חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 142 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




עסקים שהיו

פתוח - מיזוג אווירהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

שילוט שהיה מוצב על דלתות בתי העסק בשנות השישים,

אלה שהיה להם מיזוג אוויר בבית העסק, אביזר שלא היה נפוץ בשנים האלה ומשך פנימה קונים שלא דווקא התעניינו במוצרי העסק, אלא נכנסו כדי להשיב נפשם מהחום הלוהט בחוץ.




צלמניההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

צלמניה (השם הקודם של חנות הצילום-פוטו) הייתה חנות שבה אפשר היה לקבל את כל המוצרים הקשורים והנילווים לצילום.

בצלמנייה אפשר היה למצוא סרטי צילום, לתת תמונות לפיתוח (או שהחנות שלחה למעבדה לפתוח). כמו כן מכרו מצלמות ואביזרים למצלמות. וכמובן שאין לשכוח את צלם הפרוטרטים שהיה לו מצלמה עם מנורת טונגסאן שהיתה חד פעמית.   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין 




צמחוניההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

לצידם של מטבח הפועלים והמחלבה פעלה גם הצמחוניה, שהתמקדה במאכלי ירקות ומוצרי חלב.




צרכניההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

הצרכנייה הייתה מכולת ששירתה חברי הסתדרות בלבד.
היה אפשר היכנס לצרכניה רק אם יכולת להציג פנקס חבר של ההסתדרות, ושם היה אפשר להשיג מוצרים שיוצרו במפעלי ההסתדרות. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




שקמיתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

ה"שקמיות" (להבדיל מחנויות השק"ם) היו אותן חנויות קטנות, חלקן לא יותר גדולות מבוטקה, ששרתו את החייל ומוקמו במרכזי הערים הגדולות. בשקמיות  אלה היה אפשר למצוא מוצרי יסוד כמו סבונים, משחות שיניים, שמפו , שרוכים וכו', שנמכרו לחייל  במחירים  זולים יחסית למחירי השוק.

השקמית הייתה בדרך כלל  קרון ישן או תא מטען של משאית שהורד לקרקע והפך לחנות קטנה. הצבע של השקמיות  היה חום ועליהן הוטבע סמל השק"ם. היו גם שקמיות ניידות שמוקמו בתוך משאיות, ולעיתים כאמור השקמית הנייחת הייתה משאית שק"ם, שהיגיע לסוף דרכה.

איפה זמנים ההם ואיפה אנחנו דהיום: אז החייל היה רוכש משחת שיניים בשקמית וחוסך גרוש, היום החייל לא זז בלי ציוד משופר ומשופצר אותו הוא רוכש בכל הרשתות שהוקמו עבורו. משחת שיניים אין שם. מטען נייד לפלאפון לאוהל- דווקא יש... 


 




שרותי חיתוליםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

האימהות של הזמנים ההם היו די אומללות, בבואן לטפל בחיתולים שהיו מבד.
היה צריך לשטוף את החתולים, לכבס, לתלות וכל המלאכה הייתה מייגעת ו...מסריחה. הנשים שיכלו להרשות לעצמן, היו משתמשות 
בשרותי חיתולים. טנדר קטן היה מגיע, נהגו היה מכניס הביתה שק ובו ערמה של חיתולים נקיים ולוקח את המצבור הריחני של החיתולים המשומשים.




שרותי טלקס/פקסהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בזמנים שלפני האינטרנט, אפילו לפני הפקס – היו  בתל אביב חיפה וירושלים עסקים פרטיים שנתנו שירותי משלוח וקבלה של טלקס, עבור בעלי עסק שנפח פעילותם לא הצדיקה החזקת מכשיר וקו טלקס בבית העסק שלהם.

היה צריך להגיע למקום עצמו, בדרך כלל חדר גדול בבנין משרדים או מרתף, להמתין בתור כדי שמפעיל/ת טלקס יתפנו וישגרו הטלקס או שהפקידה שידיה היו עמוסות עבודה תתפנה לתת ללקוח את הטלקס שהגיע עבורו. השירות היה ממש לא זול, ולכן לאחר שנים משרד הדואר נכנס גם הוא לשירותי טלקס פרטיים, בדרך של השכרת מכונות טלקס ללקוחות עסקיים בתמורה למנוי חודשי.

בתחילת שנות ה-80 החלו להיכנס לשוק מכונות הפקס, וספקי השירותים הללו הוסיפו את גם את מכשירי הפקס לשירותים שלהם, לאט לאט נעלמו הטלקסים, נותרו רק הפקסים וכשמחירם ירד ורבים יכלו להרשות לעצמם לרכוש מכשיר פקס - נסגרו בתי העסק  הללו.

 

 




שרותי שמרטפותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה. 




תיאטרון בובות ניידהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




תיקון אומנותיהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בזמנים ההם נהגו לתקן לא רק גרביים אלה גם חולצות, מכנסיים, שמלות, סוודרים וכדומה. היו מתקנות גרביים שהיו מתמחות בתחום הגרביים, והיו גם חייטים שעסקו בתיקונים שונים. המושג "תיקון אומנותי" התיחס למישהו שהגדיר את עצמו כאומן בתחום תיקוני הבד השונים, כך שלאחר התיקון אי אפשר היה להבחין בתיקון - מה שהפך את העיסוק לשם של מקצוע ועסק.
היום הכל יותר פשוט, פשוט זורקים לזבל מה שמתקלקל...




תת - סרט וידאוהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

המקצועות שהיו ואינם, ובתי העסק שנעלמים בחיינו. סרט מעולה בן 50 דקות של גורפינקל, במסגרת פרויקט הקולנוע
של Yesדוקו, המתאר ברגישות רבה עולם הולך ונעלם
.
מומולץ מאוד!!!.

 לצפיה בסרט - לחצו כאן




תתתתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

הפיגוע במלון סבוי

 

מאת
דייויד סלע
עורך
נוסטלגיה אונליין – שימור התרבות הישראלית

 

פעולת טרור שערכו מחבלים מארגון הפת"ח בתל אביב בלילה שבין 5 ו-6 במרץ 1975.

 

הפיגוע תוכנן על ידי אבו ג'יהאד כנקמה על מבצע אביב נעורים, שהתרחש שנתיים קודם לכן, שבו חוסלו בכירי אש"ף. על פי התכנון המקורי של אבו ג'יהאד, הייתה הפעולה אמורה להתבצע בנהרייה, כחודשיים מוקדם יותר, אולם החוליות שניסו לבצע אותה לא הצליחו לאתר את העיר מן הים והביצוע בוטל. התוכנית של המחבלים הייתה להשתלט על מבנה מאוכלס כלשהו. שתי חוליות מחבלים נחתו מסירות בחוף תל אביב סמוך לשעה אחת עשרה בלילה. הם ירדו לחוף תוך ירי מנשק קל והשלכת רימונים וניסו לפרוץ לתוך הקולנוע ברחוב הרברט סמואל. משלא הצליחו, המשיכו לאורך הרחוב והשתלטו על מלון סבוי ברחוב גאולה הסמוך, ותפסו בני ערובה רבים.

 

טוראי משה דויטשמן, חייל גולני ששהה בחופשה בביתו, שמע את היריות מכיוון המלון ורץ אליו עם נשקו האישי. דויטשמן נתקל במחבלים שהתכוונו לצאת מהמלון ליעד אחר ונפצע בקרב היריות שהתפתח. מאוחר יותר מת מפצעיו ועל פעולתו הוענק לו עיטור המופת.

 

המחבלים איימו להרוג את בני הערובה אם לא תשחרר ישראל 20 מחבלים בתוך ארבע שעות. את המשא ומתן עם כוחות הביטחון ניהלו המחבלים באמצעות כוכבה לוי, אחת מבנות הערובה ששימשה כמתווכת משום שידעה ערבית. במהלך התיווך סיפקה לוי לכוחות הביטחון מידע מפורט על המחבלים. אור ליום המחרת פרץ למלון כוח של סיירת מטכ"ל, שפעל במספר חוליות , בפיקודם של עמירם לוין, נחמיה תמרי ועומר בר-לב. בפריצה נהרגו שבעה מהמחבלים ונלקח בשבי מחבל אחד. חמישה בני ערובה חולצו, אולם שמונה נהרגו במהלך הפריצה. כמו כן נהרגו שניים מלוחמי הכוח הפורץ, אל"מ עוזי יאירי וסמל איתמר בן-דוד, לוחם סיירת מטכ"ל.

 

כמה מילים על עוזי יאירי: הוא היה מפקד סיירת מטכ"ל ולאחר מכן מפקד סיירת צנחנים

 

הוא התחיל כלוחם בסיירת מטכ"ל , לאחר מכן סגנו של דב תמרי מפקד הסיירת , קיבל את הפיקוד ב-1967 ועם הסיירת עוזי יאירי צלח את מלחמת ששת הימים, שלאחריה נערכו מבצעים רבים של הסיירת בפיקודו, בהם הפשיטה על נמל התעופה של בירות ב-1968 ("מבצע תשורה").

 

במלחמת יום כיפור פיקד יאירי על חטיבת הצנחנים. ביום העשירי למלחמה הוטלה עליו המשימה לטהר את החווה הסינית מחוליות נ"ט, שעל- פי המודיעין היו פזורות בשטח. יאירי שלח לביצוע המשימה את גדוד 890, בפיקודו של יצחק מרדכי. הוא ידע שהמודיעין לפעולה לקוי, וכי אין אפשרות לקבלת סיוע אווירי, אך לא הייתה בידיו ברירה אלא לצאת למשימה. הגדוד נקלע למארב, אשר בסיומו נספרו 38 חיילים הרוגים וכמאה פצועים.

 

האבדות שנגרמו במלחמה הקשו על יאירי לשוב ולתפקד כרגיל, ותחושת האשמה בנוגע למותם של חייליו לא עזבה אותו. הוא ביקש לסיים את תפקידו כמפקד החטיבה, וביצע מספר תפקידי מטה באגף המודיעין. הוא לא היה אמור להיות מכוח הפורץ של מלון סבוי, אך הוא הגיע לשם והצטרף לכוח שמפקדיו היו פקודיו בסיירת מטכ"ל, ושם מצא את מותו.

 

החשבון עם אבו ג'האד נסגר בצורה מאוד סמלית, 13 שנים לאחר מכן. שוב סיירת מטכ"ל, שוב חוף הים. לוחמי הסיירת, בסיוע שייטת 13 נחתו ב-1988 באישון לילה בחוף בטוניס, עלו, על רכבים שהוכנו עבורם מבעוד מועד והמתינו להם בחוף, נסעו לווילה של אבו ג'האד.

 


 
ערך זה מוקדש לזכר: משה גינזורג

המחבלים איימו להרוג את בני הערובה אם לא תשחרר ישראל 20 מחבלים בתוך ארבע שעות. את המשא ומתן עם כוחות הביטחון ניהלו המחבלים באמצעות כוכבה לוי, אחת מבנות הערובה ששימשה כמתווכת משום שידעה ערבית. במהלך...

 
למידע המלא








 

סוף הפרק עסקים שהיו

לפרקים אחרים בפורטל עבודה ומלאכה:

   
חזרה לפורטל עבודה ומלאכה

חזרה לעמוד הבית


הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.