חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 175 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




שדרי רדיו

מיכאל בן חנן
שתף 

מיכאל בן-חנן עלה לפלשתינה מגרמניה ב-1933, כמיכאל זמל (זמ"ל - ראשי תיבות זרע משבט לוי).

הוא אימץ את השם בן-חנן ב-1945 כאשר התחיל לשדר את "התעמלות הבוקר" ב"קול ירושלים". היה מפקד ב"הגנה" ובצ.ה.ל. מורה למתמטיקה, פיזיקה והתעמלות בגימנסיה העברית ברחביה. ממייסדי הגדנ"ע וחיל-המדע. לוחם בחזית ירושלים. מנהל בית-הספר אוסישקין ויו"ר ארגון מנהלי בתי-הספר הארצי.

נפטר בערב ראש-השנה תשס"א -2001. במעלה ל"הולילנד" בירושלים - נקבע רחוב על שמו: רחוב מיכאל בן-חנן (זמ"ל).

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין


 
מיכאל בן חנן

עכשיו ככה: אתם בטח זוכרים את מיכאל בן-חנן. נו, איך אפשר לשכוח?! " אז בוקר טוב לכל המאזינים, ואתם המתעמלים ? היכונו "...

 
למידע המלא



משה בן אפרים
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



משה חובב
שתף 

משה חובב נולד בירושלים והיה אחד מהקריינים הותיקים והראשונים של קול ישראל.
נחשב לקריין-על, בעל דיקציה אלוהית. משה חובב התפרסם בעיקר בקולו העמוק והיחודי ונחשב האורים ותומים של היגוי מדוייק בעברית, אשר היה מבטא את האותיות הגרוניות כהלכה.

בנוסף להיותו קריין מעולה, מילא משה חובב תפקידים ניהוליים בקול ישראל. משה היה מנהל מחלקת הקריינים בקול ישראל, מנהל חטיבת הביצוע, ואף הגיע לתפקיד הרם של מנהל קול ישראל. גם כאשר מילא תפקידים ניהוליים והפחית ממפגשיו עם המיקרופון, הקפיד מיידי פעם להתיישב ולהגיש חדשות ובעיקר את החשובות והדרמטיות.
ידוע היה אז בקרב המאזינים, שכאשר היה נשמע  ברדיו קולו העמוק והמילים שבקעו מהרדיו היו: "...כאן קול ישראל מירושלים והרי החדשות מפי משה חובב..." הבינו כולם כי "קרה משהו" !

משה חובב היה הקריין אשר קולו שיסע את דממת יום הכיפורים והודיע על פתיחת השידורים (את החדשות על פתיחת המלחמה קרא אריה גולן). משה היה גם הקריין אשר הודיע על תחילת מבצעים צבאיים רבים ולכן גם נחשב ל -"קריין המלחמות"...

היה נשוי לדרורה בן-אב"י, בתו של איתמר בן אב"י, שאביו היה אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברית.

משה חובב נפטר בשנת 1987.




משה טימור
שתף 

משה (מוישיק) טימור הוא אחד הקריינים והעורכים הוותיקים ב"קול ישראל" מאז 1957.

תכניות מפורסמות בכיכובו: מחפשים את המטמון, זהירות מיקרופון (מתיחות רדיופוניות), יתוש בראש, לצון נופל על לצון, משחקי לילה, כל צבעי הרשת, בחצי היום (יחד עם ירון לונדון), במקצב יוצר, טלרדיו (ברשת א')  ועוד.

בשנים האחרונות משמש משה טימור כעורך ומגיש של תוכנית הרדיו הנוסטלגית "שישי אישי", החוזרת כל יום שישי 40 שנה לאחור.




משה מדזיני
שתף 

משה מדזיני (נולד בשנת 1879 בסיביר) הגיש פינה שבועית של 15 דקות בקול ירושלים המנדטורי שעסקה  בפרשנות על המצב בעולם. התכנית שודרה כל מוצ"ש בשעה 8.30 ונקראה "המדיניות בעולם" ולאחר מכן שונה השם ל"על המצפה".

הצלחת פינתו של מדזיני היתה מיידית ומאזיני התוכניות העבריות של קול-ירושלים ציפו מדי שבוע לדברי הפרשנות שלו, שהאירו זוויות שונות בעולם, בזירות הלחימה ובהיערכות של המעצמות הגדולות. הוא ריתק רבבות אל מקלטי הרדיו ביישוב היהודי הקטן שבטרם מדינה, ושחקני תיאטרון ידועים כדוגמת חנה רובינא באו אליו בטענות שבגללו אי-אפשר להתחיל בזמן, משום שהוא "גונב להם את ההצגה" בשיחותיו מדי מוצאי-שבת.

בערך בשבע בערב נהג מדזיני ללכת ברגל לאולפני הרדיו ברחוב מליסנדה (כיום רחוב הלני המלכה) בשמונה הגיע, ולאחר הכנות קצרות (והאזנה ל"המבדיל" של אפרים די-זהב), היה נכנס לאולפן וקורא במשך רבע שעה את פינתו, מתוך הדפים שהביא אתו. את דבריו היה מסיים במלה "שלום!", שהושמעה בקול רועם ובחיתוך הדיבור של עולי רוסיה. ה"שלום!" שלו היו מסימני התקופה וילדים נהגו לחקותו.

למחרת השידור במוצאי-שבת הופיעה הפרשנות בצורת מאמר בעיתון "הארץ" ומדי שבוע (מקיץ 1943 ואילך) גם בשבועון "הגלגל", שהוציא קול-ירושלים, שם הוכתרה בכותרת "גלגל המעשים". בדרך זו, כמעט כל מאזיני הרדיו בעברית של אותם הימים הכירוהו, ואליהם נוספו רבבות קוראים. בפרסומי קול-ירושלים הוא הוצג כ"פרשננו המדיני".

באביב 1945 יצא מדזיני לשליחות עיתונאית מטעם "הארץ" בלונדון. בשובו, בסתיו של אותה שנה, חזר לפינת הפרשנות שלו במוצאי השבתות. בקיץ 1947 נפרד ממנה, אם כי המשיך לשדר ברדיו: הוא נשלח מטעם "הארץ" וקול-ירושלים לניו-יורק, כדי לדווח משם על דיוני עצרת האו"ם שהובילו, כידוע, להחלטת כ"ט בנובמבר ולהקמת מדינת ישראל.

ב-1959 חזר מדזיני לארץ וניסה להשתלב מחדש בעבודת רדיו שוטפת. הדבר לא צלח, שכן הסגנון והקצב השתנו. מדי פעם הוא הוזמן להשתתף בדיונים מדיניים.

מדזיני נפטר בשנת 1983. 




נחמיה בן אברהם
שתף 

נחמיה בן-אברהם (1921-1979) החל לשדר ארועי ספורט עוד ב"קול ירושלים" המנדטורי, כשהעביר ב - 1947 את תיאור משחק הכדורגל בין מ.ט.ק. בודפשט לנבחרת ת"א.

המשחק הזכור ביותר שתיאר היה ישראל - ברה"מ (איצטדיון ר"ג 31.7.56) בו הפסידה אמנם ישראל 2:1, אך סטלמך הכניע את יאשין בנגיחת ראש (מ"נבדל"!) והקפיץ את רבבות הצופים במגרש ובבית. (נחמיה בן-אברהם: "אני משאיר את המקרופון לקהל !!!").  

לשמיעת האירוע

תיאורן של כל תחרויות הכדורגל הבין – לאומיות מפיו של נחמיה בן-אברהם, הנודע ביכולתו לדבר בקצב של מכונת-יריה, הרבה יותר מהר מקצב הדיבור האנושי היה מדהים. 

 

בנוסף על שידורי הספורט התמחה נחמיה בן אברהם גם בתיאור מסחרר של מטסי חיל האויר במצעדי יום העצמאות: "והנה הם המיראז'ים!! אני רואה משולש שחור בשמיים התכולים!! והופ - הם עברו !!"

 

 

 


 

 

 

 

 


 


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן




נעמי דליות
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




נקדימון רוגל
שתף 

נקדימון (נקדי) רוגל, עב הקול והשפם, נולד בחיפה ב-1925. למד הסטוריה באוניברסיטה העברית ותקשורת באוניברסיטת בוסטון. החל לעבוד ב"קול ישראל" ב-1952.

זכה בפרסי רשות השידור על חלקו בהפקת הסדרה "מחפשים את המטמון" ותשדיר התעודה "מרדף".
בין השאר הפיק סדרת תכניות רדיו על מאורעות תל חי, ואף כתב כמה ספרים בנושא.

ראשית פרסומו של נקדימון רוגל בעיתוני הילדים, סיפורי ארץ ישראל שפרסם בעיתון "משמר לילדים", וכן פרסם סיפוריו בעיתון "הצופה לילדים", בשם העט שלו "נ. קדי". סיפוריו מעוגנים בתולדותיה של ארץ ישראל היהודית, בתולדות היישוב ובמלחמות על הגנת הארץ.

בשנת 2001 זכה בפרס סוקולוב למפעל חיים.

בשנותיו האחרונות עסק במחקר במסגרת "יד בן צבי".

נקדימון רוגל נפטר ב-8.12.2011.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




עדנה פאר
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה




עודד בן עמי
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




עזריה אלון
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




עזריה רפופורט
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.