנאי השירות של חברי הלהקה. הוא אף גייס בעצמו ללהקה את יגאל בשן ואת עדנה לב, שכבר היו זמרים מוכרים בקרב הציבור הרחב. 

ביטויו הראשון של המהפך היה בשנת 1968, עם העלאת התוכנית המצליחה "על הרמה".
התוכנית כללה שירים רבים שעסקו ברמת הגולן ובקרבות בצפון הארץ, כ"נגמרה המלחמה" (ארנון בן-נחום/דני ליטני), "וחרב אין ביד דוד" (שמואל א'/דרורה חבקין), "עמק דותן" (דליה רביקוביץ'/שמעון ישראלי), "תל פאחר" (דרורה חבקין/דני ליטני) ו"הקרב לא נגמר" (דרורה חבקין). אך מעל כולם בלט השיר "מלכות החרמון" (יובב כץ/אפי נצר), להיט גדול ששר מוצי אביב.
השיר הוביל במשך שבועות רבים את מצעדי הפזמונים, ונבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי הן של קול ישראל והן של גלי צה"ל. בגלי צה"ל היה זה השיר היחיד של להקה צבאית שזכה בתואר זה. פרט למוצי אביב היו חברים בתוכנית גם אריה מוסקונה, דודו דותן, אברהם צמח, ברטה רחמים, דוד פרי, יוסי זמורה, מרגלית שליבק, פאול רוט, פנחס בן-ארי (פיש), ראובן ברצ'י, ראובן שנער, רון אריסון, שלומית נתיב, שלומית סיגל, שרה גנץ ותמר וקסלר.

תוכניתה ה - 16 של הלהקה, "קצת מזה וקצת מזה", הועלתה בשנת 1969.
השיר הבולט ביותר בתוכנית היה "אם תשוב" (יורם טהרלב/אפי נצר) ששרה עדנה לב. שיר בולט נוסף היה "האהבה היא פרח" (לאה נאור/נורית הירש). פרט ללב השתתפו בתוכנית גם דודו דותן, דובי גנדלמן (גל), אברהם צמח, איתן גרסטנר, איתן סלונים, בני ליכטנפלד, גידי זר, ברטה רחמים, דוד פרי, דורית תמיר, דני ליכטר, יהודית כץ, יוסף ברטמן (יוסי ברק), לאה דזלושיצקי, מרגלית שליבק, פאול רוט, פנחס בן-ארי (פיש), צבי ליכטר, ראובן ברצ'י, שושנה מנדלסון ושלומית סיגל.


לתוכנית ה - 17, "מהצפון באהבה" משנת 1970, הצטרף ללהקה אחד מכוכביה הגדולים ביותר, יגאל בשארי (בשן). בשן הביא עימו ללהקה את השיר "לצפון באהבה" (דודו ברק/נורית הירש), ששר במקור לבדו בתחילת שירותו, עת הופיע כזמר סולן. בשן שר סולו גם ב"הנבל" (יורם טהרלב/משה וילנסקי) וב"מתנה מן הים" (אהוד מנור/נורית הירש). שיר נוסף שכתבו מנור והירש לתוכנית הוא "רגע לפני", ששרה עדנה לב. שירים נוספים בתוכנית היו "האישה האידאלית" (דידי מנוסי/פולדי שצמן), "הגליליות" (יחיאל מוהר/פולדי שצמן), "לילה בירושלים המזרחית" (יובב כץ/יאיר קלינגר), "למה לך מנגו" (שולמית לפיד/דרורה חבקין), "מיכל ומיכאל" (נתן אלתרמן/רפי בן-משה), "סיביר שלנו" (איתן חביב/דרורה חבקין), "פתחו את כל החלונות" (איתן פרץ/דב נצר), "ציפור הגשם" (תרצה אתר/נורית הירש) ו"תמיד אותם" (תרצה אתר/אמיתי נאמן).
פרט ליגאל בשן ולעדנה לב השתתפו בתוכנית גם דדי בן-עמי, דודו דותן (מפקד הלהקה), עירית בן-בנימין (דותן), איתן גרסטנר, בני ליכטנפלד, דובי גל, דוד רוזנטל, דורית תמיר, יהודית כץ, יהושע לוינר, יוסי ברק, נירה וייסמן, עפרה גולן, פאול רוט, פוריה פינגרר, צבי ליכטר ושלמה גלברג.

 

להקת פיקוד צפון בשיר "בארץ אהבתי"

 

 

יגאל בשן היה הכוכב גם בתוכנית ה - 18, "חייך לעולם" משנת 1971. הלהיט הגדול של התוכנית היה "מתוק מתוק" (אילן גולדהירש/אילן מוכיח). השיר נכתב לפי בקשתו של בשן, שפנה אל מוכיח, מנהלה המוזיקלי של התוכנית, בבקשה לכתוב שיר בסגנונה של אריתה פרנקלין. השיר זכה להצלחה גדולה, ונבחר כ"שיר השנה" בקול ישראל. שיר מוכר נוסף בתוכנית היה "סיירת אגוז" (דודו ברק/אפי נצר). בין חברי התוכנית היו גם זמירה אדם, נחמה שוטן, נירה וייסמן, אוהד נהרין, יוסי ברק, מיקי גורביץ', סמדר ברנר ועירית דותן.

 

תוכניתה ה - 19 של הלהקה נקראה "רוח צפון" והועלתה בשנת 1972.
אף על פי שהשתתפו בה אמנים מפורסמים כשרי צוריאל ואוהד נהרין, לא זכתה התוכנית להצלחה גדולה, בעיקר מפני שהייתה חסרת להיטים ובשל העובדה שקברניטיה ניסו לשבור את שיטת הסטאריזם. בתוכנית השתתפו גם אייל ברטונוב ומיקי גורביץ'. השיר היחיד בתוכנית שזכה להצלחה יחסית, היה "דיינו" (תלמה אליגון-רוז/דרורה חבקין).

לאחר רוח צפון ניכרה ירידה חדה בפופולריות הלהקה, שלא הצליחה לשחזר את תקופתה המצליחה שלאחר מלחמת ששת הימים. שני גורמים עיקריים לכך היו מלחמת יום הכיפורים, והתנגדותו הנחרצת של רפאל איתן, אלוף פיקוד הצפון, לפעילות הלהקה.

תוכניתה ה - 20 של הלהקה, "הי צפונה", הועלתה בשנת 1973, שבוע לפני פרוץ המלחמה.
השתתפו בה אוהד נהרין, אייל ברטונוב, דני כץ וחני ליבנה. המלחמה שיבשה את פעילות הלהקה, והתוכנית ירדה במהרה.
שמואל וילוז'ני, חבר צוות הווי פיקוד הצפון, הוזמן על מנת לארגן את הלהקה מחדש. הלהקה העלתה תוכנית חדשה, שהורכבה מקטעים שונים, רובם מאולתרים.
לאחר המלחמה נוצר מחסור בכוח אדם, מכיוון שהחיילים בעלי הכושר הקרבי הופנו ליחידות הלוחמות. כך צומצמה פעילות הלהקה באופן ניכר.

שתי התוכניות האחרונות של הלהקה, "גלי צפון" משנת 1975 ו"בלילה על הדשא" משנת 1977 הושפעו מיחסו העוין של רפאל איתן, שלא הכיר בחשיבות הלהקות הצבאיות ורצה לכפות את טעמו האישי בשירי הלהקה.
על מנת להמשיך בפעילות סדירה לנוכח התנגדותו של איתן, גובשה מדיניות של הטעיה. שם הלהקה בתוכנית האחרונה שונה ל"חבורת הזמר של פיקוד הצפון", והיא העלתה שתי תוכניות: תוכנית רגילה בשם "בלילה על הדשא", ותוכנית "שירה בציבור של שירי ארץ-ישראל". איתן לא ידע במשך זמן רב על התוכנית הראשית, והאמין כי הלהקה פועלת במסגרת התוכנית השנייה בלבד.

דווקא תוכניתה האחרונה של הלהקה הייתה מהמצליחות ביותר שהעלתה. השיר "בלילה על הדשא" היה להיט גדול, הגיע למקום השני במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל, ונחשב ללהיט האחרון של הלהקות הצבאיות לפני פירוקן. כותבת השיר, אסתר ניצב, הייתה מחברת אלמונית מקיבוץ בית זרע, שכתבה את השיר כשיר זיכרון לבן כיתתה שלמה ארד, שאהב לארגן ערבי שירה, ונפל בהתרסקות הרקולס בשנת 1975. את השיר הלחין יאיר רוזנבלום, שהלחין לתוכנית גם את "בוא איתי אל הגליל" ו"שני דרורים" שכתב אהוד מנור.
כמו כן כללה התוכנית גרסת כיסוי לשירו של חנן יובל "גשם אחרון" (אהוד מנור/יאיר רוזנבלום). את השיר שרה ורדה נוגה, בביצוע שהפך לאחד המזוהים ביותר עימו. בין חברי התוכנית היו גם אילן טל, ורדה גורן, יורם צדוק ויעל חובב.

ב-1978 הורה הרמטכ"ל רפאל איתן על פירוק הלהקות הצבאיות, ובהן להקת פיקוד הצפון.

באמצע שנות השמונים חידשו מספר להקות צבאיות את פעילותן, ובהן פיקוד הצפון, שהעלתה את התוכנית קום והתהלך בארץ. החזרות לתוכנית התחילו בסוף שנת 1983, והצגת הבכורה התקיימה בתחילת 1984. שני הלהיטים הגדולים ביותר בתוכנית היו "קום והתהלך בארץ" (יורם טהרלב/יאיר קלינגר) ששר יהודה אליאס ו"עוד לא תמו כל פלאייך" (יורם טהרלב/רמי קליינשטיין) ששרה יסמין גמליאל.

בשנת 1986 הועלתה התוכנית "בוא עכשיו", מתוכה התפרסם השיר "כד הקמח" שכתבה והלחינה נעמי שמר על הבצורת באותה שנה. בין חברי התוכנית היו דני שטג, משה בן-בסט, רפי ויינשטוק, דלית כהנא, מיכל נחמן (צפיר), מירי טננבאום (נבו) ושירה פרבר.


עד לשנת 1990 העלתה הלהקה מספר תוכניות נוספות, שכללו בעיקר גרסאות כיסוי לשירים ישנים.
העדפתו של הקהל את השירים הישנים וחוסר הצלחת תקליטי הלהקה בשוק האזרחי הביאו לירידה בפופולריות הלהקה, עד פירוקה.


בשנת 2006, לאחר מספר שנות שפל, פתח מחדש פיקוד הצפון את הלהקה.

 

 

להקת פיקוד הצפון כיום הינה אחת מן הלהקות המובילות בצה"ל ומורכבת ממספר חברים הפועלים בהרכב אחד. המוזיקאי דרור אלכסנדר מופקד על ניהולה המוזיקלי של הלהקה מזה מספר שנים.
בנוסף, את המופעים מפיקים חיילי מדור הפקות במקח"ר (מפקדת קצין חינוך ראשי). פעילות הלהקה כוללת, בין השאר, הופעות מול חיילים בבסיסי צה"ל וערבי התרמה לצה"ל ברחבי העולם.

 

 תוכניות הלהקה

  • מוישה ונטילטור - 1955
  • מצפון תפתח הטובה - 1956
  • ש... ש... שתוק - 1956
  • דא ועל הא - 1956
  • פגע וברח - 1957
  • נעלה צפונה - 1958
  • מחיל אל חיל - 1959
  • קר וחם בצפון - 1960
  • הנשק הסודי - 1961
  • טרמפ לצפון - 1962
  • ידיים למעלה - 1963
  • תן חיוך - 1964
  • כל הכבוד - 1964
  • שמח בצפון - 1967
  • על הרמה - 1968
  • קצת מזה וקצת מזה - 1969
  • מהצפון באהבה - 1970
  • חייך לעולם - 1971
  • רוח צפון - 1972
  • הי צפונה - 1973
  • גלי צפון - 1975
  • בלילה על הדשא - 1977
  • קום והתהלך בארץ - 1984
  • בוא עכשיו - 1986
  • בואו נאמין - 2008

 

תקליטי הלהקה

  • זהירות, נהגת! - שירים מתוך תכניותיה הראשונה של הלהקה.
  • בגלל מסמר - שרים מתוך תכניותיה הראשונות של הלהקה.
  • הנשק הסודי (תקליט שחציו השני כלל שירים של להקת פיקוד המרכז)
  • לוס פיקודוס צפונס (4 קטעים מתוך התוכנית ידיים למעלה)
  • תן חיוך
  • כל הכבוד (4 קטעים מתוך התוכנית)
  • שמח בצפון (4 קטעים מתוך התוכנית)
  • על הרמה
  • קצת מזה וקצת מזה
  • מהצפון באהבה
  • חייך לעולם
  • רוח צפון
  • היי צפונה
  • בלילה על הדשא (חבורת הזמר של פיקוד הצפון)
  • קום והתהלך בארץ
  • בוא עכשיו
זכרונות:

איך גיליתי את דודו דותן ז"ל

"...ב-1967 שירתי בצה"ל כמ"כ בבא"ח 1, בסיס הטירונים של חטיבת "גולני", ששכן אז במחנה "בן עמי", צפונית לעכו. הימים היו ימי הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים ואנו, המדריכים היינו עסוקים בהכנות אינטנסיביות למלחמה המתקרבת: גם הדרכנו בקדחתנות בירי ובשדאות בסיסית את הטירונים שהגיעו אלינו מבקו"ם, גם התאמנו בעצמנו במסגרת פלוגת סגל הבסיס, גם הדרכנו מילואימניקים מחטיבה 3 (אלכסנדרוני), ובלילות או שיצאנו עם הטירונים להעמיס תחמושת במחסני החירום בכורדאני, או שיצאנו, אנשי הסגל, לשכב במארבים לרגלי רמת הגולן, שנקראה אז עדיין "הרמה הסורית".

בתוך כל המהומה הזאת הגיע אלינו טירון חדש בשם דויד ברגר: עגלגל, פרצוף ירח ומשקל תלת-ספרתי רציני. מיד עם תחילת האימונים היה ברור לנו שלוחם גדול לא יצמח לנו כאן - הבחור היה כבד תנועה, כושרו הגופני לא היה מי יודע מה והחגור נתלה עליו כמו חזייה. היתה זו הוכחה נוספת לכך שקצין המיון יודע להציב את האדם הנכון במקום הנכון...  עם זאת, ברגר שמר תמיד על מצב רוח טוב, היו לו תמיד בדיחות והערות שנונות על כל מצב, ובהפסקות בין האימונים היה משגע את כולם בחיקויים שעשה - החל ביפה ירקוני ושושנה דמארי וכלה באנשי הסגל.

בינתיים פרצה המלחמה. פלוגת הסגל וחלק מהטירונים נטלו בה חלק בקרב על שכם ואח"כ ברמת הגולן. המ"פ שלנו, רס"ן צבי פז (גולדה), שחש עם טנדר לוחמים לעזרה בתל פח'ר, נפל בקרב יחד עם אחד מלוחמי הפלוגה, רב"ט ששון קרקוקלי ז"ל.

לאחר המלחמה חזרנו לאימונים סדירים, ודויד ברגר הוסיף לכשול ולמעוד ובמקביל להצחיק את החברה. באחד הימים הוא ניגש למסדר חולים, ומאחר שעל פי הפק"ש (פקודות שגרה) היה עליו להיות מלווה באיש סגל, הלכתי איתו למרפאה. בדרך לשם הוא השיל מעליו את מעטה העליצות וכמו כל חייל טוב החל לקטר: מה אני עושה כאן, לכל הרוחות? אני מתאים ל"גולני", אני? אני אולי הר, אבל לא הר-ציון! מה שבאמת אני יודע לעשות זה להצחיק ולבדר. הנה, זכיתי פעם בתחרות "תשואות ראשונות" (ה"כוכב נולד" הרדיופוני של שנות ה-60) והופעתי בתפקיד הנסיך במחזמר "המלך ואני" שהפיק גיורא גודיק. אבל עם המזל המחורבן שלי יצא שלא עושים אודישונים ללהקות הצבאיות במחזורי מאי, וכך נתקעתי פה!

החלטתי לנסות ולעזור לו. בשעתו איירתי את עלון המחזור שלי בקורס מ"כים, וכן כתבתי חומר למסיבת הסיום של הקורס, וכך יצא לי להכיר את מרים, קצינת החינוך החטיבתית, שמשרדה שכן אף הוא במחנה בן עמי. וכך לאחר שברגר סיים את ענייניו אצל הרופא, במקום לחזור מיד למחלקה לקחתי אותו לקצינת החינוך ושם הוא הרביץ סדרת חיקויים והצחקות כמו שרק הוא ידע לעשות. מרים רשמה את שמו בפנקס והגלגלים החלו להסתובב.

עם תום הטירונות היה ברגר כוכב מסיבת הסיום ומיד אח"כ הוצב בצוות הווי "גולני". באחת ההופעות הראשונות של הצוות היה נוכח אלוף פיקוד הצפון דאז, דויד אלעזר (דדו), שפסק נחרצות: מה הבחור הזה מתבזבז בצוות הווי? להעביר אותו מיד ללהקת פיקוד צפון! וכך הגיע דויד ברגר ללהקת פיקוד הצפון.

בהשפעת להיטה של הלהקה "עמק דותן" (דליה רביקוביץ/ שמעון ישראלי) שינה ברגר את שמו לדודו דותן, הפך לאחד מכוכבי הלהקה, וכל השאר הסטוריה...".

חיים אנלין
anlen@zahav.net.il 




מקהלת גברי השריון
שתף 

המקהלה הוקמה על ידי שאול ביבר ויצחק גרציאני.
מקהלה זו הורכבה מ - 300 חיילי חיל השריון, והיא הופיעה בעיקר באולם היכל התרבות של החיל.

אחד הביצועים היותר זכורים היה ביחד עם הילדה נעמי לוי, והם שרו את השיר "אחרי השקיעה בשדה". עוד אחד מהביצועים הזכורים הוא "כאן השריונים" של חיים חפר.




מקהלת הרבנות הצבאית
שתף 

המקהלה הוקמה בשנת 1967 על מנת לחזק את הקשר של החיילים להווי הדתי.
הם הופיעו על הבמות ביחידות צה"ל בימי חול. בשבתות ובחגים היו מופיעים בבתי כנסת יחידתיים.

המקהלה פורקה זמנית בשנת 1973, ובכל שנות פעילותה הפיקה ארבע תוכניות. המקהלה מופיעה היום באירועים רבים, חלקם טקסים ממלכתיים כמו הטקס המרכזי של "יד לבנים" בערב יום הזיכרון בגבעת התחמושת, באירועי חידון התנ"ך לתפוצות וחידון התנ"ך הבינלאומי. וכן בטקסים ואירועים צבאיים רבים.
מכוון שהמקהלה היא הלהקה הצבאית היחידה ללא זמרות, היא מופיעה בטקסים צבאיים שונים כגון השבעות, טקסי סיום מסלול וכדומה בעיקר ביחידות הלוחמות עקב נוכחות רבה של חיילים ומפקדים דתיים, וכן בני משפחותיהם.

בהקמת המקהלה, היה לרב הראשי לצה"ל, הרב שלמה גורן ז"ל, חלק נכבד. הוא מינה את מנשה לברן (לימים: מנצח תזמורת המשטרה) למנצח המקהלה.
בראשית דרכה, הופיעה המקהלה בשירה ב 3-5 קולות, ללא כל ליווי אינסטרומנטאלי. הפסנתרן הראשון, אשר ייסד את הליווי האינסטרומנטאלי של המקהלה, היה שלום פליסר, שליווה את המקהלה באורגן חשמלי - מה שנחשב לחידוש באותם הימים. עם הזמן נוספו לו אקורדיון, באס וגיטרות. פליסר עיבד את הליווי האינסטרומנטאלי למקהלה ונחשב לעוזרו של מנשה לברן ברפרטואר המקהלה.

תוכניתה הראשונה של הלהקה הייתה "שהחיינו". בין חברי הלהקה דאז היו בני רוזנבאום וישראל גוטסדינר, שהמשיכו את שיתוף פעולתם כ"צמד רעים". גוטסדינר שר בתוכנית זו כסולן בקטעים מתוך השירים "שיר המעלות", "אלי אלי", "מי שעשה ניסים" וגם "קול דודי" ביחד עם מנחם נאמן.
סולנים אחרים באותו הרכב היו יצחק שאול, ששר את "ישמח משה", וגם נאמן בשירים "שהחיינו" ו"כי לקח טוב". התקליט הראשון הופק על ידי CBS
חולון.

תוכניתה השנייה של המקהלה נקראה: "שיר מזמור". היא כללה שירים מהרפרטואר הליטורגי בצירוף שירים מתורגמים (כמו, למשל: "הפעמונים" - של חבורת הזמר הצרפתי), שירים מזרחיים (סולן: יצחק שאול) ושירים מקוריים (כמו "שלום מסיני" שהלחין שלום פליסר למילים של ראובן סירוטקין).

מן המחזור הראשון התפרסמו "צמד רעים" (ישראל גוטסדינר ובנימין רוזנבאום), פרדי פאר (זמר באס שהפך לחזן קונסרבטיבי) ומנחם נאמן (חזן).

תוכניתה השלישית של הלהקה הופקה ב - 1969 ו - 1970, ונקראה "שלום על ישראל", כשם השיר הבולט בה, ששרו חברי המקהלה יחד עם ישראל לנצ'נר.

תוכניתה הרביעית והאחרונה של הלהקה בשנת 1973 נקראה "שמחה לארצך", בה שר דודו פישר את השיר "וכשחסיד מרים כוסית". פישר באותה תוכנית שר ביחד עם אברהם אלברכט את השיר "כי לו נאה", ועם אברהם ברק את "הנה על ישועתי". סולנים נוספים בתוכנית היו בין היתר יעקב (יקי) מור בשיר "שמחה לארצך", שמואל נוימן עם השיר "נער הייתי" ואהרון לוי עם השיר "הרחמן". זמרים מפורסמים נוספים שהחלו את דרכם במקהלת הרבנות הצבאית הראשית הם משה גיאת וציון גולן.

ב - 1988, בחידון התנ"ך הבינלאומי לנוער שנערך בבנייני האומה בירושלים ביום העצמאות, שרה הלהקה שיר חדש "דרך וחזון" מילים יוסי ויליאן, לחן יאיר מילר, שהוזמן במיוחד לאירוע.

ב - 2008 בחידון התנ"ך הבינלאומי שרה המקהלה לראשונה את שיר "נגינת השישים" שחובר במיוחד בשבילה לכבוד שנת השישים. בכך הייתה המקהלה הלהקה הצבאית הראשונה שיוצאת עם שיר חדש לכבוד שנת השישים.




צוות הווי גולני
שתף 

הצוות הוקם ופורק בשנת 1971.
בשנה זו הצוות הפיק את התוכנית "זה לא הולך ברגל", עם עיבודים וניצוחים של אריה לבנון.
בין להיטי התוכנית היו השירים "מוצאי שבת", "עלמות", "גו גולני", "זה לא הולך ברגל" ו"הלוך וחטוף".
בין חברי התוכנית היו נורית גלרון, שרה בדישי ואבי בטלהיים.

בשנת 1973 בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, הוקם צוות הווי חטיבת גולני כדי להרים את מוראל החיילים. לצוות צורף המלחין יאיר מילר שליווה את הצוות באקורדיון והלחין את השיר "על שלשה פשעי דמשק".




צוות הווי הנדסה קרבית
שתף 

צוות הווי הנדסה קרבית הוקם בשנת 1972 עם התוכנית "בואו נבנה לנו גשר", בעיבודים וניצוחים של מתי כספי.
בין כוכבי תוכנית זו ניתן למצוא את נתן כהן ויורם ירוחמי, שהקימו כעבור שנה את להקת הנשמות הטהורות. להיט התוכנית היה "ברחוב הנשמות הטהורות", שאותו הלחין וביצע סולו נתן כהן.

בשנת 1973 פורק הצוות אחרי הופעה מוצלחת עם התוכנית "צוחק מי שצוחק אחרון", תוכניתו השנייה והאחרונה של הצוות.
בתוכנית זו בלט השיר של דודו ברק וקובי אשרת "צוחק מי שצוחק אחרון". עוד שיר בולט בתוכנית היה "מבול".
הצוות התפרק עם הופעות מרשימות וטובות.




צוות הווי הנחל
שתף 

בצמוד ללהקת הנח"ל פעל גם הרכב נפרד, צוות הווי של הנח"ל.

צוות הווי זה פעל עוד משנות החמישים, ואחד מכוכביו היה מנחם לייזרוביץ', לימים
רן אלירן.
באותן השנים הייתה נחמה הנדל חברה בלהקת האם, ובהופעות המשותפת הכירו השניים, היכרות שהובילה לאחר שחרורם להקמת הצמד "רן ונמה".

תפקידו המקורי של הצוות היה לעבור ממשלט למשלט ומבסיס לבסיס על מנת ללמד את החיילים את שירי הארץ. המדריך של הצוות היה יוסי ואלד, שעבד גם עם להקת הנח"ל באותן השנים, והוא זה שצירף לצוות חייל צעיר בשם שייקה פייקוב. לצוות ההווי עדיין לא היה חומר מקורי משלו בתקופה זאת.

במשך השנים, צוות הווי של הנח"ל, כשאר צוותי ההווי, התבסס על קולותיהם של חבריו ופחות על תנועה, תפאורה ותלבושות, כאשר החומר שביצע הפך להיות מקורי. במשך שנים פעל צוות ההווי בצילה של להקת הנח"ל, ורק לקראת סוף שנות השישים זכה להכרה אזרחית.

 

צוות הווי הנחל בשיר "מלאך מסולם יעקב"

 

ב - 1968 העלה הצוות את התוכנית "כמה טוב". צילה דגן, אופירה גלוסקא, רותי בן אברהם ואחרים היו חברי הצוות שביצעו להיטים כמו "חורשת האקליפטוס", "גשם ראשון", "באביב את תשובי חזרה", "מלאך מסולם יעקב", "זמר שכזה" ו"כמה טוב".
תקליט התוכנית זכה להצלחה גדולה. גם התוכניות הבאות של הלהקה, "חופשה דמיונית" ו"כל שהיה בנינו", זכו להצלחה והנפיקו להיטים תקופתיים רבים כמו "הפכפך כאביב", "אהבות הפרחים", "יום יפה", "אוניית הסתיו", "כל שהיה בנינו", "הי דו די דה" ו"יש פרחים".
בין חברי הצוות בשתי תוכניות אלו ניתן למצוא את האחים פיני ויזהר כהן, נגה אשד וכרמלה גזית.

לאור הצלחת התקליט "כמה טוב", יצאו שירי שתי התוכניות בחברת התקליטים "הד ארצי", אך לא זכו להצלחה לה זכה "כמה טוב". יזהר כהן נשאר גם לתוכנית הבאה של הצוות, שצומצם לשלושה זמרים בלבד, אשר ביצעו, בין היתר, את הלהיטים "בוקר טוב" ו"היונה". חברות הצוות הנוספות היו ציפי זרנקין וחני מולדובין.

צוות הווי של הנח"ל פורק אחרי מלחמת יום הכיפורים.




צוות הווי חטיבת הצנחנים
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 


צוות הווי חטיבת הצנחנים בשיר "בארץ אהבתי"

 

 

 

 

 




צוות הווי סדנאי שריון
שתף 

צה"ל מספק שרותי תיקונים ברמה הגבוהה ביותר לטנקים, תותחים, מתנייעים וכלל הרכבים. עד למלחמת ששת הימים המוסך (הגרז") המרכזי של צה"ל, היה ממוקם ליד אשקלון, וכל השריון והרכב היה מגיע אליו לבדיקות תקופתיות ותיקונים. אחרי המלחמה היה צריך להקים מוסכים וסדנאות גם ברמת הגולן, בגדה המערבית וברחבי סיני.
אלפי מכונאים, חשמלאים, טכנאי צריח, טכנאי קשר עבדו בשלוש משמרות כל יום כדי להבטיח את הכשרות הטכנית המלאה של הטנקים התותחים המתנייעים וכלי הרכב . בקרב אנשים אלה התגלו כישרונות רבים, שהקימו צוותי בידור, כדי להרים את המוראל לחבריהם ששרתו רחוק מהבית ועבדו מסביב לשעון.

מפקד הסדנא באותם הימים אל"מ אלי ברק בליטי, שהבין את הצורך להקים צוות הווי מקצועי שידאג לבדר את החיילים הרבים ששרתו תחת פיקודו.

דני קורן, ששרת כטכנאי קשר, רתם את אחיו, סטודנט צעיר לרפואה (ולימים פרופסור גידי קורן) שהקים את להקת הסטודנטים "סטודניק", שלישית "צבע טרי" ולהקת "האחים והאחיות". גידי קורן כתב לצוות ההווי שירים מקוריים כמו: על שחורים וירוקים, ים שלי, מיס תבל, הצעירים, ילדי המחילות שיר שבת ועוד.
בני שורר, תרגם שירים ידועים ו"הפך" אותם לשירים עם הרבה "גריז", "גלגלי שיניים" ומוטיבים סדנאים נוספים- שפת הסדנא.

בשנת 1968 יצאה הלהקה לדרך, כאשר חבריה עובדים במקצועם הטכני בימים, ומופיעים בלילות.

כאשר הביקוש עלה, הלהקה גיבשה את תכניתה הראשונה "על שחורים וירוקים" ששיריה הוקלטו על ידי חברת "פולידור". התקליט הופק לקראת סוף שנת 1969 ועליו שניים עשר משירי הצוות.

השיר שזכה ליותר השמעות ברדיו היה "שיר שבת" שהוקלט יחד עם אומן אורח - יהורם גאון ופנינה מיצנר (פלטה) כסולנית, למילים ולחן של גידי קורן.

צוות הווי סדנאי השריון, הופיע בכל סדנאות צה"ל ברחבי הארץ והושאל גם לבדר יחידות אחרות של חיל חימוש ושריון, מקונטרה בצפון ועד שארם א-שך בדרום.

קצין החינוך הראשון של הלהקה, סרן שמוליק לוי, דאג גם להמשכיות ומיסוד הצוות שהמשיך להופיע עוד מספר שנים עד לפרוק הלהקות הצבאיות.

על הצוות הראשון נמנו: מוטי יעקובי שניהל את הצוות המוסיקאלי עם צפניה שרעבי, ישראל עוואמי, לירון פז, יעקב משה והזמרים שחקנים: שלום דרך, שלמה רוזמרין, רוזה, רוני ספראי, יוסי רומנו (ז"ל), פנינה מיצנר ודני קורן.  מתי הררי, יעקב בורג, בני שוורץ- שורר, מוני ארנון היו ראשוני ה"כוכבים".

עוד נמנו על ההרכבים האחרונים: מוטי דיכנה וחנוך רוזן.




צוות הווי סיני
שתף 

צוות זה העלה שלוש תוכניות:
בשנת 1971 "מחפשים קצת חול" בניהולו המוזיקלי של אלדד שרים, בשנת 1972 "חולטורה" בניהולו המוזיקלי של שלמה גרוניך ובשנת 1973 "ממשיכים לקרוא לי חולטורה" בניהולו המוזיקלי של אילן מוכיח.

שרים הלחין לצוות את השירים "שקט מצרים", "מסעות" ו"כשתזרח השמש". שלמה גרוניך יצר ב"חולטורה" עיבודים ניסיוניים מרתקים לצוות, כאשר הפיק צליל ייחודי המשלב יחדיו סיטאר, גיטרות חשמליות ורביעיית מיתרים. בתוכנית זו הופיעו שלמה יידוב בשירה וסיטאר, יורם אברמוף, יעקב קאופמן ומוני מושונוב בשירה ודברי קישור, גרוניך ויעקב קלמנוביץ' באורגן, איתן גדרון בגיטרה בס, בני וילנר בגיטרה וגם רביעיית המיתרים של צה"ל.

הצוות היה בבת עינו של האלוף קלמן מגן, שטיפח אותו ואף ביקש לשדרג את מעמדו באמצעות שינוי שמו ללהקת סיני.




צוות הווי פיקוד הדרכה
שתף 

הלהקה הוקמה בשנת 1968 ונחשבה ל"להקת הקצב הראשונה בישראל".
בין חבריה ניתן למצוא את יוני נמרי, רותי נבון ומולי הירשברג.

צוות הווי פיקוד הדרכה בשיר "כל מה שרציתי"



במשך שנות פעילותה הפיקה הלהקה את התוכניות "שמח לי בלב", ויותר מאוחר את התוכנית "הווי והווה".
בין להיטי תוכניות אלו ניתן למצוא את השירים "כל מה שרציתי", שהופיע בתוכנית "מצעד הפזמונים" 1972.

עוד אחד משיריה של הלהקה היה השיר ששר הסולן יוני נמרי "חייל באפור", שכתב דודו ברק והלחין אפי נצר. הלהקה פורקה בשנת 1971.




צוות הווי פיקוד המרכז
שתף 

פריחת הלהקות הצבאיות הגיעה בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור. החיילים ותושבי המדינה אהבו את הלהקות הצבאיות, וכל חיל רצה בלהקה ייצוגית משלו. כך גדל מספר צוותי ההווי והלהקות מ-4 ל-17.

ללהקת פיקוד המרכז הוקמו להקות משנה כגון "צוות הווי חטיבת צנחנים", "צוות הווי פיקוד מרכז", "צוות הווי בקעה" ו"שלישיית פיקוד מרכז".
בין חברי ההרכבים השונים היו גם
דורית ראובני, דודו זכאי, ורדה שגיא, עוזי חיטמן, אלי גורנשטיין, דליה מנטבר, לואי וצרויה להב, רונית אופיר, נאוה ברוכין, רוחמה רז, אורי הרפז וצפריר קוכונובסקי.

 

 

צוות הווי פיקוד המרכז בשיר "אי שם בבקעה"




צוות הווי פיקוד הצפון
שתף 

הצוות הוקם ופורק בשנת 1971.
בשנה זו הפיק הצוות את התוכנית "פלאים בצפון", עם עיבודים והדרכה מוזיקלית של אלדד שרים.

בין שירי התוכנית ניתן למצוא את "פלאים בצפון", "סבא צמן", "צהוב של לימונים", "בלדה לבת האסטרונאות", "עמנואלה" ואת השחקנים והזמרים אלי מנטבר, גדעון זר (אחיו של דודו), חיה אהרון באקורדיון ויצחק שדה בתופים.









 
שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים
פייסבוק





כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.