חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 180 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




תנועות נוער

בית”ר
שתף 
תנועת בית''ר הוקמה ע''י ז'בוטינסקי לזכר ידידו יוסף טרומפלדור (שניהם הקימו את הגדודים העבריים שסייעו לבריטים לשחרר את ארץ ישראל מידי התורכים במלחמת העולם הראשונה) - ופירוש שמה הוא ''ברית יוסף תרומפלדור" (ז'בוטינסקי כתב ''תרומפלדור'' בת' - בכדי שייצא לו
בראשי-התיבות ''ביתר'' - שמה של העיר שבה היתה המיפקדה הראשית של בר-כוכבא במרד הגדול נגד הרומאים לפני יותר מ - 1800 שנים).
חניכי בית''ר נהגו לברך זה את זה בהיפגשם בסיסמה ''תל-חי''.
 

שירים בית"ריים שונים:

שמאל הירדן (ז. ז'בוטינסקי):

"...שתי גדות לירדן / זו שלנו, זו גם כן...".

עלי בריקדות (מ. אשבל/ א. טייטלבאום):
"...עלי בריקדות ניפגש ניפגש / עלי בריקדות חירות נישא בדם ואש...".

חיילים אלמונים (א. שטרן "יאיר"):
"...חיילים אלמונים הננו, בלי מדים / וסביבנו אימה וצלמוות / כולנו גוייסנו לכל החיים / משורה ישחרר רק המוות...".

שיר אסירי עכו (ז. ז'בוטינסקי/ י. מילט):
"...מני דן ועד באר שבע / מגלעד לים, / אין אף שעל אדמתנו / לא כופר בדם...".

 


המנון תנועת בית"ר נכתב ב-1932 ע"י מייסד התנועה זאב ז'בוטינסקי (לחן: ד. פרנקל):

ב??ית?"ר / מ?ג??ב ר?ק??בו?ן ו?ע?פ?ר / ב??ד??ם ו?ב?י??ז?ע / יו?ק?ם ל?נו? ג??ז?ע / ג??או?ן ו?נ?ד?יב ו?א?כ?ז?ר / ב??ית?"ר ה?נ??ל?כ??ד?ה, / יו?ד?פ?ת, / מ?ס??ד?ה, / ת??ר?מ?נ?ה ב??ע?ז ו?ה?ד?ר.




בני ברית
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 




בני המושבים
שתף 

האם הייתם חברים בתנועת נוער זו בין השנים 1950-1980? כתבו אלינו וספרו, אנו מחפשים מידע אודות  התנועה, עקרונותיה, פעילות, תמונות, איורים, תצלומים וכל מה שיסייע להנציח את תנועת הנוער אליה הייתם שייכים.




בני עקיבא
שתף 

 

 

תנועת נוער דתית חלוצית, שהשתייכה ל''הפועל המזרחי'' (כיום מפד''ל).

 

נוסדה ב-1929 בירושלים. מטרתה: להקים חברה של ''תורה ועבודה'' בארץ, ולחנך את חבריה להגשמה אישית (בדרך כלל ב''קיבוץ הדתי''). הקימו את הקיבוצים ביריה, סעד, עין צורים, מעלה גלבוע ועוד.

בשנת 1939 הקים הרב נריה בכפר הרוא''ה ישיבה ראשונה של בני עקיבא. בטאון התנועה ''זרעים'' נוסד בשנת 1935.
במהלך השנים הגיעה תנועת בני עקיבא למספר של כ-70 אלף חניכים, והיתה לתנועת הנוער הגדולה ביותר במדינת ישראל. אחרי מלחמת ששת הימים היו חברי בני עקיבא פעילים בהתנחלויות של ''גוש אמונים''.

 

 

 

 

 

 




בנק”י
שתף 

תנועת "ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי" (בנק"י) ובערבית "אתחאד א-שביבה א-שיועיה אל-אסראילי" הוקמה ב-1927 והיתה ''המשמרת הצעירה'' של המפלגה הקומוניסטית, כאשר המפלגה עצמה נקראה מק''י (מפלגה קומוניסטית ישראלית) ורק ב-1964 השתנה שמה לאחר שהתפלגה לשלוש מפלגות (מק''י בראשות מיקוניס וסנה, רק''ח - ''רשימה קומוניסטית חדשה'' - בראשות מאיר וילנר ותופיק טובי ואק''י בראשות אסתר וילנסקה וצבי ברייטשטיין).

תנועת נוער יהודית-ערבית זו ידעה גלגולים ותמורות בהתאם לגלגוליה ותמורותיה של מפלגת האם הקומוניסטית. היא נבנתה על פי דגם ה"קומסומול" הסובייטי: בראשית תנועת הילדים, ה"פיונירים", או בגרסה העברית "ילדי עמל", ואח"כ תנועת הנוער ה"קומסומול", או בנק"י.

חבריה לבשו חולצות לבנות ומטפחות (עניבות) אדומות. התנועה עסקה בחינוך אידיאולוגי ושינון "כתבי הקודש" של מארכס, אנגלס, לנין וסטאלין, בטרם סר חינו, והשתתפות בהפגנות 1 במאי ו"מהפכת אוקטובר", יחד עם פעילות תנועתית רגילה של טיולים, מסעות וכינוס שנתי ב"יער הצבא האדום" ביום הנצחון על הנאצים (9 במאי).
התנועה ארגנה, החל מאמצע שנות ה-50, מחנות עבודה בקיבוץ הקומוניסטי יד-חנה, ואף הקימה בשנות ה-60 גרעיני נח"ל שיצאו ל"הגשמה" באותו קיבוץ, על אף התנגדות הפלג הערבי של התנועה (מגרעינים אלה צמחו כמה חברים שעלו לגדולה בשורות מפלגת האם ומחוצה לה, כמו יאיר צבן, אפרים סנה ותמר גוז'נסקי).

עם שקיעת הפלג היהודי של מק"י חדל גם אותו שיתוף פעולה עם הממסד הציוני, וכיום בנק"י היא חלק מרק"ח/ חד"ש ועוסקת בפעילות אידיאולוגית-פוליטית. 

 

 

 




ג`ימאלייה
שתף 

קריאה משותפת לפני הארוחה במחנות וטיולים שפירושה "בתיאבון".. הנוסח המלא: "ג'ימאלייה - ג'ים, ג'ימאלייה - ג'ים, ג'ימאלייה - ג'ים ג'ים ג'ים".




גדנ”ע
שתף 

גדנ"ע = ראשי תיבות: גדודי - נוער.

לפני קום המדינה היה הגדנ''ע מסגרת הכנה וסיוע לכוחות ה''הגנה'' המחתרתית. במלחמת העצמאות מילאו חניכי הגדנ''ע תפקידי ק?שרים, א?ת?ת?ים, תצפיתנים, ואספקת ציוד לכוחות הלוחמים.

 
לאחר קום המדינה היווה הגדנ''ע תנועת - נוער ממלכתית בחסות צה''ל להכשרה טרום - צבאית ולביצוע משימות חלוציות - ממלכתיות לפני שיתגייסו לצה''ל.
בין היתר כללו המשימות סיוע בהפרחת השממה: הגדנ''ע ניהל חווה חקלאית לדוגמה ב''באר - אורה'' שבקרבת אילת, ביצע פעילות התנדבותית לסיוע לדרי המעברות בזמנים של שטפונות ושיבושים מחמת הגשמים הכבדים, עסק בהוראת קריאה וכתיבה בעברית לביעור הבערות ולקליטה חברתית - תרבותית של עולים חדשים, וכדומה.

צה''ל הוציא לאור את בטאון - הגדנ''ע ''ניב עלומים'' ודאג לספק ציוד ומסגרת פיקודית - מבין קציניו - לגדנ''ע.

 

 

 

 

 




גדנ”ע אוויר
שתף 
האם הייתם חברים בתנועת נוער זו בין השנים 1950-1980? כתבו אלינו וספרו, אנו מחפשים מידע אודות  התנועה, עקרונותיה, פעילות, תמונות, איורים, תצלומים וכל מה שיסייע להנציח את תנועת הנוער אליה הייתם שייכים.

 גדנ"ע אוויר הוקם ב - 1950, והוא פועל עד היום, במטרה לקרב את בני הנוער לנושאי התעופה וחיל-האוויר.

רבים ממפקדי חיל-האוויר לשעבר עשו את צעדיהם הראשונים כחניכים בגדנ"ע אוויר. שנות הפעילות בגדנ"ע אוויר חופפות את שנות הלימודים ט'-י"ב בבתיה"ס התיכוניים. ההדרכה מתבצעת ע"י מדריכים מחיל-האוויר וגדנ"עים בוגרים.

בארבע שנות הפעילות לומדים החניכים את יסודות התעופה ומורשת הקרב של חיל-האוויר, בונים ומטיסים טיסנים, דואים בדאונים ברמות שונות, והחניכים המצטיינים יוצאים למשלחות לחו"ל. בשנות ה - 50 - 70 היו החניכים המצטיינים תלמידי י"ב אף עוברים קורס טייס ב"פייפרים" ומוציאים רשיון טייס אזרחי.

 
 
 
 
זכרונות:
"...הייתי בגדנע אוויר (סניף חדרה) בין השנים 1958 1959. השתתפתי בקורסי טיסנאות בבסיס חצור בחופש הגדול. הקורסים כללו לימודי אווירודינמיקה ובנית טיסנים: במבי למתחילים וקמיקזה למתקדמים. המתמידים המשיכו בדאייה וחלקם גם בטיסה על פייפר ממש לפני הגיוס לצהל...".
 



גדנ”ע קליעה
שתף 

גדנ"ע קליעה היא מסגרת טרום צבאית ישראלית שמטרתה הייתה לעודד בני נוער לעסוק בקליעה על מנת להגביר את הגיוס לתפקידים בתחום זה בצבא-תפקידי הדרכה, צליפה ונשקות ובצורה זו להעלות את רמת הקליעה הכללית בצה"ל.

המסגרת פעלה כ - 50 שנה, עד שנת 2007 ובמהלך שנותיה הכשירה לצה"ל מאות בעלי תפקידים בתחום הקליעה והצליפה ולמדינת ישראל סיפקה ספורטאים מצטיינים בתחום הירי האולימפי.

 

תגובות:
בנוסף לגדנ"ע אוויר, היה גם גדנ"ע קליעה, שמטרתו הייתה יצירת הצלפים לעתיד.
בכיתה י' או י"א הייתי הולכת פעמיים בשבוע למחנה אלנבי (אז הוא עוד היה קיים, היום יש עליו שכונת מגורים מהודרת). שם הייתי "צולפת" ברובה צ'כי מיושן במטרות קרטון ונהנית עד אין גבול... גם זה היה אחד הבילויים שלנו בירושלים, בנוסף ל"צופים" בימי שלישי ושבת. אם אני זוכרת נכון, גדנ"ע קליעה היה בשני וחמישי. כך שהשבוע שלי היה עסוק למדי...

רונית בכר-גולדברגר
ronitbehar@gmail.com

================================================================

בתל אביב שנות ה - 50 פעל מועדון הקליעה באבו כביר בהנהלתו של דן דוד שהקים דורות של צלפים.
הייתי במועדון בשנים 1954 עד 1958. בכל ל"ג בעומר השתתף המועדון בתחרות הקליעה של צה"ל במטווח גבעת אולגה וזכה כמה פעמים במקומות הראשונים. התגייסתי ב - 1958 לצה"ל וכמובן נשלחתי להיות מדריך קליעה במועדון אלנבי בירושלים בתור מפקד מועדון הקליעה של הגדנ"ע.

דני וידור
dan.vidor@gmail.com




גורדוניה
שתף 

''גורדוניה'' נוסדה בשנת 1925 בפולין והזדהתה עם דמותו של א.ד.גורדון (שנפטר בשנת 1922) שהיה אישיות מחנכת ל''דת העבודה'' ולחלוציות אישית בתקופת העליה השניה.

תנועת הנוער ''גורדוניה'' היתה קשורה למפלגת ''הפועל הצעיר'' בארץ. הקבוצה הראשונה של ''גורדוניה'' שעלתה לארץ התישבה בקבוצת חולדה. בשנת 1941 התאחדה ''גורדוניה'' עם תנועת הנוער ''המכבי הצעיר'' ונוצרה תנועת ''גורדוניה - המכבי הצעיר''.

בשנת 1945 התאחדו ''גורדוניה-המכבי הצעיר'' עם חלק מתנועת הנוער ''המחנות העולים'' (החלק שהושפע ממפא''י) והקימו את ''התנועה המאוחדת''. זאת היתה למעשה תנועת הנוער של מפא''י.
בשנת 1959 התאחדה התנועה המאוחדת עם הנוער העובד והקימו יחד את ''הסתדרות הנוער העובד והלומד''. 

 

זכרונות:
"...רציתי לספר על תנועת הנוער "גורדוניה", בה השתתפתי בהיותי ילדה, שעלתה בספט' 1948 ארצה. הקן שלנו היה בחיפה, והיתה לי מדריכה בשם יפה שאותה אזכור לטובה תמיד. פעם היא ארגנה לנו פעילות בחפצי-בה ושם נפגשנו עם ילדים רבים ממקומות רבים בארץ. שם היינו עושים "אש לילה" בתוך החולות של חפצי-בה, אכלנו ממסטינגים ויש לציין כי לא כולם היו דוברים עברית טובה, אך זו היתה חוויה. לימדו אותנו לעשות כל מיני עבודות ופעילויות ועבורנו, ילדים שזה מקרוב באו מאירופה, זה היה דבר חדש ולא מוכר ומהר מאד לא יכולנו לחכות לפעילות הבאה שתבוא. נהניתי מכל רגע, וברבות הזמן הקן התפרק וכנראה הוא באמת התחבר לתנועה אחרת, כפי שההיסטוריה בוודאי יודעת לספר...".

ג'ני בראל

 

 

תגובות:
חסון ריצארד היה אחד הפעילים המרכזיים בתנועת גורדוניה, פעל להעלאת יהודים רבים מתוניסיה לישראל ובעיקר חברי תנועות הנוער. ריצארד כתב ספר אוטוביוגרפי בשם "אני ציוני". הספר מספר בצורה ברורה ומרתקת את סיפור חייו ובכלל זה על פעילותו הענפה בתנועת גורדוניה. ריצארד הוא אחד ממייסדי המושב, שימש כמזכיר בשנות החמישים. בראשיתם הכיר את נלי אשתו ז"ל, שהייתה החיילת הראשונה במושב. הם נישאו והקימו משפחה אשר חלק מבניה הינם תושבי המושב דור שני ושלישי.

דורית אוזן
dorit_ozam@walla.co.il




דרור
שתף 

תנועת דרור הייתה תנועה ציונית סוציאליסטית, שהוקמה ברוסיה בשנת 1911 תחת השם פרייהייט (דרור ביידיש).
התנועה דגלה בחינוך לערכים לאומיים וסוציאליסטיים, טיפוח תרבות יהודית, לימוד השפה העברית והגשמה חלוצית של עקרונות הציונות.
ב - 1917, לאחר המהפכה הבולשביקית, נאסרה פעולתם החוקית של תנועות ציוניות ברוסיה, ותנועת פרייהייט ירדה למחתרת. מרכז התנועה עבר לפולין והנהגתה ישבה בוורשה.
ב - 1925 הצטרפו חברי התנועה לתנועה הציונית-סוציאליסטית פועלי ציון, והיו לתנועת הנוער של פועלי ציון. חברי התנועה שעלו לארץ הצטרפו לישובי הקיבוץ המאוחד. בדומה לתנועות נוער אחרות, קיימה התנועה קיבוצי הכשרה ומחנות נוער. 
ב - 1938 התאחדה תנועת פרייהייט עם החלוץ הצעיר, תנועת הנוער של החלוץ, והחלה לפעול תחת השם העברי "דרור".

בתקופת מלחמת העולם השנייה לא הפסיקה התנועה לפעול במזרח אירופה. תנועת דרור בגטאות, המשיכה לקיים חוות הכשרה ופעילות חינוכית בכלל שמתוכה נודעה במיוחד הגימנסיה המחתרתית שהפעילה בגטו ורשה, עם כ-120 תלמידים. אחרי המלחמה המשיכה "דרור" לפעול כתנועת נוער ציונית סוציאליסטית בחו"ל, תוך קיום קשר עם תנועות הנוער הישראליות הנוער העובד והלומד והמחנות העולים.
בשנת 1980 התאחדה תנועת דרור עם תנועת הבונים, ושינתה את שמה ל"הבונים דרור".




האיחוד החקלאי
שתף 

האם הייתם חברים בתנועת נוער זו בין השנים 1950- 1980? כתבו אלינו וספרו, אנו מחפשים מידע אודות  התנועה, עקרונותיה, פעילות, תמונות, איורים, תצלומים וכל מה שיסייע להנציח את תנועת הנוער אליה הייתם שייכים.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.