חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 152 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



תנועות נוער

הנוער העובד והלומד
שתף 
שמה המלא של תנועת נוער זו היא ''הסתדרות הנוער העובד והלומד'' - תנועת הנוער של ההסתדרות הכללית.

האידיאולוגיה שלה היא ציונות סוציאליסטית. סיסמתה (הכתובה על הסמל שלה)  ''לעבודה, להגנה ולשלום''.

 

 

 

             


התנועה הוקמה בשנת 1924 בשם ''הסתדרות הנוער העובד'' כהתאגדות של נערים עובדים להגנה על זכויותיהם כאיגוד מקצועי, וכן להכשרה מקצועית והשכלה בבתי ספר ערב לנערים עובדים.

הדמות הבולטת בין מייסדיה ומארגניה של הסתדרות הנוער העובד היה ישראל גלילי, לימים חבר קיבוץ נען שהיה הקיבוץ הראשון אשר הקימה תנועת הנוער העובד ואח'כ היה שר רב השפעה מטעם מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון בממשלות לוי אשכול וגולדה מאיר. דוד כהן (אביו של מולה כהן, ממפקדי הפלמ''ח וחבר קיבוץ אלונים) נקרא ''אבא של הנוער העובד'' משום שליווה (כאדם מבוגר) את פעילות הנוער העובד, ונתן תוכן רעיוני וספרותי לתנועה (חיבר סיפורים רבים במיוחד לשם הנחלת ערכי התנועה, שהיוו חומר חינוכי בידי המדריכים).

תנועת הנוער העובד והלומד הקימה והשלימה עשרות יישובים קיבוציים. 

ב-1959 התאחדה תנועת ''הנוער העובד'' עם התנועה המאוחדת ונוצרה
''הסתדרות הנוער העובד והלומד''.



 



 

שמעון פרס לבוש חולצה כחולה של הנוער העובד עם שרוך אדום,  במפגש נוסטלגי של תנועות הנוער. שמעון פרס היה מזכיר כללי של הנוער העובד בשנות הארבעים המאוחרות, לפני קום המדינה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




הנוער הציוני
שתף 

זהו ארגון נוער ציוני בתנועה הציונית העולמית, שהוקם בשנת 1931 לאחר איחוד כמה וכמה ארגוני-נוער ציונים-כלליים מארצות שונות בעולם ובארץ-ישראל: ''השומר הלאומי'', ''הרצליה'', ''הנוער הציוני'', ''הנוער העברי'', ועוד.
הנוער הציוני הקים כפרי-נוער ויישובים חקלאיים כגון קבוצת אושה, כפר גליקסון, תל-יצחק, עין-השלושה, הסוללים, מי-עמי, ניצנים, נוה-הדסה.
הקיבוצים שהוקמו על-ידי ''הנוער הציוני'' הצטרפו בשנת 1953 ל''איחוד הקבוצות והקיבוצים''. בשנת 1977 היה מספר החברים בתנועת ''הנוער הציוני'' ברחבי העולם כ-10,000 איש.




הצופים
שתף 

 

תנועת הצופים היא תנועה בינלאומית להקניית ערכים חינוכיים לנוער. נוסדה ב-1907 באנגליה וסיסמתם ''ה?י?ה נכון!'' - כלומר, ה?י?ה מוכן לעזור תמיד.
הצופה נדרש לעשות מעשה טוב בכל יום (מכאן ההלצה על הרצון לעזור לזקנה לעבור את הכביש גם כאשר היא לא רוצה ומתנגדת...).

פעילות הצופים כוללת יציאה למחנות ותירגול חיי שדה. בארץ החלו הצופים להתארגן בשנת 1919. לאחר קום המדינה שולבו כל הצופים בישראל ל''התאחדות הצופים והצופות בישראל'' - שהיא פדרציה של ארגוני-צופים יהודים, ערבים-מוסלמים, ערבים-נוצרים ודרוזים. זו תנועת נוער שאינה קשורה למפלגה פוליטית.

החניכים עוברים טכסי שבועה והבטחה והתלבושת כוללת סיכות-סמלים ועניבות שונות. לאחר טקס שבועת העופר מקבלים חניכי כיתות ד' את סיכת העופר. עונדים את הסיכה לאורך השנים עד כתה ח' לאחר טקס ההבטחה, אז מתחלפת הסיכה בסיכת ההבטחה.

הצופים מבטיחים להיות נאמנם לתנועה ועוברים לשלב הבא של רכישת הידע להיות פעילים ומדריכים בשכבה הבוגרת של תנועת הצופים. במקביל לסיכת ההבטחה עונדים את סיכת סמל התאחדות הצופים והצופות בישראל.

 


 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

        


 

 

 

  

 

בשיר העממי "הצופים והצופות" נאמר בין היתר:
"...הצופים והצופות / צ'רלי קצ'רלי / הם יצאו ברכבות / צ'רלי קצ'רלי / הנסיעה לירושלים / צ'רלי קצ'רלי / היא ארכה כשעתיים / צ'רלי קצ'רלי...".

 

זכרונות:
"...בתל אביב היו לזיכרוני שני שבטים. שבט דיזנגוף ושבט צופי קהילה. אני הייתי בשבט דיזנגוף משנת 1950 עד 1958 . הצריף של שבט דיזנגוף היה ליד בריכת הדסה - היום בנין עיריית תל אביב.
כשהיינו בתיכון היינו יוצאים לחודש ימים למחנה עבודה באחד הקבוצים. זכור לי שכדי לממן טיול למצדה עבדנו שבועיים בקיבוץ עינת בקטיף של בצל.

המגמה הכללית היה חינוך להתיישבות במטרה להקים גרעין שיצטרף לאחד הקבוצים של הצופים. עד כמה שידוע לי אחרי תקופה בקיבוץ הגרעין שעלה להתיישבות התפרק וחבריו עזבו את הקבוץ התפרק...".

מירון (מירקין) משה
mshamiron@gmail.com

 

========================================================================

תגובות:
צופי רמת גן חגגו לפני כ- 3 שנים (2008) 60 שנות פעילות. היה כנס גדול בפארק רמת גן ונפגשנו שם לפי גדודים. לצערי מהגדוד שלי נשארו רק כמה איש ובכל זאת היה מרגש מאוד. אולי הצעירים יותר יוכלו לכתוב על הכנס. בזמני היה ראש השבט משה למנשטרייך וסגנו יוסקה.

גיליה כהן (טובה דבורקין)
giliys5@bezeqint.net




הצופים החלוצים
שתף 

הצופים החלוצים פעלו בתחילת שנות ה - 50 התפרקו והחברים התפלגו כאשר חלק עבר להמחנות העולים וחלק אחר לשומר הצעיר.

האם הייתם חברים בתנועת נוער זו בין השנים 1950- 1980? כתבו אלינו וספרו, אנו מחפשים מידע אודות  התנועה, עקרונותיה, פעילות, תמונות, איורים, תצלומים וכל מה שיסייע להנציח את תנועת הנוער אליה הייתם שייכים.

 

זכרונות:

"...אני הייתי בתנועת הצופים החלוצית, מדובר בשנות ה - 1950.
בחיפה זה התחיל בתנועת הצופים הכללית שבט בילו שלימים התאחד עם שבט גאולה.
זה היה כשכל מפלגות הפועלים למיניהם ניסו להפוך את תונועות לפוליטיות. אחדות העבודה הצליחה להשקיע ובנתה צריף גדול ששימש את התנועה עד לפירוק שהוא היה מגמתי.
בין היתר הישתתפתי במחנות עבודה בקיבוץ יראון שעלה לקרקע על אדמות ערביות עבדנו בסיקול אבנים והכשרת קרקע
...".

משה בן קיקי
anat472777@bezeqint.net




השומר הצעיר
שתף 

האם הייתם חברים בתנועת נוער זו בין השנים 1950- 1980? כתבו אלינו וספרו, אנו מחפשים מידע אודות  התנועה, עקרונותיה, פעילות, תמונות, איורים, תצלומים וכל מה שיסייע להנציח את תנועת הנוער אליה הייתם שייכים.

 

  

 

"סיכת הבוגרים" של "השומר הצעיר" הייתה שיא השאיפות של חניכי תנועה זאת.

ל"סמל הבוגרים" זכו החניכים לקראת היציאה לצבא ולאחר דיון נוקב על אישיותו של המועמד. בהירארכיה של "השומר הצעיר" היו 7 דרגות : "רשות חזק", שאחריה היה מותר לברך בברכה והסיסמה "חזק ואמץ". אחרי זה לפי הסדר - "רשות עניבה" (ירוקה), "סמל בני מצדה", רשות עניבה כחולה, "סמל צופים" ולפני קבלת "סמל הבוגרים" - "רשות עניבה שחורה". "סמלי הבוגרים" ממוספרים! 

 

 

 

אני הייתי בשומר הצעיר בגדוד גבולות קן חיפה. בת 14.5 הצטרפתי לחברת נוער בבית אלפא. שנת 1947. ואח"כ צורפנה להשלמה בקבוץ יחיעם. היינו בהתחלה לא הרבה זמן בקרית חיים ועלינו ליחיעם. הסלע בקריה למנוחה. חלק מהחברה ישנו באהלים וחלק בצריפים. כל הפעילויות היו במבצר. השתתפנו כמו כן בשחרור. כמו כן השתתפנו בשמירות עבודה בחדר אוכל.
לצערי הראשונה שנהרגה הייתה מהחברה שלנו. אהובה מעברי ז"ל. אני ועוד שני חברה מתי ומשה כהנא נסענו במשאית מהקבוץ לבית הקברות בנחלת יצחק. אחרי השחרור עבדנו בסיקול ונטיעת העצים בצדי הדרך בואכה ליחיעם. זה כמובן תמצית.

ruth Goldenberg
ruthgold@012.net.il


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התמונות באדיבותIsraelimages.com / Hashomer Hatzair © .

 

 



 

 

 

"אבזם התנועה עם הכתובת "חזק ואמץ

 

אריק איינשטיין שר את שירם של  י. רוטבליט /  מ. גבריאלוב - "השריקה של התנועה":

"...השריקה של התנועה / מזכירה לי מדורה / זאת היתה תקופה יפה נורא... / שרוך לבן, חולצה כחולה / השריקה של התנועה / השומר הצעיר, השומר הצעיר, / השומר הצעיר יש לו חום בהיר...".

מעבר לתצוגת כרזות השומר הצעיר




התנועה המאוחדת
שתף 


תנועת נוער ציונית חלוצית שנוסדה בשנת 1945. התנועה נוצרה על יד איחוד של אותו חלק מתוך תנועת הנוער המחנות העולים שהיה בהשפעת מפא''י  עם תנועת הנוער גורדוניה- המכבי הצעיר, (שהוקמה בשנת  1941 כתוצאה מהאיחוד בין תנועת הנוער גורדוניה לבין תנועת הנוער המכבי הצעיר). מבחינה פוליטית נחשבה התנועה המאוחדת לתנועת הנוער של מפא''י.

כאשר נוסדה התנועה המאוחדת היו בה 1800 חניכים, וכעבור 10 שנים הגיעה ל-7500 חניכים. שלושת הסניפים הגדולים שלה היו בירושלים, בתל-אביב ובקרית חיים. בוגרי התנועה הקימו 8 ישובים חדשים, והשלימו 5 ישובים. בשנת 1959 התאחדה התנועה המאוחדת עם הנוער העובד ויצרה את הסתדרות הנוער העובד והלומד.




חברה סלונית
שתף 

אל מול כל תנועות הנוער עמדה "החברה הסלוניות". היו אלה חבר'ה מהתנועה, כל תנועה שהיא, שנטשו רחמנא ליצלן את עולם הערכים עליהם הושתתה התנועה, בגדו בחבריהם והלכו ועברו את הרוביקון לעבר עולם מלא חטאים, ניוון זימה ושטחיות, אליו בעצם הגענו בסופו של דבר כולנו....

החברה הסלונית הייתה התארגנות של צעירים שהיו נפגשים בבתים פרטיים בימי שישי כאשר אנחנו והלכנו לערב בתנועה. כשאנחנו רקדנו בצעד תימני והורה סוערת הם רקדו ריקודים סלוניים לקול צלילי קליף ריצ'ארד אלביס פרסלי ושאר "מרעין בישין" שכאלה.
הבנות היו באות עם חצאיות קצרות וגרבי ניילון, הבנים עם מכנסי גברדין ושמן ברילנטין בשיער, כך הם היו חוטאים להם שם בצוותא, והמעיזים אף היו מכבים את האור בזמן ריקוד "סלואו" ומצמידים, בעוד החבר'ה האחרים נשענים על הקירות עם בקבוק קוניאק 777 ביד ומביטים בהם במבט מזוגג.....




כיבוי צופי
שתף 

פעולת כיבוי האש לאחר הקומזיץ. פעולה זו היתה חגיגת הבנים.
הבנות היות מתרחקות והבנים מתאספים בעמידה במעגל סביב המדורה, מוודאים במבטים מודאגים אל מחוץ למעגל שהבנות מספיק רחוקות, פותחים את ה"חנות" ומשתינים כולם

ביחד עד כיבוי האש!!! והרי לכם "כיבוי צופי" למהדרין.




מחנה עבודה
שתף 

האם הייתם במחנה עבודה של התנועה בין השנים 1950- 1980? כתבו אלינו וספרו, אנו מחפשים מידע , פעילות, תמונות, איורים, תצלומים וכל מה שיסייע להנציח את המושג.


זכרונות:

"...מחנה עבודה בקן התנועה המאוחדת בכפר אתא דאז התקיים בקיבוץ רמת יוחנן אשר בעמק זבולון. יצאנו לשם עם שמיכות, חבלים, חוטי קשירה, סירים ומזון. כמובן לא שכחנו מעולם את משחת השיניים ו/או הנעליים. לא לא, שלא תהיה טעות, לא בשביל לצחצח שיניים כי אם כדי לצבוע את הישנים. בבוקר קמו החברים כשהם צבועים, צרודים ומסריחים מהמדורה הלילית ומפיח תפוחי האדמה שעל פניהם בתוספת משחה.
בבוקר עבדנו במטעים או בסיקול אבנים. את האוהלים הקמנו מ - 2 שמיכות אשר נקשרו יחדיו באמצעות אבנים וחוט, תקענו 2 עמודים וביניהם מתחנו חוט ועליו פרשנו השמיכות וקשרנו ליתדות - 3 מכל צד ועוד יתד אחת עבור העמוד. היתה חוויה עצומה. חזרנו עייפים, מלוכלכים, צרודים ומאושרים. כמובן שלא נשכח את המדריך "דובק" מכפר אתא שהיה עמנו לאורך כל הדרך...  ".

גדי גולן

==========================================================================

"...היינו מטעם הצופים בכמה וכמה מחנות עבודה, חלקם שגרתיים וחלקם פחות.

אחד המחנות היה בקיבוץ חולתה. הטילו עלינו משימה לבנות גדר תייל מסביב לקיבוץ. חשבנו שתוך שעתיים נסיים את העבודה ואז נוכל ליהנות משבוע של כייף בקבוץ. בפועל- בקושי הצלחנו לפתוח את גלילי הענק הדוקרניים, כל אחד מאתנו "חיסל" לפחות שתי חליפות צופים כי הן נקרעו מהקוצים של הגדר, ובעקבות זאת גם אני היינו שרוטים מכף רגל ועד ראש. זו היתה עזרה אמיתית לקבוץ, אנחנו היינו מפורקים לחלוטין!!
אני לא זוכרת שנה מדוייקת זה היה בערך בשנת 1967, גדוד "לפיד" בשבט כרמל בחיפה
...".

רותי אופק

==========================================================================

 

 

"...כבוגרת התנועה בקן קריית חיים השתתפתי במספר מחנות עבודה אך זכור במיוחד המחנה בכפר בלום. מרבית הקבוצה אספה תפוחי אדמה אך אני שסבלתי מבעיות בריאות (שברתי עמוד שדרה שנה קודמת) עבדתי בחדר אוכל. כל יום אחרי העבודה הלכנו לרחוץ בירדן...".

ליאנה צור ( פינברג)
yltzur@gmail.com

 

=======================================================================

 

ישראל אביטל (טבול)
iavitall@bezeqint.net

 

 

=======================================================================

 

תגובות:

מחנות עבודה היו גם בקיבוצים בהם עסקנו בקטיף פירות או סתם עזרה בחדר האוכל. אהבנו את ימי הקיבוץ, דבר שהביא חלק מאתנו לצאת עם הגרעין לקיבוץ המיועד.
לא חושבת שתמונות מהתקופה הזו ישנן אצלנו, כי למי הייתה מצלמה אז? מכל מקום, החוויות ישנן ולמרות השנים הרבות עדיין נזכרים עם נוסטלגיה הרבה שירים, ריקודי עם, נגינה באקורדיון מתחת לפנס הרחוב, השריקה המסורתית והרבה זמן לשוחח.
לא היו קומפיוטרים, ולא טלוויזיות. שלא לדבר על טלפונים אלחוטיים. רק שירה וריקודים עד אור הבוקר.


שרה קורמן
sarahkkier@gmail.com




מכבי
שתף 

תנועת נוער וספורט.

ראשיתה בארגון העולמי של תנועות הספורט היהודיות שנוסדו בשנת 1894 בקושטא. בשנת 1921 הוכרז על הקמת ''הסתדרות מכבי העולמית'' שמרכזה בקרלסבד. ב - 1928 עברה ההנהלה לברלין. ערב מלחמת העולם השניה מנה הארגון כמאתים אלף חברים.  

הארגון היה מסונף למפלגת הציונים הכלליים. פעיל מכבי, יוסף יקותיאלי יזם את המכביה, כנס ספורט יהודי עולמי. המכביה השלישית היתה המכביה הראשונה שנערכה במדינת ישראל העצמאית ונתקיימה  בשנת 1950 ומאז היא נערכת  בארץ בכל 4 - 5 שנים (לפני קום המדינה נערכו שתי מכביות בארץ).

הדור הצעיר של חברי מכבי נקרא ''מכבי הצעיר'' (בלי הא הידיעה לפני המלה מכבי). יש להבחין בינם לבין תנועת הנוער החלוצית ''המכבי הצעיר'' שלא היתה תנועת ספורט ושהשתייכה למפא''י ולא לציונים הכלליים. 




מכבי צעיר
שתף 

תנועת נוער ציונית חלוצית שנוסדה בשנת 1936 במרכז אירופה ובבלקן. תנועה זו הקימה מספר קיבוצים ובכללם הקיבוץ "כפר המכבי" בעמק זבולון.

תנועת המכבי הצעיר היתה מקורבת פוליטית למפא''י והתאחדה בשנת 1941 עם תנועת הנוער הציונית חלוצית והמקורבת למפא''י ''גורדוניה", וביחד יצרו תנועת נוער שנקראה ''גורדוניה-מכבי הצעיר''.
ב-1945 התאחדו עם החלק המפא''י של ''המחנות העולים'' והקימו את ''התנועה המאוחדת'' שהתאחדה ב-1959 עם הנוער העובד ונקראים עכשיו ''הסתדרות הנוער העובד והלומד''
 

 

זכרונות:

"...באמצע שנות החמישים הייתי חבר תקופה קצרה בתנועת הנוער "מכבי צעיר".  זו הייתה תנועה הקשורה לאגודת הספורט מכבי.
המועדון היה מאחורי מגרש הכדורסל של מכבי ברחוב מכבי בתל אביב. היו לנו מדים - חאקי עם עניבה בסגנון צופי אבל בצבע כחול בהיר עם פס לבן וכובע סירה כחול בהיר.

החברים בתנועה היו חייבים להשתתף בשיעורי התעמלות בבנין שליד מגרש הכדורסל, בניין שהיה בעצם חלק מקולנוע אוריון. המדים לא דמו כלל למדי תנועות הנער החלוציות או הסוציאליסטיות. כובע הסירה היה דומה למדי תנועת הנוער בית"ר.

לא דברנו מעולם על פוליטיקה ולכן כל הסיפור על התנועה והקשר שלה לתנועות הנוער הפוליטיות נראה לי תמוה. עוד סניף של התנועה היה במועדון "ברית מכבים עתיד" שבבסיס היה גם הוא קודם כל מועדון ספורט. אם היה למכבי קשר פוליטי הרי שהוא היה למפלגת הציונים הכלליים...".

ליאור




מסע מים לים.
שתף 

טיול תנועה בתקופת התיכון מים כנרת ועד הים התיכון. הטיול ארך כ-4 ימים.

 

שלמה ארצי כתב, הלחין ושר על "כל החברים מהמסע מים אל ים":
"...כל החברים / מהמסע מים אל ים / אלופי הרסיסים / במשכנות מרום. / יורדים ועולים / מצפון ודרום / ורושמים מחדש / בנקודת המפגש / שירים, שירים, שירים בדיו אדום. / כל החברים / מהמסע מים אל ים...".

 

זכרונות:

"...זכור לטוב מסע ים אל ים עם קן קריית חיים. אתם רואים את הנוער של היום הולך ברגל עם כל הציוד ארבעה ימים? שלא לדבר שאיחרנו לצאת מהנחל והגענו לאוטובוסים ב-2 בלילה ואיש לא חיפש אותנו...".

ליאנה צור ( פינברג)
yltzur@gmail.com









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.