חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 143 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



להקות אזרחיות

הנשמות הטהורות..
שתף 
 
הנשמות הטהורות הייתה להקה ישראלית שפעלה באמצע שנות ה - 70.
חבריה היו נתן כהן, נאוה ברוכין ויורם ירוחמי.

נתן כהן ויורם ירוחמי שירתו יחד ב
צוות הווי הנדסה קרבית, וכהן הלחין כמה מהשירים שבזכותם התפרסמה הלהקה בתקופת שירותו הצבאי. ברוכין שירתה בצוות הווי הנח"ל. לאחר שחרורם מצה"ל בסוף 1972 הוקמה השלישיה, בין היתר על בסיס כשרונו המוכח של כהן. כהן היה מנהיג הלהקה, ואף הלחין את כל שירי האלבום וכתב חלק ממילות השירים.

ב - 1973 הלהקה הקליטה מספר שירים  שזכו להצלחה במצעדי הפזמונים. במצעד השנתי של גלי צה"ל בשנת תשל"ג, הם נבחרו ל"שלישית השנה".
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים גויסו חבריה לשירות מילואים ממושך כצוות הווי ובידור, והשיר "אחכה לך" הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם התקופה. שירות מילואים זה פגע במערכת היחסים בין החברים בתוך הלהקה ובתנופת ההצלחה שצברה.

הנשמות הטהורות בשיר "שניים"




ב - 1974 יצא אלבומה היחיד של הלהקה בהוצאת הד ארצי, שנקרא בפשטות "הנשמות הטהורות", ובו נטל חלק המוזיקאי מתי כספי בעיבודים, בלחנים ובשירה. למעשה, השיר שעל שמו נקראת הלהקה, "ברחוב הנשמות הטהורות" לא הוקלט מחדש בביצוע הלהקה, ובאלבום מופיעה גרסה בביצוע צוות הווי הנדסה קרבית. מכיוון שירוחמי היה חולה באותו יום, החליף אותו כספי בקולות, ושירה המפורסם ביותר של הלהקה מבוצע למעשה לא על ידי הלהקה, אלא על ידי כהן וכספי.
הלהקה גם הופיעה בפסטיבל הזמר של אותה שנה.

זמן קצר טרם צאת האלבום, פרשה ברוכין מן הלהקה והוחלפה בעירית בולקא.
ההרכב החדש הקליט מספר שירים ואף השתתף בפסטיבל הזמר של שנת 1975, אך התפרק אף הוא.
לאחר פירוק הלהקה, פרש ירוחמי מעולם המוזיקה. ברוכין ובולקא המשיכו לפעול במשך מספר שנים, אך בסופו של דבר פרשו מעולם המוזיקה וחזרו בתשובה. נתן כהן ממשיך ליצור ולפעול.

ב - 1991 הוציא כהן אלבום שהורכב ממבחר הקלטות מקוריות של "הנשמות הטהורות", ומשירים חדשים שבחלקן אירח את נאוה ברוכין.

ב - 2002 יצא אלבומה היחיד של הלהקה על גבי דיסק במהדורה מחודשת (בסדרת "מבראשית" של הד-ארצי), הכוללת גם שירי בונוס שראו אור לראשונה.
למרות הצלחתם של שירי האלבום, המנוגנים עד היום ברשתות הרדיו השונות, לא זכה כהן להערכה הראויה לו ואלבום "הנשמות הטהורות" נחשב להצלחתו המוזיקלית היחידה.
במהלך שנות ה - 90 שיתף פעולה עם מספר מוזיקאים (אילנית, דני רובס, ג'וזי כץ, טל גורדון, אבי טולדנו) והוציא מספר אלבומי סולו.

 

שירים נבחרים

  • ברחוב הנשמות הטהורות
  • אחכה לך
  • שלא ייגמר לי הלילה
  • קפה אצל ברטה
  • נאום היונה
  • כוכב קטן



הסגנונות..
שתף 

 אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




הצ`יזבטרון..
שתף 

הצ'יזבטרון הייתה להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח שהתקיימה בשנים 1948 - 1949.
היא נחשבת כלהקה הצבאית הראשונה שהוקמה בארץ (קדמה לה להקת הבריגדה, אך זו הופיעה בפני החיילים העבריים בנכר).

הלהקה הוקמה בעת מלחמת השחרור ביוזמת מפקד הפלמ"ח יגאל אלון. המשימה הוטלה על הפזמונאי חיים חפר (אז פיינר). הוא הקימה בהשראת ספר שקרא בשם "כוכב בשמי סין", אשר מספר על להקה צבאית בסין שלוותה את מסע צבאו של מאו צה טונג להשתלטות על סין בסוף שנות הארבעים ועל תרומתה למורל החיילים וחיבורם לאידאולוגיה הקומוניסטית. חפר הושפע מהספר וגמר בדעתו ליישם את הרעיון בפלמ"ח. הוא נתמנה למפקד הלהקה וחיבר את מרבית פזמוניה.

הלהקה הייתה מורכבת מחבורה של שחקנים וזמרים צעירים בליווי אקורדיוניסט והעלו תוכנית של שירים עם מערכוני קישור ביניהם, מתכונת שאומצה גם בלהקות הצבאיות שבאו אחריה. עם מלחיני השירים נמנו סשה ארגוב ומשה וילנסקי.

הלהקה קיימה הופעות רבות בפני החיילים בכל מקום בו הם נלחמו, בדרך כלל על גבי משאית או סביב המדורה. היא זכתה לאהדה רבה בקרב לוחמי תש"ח, שהצטרפו אל הלהקה בשירה.
שירי הצ'יזבטרון "אומצו" על ידי הלוחמים שזימרו אותם ללא הפסק, וכך הם התפרסמו.
השירים ביטאו את ההווי ה"צברי" של הפלמ"ח, שירים הומוריסטיים לרוב.


משיריה המפורסמים:

  • "דחילק מוטקה" (שהיה הגרסה העברית לשיר הנודע Put the Blame on Mame מהסרט גילדה משנת 1946)
  • "מוטי"
  • "הי הג'יפ"
  • "הפרוטה והירח"
  • "ציפ"
  • "הפלמ"חניק מחפש את המחר"
  • "שיר הפגישה" ("אח פגישה אח פגישה שכזאת, זה רק פעם בשני דורות").

הלהקה ביצעה גם מספר שירים נוגים, כשהבולטים בהם היו: "הן אפשר" ("הן אפשר ובג'יפ שעבר, שאגו בחורים כי נגמר") שנכתב בהפוגה הראשונה בקרבות וביטא את רצון הלוחמים לסיום המלחמה, "היו זמנים" שתיאר כיצד מאורעות התקופה יסופרו כעבור שנים רבות ("ותיזכר אז בימיך בפלמ"ח") ו"הרעות" ("ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר"), שיר לזכר הנופלים במערכה שכתב חיים גורי שנה לאחר פתיחת המלחמה.

ב - 1949, לאחר סיום קרבות מלחמת השחרור, העלתה הלהקה "תוכנית אזרחית" בקרב הציבור הרחב. חפר כתב שירים ומערכונים חדשים והצטרפו גם מספר אומנים צעירים נוספים, בהם זהרירה חריפאי. התוכנית הייתה סאטירית. דוגמה לשיר ביקורתי מהתוכנית "הגנרל המכסיקני קאסטניאטס" הוא שיר שנכתב כביקורת על מפקד מחנה צבאי שקרא את המחנה על שם אשתו (מחנה דורה) וביקש מחייליו לבנות לו מגרש טניס במחנה. אם זאת ואולי משום כך, התוכנית לא זכתה להצלחה והלהקה התפרקה.

שירי הלהקה קובצו בספרו של חיים חפר "תחמושת קלה" משנת 1949.
הפופולריות של שירי הצ'יזבטרון לא חדלה עם פירוק הלהקה.

בראשית שנות החמישים, כאשר לקול ישראל היה תדר אחד בלבד ובטרם הונהגו מצעדי הפזמונים, היה המדד להצלחתו של פזמון עברי, מידת הביקוש שלו ב"תוכנית כבקשתך לשירים עבריים". תוכנית זו שודרה מדי שבת בצהרים והייתה לה האזנת שיא. במשך שנים אחדות, עד אמצע שנות החמישים עת החלו לפרוח הלהקות הצבאיות של צה"ל, היו שירי הצ'יזבטרון מבין המבוקשים ביותר בתוכנית השבת.

ב - 2007 יצאו שירי הלהקה על גבי דיסק - ספר אוסף מבית היוצר של רשות השידור ו"הד ארצי".


חברי הלהקה:

  • שייקה אופיר (שהיה כוכב הלהקה)
     
    צ'יזבטרון וצ'יזבטים

    מקורו של המונח 'צ'יזבט' הינו המילה הערבית צ'יזב, שפירושה - כזב. הצ'יזבט הוא סיפור שכולו, רובו, או חלקו שקר, הגזמה או מתיחה ו/או שלושתם יחד ו/או אף לא אחד מהם: מהם ההבדלים בין צ'יזבט, שקר ומתיחה?...

     
    למידע המלא

  • נעמי פולני
  • גדעון זינגר
  • שלמה בר שביט
  • יואל זילברג
  • רבקה מדניק
  • אוהלה לוי
  • מאיר נוי
  • אליקום שפירא
  • שמואל רוזן

 

 




הצ`רצ`ילים.
שתף 

ב-1965 הוקמה להקת הצ'רצ'ילים ופעלה עד אמצע שנות השבעים.

הצ'רצ'ילים היו חלק מסצנת להקות הקצב שפעלו בשנות השישים והשבעים בישראל, בעיקר באזור רמלה ודרום תל אביב. הלהקה ניגנה מוזיקת רוק באנגלית הנעה בין רוק פסיכדלי לבין רוק כבד. היא פעלה גם בחו"ל תחת השם Jericho Jones, זאת כדי שלא לפגוע ברגשות הבריטים.

שיתוף הפעולה של הלהקה עם אריק איינשטיין הביא אותה להכרה בקרב הציבור הרחב בישראל ותרמה תרומה חשובה ליצירת הרוק הישראלי. שיתוף הפעולה הזה החל כשהצ'רצ'ילים ליוו את איינשטיין בהופעותיו, ולאחר מכן שיתפו פעולה בנגינה ובהפקת אלבומיו של איינשטיין "פוזי" "שבלול", "פלסטלינה", "שירי ילדים", "בדשא אצל אביגדור" ו"יסמין", שנחשבים על ידי רבים כתקליטי הרוק הראשונים בעברית.
איינשטיין ביצע גם גרסאות לכמה משירי הלהקה, כמו השיר "אחינועם לא יודעת" שהוא גרסה של שירם "When You're Gone".

 

חברי הלהקה:

 

הרכב ראשון (1965 - 1967)

  • יצחק קלפטר - גיטרה
  • מיקי גבריאלוב - בס
  • חיים רומנו - גיטרה
  • סלווין ליפשיץ
  • עמי טרייביטש - תופים

 

הרכב שני (1968 - 1969)

  • מיקי גבריאלוב - בס
  • חיים רומנו גיטרה
  • רוב הקסלי - גיטרה, שירה
  • סטן סולומון - שירה
  • עמי טרייביטש - תופים

 

הרכב שלישי (1969 - 1972)

  • מיקי גבריאלוב - בס
  • חיים רומנו גיטרה
  • רוב הקסלי - גיטרה, שירה
  • דני שושן - שירה
  • עמי טרייביטש - תופים

 

הצ'רצ'ילים החדשים (1972 - 1973)

  • מיקי גבריאלוב - בס
  • עמי טרייביטש - תופים
  • רוני דמול - גיטריסט
  • שמוליק בודגוב - גיטרה

 

 

אלבומים

  • 1969 צ'רצ'ילים
  • 1971 Junkies Monkeys & Donkeys
  • 1972 JERICHO  

 

תקליטונים

  • 1968 Too much in love to hear / Talk to me
  • 1970 צ'רצ'יל סבסטיאן באך: קוראל לאוהבים הצעירים / קונצ'רטו כפול
  • 1970 Living Loving / Signs of you
  • 1970 She's a woman / Sunshine man
  • 1971 Time is now / Freedom 
     

אלבומים שבהם השתתפו

  • 1969 אריק איינשטיין - פוזי
  • 1970 אריק איינשטיין, שלום חנוך - שבלול
  • 1970 אריק איינשטיין, שלום חנוך - פלסטלינה
  • 1970 אושיק לוי - קצת שקט
  • 1971 פופיק ארנון - כל אחד
  • 1971 אריק איינשטיין, רוב הקסלי - שירי ילדים
  • 1971 אריק איינשטיין, מיקי גבריאלוב - בדשא אצל אביגדור
  • 1973 אריק איינשטיין - ארץ ישראל הישנה והטובה (הצ'רצ'ילים החדשים)



השלושרים..
שתף 


השלושרים הייתה להקת פופ שפעלה בישראל בין השנים 1969 - 1970.
הלהקה הוקמה ביוזמתו של של המפיק והזמר בני אמדורסקי, שצירף אליו את שלום חנוך וחברו ללהקת הנח"ל חנן יובל

השלושרים בשיר "לילי שלי"


המוזיקה של "השלושרים" נחשב חדשנית לתקופתה באופן שבו שילבה בשיריה השפעות פופ, בעיקר בהשראת הביטלס, אך גם קאנטרי ונגיעות של מוזיקה חסידית.
ב - 1969 יצא אלבומה היחיד וזכה להצלחה מסחרית נאה. ואולם, בעקבות עזיבת שלום חנוך ללונדון, בניסיון לבנות לעצמו קריירת רוק בינלאומית, נגנזו התכניות לאלבום שני והלהקה התפרקה בשנת 1970.
בין הנגנים באלבום, השתתפו בנגינה על גיטרות המוזיקאי דני סנדרסון (שאף הלחין את אחד משירי הלהקה, "תסתכל ותראה", שיצא כתקליטון), אלי מגן בבס, אהרל'ה קמינסקי בתופים ומישה סגל בקלידים, שעיבד את כל שירי האלבום.

שלום חנוך הלחין את מרבית שירי הלהקה, וביניהם: "מי מפחד מגברת לוין", שרבים סברו כי הדמות המרכזית בו - בעלת טור ביקורת בעיתון משפיע - קיבלה את השראתה ממבקרת התרבות הדה בושס (זכה בשנות ה - 90 לחידוש מצד להקת תערובת אסקוט בה היה חבר בנו של אמדורסקי - אסף), "איפה נטשה ופייר", "צרות טובות", "מי אם לא אלוהים" (שאת סולו הגיטרה בו ניגן דני סנדרסון) ו"היושבת בשורה הראשונה" (שניכלל רק בגרסת הדיסק של הלהקה).
שני להיטים נוספים של "השלושרים" הולחנו על ידי מלחינים אחרים: "ציף ציף מעל לרציף" (דני ליטני) ו"לו הייתי פירט" (יאיר רוזנבלום).
הלהקה פורקה במהלך הקלטות אלבומם השני, בעקבות עזיבתו של חנוך לבריטניה במטרה לקדם קריירת סולו בינלאומית.

ב - 1994 התאחדו "השלושרים" בפעם הראשונה והאחרונה, בתוכנית טלוויזיה שהוקדשה לבני אמדורסקי.




התרנגולים..
שתף 
התרנגולים בשיר "האם אמרו לך פעם"

התרנגולים - להקת זמר ישראלית מצליחה שפעלה בשנות השישים.
ב - 1960 החלה לפעול להקת "התרנגולים" בבימויה ובהדרכתה המוזיקלית של נעמי פולני, והורכבה מיוצאי להקות צבאיות.
היוזמה להקמת הלהקה באה מצד חיילים בלהקות הצבאיות שעבדו עם פולני במהלך שירותם הצבאי, ורצו להמשיך את העבודה המשותפת.

במאי 1961 עלתה התוכנית הראשונה, במסגרתה השתתפו יהורם גאון, חנן גולדבלט, ישראל פוליאקוב, עמירם ספקטור, תובל פטר, צביקה גרטל, יוסי צמח ושייקה לוי.
היא הורכבה מפזמונים מוכרים של הלהקות הצבאיות, ושל הרכבים כגון "בצל ירוק" ו"רביעיית מועדון התיאטרון". בנוסף, הלהקה ביצעה שירים חדשים שנכתבו עבורם על ידי סשה ארגוב וחיים חפר. את השם "התרנגולים" הגה דן בן אמוץ.
על העיבודים המוזיקליים הופקד משה וילנסקי בעוד כל שאר העבודה היוצרת, מלבד כתיבת השירים עצמם, הונחה על כתפי נעמי פולני.

העורך המוזיקלי מנשה סעד טען כי "צורת העבודה היא המשך ופיתוח של הלהקות הצבאיות עד אז בנוסף להשפעות הצרפתיות". השפעות פרנקופיליות (הערצת התרבות הצרפתית) ניכרו במספר שירים בתוכנית זו.

שירי התכנית הראשונה:

  • "חולשה של בת" התבסס על שירו של הצוות הצרפתי
  • "פרר ז'אק"
  • "הסיירים"
  • "אין כמו יפו בלילות" הוא שיר של פ.לוריס
  • "כבוד עצמי" הולחן על ידי ג.לאפארג'
  • "אוהבי הטבע" הולחן על ידי פ.פיליפ.
  • "שיר התרנגול"
  • "שיר השוק"
  • "זמר אהבה לים"
  • "הגנרל המכסיקני קסטנייטס"
  • "כבוד עצמי"
  • "זאת מרחוב פנורמה"
  • "בראשית"
  • "האם אמרו לך פעם"
  • "ערב במסחה"
  • "שיר החמור"
  • "אליפלט"

פולני לא קיימה בחינות כניסה פתוחות לקהל. בהיותה במאית מנוסה מן הלהקות הצבאיות, היא שאבה כשרונות מאותן הלהקות, וכך קל יותר היה לה להשליט את הלך רוחה האומנותי והייחודי על החיילים המשוחררים. הצוות הראשון החזיק מעמד בשלמותו רק לאלבום אחד.
ב - 1963 עלתה התוכנית השנייה של התרנגולים. 
צוות א' עבר שינויים והציג פנים חצי חדשות לקראת הבכורה ביולי 1963 והתקליט השני באותה שנה.
הצוות השני כלל את עליזה רוזן, דבורה דקובסקי(דותן), ליאור ייני, גברי בנאי, שייקה לוי, ישראל פוליאקוב, עמירם ספקטור, תובל פטר ויגאל קלאוס.
כל השירים בתוכנית נכתבו במיוחד ללהקה על ידי חיים חפר, דן אלמגור וע. הלל והולחנו על ידי סשה ארגוב.

השירים בתוכנית השנייה שהתווספו לרפרטואר הקודם היו:

  • "הכל זהב"
  • "אם תרצי"
  • "הורה אהבה"
  • "משעמם"
  • "שיר אהבה חיילי"
  • "שיר החתולים"
  • "יוסי ילד שלי מוצלח"
  • "כשאת אומרת לא"

פולני חילקה את המופע לנושאים שונים, וביקשה מהיוצרים לכתוב על אותם נושאים. כך, בנושא "שכונה", שילבה הלהקה בין השירים מערכונים שהציגו תמונות מחיי השכונה, בין היתר את שיר-המערכון "שיר השכונה".
בנושא "צבעים" בוצעו השירים "השמלה הסגולה" ו"הכל זהב".

התרנגולים הופיעו ברחבי הארץ ללא הגברה, היות שהן התנאים המקצועיים לא אפשרו סאונד לשבעה אנשים והן כי מיקרופונים ניידים לא היו בנמצא וכך השירה הייתה עלולה להעלם בשל התנועה המתמדת על הבמה.
הלהקה הופיעה גם מספר פעמים בחו"ל: בבלגיה, שם הוקלטה התוכנית הטלוויזיונית היחידה בנמצא בארכיון הטלוויזיה הישראלית, במארסיי, בפאריז, במילאנו וברומא לאו דווקא בפני קהל יהודי.
לאחר סיום התוכנית השנייה התפרקה הלהקה.
ליאור ייני, עליזה רוזן, חנן גולדבלט ויהורם גאון התקדמו כזמרים ושחקנים בממסד התרבות הישראלי.
האמרגן פשנל הרכיב משלושת חברי הלהקה פולי, גברי ושייקה את הרכב הבידור המצליח ביותר בארץ, "הגשש החיוור".
ב - 1998 יצרה פולני את המופע "התרנגולים חוזרים" עם הרכב של זמרים צעירים, שביצעו את שירי הלהקה המקורית. ביניהם היו יותם ייני, בנה של פולני וירון אלדמע, בנו של גיל אלדמע, שעיבד את השירים לתוכנית השנייה.


התרנגולים בשיר "שיר השוק"

 

"התרנגולים" שיקפו במידה רבה את מה שהצטייר אז כשמנא וסלתא של החברה הישראלית. הבימנים הצעירים, בני עדות המזרח ואשכנזים, בוגרי הלהקות הצבאיות, מטופחים וחייכנים היוו סמל חיוניות עבור המבוגרים וסמל שובבות וזוהר עבור הצעירים. המורשת של הלהקות הצבאיות השפיעה רבות על אופי הצוות. הן הסוגה הבידורית והן השילוב העממי של מוזיקה, שירה וריקוד בישראל צמחו ממורשת הלהקות הצבאיות של תחילת חיי המדינה.
שירי "התרנגולים" , בעידודה הפעיל של פולני היו כמעט תמיד, במיוחד השירים ההומוריסטיים שבהם, שנונים ושואפים לפאנץ' ליין. כאמור, חלק מהשירים המצויים ברפרטואר של "התרנגולים", בעיקר מהתוכנית הראשונה, בוצעו כבר לפני כן, אם על ידי ה"פרר ז'אק" בצרפתית ואם על ידי הרכבים ישראליים כמו להקת הנח"ל, רביעיית מועדון התיאטרון ו"בצל ירוק" .
מבחינה טקסטואלית בלבד, השפה העתירה בדימויים, שמות, מצבים סיפוריים בנראטיבים השיריים היטיבו עם הזיקה התאטרלית ושפת השיר הססגונית

הלהקה ביצעה את שיריהם של מיטב היוצרים הגדולים של התקופה: סשה ארגוב, חיים חפר, ע. הלל, דן אלמגור ועוד.
מבחינת אבני דרך מוזיקליות של הלהקה, ניתן לציין את "שיר השוק" של נעמי שמר שמתקרב יותר לקטגוריה של שיר עם מכל שיר אחר של התרנגולים, השיר "בראשית" (חפר-ארגוב), במקור של "בצל ירוק" שהציג את סיפור הבריאה ככישלון חרוץ של המין האנושי ומתאר חזון אפוקליפטי והשירים "יוסי ילד שלי מוצלח" ו"שיר השכונה", שהפכו מיד לשירים קלאסיים לתיאור הילדות השכונתית האורבאנית ששלטה בארץ עד סוף שנות השמונים עם הגעת עידן הטלוויזיה, המחשב והאינטרנט.

להקת התרנגולים התמקמה בתחילת שנות הששים בישראל במקום ייחודי בשילוב המוזיקה והדרמה. מדובר בשילוב ברמת הג'סטה שמושפע מזרמים מחוליים ודרמטיים שונים, שיוצר מבע "תרנגולי" ייחודי. בהיבט התאטרלי של "התרנגולים", אופן המשחק אינו תואם אף סוגה מרכזית בתאוריות המשחק השלטות, אלא מוצא דרך ביניים בין המחזמר, הקברט, תיאטרון התנועה, וחבורות הזמר.
למרות שהמבצעים לא היו רקדנים וללא ידע בתנועה, הם ביצעו את השירים בסגנון ייחודי של תנועה שאתגר וייחד את הכוריאוגרפיה בלהקה.
כתב התנועה שפיתחה נעמי פולני התבסס על חוויות ודימויים אישיים. היא הצליחה להעביר את רצונותיה למבצעים עצמם. התנועה נבעה מהאסוציאציה שהמוזיקה שהמלים נותנות או מגרסה משולבת. השיר אינו מהווה רק יחידת מופע נטו אלא חלק במערכת גדולה יותר שמהווה תמה מרכזית לאירוע הבימתי. הג'סטות התנועתיות היו בידוריות- הסיום המתאים לנושא- מיצוי הג'סטה. האמצעים היו מינימליים ביותר. פולני טענה כי "השירים, שמהווים חומר תאטרלי לבמה, הם חומרים שניתן לחוות אותם יום יום. השחקנים נבחנים גם ע"פ אהבת העבודה והמלאכה הנקייה מאשר אהבת החשיפה."
המבע ה"תרנגולי" מתבטא גם באופן שבו נקודות ההתייחסות הבימתיות הן רבות, מגוונות ולא תלויות בכל גורם אומנותי באופן בלעדי: הטקסט, המשחק, הג'סטה והמוזיקה מתקיימות בד בבד ואין למבע ה"תרנגולי" קיום ללא תשלובת מעין זאת.

דיסקוגרפיה

  • התרנגולים התוכנית הראשונה (1961)
  • התרנגולים התוכנית השנייה (1963)
  • התרנגולים - דיסק אוסף (1989)




חבורת לול..
שתף 
חבורת לול ותיקי דיין בשיר "חמוץ חמוץ"


חבורת לו?ל הוא שמה של חבורת זמרים ושחקנים שפעלו בעיקר בשנת 1970 אך השפעתם הייתה רבה על התרבות הישראלית.
הם יצרו סרט, סדרת טלוויזיה ואלבום.
החבורה הו?בלה על ידי: אריק איינשטיין, אורי זוהר, שלום חנוך, יהונתן גפן, שמוליק קראוס, צבי שיסל וג'וזי כץ. מלבדם היו שותפים ליצירה גם אלונה איינשטיין, אשתו של איינשטיין ויהודית סולה.

ב - 1969 החלה החבורה להתגבש ולפעול ביחד תחת חברת ההפקות "הגר".
יצירתם המשותפת הראשונה הייתה הסרט "שבלול" בבימויו של בועז דוידזון שיצא לאקרנים במאי 1970. "שבלול" היה כינויו של איינשטיין על ידי חנוך.
ביולי ובספטמבר אותה שנה שודרה בערוץ הראשון גם סדרת הטלוויזיה שיצרה החבורה תחת השם "לול".
סדרת הטלוויזיה כללה מערכונים שהפכו לנכסי צאן ברזל ביניהם: "חידון התנ"ך", "לה מרמור מאת פרלש" ו"עולים חדשים".
בסוף אותה שנה יצא אלבום שסיכם את פעילות החבורה.
באוקטובר 1970 עזב חנוך לבריטניה וכך התפרק הציר המוזיקאלי המרכזי של החבורה.
חלק גדול משירי החבורה הפכו להיות אבן דרך בתולדות הרוק הישראלי.

בין השירים:

  • "אבשלום"
  • "צא מזה"
  • "כתבו עליו בעיתון"
  • "אני אוהב לישון"
  • "אמא אדמה"
  • "למה לי לקחת ללב"
  • "מה איתי"
  • "אני ואתה" (ידוע כ"אני ואתה נשנה את העולם").

מלבד היצירה, נודעה החבורה באורך חיים פרוע והולל, כולל התנסות בסמים, והיא הפכה למעין סמל של הצעירים הצברים המרדנים של סוף שנות השישים ושנות השבעים.




חלב ודבש..
שתף 
הלהקה נוסדה ערב פסטיבל הזמר והפזמון של 1979, לצורך ביצוע השיר הללויה של שמרית אור וקובי אושרת. חברי ההרכב היו ראובן גבירץ, שמוליק בילו, יהודה תמיר וגלי עטרי. במקור נכתב "הללויה" עבור להקה אחרת - "הכל עובר חביבי" - אבל סולנית "חביבי" שלומית אהרון ויתרה על השיר אחרי מכת חשמל שקיבלה בזמן ההקלטות. אחרי שנשארו ללא הרכב מתאים לביצוע השיר בפסטיבל, המפיק שלמה צח, ויוצרי השיר אור ואשרת החליטו להקים את להקה חדשה במיוחד למטרה זו. בסופו של דבר השיר זכה בתחרות וייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון שנערכה באותה השנה בירושלים, שם גרף את המקום הראשון.
 
 
חלב ודבש בשיר "הללויה"

השיר הללויה השתתף, כאמור בתחרות האירוויזיון שנערכה באותה שנה בישראל, זכה במקום הראשון לאחר הצבעה מורטת עצבים והפך להצלחה בינלאומית.

בארץ הוא הוכתר כשיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל. באותה שנה הודיעו בקול ישראל כי "הללויה" יהפוך להמנון הלאומי. מאוחר יותר התברר כי מדובר במתיחת אחד באפריל.
בעקבות ההצלחה, המשיכו חברי ההרכב בקריירה מוזיקלית עשירה.
אלבומם הראשון כלל להיטים כמו "יחד", שהיה שיר השירותרום, "גלגל ענק" ו"שיר לשירים".
הם זכו בתארים "להקת השנה" ו"שיר השנה" (על "גלגל ענק") במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל ב - 1980.
באותה שנה עזבה עטרי את הלהקה בעקבות סכסוך כספי עם שלמה צח והוחלפה על ידי לאה לופטין.
ב - 1981 שבה הלהקה עם לופטין לתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "סרנדה", אך הפסידה את המקום הראשון ל"הכל עובר חביבי".
באותה שנה יצא הלהיט אולי עוד קיץ ושירים נוספים כמו "יום אחד" (שחודש לימים על ידי אסף אמדורסקי), "דון ז'ואן" ו"מיס אמריקה".
ב - 1982 הגישה הלהקה שירים בתוכנית הטלוויזיה "זהו זה", שיצאו גם בתקליט.
לאחר מכן לא הצליחה "חלב ודבש" להגיע לאותם שיאים.
ב - 1983 פרשה לופטין מההרכב, שחדל להתקיים כעבור שנה.
ב - 1989 שבה בפעם האחרונה אל תחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "אני מאמין".
ב - 2001 התאחדה הלהקה באופן חד פעמי בערב לכבוד הפזמונאית שמרית אור, שהייתה אחראית למרבית להיטיהם.




כוורת..
שתף 

כוורת היא הרכב של יוצאי להקות צבאיות שקם בשנת 1973.
אחרי מספר להקות רוק שהצליחו פחות, הייתה כוורת ללהקת הרוק הראשונה בישראל שזכתה להצלחה מסחרית גדולה. סגנונה התאפיין ברוק מלודי ועשיר בהומור נונסנס, ובהופעותיה המשיכה את המסורת של להקות צה"ל כששילבה שירים ומערכונים.

דני סנדרסון, גידי גוב, אפרים שמיר, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין נפגשו כששירתו יחד בלהקת הנח"ל.
לאחר השחרור ערכו מספר ניסיונות כושלים בהרכבים שונים להפיק אופרות רוק בשם "הילד מברזיל" ו"סיפורי פוגי", שאת שתיהן כתב והלחין סנדרסון. בין היתר השתתפו בניסיונות מוקדמים אלה מנחם זילברמן, זהר לוי ומירי אלוני.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

בעצת חברם המפיק אשר ביטנסקי, צירפו לשורותיהם את יצחק קלפטר, אשר היה ידוע בסצינת המועדונים של התקופה הודות לנגינתו בלהקת "הצ'רצ'ילים". האחרון להצטרף היה יוני רכטר.
ב - 1973, לאחר שהוציאו תקליטון כושל באופן עצמאי ונדחו פעמים רבות על ידי מפיקים וחברות תקליטים, היה זה המפיק אברהם דשא פשנל שהסכים להחתימם על חוזה הקלטות, בתנאי שיוותרו על המבנה השאפתני של אופרת הרוק לטובת תוכנית רגילה שתורכב משירים ומערכונים.

 

 

 

ב - 15 ביוני 1973, חודשים אחדים לפני מלחמת יום הכיפורים, העלו חברי להקת "כוורת את תוכניתם הראשונה, "סיפורי פוגי", שהתבססה על שילוב בין שירים ומערכונים שחלקם שודרו בעבר בתוכניתו של דורי בן זאב בגלי צה"ל.
בהופעותיהם במסגרת מלחמת יום הכיפורים הוסיפו גם את הלהיט "יו-יה", שיר הבנוי ממקבץ סיפורים קצרים המתבססים על משחקי מילים, מאפיין מרכזי בכתיבתו של סנדרסון.
בנובמבר, הלהקה הוציאה את אלבומה הראשון, "סיפורי פוגי". האלבום הניב מספר להיטי ענק כמו "המגפיים של ברוך", "פה קבור הכלב" ו"שיר המכולת". "המגפיים של ברוך", שיר הומוריסטי על בחור שיצא לחפש את מגפיו האהובים אשר אבדו, היה שיר השנה במצעדים של הגל הקל וגלי צה"ל. "שיר המכולת" ו"פה קבור הכלב" התברגו גם הם למקומות גבוהים במצעדים. האלבום מכר 70,000 עותקים תוך זמן קצר, מספר חסר תקדים במונחים של מוזיקה ישראלית בזמנו.

 
 
 

 
כוורת בשיר "המגפיים של ברוך"

 

ב - 1974 בחרה רשות השידור בלהקה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון עם השיר "נתתי לה חיי", אשר תחת המעטה של שיר אהבה סטנדרטי כלל רמיזות פוליטיות נגד שלטונה של גולדה מאיר ובעד הקמת מדינה פלסטינית. העיבוד התזמורתי של השיר נעשה על ידי נועם שריף.
במהלך הביצוע באירוויזיון לא ניגן יוני רכטר עם הלהקה אלא ניצח על התזמורת, עקב תקנה המגבילה את מספר הנגנים על הבמה ל - 6. השיר הגיע למקום השביעי בתחרות, והלהקה הוציאה לשוק האירופאי תקליטון הכולל שניים משיריהם בגרסאות מתורגמות לאנגלית - "She Looked Me in the Eye" ("נתתי לה חיי") ו-"Moris and his Turtle" ("המגפיים של ברוך").

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בהמשך אותה שנה יצא האלבום השני של הלהקה, "פוגי בפיתה". בנוסף ל"נתתי לה חיי", כלל האלבום ברובו שירים מהאופרה "סיפורי פוגי" אשר לא נמצא להם מקום באלבום הראשון.
כמו כן כלל האלבום גרסת כיסוי לשירה של להקת הנח"ל "הורה היאחזות", אותו עיבדו במקור סנדרסון ואולארצ'יק לכבוד כינוס של להקת הנח"ל. השיר החותם את האלבום, "הבלדה על ארי ודרצ'י", לא נמצא מתאים להופעות בשל מורכבותו וביצועו החי נפסק עד להופעות האיחוד בשנת 1984. למרות שהורכב מחומרים ישנים ברובו, האלבום התאפיין בצליל שונה מזה של קודמו.

חברי הלהקה החלו מתנסים בכלי נגינה שונים אשר בלטו בסצינת הרוק המתקדם הבריטית של התקופה, כגון גיטרות 12 מיתרים, מלוטרון, מוג, אורגן האמונד וחלילית. כמו כן, לראשונה הלהקה לוותה במוזיקאים חיצוניים: ב"לאמור א'לאבי" אברהם סאלמן ניגן על קאנון, "נתתי לה חיי" ו"התמנון האיטר" בוצעו עם ליווי תזמורתי, וב"שיר המחירון" שרה מקהלה שהורכבה בעיקר מחברי הלהקה ובנות זוגן, תחת השם "מקהלת השפלה".



בשנת 1975 הוציאה הלהקה אלבום שלישי והעלתה תוכנית חדשה תחת השם "צפוף באוזן".
שלא כבעבודותיה הקודמות של כוורת, שהתאפיינו בדומיננטיות של סנדרסון, "צפוף באוזן" היה תוצר של עבודת צוות שבה הוזמנו כל היוצרים בלהקה לתרום משיריהם. הם חיפשו מקום להתבודד בו והיו "חברי משק" בקיבוץ גבעת חיים, שם כתבו את שיריהם ועבדו עליהם במשך שישה חודשים.
על כל אחד מהשירים נערכה הצבעה והתוצאה הייתה האלבום המגוון והנועז ביותר מוזיקלית שהקליטה הלהקה. למעט שני קטעים שסנדרסון כתב בעצמו, "אינספקטור פקח" ו"האיש הכי מהיר", נכתבו רוב השירים תוך שיתוף פעולה שלו עם אולארצ'יק. לצד "גוליית", המספר בהומור ילדותי את הסיפור התנ"כי על דוד וגלית, "טנגו צפרדעים", ו"מדינה קטנה" אשר הולחן יחד עם רכטר, נכללו גם לחניו של אפרים שמיר ל"שיעור מולדת", "העולם שמח" ו"ככה היא באמצע", וכן שני לחניו המוקלטים הראשונים של יצחק קלפטר, "שיר הטמבל" ו"היא כל כך יפה". העטיפה האחורית של האלבום, אשר צוירה על ידי יוסי אבולעפיה, הציגה קולאז' של דמויות מתוך שירי האלבום, בסגנון האיורים של טרי גיליאם ומונטי פייתון.
באלבום זה ניכרה התפתחות סגנונית משמעותית מהרוק ההומוריסטי של שני האלבומים הראשונים. הבלדה "
שיעור מולדת" הציגה צד נוסטלגי ורך של הלהקה, כשהיא מלווה בעיבוד מיתרים של רכטר.

למרות סלידתו של סנדרסון מהכללת השיר באלבום בזמנו, הוא הפך ברבות השנים לקלאסיקה ישראלית. ב"העולם שמח", קטע סמבה אנרגטי ולא אופייני ללהקה, התארח המתופף אהרלה קמינסקי. "שיר הטמבל" אמנם כלל מילים הומוריסטיות אופייניות, אך לווה בלחן מינורי בעיבוד מינימליסטי של פסנתר וגיטרה.
חריגות אלו מה"אתוס" של כוורת הובילו לחיכוכים בין אישיים בלהקה, אשר גברו כשהלהקה התמודדה לראשונה עם חיצי הביקורת והקהל עם צאת האלבום.
ב - 1989 יצאו כל שלושת האלבומים בגרסת תקליטור, שכללה קטעים נוספים כמו מערכונים מתוכנית הרדיו "סיפורי פוגי" וקטעים שהוקלטו בזמן הופעות וחזרות.

ב - 
1976 החליטו חברי הלהקה לנסות את מזלם בארצות הברית. לאחר שתרגמו את כל שיריהם לאנגלית והוציאו תקליטון של "יו יה" מתורגם לאנגלית (בשם "Yo-Ya"), הם יצאו לסיבוב הופעות בארצות הברית. אולם כבר בהופעה הראשונה התברר שהקהל, היהודי ברובו, לא היה מעוניין בתרגומים. הקהל דרש שהם יבצעו את כל השירים בעברית בלבד, וכל העבודה הרבה ירדה לטמיון. המתחים שהחלו מבצבצים במהלך העבודה על "צפוף באוזן" התגברו עקב כשלון סיבוב ההופעות האמריקאי. בתום סיבוב ההופעות החליטו חברי הלהקה להיפרד, וכל אחד יצא לקריירה אישית.

דני סנדרסון הקים עם גידי גוב בשנת
1978 את להקת "גזוז" שהייתה מעין גרסת ביג בנד ל"כוורת", ובשנת 1980 את להקת "דודה" שנטתה לכיוון רוקי יותר.
כל חברי הלהקה, פרט למאיר פניגשטיין, המשיכו לקריירות סולו והפכו איש איש לעמודי תווך של המוזיקה הישראלית. פניגשטיין היגר לארצות הברית ופנה לעסקי הקולנוע.
ב - 1984 התאחדו חברי "כוורת" מחדש לשורה של הופעות, שהמפורסמת בהן הייתה הופעת החינם בפארק הירקון.
אלון אולארצ'יק כתב לכבוד האיחוד את השיר "מאיר ואלון", העוסק בו ובמאיר פניגשטיין שהגיעו במיוחד מארצות הברית לסיבוב ההופעות. ההופעה יצאה באלבום כפול ובקלטת וידאו.
בקיץ 1990 יצאו לסיבוב איחוד נוסף שנקרא "כוורת חוזרת" אשר לווה בתקליטון באותו שם. סיבוב ההופעות הונצח בסרטו הדוקומנטרי של צבי שיסל, "כוורת - תמונות מחיי הלהקה".
ב - 1998, לכבוד שנת היובל למדינה וחצי היובל לצאת האלבום "סיפורי פוגי", התאחדה הלהקה שוב למופע ענק חד-פעמי בפארק הירקון; האיחוד לווה בהוצאת שני שירים חדשים שנכתבו במשותף ע"י חברי הלהקה - "זוכר, לא זוכר" בהשתתפות DJ צ'ופי, ו"מחפש דרך חזרה", אשר צץ כעבור כמה שנים בעיבוד מחודש באלבום סולו של אפרים שמיר.
המופע וקטעים מהחזרות לקראתו תועדו באלבום המשולש "כוורת בפארק" ובסרט טלוויזיוני באותו שם.
מופע האיחוד האחרון של כוורת עד כה התקיים בשנת 2000 באירוע חד-פעמי. האיחוד בשנה זו לא היה התכנון המקורי של חברי הלהקה, אך הם עשו זאת הפעם במטרה לגייס כסף עבור ניתוח דחוף בראשו של חבר הלהקה יצחק קלפטר.
ב - 2002 הועלה המופע "דני, גידי וחברים", בו השתתפו סנדרסון, גוב, אולארצ'יק, שמיר ומזי כהן מגזוז. כעבור כשנתיים העלו קלפטר, אולארצ'יק ושמיר את המופע "נפגשנו". "נפגשנו" לווה בשני שירים חדשים, "מטוטלת" שכתב אולארצ'יק ו"שווה זהב" שכתב קלפטר.

חברי ההרכב

  • דני סנדרסון (גיטרה, שירה)
  • גידי גוב (שירה)
  • יצחק קלפטר (גיטרה, שירה)
  • אלון אולארצ'יק (גיטרה בס, שירה)
  • מאיר פניגשטיין (תופים, שירה)
  • אפרים שמיר (גיטרה, שירה)
  • יוני רכטר (קלידים, שירה) 
     

אלבומים

  • סיפורי פוגי (1973)
  • פוגי בפיתה (1974)
  • צפוף באוזן (1975)

 

 

הופעות

  • כוורת - הופעה חיה, קיץ 1984 (1984)
  • כוורת בפארק (1998)

 

 

להיטים נבחרים

  • שיר המכולת (סיפורי פוגי)
  • סיפורי פוגי (סיפורי פוגי)
  • יו יה (סיפורי פוגי)
  • נחמד (סיפורי פוגי)
  • המגפיים של ברוך ( סיפורי פוגי)
  • פה קבור הכלב (סיפורי פוגי)
  • סוף ההצגה הלילה/ככה היא באמצע (צפוף באוזן)
  • ביום ובלילה (סיפורי פוגי)
  • שיר המחירון (פוגי בפיתה)
  • לא ידענו מה לעשות (סיפורי פוגי)
  • שרות עצמי (סיפורי פוגי)
  • הבלדה על ארי ודרצ'י (פוגי בפיתה)
  • נתתי לה חיי (פוגי בפיתה)
  • גולית (צפוף באוזן)
  • למרות הכול (סיפורי פוגי)
  • מדינה קטנה (צפוף באוזן)
  • האיש הכי מהיר (צפוף באוזן)
  • טנגו צפרדעים (צפוף באוזן)
  • היא כל-כך יפה (צפוף באוזן)

 




להקת פיקוד דיזנגוף
שתף 

להקת פיקוד דיזנגוף הייתה להקת בידור שפעלה בין השנים 1969 - 1970.

הלהקה שהורכבה מיוצאי הלהקות הצבאיות, הופיעה במתכונת דומה ללהקות אלה, הכוללת שירים ומערכונים. בין חבריה היו ששי קשת, צילה דגן, יהודה ברקן, שלומית נתיב, אריה מוסקונה, יוסף סוויה, שרה לפיד, רויטל שפנדלר ודני קוליש.

להקת פיקוד דיזנגוף בשיר "העולם כולו נגדנו"

הלהקה הוקמה על ידי "התיאטרון הצעיר" ונוהלה על ידי דני ליטאי הבמאי ויאיר רוזנבלום המנהל המוזיקלי שהלחין חלק מהשירים.
השירים והמערכונים עסקו בנושאי הכרך התל אביבי, כמו גם שמה של הלהקה המשלב את משקל שמות הלהקות הצבאיות (כגון להקת פיקוד מרכז) עם רחוב דיזנגוף שהיה בתקופה זו מוקד הבילויים המרכזי של תל אביב.

כמה משירי הלהקה הצליחו במצעדי הפזמונים, כמו "העולם כולו נגדנו" (מילים: יורם טהרלב; לחן: קובי אשרת) "טרזן על העצים" (מילים: יעקב רוטבליט; לחן: שלום חנוך) ו"הבובות מחלונות הראווה" (מילים: יורם טהרלב; לחן: יאיר רוזנבלום).
בין המערכונים הידועים היו "שלום המורה לטבע" והמערכון "לופו" שבוצע על ידי יהודה ברקן והיווה את הבסיס לסרט "לופו" בו השתתף מאוחר יותר.

הלהקה הופיעה בתוכנית אחת והוציאה שני תקליטים. לאחר פירוקה, נעשה ניסיון להקימה מחדש עם המעבד המוזיקלי דוד קריבושי, אך הניסיון נכשל.




מקהלת צדיקוב..
שתף 

המקהלה הוקמה ב-1909 על ידי ועד קהילת סופיה, כחלק מההכנות לפתיחת בית הכנסת בסופיה ומנתה 35 מתלמידי בית הספר העברי שבעיר. ב-1910 מונה משה צדיקוב למנהל המוזיקלי של המקהלה. צדיקוב פרש ב-1938 והיגר לארצות הברית. לאחר מלחמת העולם השנייה, הוסב שמה של המקהלה ל"מקהלת עם יהודית ליד הספרייה על שמו של אמיל שקרג'ייסקי" ולאחר עליית חבריה לישראל, נקראה על ידי חבריה: מקהלת צדיקוב.

עם קום המדינה עלו חברי המקהלה לישראל ובשנת 1949 התארגנה המקהלה מחדש ביפו, בחסות מועצת פועלי תל אביב. בשנת 1951 ניצח יצחק אגבדיש על הקונצרט הראשון של הלהקה בישראל ובשנת 1953 ערך המנצח יצחק (זיקו) גרציאני, מי שינצח על המקהלה לאורך שנים רבות (עד 1980), קונצרט ראשון בירושלים, בסיועו של חבר הכנסת (דאז) ויקטור שם-טוב. בהמשך גם רפי פסחזון סייע לגרציאני בניצוח על המקהלה.

בשנת 1955 ייסד גרציאני את מקהלת הילדים של צדיקוב.

במהלך השנים הופיעה המקהלה בקונצרטים רבים. חלק מהם היו נקודות ציון תרבותיות בישראל. בהם ביצוע האורטוריה "שאול" מאת הנדל עם תזמורת רשות השידור ב-1959, הופעת מקהלת הילדים צדיקוב והסולנית נעמי לוי, בת ה-12, עם פרנק סינטרה בהיכל התרבות בתל אביב ב-1962.

באותה שנה, במסגרת אירועי "יום השריון", ביצעה נעמי לוי בליווי מקהלת גברי החיל את השיר "אחרי השקיעה בשדה". השיר נכתב במיוחד עבורה על ידי נעמי שמר.

ההרכב שכלל את נעמי לוי הוקלט לאריך הנגן הראשון של המקהלה, "96 קולות בהרמוניה" שזכה להצלחה גדולה.

ב-1963 השתתפה מקהלת הילדים בביצוע הבכורה הבינלאומי של היצירה "קדיש" מאת ליאונרד ברנשטיין ובניצוחו, עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, הזמרת ג'ני טוראל והשחקנית חנה רובינא.

בשנת 1964 השתתפה נעמי לוי בפסטיבל הזמר תשכ"ד ובצעה את השיר "דברים של לא כלום" שזכה במקום השני.

בשנת 1965 התמנה לסלו רוט, למנצחה השני של המקהלה וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1981. בשנת 1965 ביצעה המקהלה בניצוחו את ה"מיסה קריאולה" מאת אריאל רמירז והופיעה בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית תחת שרביטו של דני קיי. עוד באותה שנה הופיעו עם המקהלה שארל אזנבור ופרנק סינטרה.

במקביל, הוציאה מקהלת הילדים את התקליט המצליח "קולות אביב עליזים", שנחשב לאחת מהפסגות המוזיקליות שלה.

בשנת 1969 השתתפה מקהלת הילדים במופע "רומנסרו ספרדי" - שירת לדינו, קודש וחול, לצד יהורם גאון, יוסי בנאי ורמה סמסונוב.

בראשית שנות ה-70 השתתפה המקהלה מספר פעמים בטקס הדלקת המשואות המסורתי בהר הרצל, החותם את אירועי יום הזיכרון ומתחיל את חגיגות יום העצמאות.

 

מקהלת צדיקוב בקונצרט במוזיאון תל אביב

 

תולדות מקהלת צדיקוב

  • 1909 - הוקמה בסופיה, בולגריה על ידי משה צדיקוב.
  • 1949 - המקהלה מתארגנת ביפו בחסות מועצת פועלי תל אביב-יפו.
  • 1951 - יצחק אגבדיש מנצח על הקונצרט הראשון בישראל.
  • 1953 - יצחק גרציאני בעזרת ויקטור שם-טוב עורך קונצרט ראשון בירושלים.
  • 1955 - המנצח יצחק גרציאני מייסד את מקהלת הילדים של צדיקוב.
  • 1959 - ביצוע האורטוריה "שאול" מאת הנדל עם תזמורת רשות השידור.
  • 1962 - מקהלת צדיקוב עם הסולנית נעמי לוי, בת 10, מופיעה עם פרנק סינטרה בהיכל התרבות בתל אביב.
  • 1965 - לסלו רוט מנצח על "מיסה קריאולה" מאת אריאל רמירז.
  • דני קיי מנצח על המקהלה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
  • פרנק סינטרה ושרל אזנבור - מופיעים עם המקהלה.
  • 1966 - המקהלה משתתפת בביצוע הבכורה הבינלאומי של היצירה "קדיש" מאת ליאונרד ברנשטיין ובניצוחו, עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית והשחקנית חנה רובינא.
  • 1980 - דניאל בלנק מנצח מקהלת הילדים והבוגרים.
  • 1981 - מרטין מוסקוביץ מנצח מקהלת הבוגרים ומקהלת הילדים.
  • 1982 - עמוס מלר מנצח מקהלות צדיקוב - למשך שנה.
  • 1983 - דניאל בלנק מנצח מקהלת הילדים והבוגרים עד היום.

 




רביעיית מועדון התיאטרון.
שתף 

הלהקה הוקמה בשנת 1957 ביוזמת הבמאי יוסף מילוא.

בתוכניותם השנייה ב - 1963, לקחו אותם תחת חסותם הפזמונאי והמפיק חיים חפר ודן בן אמוץ, על מנת שיופיעו במועדון "החמאם" ביפו.
חיים חפר גם כתב רבים משירי הרביעיה, בהם "זאת מרחוב פנורמה", "כבוד עצמי", "אין כמו יפו בלילות" וכן את השיר "איך הפשפש עלה למעלה".

הלהקה הוציאה שני תקליטים והופיעה עם חומרים של בן אמוץ, חפר, דן אלמגור ואחרים.
עוד שיר מפורסם שלה היה "גוי של שבת", הידוע בזכות השורה "ג'וני איז א-גוי פור מי".
הלהקה לא התפרקה רשמית מעולם, וחזרה להופיע בהרכבים שונים אף אחרי מותו של שמעון בר.

     

חברי הרביעייה היו:

  • שמעון בר
  • גדעון זינגר
  • יענקלה בן סירא
  • ראובן שפר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.