חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 163 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הישראליאנה
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא”י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   מתחם מורים
+   נוסטלגיה בצה”ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




שדרי רדיו

דניאל פאר
שתף 

דניאל פאר (פרוידנרייך) נולד בתל-אביב ב-3 בינואר 1943, כבן יחיד להוריו. למד בביה"ס היסודי "בלפור" ובתיכון עירוני א' בת"א.

פאר החל את דרכו בשידור בגיל 12, בתוכנית לנוער "הכל בכל מכל בה", במסגרת אולפן הילדים התל אביבי של "קול ישראל". כמו כן, השתתף בהגשת התוכנית "חץ וקשת – המיקרופון לרשות הגדנ"ע" בגלי צה"ל, כחבר בלהקת הגדנ"ע. בצבא שירת כמראיין פסיכוטכני בלשכת הגיוס ביפו.

למד ספרות עברית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמקביל קיבל תעודת הוראה באנגלית. לאחר התואר הראשון המשיך בלימודי אנגלית לתואר שני ותקשורת ב"מכון לקומוניקציה" באוניברסיטה.

בשנת 1962, מיד עם שחרורו מצה"ל, התקבל פאר ל"קול ישראל" כקריין. במסגרת עבודתו שימש כקריין חדשות והגיש תכניות רבות, בהן "יומן השבוע" ו"רדיו-עשרה", שזיכתה אותו בפרס רשות השידור. בשנת 1969 מונה לראש מדור הקריינים.

ב-1966 - 1967 עבד כעורך, כתב ושדר במחלקה העברית של הבי. בי. סי. בלונדון.

את דרכו בטלוויזיה החל בשנת 1970 כמגיש בתוכנית "בכותרת ובשוליים". בשנת 1971 סיים את עבודתו ברדיו, ועבר למחלקת החדשות בטלוויזיה. לאורך השנים הגיש את "מבט", את "בוקר טוב ישראל", משדרים מיוחדים ומבזקי חדשות, ושימש בתקופות שונות כתב, ראש דסק חדשות חוץ, ראש דסק הדרכה ועורך-משנה של "מבט". במשך עשר שנים,בין 1973 - 1983 היה מזוהה עם תוכנית הצרכנות "כלבוטק", שהיה ממיסדיה והמנחה הראשון שלה, ועימה זכה פעמיים בפרס "כינור דוד".
בשנים 1987 - 1997 הגיש את תוכנית התחבורה "על גלגלים", והיה שותף לעריכתה. ב-1979 הנחה, יחד עם ירדנה ארזי, את תחרות הזמר הבינלאומית "אירוויזיון" שנערכה בירושלים.

בשנים 1983 - 1985 שימש שליח חינוכי של הקרן הקיימת לישראל בקנדה.

בשנת היובל למדינה הנחה את טקס הענקת פרסי ישראל.

בשנת 2003 הוכתר ליקיר התנועה לאיכות השלטון.

בשנים 2006 - 2007 הגיש פינה בתוכנית "כך היה" בערוץ הראשון הנקראת "היום לפני".

פאר פרש לגמלאות בסוף ינואר 2010, לאחר כ-48 שנות שידור.

נפטר ב  28.09.2017




זאב ענר
שתף 

זאב ענר ערך וכתב במשך כ-18 שנים את תוכנית הרדיו "מחפשים את המטמון", שבה התוודעו המאזינים דרך שעשוע וכתב חידה לפרקים בתולדות ארץ ישראל. במשך כ-20 שנה ערך והגיש גם את התוכנית "משחקי לילה", עם משה טימור; התוכנית שודרה בשעות הלילה המאוחרות וכללה חידונים מגוונים בשיתוף המאזינים בטלפון. במשך כ-17 שנים הוא ערך והגיש את התוכנית "זיכרונות ארץ ישראל", במסגרתה הביא את סיפוריהם של זקני היישוב.

בשנת 1965 שידר את תוכנית הטלפונים הראשונה בשידור חי ברדיו ("חיוג ישיר – הצוות לרשותכם"). תוכנית נוספת שהגיש היא "מכירה פומבית" בהפקת רחל הרמתי. במשך כ-15 שנים ערך בשותפות עם דן חמיצר חידוני אוצרות לקהלים גדולים. בשלוש השנים האחרונות לעבודתו בקול ישראל, עד פרישתו לגמלאות, היה מנהל מחלקת הבידור ב תל אביב.

במסגרת שירותו במילואים ערך והגיש במשך כ-10 שנים בגל"צ חדשות ותוכניות שונות.




זוהר אוריין
שתף 

הקריינית זוהר אוריין מלבד קריאת חדשות, החליפה את רבקה מיכאלי בתכנית המיתולוגית "לעקרת הבית", ששודרה ב"גל הקל" מידי יום בין השעות 10:05 - 12:00, לאחר מהדורת הבוקר האישית היומית של עמק פרי.




חגי פינסקר
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

חגי פינסקר (1925 – 2007 ) היה מוותיקי הרדיו בישראל והמנהל הראשון של הטלוויזיה הישראלית.

ראשית הקריירה שלו ברדיו הייתה ב"קול ירושלים" בתקופת המנדט והמשכה ב"קול ישראל". תקופה מסוימת עבד בשעה העברית ברשת הבי.בי.סי. באנגליה. בשובו ארצה יזם ברדיו תוכניות חדשות בלוח השידורים בנושאי חברה ופוליטיקה - "זאת בעייתך", "יש שאלות" ו"פנורמה". חגי פינסקר הכניס לשידורי הרדיו את יומני החדשות "היום הזה" ו"בחצי היום", שכללו כתבות לצד דיווחי חדשות.

בשנת 1969 מינה אותו שמואל אלמוג, שהיה אז מנכ"ל רשות השידור, למנהל הראשון של הטלוויזיה, ולאחר שנה יצא ללונדון בשליחות רשות השידור. בשנת 1976 חזר ארצה ותפס את מקומו של משה חובב כמנהל "קול ישראל".

לאחר פרישתו מרשות השידור שימש בתפקידי ייעוץ בנושאי רדיו וטלוויזיה, בין השאר בסוגיית מעמדה של תחנת גלי צה"ל ובמכרז הראשון להפעלת ערוץ 2.




חיותה דביר
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובות:

היא הייתה מורה שלי למוסיקה בבית ספר לוי אשכול בבית שמש. כיתה ה', ו'. שנים 1973 ,1974
.תמיד השווצנו שיש לנו מורה מפורסמת

ירון שמיר
yaronsham@barak.net.il




חיים יבין
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




יאיר אלוני
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.




יורם רונן
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה




יעקב בן הרצל
שתף 

יעקב בן הרצל היה קריין ושדרן בקול ישראל בשנות השישים הנפלאות.
בן הרצל ניחן בקול רדיופוני עמוק ומדהים. הגיש את תכנית הרדיו המיתולוגית - בית המשפט.




יצחק (צחי) שמעוני
שתף 

יצחק (צחי) שמעוני ז"ל נולד בשנת 1926, מבכירי שדרי הרדיו והטלוויזיה. התפרסם בעיקר כמגיש תוכניות בידור וכמנחה. בוגר קורס כתבי רדיו של "קול ירושלים" המנדטורי ובוגר האוניברסיטה העברית.

ראשית פרסומו הגדול של יצחק שמעוני היה בתכנית "שלושה בסירה אחת" אשר ריתקה את מאזיני הרדיו בשנות ה-50. הוא ערך והגיש, יחד עם נקדימון רוגל, את התכנית "מחפשים את המטמון", והנחה בשנים הראשונות את פסטיבל הזמר והפזמון - תחרות השירים ששודרה ב"קול ישראל" (ואח"כ גם בטלוויזיה).

החל מ-1960. בטלוויזיה הנחה תוכניות חידונים בערוץ הראשון: "מקבילית המוחות" (שם הוא זכור במשפט המיתולוגי "התחלתי ולכן אסיים...!"), "משלושה יוצא אחד" וכן החידון המוזיקלי "אלגרו"; והוא זה שהיה מקריא מדי שנה באזני העולם את הצבעת חבר השופטים הישראלי במסגרת תחרות ה"אירוויזיון".

יצחק שמעוני נפטר ביום 11.6.2013.

 




יצחק נוי
שתף 

יצחק נוי נולד בשם יצחק נוֹיְשְטַט במושב נטעים בשנת 1942. הוא בוגר החוג להיסטוריה כללית והיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן נסע להמשך לימודים באוניברסיטת ברנדייס שבבוסטון ארצות הברית, ושם קיבל תואר דוקטור להיסטוריה. נוי לימד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים, וכתב ספרי נוער, אותם שידר בהמשכים בתוכניות רדיו לילדים ולנוער. רוב סיפורי הרדיו שלו כונסו לספרים, ובהם "בין חולות ופרדסים", "הצריף הישן של גבעת הבוסתן", "רון וג'ודי" "גבעת האיריסים השחורים" ו"דג החול".

בשנות השבעים הגיש ברשת א' את תוכנית הילדים: "לבת ולבן ולמי שמתעניין". במסגרת תוכנית התסכיתים לנוער חתול בשק כתב, הגיש ושיחק בסדרות תסכיתים. הידועים בהם האימה "חתול שחור" (17 פרקים בשנת 1979) ו"חלחלילה". בסוף שנות השבעים השתתף בדיבוב הסדרה "היה היה".

נוי עבד כעורך בכיר ברדיו ובמשך שנים רבות. הוא הגיש ברשת א' תוכנית שבועית, שבה סקר קטעי עיתונות מהמערב בנושאי חברה ופוליטיקה, ואחר-כך גם בנושאי ומדע. לאחר מכן עבר לרשת ב' של קול ישראל. ברשת ב' שידר את יומן החוץ - "השעה הבינלאומית", ובמקביל, את תוכנית השחר "אור ראשון" וכן תוכנית של סקירת עיתונות מהמערב. הוא מגיש את "שבת עולמית" - סקירת עיתונות עולמית בשבת בבוקר. תוכניותיו מוגשות בשידור חי, ללא עריכה. כמו כן הוא מגיש תכניות דוקומנטריות של קול ישראל לציון תאריכים היסטוריים - תוכניות אותן הוא עורך בשיתוף עם העורכים חדווה אלמוג ויגאל בוטון.

בתחילת שנת 2008 עמד נוי בפני החלטה על פרישה מ"קול ישראל", שלבסוף בוטלה בעקבות התערבות מאזינים. ב-10 בנובמבר 2008 הודיע נוי כי בכוונתו לפרוש לגמלאות בסוף חודש דצמבר באותה שנה ובכך לסיים את עבודתו לאחר 43 שנים ברשות השידור.‏ ב-29 בדצמבר 2008 הגיש בפעם האחרונה את תוכניתו ברשת ב', "השעה הבינלאומית", ובסופה נפרד ממאזיניו והודה לכל אלו שנטלו חלק בתוכנית בחמש השנים האחרונות, בהן הגיש אותה. בין מאות מרואייניו היו מומחים מתחומים רבים. הבולטים בהם היו אנשי אקדמיה ומחקר, פוליטיקאים ואנשי מדע מהארץ ומהעולם.

גם לאחר שפרש לגמלאות, ממשיך נוי להגיש בשבתות את "שבת עולמית"‏ לאחר שבשבועות קודם לבחירות לכנסת ה-18 השתתף כקריין בתשדיר בחירות של מפלגת האיחוד הלאומי, הוחלט להשעותו מהגשת "שבת עולמית", בטענה כי עבר על כללי האתיקה.‏ יחד עם זאת, הוחלט כי מכיוון שהקריינות נעשתה בהתנדבות, ישוב לשדר לאחר הבחירות. נוי הינו מרצה פופולארי באוניברסיטאות, מכללות ומכונים אקדמיים. הרצאותיו מקיפות נושאים רחבים ובעיקר היסטוריה ומדע.

אחדים מספריו של נוי הוסרטו ושודרו בטלוויזיה הישראלית. ביניהם ספרו "אור ואלכסנדרה" שבעקבותיו יצר חיים כאלב את הסרט "הניצחון של ברק", שבו נוי אף שיחק. נוי השתתף בעוד שני סרטים של חיים כאלב: "הפרדס של סבא" ו"גן עדן טרזין". קולו של נוי נשמע במספר סרטים נוספים ובאחדים מהם הוא משתתף כשחקן.




יצחק פרי
שתף 

יצחק פרי ז"ל נולד בירושלים, ב-3.11.37, כ"ט חשוון התרצ"ח והיה מוותיקי הקריינים ברשות השידור.

למד בתיכון הגימנסיה העברית. כבר מילדותו ניכר כישרון הכתיבה הבולט שבו ניחן. בצבא שירת ככתב צבאי בעיתון "במחנה". אהב מאוד את השפה העברית, והעמיק בנושא גם בלימודיו לתואר ראשון, בתחום המקרא, הארמית והעברית הקדומה באוניברסיטה העברית בירושלים.
היה מנחה טקסים ממלכתיים במעמד ראשי המדינה, כגון הטקס המרכזי בהר הרצל ביום העצמאות, טקס הענקת פרסי "יקיר ירושלים" וטקסים לזכר חללי קרב גבעת התחמושת.
כקריין ראשי בקול ישראל, עמד בראש חטיבת הביצוע, וניהל את מרכז ההדרכה של רשות השידור. שימש כשליח מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות הציונית בשיקאגו, ופעל רבות לעידוד העלייה.

במקביל לעבודתו בתחום הלשון העברית, עסק בגרפולוגיה וסיפק שירותי מיון מקצועי עבור גופים ציבוריים כגון חיל האוויר, משטרת ישראל, מוסדות בנקאיים וכיו"ב. היה חבר באגודה המדעית לגרפולוגיה, וערך מחקר בתחום הגרפומטריה (מדידת סימנים גרפיים בכתב היד). היה מחלוצי המומחים בחקר כתב היד והקדים את זמנו בעשור בהעברת העבודה הגרפולוגית למערכת ממוחשבת.

נפטר בגיל צעיר מאוד ממחלת הסרטן שאותה אבחן כבר בשלביה הראשוניים לפי בדיקה מיקרוסקופית של כתב ידו, במסגרת מחקר שהיה בחיתוליו.









 
הצטרפו אלינו גם בפייסבוק
עדכונים - בלוגים - אירועים - אלבומי תמונות - סרטונים נדירים


שלח דף זה לחבר תגובות, הערות, והוספת מידע, מושגים ונושאים למנוי חינם על מגזין הנוסטלגיה"כובע טמבל" הוסף למועדפים



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.