חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 164 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




בתים מספרים - חדרה

החאן.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

חאן חדרה שוכן בלב העיר סמוך לבית הכנסת הגדול של העיר. במקום עמד מבנה חקלאי ערבי ישן, שנרכש על ידי יהושע חנקין בשנת 1890. בשנת 1891 כבר עלו ראשוני מתיישבי חדרה למקום, ובשל העובדה שלא התקבל כל אישור להקמת מבני קבע, נאלצו להתגורר במבנה החאן. היו אלה עולים מהערים ריגה, וילנה וקובנה.

עם השנים נשכח מבנה החאן, אך העובדה כי הקרקע עליה נבנה מוקמה באחת מהנקודות הגבוהות בעיר, הובילה לבחירת שטח החאן כמקום להקמתו של בית הכנסת הגדול של העיר בשנת 1933.

בתחילת הקמתו הוחל בהריסת מבנה החאן הישן לצורך הקמת הבניין החדש. לאחר מאבק של תושבים אשר קראו לשמר את הבניין ההיסטורי, נפסקו עבודות ההרס, ובניין החאן שולב בחצר הבניין הקיים ולימים נפתח בו המוזיאון לתולדות העיר חדרה.

ומתוך ספרו של אלישיב אורן ז"ל, בנו של הרב הראשון ויליד חדרה בעצמו: החאן שימש למשכנם של הראשונים ולצרכים שונים של המתיישבים וכן למשכנם של חיל הפרשים ההודי מהצבא הבריטי, שנשארו בארץ אחרי מלחמת העולם הראשונה. עם עזיבתם של האחרונים הכשיר הרב אורנשטיין את מקווה הטהרה שהיה במקום לשימושם של התושבים והוא היה גם האחראי עליו. לאחרונה במסגרת פיתוחו של מוזיאון החאן שופץ גם המקווה מחדש.




חוות חפציבההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

חוות חפציבה - עטה - חוות אגודת "נטעים". אגודת "נטעים" להכנת שטחי מטעים למתיישבים בכוח, טרם עלייתם ארצה, נוסדה בשנת 1905 על ידי א. איזנברג מרחובות, שאליו חברו גם מספר אכרים מראשוני חדרה. האגודה הקימה את חוות חפציבה ליד נחל חדרה, ונטעה פרדס של 350 דונמים באדמות עטה בדרום חדרה.

הפרדסים הושקו ממימי ב??יצ?ת עטה על ידי מערכת משאבות, ששרידי המבנה שלהן עדיין קיימים בשטח. במקום נבנו מבני חווה לפועלים שעיבדו את הפרדסים, כולל מגדל שמירה ששרידיו עדיין קיימים בשטח.




מלון בורוכוביץהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

                    

סיפורו של אחד ממלונותיה ה"גדולים" של חדרה, מלון בורוכוביץ, החל בשנת 1921 עם עלייתם ארצה של בני-הזוג נושאי שם זה.
לאחר ניסיון כושל של שלמה בורוכוביץ לעסוק בחקלאות, הוחלט לפתוח מסעדה במרתף ביתם ברחוב הגיבורים. מובן שגם במקרה זה נזקפת הצלחת המסעדה לזכותה של גב' בורוכוביץ הבשלנית. עם זאת, ללא פעילותו השיווקית הנמרצת של שלמה, ספק אם היתה המסעדה מתפתחת כל כך. כל יום היה שלמה נוסע על כרכרה קילומטרים רבים לקבוצות פועלים באזור חוות חפציבה ומוכר להם ארוחות מוכנות. האם היה זה הקייטרינג או שירות המשלוחים הראשון של חדרה?

בעקבות הצלחתה של המסעדה שבמרתף עברו בני המשפחה למבנה עץ ארעי ברחוב הרברט סמואל - במ?קום בו ניצב היום מבנהו של בנק הפועלים. יתרונו העיקרי של מבנה זה לעומת ביתם הקודם היה בגודלו: הוא היה מורכב ממטבח, שני חדרים קטנים ומחדר גדול ששימש כסלון והשירותים היו כמובן בחוץ. שני החדרים הקטנים נועדו לשימושם של בני המשפחה, והסלון הפך לאולם שינה כדוגמת ההוספיסים.

ש' ברנע כותבת שבשנת 1928 התגוררו בצריף המלון הפועלים שהקימו בקרבת חדרה את קו המתח העליון שנמתח מנהריים וחיברו את המושבה לרשת החשמל הארצית. בשעות הערב, כאשר חזרו הפועלים מעבודתם בשטח, הוציאה המשפחה כעשרים מיטות לאולם השינה (סלון הבית)!

אריה בורוכוביץ, אשר הכיר אישית את הפועלים שהתארחו בביתו, הופתע לגלות מספר שנים מאוחר יותר, שכמה מאותם הפועלים הפכו לראשי חברת החשמל בחדרה ובארץ בכלל...

בתחילת שנות השלושים החליט שלמה להרחיב את ה"מלון". בשיתוף עם קרוב משפחה רכש מגרש בן ארבעה דונמים ברחוב הרברט סמואל. לחלק אחד של השטח הועבר המבנה הארעי מעץ, וזה המשיך לשמש את בני המשפחה כבית מגורים וכבית-מלון. שנה לאחר המעבר החל שלמה בבניית מבנה הקבע, בו נועדו לשכון בית המשפחה, בית-המלון והמסעדה שלצדו.
תוך כשלוש שנים הוקם בניין גדול ומפואר, אשר כלל מרתף ושלוש קומות: בחזית קומת הקרקע מוקמה המסעדה, ובחדרים האחוריים התגוררו בני המשפחה. בקומה הראשונה הופעלו עשרה חדרי אורחים וכן מקלחת ושירותים משותפים, ובקומה השנייה נבנה חדר בודד שיועד לילדי המשפחה - כל אחד בתורו - בהגיעם לגיל שלפני עזיבת הבית.

אוכלוסיית אורחי המלון היתה מגוונת וכללה מחד עוברי אורח שלנו לילה בודד ומנגד פועלים שהגיעו לחדרה לתקופות זמן ארוכות יותר. אורזי פרי ההדר, חברי אגודת "האורז" שהגיעו מפתח תקווה, המרססים שהגיע מראשון-לציון ועוד כאלה וכאלה שהשכירו חדרים לכל העונה...
מגזר נוסף של אורחים שהגיעו בקביעות היו האומנים. שחקני תיאטרון הבימה, זמרי אופרה וחזנים בעלי שם מכל העולם שהגיעו להנעים את זמנם של התושבים, העדיפו להתארח בבית-מלון בורוכוביץ...

מאורעות הדמים בארץ, שפרצו בשנת 1936, לא פסחו על המושבה חדרה. התיירות פחתה, ומצבם הכלכלי של העוסקים באירוח הורע. בעת המאורעות שימש מבנהו של המלון כעמדת מגיני המושבה, ואירוח חיילים בריטים נהיה לדרך חייו. בסוף 1939 התמקמה באזור גן המייסדים של היום יחידת חיל הפרשים הבריטים, ולמשפחת בורוכוביץ ניתנו 48 שעות לעזוב את מלונה?. ברחוב הגיבורים הוקמה תחנת דלק צבאית, ובמלון המוחרם שו?כ?ן המטה של יחידת אספקת דלק.
אירוע נוסף הקשור במלון בורוכוביץ הוא שחרורו של החטוף דניאל ינובסקי - מפקד באצ"ל, דמות ציבורית מוכרת בירושלים ופעיל בתנועה הרוויזיוניסטית, שנחטף בסוף דצמבר 1944 בתקופת ה"סזון". הוא שוחרר ב-13 בינואר 1945,קילומטרים ספורים מהמושבה. חוטפיו - או משחרריו - ציידוהו בלירה ארץ- ישראלית אחת על מנת שיוכל לחזור לירושלים, אך נראה שינובסקי היה עייף מדי ונשאר ללון במלון בורוכוביץ.

עם תום מלחמת העולם השנייה חלה התאוששות בענף התיירות. לא מכבר נבנתה התחנה המרכזית סמוך למלון, והדבר תרם להגדלת התפוסה. על פי דברי ברנע עצמה, גם העלייה סייעה לכך: "...בגבור זרם העולים החדשים לחדרה, השתכנו רבים מהם לתקופות של חודשים במלון ושכרו חדרים על בסיס חודשי... סבתי וסבי, שולמית וצבי הובר, התגוררו בחדר מספר 10 במלון לאחר נישואיהם בשנת 1946 למשך כעשרה חודשים. הם שילמו כ-15 לירות לחודש, בעוד שמשכורתו של סבי התחילה ב-30 לירות וסבתי השתכרה 11. במקלחת של המלון לא היו מים חמים וכשלסבתי התחשקה מקלחת חמה היא היתה פונה לבית המשפחה ומשלמת להם בנפרד... סבי קנה רדיו ושילם תוספת עבור צריכת החשמל של המכשיר... השירות במלון כן כלל ניקיון על בסיס יומי והחלפת מצעים פעם בשבוע... הריהוט בחדר היה בסיסי וכלל שתי מיטות, שולחן קטן ושני כסאות. סבתי מציינת שהמלון היה תמיד בתפוסה גבוהה, בעיקר על-ידי עולים חדשים, אך עם זאת לא נוצרו כל קשרי חברות ביניהם, בעיקר בגלל שלא היה במקום לובי להתאספות הדיירים. עם זאת, הקשר עם משפחת בורוכוביץ היה חם ועד היום סבתי מיודדת עם בני המשפחה...".









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.