חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 148 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




מושבות

ראש פינה.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

מושבת ראש פינה - רקע כללי

 

ראש פינה היא מושבה בגליל העליון למרגלות הר כנען והעיר צפת ובסמוך לחצור הגלילית, נוסדה ב-12 בדצמבר 1882. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949.

ראש פינה שייכת לקבוצת מושבות העלייה הראשונה, אבל הקדימה אותן. ב-1875 רכש אליעזר רוקח מצפת יחד עם אחדים מחבריו בני היישוב הישן מחצית מאדמות הכפר הערבי ג'עוני, וב-1878 התיישבה במקום קבוצה של 17 משפחות יהודיות מצפת וקראה ליישוב היהודי החדש גיא אוני.
המושבה הוקמה שבועות מספר לפני הקמת המושבה פתח תקווה בידי מתיישבים מירושלים ומכאן שהיא המושבה הראשונה.

מטרת המתיישבים הייתה שינוי אורח חייהם - מהתבססות על כספי החלוקה לעבודת אדמה. אולם בצורת, רעב, מחלות (כולל דבר שחיסל את העדר) והעדר ניסיון מקצועי-חקלאי אילצו את המתיישבים לנטוש את המקום למרות העזרה לה זכו מתושבי ג'אעונה ולמרות ניסיון לגייס כספי תרומות שיעזרו לעבור את תקופת ההקמה. רק 3 משפחות נותרו בגיא אוני.

ב-24 ביולי 1882 רכש דוד שוב, כנציג הוועד במוינשטי של "חברת ישוב א"י על ידי עבודת האדמה", את הקרקעות שהיו חלק מאדמות גיא אוני ואדמות נוספות מהכפר ג'אעונה. בחודש אוגוסט 1882 יצאה האוניה "טטיס" מנמל גאלאץ, עליה עשרות משפחות נוספות. לאחר תלאות ירדו בחוף ביירות ובמסע רגלי בעזרת חמורים ופרדות הגיעו לצפת וממנה לגיא אוני. הם החליטו לשנות את שם המקום לראש פינה לפי הפסוק מתהילים קי"ח, כ"ב: "אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פינה".

ב?1883 נחלץ הברון רוטשילד לעזרת ראש פינה והפכה למושבה הראשונה אותה לקח תחת חסותו. בתמורה להעברת בעלות על כל האדמות ומבני המושבה לידי הברון, דאג הוא להמשך קיומה ובנייתה ותשלום החובות שצברו. במהלך השנים הוקמו בראש פינה בית כנסת (1887), בית הספר העברי-לאומי הראשון בגליל (1899) שהוקם על ידי יצחק אפשטיין, מפעל ליצור חוטי משי, יקב, בית בד, בית המלון הראשון בגליל ועוד. בשנת 1900, בעיקר בגלל סכסוכים בין האכרים לפקידות הברון, העביר הברון את המושבה לחסותה של חברת יק"א, שהייתה כפופה לברון הירש וב-1924 עברה המושבה לחסות פיק"א.

המושבה המשיכה למלא תפקיד מרכזי בהתיישבות בארץ ישראל עד לקום המדינה. בשנת 1920 היוותה המושבה בסיס פעולה ליוסף טרומפלדור וחבריו, ובשנות השלושים פעל בה הפרופסור גדעון מר לחקר והדברת מחלת המלריה. בהמשך שימשה המושבה בסיס להברחת יהודים מסוריה בימי המנדט הבריטי. בראש פינה גם שהתה פלוגת העבודה של בית"ר בה היה חבר עולה הגרדום הראשון שלמה בן יוסף.

עם הקמת מדינת ישראל מסרו הבריטים לערבים, את משטרת ראש פינה ומחנות צבא נוספים באזור. ב-26 באפריל 1948 התארגן כוח מעורב של אנשי אצ"ל מראש פינה ואנשי הגנה ובפעולה משולבת השתלטו על בניין המשטרה וכן על מחנה "פילון" הסמוך.

איכרי המושבה החלו לעבד את אדמות ג'עוני הנטושות והשתמשו בחלק מבתי הערבים, אל שאר הבתים נכנסו עולים חדשים וחיילים משוחררים.

ראש פינה, שמנתה כ-350 נפש במאי 1948 קלטה כ-150 תושבים נוספים במהלך 1948-1949 ומספר דומה של עולים בתחילת שנות ה-50. ב-1970 היו בה כ-850 תושבים.

בין שנת 1964 לתחילת שנות השבעים התיישבו מספר צעירים במבנים שבמעלה ההר. בהם היו הצלם אבי נוה, המוזיקאי אלי מגן, הצייר והסופר לוליק (אריה אקשטיין), גדעון ונילי לביא, יוסף ספרא וחבורת "בית הספר לעצמיותו של האדם" שישבו ב"מלון אלתר שוורץ" ובסביבתו. בשנות ה-80 הגיע גל נוסף של אנשי רוח למושבה ובהם איש מצפן לשעבר והמתרגם אריה ב?ו?ב??ר, אלן רדנר חסידו של גורדייף ודרורה חבקין.

במהלך השנים שופצו חלק מהבתים, שופץ בית הרופא, נפתח מוזיאון לתולדות היישוב וההתיישבות בגליל העליון ומבנים ישנים הפכו ל"צימרים".

ב- 1978 הוקמה ביוזמתו של יגאל אלון נכדו של אלתר שורץ ממייסדי ראש פינה העמותה לשחזור מושבת הראשונים, במטרה לשחזר את המושבה הישנה. מטרת העמותה - להסב את האתר למרכז חינוכי ותיירותי.

בשנת 1983 הכריז שר הפנים על הגרעין הישן של המושבה כאתר לאומי.




ראשון לציון-הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

מושבת ראשון לציון - רקע כללי

ראשון לציון הוקמה כמושבה חקלאית; היא המושבה הראשונה שהקימו אנשי העלייה הראשונה.‏
בראשון לציון עוצב דגל ישראל; חודשה התרבות העברית - בייחוד בשפה ובחינוך.

חיים אמזלאג, סגן קונסול בריטניה ביפו, רכש את אדמות עין-קרא מידי מוסטפא עבדאללה עלי דג'אן. השלטונות העות'מאניים הערימו קשיים בפני המתיישבים ולא נתנו להם אישורי בנייה, אך העלימו עין עד לסיום הבנייה, שכן חששו מאי-נעימויות מצד סגן-הקונסול של בריטניה, שהאדמות נרשמו כרכושו. אמזלאג חתם בפני המתיישבים על הצהרה שכל המבנים והבתים על שטח זה מעולם לא ישתייכו לו.

ב-31 ביולי 1882 עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה. לפי התקנות הראשונות, עיבוד הקרקע צריך היה להתבצע בשיתוף, ללא חלוקה בין המתיישבים. מים הובאו בעגלה ממקווה ישראל ומבית דג'אן. מהמעיין המקומי "עיון קרא" ניתן היה להפיק רק מים לעבודת הבנייה, עד שנחפרה הבאר הראשונה.

לאחר תלאות רבות וסבל שנגרמו מפגעי הטבע וחוסר הניסיון בחקלאות, בא לעזרת התושבים הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד והקים בה את יקבי כרמל. הברון הסכים להלוות למושבה 25,000 פרנק צרפתי שישמשו להעמקת חפירת הבאר ולזרוע את השדות בחורף הראשון. בתמורה היה על המתיישבים לקבל הדרכה חקלאית מהאגרונום ד?יגור מבית הספר החקלאי מקוה ישראל, שהברון הורה לו ללמד את האיכרים כיצד לעבד את שדותיהם ולטעת עצי פרי.

השדות הזרועים לא הניבו יבולי חיטה, והאיכרים נאלצו למשכן את האדמות כדי להתקיים. לאחר שהברון שילם את דמי המשכנתה, עברה אדמת ראשון לציון לבעלותו. המושבה חדלה להיות עצמאית בסוף שנת תרמ"ג. היו בה אז 39 משפחות, שהסתכמו ב-135 נפש.

לאחר שבוטל כוחו של ועד המושבה, קבע שמואל הירש ממקוה ישראל שאת כל עבודות החקלאות יעשו רק לפי ההוראות המקצועיות של האגרונום; בתמורה יקבלו מדי חודש בחודשו תמיכה חודשית לקיומם.

ב-1920 הוכרזה כמועצה מקומית, וב-1950 הוכרזה כעיר ואם בישראל. בסוף המאה ה-20 התרחבה העיר מערבה וגדלה באופן ניכר, והפכה לאחת הערים הגדולות בישראל.




רמת הדרהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 


מושבת רמת הדר - רקע כללי

 

רמת הדר היא אחת מארבע המושבות המרכיבות את הוד השרון.

רמת הדר נוסדה ב-26 במאי 1938 כיישוב חומה ומגדל על ידי בני העלייה החמישית מגרמניה.

המושבה נבנתה על גבעה (רמה) סמוכה לכפר הדר וקרוב לרמתיים. ההתיישבות במקום ישבה על רעיון המשקים קטנים בעוד שהלול מהווה בו מרכיב מרכזי שהתפתח עם הזמן. חברי רמת הדר רכשו ידע וניסיון שגרם להשתכללותה של האגודה החקלאית במקום, רמת הדר שווקה את תנובת המשק לכל יישובי הסביבה באופן עצמאי ללא עזרה מהמוסדות.




רעננההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 


מושבת רעננה - רקע כללי

 

רַעֲנַנָּההיא עיר באזור השרון בישראל.

 

 

רעננה הוקמה ב-1921 כמושבה חקלאית, הוכרה כמועצה מקומית ב-1936 והוכרזה כעיר בשנת 1982.

 

בראשית ימיה נקראה "רעננִיה" כפי שהציעו מייסדיה בארצות הברית. שכניה הערבים של המושבה קראו לה "אמריקייה" (אמריקה הקטנה), שכן רוב תושביה באותם ימים דיברו אנגלית ובאו מניו יורק. לבסוף החליטו מתיישביה הראשונים לבחור בגרסה עברית, ושמה נקרא "רעננה".

 

בשנת 1925 הונחו יסודותיו של בית העם, המשמש כיום כבית העירייה ולאחרונה (2008) אף עבר שיפוץ ושימור מקיף. המימון לבנייתו בא מתרומות ששלחו חברי אגודת "אחוזה א' - ניו יורק". בנייתו הושלמה בשנת 1927, ועד מהרה הפך למוקד החיים הציבוריים והחברתיים של המושבה הצעירה. רוכזו בו מזכירות המושבה, בית הכנסת, בית הספר, גן הילדים וסניף הדואר הראשונים.

 

בשנת 1936 הוכרזה רעננה כמועצה מקומית על ידי השלטון הבריטי. בשנת 1948 עזבו תושבי הכפר הערבי חירבת עזון את כפרם, ששכן צפונית למושבה. בתי הכפר נהרסו, ואדמותיו סופחו מאוחר יותר לשטח העיר.

 

 

 

 

תגובות:

בשנת 1949 אבא ז"ל אברם אפרים עלה לארץ מרומניה מהעיר פוקשן כילד ושמו אותו עם המשפחה בחירבת עזון ברעננה. גם אמא ז"ל עלתה לארץ מפרס בשנת 1949 עם המשפחה ושמו אותם בחירבת עזון ברעננה. וככה הם הכירו היו שכנים. (חירבת עזון גרו שם ערבים שעזבו ושמו יהודים שעלו לארץ).

טובה אברהם
atova@bezeqint.net

 




תל ליטוינסקי.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

מושבת תל ליטוינסקי - רקע כללי


תל ליטוינסקי הייתה מושבה שהוקמה ב-1934 בידי האחים ליטוינסקי (אמיל ומשה (מוריס) ליטוינסקי), בסיועו הכספי של הברון פליקס דה מנשה, על אדמות המשפחה, ושמה נקרא לזכר אביהם, יעקב אלחנן, ממייסדי תל אביב.
משה רכש כ-1700 דונם, המושבה בפועל הוקמה רק על חלק קטן מהשטח, אותו חילקו לחלקות ומכרו, ברובן, לעולים יוצאי גרמניה.

 

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפקיע הצבא הבריטי מידי האחים ליטוינסקי 1200 דונם משטח המושבה לצורך הקמת מחנה צבאי באותו שם. בשטח המופקע הוקמו עד אמצע שנת 1942 בתי מלאכה וסדנאות וגם מרפאה קטנה. בנובמבר אותה שנה הוקמו מעל 95 מבנים טרומיים שסודרו בצורת פרסה. המחנה המורחב הפך לבית חולים שדה מס' 4 של הצבא האמריקאי. בפברואר 1943 הפסיקו האמריקאים להשתמש בבית החולים ובאביב באותה שנה חיברו האמריקאים את המחנה עם שדה התעופה הבריטי בלוד (RAF Lydda) במסילת ברזל באורך של כ-13 ק"מ, שיצאה מתחנת כפר ג'יניס ועברה דרך יהוד. המסילה שימשה גם את צה"ל לצורך פינוי פצועים בימי מלחמת העצמאות.

עם תום המלחמה שימש המחנה כבסיס לרכב, לתותחים ולסדנאות. מחנה תל ליטוינסקי הבריטי והדרך המבודדת אליו שימשו מטרה ללוחמי המחתרות. מחנה תל ליטוינסקי נכבש על ידי חטיבת אלכסנדרוני ב-15 באפריל 1948.

בשנת 1961 סופחו שטחי תל ליטוינסקי ובית החולים לרמת גן. על חלק מן השטח הוקם שיכון מגורים לצוות בית החולים אך עד לשנת 1972 היה רובו של האזור נטוע פרדסים.

בשנת 1972 הוקמה שכונת קריית קריניצי שאוכלסה במהרה על ידי משפחות עובדי בית החולים ואוניברסיטת בר-אילן הסמוכה. השכונה מאופיינת בשטחים ירוקים נרחבים.

 

 

זכרונות:
אנחנו הגענו לשכונת תל ליטוינסקי ב-1978 כאשר סיימנו לבנות את ביתנו ברחוב דר אליהו הגענו לשכונה עם שלשת ילדנו, ומאז ועד היום, הבוגרים שבנו מתגוררים בה. אני התניתי את המעבר לשכונה מאזור גבעתיים, כאשר ייסגר בית היתומים או המוסד לילדים כפי שקראנו לו. ואכן הגיעו השמועות שהוא עומד להסגר, ואז התחלנו בבניית ביתנו אליו עברנו ב-1978. הילדים בגרו הקימו משפחות משלהם ואת החוויות שלהם אבקש מהם לספר כאשר יתפנו מעיסוקיהם.

שוש
Shoshl@avix.co.il




תל מונדהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 


מושבת תל מונד - רקע כללי

 

תל מונד היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1954.

 

תל מונד גובלת במזרח במושב כפר הס, בדרום במושב חרות, במערב בכביש 4 ובצפון בעין ורד, בכביש 553 ומעברו בקדימה-צורן.

תל מונד מחולקת לתל-מונד הוותיקה בה עיקר המבנים נבנו בבנייה רוויה ותל מונד החדשה בה עיקר הבניה היא בבתים צמודי קרקע.

תל מונד הוקמה על ידי סר אלפרד מונד, הברון מלצ'ט הראשון (המוכר גם בשם לורד מלצ'ט) בשנת 1929, במטרה לספק מקום ישוב לעובדים בפרדסים. בשנת 1928, בעקבות ביקור בארץ, הצליח מונד לשכנע קבוצת בעלי הון בריטים לא-יהודים להשקיע ברכישת קרקעות בארץ ישראל, כמיזם עסקי, ולצורך כך הוקמה "חברת מטעי ארץ ישראל".

בסוף שנת 1929 הוקם על גבעה במרכז האזור "מחנה תל מונד" שכלל כמה צריפים. במחנה גרו עובדי הפרדסים של "חברת מטעי ארץ ישראל" וחברי ארגוני ההתיישבות. שרידי מחנה זה נמצאים במזרח היישוב כיום. היה זה היישוב הראשון בין כפר סבא לחדרה, שטח שהיה עד אז שומם ברובו מיישובים יהודיים.
בשנת 1931 נבנו שבעת בתי הקבע הראשונים שיועדו ללורד מונד ומשפחתו ולמנהלי החברה. מאוחר יותר רכשה הקק"ל שטחי קרקע נוספים להקמת שכונת זיו למגורי הפועלים. בשנת 1944 הגיעו למושבה עולים מתימן שהשתכנו בתחילה באוהלים והקימו אחר כך את שכונת יעקב.

לאחר קום המדינה בתקופת העלייה ההמונית הוקמה מעברה ביישוב לקליטת העולים. לקליטת עולי המעברה הוקמו השכונות וולפסון, שפרינצק ואלי כהן. עם השנים גדלה האוכלוסייה ונוספו שכונות חדשות. תהליך זה נעשה באופן איטי ומבוקר על מנת לשמר את אופיה הכפרי של המושבה.









 

סוף הפרק מושבות

לפרקים אחרים בפורטל המקום בו גרנו:

   
חזרה לפורטל המקום בו גרנו

חזרה לעמוד הבית


הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.