חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 140 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




פריטים שהיו במטבח

מערבל ידניהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 




מפיוניםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בכל בית שכיבד את עצמו היה "מחזיק מפיות", אבל בדרך כלל המתקן הפשוט הזה היה בשימוש רק כשבאו אורחים....המפיות הסטנדרטיות היו בעצם נייר דקיק, לאחר מכן הן קצת השתכללו ובנות רבות עסקו באיסוף מפיות.

 

 

 

 

 

 

 



 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מעבר לערך מפיונים בפרק תצוגות של אספנים




מפת שולחן מפלסטיקהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בשנים שבהם לכל חפץ ואביזר היה בעל ערך שנשמר מכל משמר - היה זה אך טבעי שמפה תכסה את שולחן האוכל ותגן עליו. 

בהתחלה הייתה זאת מפת בד אבל היו לה חסרונות: אם נשפך נוזל כל שהוא על המפה הוא היה נספג בבד ועובר לעץ, ולאחר שנים היה צריך להזמין את הפוליטורצ'יק שיעשה פוליטורה לשולחן. החסרון השני- היה צריך לכבס אותה כל הזמן ואחר כך לגהץ, פעולות מסובכות בימים ההם.

אבל כשנכנס הפלסטיק לחיינו בסוף שנות החמישים - החלו לשווק מפות שולחן מפלסטיק. מצד אחד היו כל מיני עיצובים שדמו לטפטים, מצד שני היה מן בד שעיר. המפות הללו היו נתפסות לשולחן בפינות בעזרת מן חבקים מאלומיניום ולאחר מכן פלסטיק שנקראו "אוזניים".

 

"...כאלו אפשר למתח קו ולומר: מתחתיו העוני. הנה הלחם שבצבעי אפור זולים נהיה שחור והזיתים בצלחת קטנה על מפת השולחן.
באוויר, עפו יונים במטס הצדעה לצלילי הפעמון שביד מוכר הנפט בעגלה האדומה,
והיה גם קול הנחיתה של מגפי הגומי באדמה הבוצית 
הייתי ילד, בבית שקראו לו צריף, בשכונה שאמרו עליה מעברה.
הקו היחיד שראיתי היה קו האופק ומתחתיו הכול נראה  עני...."
רוני סומק / קו העוני




מפת שולחן רקומההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

להבדיל ממפת השולחן מפלסטיק שהייתה בשימוש יום-יומי - מפת השולחן הרקומה יוחדה לאירועים חגיגיים בלבד.

המפה, מלאכת יד של בעלת הבית, הוסיפה לשולחן הוד והדר והעניקה לבעלת הבית מחמאות רבות מהאורחים שלכבודם הונחה המפה המהודרת על השולחן.




מצת חשמלי לגזהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

חידוש גדול הגיע למטבח של עקרת הבית הישראלית. מצת לגז המופעל ע"י חשמל. חסל סדר הגפרורים שתמיד נעלמים כשצריך אותם, או שנרטבים. מהיום פטנט חדש. אפשר להדליק את להבות הגז מתי שרוצים ובלי שום בעיה, רק ללחוץ על הכפתור לקרב את ראש המצת לכיריים ולהדליק.

 




מצת מכאני לגזהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




מקלף ירקותהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




מקציף ביציםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

כלי עזר במטבח, להכנת עוגות ושאר מוצרים שדרשו ביצים מוקצפות.

היו שתי וורסיות למקציף הביצים הזה. אחת שדרשה הפעלה ידנית אינטנסיבית וקבועה עד שהביצים הוקצפו כרצוי, הסוג השני היה מקציף ביצים אוטומטי, כאילו, שמספיק היה להניח את קצהו בתוך הקערה ולסובב את המנואלה - והעבודה הייתה מתבצעת במהירות.


 

 

 

רטרו:
תנועת הרטרו ממנה כולנו ניהנים כל כך החזירה למטבח גם את מקציף הביצים.
מסתבר שלמרות כל המודרניזציה והשכלול העומדים לרשות עקרת הבית של שנות ה - 2000 - לעיתים האביזרים של
שנות השישים טובים ומועדפים יותר...




מקרר חשמליהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בדרך בין ארגז הקרח המיתולוגי ומתקני קרור ביתיים מרובי קובים ודלתות המפארים את המטבחים של היום, היו סתם מקררים. 

קצת לפניהם היו מקררים שפעלו על נפט, בעיקר מקרר של חברת "אלקטרולוקס", שבחלקו התחתון היה מיכל לנפט ובו כיפת זכוכית קטנה כמו בעששית, שם היה הפתיל אותו היו מדליקים ובדרך כל שהיא המקרר היה פועל, ללא חשמל ועם מגרה נוספת קטנה ששימשה כפריזר.
היה זה חידוש משמעותי אל מול ארגזי הקרח של הזמנים ההם, אבל במקום לסחוב בלוקים של קרח היה צריך לסחוב ג'ריקנים  של נפט, וכל זה נעלם כאשר הגיע לחיינו המקרר החשמלי.

 

היו משפחות שטרחו רבות סביב המקרר, בין השאר סרגו או תפרו כיסוי לידית המקרר.

המותג הידוע ביותר בתחום זה היה זה של חברת פריג'ידר עד כי המותג הפך לשם נרדף למקרר עצמו. בתחילת שנות ה-60 החלו לשווק מקררים תוצרת הארץ של פרידמן, ואחר כך גם של אמקור, תדיראן ועוד, עד שהחלו להציף אותנו במקררים מכל שווקי העולם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 


  

יוסי בנאי ורבקה מיכאלי שרו את שירם של ד. אלמגור / י. רוזנבלום "עברית קשה שפה":
"...לי יש גדול תנור / לי יש לי פריג'ידר / לי יש "מותר" על טלויזיה / אצלי קטן פסנתר / אין אוטו / לי יש אופוניים / יש איך נסתדר. / אך, עברית קשה שפה
...".


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




מקרר סיבירהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בתקופה שבין ארגז הקרח ובין המקרר החשמלי, היה הסיביר. סוג של מיני מקרר קטן שעבד על חשמל.




משולש כיור מאלומיניוםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




משקל קירהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

בכל מטבח לצדה של הכושית היית מוצא את משקל הקיר. עגול וצבעוני עם מספרים שהיו תחת זכוכית מגדלת מפלסטיק. בתקופת הצנע כל משפחה היתה מקבלת פנקס נקודות אשר הקנה לה זכות לקנות חומרי גלם. מיכוון שלכל גרם היתה חשיבות רבה ביותר בתקציב המשפחתי, היתה עקרת הבית שוקלת בזהירות רבה כל גרם וגרם לפי ההוראות של ספרי הבישול.

                     

 


 

 

 


            צילום: יהודה כץ


רטרו:









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.