חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 178 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 

פורטל: מזון ומשקה



דברי מתיקה וקינוח

גלידה בכדור פלסטיק
שתף 

בסוף שנות ה-60 ותחילת ה-70 ניסו היצרניות לגרות אותנו בכמה שיותר גימיקים כדי שנקנה כמה שיותר. החל מארטיק שני מקלותמסטיקים עם דגלים וכד'.

אחד הגימיקים היה למכור את הגלידה בכדור פלסטיק שלאחר מכן יכלנו לשחק איתו.
הכדור היה בגודל של כדור טניס והגיע במס' צבעים בהתאם לטעם של הגלידה.

 

 

 

 

 

 

 




גלידה בקרטון
שתף 

לפני עידן שיווק הגלידות בקופסאות פלסטיק, הן שווקו בקופסאות קרטון.

 




גלידה חמה
שתף 

מוצר נוסף שעבר מהעולם, ובמקרה הזה - טוב שכך.

גלידה חמה הייתה מרקם שמנוני ודוחה של חומר בלתי מזוהה כל שהוא שהיה מואבס לתוך גביע של גלידה. היה טוב לימי החורף ולילדים מצוננים שרצו גלידה אבל היה "אסור להם". "...אתה רוצה לקבל לי דלקת שקדים באמצע החורף??? גלידה בחורף זה רק גלידה חמה..."

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן




גלידת תל חנן
שתף 

על יד העיר חיפה, בעיירה נשר, על הכביש הראשי מכרו את גלידת תל חנן.
מכול האזור הגיעו לאכול את הגלידה המהוללה הזאת.

הייתה מכונה כזאת עם שלוש ידיות, ומכל ידית יצא טעם שונה.
ידית ימנית טעם וניל, ידית אמצעית טעם שוקו-וניל, וידית שמאלית רק טעם שוקו.
המוכר היה לוקח את הגביע ושואל  "באיזה טעם?", ואז היה מוריד את הידית עם הטעם הנדרש והגלידה הייתה מחליקה בצורת קונוס לגביע.

לסיום התענוג האלוהי הזה, היה מוכר הגלידה מוסיף סירופים בטעמים שונים, אגוזים מרוסקים, דובדנים ועוד ועוד.... 




דבש
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




ואפל מצופה
שתף 

היה חלק בלתי נפרד מבקבוק הטמפו בעיקר בשק"ם של אותם ימים, המצופה שהיה ואפל מצופה שוקולד היה המאכל הלאומי של כל חיל וחייל, על המצופים הללו גדלו דורות של לוחמים ועליהם צעד הצבא לאורך הרבה מלחמות.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




ואפל ספורט
שתף 

ואפל שוקולד היה פופולארי בעיקר בקרב הבנים, בשל התמונות של הספורטאים שצורפו לעטיפתו.

"...על הדוכן הקטן ליד תא הטלפון נפרשו פרודוקטים כמו סיגריות כנסת 6, סיגריות אסקוט, ואפל ספורט, סוכריות שיעול פנטרו, גרעינים בגביע ניר עיתון מגולגל, בקבוקי קריסטל ומיץ פז ועוד דברים שכאלה...".
מתוך הספר בשבוע הבא - אמריקה!!! מאת דייויד סלע




ויקס.
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




זה בשביל האורחים.
שתף 
"זה בשביל האורחים" היה מטבע לשון שגור בפי האימהות אשר השתמשו בו כדי שלא ניגע בכל "הדברים הטובים" שהיו בארון.

בימים שלא היה שפע, היה צריך לשמור כיבוד לאורחים שכידוע היו צצים ללא הודעה מוקדמת (למי היה טלפון?), ולכן תמיד היה צריך להיות משהו בשביל האורחים. השתמשו בזה גם סתם כשרצו להאריך את ימי המדף של הדברים הטובים (אז, הטוב ביותר היה עבור האורחים).



זוקס
שתף 

 

 

 

 

סוכריות סודה בטעם פירות, קטנות וטעימות.




זיסלי
שתף 

זיסלי" היה ביסלי ממולא בקרם מתוק בעטיפה ירוקה בהירה.




טופלה טוטוריטו
שתף 

 

היה נקרא גם "אפל'ה" וגם "גידיאלה"  וגם "אמבר".
היה זה ממתק  שהיה נמכר במקומות שבהם היה קהל רב: בערב יום העצמאות, במצעדי "אחד במאי", במגרשי הכדורגל וכדומה.

היה זה תפוח שהיה טבול בנוזל מתוק אדום. לאחר שהנוזל התקשה כסוכריה סביב התפוח היו תוקעים מקל של ארטיק לתוך התפוח. למוכר הטופלה טוטוריטו היה מן מתקן ידני כזה בו היו חורים רבים לתוכם היה תוקע את המקלות של התפוחים המסוכרים האלה. הוא היה מניף את המתקן הידני מעלה, הולך לאורך הרחוב וצועק בקול "טופלה טוטוריטו...טופלה טוטוריטו...אדום ומתוק...אדום ומתוק...

 

זכרונות:
"...קוראים לזה גידייללה עם פתח מתחת ליוד השלישית.
לשכונה שלנו בגבעת עליה שביפו היה מגיע כל יום אחר הצהרים מוכר עם עגלה שהוא דחף ביד ובה עשרות תפוחי עץ מצופים בסוכרייה אדומה ממש עטופים. בתוך כל תפוח היה תקוע גזר עץ נקי ומשויף. המוכר הכין אותם בעצמו. אני הכרתי אותו כי הוא היה האח הגדול של חברה שלי, וזו הייתה פרנסתו. הוא הפיץ את מרכולתו וצעק כל הזמן גידייללה גידייללה בניגון מאד ייחודי לו. אנו הילדים רצנו אליו מהר כדי לבחור את התפוחים המסוכרים הגדולים ביותר.

ועכשיו סקופ: לפני כשנה היה נדמה לי שראיתי מישהו דומה לו מוכר בדיוק אותם גידיילות בחוף הים של בת-ים ,שאלתי את חברתי הייתכן??? והיא אימתה את הדבר. אחיה שיצא לפנסיה מצא דרך יפה ומרגשת להשלמת הכנסה. אני אישית לא התאפקתי קניתי גידיילה אחת וזכיתי להרגיש למשך כמה דקות ילדה קטנה ומאושרת...".

מדר חיניה
chinaya@walla.com









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.