חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 144 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




להקות אזרחיות

להקת פיקוד דיזנגוףהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

להקת פיקוד דיזנגוף הייתה להקת בידור שפעלה בין השנים 1969 - 1970.

הלהקה שהורכבה מיוצאי הלהקות הצבאיות, הופיעה במתכונת דומה ללהקות אלה, הכוללת שירים ומערכונים. בין חבריה היו ששי קשת, צילה דגן, יהודה ברקן, שלומית נתיב, אריה מוסקונה, יוסף סוויה, שרה לפיד, רויטל שפנדלר ודני קוליש.

להקת פיקוד דיזנגוף בשיר "העולם כולו נגדנו"

הלהקה הוקמה על ידי "התיאטרון הצעיר" ונוהלה על ידי דני ליטאי הבמאי ויאיר רוזנבלום המנהל המוזיקלי שהלחין חלק מהשירים.
השירים והמערכונים עסקו בנושאי הכרך התל אביבי, כמו גם שמה של הלהקה המשלב את משקל שמות הלהקות הצבאיות (כגון להקת פיקוד מרכז) עם רחוב דיזנגוף שהיה בתקופה זו מוקד הבילויים המרכזי של תל אביב.

כמה משירי הלהקה הצליחו במצעדי הפזמונים, כמו "העולם כולו נגדנו" (מילים: יורם טהרלב; לחן: קובי אשרת) "טרזן על העצים" (מילים: יעקב רוטבליט; לחן: שלום חנוך) ו"הבובות מחלונות הראווה" (מילים: יורם טהרלב; לחן: יאיר רוזנבלום).
בין המערכונים הידועים היו "שלום המורה לטבע" והמערכון "לופו" שבוצע על ידי יהודה ברקן והיווה את הבסיס לסרט "לופו" בו השתתף מאוחר יותר.

הלהקה הופיעה בתוכנית אחת והוציאה שני תקליטים. לאחר פירוקה, נעשה ניסיון להקימה מחדש עם המעבד המוזיקלי דוד קריבושי, אך הניסיון נכשל.




מקהלת צדיקוב..הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

המקהלה הוקמה ב-1909 על ידי ועד קהילת סופיה, כחלק מההכנות לפתיחת בית הכנסת בסופיה ומנתה 35 מתלמידי בית הספר העברי שבעיר. ב-1910 מונה משה צדיקוב למנהל המוזיקלי של המקהלה. צדיקוב פרש ב-1938 והיגר לארצות הברית. לאחר מלחמת העולם השנייה, הוסב שמה של המקהלה ל"מקהלת עם יהודית ליד הספרייה על שמו של אמיל שקרג'ייסקי" ולאחר עליית חבריה לישראל, נקראה על ידי חבריה: מקהלת צדיקוב.

עם קום המדינה עלו חברי המקהלה לישראל ובשנת 1949 התארגנה המקהלה מחדש ביפו, בחסות מועצת פועלי תל אביב. בשנת 1951 ניצח יצחק אגבדיש על הקונצרט הראשון של הלהקה בישראל ובשנת 1953 ערך המנצח יצחק (זיקו) גרציאני, מי שינצח על המקהלה לאורך שנים רבות (עד 1980), קונצרט ראשון בירושלים, בסיועו של חבר הכנסת (דאז) ויקטור שם-טוב. בהמשך גם רפי פסחזון סייע לגרציאני בניצוח על המקהלה.

בשנת 1955 ייסד גרציאני את מקהלת הילדים של צדיקוב.

במהלך השנים הופיעה המקהלה בקונצרטים רבים. חלק מהם היו נקודות ציון תרבותיות בישראל. בהם ביצוע האורטוריה "שאול" מאת הנדל עם תזמורת רשות השידור ב-1959, הופעת מקהלת הילדים צדיקוב והסולנית נעמי לוי, בת ה-12, עם פרנק סינטרה בהיכל התרבות בתל אביב ב-1962.

באותה שנה, במסגרת אירועי "יום השריון", ביצעה נעמי לוי בליווי מקהלת גברי החיל את השיר "אחרי השקיעה בשדה". השיר נכתב במיוחד עבורה על ידי נעמי שמר.

ההרכב שכלל את נעמי לוי הוקלט לאריך הנגן הראשון של המקהלה, "96 קולות בהרמוניה" שזכה להצלחה גדולה.

ב-1963 השתתפה מקהלת הילדים בביצוע הבכורה הבינלאומי של היצירה "קדיש" מאת ליאונרד ברנשטיין ובניצוחו, עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, הזמרת ג'ני טוראל והשחקנית חנה רובינא.

בשנת 1964 השתתפה נעמי לוי בפסטיבל הזמר תשכ"ד ובצעה את השיר "דברים של לא כלום" שזכה במקום השני.

בשנת 1965 התמנה לסלו רוט, למנצחה השני של המקהלה וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1981. בשנת 1965 ביצעה המקהלה בניצוחו את ה"מיסה קריאולה" מאת אריאל רמירז והופיעה בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית תחת שרביטו של דני קיי. עוד באותה שנה הופיעו עם המקהלה שארל אזנבור ופרנק סינטרה.

במקביל, הוציאה מקהלת הילדים את התקליט המצליח "קולות אביב עליזים", שנחשב לאחת מהפסגות המוזיקליות שלה.

בשנת 1969 השתתפה מקהלת הילדים במופע "רומנסרו ספרדי" - שירת לדינו, קודש וחול, לצד יהורם גאון, יוסי בנאי ורמה סמסונוב.

בראשית שנות ה-70 השתתפה המקהלה מספר פעמים בטקס הדלקת המשואות המסורתי בהר הרצל, החותם את אירועי יום הזיכרון ומתחיל את חגיגות יום העצמאות.

 

מקהלת צדיקוב בקונצרט במוזיאון תל אביב

 

תולדות מקהלת צדיקוב

  • 1909 - הוקמה בסופיה, בולגריה על ידי משה צדיקוב.
  • 1949 - המקהלה מתארגנת ביפו בחסות מועצת פועלי תל אביב-יפו.
  • 1951 - יצחק אגבדיש מנצח על הקונצרט הראשון בישראל.
  • 1953 - יצחק גרציאני בעזרת ויקטור שם-טוב עורך קונצרט ראשון בירושלים.
  • 1955 - המנצח יצחק גרציאני מייסד את מקהלת הילדים של צדיקוב.
  • 1959 - ביצוע האורטוריה "שאול" מאת הנדל עם תזמורת רשות השידור.
  • 1962 - מקהלת צדיקוב עם הסולנית נעמי לוי, בת 10, מופיעה עם פרנק סינטרה בהיכל התרבות בתל אביב.
  • 1965 - לסלו רוט מנצח על "מיסה קריאולה" מאת אריאל רמירז.
  • דני קיי מנצח על המקהלה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
  • פרנק סינטרה ושרל אזנבור - מופיעים עם המקהלה.
  • 1966 - המקהלה משתתפת בביצוע הבכורה הבינלאומי של היצירה "קדיש" מאת ליאונרד ברנשטיין ובניצוחו, עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית והשחקנית חנה רובינא.
  • 1980 - דניאל בלנק מנצח מקהלת הילדים והבוגרים.
  • 1981 - מרטין מוסקוביץ מנצח מקהלת הבוגרים ומקהלת הילדים.
  • 1982 - עמוס מלר מנצח מקהלות צדיקוב - למשך שנה.
  • 1983 - דניאל בלנק מנצח מקהלת הילדים והבוגרים עד היום.

 




רביעיית מועדון התיאטרון.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

הלהקה הוקמה בשנת 1957 ביוזמת הבמאי יוסף מילוא.

בתוכניותם השנייה ב - 1963, לקחו אותם תחת חסותם הפזמונאי והמפיק חיים חפר ודן בן אמוץ, על מנת שיופיעו במועדון "החמאם" ביפו.
חיים חפר גם כתב רבים משירי הרביעיה, בהם "זאת מרחוב פנורמה", "כבוד עצמי", "אין כמו יפו בלילות" וכן את השיר "איך הפשפש עלה למעלה".

הלהקה הוציאה שני תקליטים והופיעה עם חומרים של בן אמוץ, חפר, דן אלמגור ואחרים.
עוד שיר מפורסם שלה היה "גוי של שבת", הידוע בזכות השורה "ג'וני איז א-גוי פור מי".
הלהקה לא התפרקה רשמית מעולם, וחזרה להופיע בהרכבים שונים אף אחרי מותו של שמעון בר.

     

חברי הרביעייה היו:

  • שמעון בר
  • גדעון זינגר
  • יענקלה בן סירא
  • ראובן שפר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




שוקולד מנטה מסטיק..הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

ירדנה ארזי, רותי הולצמן ותמי עזריה שירתו ביחד בשירותן הסדיר בלהקת הנח"ל בתוכנית "שא לשלום" (בהיאחזות הנח"ל בסיני).
לאחר שחרורן הוחתמו הבנות אצל פשנל, וביחד עם ציפי שביט, עזרא דגן ועמוס טל שיר העלו בשנת 1972 את המופע "קונגרס הצחוק הציוני".
מופע זה עסק בהווי ובחיים בתל אביב של שנות השלושים ושנות הארבעים במאה העשרים. בעקבות הצלחת המופע הוסב שמו ל"שוקולד מנטה מסטיק", על שם קריאת מוכרי הממתקים שהיו עוברים אז בבתי הקולנוע בזמן ההפסקות.

ארזי, הולצמן ועזריה שרו ביחד במסגרת המופע את השירים "מה לעשות" ו"תשרי סבא (ירושלים עיר הקודש)".
פשנל נתבקש באותה השנה למצוא אמן שיבצע את אחד השירים שתוכננו לכבוד הפסטיבל לשירי ילדים שנערך בפעם השלישית. הוא שלף את שלוש הבנות לצורך עניין זה, ובפסטיבל הן הופיעו תחת השם "שוקולד מנטה מסטיק" וביצעו את השיר "אברא קדברא" (לאה לופנפלד-משה וילנסקי). השיר קטף את המקום השני, וההרכב החדש, שבמקור היה אמור להופיע באופן חד פעמי, החל לעורר סקרנות וציפיות. פשנל ראה בכך הזדמנות לקדם את הבנות כהרכב נשי מקביל ל"גשש החיוור".

ב-1973 הייתה התחנה החשובה הבאה שלהן בפסטיבל הזמר והפזמון.
יחד עם שלישיית "אף אוזן גרון" הן היו אמורות ללוות את רותי נבון בשיר "נצח ישראל לא ישקר".

שוקולד מנתה מסטיק בשיר "נצח ישראל לא ישקר"

 

 

כיוון שנבון נפצעה בתאונת דרכים זמן קצר לפני הפסטיבל, שתי השלישיות ביצעו את השיר במקומה. זו למעשה הייתה חשיפתו הטלוויזיונית המשמעותית הראשונה של ההרכב.
כאשר פרצה מלחמת יום כיפור חברו הבנות, יחד עם להקת "כוורת" ומנחם זילברמן, אל להקת הנח"ל שבין חבריה אז נמנו גם אסתר שמיר, מיקי קם ויהודה עדר. "להקת העל" הזו הסתובבה בין הבסיסים והמוצבים ברחבי הארץ, מהגולן ועד סיני, וביצעה הופעות בידור לחיילים בחזית ובעורף לכל אורכה של המלחמה.

עם תום המלחמה פרשה עזריה מההרכב, ואת מקומה בשלישייה תפסה לאה לופטין, אף היא בוגרת אותו מחזור של ארזי והולצמן מלהקת הנח"ל.

ההרכב המחודש הופיע לראשונה בפסטיבל לשירי ילדים הרביעי שנערך בפסח 1974. השיר שאותו ביצעו, "חגיגת אביב" (דודו ברק-שייקה פייקוב), נכתב כהקדשת חג שמח לחיילים ולחיילי המילואים שנמצאו בחזיתות השונות, וזכה במקום השלישי.
שיר נוסף שביצעה השלישייה בפסטיבל היה "קרנבל". בערב יום העצמאות באותה השנה הופיעה השלישייה לצידו של מתי כספי עם השיר "נח" בפסטיבל הזמר והפזמון, ושוב חזרה אל פסטיבל שירי הילדים החמישי (חנוכה 1974) עם השיר "ישנוני". השיר "נח" הגיע למקום הרביעי במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל.

ב-1975 הופיע ההרכב בפסטיבל הזמר החסידי בשירו של שלמה קרליבך "ובאו האובדים", בפסטיבל הזמר המזרחי (" שיר היין" של אביהו מדינה), בפסטיבל הזמר והפזמון שנערך במתכונת לא תחרותית (שירים הם חברים) ואפילו בפסטיבל הבירה ("פרקים בתולדות היישוב"). חלק משירי הפסטיבלים נכנסו לאלבום הבכורה שלהן שיצא באותה השנה ועובד ברובו על ידי יצחק גרציאני ומתי כספי. באלבום זה נכללו גם שירים מתורגמים של מאנוס חג'ידאקיס על ידי אהוד מנור ("הייתה לי אהבה", "יש לי שמש" ו"בת אצילים"). שירים נוספים מהאלבום - "סרט הודי", "מניאנה" ואפילו ווקליזה לסונטינה של מוצארט בעיבודו של יצחק גרציאני.
ב-1976 נבחרה הלהקה לייצג את מדינת ישראל בתחרות האירוויזיון בהאג שבהולנד.
הבנות הציגו שלושה שירים חדשים במופע טלוויזיה מיוחד (שזכה לככב בתוכנית הסאטירית "ניקוי ראש"): "קשת ענן" של דרורה חבקין, "זה טוב זה טוב" של אליעוז רבין ורוני וייס ו"אמור שלום" של אהוד מנור ומתי כספי שנבחר להשתתף בתחרות.
הלהקה הופיעה באירוויזיון תחת השם העברי אך נודעה גם כ"בנות השוקולד" (THE CHOCOLATE GIRLS) וזכתה במקום השישי.
במהלך המופע חתם דשא, אמרגן הלהקה, על מספר חוזי הופעות ברחבי אירופה.
במקביל להופעתה באירוויזיון יצא האלבום השני של הלהקה - כולו בעיבודיו והנהלתו המוסיקלית של מתי כספי - שכלל גם שירים כמו "זה טוב זה טוב", "לילות בכנען", "במקום פרידה (אם תלך עכשיו)", "מכת שמש" ועוד.
הלהקה השתתפה במהלך שנים אלה בתכניות רדיו וטלוויזיה רבות, וחידשה במסגרות אלה שירים כמו, "בא בחור חדש", "שיר שמח" ו"תכול המטפחת", או הקליטה שירים חדשים דוגמת "הוי ארצי מולדתי", "הקונדור עובר" ו"שוקו חם".
במצעד הפזמונים השנתי תשל"ו הגיע "אמור שלום" למקום השלישי ו"זה טוב זה טוב" למקום השישי.

שוקולד מנתה מסטיק בשיר "אמור שלום"

ב-1977 העלה ההרכב את המופע הלילה הראשון. מופע אשר הביא את סיפורו של הלילה הראשון במאה העשרים, והתבסס על שירים מאותה התקופה שתורגמו על ידי אהוד מנור ("מאה אחרת", "הם לא יאמינו", "מחר ועוד מחר" ועוד). המופע לא נחל בהצלחה מסחרית, אך שיריו הועלו על תקליט.
באותה השנה השתתפה השלישייה בפעם האחרונה בפסטיבל לשירי ילדים עם שני שירים - "בית השוקולד" ו"מי המנטה? מי המסטיק? מי השוקולד?" שנכתב כמעין קריצה על השאלה הזו, שנשאלו הבנות לעתים קרובות.
ב-1978 יצא לאור האלבום "הפרוטה והירח", עבודתן המשותפת עם אריק לביא.
באלבום זה חודשו שירים מתקופת הפלמ"ח ו"הצ'יזבטרון" דוגמת "הפרוטה והירח", "מוטי", "הי הג'יפ", "שב גיבור החיל" ועוד.
זמן קצר אחרי הקלטת האלבום, ב-1 באוגוסט 1978, כינסה ארזי מסיבת עיתונאים והודיעה על פרישתה מן ההרכב. פשנל ניסה לשמר את ההרכב אך גם לופטין העדיפה לא ליטול חלק בנסיון. כיוון שעמדו עדיין חוזים להופעות בחו"ל של השלישיה הוקם הרכב שנסע להופיע בסקנדינביה והרכבו הולצמן, עפרה חזה וישראלה קריבושי אך עם שובם מן ההופעות בחו"ל הוחלט לא להמשיך במתכונת זו והשלישיה פורקה סופית.

הבנות התאחדו להופעה ביום הולדתו השישים של פשנל ובמהלך הענקת פרס על מפעל חיים ליצחק גרציאני.
ב-1989 חידשה השלישייה גם את השירים "ונצואלה" ו"נערה ממש אוצר" לאלבומה של ארזי, "תחנה בדרך".
ב-2003 יצאה גרסה חדשה לשירן "זה טוב זה טוב", במסגרת אוסף כפול משירי השלישייה. בנוסף התארחו הולצמן ולופטין בסיבוב ההופעות של ארזי.

שוקולד מנטה מסטיק בשיר "בראש השנה"

 

דיסקוגרפיה

  • תקליט בכורה של שוקולד מנטה מסטיק, הד ארצי, 1975.
  • שוקולד מנטה מסטיק, הד ארצי, 1976.
  • הלילה הראשון - ההצגה הכי תמימה בעיר, הד ארצי, 1977.
  • הפרוטה והירח - משירי הצ'יזבטרון, יחד עם אריק לביא, סי. בי אס., 1978.
  • זה טוב זה טוב- גרסה מחודשת, תקליטון, הד ארצי, 2003.



שלישיית גשר הירקון..הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
 
  
 
 
 שלישיית גשר הירקון הייתה הרכב מוזיקלי שהתקיים בין השנים 1964 ו - 1966 בשני הרכבים. חברי ההרכב הראשון היו אריק איינשטיין, יהורם גאון ובני אמדורסקי.
בתוכניתה השנייה של השלישייה החליף ישראל גוריון את יהורם גאון שעזב.

שלישיית גשר הירקון בשיר "איילת אהבים"

איינשטיין, אמדורסקי וגאון פעלו במסגרות אחרות קודם להקמת השלישייה. איינשטיין וגאון היו יוצאי להקת הנח"ל. אמדורסקי היה חבר בצמד "הדודאים" עם ישראל גוריון.

הופעתם הפומבית הראשונה כ"גשר הירקון" הייתה בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1964, שם ביצעו את השיר "אותך".
לאחר מכן הקליטה לרדיו מספר שירים, בהם חידושים לשירי להקת "הצ'יזבטרון" ושתי פרודיות על שירי הביטלס - "שייק" מתוך הסרט "דליה והמלחים", ו"למה את לא יוצאת איתי" אשר היה תרגום של חיים חפר לשיר "From Me to You".
הקהל לא קיבל היטב את ההופעות הראשונות של הלהקה, שהורכבו משירי ארץ ישראל נושנים כמו "כנרת שלי".
כדי להציל את התוכנית הציעו מפיקי הלהקה, דן בן אמוץ וחיים חפר, לפנות למלחינה נעמי שמר, והיא תרמה לשלישייה שירים שהפכו ללהיטים כמו "לילה בחוף אכזיב", "איילת אהבים" ו"סרנדה לך". גם חיים חפר תרם ללהקה שירים מצליחים, כמו "אל תעברי לבד ילדה ברחוב" ו"איזה יום יפה".

שלישיית גשר הירקון בשיר "איזה יום יפה"

 

ב - 1965 הקליטה השלישייה את האלבום "אהבה ראשונה" והעלתה תוכנית בשם זה בהפקה ועריכה של בן-אמוץ וחפר, עם הפקה מוזיקלית של יצחק גרציאני. השירים שנכללו באלבום ובמופע היו "לילה בחוף אכזיב", "איילת אהבים", "כשאור דולק בחלונך", "אם רק תבואי בחמש", "אל תעברי לבד ילדה ברחוב" ועוד.
לאחר מכן פרש יהורם גאון מההרכב והחליף אותו ישראל גוריון.
ב - 1966 הוציאה השלישייה את אלבומה השני, "התוכנית החדשה", בו נכללו השירים "העיר באפור", "הכל בגלל האהבה" ו"סימן שאתה צעיר".
בפסטיבל הזמר באותה שנה זכתה השלישייה במקום השני עם השיר "ריח תפוח ואודם שני", וזמן קצר לאחר מכן התפרקה.

 

דיסקוגרפיה

  • אהבה ראשונה - 1965; אריק איינשטיין, יהורם גאון ובני אמדורסקי; ישראפון.
  • התוכנית החדשה - 1966; אריק איינשטיין, בני אמדורסקי וישראל גוריון; ישראפון.
  • אוסף - 2001; אריק איינשטיין, בני אמדורסקי, ישראל גוריון ויהורם גאון; מדיה דיירקט.




שלישיית המעפיל...הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

ב-1965 הוקמה שלישית המעפיל והחלה לפעול בקיבוץ המעפיל שבעמק חפר.

שלושת חברי ההרכב היו צברים חברי הקיבוץ, שהשירה וההופעות היו עבורם תחביב שנעשה אחרי יום העבודה בקיבוץ.
בעיבודו של אריה לבנון הם הקליטו
תקליטון ראשון, שלא זכה להצלחה ממשית. השלישייה בתקליטון זה כללה את עירית סנדנר, גדי אלון ואהוד שחם. השירים הבולטים בו היו "יום אביב כזה!", "איזה קיץ!" ו"אלי יום עבר", שנכתב על ידי רונית אופיר, בת קיבוץ המעפיל, שהפכה מאוחר יותר לזמרת בזכות עצמה.

ב-
1970 זכתה שלישיית המעפיל לחשיפה גדולה כשהשתתפה בפסטיבל הזמר בשיר "שמלת כלולות", שהצליח מאוד בעקבות התחרות. באותה שנה היא השתתפה גם בפסטיבל הזמר החסידי השני בשיר "ולירושלים עירך".
כעבור שנה שרו השלושה במופע "ניחוחי חציר", שהוקדש ליוצרים ומבצעים מההתיישבות העובדת, את שירו של שייקה פייקוב "ונזכה ונחיה", וב"ניחוחי
חציר"

 

 

 ב-1974 הם שרו את השירים "בין אדם לאדם" ו"ליל גליל". שינוי חיובי משמעותי אירע באותה שנה, עם תחילת עבודתם המשותפת עם המעבד והמנהל המוסיקלי צביקה כספי, שהעלה את ההרכב על דרך המלך הן מבחינה מוסיקלית והן בהיקף החשיפה התקשורתית שקיבל. כספי ידע לבחור עם חברי ההרכב את השירים הנכונים, שהתאימו גם לגון קולה החם של סנדנר הסולנית, והעיבודים שלו תרמו לעושר המוסיקלי של השירים שהקליט ההרכב. ב-1974 עזב גדי אלון את השלישייה ובמקומו נכנס דן שרון.

 

 

ב-1975 יצא האלבום הראשון של שלישיית המעפיל, "אהבת ערב". בין השירים החדשים שהופיעו בו הצליחו שיר הנושא, שצעד במצעדים, והשיר "אניטה", ופרט לאלה זכו להצלחה החידושים שהקליטה השלישייה ל"אלעד ירד אל הירדן", "לילה לילה", "חופים", "שיר סיום" ו"האסופי". 

 






 

 

 

 

ב-1978 יצא אלבומה השני, שירים לאורך הדרך, ומתוכו בלטו הגרסאות שהקליטה הלהקה לשירים "לפנות ערב", "רוח עצוב", "שיר אפור" ו"פירות חמישה עשר" ("שלג על עירי"). בין השירים החדשים שהופיעו באלבום זכו לתשומת לב "היה הייתה עלמה", "כשאומרים לי שמש" ו"מותו של הקיץ".

 

 

 

 

 רטרו:
בשנים האחרונות חדשה השלישייה את פעילותה בהרכב עירית סנדנר, דן שרון ויובל סנדנר (בנה של עירית) המשמש כקלידן.
ב-2005, במסיבה לרגל מלאת 60 שנה לקיבוץ המעפיל הופיעה באופן חד-פעמי "חמישיית המעפיל": שלישיית המעפיל בכל הרכביה: עירית סנדנר, אהוד שחם, גדי אלון, דן שרון ויובל סנדנר.  

 

שלישיית המעפיל בשיר "שיר לאנשים הבודדים"  

 

  

  




שלישיית התאומים..הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שלישיית התאומים בשיר "ניסע לים"


שלישיית התאומים הוקמה בעקבות סירובו של חנן גולדבלט, יוצא להקת "התרנגולים", להיות הגשש הרביעי. במקום זאת הקים יחד עם ארנון ולוי את השלישייה המקבילה וקראו לעצמם "שלישיית התאומים".

ב - 1966 יצאה הלהקה בתוכניתה הראשונה, "הערב יוצאים", אותה ביים יוסי בנאי.
בעקבות התוכנית הוציאה הלהקה תקליט שכלל שירים באווירה שאנסוניירית. התוכנית הביאה שניים מהלהיטים הגדולים של התקופה שתורגמו מצרפתית, "שלגיה" על ידי נעמי שמר ו"זה לא נורא" על ידי דוד אבידן. התוכנית כללה גם גרסה עברית לשיר "Hit the Road Jack", שאותו תירגם אבידן כ"הסתלקי רות".

ב - 1969 יצאה השלישייה בתוכניתה השנייה, "רבותי פצצה", שגם אותה ביים יוסי בנאי.
על העיבודים המוזיקליים הופקד יאיר רוזנבלום, שגם הלחין לשלישייה את להיטה "אני אוהב אותך" שכתב יורם טהרלב. שלום חנוך הלחין את "ניסע לים" שכתב מאיר אריאל.
לתוכנית זו כתבה נעמי שמר מילים לשיר "הכל חינם", וכן כתב לה אריק אינשטיין מילים לשני להיטים גדולים שהתפרסמו באותם ימים, "קול ששון וקול שמחה" (לחן של הלהיט "Suddenly You Love Me" של להקת הטרמולוס), וכן "חוזרים הביתה" (לחן של וודי גאתרי ללהיט "This Land Is Your Land").
באותה שנה השתתפה השלישייה בתוכנית טלויזיה שהוקדשה לנחיתה על הירח, ובה שר פופיק ארנון את להיט הסולו "בלדה בין כוכבים".

השלישייה התפרקה לאחר שכל אחד מחבריה עסק במקביל להופעותיהם בקריירה עצמאית; ארנון שיחק במחזמר "קזבלן", גולדבלט שיחק בתוכנית "קרוסלה", ולוי עבד על תקליט סולו.
לאחר הפירוק, ולרגל הקלטת קליפ ללהיטים של הלהקה השתתף בהרכב גבי עמרני במקום פופיק ארנון שחזר בתשובה, אך הרכב זה לא הוסיף להופיע.
מערכונים שביצעה הלהקה, זכו גם הם לפרסום, בהם: "איפה החתן" ו"אדון בר אדון" שנכתבו על ידי יוסי בנאי.




שלישיית לא אכפת להם..הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
 
 
לא אכפת להם הייתה להקה ישראלית שפעלה בין 1970 ל-1972. חבריה היו מתי כספי, גדי אורון ויעקב נוי, אך לקראת סוף פעילותה הוחלף כספי בדני עמיהוד.
 
מתי כספי, גד אורון ויעקב נוי שירתו יחד בלהקת פיקוד הדרום, בתוכניתה "מעוז א' א'" שעלתה ב-1970. בתוכנית זו שרו השלושה ביחד שני שירים, שאת שניהם הלחין כספי למילים של יורם טהרלב: "שלוש רגליים" ו"אני מת". השיר "אני מת" זכה להצלחה רבה, והיה אחד הלהיטים הגדולים ביותר של התוכנית. לשיר גם הופק וידאו קליפ בבימויו של שמואל אימברמן. השלישייה נקראה אז "שלושת השמנים", וחבריה הופיעו גם במספר מערכונים במסגרת הלהקה הצבאית.
 
עוד במהלך שירותם הצבאי החלו כספי, אורון ונוי להקליט שירים גם מחוץ למסגרת הלהקה. שירים אלו התגבשו לכדי אלבומה היחיד של הלהקה, "לא אכפת להם", שראה אור ב-1970 בהוצאת חברת "פונודור". את רוב שירי האלבום הלחין כספי, שגם ביצע בו את העיבודים הקוליים. על העיבוד התזמורתי היה אחראי אלברט פיאמנטה. נוי כתב את המילים לשלושה משירי האלבום. אחדים מהשירים זכו להצלחה במצעדי הפזמונים, ובהם "יאוש פגש יאוש" ו"שתי ציפורים".
 
ב-1971 השתתפו חברי הלהקה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "ציפורים בראש", שהלחין כספי למילים של שמרית אור. הלהקה הקליטה מספר שירים נוספים באותה שנה, כלחנו של כספי לשיר "שושנת יעקב". שירים אלו לא נכללו על גבי אלבום.
זמן קצר לאחר מכן פרש כספי מהלהקה, ואת מקומו תפס דני עמיהוד. בהרכב החדש הקליטה הלהקה מספר שירים שהלחין עמיהוד, ובהם השיר "חסמבה" שהוקלט עבור הסרט "חסמבה ונערי ההפקר" (מילים: אהוד מנור). שיר נוסף שהקליטה הלהקה ללחן של עמיהוד הוא "מי יתפוס כוכב נופל", שלחנו הפך מאוחר יותר ל"שיר תשרי" המוכר בביצועה של חוה אלברשטיין. ההרכב המחודש לא האריך ימים, וב-1972 התפרקה הלהקה.
 
שירים של להקת "לא אכפת להם" עלו לראשונה על גבי תקליטור בעת הוצאת אלבום האוסף של מתי כספי "בפעם הראשונה" ב-1992, שבו נכללו שבעה שירים של הלהקה. בשנת 2009 יצא אלבומם המלא לראשונה על גבי תקליטור.  
 
 
 
שלישיית לא איכפת להם בשיר "אני מת"
 



תיסלם..הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 ב - 1978 נוסדה תיסלם על ידי דני בסן, יזהר אשדות ויאיר ניצני, באולפני גלי צה"ל, שם עבדו הגיטריסט, יזהר אשדות, כעורך מוזיקלי והקלידן, יאיר ניצני, כטכנאי שידור.
ב - 1979 כתבו לאמן חדש בשם דני בסן שיר מחאה בשם "תנו לי רוקנ'רול".
השיר, שהוקלט באולפן של גלי צה"ל ללא ידיעת מפקדי התחנה, הוביל את השלושה לפעול כהרכב מסודר, ואף צירפו אליהם את יושי שדה, לשירה ונגינה בקלידים.
אז גם ניתן לה שמה הרשמי "תיסלם", כשמה של חברת ההפקות של אשדות וניצני.

ב - 1981 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון והמצליח "רדיו חזק" ("Loud Radio", כשמו של אחד הלהיטים המצליחים ביותר של הלהקה).
אלבום זה הוביל את הלהקה ושיריה לזכייה בתארים כמו "להקת השנה" ו"שיר השנה".
את אלבומם השני, "תיסלם2" הוציאו שנה לאחר מכן, בהרכב המלא, לאחר שצירפו אליהם את הבסיסט צוף פילוסוף והמתופף סמי אבזרדל.
ב - 1983 הוציאו את אלבומם האחרון, "לאספנים בלבד". האלבום כלל בתוכו חידושים לשירים שלהם, גרסאות כיסוי ללהקות אחרות ("קאברים") ושיתוף פעולה עם להקת "בנזין".
ב - 23 באוקטובר 1983, לאחר הופעה בבאר שבע, הודיעו חברי הלהקה שזו ההופעה האחרונה שלהם ושהם לא מתכוונים להוציא או לעבוד על אלבומים חדשים.
הודעת הפירוק התקבלה בצער רב ובבכי מצד הקהל במועדון והמעריצים ברחבי הארץ.

אחרי פירוק תיסלם המשיכו כל חבריה (פרט לאבזרדל) להיות פעילים מאוד במוזיקה הישראלית כמפיקים, נגנים וגם כזמרים סולנים (בסן, שדה ואשדות). אבזרדל ניגן עוד זמן קצר בהרכבי רוק, חזר לחתונות ואחר כך פרש מעיסוק מקצועי במוזיקה.
שאר החברים, אשדות, ניצני, בסן, שדה ופילוסוף, המשיכו גם לשתף פעולה ברבות מההפקות בהן היו מעורבים.
בקיץ 1990 שבה תיסלם להופעות איחוד, שנמשכו בהצלחה רבה עד החורף.

תיסלם בשיר "חצבים פורחים"

לרגל האיחוד הקליטה שירים חדשים בהפקתו המוזיקלית של אשדות: "פרצופה של המדינה" (מ' ניצני, ל' תיסלם), "יש לך אותי" (מ' פילוסוף, ל' אשדות), חידוש ל"חצבים פורחים" ובישול חדש ל"לראות אותה היום" בהופעה משנת 1983.
במקביל יצא דיסק ראשון של תיסלם, נגנו עכשיו, ובו להיטיה "בוקר של כיף", "כלניות", "עוד פגישה", "כבר הסתיו עכשיו", "תפסיק לכוון אלי", "תנו לי רוק'נ'רול" ועוד. לאלה צורפו ארבעת השירים החדשים/מחודשים.
ב - 1994 קיימו הופעה חד-פעמית באירוע הפתיחה של "הארד-רוק קפה" בת"א.
ב - 1998 כוסה הלהיט "רדיו חזק" על ידי להקת הזבובים.
בתקופה זו, עד שנת 2003, דני בסן הוציא אלבום ומתוכו מספר סינגלים, יזהר אשדות הוציא מספר אלבומים ויאיר ניצני התמנה למנכ"ל חברת ההקלטות "הד ארצי". צוף פילוסוף ויושי שדה עסקו בעיקר בליווי להקות, יושי שדה גם הוציא מספר סינגלים, סמי אבזרדל פרש לתקופה זו מתיפוף והחל לעסוק בנדל"ן בישראל ובארצות הברית.
ב - 2003 קיימו הופעות איחוד ברחבי הארץ והוציאו את הדיסק הכפול וה-DVD "אור של כוכבים" מתוך הופעה שהתקיימה ב-2 בינואר 2003 בהאנגר 11 בתל אביב.

 

חברי ההרכב

  • דני בסן - סולן הלהקה ואחד ממייסדיה, מנגן על תוף מרים, אך תרומתו ללהקה היא בעיקר כזמר
  • יזהר אשדות - הגיטריסט, המעבד המוזיקלי והמלחין של הלהקה, לעתים משתתף גם כזמר מוביל או כזמר ליווי. כמו כן הוא המנהל האומנותי של הלהקה.
  • יאיר ניצני - הקלידן והתמלילן של הלהקה, משתתף גם בקולות הרקע ובעיבוד המוזיקלי בחלק מהשירים. המנהל העסקי של הלהקה.
  • יושי שדה - גיטריסט הלהקה, כאשר תפקיד הגיטריסט המוביל מתחלק בינו לבין אשדות. לעתים משתתף כזמר מוביל או כזמר ליווי.
  • צוף פילוסוף - הבסיסט של הלהקה. כתב את המילים לאחד השירים המוכרים של הלהקה (שהתפרסם גם כביצועם של יזהר אשדות ושל שי גבסו), "יש לך אותי".
  • סמי אבזרדל - המתופף של הלהקה. על אף שפרש מהמוזיקה, ומנגן רק עם תיסלם, נחשב אבזרדל לאחד המתופפים הטובים בישראל, כאשר הוא מסוגל לנגן 3 מקצבים שונים בעת ובעונה אחת.

 

אלבומים

  • 1981 - רדיו חזק (כלל הוצאה מחודשת ב-1995)
  • 1981 - Loud Radio
  • 1982 - תיסלם2 (כלל הוצאה מחודשת ב-1997)
  • 1983 - לאספנים בלבד

 


אוספים

  • 1990 - נגנו עכשיו

 


הופעות

  • 2003 - אור של כוכבים (דיסק כפול עם DVD של ההופעה)



תמוז..הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 
תמוז בשיר "פנס הרחוב / מישהו הפסיק את הזרם"


תמוז הייתה להקה ישראלית משפיעה שפעלה באמצע שנות השבעים.
חבריה היו שלום חנוך, אריאל זילבר, מאיר ישראל, איתן גדרון ויהודה עדר.
תמוז נחשבת לאחת הלהקות הישראליות החשובות ביותר, ואלבומה היחיד, "סוף עונת התפוזים", נחשב לאבן דרך בתולדות הרוק הישראלי.

ב - 1974 תמוז החלה את דרכה, כאשר תכנן מתי כספי להקים הרכב ישראלי ברוח "קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג". הוא קישר בין דני ליטני, שלום חנוך ואריאל זילבר, אך לא נוצר קשר טוב מספיק ביניהם, והלהקה התפרקה בטרם הספיקו להקליט דבר. בין שלום חנוך לאריאל זילבר, לעומת זאת, נוצר קשר הדוק, והם החליטו להמשיך לעבוד כצמד. שניהם חזרו לישראל זמן קצר קודם לכן לאחר ניסיונות כושלים להצליח בחו"ל.

תחילה הופיעו יחד עם אריק איינשטיין במופע שלו "סע לאט", שם פגשו את המתופף מאיר ישראל, שניגן קודם במספר להקות קצב, בין השאר ב"עוזי והסגנונות". אליהם חברו שני משוחררים צעירים מלהקת הנח"ל, הגיטריסט יהודה עדר, והבסיסט איתן גדרון, אשר השלימו את הרכב הלהקה. את שם הלהקה, "תמוז", הציע אריק איינשטיין.

ב - 1975 החלה הקלטת "סוף עונת התפוזים" באולפני טריטון. רוב שירי האלבום היו ביצועים מחודשים לשירים של חנוך ושל זילבר. האלבום השפיע רבות על הרוק הישראלי וכל שיריו הפכו לקלאסיקות.
בעקבות הצלחת האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות.
כמו בהקלטת האלבום, גם בהופעות השקיעו טומי פרידמן ולואי להב, בעיקר בסאונד ובתאורה, כאשר ייבאו ציוד מחו"ל. בבימוי המופע סייע אורי זוהר.
בנוסף לשירי האלבום, ביצעו חנוך וזילבר חלק משיריהם, כ"מאיה", "תפסתי ראש על הבאר", "בטי בם" ו"אגדה יפנית".
בהפסקות ליוותה הלהקה את רמי פורטיס, שהיה אז חשמלאי המופע, כאשר שר את שירו "אינקובטור". סיבוב ההופעות נחל הצלחה, והלהקה הופיעה בכל רחבי הארץ.
אף על פי שברדיו הרבו להשמיע את שירי הלהקה, ואולמות המופע היו לרוב מלאים, הם לא הצליחו כלכלית. הפקת המופע הייתה יקרה, והביאה להפסדים כספיים. בעקבות זאת חלה מתיחות בין חברי הלהקה, בעיקר בין זילבר לשאר החברים. הוא הגיע להופעות לבד, עזב באמצע שיר של חנוך באחת ההופעות, והתרחק משאר חברי הלהקה. זילבר הודיע לעדר ולגדרון שאינו מוכן שינגנו בשירים שלו, ובמספר הופעות אף שם שקית על ראשו כדי שלא יראו אותו.

באמצע שנת 1976 הציג זילבר בפני הלהקה את השיר "רוצי שמוליק", שכתב שמוליק צ'יזיק. בהצבעה בין חברי הלהקה הוחלט כי השיר אינו מתאים לקו המוזיקלי שלה, ומאיר ישראל טען כי הוא מתאים יותר ל"כוורת". זילבר הקליט את השיר בעצמו, והשיר הפך ללהיט ענק.
בשלב זה החליט זילבר לפרוש מהלהקה לקריירה עצמאית, ולא חזר בו גם לאחר הבטחתם של אנשי חברת CBS כי באלבום הבא של הלהקה יינתן דגש רב יותר לשיריו.
לאחר שהוחלט על פירוק הלהקה, התברר כי היא נמצאת בחובות גדולים, ושעליה להמשיך להופיע עוד כחודשיים על מנת לכסותם. דווקא בהופעות הסיום זכתה הלהקה להצלחה גדולה, אך לחבריה היה ברור כי לא ניתן להמשיך יחד.

ב- 10 ביולי 1976 ערכה הלהקה את הופעתה האחרונה.
להקת תמוז תרמה רבות לקריירה המוזיקלית של כל חמשת חבריה. שלום חנוך המשיך את קריירת הסולו המצליחה שלו, והוציא שנה מאוחר יותר את האלבום "אדם בתוך עצמו".
אריאל זילבר פתח אף הוא בקריירה מצליחה, וכבר באותה שנה הוציא את אלבום הבכורה שלו, "רוצי שמוליק".
מאיר ישראל הפך למתופף מבוקש, ולמתופף הקבוע של שלמה ארצי.
יהודה עדר הפך לנגן ומעבד מפורסם, והצטרף מאוחר יותר ללהקת "דודה".
איתן גדרון היה גם הוא לנגן מבוקש, וניגן בין היתר עם אלון אולארצ'יק ועם מזי כהן.

מאז פירוק הלהקה התאחדו חבריה בהרכב מלא מספר פעמים.
הפעם הראשונה הייתה בשנת 1983, לאיחוד של שלוש הופעות.
ב - 2000 השתתפה הלהקה במופע "עם הגב לים" לזכרו של מאיר אריאל, שבו שרו את "סוף עונת התפוזים" ואת "הולך בטל".
ב - 2006 הופיעה הלהקה בבית הספר "רימון", וביצעה פעם נוספת את שני השירים האלו.
"סוף עונת התפוזים" הפך גם לשמה של הסדרה הדוקומנטרית על תולדות הרוק הישראלי, אשר שודרה בערוץ הראשון ב - 1998 ואותה יצר יואב קוטנר.









 

סוף הפרק להקות אזרחיות

לפרקים אחרים בפורטל בידור ופנאי:

   
חזרה לפורטל בידור ופנאי

חזרה לעמוד הבית


הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.